אנשים בעולם הדתי שואלים: "מאז שהתחלנו להאמין באדון היינו צנועים וסבלנים, אהבנו את אויבינו, נשאנו את הצלב, נטשנו את דברי העולם ועבדנו והטפנו למען האל. כבר עברנו שינוי מסוים. כשהאדון יבוא, נילקח למלכות השמים. אז מדוע לדבריכם עלינו לקבל את עבודת השיפוט של האל באחרית הימים, כדי שנטוהר?"

פסוקים מכתבי הקודש

"לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רַבִּים יֺאמְרוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא: 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הֲלֹא בְּשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ וּבְשִׁמְךָ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךָ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֹת רַבּוֹת'. אָז אוֹדִיעַ לָהֶם: 'מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם, סוּרוּ מִמֶּנִּי עוֹשֵׂי רֶשַׁע" (מתי ז' 21-23).

"אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל עוֹשֵׂה חֵטְא עֶבֶד הוּא לַחֵטְא. וְאֵין הָעֶבֶד שׁוֹכֵן בַּבַּיִת לְעוֹלָם; הַבֵּן שׁוֹכֵן לְעוֹלָם" (יוחנן ח' 34-35).

"הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים, אֶלָּא צִפִּיַּת חֲרָדָה לְדִין, וְלַהַט אֵשׁ אֲשֶׁר תֺּאכַל אֶת הָאוֹיְבִים" (עברים י' 26-27).

"רִדְפוּ שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם, וְגַם אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן" (עברים י"ב 14).

דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

האם קל כל כך להיעשות מושלם בידי האל כאדם קדוש או כצדיק? האמרה "אין צדיק בארץ. הצדיקים אינם בעולם הזה" נכונה. כאשר אתם מתייצבים לפני האל, שקלו מה אתם לובשים, שקלו כל מילה ומעשה שלכם, כל מחשבה ורעיון שלכם ואפילו את החלומות שאתם חולמים בכל יום – הם כולם למענכם בלבד. האין זה מצב העניינים האמיתי? "צדיקות" אין פירושה מתן צדקה לזולת, אין פירושה "ואהבת לרעך כמוך" ואין פירושה להימנע ממריבות וויכוחים, משוד או מגנבה. צדיקות פירושה לקבל על עצמכם את התפקיד שהטיל האל כחובתכם ולהתמסר לתזמור של האל ולהסדריו כייעוד שלם משמיים, ללא תלות בזמן או במקום, בדיוק כמו כל מה שעשה האדון ישוע. זו הצדיקות שהאל דיבר עליה. לוט יכול היה להיקרא צדיק מכיוון שהוא הציל את שני המלאכים שהאל שלח ללא מחשבה על הרווח או ההפסד שלו. מה שהוא עשה בעת ההיא יכול היה להיקרא צדיקות, אבל לא ניתן לקרוא לו צדיק. רק משום שלוט ראה את האל הוא נתן לו את שתי בנותיו תמורת המלאכים, אולם לא כל התנהגותו בעבר מייצגת צדיקות. לכן אני אומר כי "אין צדיק בארץ". גם מקרב אלה שנמצאים ב"זרם ההתאוששות" לא ניתן לקרוא לאיש "צדיק". אין זה משנה כמה טובים מעשיך, אין זה משנה עד כמה נדמה שאתה מאדיר את שמו של האל, ועד כמה אינך מכה ומקלל אחרים ולא שודד ולא גונב מאחרים, עדיין לא ניתן לקרוא לך "צדיק", מכיוון שאלה דברים שאדם רגיל יכול לעשות. הדבר החשוב כעת הוא שאינך מכיר את האל. אפשר לומר רק כי כיום יש לך אך מעט אנושיות רגילה, אך חסרים לך אותם רכיבים של צדיקות שהאל מדבר עליה ולכן דבר שתעשה לא יוכיח שאתה מכיר את האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הרעים לבטח ייענשו

בדת, אנשים רבים סובלים סבל רב לאורך כל חייהם: הם מכניעים את גופם ונושאים את הצלב שלהם, ואף ממשיכים לסבול ולעמוד בסבל כשהם על סף מוות! יש שעדיין צמים בבוקר יום מותם. כל חייהם הם מונעים מעצמם אוכל טוב ובגדים נאים, ומתמקדים רק בסבל. הם מסוגלים להכניע את גופם ולמרוד בבשרם. רוחם, המאפשרת להם לעמוד בסבל, ראויה לציון. אך חשיבתם, תפיסותיהם, גישתם הנפשית, ולמעשה כל טבעם הישן, לא עברו ולו שמץ של גיזום. אין להם שום הכרה אמיתית של עצמם. דימוי האל שקיים במחשבותיהם הוא אותו דימוי מסורתי של אל מעורפל. נחישותם לסבול למען האל נובעת מקנאותם ומן האופי הטוב של אנושיותם. על אף שהם מאמינים באל, הם לא מבינים אותו ולא יודעים את כוונותיו. הם רק עובדים וסובלים בעיוורון למען האל. הם אינם מייחסים כל ערך להבחנה, ולא אכפת להם כלל כיצד להבטיח ששירותם אכן מגשים את כוונות האל, וקל וחומר שאינם מודעים כיצד להשיג את הכרת האל. האל שהם משרתים אינו האל בדימויו האינהרנטי, אלא אל פרי דמיונם, אל ששמעו עליו או קראו אודותיו באגדות. לאחר מכן הם משתמשים בדמיונם הפורה ובאדיקותם כדי לסבול למען האל ולקחת על עצמם את העבודה שהאל רוצה לעשות. שירותם כל כך לא מדויק, עד שכמעט אף אחד מהם אינו מסוגל באמת לשרת בהתאם לכוונות האל. בלי קשר למידת נכונותם לסבול, נקודת המבט המקורית שלהם על השירות ודימוי האל שבשכלם נותרים ללא שינוי, מפני שהם לא עברו את המשפט, הייסור, הזיכוך וההבאה לידי שלמות של האל, ואיש גם לא הנחה אותם באמצעות האמת. גם אם הם מאמינים בישוע המושיע, איש מהם מעולם לא ראה את המושיע. הם יודעים עליו רק מאגדות ומשמועות. כתוצאה מכך, שירותם אינו אלא שירות אקראי בעיניים עצומות, כמו עיוור המשרת את אביו. מה בסופו של דבר ניתן להשיג משירות כזה? ומי יאשר אותו? מתחילתו ועד סופו, שירותם נותר זהה לחלוטין; הם מקבלים רק לקחים מעשה ידי אדם ומבססים את שירותם רק על טבעיותם ועל העדפותיהם האישיות. איזה גמול יכול הדבר להביא? אפילו פטרוס, שראה את ישוע, לא ידע כיצד לשרת בהתאם לכוונות האל; הוא הגיע לידיעה זו רק בסוף, בזקנתו. ומה נאמר על אותם עיוורים שלא חוו ולו שמץ של גיזום, ושלא היה איש שינחה אותם? האין שירותם של רבים מכם כיום כמו זה של העיוורים האלה? כל אלה שלא קיבלו משפט, לא קיבלו גיזום, ולא השתנו – האין הם כולם כאלה שלא נכבשו במלואם? איזו תועלת יש באנשים כאלה? אם בחשיבתך, בהכרתך את החיים ובהכרתך את האל לא חל כל שינוי חדש, ואם אינך משיג דבר מה אמיתי, לעולם לא תגיע להישג יוצא דופן בשירותך! ללא חזון והכרה חדשה של עבודת האל, אינך נכבש. נהייתך אחר האל תהיה אז כמו זו של הסובלים והצמים: בעלת ערך מועט! דווקא משום שאין כמעט עדות במעשיהם, אני אומר ששירותם הוא לשווא! לאורך כל חייהם, אנשים אלה סובלים ומבלים זמן בכלא; הם תמיד סבלניים, אוהבים, ותמיד נושאים את הצלב, העולם לועג להם ודוחה אותם, הם חווים כל קושי, ועל אף שהם צייתנים עד הסוף, הם עדיין לא נכבשים, ואינם יכולים לספק שום עדות על כך שנכבשו. הם סבלו סבל רב, אך בתוכם הם אינם מכירים את האל כלל. לא נעשה גיזום של אף אחת ממחשבותיהם ותפיסותיהם הישנות, ולא של נוהגיהם הדתיים, הידע שלהם מעשה ידי אדם ורעיונותיהם האנושיים. אין בהם ולו שמץ של הכרה חדשה. אף לא שמץ מהכרתם את האל הוא אמיתי או מדויק. הם הבינו לא נכון את כוונות האל. האם זה משרת את האל? לא משנה מה הייתה הכרתך את האל בעבר, אם היא נשארת כפי שהיא היום ואתה ממשיך לבסס את הידע שלך אודות האל על תפיסותיך ורעיונותיך שלך, בלי קשר למה שהאל עושה, כלומר, אם אין לך הכרה חדשה ואמיתית של האל ואם אינך מצליח להכיר את תדמיתו ואת צביונו האמיתיים של האל, אם הכרתך את האל עדיין מונחית על ידי חשיבה פיאודלית ואמונות טפלות ועדיין נובעת מדמיון ותפיסות אנושיים, אזי לא נכבשת. כל הדברים הרבים שאני אומר לך כעת נועדו לאפשר לך לדעת, ולאפשר להכרה זו להוביל אותך להכרה חדשה ומדויקת יותר; הם נועדו גם לגזום ממך את התפיסות הישנות ואת ההכרה הישנה שבך, כדי שתהיה ניחן בהכרה חדשה. אם באמת תאכל ותשתה את דבריי, הכרתך תשתנה במידה ניכרת. כל עוד תאכל ותשתה את דברי האל בלב של התמסרות, אזי נקודת המבט שלך תתהפך. כל עוד תהיה מסוגל לקבל את הייסורים החוזרים ונשנים, דפוס החשיבה הישן שלך ישתנה בהדרגה. כל עוד דפוס החשיבה הישן שלך יוחלף לחלוטין בחדש, גם הנוהג שלך ישתנה בהתאם. באופן זה, שירותך יהפוך מדויק יותר ויותר, ויהיה מסוגל יותר ויותר לעמוד בכוונות האל. אם תוכל לשנות את אורח חייך, את הכרתך את חיי האדם, ואת תפיסותיך הרבות לגבי האל, אזי טבעיותך תפחת בהדרגה. זו, התוצאה כאשר האל כובש אנשים, ולא פחות מכך. זהו השינוי המתרחש באנשים. אם באמונתך באל, כל מה שאתה יודע הוא להכניע את גופך ולסבול ולהתאפק, ואינך יודע אם הדבר נכון או לא, וקל וחומר שאינך יודע למען מי הדבר נעשה, כיצד נוהג כזה יכול להוביל לשינוי?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (3)

שינוי בצביונו של אדם אין משמעותו שינוי התנהגות וגם לא שינוי חיצוני מדומה או השתנות זמנית שמקורה בהתלהבות. גם אם השינויים האלה טובים, הם אינם יכולים להחליף שינויים בצביון החיים, כיוון ששינויים חיצוניים כאלה ניתנים להשגה דרך מאמצים אנושיים, אולם שינויים בצביון החיים אינם ניתנים להשגה דרך מאמציו של אדם בלבד. כדי להשיגם נדרשת התנסות בשיפוט האל, בייסור, בניסיונות ובזיכוך שלו, כמו גם הבאה לכדי שלמות על ידי רוח הקודש. אף על פי שאנשים אשר מאמינים באל מפגינים התנהגות טובה מסוימת, אף לא אחד מהם מתמסר לאל באמת ובתמים, אוהב את האל באמת או יכול לפעול בהתאם לרצונו של האל. מדוע? משום שדבר זה מצריך שינוי בצביון החיים, ואילו שינוי התנהגותי גרידא רחוק מלהספיק. שינוי בצביון משמעו, שיש בך ניסיון וידע של האמת, שהאמת הפכה לחייך, ושהיא יכולה להנחות את חייך ולשלוט בהם ובכל מה שקשור בך. זהו שינוי בצביון החיים שלך. רק אנשים שניחנים באמת כחיים הם אלה שצביונם השתנה. ייתכן שבעבר היו מספר אמיתות שלא הצלחת ליישם בפועל עם הבנתן, אולם כעת אתה יכול ליישם בפועל כל היבט של האמת שמובן לך, ללא מכשולים או קושי. כשאתה מיישם בפועל את האמת, אתה מגלה שאתה מתמלא בשלווה ובשמחה, אבל אם אינך מצליח ליישם בפועל את האמת, אתה חש כאב והמצפון שלך מוטרד. אתה יכול לנהוג לפי האמת בכל דבר, לחיות לפי דברי האל ויש לך יסוד לחיים. המשמעות היא שהצביון שלך השתנה. כעת אתה יכול להיפטר בקלות מן התפיסות ומן הדמיונות שלך, מהעדפות הבשר ומן התשוקות ומכל אותם דברים שמהם לא הצלחת להשתחרר בעבר. אתה מרגיש שדברי האל טובים באמת וכי יישום בפועל של האמת הוא הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות. המשמעות היא שהצביון שלך השתנה. שינוי בצביון נשמע פשוט מאוד, אולם למעשה מדובר בתהליך שכרוך בניסיון רב. במהלך תקופה זו אנשים נאלצים לסבול קשיים רבים. עליהם לרסן את גופם ולמרוד בבשרם, הם נדרשים לסבול שיפוט, ייסור, גיזום, ניסיונות וזיכוך, וגם לחוות כשלים רבים, מעידות, מאבקים פנימיים והתייסרות בתוך לבם פנימה. רק לאחר חוויות אלה אנשים יכולים לזכות בהבנה מסוימת של טבעם שלהם, אולם הבנה מסוימת אינה מובילה לשינוי מוחלט באופן מידי; הם צריכים לעבור תקופה ארוכה של התנסות בטרם יוכלו סוף-סוף להשליך מעליהם את הצביון המושחת שלהם.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, מה עליכם לדעת על שינוי צביונכם

רוב האנשים מתמקדים בהתנהגות באמונתם באל, וכתוצאה מכך מתחוללים שינויים מסוימים בהתנהגותם. לאחר שהם מתחילים להאמין באל, הם מפסיקים לעשן ולשתות, ואינם מתעמתים עוד עם אחרים משום שהם מעדיפים לנהוג בסבלנות כשהם סופגים אובדן. חלים מספר שינויים בהתנהגותם. יש אנשים שסבורים, שברגע שהם מתחילים להאמין באל וקוראים את דברי האל הם מבינים את האמת; הם התנסו בעבודת רוח הקודש ולבם מלא הנאה אמיתית, ומשום כך הם להוטים במיוחד ומסוגלים לוותר על כל דבר ולסבול כל דבר. אך לאחר שמונה, עשר או אפילו עשרים או שלושים שנות אמונה, משום שלא חל שינוי בטבע חייהם, בסופו של דבר הם חוזרים לסורם; גאוותנותם ויהירותם מתעצמות, הם מתחילים להתחרות על כוח ועל רווח, הם חומדים את כספי הכנסייה, הם מקנאים באלה שניצלו לטובה את בית האל. הם הופכים לטפילים ולמזיקים בבית האל, וחלקם אף נחשפים ומסולקים כמנהיגי שקר וכצוררי משיח. ומה מוכיחות עובדות אלה? אי אפשר להסתמך על שינויי התנהגות בלבד; ללא מהפך בטבע חייהם של אנשים, במוקדם או במאוחר ייחשף פרצופם האמיתי. זאת משום ששינויים בהתנהגות מקורם בלהט, ובשילוב עם עבודת רוח הקודש באותו הרגע, קל להם מאוד להפוך להוטים או להתמלא כוונות טובות לזמן קצר. כדברי הכופרים, "קל לעשות דבר טוב אחד; מה שקשה הוא לעשות חיים שלמים של דברים טובים." למה אנשים לא מסוגלים לעשות דברים טובים לאורך כל חייהם? משום שאנשים הם מרושעים, אנוכיים ומושחתים מטבעם. טבעו של אדם מנחה את התנהגותו; לא משנה מהו טבעו של אדם, ההתנהגות שיחשוף תשקף אותו, ורק התנהגות שנחשפת באופן טבעי מייצגת את טבעו של אדם. זיופים לא יכולים להחזיק מעמד. כשהאל פועל על מנת להושיע את האדם, הוא לא עושה זאת במטרה להרעיף על האדם התנהגות טובה – מטרת עבודת האל היא לשנות את טבעם של אנשים, לגרום להם להיוולד מחדש כאנשים חדשים. השיפוט, הייסור, הניסיונות והזיכוך של האדם מטרתם לשנות את צביונו, כך שהוא יוכל להשיג התמסרות ונאמנות מוחלטות כלפי האל, וילמד לסגוד לו באופן רגיל. זו המטרה של עבודת האל. התנהגות טובה אינה אותו הדבר כמו התמסרות האדם לאל, והיא ודאי לא זהה לתאימות עם ישוע. שינויים בהתנהגות מבוססים על דוקטרינה ונולדים מתוך להט; הם לא מבוססים על הכרה אמיתית את האל או על האמת, ו-ודאי שלא על הדרכה של רוח הקודש. אף שישנם מקרים בהם מעשיהם של אנשים מוארים על ידי רוח הקודש או נעשים בהדרכתה, אין זו התגלות של חייהם. הם טרם נוכחו במציאויות האמת, וטבע חייהם לא השתנה כלל. התנהגותו של אדם, לא משנה עד כמה היא טובה, אינה הוכחה לכך שהוא מתמסר לאל או שהוא מיישם בפועל את האמת. שינויים בהתנהגות אינם מייצגים שינויים בטבע חיים ואי אפשר להחשיבם כהתגלויות חיים.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

בסופו של דבר, יש בני אדם שיאמרו, "עשיתי כל כך הרבה עבודה למענך, ולמרות שההישגים שלי לא זכו להכרה, התאמצתי בשקדנות. האם אתה לא יכול לתת לי להיכנס לשמיים ולאכול את פרי החיים?" עליכם לדעת אילו בני אדם אני רוצה. בני אדם טמאים לא מורשים להיכנס למלכות – בני האדם הטמאים לא מורשים לטנף את האדמה הקדושה. על אף שעשיתם עבודה רבה ועבדתם שנים רבות, בסופו של דבר, אם אתם עדיין מזוהמים ללא תקנה, דין השמיים לא יסבול את רצונכם להיכנס למלכותי! מאז ייסוד העולם ועד היום, מעולם לא אפשרתי לחנפנים להיכנס בקלות למלכותי. זהו כלל שמימי ואיש לא יכול להפר אותו! עליכם לחפש חיים. כיום, בני האדם שיהפכו למושלמים שייכים לאותו סוג שפטרוס היה שייך אליו: הם בני האדם ששואפים לשנות את צביונם שלהם, ואשר מוכנים לשאת עדות על אלוהים ולמלא את חובתם כיציר בריאה. רק בני אדם כאלה יהפכו למושלמים. אם אתם דואגים רק לגמול ולא שואפים לשינוי בטבע חייכם, כל המאמצים שלכם יהיו לשווא. זו אמת שאי-אפשר לשנות!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן, ולאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, יש באדם טבע שמתנגד לאל. לפיכך כשהאדם נגאל, אין זו אלא גאולה. כלומר, האדם נקנה במחיר גבוה, אך הטבע הרעיל שבתוכו לא הוסר. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי בטרם ייעשה ראוי לשרת את האל. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסור, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של האל. כל העבודה שנעשית כיום נועדה לכך שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות משפט וייסור של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, שלב זה הוא גם עבודת הכיבוש, כמו גם השלב השני בעבודת הישועה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

בני האדם אינם יכולים לשנות את טבעם בעצמם. הם חייבים לעבור את המשפט, הייסורים, הסבל והזיכוך של דברי האל, או שדברי האל חייבים להטיל עליהם משמעת ולגזום אותם. רק לאחר מכן, הם יכולים להצליח להתמסר לאלוהים ולהיות נאמנים לו, ולא להתייחס אל אלוהים בשוויון נפש. טבעם של בני האדם משתנה באמצעות הזיכוך של דברי האל. רק מי שיעבור את החשיפה, השיפוט, הטלת המשמעת והגיזום של דברי האל לא יעז עוד לעשות דברים בפזיזות, ותחת זאת יהפוך לרגוע ולמחושב. העניין החשוב ביותר הוא שהוא יהיה מסוגל להישמע לדברי האל הנוכחיים ולעבודתו של אלוהים, ואפילו אם הדבר אינו עולה בקנה אחד עם התפיסות האנושיות. הוא יוכל להניח את התפיסות האלה בצד ולהישמע לאלוהים ברצון. כשדובר בעבר על שינוי הטבע של האדם, הדבר נגע בעיקר ליכולת למרוד בעצמך, להתיר לבשר לסבול, להטיל משמעת על הגוף ולהיפטר מההעדפות של הבשר – שזה סוג אחד של שינוי בטבע של האדם. כיום, בני האדם יודעים שהביטוי האמיתי של שינוי בצביון הוא התמסרות לדברי האל הנוכחיים והבנה אמיתית של עבודתו החדשה של אלוהים. כך, בני האדם יהיו מסוגלים להיפטר מההבנה הקודמת שלהם ביחס לאלוהים, אשר הושפעה מהתפיסות הקודמות שלהם, ולהשיג הבנה אמיתית של אלוהים והתמסרות לו. רק זה נחשב כביטוי אמיתי של שינוי בטבע האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בני האדם שטבעם השתנה הם אלה שנוכחו במציאות של דבר האל

המשיח של אחרית הימים משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להתמסר לאל, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאל, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וצביונו של האל, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובצביונו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה את האל נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד האל. האל, בעבודת השיפוט שלו, לא מבהיר את טבע האדם במילים ספורות בלבד, אלא חושף וגוזם לטווח הארוך. כל השיטות השונות האלו של החשיפה והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות שיפוט כזה אפשר להכניע את האדם ולשכנע אותו לגמרי אודות האל, ויותר מכך, להכיר את האל באמת. עבודת השיפוט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של האל ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת השיפוט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על כוונותיו של האל, על מטרת עבודתו של האל, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם להבין ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את פניו המכוערות. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של האל לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה האל. אם אתה לא רואה חשיבות באמיתות האלה, אם אתה מנסה כל הזמן להתחמק מהן, או לחפש מחוץ להן דרך מוצא חדשה, אני אומר שאתה חוטא בחומרה. אם אתה מאמין באל אבל לא מחפש את האמת של האל או את כוונות האל, ולא אוהב את הדרך המקרבת אותך לאל, אני אומר שאתה מנסה להתחמק ממשפט. אתה בובה על חוט, ואתה בוגד הבורח מכס המלכות הלבן הגדול. האל לא יחוס על איש מהמורדים הנמלטים ממבטו. בני האדם האלה יקבלו עונש חמור עוד יותר. מי שבא להישפט בפני האל וכבר טוהר, יחיה לנצח במלכותו של האל. כל זה יקרה בעתיד, כמובן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת

מזמורים קשורים

אלוהים קובע את סופו של כל אדם בהתבסס על האם האמת ברשותם