פאולוס אומר בכתבי הקודש: "וְאִם אַתָּה מוֹדֶה בְּפִיךָ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וּמַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים – תִּוָּשַׁע. הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע" (רומים י' 9-10). משום כך העולם הדתי סבור שכאשר האדון ישוב, מאמיניו יילקחו היישר למלכות השמים, ועל כן אין האדון צריך לבצע באחרית הימים את עבודת השיפוט.

פסוקים מכתבי הקודש

"לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רַבִּים יֺאמְרוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא: 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הֲלֹא בְּשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ וּבְשִׁמְךָ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךָ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֹת רַבּוֹת'. אָז אוֹדִיעַ לָהֶם: 'מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם, סוּרוּ מִמֶּנִּי עוֹשֵׂי רֶשַׁע" (מתי ז' 21-23).

"אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל עוֹשֵׂה חֵטְא עֶבֶד הוּא לַחֵטְא. וְאֵין הָעֶבֶד שׁוֹכֵן בַּבַּיִת לְעוֹלָם; הַבֵּן שׁוֹכֵן לְעוֹלָם" (יוחנן ח' 34-35).

"הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים, אֶלָּא צִפִּיַּת חֲרָדָה לְדִין, וְלַהַט אֵשׁ אֲשֶׁר תֺּאכַל אֶת הָאוֹיְבִים" (עברים י' 26-27).

"וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" (ויקרא י"א 45).

"הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן" (עברים י"ב 14).

"אַשְׁרֵי הַמְכַבְּסִים אֶת גְּלִימוֹתֵיהֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה לָהֶם זְכוּת עַל עֵץ הַחַיִּים וְיִכָּנְסוּ הָעִירָה דֶּרֶךְ הַשְּׁעָרִים" (ההתגלות כ"ב 14).

"עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת" (יוחנן ט"ז 12-13).

"שֶׁהֲרֵי עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים" (פטרוס א' ד' 17).

"אִישׁ הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר אוֹתָם, אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אוֹתוֹ; כִּי לֹא בָּאתִי לִשְׁפֺּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם. מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֺּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן" (יוחנן י"ב 47-48).

דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם בקרב המאמינים נותר חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, ושעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: אם הם האמינו, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (2)

בעיני האדם, צליבתו של אלוהים חתמה את עבודת ההתגלמות של אלוהים, גאלה את כל האנושות והתירה לו לחטוף את המפתח אל השאול. הכול חושבים שעבודתו של אלוהים הושלמה לחלוטין. למען האמת, מנקודת מבטו של אלוהים, רק חלק קטן מעבודתו הושלם. הוא רק גאל את האנושות. הוא לא כבש את האנושות, וקל וחומר שהוא לא שינה את פני השטן של האדם. זו הסיבה לכך שאלוהים אומר, "על אף שהתגלמותי כבשר ודם חוותה את חבלי המוות, זו לא הייתה המטרה המלאה של התגלמותי. ישוע הוא בני יקירי, והוא נצלב למעני, אך הוא לא חתם את עבודתי לחלוטין. הוא עשה רק חלק ממנה". לכן, אלוהים יזם את הסיבוב השני של תוכניותיו כדי להמשיך את עבודת ההתגלמות. הכוונה הסופית של אלוהים היא להביא את כל בני האדם שחולצו מציפורני השטן לידי שלמות ולזכות בהם, וזו הסיבה לכך שאלוהים התכונן שוב להסתכן כדי להפוך לבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודה והיווכחות (6)

אתה יודע רק שישוע יירד אל פני האדמה באחרית הימים, אך כיצד בדיוק הוא יירד? חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושהאל לא הפך למושלמים – האם תוכל להיות בהתאמה לכוונותיו של האל? אתה, שעדיין יש לך את עצמיותך הישנה – נכון שישוע הושיע אותך, ואינך עוד שייך לחטא בזכות ישועתו של האל, אך זה לא מוכיח שאתה נטול חטא וטומאה. איך ייתכן שתקודש אם לא השתנית? בתוכך אתה מלא טומאה, אנוכי ובזוי, אבל אתה בכל זאת מבקש לרדת יחד עם ישוע – אין לך סיכוי! החמצת שלב באמונתך באל: רק נגאלת, אך לא השתנית. כדי שתהיה בהתאמה לכוונותיו של האל, על האל לעשות באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור שלך. אחרת לא תוכל בשום אופן להתקדש שכן רק נגאלת. כך, לא תהיה זכאי ליהנות מן הברכות הטובות ביחד עם האל. זאת מכיוון שהחמצת שלב בעבודת ניהול האדם של האל – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. הנך חוטא שזה עתה נגאל ולפיכך אינך מסוגל לרשת ישירות את הירושה של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בנוגע לתארים וזהות

אף על פי שישוע בא בקרב בני האדם ועבד רבות, הוא השלים רק את העבודה של גאולת האנושות כולה ושימש כקורבן החטאת של האדם; הוא לא פטר את האדם מכל צביונו המושחת. על מנת להושיע את האדם באופן מלא מהשפעתו של השטן, לא זו בלבד שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שהאל צריך היה לבצע עבודה אדירה אף יותר כדי לפטור את האדם לחלוטין מצביונו שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שחטאיו של האדם נמחלו לו, האל חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן החדש, והתחיל את עבודת הייסור והשיפוט. העבודה הזו הביאה את האדם לתחום נעלה יותר. כל מי שמתמסר לריבונותו של האל ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות גדולות יותר. הוא יחיה באמת באור, ויזכה באמת, בדרך ובחיים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הקדמה

לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן, ולאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, יש באדם טבע שמתנגד לאל. לפיכך כשהאדם נגאל, אין זו אלא גאולה. כלומר, האדם נקנה במחיר גבוה, אך הטבע הרעיל שבתוכו לא הוסר. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי בטרם ייעשה ראוי לשרת את האל. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסור, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של האל. כל העבודה שנעשית כיום נועדה לכך שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות משפט וייסור של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, שלב זה הוא גם עבודת הכיבוש, כמו גם השלב השני בעבודת הישועה. האדם נופל בנחלתו של האל דרך המשפט והייסור של דבר האל, ובאמצעות הזיכוך, השיפוט והחשיפה על ידי דבר האל – כל הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם נגלים לחלוטין. על אף שהאדם נגאל וחטאיו נמחלו, המשמעות היחידה של הדבר היא שהאל אינו זוכר את העבירות שהאדם ביצע ואינו מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם, כאשר האדם שחי כבשר ודם לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הצביון השטני המושחת שלו. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ומתוודים בערב. באופן זה, גם אם קורבן החטאת יעיל לעולם עבור האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שצביונו של האדם עדיין מושחת... לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. אין לו דרך לזהות את הטבע שמושרש בו עמוקות, ועליו להסתמך על השיפוט באמצעות דבר האל כדי להשיג תוצאה זו. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה ולהתקדם מנקודה זו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

המשיח של אחרית הימים משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להתמסר לאל, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאל, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וצביונו של האל, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובצביונו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה את האל נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד האל. האל, בעבודת השיפוט שלו, לא מבהיר את טבע האדם במילים ספורות בלבד, אלא חושף וגוזם לטווח הארוך. כל השיטות השונות האלו של החשיפה והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות שיפוט כזה אפשר להכניע את האדם ולשכנע אותו לגמרי אודות האל, ויותר מכך, להכיר את האל באמת. עבודת השיפוט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של האל ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת השיפוט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על כוונותיו של האל, על מטרת עבודתו של האל, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם להבין ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את פניו המכוערות. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של האל לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת

מעצם מהותה, עבודת הייסור והמשפט של האל נועדה לטהר את המין האנושי, למען יום המנוחה הסופי; אחרת, אף אחד מבני המין האנושי לא יוכל להיות ממוין לפי סוגו, או להיכנס למנוחה. עבודה זו היא הנתיב היחיד של המין האנושי לצורך כניסה למנוחה. רק עבודת הטיהור של האל תטהר את בני האדם מאי-הצדיקות שלהם, ורק עבודת הייסור והמשפט שלו תחשוף את אותם יסודות מרדניים של המין האנושי, ובכך תבדיל בין אלה שניתן להושיעם לבין אלה שלא, ובין אלה שיישארו לבין אלה שלא. כשתסתיים עבודה זו, אותם אנשים שמורשים להישאר יטוהרו כולם וייכנסו לממלכה גבוהה יותר של אנושות, שבה ייהנו מחיים אנושיים שניים על פני האדמה, שיהיו נפלאים יותר; במילים אחרות, הם ייכנסו ליום המנוחה האנושי שלהם, ויחיו לצד האל. לאחר שאלה שאינם מורשים להישאר יעברו ייסור ושיפוט, פרצופם האמיתי ייחשף לחלוטין, ולאחר מכן הם יושמדו כולם, וכמו השטן, לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. המין האנושי של העתיד לא יכלול עוד אנשים מסוג זה; אנשים כאלה אינם ראויים להיכנס לארץ המנוחה הסופית, וגם אינם ראויים להצטרף ליום המנוחה שהאל והמין האנושי יחלקו, שכן הם מטרות לענישה והם אנשים רעים ובלתי צדיקים. הם נגאלו פעם אחת, והם גם עברו שיפוט וייסור; הם גם עמלו פעם למען האל. אולם, כשיבוא היום האחרון, הם בכל זאת יסולקו ויושמדו בשל הרוע שלהם וכתוצאה ממרדנותם ומחוסר יכולתם להיגאל; הם לעולם לא יתקיימו עוד בעולם העתיד, ולא יחיו עוד בקרב המין האנושי של העתיד. בין אם הם רוחות של מתים או אנשים שעדיין חיים בבשר, כל עושי הרע וכל אלה שלא נושעו יושמדו ברגע שהקדושים שבקרב המין האנושי ייכנסו למנוחה. באשר לאותם רוחות ובני אדם עושי רע, או לרוחותיהם של אנשים צדיקים ולאלה שנוהגים בצדיקות, ללא קשר לעידן שבו הם נמצאים, כל הרעים יושמדו בסופו של דבר, וכל הצדיקים ישרדו. השאלה אם אדם או רוח יזכו בישועה אינה מוכרעת לחלוטין על בסיס עבודת העידן האחרון; אלא היא נקבעת על פי השאלה אם הם התנגדו לאל או מרדו בו. אנשים בעידן הקודם שביצעו מעשים רעים ולא יכלו לזכות בישועה יהיו, ללא ספק, מטרות לענישה, וגם אלה בעידן הנוכחי שעושים רע ולא ניתן להושיעם יהיו בוודאי מטרות לענישה. בני האדם מסווגים על בסיס טוב ורע, לא לפי התקופה שבה הם חיים. לאחר שסווגו כך, הם לא ייענשו או יתוגמלו מיד; אלא, האל יבצע את עבודתו של הענשת הרע ותגמול הטוב רק לאחר שיסיים לבצע את עבודת הכיבוש שלו באחרית הימים. למעשה, הוא מפריד את בני האדם לטובים ולרעים מאז שהחל לבצע את העבודה של הושעת האנושות. אלא שהוא יתגמל את הצדיקים ויעניש את הרשעים רק לאחר שעבודתו תסתיים; זה לא שהוא יפריד אותם לקטגוריות עם השלמת עבודתו ואז יתחיל מיד במלאכת הענשת הרע ותגמול הטוב. אלא מלאכה זו תתבצע רק כאשר עבודתו תושלם כליל. המטרה היחידה מאחורי עבודתו הסופית של האל של הענשת הרע ותגמול הטוב היא לטהר לחלוטין את כל בני האדם כדי שיוכל להביא למנוחת עולמים אנושות מקודשת לחלוטין. שלב זה של עבודתו הוא המכריע ביותר; זהו השלב האחרון בכל עבודת הניהול שלו. אם האל לא ישמיד את הרעים, אלא יאפשר להם להישאר, אזי האנושות כולה לא תוכל עדיין להיכנס למנוחה, והאל לא יוכל להביאה לממלכה טובה יותר. עבודה כזו לא תהיה גמורה לחלוטין. כשתסתיים עבודתו, כל המין האנושי יהיה מקודש לחלוטין; רק כך יוכל האל לחיות כשהוא שלו במנוחתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם יבואו יחד למנוחה

קטעים מסרטים קשורים

מהו בדיוק הקשר בין היוושעות לבין כניסה אל מלכות השמיים?

כיצד האל מבצע את עבודת המשפט כדי לטהר ולהושיע את האדם באחרית הימים?

דרשות קשורות

האם ישועה דרך אמונה מבטיחה כניסה למלכות אלוהים?

מזמורים קשורים

אלוהים שופט את האדם ומטהר אותו באמצעות דבריו באחרית הימים