בכינוס האחרון, שיתפנו על הפריט התשיעי במסגרת תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים: "להסביר, ליזום ולהטמיע את סידורי העבודה השונים של בית האל באופן מדויק ובהתאמה עם דרישותיו, תוך מתן הדרכה, פיקוח ודרבון, וכן לבדוק את מצב ההטמעה ולעקוב אחריו". שיתפנו על תחומי האחריות שמנהיגים ועובדים נדרשים למלא ועל העבודה שעליהם לבצע, וגם ניתחנו כמה מההתנהגויות של מנהיגי שקר. אמנם לא שיתפנו על פרטי האופן שבו מנהיגים ועובדים נדרשים להטמיע כל אחד מסידורי העבודה, אך כן שיתפנו על פרטי העקרונות להטמעת סידורים אלה, וכן על מה שמנהיגים ועובדים מוכרחים לעשות. האם דרך השיתוף שלנו על הפריט התשיעי רכשתם הבנה מדויקת ופרטנית יותר של העבודה שמנהיגים ועובדים נדרשים לבצע? האם כעת ברור לכם איזו עבודה נדרשים מנהיגים ועובדים לבצע? הדבר העיקרי עבורם הוא הטמעת העבודה בהתאם לדרישות האל ולסידורי העבודה של בית האל. זה הכול, בעיקרון. עכשיו, הדברים ברורים לכולם. במסגרת הפריט התשיעי היה צורך לשתף בצורה פרטנית למדי מהי העבודה שמנהיג או עובד נדרשים לבצע בבית האל, ומהם תחומי האחריות שלהם. זה מקיף למדי. הגדרנו את טווח תחומי האחריות שלהם, וגם ציינו בבירור מהי העבודה שעליהם לבצע, כמו גם באיזו דרך עליהם לבצעה. אם מישהו עדיין לא יודע כיצד לבצע עבודה ממשית לאחר שהדברים נאמרו במפורש, הבעיה היא איכותו הירודה של אותו אדם. הוא נמנה על מנהיגי השקר שאינם מסוגלים לבצע עבודה. יש סוג נוסף של מנהיג שקר שמסדר עבודה רק על פי תפיסותיו ודמיונותיו, ומפעיל אנשים באופן שרירותי, וכתוצאה מכך, יותר מדי ידיים בוחשות בקלחת. לא זו בלבד שהעבודה אינה מתבצעת כראוי – הוא יוצר בה אי-סדר מוחלט, ומוביל אותה אל מבוי סתום. מנהיגי שקר אף פעם לא מטמיעים את סידורי העבודה, קל וחומר שאין הם מבצעים עבודה אמיתית. הם פשוט מבצעים את העבודה שהם אוהבים, ומתמקדים רק בעניינים כלליים; כאשר הם עובדים, הם יודעים רק כיצד לחלק הוראות ולצעוק סיסמאות ריקות מתוכן ודוקטרינות. הם אף פעם לא מבצעים מעקב אחר העבודה, ולא אכפת להם אם היא יעילה. זהו סוג אחד של מנהיג שקר. בקצרה, אין זה משנה אם מישהו אינו מסוגל לבצע עבודה אמיתית או אם הוא לא מבצע עבודה אמיתית בתור מנהיג – יהיו הנסיבות אשר יהיו – אם הוא אינו יכול למלא את תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים או לבצע את העבודה שהאל הפקיד בידו, ואם הוא לא מצליח להטמיע את פריטי העבודה השונים אותם סידר בית האל, הרי שהוא מנהיג שקר.

כעת, דרך השיתוף שלנו על תשעת תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים, וחשיפת הדרכים השונות שבהן מנהיגי שקר באים לידי ביטוי, האם זכיתם בידע ובהבנה בסיסיים של הדרך בה יש למלא את תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים? (כן.) האם עבודת בית האל קלה לביצוע בעיניכם, אפוא? האם הדרישות מן האדם גבוהות? האם הן מוגזמות? (הן לא גבוהות; כולן דרישות שניתן לעמוד בהן.) האם ישנם מנהיגים ועובדים שאומרים: "בית האל דורש מאיתנו לבצע יותר מדי פריטים וסוגי עבודה. ככל שעמדתו של מנהיג גבוהה יותר, כך גדל היקף עבודתו, והוא אחראי על פריטי עבודה רבים יותר. אם נבצע את העבודה הזו היטב ונוודא שהיא מוטמעת בהתאם לדרישות העליון – נמות מתשישות, הלא כן?" האם מישהו קרס מתשישות כי ביצע היטב את כל העבודה הממשית, כי הטמיע כל פריט עבודה במקומו הראוי? (לא.) האם מישהו חלה כתוצאה מתשישות? האם יש מישהו שהוא כה עסוק עד שאין לו זמן לאכול או לישון? (לא.) יש שיאמרו: "מה זאת אומרת, לא? יש אנשים שעבודת הכנסייה אכן מתישה אותם, משום שהם עוברים פרקי זמן ארוכים ללא יכולת לאכול לפי לוח זמנים קבוע, או אפשרות לעבוד ולעשות הפסקות בצורה מסודרת, תוך כדי איזון בין מאמץ למנוחה. בסופו של דבר הם מפתחים מחלות בגלל תשישות". האם שמעתם על מצב כזה שהתרחש? (לא.) האם מישהו חש פחד ויראה לאחר שהאזין לפריט התשיעי וראה את התכנים הספציפיים של מגוון פרטי העבודה בבית האל, וכן את אמות המידה הנדרשות ממנהיגים ומעובדים בביצוע העבודה הספציפית הזו? האם הוא מרגיש ש"לא קל להיות מנהיג או עובד. מי יוכל להצטיין בעבודה זו ללא בריאות גופנית תקינה, איכות טובה, רוחב לב, ואנרגיה וכוח על-אנושיים?" האם מישהו חשב כך? האם זו מחשבה תקפה? (לא.) מדוע אינה תקפה? ראשית, כאשר מנהיגים ועובדים מבצעים את העבודה של בית האל, אין זה משנה מהי דרגתם, או האם האחריות שלהם היא מקיפה או מתמקדת בפריט עבודה יחיד, עליהם לכל הפחות לבצע את עבודתם העיקרית היטב, עם פריט עבודה או שניים נוספים לכל היותר. אפילו אם הוטלה עליהם עבודה מקיפה, אין זה אומר שעליהם לספק מעקבים או הכוונה מקיפים. עליהם להתמקד בקבלת אחריות על העבודה הקריטית ביותר, או לטפל בו-זמנית בחוליות החלשות בפריטי עבודה מסוימים. יש אנשים שופעי מרץ, בעלי תחושת אחריות חזקה ואיכות טובה, והם מסוגלים לבצע מגוון רחב של עבודות רב-תחומיות, אך מרבית עבודתם כוללת בעיקר פריט עבודה אחד או שניים בלבד. באשר לעבודות אחרות, עליהם רק להתעניין בהן, לברר אודותיהן ולנסות להבין אותן, ולפתור רק את הבעיות שהם מזהים. זהו חלק מהעניין. חלק נוסף הוא שגם אם הם מטפלים בו-זמנית במספר פריטי עבודה, הם צריכים רק להסתמך על המפקחים העיקריים לביצוע אותם פריטי עבודה. כל מה שהם עושים הוא לפקח על פריטי העבודה השונים, לבצע עליהם מעקב ולכוון אותם; העבודה העיקרית שעליהם לבצע בעצמם עדיין נותרת פריט עבודה יחיד. והאם ביצוע של פריט עבודה יחיד יכול להתיש אדם? (לא.) אם איכותו של האדם מספקת ומחשבתו גמישה, הוא יסדר את העבודה באופן הגיוני מבחינת הקצאת זמן ויעילות העבודה. הוא לא יהיה מצוי במערבולת מבולבלת ותקוע במבוי סתום. הוא לא ייראה כה עסוק – הוא יעבוד בהתאם לשגרה קבועה – אך העבודה לא תהיה בלתי יעילה, והיא תניב תוצאות טובות. זהו אדם בעל איכות, שיודע להקצות בתבונה כוח אדם וזמן. אנשים נטולי איכות או בעלי איכות ירודה הם מבולגנים, ואין זה משנה איזו עבודה הם מבצעים. הם עסוקים מאוד מדי יום ביומו, אולם אפילו הם עצמם לא יכולים לומר בוודאות מה בדיוק מעסיק אותם. אין להם לוח זמנים, או תפיסת זמן; הם מתעוררים מוקדם מאוד והולכים לישון מאוחר מאוד; הם לא מסוגלים לאכול בזמנים קבועים – אך לאור יעילות העבודה, הם לא מבצעים עבודה ממשית כלל. האין זה מקרה של איכות ירודה ביותר? (כן.) אדם כזה יוצר את הרושם שהוא עסוק ומתרוצץ ללא הרף מדי יום ביומו, אך הוא לא מסוגל להגיע למהות העבודה, אינו יודע להבדיל בין משימות דחופות לכאלה שיכולות להמתין, ואינו יעיל בפתרון בעיות. זה מאט את קצב העבודה. הוא חרד עד כדי כך שלבו עומד להתפקע ומתפתחים אצלו פצעים בפה. אך גם במקרים אלה, הוא לא קורס מתשישות. אנשים שאיכותם ירודה עשויים לעבוד יותר משמונה שעות ביום, אולם יעילות עבודתם עדיין נמוכה בהרבה מזו של אנשים שאיכותם טובה. ובכן, עליהם להיות עסוקים, הלא כן? מוטב שיהיו עסוקים – הם לא מצליחים להשיג תוצאות, אפילו כאשר הם עסוקים; העבודה הייתה משותקת אלמלא הם היו עסוקים. זהו אדם שאיכותו כה ירודה, עד שאינו מסוגל להיות כשיר לביצוע העבודה או לקבל אותה על עצמו. כמו כן, ישנם פריטים רבים בעבודת בית האל, והדרישות ביחס לכוח אדם ולזמן הן מחמירות יחסית. רוב האנשים, כאשר הם מעט עסוקים יותר, הם עושים זאת במטרה לשאוף למצוינות ולהשיג תוצאות טובות, משום שעבודת בית האל שונה מזו של העסקים והמפעלים בעולם הכופרים: אלה דורשים תועלת כלכלית, ואילו אנו מדגישים את תוצאות העבודה. אולם משום שרוב האנשים הם בעלי איכות ירודה, נטולי עקרונות ומאוד בלתי יעילים בעבודתם, לוקח להם יותר זמן להפיק תוצאות. האם לרובכם כבר אין מחשבות שליליות בנוגע לתחומי האחריות של מנהיגים ועובדים? דבר אחד בטוח: מנהיגים ועובדים לא יקרסו מתשישות אם יעבדו בהתאם לדרישות בית האל. מלבד גורמים חיצוניים ואובייקטיביים אלה, ישנו דבר נוסף שניתן להיות בטוחים בו: אם אדם נושא בעול והוא בעל איכות מסוימת – וזיכרו שישנה גם עבודת רוח הקודש – הרי שרוח הקודש תיתן לו תזכורות מתמידות, תעניק לו נאורות ותסייע לו בכל עת כאשר מדובר בבעיות שאין הוא יכול לדמיין או לחזות, או בדברים מסוימים שהוא טרם חווה ואינו מנוסה בהם. עבודת הכנסייה אינה מתבצעת אך ורק תוך הסתמכות על הכוח, המרץ והעול של בני האדם – חלקה מוכרח להסתמך על עבודתה והנהגתה של רוח הקודש, כפי שחוו רוב האנשים. לכן, מכל זווית שבוחנים זאת, מנהיג או עובד אמור להשיג את מילוי תחומי האחריות שלו. אין זו דרישה נוספת מהם. כאשר כופרים עובדים בעולם, הם פועלים על בסיס איכותם האישית. ביצוע חובה בבית האל הוא שונה: אדם אינו מבצע אותה על בסיס איכותו ותו לא – עליו להסתמך גם על הבנת עקרונות-האמת אם ברצונו להשיג תוצאות. לפעמים עליו גם לסייע לאחרים ולהסתייע בהם, ולשתף פעולה בהרמוניה כדי לבצע את חובתו היטב. יש כאלה ששואלים: "האם העבודה בבית האל מחייבת אותנו 'להיות נחושים לבצע את המשימה ולעשות כמיטב יכולתנו עד יום מותנו'? 'תולעי המשי של האביב יטוו עד מותן' – האם עלינו להשיג זאת? האם בית האל יסיים איתנו רק כאשר נמות מתשישות?" האם זה מה שהאל דורש מהאדם? (לא.) השיתוף שלנו על הדרישות במסגרת תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים נועד אך ורק להבהיר ולהעניק הבנה כיצד לשתף פעולה עם עבודת האל בהתאם לעקרונות-האמת ולשיטות העבודה שהוא דורש, כדי שעבודתו תתקדם בצורה מסודרת ויעילה, וכדי שדבריו ועבודתו יוכלו להשיג תוצאות טובות יותר בקרב אנשיו הנבחרים. היבט אחד של הדבר עוסק בפיתוחה ובהפצתה של העבודה; ההיבט השני מתמקד בכך שדברי האל ועבודתו ישיגו את ההשפעות הרצויות בקרב מי שנוהים אחריו. אלה הם תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים, ומה עליהם להשיג בעבודתם.

פריט עשירי: לאבטח כראוי ולהקצות באופן שקול את הפריטים החומריים השונים של בית האל (ספרים, מגוון פריטי ציוד, דגנים וכן הלאה), ולבצע דרך קבע ביקורות, תחזוקה ותיקונים כדי לצמצם את הנזק ואת הבזבוז. כמו כן, למנוע מאנשים רעים לנכס לעצמם פריטים אלה

היום נעבור לשתף על הפריט העשירי במסגרת תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים: "לאבטח כראוי ולהקצות באופן שקול את הפריטים החומריים השונים של בית האל (ספרים, מגוון פריטי ציוד, דגנים וכן הלאה), ולבצע דרך קבע ביקורות, תחזוקה ותיקונים כדי לצמצם את הנזק ואת הבזבוז. כמו כן, למנוע מאנשים רעים לנכס לעצמם פריטים אלה". הפריט התשיעי הוא דרישה מקיפה יחסית ממנהיגים ועובדים. גם הפריט העשירי הוא חלק גדול של העבודה, הכולל דרישה ספציפית נוספת במסגרת תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים. חלק זה של העבודה כולל פריטים ששייכים לבית האל, שחלקם נרכשים כדי לספק את צורכי החיים של אלו המבצעים את חובתם במשרה מלאה, ואילו אחרים הם ציוד, חומרים וכדומה שנרכשים למען עבודת הפצת הבשורה. כמו כן, ישנם ספרים המכילים את דברי האל ופריטים נוספים הקשורים להיווכחות בחיים של האחים והאחיות, ובית האל אמור להחזיק בהם. אלו הם נכסים הקשורים לאמונתם של בני האדם באל. שלוש קטגוריות בסך הכול: פריטים הנחוצים לחיים, פריטים הנחוצים לעבודה, ופריטים הנחוצים לאמונה באל. אין זה משנה אם בית האל רוכש את הפריטים האלה, או אם האחים והאחיות תורמים אותם, ברגע שהם מגיעים לרשותו של בית האל, הם נקשרים לנושא ניהול והקצאת הפריטים החומריים על ידי מנהיגים ועובדים. אמנם כלפי חוץ עבודה זו אינה נראית חשובה במיוחד בהשוואה לחיי הכנסייה, לעבודה מנהלית או מקצועית, ואינה נתפסת כדבר שחייב להיכלל בסדר היום, אולם היא עדיין עבודה חשובה שמנהיגים ועובדים נדרשים לבצעה. הפריטים השונים של בית האל ממלאים חלק בעבודה, בחיים, בלימודים ובכל תחום של האנשים המבצעים את חובתם, ולכן אבטחתם והקצאתם בתבונה הן חשובות במיוחד, ואסור להתעלם מהן.

אבטחה ראויה

עבור מנהיגים ועובדים, דבר מהותי אף יותר מביצוע ראוי של העבודה המנהלית של הכנסייה ומשיפור חיי הכנסייה, הוא ביצוע ראוי של עבודת הפצת הבשורה, ושל כל העבודות הנלוות אליה. כמו כן, יש לנהל באופן הולם את הפריטים החומריים השונים של בית האל. יש לאבטח אותם היטב; אסור לאפשר להם להתמלא עובש או להיפגע ממזיקים, ואסור לאפשר לאנשים לנכס אותם לעצמם. לבית האל גם יש דרישות ספציפיות ושלבים מוגדרים לגבי האופן שבו מנהיגים ועובדים נדרשים לבצע עבודה זו היטב. עליהם להתחיל בבדיקת התאמתם של אנשי הצוות המנהלים את הפריטים הללו – האם הם ראויים לכך, האם הם אנשים אחראיים, האם הם יודעים כיצד לנהל את הפריטים, והאם הם יכולים למלא את אחריותם בחריצות – האם הפריטים יישמרו בצורה בטוחה בידיהם. למשל, בעת אחסון תבואה: האם יש רטיבות במקום שבו היא נשמרת בעונת הגשמים – כאשר מזג האוויר לח ויש גשמים רבים? האם האנשים האחראים על ניהול התבואה בודקים זאת בזמן? אם התבואה אכן נרטבת, האם הם מוציאים אותה לייבוש? האם הם מנהלים את העניין בקפידה כאילו מדובר ברכושם הפרטי? האם יש להם אנושיות כזו? האם הם בעלי נאמנות מעין זו? עליהם להתחיל בביצוע ביקורת על האנשים שמנהלים את הפריטים, כדי לבחון את טיב האנושיות שלהם, האם יש להם מצפון, והאם הם בעלי מידות טובות. אם נדמה כי אדם ניחן באנושיות טובה ובלב טוב, ורוב האחרים מדווחים עליו בחיוב, אך אינך יודע אם הוא מתאים לניהול הפריטים של בית האל, מה עליך לעשות? עליך לבצע מעקב, לבדוק את הדברים, ולפקח. לאחר זמן מה יש לערוך בירור, כדי לבדוק אם האחראי מילא את תפקידו. למשל, ביחס לתבואה, הדאגה העיקרית היא לחות. האחראי צריך לבדוק האם מחסן התבואה לח, והאם יש חשש להימצאות חרקים בתבואה, ולמצוא אדם שמתמצא בעניינים כאלה, להתייעץ עמו ולהבין אילו שיטות עשויות להבטיח שהתבואה לא תירטב, תתמלא עובש או תיפגע ממזיקים. לאחר אחסון התבואה, עליו לבדוק באופן תדיר את מחסן התבואה, או לפתוח את החלונות לאוורור. כך הוא ימלא את אחריותו באמת ובתמים. אם אין צורך לדרבן או לתזכר את האחראי והוא נוקט יוזמה ומבצע את הדברים הללו על דעת עצמו, אז ניתן לסמוך עליו, וזה בהחלט מרגיע. ובכן, מה לגבי האנשים שמאבטחים סוגי ציוד שונים – האם הם מתאימים לתפקיד? עדיין אינך יודע; לכן יש לבדוק גם אותם. כיצד מאבטחים את רוב הציוד – אלקטרוניקה, ריהוט, מתקנים וכדומה – כאשר הוא לא נמצא בשימוש באופן שוטף? האם האחראי דואג לו ומתחזק אותו? האם הוא מבצע בדיקות סדירות של מכשירי האלקטרוניקה, מדליק ומפעיל אותם? על ידי בירור מול אחרים, אולי תגלה שהאחראי על הפריטים הללו מבצע זאת באופן קבוע. ייתכן ופריטים אלה נשארים ללא שימוש, אך אין עליהם אבק, מה שמעיד על כך שמישהו דואג להם לעתים קרובות – כך ניתן לראות שהאחראי עליהם מבצע את עבודתו כראוי וממלא את אחריותו. כך תוכל להיות רגוע. ישנם גם ספרים המכילים את דברי האל. כל אחד מהם קשה להשגה, וכמו כן, ספרים אלו חשובים לכל מאמין באל יותר מכל דבר אחר – יותר מתבואה, אלקטרוניקה או כל פריט אחר. לכן, במיוחד עבור פריטים אלה, יש למצוא אדם מתאים לניהולם ואת המקום הנכון לאחסונם. נדרשים גם אוורור נאות, פיקוח ובדיקות תקופתיות – אסור לאפשר לספרים להירטב, להיפגע מלחות או להיאכל על ידי עכברים. יש לשים לב לכל אלה. אם כך, האם האנשים שמנהלים את הפריטים הללו מתאימים לתפקיד? עליך לבדוק זאת לעתים קרובות. אם האחראים הם עצלנים, רשלנים וחסרי זהירות, ייגרם נזק לחלק מהפריטים – אם לא מלחות ומעובש, אז ממזיקים. כל אלה הם הפסדים הנובעים ממעקב וביקורת רופפים מצד המנהיגים והעובדים. אם האחראים מטפלים בפריטים הללו בצורה נאותה, הרי שהמנהיגים והעובדים מילאו את אחריותם כראוי. אין זה משנה אם מדובר בפריטים גדולים או קטנים, או אם נעשה בהם שימוש תדיר או לא, כל עוד הם מסווגים כפריטים השייכים לבית האל, יש לדאוג שמישהו ינהל אותם. פריט צריך להיות מאובטח, ללא קשר לסוגו או למיקומו, ויש לוודא את תקינותו. זהו פירוש הדבר, להיות נאמן ואחראי. אם מתברר שאדם שמנהל פריטים אינו כשיר לתפקיד, מה יש לעשות? יש להעביר אותו מתפקידו באופן מיידי ולמצוא לו מחליף. ישנם למשל אנשים שהם בטלנים, אוהבים לאכול אך לא לעבוד, ואינם מקבלים שום אחריות. הם מתייחסים לחפצי הכנסייה כלאחר יד, כאילו היו רכוש ציבורי, מתוך מחשבה שדי בכך שאינם הולכים לאיבוד. לא אכפת להם האם הפריטים הללו התמלאו עובש, נפגעו ממזיקים, או ניזוקו בדרך כלשהי, והם לא טורחים לבדוק. בכל פעם שאתה שואל אותם, הם אומרים שבדקו, ושהכול בסדר. למעשה, הם לא ערכו בדיקה במשך זמן רב. ואז, יום אחד, מישהו מגלה לפתע שהתבואה התמלאה עובש, שעכברים לעסו את חוטי החשמל של חלק מהציוד, ואפילו שספרים המכילים את דברי האל נרטבו עד כדי כך שהאותיות המודפסות בהם היטשטשו ואינן ברורות. נכון שמאוחר מדי לגלות את הדברים רק בשלב זה? (כן, הנזק כבר נעשה.) זוהי התוצאה של ניהול לקוי. אם כך, האם האדם שמנהל את הפריטים הללו הוא בלתי כשיר? נכון שאנושיותו ירודה, ושהוא אדם בלתי מוסרי? (אכן.) כופרים היו מכנים אדם כזה בלתי מוסרי; מה אנחנו אומרים? שאנושיותו של אדם זה היא רעה, שהוא לא נאמן. הוא אפילו לא מסוגל למלא אחריות כה קטנה; הוא אפילו לא מסוגל לעשות דבר מה שהיה עושה מי שמקבל על עצמו מעט מאמץ, שניחן במעט מצפון ואנושיות. האם הוא עדיין מאמין באל? אפילו הכופרים דוגלים בהשקפה זו: "עשה כמיטב יכולתך כדי לטפל במה שאנשים אחרים הפקידו בידך" – אדם זה אינו עומד אפילו ברף המוסרי המינימלי של כופרים, ולכן ברור שאינו מתאים לקחת חלק בצוות ניהול הפריטים. יש לטפל מיד באנשים בלתי כשירים, ויש למצוא להם מחליפים מתאימים. מה אפשר לעשות אם אינך סומך על מי שמנהל את הפריטים, ואין לך זמן לבדוק את הדברים בעצמך, או שאין באפשרותך לבצע מעקב ובדיקה עקב נסיבות כלשהן? ניתן לדרוש מהאדם שמנהל את הפריטים לכתוב התחייבויות, ולציין שאם ייגרם נזק לפריטים אותם הוא מנהל, הוא יישא בעלויות, או יהיה מוכן לקבל כל עונש שייקבע על ידי בית האל. יש לפתור זאת בהתאם למערכת הניהולית. מנהיג או עובד אשר יכולים לבצע את תפקידם ברמה זו ממלאים את אחריותם כראוי.

כל פריט חומרי של בית האל, גדול או קטן, יקר או זול, שימושי עבורך או לא – אם הוטלה עליך האחריות לנהל אותו, הרי שזהו תחום האחריות שלך. עבודה זו נכללת במסגרת אחריותם של מנהיגים ועובדים, ולכן עליך למצוא את האדם הנכון ואת המקום הנכון כדי לאבטח את הפריט כראוי. אל תאפשר לפריטי בית האל להינזק. למשל, באשר לאבטחת ספרים המכילים את דברי האל – מרגע שמנהיג או עובד סידר עבורם אנשי צוות מתאימים, עליו עדיין להתעניין ולשאול לגביהם מעת לעת: "המון ספרים הוצאו לאחרונה, אך אל תנהגו בחוסר זהירות, גם אם נותרו פחות ספרים. בעת אחסון ספרים, העיקר הוא למנוע מהם להירטב, להיפגע מהשמש, להימחץ או להתעקם". יש לשאול על מצבם ולברר לגביהם מעת לעת. אם הגיעו ספרים חדשים, יש לבדוק כיצד הם מאובטחים; האם כולם יכולים להיכנס למקום האחסון המקורי, ואם לא, האם נמצא עבורם מקום חלופי, ומה מצבו – האם הוא בטוח ויבש; האם הספרים מאוחסנים היטב; ואם יש חשש לעכברים, האם יש צורך לגדל חתול. מנהיגים ועובדים נדרשים לעשות את כל הדברים מעין אלה, וזו אחריות שעליהם למלא. עבודה זו עשויה להיראות שולית, אך גם היא אחת מהמשימות שמנהיגים ועובדים נדרשים לבצע באופן קבוע. אין לזלזל בה – יש להתייחס אליה ברצינות. אולי הפריטים הללו הם רכוש ציבורי ואינם שייכים לאדם יחיד, אך יש לאבטח אותם היטב; אין זה משנה האם תזדקק להם בעתיד, או האם הם מיועדים לשימושך, אחריותך היא לאבטח אותם כראוי, זוהי משימה המוטלת עליך, ואל לך לחפש סיבות ותירוצים כדי להימנע ממנה או להתעלם ממנה. כל עוד דבר מה הוא באחריותך, עליך לנהל אותו ולבצע את העבודה הדרושה. בכל הנוגע אליו, עליך לברר, לנסות להבין את הדברים, או להשתתף בהם באופן אישי. מובן שיהיה זה עדיף אם תמצא זמן להגיע למקום ולראות בעצמך. אך אם הנסיבות והתנאים אינם מאפשרים זאת, או אם אתה עסוק מדי בעבודה, עדיין עליך לבצע בירורים ולשאול על העניין בזמן המתאים, מתוך מאמץ למנוע כל נזק לפריטי בית האל, או בזבוז שלהם. כאשר אתה עושה זאת, אתה ממלא את אחריותך כמנהיג ועובד.

הקצאה בתבונה

בנוגע לפריטים החומריים של בית האל, קיימת משימה חשובה נוספת, מעבר לשמירה עליהם: להקצותם בתבונה. כל הפריטים הללו נועדו לשימוש האנשים – כולם דברים שימושיים – ולכן המטרה העיקרית של השמירה עליהם היא להבטיח שניתן יהיה להשתמש בהם בתבונה. טרם שייעשה בפריטים אלה שימוש בתבונה, מוטלת על המנהיגים והעובדים האחריות להקצותם בתבונה. מהי הקצאה בתבונה? בשאלה למי מן האנשים יש להקצות את הפריטים הללו לשימושם, קיימים בבית האל תקנות ועקרונות ברורים. מטרתם העיקרית של הפריטים הללו – בין אם נתרמו על ידי האחים והאחיות ובין אם נרכשו על ידי בית האל – איננה צבירה לשם סיוע או צדקה, אלא שימוש בידי כל האחים והאחיות המבצעים את חובותיהם במשרה מלאה. לפיכך, האופן שבו הם מוקצים – ומהם העקרונות להקצאתם – מהווים אחריות נוספת שעל המנהיגים והעובדים למלא במסגרת ניהול הפריטים החומריים של בית האל. הוזכר כאן המונח "הקצאה בתבונה"; במקרה זה, "בתבונה" הוא העיקרון הנדרש על ידי בית האל.

1. הקצאת הספרים של דברי האל בתבונה

נתחיל עם ספרי דברי האל. בכל פעם שמונפקים ספרים חדשים, יש לבית האל עקרונות, בדמות דרישות ותקנות, הקובעים למי יש להנפיק את הספרים הללו. בכנסייה ישנם אנשים שקוראים את דברי האל וכאלה שאינם קוראים; יש אנשים שאוהבים את האמת וכאלה שלא אוהבים אותה; ויש שמבצעים את חובתם וכאלה שלא מבצעים אותה – יש להבדיל בין סוגי האנשים הללו. קיימים גם ספרים מיוחדים המשתייכים לקטגוריית ספרי הלימוד – ספרי דקדוק, מילונים וספרי עזר נוספים. את כל הספרים הללו יש לחלק בהתאמה מוחלטת לעקרונות. יש להעניק את הספרים רק לאנשים שזקוקים להם, ולא לאנשים שאינם זקוקים להם. קיימים גם ספרי עזר מסוימים שהודפסו בכמות קטנה יחסית – אם ספרים אלה נמסרים ליחיד, מה נדרש ממנו? מותר לך לקרוא בהם, אך לא ללגרום להם נזק; אין להשאירם מוטלים ללא השגחה ואין לתלוש מהם דפים באופן שרירותי. כמו כן, בתום הקריאה יש להשיבם למקומם המקורי. לגבי ספרי האמונה באל, על המנהיגים והעובדים לחלקם בהתאמה מוחלטת לסידורי העבודה של בית האל, וכן להבהיר את העקרונות לאנשיו הנבחרים של האל על-מנת שינהגו לפיהם.

2. הקצאה בתבונה של ציוד מסוגים שונים

כעת נדון באופן הקצאת ציוד מסוגים שונים. זוהי משימה בעלת חשיבות רבה יחסית. סוגי ציוד שונים כפופים להנחיות הקצאה מחמירות יותר. ציוד כזה כולל מכשירים אלקטרוניים, וכן כלים הנדרשים למקצועות שונים. כשהמנהיגים והעובדים מחלקים ציוד כזה, גם אז יש לפעול לפי עקרונות ברורים. מי שמקבלים את הציוד חייבים להיות אנשים המיומנים בהפעלתו ויודעים להשתמש בו באופן נכון ונבון. אם מדובר באדם שאינו מיומן או שאיננו יודע כלל כיצד להשתמש בציוד, אין למסור לו אותו. הדבר נכון במיוחד לגבי ציוד אלקטרוני איכותי ויוקרתי, כגון מצלמות מתקדמות, מחשבים יקרים, ציוד הקלטה, מכשירי צילום או ציוד הנדרש לעריכת וידאו – קל וחומר שאסור למסור ציוד מסוג זה לאדם שלא יודע להשתמש בו, כדי למנוע נזק. על המנהיגים והעובדים לוודא כי אלה שמשתמשים בציוד כזה הם, ראשית, אנשים שמכירים בערכו של הציוד, ושנית, שיודעים להשתמש בו ולתחזק אותו בצורה נאותה. למשל: יש מכשירים שהוראות השימוש בהן מחייבות לתת להם מנוחה של עשר דקות לאחר שעתיים שימוש כדי לאפשר להם להתקרר. אם הציוד אינו מתקרר, הדבר עלול לפגוע בו ולקצר את חייו. אנשים שמכירים בערכו של ציוד יקפידו מעצמם על הנחיות התחזוקה שלו; הם לא צריכים שתגיד להם, ואם תדרוש זאת מהם, הם יקפידו אף יותר וידייקו עוד יותר. אנשים כאלה ראויים להשתמש בציוד; הם מתאימים להשתמש בדברים איכותיים, משום שהם יודעים להעריך ציוד, והם מתייחסים ברצינות להנחיות התחזוקה והתיקון שלו. אנשים שכאלה, המסוגלים להוקיר ציוד ולהשתמש בו בצורה תקינה, הם האנשים שהכי מתאים להקצות להם ציוד איכותי. על המנהיגים והעובדים למיין את האנשים כראוי בהיבט הזה. אם ישנו מחשב מתקדם, והוא נמסר לשימושו של כל אדם שפונה ומצהיר שהוא זקוק לו – האם העיקרון הזה נכון? (לא.) מה לא נכון בו? עבור המנהיגים והעובדים, חלק מהקצאה וחלוקה של ציוד כזה חייב להתבסס על הכשירות המקצועית של האדם שהעבודה הוטלה עליו, והחלק השני – על מידת הערכתו של אותו אדם לציוד, על השאלה האם יש לו אנושיות, ועל השאלה האם הוא מוקיר את הציוד כשהוא משתמש בו. אם האדם איננו יודע לדאוג לציוד, אינו מכיר את מיומנויות המקצוע, ורק רוצה להתנסות בציוד מתוך סקרנות – יש להגביל את השימוש שלו בציוד ואף לאסור עליו להשתמש בו. אדם כזה איננו ראוי להשתמש בציוד מתקדם ואינו מסוגל לדאוג לו. די בכך שמי שמבצע חובות רגילות יקבל מכונות רגילות. אנשים מומחים במקצועם, אנשים שיש להם אנושיות טובה ויודעים כיצד להשתמש בציוד, לתחזק אותו ולהעריך אותו, רשאים להשתמש בציוד מתקדם, כיוון שהם בעלי מקצוע ויכולים להפיק תועלת מציוד מתקדם. אם מעניקים ציוד איכותי לאדם מבולבל או גס, הוא עלול להרוס אותו בתוך כמה ימים. אנשים אחרים לא יוכלו להשתמש בו, ולא יהיה קל לתקנו. זה לא רק מעכב את עבודת הכנסייה, אלא גם מביא לבזבוז של אחד הפריטים החומריים של בית האל. מה משתמע מכך? שאנשים כאלה אינם ראויים להשתמש בציוד איכותי. ציוד איכותי יש להעביר לשימושם של אנשים בעלי אנושיות, שמכירים היטב את המקצוע שבשבילו הוא נדרש. אנשים שאינם מומחים במקצוע מסוים ואנושיותם לוקה בחסר, די בכך שישתמשו בציוד רגיל. האם הקצאה שכזו היא הקצאה בתבונה? (כן.)

כשמדובר בפריטים חומריים מכל הסוגים, אנשים שונים מתייחסים אליהם בדרכים שונות. יש אנשים שרוכשים מחשב איכותי, ולאחר שנתיים של שימוש הוא עדיין נראה חדש לגמרי; המסך נקי מטביעות אצבעות והמקלדת היא ללא רבב, בלי גרגר אבק. גם שולחן העבודה מסודר ונעים לעין, והקבצים שמורים במחשב באופן מאורגן וברור. אם מישהו יגיד להם ששימוש ממושך מזיק למסך, הם יבררו מיד כיצד ניתן להגן עליו בצורה הטובה ביותר – והם יפעלו בדיוק לפי ההנחיה הטובה ביותר שתינתן להם. אם מישהו יגיד להם שהמחשב זקוק למנוחה לאחר שימוש ממושך, וכי התחממות יתר פוגעת בתפקוד שלו ובאורך חייו – אז ברגע שהם ישימו לב שהם כבר משתמשים במחשב למעלה משעתיים, הם יפסיקו מיד ויאפשרו לו להתקרר. אם המחשב יתקרר לאט בגלל מזג אוויר חם, הם יכוונו אליו מאוורר כדי לסייע לו להתקרר. הם מטפלים בציוד הזה ודואגים לו כאילו היה ילדם. הם נוהגים בזהירות ובתשומת לב במיוחד כשהם מכניסים את הציוד לתיק שלו, וכאשר הם מניחים אותו על שולחן – הם מקפידים לנקות את פני השטח ולמקם את המכשיר בצורה נאותה. האין זאת תכונה חיובית שלהם? (כן.) אנשים כאלה אינם מוקירים רק את הציוד שבו הם משתמשים – כאשר הם רואים אחרים פוגעים בציוד או מזיקים לו, קשה להם לשאת זאת. אנשים כאלה ראויים להשתמש בציוד איכותי. ישנם אנשים בעלי אמצעים הרוכשים מחשבים יוקרתיים, אך מהרגע שהביאו אותם לביתם הם לא מוקירים אותם כלל. הם לא מנקים אותם, גם לאחר שהצטבר עליהם אבק רב, והמכשירים מתלכלכים מאוד. יש אנשים שמשתמשים בציוד במשך שנתיים והוא עדיין נראה חדש; אחרים משתמשים בו חודשיים, והוא כבר נראה כאילו עבר עשור של שימוש. אם תגיד להם שציוד זקוק לתחזוקה, הם יגיבו: "מה הטעם לתחזק את הדבר הזה? ציוד נועד לשרת אנשים, הוא משרת את האדם. אם הוא מתקלקל, פשוט קונים חדש!" בגלל השימוש השגוי, המכשיר מתקלקל בתוך פחות מחצי שנה. מה ניתן לומר על אנשים כאלה? האם הם ראויים להשתמש בציוד איכותי? (לא.) לא משנה כמה המחשבים שהם יקנו הם מתקדמים, הם לא יוקירו אותם, אלא ישליכו אותם באדישות ויניחו אותם ברשלנות. חלק מהמחשבים שלהם מלאים שריטות, חלקם ניזוקו ממים, ואחרים נפלו על הארץ ונשברו. הם משתמשים בהם בגסות רבה. באנושיותם של אנשים כאלה חסר משהו. האם אתם מוכנים להקצות להם ציוד איכותי לשימושם? (לא.) יש אנשים שמרכיבים משקפיים, והעדשות שלהם תמיד נקיות לחלוטין, בעוד שאצל אחרים העדשות מלוכלכות מאוד, מלאות אבק, טביעות אצבעות וכדומה. איך הם בכלל מצליחים להשתמש בהם כך? מי שמקפידים לשמור על משקפיהם מניחים אותם בזהירות; הם לא יניחו את העדשות ישירות על השולחן או על כל עצם אחר, ולא יאפשרו לעדשות להישרט או להינזק בשום צורה. המשקפיים חשובים במיוחד לאנשים קצרי רואי – איך תוכל להשתמש בהם אם העדשות שרוטות? יש אנשים שנוהגים במשקפיהם בגסות, ועדשותיהם מתערפלות זמן קצר לאחר שהחלו להשתמש בהם. כשהם מרכיבים את המשקפיים הם לא רואים שום דבר בבירור, היה עדיף שיסירו אותם לגמרי. ובכל זאת, הם חושבים שאין מניעה להשתמש בהם כך, כאילו שזה לא משנה כלום. דבר זה מעורר בי תמיהה: הרי המטרה בהרכבת משקפיים היא לראות ביתר בירור, לא? מה בדיוק הם יכולים לראות כשעדשותיהם מלאות שריטות? נכון שהם אנשים גסים? ודאי שהם גסים! לאנשים גסים במיוחד יש אנושיות לוקה בחסר – הם לא יודעים כיצד לשמור על דברים, וקל וחומר שהם לא חושבים להוקיר אותם.

כאשר מדובר בציוד חשוב ובכלים של בית האל, מהי האחריות המוטלת על המנהיגים והעובדים? בעת הקצאת ציוד כזה, יש למסור אותו אך ורק לאנשים המתאימים. מי שמשתמשים בציוד חשוב ומתקדם מסוג זה חייבים להיות אנשים שיודעים להוקיר את מה שניתן להם. הם יוקירו את הציוד, ידאגו לו ויתחזקו אותו; כשהציוד יימצא ברשותם, אפשר להיות סמוכים ובטוחים שלא יגרמו לו נזק במזיד או בגלל גורמים שנובעים מהם, אלא רק אולי מתוך רגע של חוסר זהירות או היעדר ידע בסיסי מסוים. אנשים כאלה רשאים להשתמש בציוד הזה; ניתן להקצות לשימושם ציוד מתקדם ואיכותי. מי שטבעם הוא להשתמש בדברים בגסות, די בכך שיקבלו לידיהם ציוד רגיל. כמו כן, האחראים על הציוד והכלים הללו נושאים באחריות לתיעוד השימוש בהם: מי לקח מה, למשך כמה זמן השתמש בו, איזה פריט מיועד לשימוש בלעדי של אדם מסוים, ובמקרה של נזק – מי צריך לשאת בפיצוי לפי ערכו של הפריט. שני הצדדים נדרשים לאשר זאת בחתימה, כדי שהדברים יתנהלו בהגינות ובתבונה עבור כולם. יש לטפל היטב במכונות וציוד, בין אם מדובר בשימוש קצר טווח או ארוך טווח; המשתמש חייב ללמוד כיצד להשתמש בהם בצורה נכונה, ואם חלה בהם תקלה, יש לדאוג לתקנם במהרה. ככל שהעבודה הזו תיעשה בקפדנות יתרה, כך ייטב. אם מתהווה מצב שבו משטרו של השטן מכניס אנשים למעצר, הרי שהאחריות המרכזית של המנהיגים והעובדים במקרה כזה היא להקצות את הציוד והכלים החשובים לאנשים אמינים ומהימנים. ברגע שהמנהיגים והעובדים שולחים את הציוד, עליהם להנחות את האדם ולומר לו: "אלה חפצים של בית האל, שניתנו לך לשם ביצוע חובתך. אסור לשחק בהם. עליך להשתמש בהם בתבונה ולדאוג להם היטב. אל תגרום להם נזק. מאחר שציוד זה נדרש למילוי החובה, כל נזק בו מחייב פיצוי בהתאם לערכו. אם העבודה מתעכבת עקב נזק לציוד – מדובר בבעיה שטבעה חמור יותר, כלומר שהיא כוללת היווצרות של הפרעה ופגיעה ממשית. לכן עליך לדעת כיצד להשתמש נכון בכל סוגי הציוד והכלים בעת ביצוע חובות – אסור לך לגרום נזק לרכוש של בית האל בשום פנים ואופן. עליך לזכור היטב את העקרונות הבאים: שימוש בתבונה, בדיקות שוטפות, תיקון ותחזוקה קבועים – במקרה של תקלה, עליך לדווח עליה מיד ולהגיש בקשה לתיקון". כדי לבצע את העבודה הזו היטב, על המנהיגים והעובדים, מצד אחד, להכיר את עקרונות ההקצאה והשימוש; ומהצד השני – להדריך את המשתמשים כיצד לבצע תחזוקה וטיפול בציוד, ואם יש תקלה, כיצד לבצע תיקון, וכן הלאה. מדובר בידע בסיסי שעל כל אדם להכיר ולהבין כשמדובר בטיפול ושימוש בציוד וכלים מכל הסוגים.

על המנהיגים והעובדים להקצות בתבונה את פריטי הציוד השונים של בית האל. לדוגמה, אם עובד מסוים נזקק למחשב עם תכונות מקיפות יחסית, יש להקצות לו מחשב כזה. אם הוא טוען שמחשב אחד לא מספיק, חובה לשאול אותו מדוע, לבדוק את טענתו ולברר האם יש לה בסיס עובדתי. אין להסתמך אך ורק על הבקשה שלו ולתת לו כמה מחשבים שהוא מבקש – לתת שניים אם הוא אומר שאחד לא מספיק, לתת שלושה אם הוא אומר ששניים לא מספיקים. האין זו הפצה של מחשבים כאילו היו צעצועים? האין זו פזיזות? תחילה יש לבדוק את המצב ולהחליט בהתאם לעקרונות של בית האל. בשום פנים אין לאשר באורח שרירותי כל בקשה שמוגשת, למקרה שאנשים מסוימים מגישים בקשות ללא הבחנה, באמתלה של ביצוע החובה. יתירה מזאת, יש אנשים המבצעים עבודה חשובה ודרושים להם מחשבים מתקדמים, אך המחשבים האישיים שברשותם אינם מתקדמים. על מנהיגים ועובדים לבדוק זאת ללא דיחוי ולהקצות ציוד בתבונה. ההחלטה על הקצאת מחשבים צריכה להתקבל בהתאם לטבע העבודה של האדם ולרמת המחשב שהיא דורשת. אם מדובר במנהיג או עובד רגיל שאינו עוסק בטכנולוגיית מיחשוב או בהפקת וידאו, אלא רק משתמש במחשב לשם גלישה באינטרנט, איתור משאבים וביצוע שיחות – ואין דרישה מיוחדת מבחינת מפרט המחשב – הרי שמחשב רגיל יספיק בהחלט לצרכיו. חלק מהאנשים המבוגרים יחסית יודעים לבצע רק פעולות פשוטות, למשל: הקלדה, גלישה באינטרנט וביצוע שיחות, אך כאשר הם הופכים למנהיגים או עובדים, ניתנים להם מחשבים מתקדמים מאוד. האם זה נבון? האם הם לא מחפשים זכויות יתר? האם הם לא נהנים מההטבות של מעמדם? (הם אכן עושים זאת.) למה מיועד ציוד מתקדם ומשוכלל כזה? הציוד הזה מיועד לשימושם של בעלי התפקידים המקצועיים ושל העובדים הרלוונטיים. אין שום צורך להתאים אותו למעמדו של אדם. ישנם מנהיגים ועובדים הסבורים בטעות שמגיעות להם זכויות שימוש מועדפות בציוד של בית האל. האם קיימת תקנה כזו בבית האל? לא. יש אנשים, שכאשר הם נעשים מנהיגים או עובדים, הם מיד מקבלים ציוד איכותי מכל הסוגים: מחשבים מתקדמים, טלפונים ניידים ואוזניות. מה התוצאה של זה? האם זה נעשה באמת כדי להשיג תוצאות טובות בעבודה? האם האנשים האלה לא משתוקקים להנאות הבשר? לשם מה, בעצם, דרוש לך מחשב מתקדם? הרי אתה רק מקיים כינוסים באינטרנט ומטיף מילים ודוקטרינות. אתה יודע כיצד להעלות סרטונים או מסוגל להפיק סרטונים? אתה יודע כיצד לשמור על אבטחת רשת, או יכול להקים אתרי אינטרנט? אתה מכיר את המקצועות הללו? אם לא, איזה צורך יש לך במחשב מתקדם? נכון שזה מעשה מעורר סלידה? (כן.) אם יש לך כסף משלך, אף אחד לא יתערב בבחירותיך – לא משנה כמה מחשבים תקנה או עד כמה המחשבים שתקנה יהיו מתקדמים. אך כעת אנחנו מדברים על הצורך להקצות בתבונה פריטים חומריים השייכים לבית האל. מה המשמעות של המילה "תבונה" בהקשר הזה? כאשר מנהיגים ועובדים משתמשים בציוד המתקדם של בית האל, האם זה נחשב שימוש "בתבונה"? (לא.) הם לא מכירים את המקצוע ואינם יודעים לבצע שום דבר. האם החזקת מחשב מתקדם הופכת אותם למתקדמים? במה בדיוק הם מתהדרים? אין בבית האל שום תקנה שמעניקה זכויות שימוש מועדפות והקצאה של הפריטים החומריים שלו למנהיגים ולעובדים; אין להם פריבילגיה מיוחדת כזו, והעיקרון הזה הוא בכלל לא עיקרון נבון להקצאת ציוד. אם מישהו יכול להרשות לעצמו לרכוש את הציוד הזה – מה טוב; אם לא, והוא זקוק להקצאה מבית האל – די לו בציוד רגיל. זה הוגן ונבון. האנשים שיודעים באמת כיצד להשתמש בציוד המתקדם הם בעלי המקצוע שעוסקים בכך בפועל – ולכן בית האל צריך להקצות אותו להם. אלה הם כמה עקרונות שעל המנהיגים והעובדים להבין ולהפנים בנוגע להקצאת הפריטים החומריים של בית האל. בידקו שוב, על פי העקרונות הללו, האם נעשתה הקצאה לא נבונה כלשהי. אם דבר מה הוקצה שלא בתבונה, מהרו לתקן זאת. לאחר שאנשים מסוימים הופכים למנהיגים או עובדים, הם רואים שאיש בבית האל אינו מתחנף אליהם, שאיש אינו מקצה להם פריטים איכותיים, ושעדיין הם לובשים את בגדי היומיום הישנים שלהם, עדיין משתמשים במחשב האישי הפשוט שלהם, ובית האל לא סיפק להם מחשב טוב. אז הם ניגשים לצוות הכספים ומגישים בקשה לרכישת מחשב. האם זה נבון? (לא.) הם אומרים: "אם לא תספקו לי מחשב – לא אבצע את חובתי. אמצא דרך לגרום לבית האל לרכוש עבורי מחשב מתקדם יותר, חדש יותר, מהיר יותר!" הם נועזים מאוד – אין דבר שלא יעזו לעשות. לאחר שאנשים כאלה ממונים לתפקיד, הם מתייחסים אל בית האל כאילו הוא רכושם הפרטי, וחושבים: "גם הכסף של בית האל הוא שלי – אשתמש בו איך שמתחשק לי!" זהו דבר שצוררי משיח מסוגלים לעשות.

3. הקצאה בתבונה של מצרכים יום-יומיים ומזון

סיימנו לדבר על הקצאה בתבונה של פריטים חומריים וציוד מסוגים שונים. כעת נעבור לדברים הקשורים לחיי היום-יום, כמו דגנים, ירקות ומזון מיובש, וכן מרכיבים חיוניים לבישול, סוגי מזון אחרים וכדומה. את הפריטים האלה לא רק שצריך לאבטח בתבונה, אלא גם להקצות בתבונה. אם כן, כיצד יש להקצות את הפריטים הללו בתבונה? לבית האל יש תקנים בנוגע למזון שלו, והאחראים על ניהול הפריטים האלה חייבים להקפיד להקצותם בתבונה בהתאמה קפדנית לתקנים הללו. אסור להם להעניק למקורביהם כמות גדולה יותר של המזון הטוב. לדוגמה, אם נרכשה כמות של אורז איכותי וטעים, או אם פרי או בשר נרכשים לעתים נדירות, ואתה מקצה כמות גדולה יותר שלהם למקורבים אליך, או נותן להם את כל הפריטים הטובים בעוד שהאחרים מקבלים את הפריטים הגרועים – האם זו הקצאה בתבונה? (לא.) כיצד ניתן למדוד "תבונה" בהקשר הזה? איזו שיטת הקצאה תיחשב להקצאה בתבונה? הקצאה שוויונית, בהתאם לעקרונות ולסטנדרטים שהגדיר בית האל לגבי מזון, כך שתינתן רק הכמות שצריכה להינתן. אם אתה חש קרבה למישהו, אתה יכול לתת לו את המנה שלך. אל תהיה נדיב עם רכושם של אחרים, ואל תשתמש בפריטים החומריים של בית האל כדי להפגין נדיבות כלפי אחרים; אם אתה רוצה להיות נדיב, עשה זאת עם הרכוש שלך בלבד. נדיבות אינה עיקרון בבית האל – העיקרון של בית האל הוא הקצאה בתבונה. חלוקת צורכי היומיום ומוצרי המזון השונים צריכה להתבצע בהתאם לסטנדרטים שקבע בית האל, לא באופן חסר הבחנה. באופן טבעי, מנהיגים ועובדים יכולים לפקח ולבדוק אם לבם של האנשים האחראים על החלוקה הוא לב ישר, האם החלוקה נעשית בצורה נבונה, האם היא מתבצעת בהתאם לעקרונות בית האל, מה מדווחים עליה רוב האנשים, האם יש להם תלונות, והאם כולם קיבלו את חלקם. מה יש לעשות בזמנים של מחסור? האם ראוי שמנהיגים ועובדים ישמרו את המאכלים לעצמם? יש שיאמרו: "למנהיגים ולעובדים יש את המעמד והיוקרה הגבוהים ביותר, והם בדרך כלל אלה שמדברים הכי הרבה איתנו, ולכן פיהם מתייבש. אם ישנם מאכלים טובים, נשאיר אותם להם." האם ראוי להקצות דברים כך? (לא; יש להקצות אותם למי שבאמת זקוק להם.) אם יש מחסור במוצרי בריאות יקרים יחסית, כיצד יש להקצותם? יש להקצותם לאנשים שהשקיעו מעצמם למען האל במשך שנים רבות ותרמו תרומה משמעותית. אנשים אלה מצויים במצב בריאותי ירוד בשל גילם, אך עדיין מבצעים את חובותיהם במסירות, והאחים והאחיות נהנו רבות מעבודתם. הם צריכים לשמור על גופם ולטפל בו קצת, וזכותם לאכול את מוצרי הבריאות הללו ולהשתמש בהם. איש אינו צריך לריב על מוצרים מתכלים שהמלאי שלהם קטן. כך על מנהיגים ועובדים להקצות את הדברים הללו. האם זה נבון? (כן.) האם רוב האנשים יביעו התנגדות להקצאה כזו? האם יש מישהו שיאמר: "אני אולי לא מבוגר כל כך, אבל יש לי הרבה עבודה – אני עובד יותר משמונה שעות כל יום. ייתכן שהעבודה שלי אינה יעילה במיוחד, ואולי איני עוסק בכך במשך שנים רבות, אך לפעמים גם הבריאות שלי אינה טובה במיוחד. מדוע איש אינו דואג לי? כשיש דברים טובים, אף פעם לא מגיע תורי לקבל אותם, אבל כשצריך לעשות עבודה, תמיד מחפשים אותי"? האם אדם כזה צריך לקבל חלק? אם הוא העז לבקש זאת, נשאיר לו חלק – האם זה נבון? האם הייתם מסכימים לכך? (לא.) אילו זה היה תלוי בי, הייתי מסכים. מדוע להתרגש כל כך מדברים כאלה? אנשים אינם חיים לשם הנאה; הם לא חיים כדי לאכול, לשתות ולעלוז. מדוע לריב על דברים כאלה? אם מישהו באמת רוצה לריב עליהם, ואם נסיבותיו מתאימות לכך במידת מה, אז אפשר לתת לו ליהנות מהם קצת. הוא יזכה ליחס מיוחד, אך אתה לא תצא נפסד מכך; אין צורך להתרגש יותר מדי. נניח אפוא שמישהו יאמר: "מדוע אינכם נותנים לי קצת מזה? גם הבריאות שלי אינה טובה במיוחד; אילו הייתי זוכה לאכול משהו טוב, אז בריאותי הייתה משתפרת, ובזכות זה הייתי מסוגל לעבוד יותר ולהשקיע יותר בבית האל, והעבודה שלי הייתה מתייעלת." מאחר שהוא ביקש זאת, אל תביכו אותו בכך שתסרבו, אלא הקצו לו קצת. אחרים אינם צריכים להתרגש כל כך מזה – תהיו קצת יותר נדיבים. האם חייך לא יימשכו כפי שהם גם ללא הדברים הללו? מה שהאל מעניק לאנשים אינו מועט; הוא שופע ומלא – אין צורך לריב על דברים. אם ישנו פריט מיוחד כלשהו, ואיש אינו מרגיש שהוא זקוק לו או שהוא צריך ליהנות ממנו, אז יש להעניק אותו לאדם שהרוב מסכים שהוא המתאים ביותר לאכול אותו. אנו מדגישים אנושיות והקצאה נבונה של הדברים. אלה שמקבלים את הדברים הללו צריכים לקבלם מהאל ולהודות לו על חסדו. אחרים אינם צריכים לריב עליהם. אם אתם כן רבים, אתם חסרי היגיון, יוצרים בעיות בכוונה, ועוברים את הגבול. כך יש להתמודד עם נסיבות מיוחדות מסוג זה. קיימים עקרונות הן עבור מצבים מיוחדים והן עבור מצבים רגילים; אין לטפל בהם באופן חסר הבחנה, וקל וחומר שאין לטפל בהם לפי דרישות של יחסים בין-אישיים. כאשר הדברים האלה מוקצים בתבונה, הרי שמנהיגים ועובדים מילאו את אחריותם.

בהקצאת המזון והמצרכים היום-יומיים, על המנהיגים והעובדים לפעול על סמך מצבים ממשיים, מספר האנשים הממשי וכמויות נחוצות ממשיות, כדי להקצות אותם בתבונה באמת, מתוך כוונה לא לאפשר בזבוז או אובדן שלהם. זוהי אחריות שעל המנהיגים והעובדים למלא. לעיתים, כאשר לא תהיה להם הבנה של נסיבות ספציפיות, ייתכן שהם יקצו כמה דברים בהתאם לעקרון בסיסי ואחר כך ייווכחו, דרך המשוב של כולם ומעקב לאחר מעשה, כי ההקצאה לא הייתה בתבונה, וכי היא הוגבלה קצת יותר מדי על ידי תקנות. במקרה כזה, עליהם להשתפר בפעם הבאה כדי למנוע את הישנות הבעיה וכדי לצמצם בזבוז ואובדן. זהו מילוי אחריותם. מובן שכדי להימנע מנזקים ובזבוז, עליהם, בין היתר, לערוך התייעצויות נוספות בעת הקצאת הדברים; כמו כן, עליהם לדבוק בעקרונות בקפדנות. זהו צורך הכרחי. אל תחלקו דברים באופן חסר הבחנה, או תיתנו אותם לחנפנים חסרי הבנה רוחנית ותימנעו מהענקתם לאלה שבאמת זקוקים להם ולאלה שממלאים את חובתם בכנות ושיש להם את מציאות-האמת. האם פעולה כזו עולה בקנה אחד עם העקרונות? (לא.) האם פעולה כזו אינה פזיזות חסרת רסן? פעולה שלא בהתאם לעקרונות משמעה אי-מילוי אחריותו של אדם. מהי המשמעות של מילוי אחריותו של אדם? אין מדובר בביצוע מכאני של משימות ובהיצמדות לתקנות, ואין הדבר מתמצה בביצוע לפי סדרת צעדים קבועה – המשמעות היא היצמדות קפדנית באמת לעקרונות שדורש בית האל, תוך וידוא ששום דבר ששייך לבית האל לא מתבזבז או ניזוק. כך נראה מילוי אמיתי של האחריות שלך. לדוגמה, בעת חלוקת ביצים לחמישה אנשים, יש לתת לכל אדם ביצה אחת ביום, ולספק אותן כל עשרה ימים, כך שהמספר הכולל יהיה חמישים בדיוק. חלק מהסיבה שיש לבצע את החלוקה כך הוא שמדובר בכמות קטנה, שקל לטפל בה; כמו כן, זוהי הכמות המדויקת הנדרשת עבורם לאכילה. יישום בפועל כך, בהתאם לסטנדרטים ולמפרטים הנדרשים על ידי בית האל, הוא נכון – זוהי פעולה בהתאם לעקרונות. אילו מנהיג או עובד היה חושש מהטירחה ומחלק מראש אספקת ביצים למאה ימים – חמש מאות ביצים – האם הדבר היה הולם? אימרו לי, מה קל יותר לשינוע ולטיפול: חמישים ביצים או חמש מאות? (חמישים.) מספר קטן יותר הוא קל יותר לשינוע ולטיפול. יש אנשים שמחלקים אספקה למאה ימים מראש, ובעקבות כך חלק מהביצים נשברות בדרך, וחלקן נמחצות בעת נשיאתן ביעד. עם כל שבר קטן נוסף, חלק מהאספקה ניזוק. נוסף לכך, כאשר אנשים רואים שמחלקים להם כמות ביצים גדולה, הם מבזבזים אותן ללא מחשבה, וכך, הביצים אוזלות לפני יום המשלוח הבא. אם כן, כאשר ביצים אלו נשברות וניזוקות, נכון שמה שגורם לכך הוא התרשלות מצד המנהיגים והעובדים? (כן.) אם הם מבקשים עוד, האם אפשר לתת להם? לפי העקרונות, אין לתת להם כמות נוספת לפני המועד שנקבע, אך כאשר אין להם ביצים לאכול, הם מרגישים מקופחים. מה יש לעשות במקרה כזה? (יש לספק אותן בזמן ובכמות הנכונה.) חלוקה בזמן ובכמות הנכונה היא פעולה בהתאם לעקרונות – זוהי הקצאה בתבונה. בעת הקצאת הדברים הללו, על המנהיגים והעובדים להקפיד על עקרון ההקצאה בתבונה ועל הסטנדרט הנדרש על ידי בית האל, ולספק אותם בזמן ובאופן סדיר. מעבר לכך, עליהם להבין במהירות האם התרחשו מקרי בזבוז, האם היו בקשות חוזרות או דרישות לדברים שהתמעטו עקב בזבוז, והאם היו מקרי בזבוז של דברים שסופקו אך האנשים לא אהבו אותם. בשרים וירקות, למשל, מסופקים יחד; רוב האנשים מעדיפים בשר, ולכן הם עלולים לצרוך אותו בתוך שלושה עד חמישה ימים, בעוד הירקות נותרים ללא שימוש. ירקות אינם נשמרים היטב; חלקם מתקלקלים ונרקבים לאחר זמן מה, ולכן הם אוזלים לפני אספקת המנה הבאה. מישהו עלול אז להגיש בקשה חוזרת ולבקש עוד. האם יש לספק לו עוד במקרה כזה? האם יהיה נבון לתת לו עוד? (לא.) אנשים אחרים אוכלים בסתר את כל הבשר והביצים, ובוחרים רק את הירקות שהם אוהבים, תוך מתן שלל סיבות ותירוצים להימנעות מהמוצרים האחרים. כשהירקות מתחילים להתקלקל, הם טוענים שהם כבר לא ראויים למאכל, ואז מאכילים בהם את בעלי החיים או פשוט זורקים אותם ואז מבקשים עוד. כאשר מנהיגים ועובדים נתקלים במקרה כזה, כיצד עליהם לטפל בו? אם הם יאמרו: "אתן לכם יותר בפעם הבאה, כי זה לא הספיק – אספק לכם יותר, כי אתם אוכלים הרבה," האם זו הדרך ההולמת לטפל במצב? נכון שזהו עיוורון? (כן.) מדוע הם עיוורים? (הם לא מבינים מה קורה באמת: הסיבה העיקרית לכך שהמזון שהונפק לא הספיק היא שהוא בוזבז.) הם ממהרים להסיק מסקנות מבלי להבין מה קורה באמת. ברוב המקומות יש די מזון לצריכה, בהתאם למפרטים של בית האל. מדוע במקום האחד הזה בלבד המזון אינו מספיק? האם אין כאן צורך בחקירה ספציפית? עליהם לגשת למקום ולברר את המצב על כל פרטיו בקפדנות, כדי להבין מה מתרחש. בסופו של דבר, דרך החקירה וההבנה שלהם, הם מגלים כי הטבח במקום הוא אדם רע ובלתי מוסרי, אשר האכיל את התרנגולות במזון שיועד לבני האדם, וכך בזבז בכוונה את מזון בית האל. הוא בררן מאוד לגבי מה שהם אוכל, והוא אוהב לאכול רק מזון טעים. כשאין בשר, הוא לא יאכל ירקות, וכשיש בשר, הוא לא יאכל אפילו טופו. כאשר הוא מקבל ביצים, הוא אוכל אותן בכל ארוחה. הוא בוחר אך ורק מזון טעים ולא אוכל ירקות רגילים, וגם לא אכפת לו אם הירקות מתקלקלים. ההבנה העלתה שהטבח הוא אדם רע – האם יש להגדיל את ההקצבה שלו במועד האספקה הבא? (לא.) האם כל מה שצריך לעשות הוא לא להגדיל את הכמות שמספקים לו? כיצד יש לטפל בבעיה לאחר גילויה? יש להחליף אותו מיד; יש להציב במקומו אדם שיש לו קצת אנושיות שיקבל על עצמו את החובה. יש לגלות ולפתור את הבעיה ללא דיחוי, ולסלק אנשים רעים כאלה, "תפוחים רקובים" שכאלה. חלק מהאנשים עשויים לשאול: "אם הוא כבר לא מבשל, האם אפשר לתת לו להאכיל את התרנגולות?" (לא.) אם הוא יאכיל את התרנגולות, הן לא יטילו ביצים; אם הוא יאכיל את החזירים, הם ירזו. אין לאפשר לו להאכיל שום בעל חיים. חובה להרחיק אנשים כאלה – הם לא ראויים לבצע חובה בבית האל. אם מתגלות בעיות נוספות במהלך הקצאת הפריטים החומריים של בית האל, יש לפתור גם אותן ללא דיחוי. מהי מטרת פתרון הבעיות הללו? לצמצם את הבזבוז והקלקול של הפריטים החומריים של בית האל. אנשים מסוימים עשויים לשאול: "כדי לפתור את הבעיות הללו, יש לבדוק את המטבח. האם לא אמרת שהמנהיגים והעובדים אינם מורשים להיכנס למטבח? מדוע מותר להם כעת?" אלה שני נושאים שונים. לא אמרתי שאסור להם להיכנס – מה שהוצג היה ניתוח של מנהיגים ועובדים שאינם יודעים כיצד לעבוד, משוטטים בחוסר מעש ומתהלכים ממקום למקום, מנצלים את היתרונות שמקנה המעמד שלהם, ונכנסים למטבח באופן קבוע כדי לחפש מטעמים. במקרה הנוכחי הם נכנסים למטבח כדי לפתור בעיות, ולא כדי לחפש מטעמים. היכנס כשאתה אמור להיכנס, ואל תיכנס כשאינך אמור. למנהיגים ולעובדים יש הרבה עבודה לעשות, וזוהי אחת ממשימותיהם – משימה ספציפית שניתן להבין את הבעיות בה רק באמצעות כניסה אל נבכי המטבח והבנת הפרטים. אם מתגלה כי טבח כלשהו אינו מתאים, יש להדיחו מיד ולהחליפו באדם מתאים. כך מבטיחים שהפריטים שבית האל מספק לא יתבזבזו ולא יתקלקלו. לא משנה איך אני מנסח זאת – הדרישה ממנהיגים ועובדים היא שהם יבצעו את חובותיהם: אם זו אחריותך לדאוג לכך ולפעול בהתאם, עליך בהחלט לדאוג לכך ולעשות זאת. עליך להתבונן בעיניים ולהקשיב באוזניים למה שיש לכל סוג של אדם לומר – וכמובן, עליך גם ללמוד בלבך לגבש דעות, מחשבות וכושר הבחנה בעניינים מכל הסוגים; חלק חשוב נוסף הוא להפנים את העקרונות שיש לדבוק בהם בבית האל, ולא לסטות מהם לעולם. בכל עבודה שאתה מבצע, עליך תחילה להבין מהם העקרונות והכללים הנדרשים על ידי בית האל; לפני שתתחיל לעבוד, עליך לשאול את עצמך מספר פעמים שאלות כגון: האם אני מבין בבירור את העקרונות שבית האל דורש? אם אמורים לבצע את הדברים הללו על פי עקרונות בית האל, כיצד יש לבצע אותם? כיצד יש לבצע זאת בהתאם לעקרונות בנסיבות מיוחדות? כיצד יש להתמודד עם מצב זה בנסיבות רגילות? אתה חייב, בלי שום יוצא מהכלל, לשאול את עצמך יותר שאלות מסוג זה לפני שתתחיל לעבוד, ולהתפלל יותר בפני האל. חלק מכך הוא בחינה עצמית; החלק האחר הוא קבלת בחינתו של האל. פעולה זו מסייעת למנהיגים ולעובדים לעשות פחות טעויות ולסטות פחות בעבודתם, לצמצם בזבוז של הפריטים החומריים של בית האל ולהפחית את ההפסדים הנגרמים לביתו. חשוב מכך, פעולה זו מחזקת את האחריות של המנהיגים והעובדים והיא מהווה מימוש של האחריות הזאת. זהו הדבר שמנהיגים ועובדים צריכים לעשות באמת. זוהי הדרישה מהם. אבטחה והקצאה של הפריטים החומריים של בית האל אינה משימה מורכבת. חלק מהעניין הוא שהמנהיגים והעובדים עצמם צריכים להיות בקיאים בעקרונות; החלק השני של העניין הוא שעליהם לשתף את העקרונות הללו לעיתים קרובות יותר עם האחראים לניהול הפריטים החומריים השונים, לעקוב יותר אחר ההתנהלות, ולנסות להבין יותר את הדברים ולבדוק יותר את מצב הניהול. בה בעת, הם צריכים לקיים שיתוף משמעותי יותר עם המפקחים על חלוקת הפריטים השונים בבית האל, כדי לתת להם הבנה יסודית יותר של העקרונות הללו. מובן שעל המנהיגים והעובדים להמשיך לברר באופן שוטף כיצד אותם אנשים מקצים ומספקים את הפריטים, והאם קיימות נסיבות מיוחדות – למשל, האם המפקחים מקצים פריטים בהתאם לעקרונות הנדרשים בבית האל בעונות שונות, בזמנים שונים, ובמקרים שבהם סוגים שונים של אנשים דורשים דברים שונים. המטרה בכך היא לאפשר שהפריטים השונים בבית האל ימלאו את הפונקציות שלהם ביעילות, יהיו בשימוש נבון ככל האפשר, ויאובטחו תוך מתן תחזוקה וטיפול טובים ככל האפשר. זוהי אחריותם של המנהיגים והעובדים.

ניהול ראוי של הפריטים החומריים של בית האל הוא האחריות של כל אנשיו הנבחרים של האל

לאחר שהבנתם את האחריות המוטלת על מנהיגים ועובדים, האם גם הבנתם את העקרונות שכל אח ואחות צריכים להכיר בנוגע לטיפול שלהם בפריטים החומריים של בית האל? ייתכן שאינכם מנהיגים ועובדים, אך עדיין עליכם למלא את אחריות הפיקוח. זוהי זכותם של אנשיו הנבחרים של האל. כמו כן, בנוגע לפריטים החומריים השונים של בית האל – ספרים ומכשירים מכל הסוגים; מזון, שתייה ופריטים שנצרכים ומשמשים על בסיס יומיומי, וכדומה – על כולם לנהוג כלפיהם באהבה ובאכפתיות. כמו כן, כל אחד צריך לבצע באופן שוטף בדיקות, תיקונים ותחזוקה לכל הדברים שהוא משתמש בהם, ולהשתמש בהם בתבונה – כשהם ברשותך, אסור להניח להם להינזק ולהתבזבז או להשליך אותם ללא הבחנה. חלק מהאנשים אומרים: "בכל מקרה, הדבר הזה לא שלי. לא קניתי אותו בכספי. בית האל סיפק לי את הדבר הזה – זהו רכוש ציבורי. אני לא צריך לדאוג לתחזוקה ולתיקון שלו, או למקום שבו הוא מאוחסן. איני יכול לשאת אותו איתי כאילו חטפתי אותו." האם זו מחשבה נבונה? נכון שזו גישה אנוכית וחסרת אנושיות? (כן.) אם כך, מהם העקרונות שיש להקפיד עליהם בעת השימוש בפריטים החומריים של בית האל? אם פריט מסוים הוקצה לשימושך, הרי שעליך לתחזק אותו ולשמור עליו כל עוד אתה משתמש בו. אתה אחראי עליו לחלוטין; עליך לטפל בפריט, להוקיר אותו ולהגן עליו כאילו היה רכושך הפרטי, ללא צורך בהנחיה או פיקוח מצד אחרים. זהו ביטוי לאנושיות. כאשר כבר אינך מורשה להשתמש בפריט או כאשר סיימת את השימוש בו, עליך להחזיר אותו לאדם האחראי על שמירתו כשהוא שלם וללא פגע, בדיוק במצב המקורי בו היה כשנמסר לך. זה מעיד על היגיון; זהו דבר שאמור להיות באנושיות. אתה אומר שאתה מאמין באל, שיש לך מצפון והיגיון, שאתה אוהב את האמת, חותר אליה ומתמסר לה, אך אם אפילו ביחסך כלפי פריט חומרי אין לך את המינימום ההכרחי של אנושיות, איך אתה יכול לדבר על אהבת האמת או על יישומה בפועל? נכון שהאמירות הללו קצת יותר מדי חלולות? אם אינך מסוגל למלא אפילו את האחריות הבסיסית ביותר כשאתה מטפל בפריט חומרי, משמעות הדבר היא שאנושיותך אינה טובה – נהוג לומר על כך כי מדובר ב"חוסר אנושיות". כמו כן, לא משנה כיצד אתה משתמש בדברים שלך, בין אם אתה נוהג בהם בגסות ובין אם בקפדנות – זוהי זכותך. איש לא יתערב. אך לבית האל ישנם עקרונות לשימוש בפריטים שלו. עקרונות אלו מבוססים כולם על מצפון והיגיון, ואף על פי שהם אולי לא מגיעים לרמתה של האמת, הם לפחות עולים בקנה אחד עם הסטנדרטים של האנושיות. אם אינך מסוגל לעמוד אפילו בסטנדרט הזה של אנושיות, אם אינך מצליח אפילו להתייחס נכון לכלים ולאספקה שבית האל נותן לך ולהשתמש בהם כראוי, הרי שהיכולת שלך להבין את האמת ולהיכנס למציאות האמת מוטלת בספק – סוגיה זו מציבה את יכולתך בסימן שאלה. לכן, בכל הנוגע ליחסך לדברים הללו, יש לך את הזכות להשתמש בהם, ובאופן טבעי יש לך גם את האחריות לתחזק אותם, לשמור עליהם ולטפל בהם. עליך להתייחס לדברים הללו ברצינות. אם אתה אומר, כמו שאומרים הכופרים: "זה לא שלי בכל מקרה. לא קניתי את זה בכספי. אם רכוש ציבורי מתקלקל, ככה זה – פשוט קונים חדש, או מתקנים אותו, במקרה הגרוע ביותר. בכל זאת, זה לא שאני מפסיד משהו" ואם כך אתה חושב, זוהי תפיסה מסוכנת – אתה בסכנה. אין לך יושרה ולבך אינו טהור. אדם שנוהג בחסכנות ברכושו האישי אך מזלזל בדברים של בית האל ואינו מקפיד להוקיר אותם – האין זה מעיד על כך שלבו אינו טהור? האם האל אוהב אנשים שלבם אינו טהור? (לא.) אימרו לי, האם האל בוחן אנשים שלבם אינו טהור? (הוא עושה זאת.) האל בוחן את ליבם של כל בני האדם, בין אם לבם טהור ובין אם לאו. כאשר אתה מקבל את בחינתו של האל, מה עליך לעשות אם אתה מגלה שאתה חושב כך? להתעלם הדבר? להניח לו כפי שהוא? לא לדאוג לגביו כלל? "המחשבות שלי הן ענייני. מי אתה שתתערב בהן? אם אתה נותן לי להשתמש במשהו, אז יש לי זכות להשתמש בו – ובכל מקרה, זה יהיה בסדר כל עוד לא אשבור את המכונה. מדוע אתה מציב דרישות כה גבוהות וכה רבות?" האם זו דרך חשיבה טובה? (לא.) זהו "חוסר אנושיות". אם יש לך מחשבות כאלה, עליך לקבל את בחינת האל ולומר: "אלוהים, יש לי צביון מושחת, והאנושיות שלי ירודה. פעם חשבתי שאני אצילי ומכובד למדי, שיש לי כבוד; לא הייתי חושב שהפריט הקטן הזה יחשוף אותי: יש לי רצונות אנוכיים; לבי אינו טהור; יש לי מטרות קטנות משלי. אני מוכן לקבל את בחינתך ואת הטלת המשמעת שלך, ואני מוכן להשתנות." עליך להתפלל ולהכות על חטא בפני האל, ולתת לו לבחון אותך. כאשר תקבל את בחינתו, כיצד יהיה עליך להשתנות? אתה תאמר: "דרך החשיבה שלי הייתה פעם לא מוסרית – זוהי דרך החשיבה של כופרים, של חסרי אמונה. אני לא יכול לחשוב כך יותר. אסור לי ללכת בדרך זו. אני מאמין באל; אני צריך להיות אדם בעל אנושיות וכבוד, אני צריך לעשות דברים שהאל אוהב. בעתיד, עליי לשנות את הדרך שבה אני משתמש במכשירים ובמכונות. אני חייב לתת להם לנוח בזמן הנדרש, לתקן ולתחזק אותם לפי הצורך. אני חייב לנקות אותם לעיתים קרובות ולבדוק באופן סדיר את הרכיבים השונים שלהם כדי להבטיח שהשימוש בהם יהיה תקין. אני גם אנקה אותם מיד כשאסיים להשתמש בהם ואחזיר אותם למקום בטוח, כדי לא לאפשר לאנשים לא מעורבים להתעסק בהם." ואז, בפעם הבאה שתשתמש במכונות, אתה תהיה זהיר וממוקד במיוחד. ההשקפות שלך ישתנו באופן מתמיד, ודרכיך ישתפרו, ינטשו את המחשבות והמעשים האנוכיים והמתועבים שלך בעבר ויפנו אל תחושת אחריות, רצון לדאוג לדברים ורצון לקבל אחריות. שינוי בדרך החשיבה שלך הוא תחילת השינוי האמיתי שלך. השינוי בדרך החשיבה שלך הופך לשינוי בדרכיך כאשר אתה מממש את מחשבותיך ואת צורת המחשבה שלך כשאתה מיישם בפועל. כאשר השינוי בדרכיך יגיע לרמה זו, האל יראה שאתה באמת משתנה ומכה על חטא; המהפכים והשינויים שתעשה יהיו באמת מקובלים על האל. זהו יישום בפועל של האמת. מהו הדבר הבסיסי ביותר שצריך להיות לאדם בעת יישום בפועל של האמת? המצפון וההיגיון שאמורים להיות לאנשים. האם לאדם אנוכי ומתועב יש מצפון והיגיון? (לא.) ייתכן שאתה יודע על פי הדוקטרינה שאסור להשאיר את חפצי בית האל זרוקים בכל מקום, אסור להזיק להם ולבזבזם, ואסור להתנהל איתם בחוסר אחריות – אך מהי הגישה שלך בלבך ובמחשבותיך? "מה הטעם לדאוג לדברים האלה? הדבר הזה לא שלי אפילו." מחשבה כזו תכוון את התנהגותך, והאם תהיה אז תועלת כלשהי בדוקטרינה שאתה מכיר? לא. הדוקטרינה תהיה רק דוקטרינה שלא תביא לשום תוצאה מועילה. רק כאשר החשיבה וההשקפות שלך יתהפכו, וכאשר באמת תכה על חטא בפני האל, התנהגותך ומעשיך בפועל יתחילו להשתנות. בשלב הזה, מה שתביא לידי ביטוי יתחיל להתאפיין באנושיות; זהו השלב שבו תתחיל להיכנס למציאות-האמת. עניין קטן כזה חושף את אנושיותו של אדם, וכן האם אותו אדם אכן אוהב את האמת.

ניהול הפריטים החומריים השונים של בית האל הוא אחריות שעל המנהיגים והעובדים למלא, וכל אחד מאנשיו הנבחרים של האל צריך לפקח, לעזור ולשתף פעולה בכל מאודו. זוהי אחריותו של כל אחד ואחד. אנשיו הנבחרים של האל צריכים לשמש דוגמה. עליהם להתחיל בעצמם – רק כאשר הם עושים עבודה טובה בעצמם הם ראויים לפקח על אחרים, ולהעריך האם מעשיהם של אחרים הם הולמים ותואמים לעקרונות. זהו עניין שכולל את כולם, אותו דבר קטן חושף את אנושיותם של אנשים, וכן את גישתם כלפי האמת. מנהיגים ועובדים צריכים לבצע עבודה זו היטב ובמרץ רב, בהתאם לעקרונות בית האל, וכל אח ואחות מן השורה צריכים גם הם להתייחס לנושא זה בקפדנות ובזהירות. עליך להרהר על עצמך לעיתים קרובות, לבדוק אם קיימות בעיות באנושיותך ובדרך החשיבה שלך, ולהעריך מהי הגישה שלך. כאשר אתה מזהה בעיה בגישתך ובחשיבתך, עליך להתפלל מיד ולהשתנות. כאשר אתה מטפל או משתמש בחפצי בית האל, חשוב לשאוף לכך שמצפונך יהיה נקי ושלא תאכזב את האל, ובו בזמן לא לשאוף לזכות בהערכתם של אחרים, ולא לשאוף שיכירו במעשיך ויגידו שאתה אדם בעל אנושיות גלויה לעיני כול. העיקר הוא שאנשים ישמרו על העקרונות בעת ביצוע המשימה הזו. זוהי מחויבות שאנשים צריכים למלא, דבר שכל חבר בבית האל צריך להשיג. אין זו אחריותם של המנהיגים והעובדים בלבד.

האם עכשיו הפריט העשירי של אחריותם של המנהיגים והעובדים ברור לך יותר או פחות? לאחר הבנת העקרונות, אנשים צריכים לבצע עבודה זו בצורה ממוקדת ויסודית יותר, להשקיע מאמץ ולא להתעצל. כך יוכלו לצמצם את הנזק והבזבוז של פריטי בית האל ולמנוע את נפילתם בידי אנשים רעים. דבר זה אמור להיות בר-השגה. מדוע אני אומר שזה קל להשגה? אלה עניינים שיכולים להיות רלוונטיים לחיי היום-יום של כל אדם בביתו. קל להיות ממוקד כשאתה מנהל את הדברים בביתך, ולכן, אם תשמור על חפצי בית האל כאילו היו שלך, בהתאם לדרישות ביתו, תקצה אותם בתבונה, תפחית נזקים ובזבוז, ותמנע מאנשים רעים לנכס אותם לעצמם, אז תמלא את אחריותם של המנהיגים והעובדים. עבודה זו נראית בטבעה כמשימה של עניינים כלליים. מדוע אנו קוראים לה משימה של עניינים כלליים? היא כוללת את הניהול של פריטים חומריים. נהל אותם והקצה אותם היטב, וכך תמלא את אחריותך. כמו כן, העיקרון של עבודה זו הוא די פשוט – הוא כולל רק עיקרון אחד, ואינו כרוך באמיתות מורכבות. כל עוד יש לאדם עול וכוונות נכונות, הוא יכול לבצע עבודה זו היטב מבלי שיצטרך להבין יותר מדי אמת, ומבלי שיצטרך שיתוף של יותר מדי אמת. לכן, עבודה זו היא משימה יחידה, והיא משימה של עניינים כלליים. זוהי עבודה שקל למנהיגים ולעובדים לבצע. כל עוד תהיה קצת יותר חרוץ, תשאל יותר שאלות, תעשה יותר בירורים, תתעניין יותר, ויהיו לך את הכוונות הנכונות, אתה תוכל לבצע אותה. זה כלל לא מסובך. סיימנו את השיתוף שלנו על הפריט העשירי של אחריותם של המנהיגים והעובדים. הוא פשוט עד כדי כך.

הגישה והביטויים של מנהיגי שקר ביחס לפריטים החומריים של בית האל

כעת, לאחר שהבנת את האחריות הזאת של המנהיגים והעובדים, נמשיך לניתוח של הביטויים שמנהיגי שקר מפגינים כאשר הם מבצעים עבודה זו, ואת הדברים שהם עושים שמשמעותם היא שאפשר לסווגם כמנהיגי שקר. ראשית, כאשר מנהיגי שקר מבצעים עבודה זו, הם לא מסוגלים לאבטח כראוי את הפריטים השונים. אבטחה היא פריט העבודה החשובה הראשון בכל הנוגע לפריטים חומריים מכל הסוגים. מנהיגי שקר מבולגנים בכל מעשיהם; נוסף לכך שהם תקועים במבוי סתום בכל הנוגע לאמת ולעקרונות השונים הכרוכים בה, הם גם מבולגנים בכל הנוגע לאבטחת הפריטים החומריים השונים של בית האל. הם לא יודעים אילו סוגי אנשים יש לבחור על מנת לנהל את הפריטים או כיצד יש לאבטח את הפריטים. אין להם מטרות מדויקות ואין להם תוכניות ספציפיות, וקל וחומר שאין להם צעדים מפורטים לביצוע עבודה זו. אם יש מישהו שמוכן לקבל עצמו את הטרחה, ניתן לאבטח פריטים אלה; אם אין, מנהיג שקר מאפשר פשוט להניח בצד את הפריטים הללו. הוא לא מוצא אדם מתאים לאבטח את הפריטים או מקום מתאים לאחסונם, ובוודאי שאינו משתף את העקרונות הספציפיים של אבטחתם. בה בעת, הוא לא עורך שום סידורים לגבי המיקום העתידי של הפריטים החומריים הללו, תיקונם ותחזוקתם. חלק ממנהיגי השקר אף בורים לחלוטין ביחס למה שיש בבית האל – הם לא מתעניינים בכך ואינם שואלים על כך. נניח, למשל, שבית האל הדפיס ספרים חדשים של דברי האל. כמה ספרים נותרו לאחר החלוקה, מי צריך לאחסנם לפי סידור העבודה, כיצד הם מאוחסנים, והאם הם מאוחסנים במקום הנכון – מנהיג שקר לא יידע דבר מדברים אלה, ולא ישאל או יברר אודותיהם. מדוע הוא לא יברר? הוא חושב שאבטחת הפריטים החומריים של בית האל היא עניין קטן, שהוא מנהיג, אדם שעושה דברים חשובים ועוסק בהטפה בלבד. הוא לא מתייחס כלל ל"עניינים קטנים" אלה, אלא מעביר אותם לביצוע על ידי אנשים שאינם מבינים דבר, ולא אכפת לו אם הם נעשים היטב או גרוע. לכן, הוא בכלל לא מתייחס ברצינות לעבודת האבטחה של הפריטים החומריים של בית האל. זוהי סיבה אחת. הסיבה השנייה היא שחלק ממנהיגי השקר הם מבולבלים – מחשבותיהם מבולגנות. אין להם חשיבה רגילה או מודעות לשמירה על דברים, ואין להם תהליך או נתיב לשמור על הפריטים של בית האל. לכן, הם לא יודעים כמה מפריטים אלה ניזוקו, וגם לא יודעים אם יש מקרים של בזבוז. כאשר כמה מהדברים נלקחים בידי אנשים רעים, מנהיג שקר אומר: "שיהיה – בכל מקרה, הכול בידי האל." פריטים חשובים נלקחים לשימוש על ידי יחידים ללא אישור מאיש; אנשים אלה לוקחים את הדברים, ואחרים אינם יכולים להשתמש בהם בעבודתם, ואיש אינו מעז לבקש אותם. מנהיג שקר אומר: "זה לא עניין גדול. פשוט קונים חדש. הם לקחו את הדבר הזה, אז שיישתמשו בו קודם. זה רק חפץ – אין זה משנה מי משתמש בו. אם הם לא משתמשים בו בתבונה, זה בינם לבין האל. אין צורך שנתערב." הבט כיצד הם מטיפים דוקטרינה גדולה כדי "לטפל" בסוגיה, הופכים עניינים גדולים לקטנים ועניינים קטנים לאפסיים. מנהיגי שקר אינם ממלאים אף אחת מחובותיהם בכל הנוגע לאבטחת הפריטים השונים של בית האל. הם לא מתעניינים בכך, אינם שואלים לגבי זה, ואינם פותרים שום בעיה או מטפלים בה. אפילו אם העליון בודקים את עבודתם, הם רק מדברים באופן מתחמק כדי להדוף אותם, וזהו.

חלק מהאחים והאחיות קונים ציוד, בגדים ותרופות לשימוש בית האל, וכאשר מנהיג שקר רואה את הפריטים הללו, הוא ממיין אותם ולוקח לעצמו את הבגדים, הנעליים והתיקים הטובים, ומאפשר לאחרים לקחת רק את הפריטים שנותרו, שאותם הוא לא צריך. כאשר הטיפשים הכפופים למנהיגים הללו רואים זאת, הם אומרים: "המנהיג שלנו בחר את מה שהוא רוצה – עכשיו תורנו. כשנסיים, נזרוק לאחים ולאחיות שמתחתינו את הדברים חסרי הערך שנשארו." כל מי שיקבל לידיו את הדברים האלה, הם יהפכו להיות שלו, והדברים שנשארו ושאף אחד לא אוהב ייזרקו הצידה, ואף אחד לא יאבטח אותם. וכך, באופן רשמי יש מקומות שמיועדים לאבטחת הפריטים החומריים של בית האל, אך למעשה, הם לא מאובטחים כלל – המקומות הללו הפכו למזבלות, ואף אחד לא מנהל אותם. החפצים פשוט נזרקים לאיזו פינה ומצטברים בערימה. יש שם בגדים, נעליים וגרביים, תרופות, מוצרי אלקטרוניקה, לצד מוצרים יומיומיים וכלי מטבח – בלגן מוחלט, עם כל מיני פסולת מעורבבת בו, ואפילו מזון לבני אדם ומזון לכלבים מתערבבים יחדיו. אם תשאל מי מנהל את החפצים הללו והאם הוא ממיין אותם, או האם יש הוראות בנוגע לחפצים אלה, וכיצד יש לאבטח אותם, או, אם החפצים אינם נחוצים לעבודת בית האל, האם האחים והאחיות זקוקים להם – אף אחד אינו יודע את התשובות לשאלות הללו. זה נורמלי שהאחים והאחיות לא יידעו, אך גם המנהיגים והעובדים אינם יודעים את התשובות לשאלות הללו כלל – הם מתחמקים לחלוטין מהאחריות על הדברים הללו, ואומרים "אני לא יודע" או "מישהו מטפל בזה", וכך הם פוטרים אותך ומשטים בבית האל. זה גורם לבעיות הללו להישאר ללא פתרון. לא קשה למנהיגים ולעובדים למצוא אנשים מתאימים לניהול הפריטים החומריים של בית האל, נכון? מנהיגי שקר לא מבצעים את אפילו העבודה הפשוטה של מציאת אדם נאמן שיידע לשמור על הדברים הללו כראוי, לנהל רישומים מסודרים ולמיין אותם היטב. אז מה הם עושים? כאשר אחים ואחיות מעלים כמנחה לבית האל בגדים או מצרכים יומיומיים, ומנהיגי שקר רואים את הפריטים הללו, הם מסתערים עליהם כמו להקת זאבים רעבים הטורפים בשר יחדיו. הם מודדים שוב ושוב את הבגדים שמתאימים להם, וכל הזמן בוררים לעצמם פריטים. כאשר בית האל רוכש סוגים שונים של מכונות וציוד חשובים ויקרים, הם ממהרים להיות הראשונים לבחור לעצמם את הפריטים הטובים ביותר. מדוע הם בוחרים את הטובים ביותר? הם סבורים שכמנהיגים או עובדים, יש להם זכויות שימוש מיוחדות בפריטים של בית האל. הם תמיד בוחרים את הדברים הטובים ביותר מתוך מה שבית האל מנפיק. כך הם מתייחסים לרכושו של בית האל. האם זה נחשב לביצוע עבודה? האין זה ביטוי של מנהיגי שקר? כשמדובר בפריטים שיש להם תאריכי תפוגה – כגון מזון ותרופות – למנהיגי שקר פשוט לא אכפת מהם. הם לא מוצאים כוח אדם מתאים לניהולם, וגם אינם מורים לאנשים האחראים: "לחלק מהדברים הללו יש תאריך תפוגה, לכן יש לתעד אותם מיד. מהרו להקצות אותם לאחים ולאחיות לפני שתוקפם יפוג, כדי שישמשו בצורה נבונה – אל תחכו עד שתוקפם יפוג; אל תתנו להם להתבזבז". מנהיגי שקר לעולם לא עושים את הדברים הללו. כשהתוקף של משהו פג, הם פשוט זורקים אותו. כאשר מנהיגים ועובדים מבצעים עבודה בבית האל, במובן המדויק, הם צריכים להיות האחראים על בית האל. הדבר הראשון שהם צריכים לעשות הוא לאבטח בתבונה את פריטי בית האל, להקפיד להשגיח עליהם ולבצע בדיקות נאותות בנושא זה. גם זה הוא פריט יסודי בעבודת בית האל, אך מנהיגי שקר לא מסוגלים לבצע אפילו עבודה בסיסית שכזו. האם הם מבולבלים, בעלי איכות ירודה וחסרי תבונה – או שליבם אינו טהור? אם הם חסרי תבונה ומבולבלים, כיצד הם יודעים לבחור לעצמם את הפריטים הטובים? מדוע הם לא מוותרים על חפציהם האישיים או נותנים אותם לאחרים באופן אגבי? מדוע הם לא מקלקלים את החפצים שלהם או פוגעים בהם? ומדוע זוהי גישתם כלפי פריטי בית האל? ברור שהם חסרי מוסר, וליבם אינו טהור. ברגע שמנהיגים ועובדים מקבלים מעמד ומתחילים להיחשף לטווח רחב יותר של עבודת בית האל, הם זוכים לגישה מועדפת לפריטים החומריים ולרכוש הציבורי של בית האל, והם הופכים להיות האנשים המעודכנים ביותר בעניינים הללו. ובכל זאת, הם מתעלמים מהדברים הללו, אינם מאבטחים אותם כראוי, ומאפשרים לכל אחד להשתמש בהם ולקחת אותם. הם פשוט נותנים למי שמעוניין לטפל בהם לעשות זאת, ואם מישהו אינו מעוניין לטפל בהם או מתנהל בחוסר אחריות, זה לא מעניין אותם. אפילו כאשר הם מגלים שיש למישהו בעיה, הם לא פותרים אותה. אלה הם מנהיגי שקר. בשלב זה אנו יכולים להסיק כי מנהיגי שקר, מעבר לכך שאיכותם ירודה ושאינם נושאים עול, גם ליבם אינו טהור והיושרה שלהם מועטה. מכיוון שלמנהיגים אלה יש איכות ירודה ואין יכולת הבנה, ניתן להבין מדוע הם גרועים בעבודה הנוגעת לאמת ולהיווכחות בחיים. ומכיוון שאיכותם ירודה ואין להם יכולת עבודה, ניתן לקבל גם את העובדה שהם גרועים בתחום המנהלי. אבל העובדה שהם לא מסוגלים לבצע אפילו עבודה שקשורה בניהול הפריטים השונים של בית האל – שהיא העבודה המינימלית והפשוטה ביותר – ממחישה ביתר בירור דבר נוסף: הבעיה של חלק ממנהיגי השקר אינה מסתכמת רק באיכות ירודה ובכך שאינם נושאים עול – אלא גם ובמיוחד בכך שיושרתם מועטה ואנושיותם גרועה. דרך השיתוף שלנו על האחריות העשירית של המנהיגים והעובדים התגלה ביטוי נוסף של מנהיגי שקר: לא רק שאיכותם גרועה, שהם לא נושאים עול, ושהם מתפנקים בנוחות הבשר – אלא יש להם גם יושרה מועטה, וליבם אינו טהור. דברים שאינם שייכים להם לא מעניינים אותם – הם לא טורחים לאבטח אותם כלל. הפכו אותך לאחראי על בית האל, ובכל זאת אתה יורק לבאר שאתה שותה ממנה ואינך מגן על האינטרסים של בית האל בזמן שאתה מתפרנס ממנו. אתה משליך את חפצי בית האל באופן אגבי, כאילו היו שייכים לזרים, ואינך מאבטח אותם, תוך מחשבה שזה לא עניין גדול. זוהי לא רק הפרת האחריות שלך – זוהי בעיה באנושיות שלך, זהו חוסר מוסריות חמור! התרשלות באבטחה של החפצים שהם אמורים להגן עליהם, או אי-אבטחה כלל, מצביעה על כך שלמנהיגי השקר אין אנושיות, ושליבם אינו טהור. הם לא יכולים אפילו לאבטח היטב את הפריטים של בית האל, אז אילו היו אמורים להקצות אותם, האם הם היו יכולים לעשות זאת בתבונה? הם רחוקים אף יותר מלהתנהל על פי העקרונות. הם רואים את חפצי בית האל נזרקים ברשלנות, ניזוקים ומתבזבזים, ללא שום אדם הראוי לניהולם, והם יודעים היטב בליבם שזה לא בסדר – ובכל זאת הם לא מטפלים בכך. זהו ביטוי לכך שליבם אינו טהור. האם חלאות כאלו, שליבם אינו טהור יכולים להקצות בתבונה את הפריטים החומריים של בית האל? הם אפילו פחות מסוגלים לעשות זאת – אם תפקידם יהיה להקצות חפצים אלו, הם יפעלו בחוסר מוסריות חמור עוד יותר.

בכנסיית חווה אחת שבה מוחזקים כלבים, האדם האחראי עליהם דואג מאוד לגורי הכלבים שזה עתה נולדו. מתוך חשש שהגורים לא יקבלו את התזונה הדרושה להם, הוא הגיש בקשה לקבל ביצים אורגניות להאכלת הכלבים. מנהיג השקר שם אישר מיד את הבקשה, מבלי להתחשב בכך שביצים אורגניות הן מצרך נדיר. אין די ביצים אורגניות אפילו עבור בני האדם, אז מדוע שיינתנו לכלבים? האין זו דרך אבסורדית לטפל בעניין הזה? מה טבעה של התנהגות זאת מצד מנהיג השקר? כיצד יש לאפיין אותה? נכון שהפרקטיקה הזאת של מנהיג השקר היא אבסורדית? כל מה שמנהיג השקר אומר כשהוא פותח את פיו הוא דוקטרינות שמתאימות לטעמם של אנשים, אך למעשה הוא לא מבין כלל את עקרונות-האמת. לכן, כשקורה משהו, הוא מתמודד איתו בהתאם לדמיונותיו האנושיים, להעדפותיו האישיות ולמשאלותיו הסובייקטיביות – וכך בסופו של דבר הגיע למעשה מגעיל שכזה: האכלת הכלבים בביצים אורגניות. האם ניתן להחשיב את הקצאת פריטי בית האל על ידי מנהיג השקר כהקצאה בתבונה? (לא.) מדוע הוא לא יכול לבצע הקצאה בתבונה? לכאורה נראה כי מנהיג השקר היה מעורב בעניין הזעיר הזה, טיפל בו ואף עקב אחריו, ואף היו לו סיבות ונימוקים מספקים לתמוך בבקשה זו – אך האם הוא פעל בהתאם לעקרונות? האם הוא פעל על-פי העקרונות הנדרשים בבית האל? לא. אם כך, מהתבוננות בטבע פעולתו זו, האם מדובר במעשה טוב או במעשה רע? האם זהו מילוי אחריותו או הפקרות? זוהי הפקרות – מעשה חסר עקרונות, עשיית מעשים רעים מתוך פזיזות! מה אפשר ללמוד מהעניין הזה על מהות אנושיותו של מנהיג השקר? האין זו הבנה מעוותת ויישום עיוור של תקנות? בכל פעם שהוא פותח את פיו, דבריו הם דוקטרינות נכונות, ולכאורה אין בהם אף שגיאה, אך בפועל הם מעוותים. אנשים כאלה הם בעלי רוחניות מזויפת ותפיסה מעוותת – אשפה, חסרי הבנה רוחנית. כפי שציינו קודם, אנושיותם של מנהיגי שקר מאופיינת ביושרה מועטה ובלב לא טהור. כשמגיע הזמן להקצות את פריטי בית האל, הם פועלים ללא עקרונות ומקצים אותם בעיוורון, דבר החושף שמנהיגי שקר הם בעלי הבנה מעוותת, מיישמים תקנות בעיוורון, ומעשיהם נטולי עקרונות – הם פועלים בצורה עיוורת ובאופן שרירותי. מנהיגי שקר עשויים להיראות מבחוץ כאנשים טובים ואדיבים, אך למעשה מדובר בטוב לב ואדיבות מזויפים. לדוגמה, כשכלבה אחת המליטה, המטפל בכלבים אמר שיש לתת לכלבים שמיכה חדשה שיועדה לבני האדם. מישהו העיר אז: "חבל לתת לכלבים שמיכה חדשה – עדיף להעניק אותה לאחים ולאחיות, ולתת לבעלי החיים את השמיכה הישנה שאנחנו מחליפים." מה דעתכם על ההצעה הזו? הקצאת פריטים חדשים לבני האדם ופריטים ישנים לבעלי החיים היא מעשה נבון. זהו העיקרון – זוהי הקצאה בתבונה. כיצד מנהיגי שקר מתמודדים עם עניינים כאלה כשהם נתקלים בהם? לאחר ששמע זאת, מנהיג השקר החל להרהר: "חיות אף פעם אינן זוכות להשתמש בדברים חדשים. הן תמיד מקבלות פריטים ישנים ומלוכלכים. אנו בני האדם תמיד מקבלים את הדברים החדשים. לפי דברי האל, לפעמים איננו טובים יותר מחזירים או כלבים. אז אל תריבו עם חזירים וכלבים על דברים. זהו חוסר אנושיות." וכך, בסופו של דבר, הוא העניק את השמיכה החדשה לחיות. אנשי המקום אולי לא הפסידו דבר משימוש בשמיכה הישנה, אך האופן שבו הנושא הזה טופל ממחיש בבירור את הבעיה. איזה תפקיד מילא מנהיג השקר בעניין הזה? האם לדעתכם אנשים רגילים היו מסוגלים לפעול כך? (לא.) אם כך, אילו סוגי אנשים היו מאפשרים לדברים להגיע לכדי כך בעת הטיפול בנושא הזה? (סוגי אנשים אבסורדיים שחסרים להם ההיגיון והחשיבה של אנשים רגילים.) כל התשובות הללו נכונות – אנשים כאלה הם פחות מכלום. כאשר אנשים רגילים נתקלים במקרה כזה, הם יודעים כיצד להתמודד איתו בתבונה, אך מנהיגי שקר שרוחניותם שקרית ותפיסתם מעוותת אינם יודעים כיצד להתמודד איתו. הדרך שבה הם מטפלים בכך נראית כאילו יש לה בסיס, כאילו היא עולה בקנה אחד עם עקרונות בית האל ונתמכת בהסברים הגיוניים בשפע – ובכל זאת, כשאנשים שומעים זאת, הם לא יודעים אם לצחוק או לבכות מרוב אבסורדיות. איך ייתכן שהם לא מצליחים להבין אפילו היגיון פשוט וברור כל כך? כיצד הם מגיעים למצב בו הם מטפלים בזה באופן כה מעוות? זה מבחיל. אם תפקידם יהיה לנהל עניינים, הם יביאו לכך שכלבים יתפסו עכברים, חתולים ישמרו על הבית, וחזירים יתמקמו במיטות – הכול יהיה תוהו ובוהו. האם מנהיגי שקר מסוגלים להקצות בתבונה את הפריטים החומריים של בית האל? (לא.) הם אנשים מסוג נפרד – מבולבלים ואבסורדיים. מלבד מנהיגי השקר שהבנתם מעוותת במיוחד ולבם לא טהור, רוב מנהיגי השקר גורמים גם הם לתוהו ובוהו ומערבבים בין הדברים, אף כי יש להם קצת איכות והבנתם אינה בהכרח מעוותת. הם לא מסוגלים למלא אפילו את האחריות הבסיסית ביותר שהיו אמורים לשאת בה. לכן, כאשר שואלים אותם על עבודה זו, תשובתם תמיד נשמעת כך: "פלוני מטפל בזה. פלוני יודע. אם יש לך שאלות, אצטרך לשאול את פלוני." וזוהי הפעם האחרונה שתשמעו על כך. זהו הביטוי של מנהיגי שקר בעת ביצוע עבודה זו.

כשמדובר בעבודת הקצאת הפריטים החומריים של בית האל, לא רק שלמנהיגי שקר אין יכולת לעשות זאת על-פי העקרונות שבית האל דורש, הם גם מאפשרים לרגשותיהם, להעדפותיהם ולרצונותיהם האישיים, כמו גם להבנותיהם הסובייקטיביות, להתערב בתהליך העבודה. התוצאה היא בלגן מוחלט, עבודה ללא סדר או עקרונות כלל. וכך, כאשר מנהיג שקר אחראי על ניהול הפריטים השונים של בית האל, נוצרות נסיבות שבהן איש אינו מודע למתרחש, וקורה לא פעם שחפצים ניזוקים, מתבזבזים ללא סיבה, או נעלמים, והמספרים לא מסתדרים. פריטים אחרים נלקחים לשימוש אישי על ידי יחידים, ללא רישום או דיווח. מנהיגי שקר אינם מסוגלים לנהל היטב אפילו עבודה פשוטה שכזו של עניינים כלליים. הם יוצרים כאוס מוחלט, אך עדיין מרגישים בנוח ובטוחים שעשו עבודה רבה. מנהיגי שקר לעולם אינם מבצעים בדיקות תקופתיות, תחזוקה או שימור של הפריטים החומריים של בית האל – בעומק לבם, לא אכפת להם כלל מהפריטים הללו. נניח שתשאל אותם: "האם יש מי שאחראי על תחזוקת הציוד הזה? האם אירעו מקרים של בזבוז בעת רכישת חלקי חילוף לתיקונו? האם מישהו חרג בתקציב או רומה במחיר? האם מישהו נתן דין וחשבון בעקבות המקרים הללו? האם מישהו נקנס או הוזהר?" מנהיגי שקר לא יידעו לענות על כך – וגם לא יהיה להם אכפת. האם כספים הוצאו שלא כדין בעת רכישת פריטים לבית האל? האם מישהו הוקצה לניהול הפריטים לאחר רכישתם? האם הפריטים שנקנו מתאימים וניתן לעשות בהם שימוש אפקטיבי? ואם לא – האם הם הוחזרו או הוחלפו בפרק הזמן שהוקצה לכך? מנהיגי שקר אינם יודעים דבר על אף אחד מההיבטים הללו. הם טיפשים גמורים – הם לא יודעים כלום. כל מה שמעסיק מנהיגי שקר הוא הטפת דוקטרינות בכינוסים על מנת לזכות בהערכה מצד אחרים. בכל הנוגע לניהול פריטים, אין להם שום יכולת עבודה ואין להם שום גישה לגבי העניין הזה. הם לא יודעים שזו עבודה שעליהם לבצע, וגם לא יודעים כיצד לבצע אותה. מנהיגי שקר נוקטים בגישה שעל פיה פריטי בית האל שייכים לכולם – כלומר, כל מי שמעוניין להשתמש במשהו יכול לעשות זאת, וכל מי שזקוק למשהו יכול לקחת אותו או להגיש בקשה לרכישה לגורמים שמעליו. לתפיסתם זוהי זכותו של כל אחד, ולכן אין צורך בניהול או בפיקוח של אדם כלשהו על פריטי בית האל. וכך, אם מישהו שובר או מאבד מכונה, הם לא מייחסים לכך חשיבות. אם מישהו מגיש בקשה לרכוש פריט, לא אכפת להם כלל אם הפריט יקר או זול. אך למעשה, יש לבית האל כללים ברורים בנוגע לדברים אלה. כל עוד מנהיגים ועובדים ממלאים את אחריותם כראוי ומבצעים בדיקות על-פי העקרונות של בית האל, ניתן למנוע לחלוטין בזבוז ואובדן משאבים. עם זאת, מנהיגי שקר אינם טורחים לבצע אפילו את העבודה הפשוטה ביותר שיכולה למנוע הפסדים. האם הם לא אוכלי חינם של מזון בית האל? האם הם לא נצלנים? האין זה ביטוי מובהק של השקריוּת של מנהיגי השקר? כיצד הייתם מתמודדים עם מנהיג כזה, אילו הייתם פוגשים בו? (היינו מדיחים אותו.) להדיח אותו וזהו? האם אין צורך ללמד אותו דבר או שניים? "המכונה הונחה שם, נרטבה, ואף אחד לא בדק אותה במשך ימים. לא ברור אם החשמל עדיין תקין, או אם עכברים כרסמו את הכבלים. מדוע אינך דואג לדברים הללו? המחשב שבו אני משתמש מקולקל וזקוק לתיקון. אם לא יתוקן, זה יעכב את העבודה. ובכל זאת, פניתי אליך אינספור פעמים בעניין זה – מדוע אינך שם לב? במה אתה שקוע בעיוורון כל היום, כמו תרנגולת ערופת ראש? כאשר מנהיג כמוך מופקד על העבודה, הוא מעכב את כולה, וכל הציוד והמשאבים נהרסים תחת ידיו. אינך דואג לפריטי בית האל השונים ואינך מנהל אותם. אינך ראוי להיות מנהיג – עזוב את תפקידך מיד!" האם לגיטימי לגעור בו כך? (כן.) מהם המאפיינים של אדם שמעז לגעור במנהיגים ועובדים? קודם כול עליו להיות אמיץ, ועליו להיות בעל חוש צדק. יש שיאמרו: "אני לא הייתי מעז לגעור במנהיגים ובעובדים. הם קצינים, ואני רק חייל פשוט – דרגתי נמוכה בהרבה משלהם. יש להם את האמת והם מסוגלים לשאת דרשות. אני לא טוב בשום דבר, ואני לא נמצא בעמדה שמאפשרת לי לגעור בהם". נכון שזה הגיון של נבל? (כן.) אז כיצד תעמידו מנהיג כזה על מקומו? "אם אתה מסוגל לבצע את העבודה הזאת, אז עשה כמיטב יכולתך, ופעל על-פי עקרונות בית האל. כל משימה שתטיל עלינו, נקבל ונבצע. אבל אם לא תעשה את מרב המאמצים לבצע את העבודה הזו, ואם לא תפעל על-פי עקרונות בית האל – לעולם לא תצליח לגרום לנו לציית לך! יתר על כן, אם אינך עושה שום עבודה אמיתית, יש לנו זכות לסלק אותך מתפקידך ולהרחיק אותך! אם אתה רוצה לפגוע במישהו – פגע בעצמך, אבל אל תנסה להזיק לכולנו". האם תעזו לגעור בו כך? (כן.) אתם אומרים זאת עכשיו – אבל האם אכן תעשו זאת ברגע האמת? באופן כללי, כאשר מדובר בעניינים הנוגעים לעקרונות-האמת ולעניינים חשובים, אינכם מעזים לדבר באופן אגבי, מחשש לחוסר תובנה, או חוסר בהירות בדיבור, שעשויים להוביל לכך שרק תשפטו את המנהיגים והעובדים ותגרמו להפרעה. אך כאשר מדובר בניהול הפריטים החומריים, עליכם להיות מסוגלים לפתח תובנה בעניין; עליכם ללמוד לפתח הבחנה בעניין הזה ולתפוס את עקרונותיו.

איש אחד היה אחראי על הביגוד בצוות הפקת סרטים. הוא לא שעה לכללים ותמיד ניכס לעצמו בחשאי את פריטי בית האל. כאשר עזב את צוות ההפקה הוא לקח איתו כמה דברים, ובדיקה מאוחרת יותר של החשבונות הראתה אי-התאמות משמעותיות בכספים שקיבל. יתרה מזאת, אף שהוא לא עבד, היה לו כסף, והוא גם רכש פריטים יוקרתיים רבים. רבים מהאנשים בצוות ההפקה התחנפו אליו ורצו לשמור על קשר טוב איתו, כך שכאשר ייזדקקו לבגדים, כל שיהיה עליהם לעשות הוא לבקש ממנו, והוא ייתן להם. אם אדם כלשהו היה ביחסים גרועים איתו, הוא אפילו לא היה נותן לו את הבגדים שהיו אמורים להינתן לו. איזו בעיה זו? זוהי בעיה בעובדי הניהול. חלק מהעניין היה שהאחראי ניכס את הפריטים לעצמו, והחלק השני היה שלא הקצה את פריטי בית האל על-פי העקרונות, אלא נהג על פי רגשותיו האישיים, רצונו וקשריו. לפי העקרונות, היה צריך לטהר את הצוות מהאדם הזה. זו הייתה בעיה ברורה כשמש. אך מנהיג השקר לא רק שלא עשה זאת, אלא ראה בו אדם טוב, ואף סידר את העברתו למקום אחר להמשך ביצוע חובתו. האם זאת לא הייתה החמרה של הטעות? מה דעתכם על האופן שבו בוצעה העבודה? האם היא תאמה את העקרונות? האם המנהיג הזה ביצע כראוי את האחריות של מנהיגים ועובדים (לא.) נניח לרגע לתועלת שהמנהיג יכול היה להפיק מהתמודדות עם האדם הזה בדרך זו – אם נתמקד אך ורק באופן הטיפול בעניין, מהו הטבע של המעשה הזה? זוהי תמיכה באדם רע על סמך רגשות, במקום פעולה על-פי העקרונות של בית האל. כעת, אם נקשר זאת לפריט העשירי מתוך תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים, איזו טעות עשה מנהיג כזה בטיפול בפריטים החומריים השונים של בית האל? האם המנהיג הזה מילא את אחריותו כראוי? האם אופן הטיפול בנושא התבסס על הגנה על פריטי בית האל? בהחלט לא. הוא לא התייחס ברצינות לפריטי בית האל, ואף עצם עיניים בשעה שהתיר לאדם רע להרוס או לקחת אותם כרצונו. האם כך הוא היה נוהג אילו חפציו האישיים היו ניזוקים או נלקחים על ידי אנשים אחרים? לא – במקרה כזה הוא היה חושב על נקמה ועל פיצויים. אז מדוע לא נהג באותו האופן כאשר היה מדובר בפריטי בית האל? הוא אפילו אמר: "הוא יכול לקחת כמה דברים, אם הוא רוצה – זה לא הרבה. הוא יכול לנכס לעצמו חלק מהדברים, אם הוא רוצה – מי לא חש רצון קל לעשות זאת? מה כבר משנה הכמות הקטנה שהוא מנכס לעצמו? זה לא שמישהו אחר מקבל פחות". איזו מין גישה זאת? האם זו הגישה שעל מנהיגים ועובדים לנקוט כלפי פריטי בית האל? (לא.) האם הוא לא יורק לבאר שהוא שותה ממנה? ואיזו לוגיקה הוא הציע בסופו של דבר? "נניח לו לנכס את החפצים הללו – אין צורך שנערוך איתו את החשבונות הללו. כמה כבר שווים אותם סכומים פעוטים וחפצים קטנים? צוררי משיח מנכסים לעצמם הרבה יותר מזה. הניצול של פריטים אלה על ידו הוא עניין שבינו לבין האל – האופן שבו הוא יסביר את זה לאל בבוא היום הוא העסק שלו. אין לזה שום קשר אלינו". מה אתם חושבים ומרגישים לאחר שאתם שומעים מנהיג אומר דבר כזה? כל מי שיש לו שמץ חוש צדק ומעט מודעות למצפון יבכה בלבו לשמע המילים הללו, ויחוש שברון לב ואכזבה, אפילו אם היה בסך הכול מאמין רגיל, קל וחומר אילו היה מנהיג או עובד! מנהיג שקר מסוג זה נהנה מכל כך הרבה חסד והגנה מהאל, ומהרבה מאמיתותיו, ובכל זאת יש לו גישה אדישה כלפי פריטי בית האל. יש לו אנושיות? הוא ראוי להיות מנהיג או עובד? (לא.) לאחר שאדם כזה יודח, האם הוא כשיר להיות מנהיג או עובד בעתיד? (לא – אנושיותו לקויה.) במה מתבטאת אנושיותו הלקויה? (בכך שאינו שומר על האינטרסים של בית האל.) מהו המעשה הספציפי שבו הוא לא שומר על האינטרסים של בית האל? מהי מהותו של ביטוי ספציפי זה? לאנשים כאלה אין לב טהור, יושרתם ירודה; הם מדברים בצורה נחמדה, אך לא עושים שום דבר ממשי. אנשים כאלה – אסור בתכלית האיסור שיהיו מנהיגים ועובדים. מי שלבו אינו טהור אינו אוהב את האמת, אלא פועל למען רווח אישי. אנשים כאלה אינם חושבים כלל על אנשיו הנבחרים של האל, ואינם שומרים על עבודת הכנסייה או על האינטרסים של בית האל.

הדבר הבסיסי הראשון שעל מנהיגים ועובדים לעשות הוא לשמור היטב על הפריטים החומריים של בית האל, לבצע בדיקות קפדניות ולשמש כאפוטרופוסים עבור בית האל, כדי שהפריטים לא ייפגעו, לא יבוזבזו, ולא ייפלו לידי אנשים רעים. זהו המינימום שעליהם לעשות. ברגע שנבחרת כמנהיג או עובד, בית האל רואה בך אפוטרופוס של נכסיו: אתה חלק ממעמד המנהלים, והמשימה שעל כתפיך כבדה יותר מזו של אחרים. אתה נושא באחריות גדולה. לכן, כל גישתך, כל מעשיך, כל תכנון שלך לטיפול בעניינים, וכל שיטה שיש לך לפתרון בעיות – כולם קשורים לאינטרסים של בית האל. אם אפילו אינך מתחשב באינטרסים של בית האל או אינך מתייחס אליהם ברצינות, אינך ראוי להיות אפוטרופוס של ביתו. איזה מין אדם זה? מדוע אינו ראוי להיות אפוטרופוס של בית האל? בקרב מנהיגי שקר, יש כאלה שמתאפיינים לא רק באיכות ירודה – הבעיה העיקרית שלהם היא שהם לא נושאים שום עול. הם לא יודעים כיצד לעבוד, אך גם אינם מחפשים את האמת, ואינם מסוגלים למלא אפילו את האחריות המינימלית במסגרת תפקידם. אין להם מצפון או היגיון. זאת משום שליבם לא טהור, יושרתם ירודה, והם אנוכיים ובזויים; הם לא תומכים בעבודת הכנסייה כלל, אלא פוגעים לעיתים קרובות באינטרסים שלה ומוכרים אותם, רוצים למצוא חן בעיני אנשים כדי לקבל מהם טובות ומקדמים את קשריהם עם אחרים במחיר גרימת נזק לאינטרסים של הכנסייה. הם מאפשרים שהפריטים החומריים של בית האל ייפגעו, יתבזבזו, יאבדו, ואף ייפלו לידי אנשים רעים, ואינם מייחסים לכך כל חשיבות או חשים חוב מוסרי או אשמה על כך. לכן, כאשר בוחרים מנהיגים ועובדים, מה הדבר הבסיסי ביותר שצריך להיות להם מבחינת אנושיות? עליהם להיות בעלי מצפון וחוש צדק, והמניעים שלהם צריכים להיות ראויים. ראשית, האנושיות שלהם חייבת לעמוד ברף המינימלי. אנשים שהאנושיות שלהם עומדת ברף המינימלי יעמדו בדרישות התפקיד אם ישמשו כמפקחים, לא משנה איזו יכולת עבודה יש להם או מה איכותם. לכל הפחות, הם יוכלו לשמור על האינטרסים של בית האל ועל האינטרסים המשותפים של האחים והאחיות. הם בשום אופן לא ימכרו את האינטרסים של האחים והאחיות, ולא את האינטרסים של בית האל. כאשר האינטרסים של בית האל ושל האחים והאחיות עומדים בפני סכנה או פגיעה, הם יחשבו על כך מראש, ויהיו הראשונים להתייצב ולהגן עליהם – גם אם הדבר יפגע בביטחונם האישי או ידרוש מהם לשלם מחיר ולסבול. אלה דברים שכל אדם בעל מצפון והיגיון יכול לעשות. יש מנהיגים ועובדים שקריים שממהרים להסתתר כשהנסיבות מסוכנות, אך מתעלמים מהפריטים החשובים של בית האל – ספרי דברי האל, טלפונים סלולריים, מחשבים וכדומה – ולא טורחים לשאול לגביהם. אילו היו חוששים מהשפעת מעצרם על התמונה הכוללת של עבודת הכנסייה, הם היו יכולים לשלוח אחרים לטפל בעניינים אלה. אך מנהיגי שקר אלה מסתתרים אך ורק כדי להבטיח את ביטחונם האישי. הם אחוזי פחד מוות, ובמטרה להבטיח את ביטחונם, הם לא עושים את מה שביכולתם לעשות. אירעו אפוא מקרים רבים שבהם הרשלנות, חוסר המעש וחוסר האחריות של מנהיגי שקר גרמו לכך שפריטים שונים מבית האל ומנחות לאל נבזזו ונחטפו בידי הדרקון הגדול האדום כאש כשנוצרו מצבים מסוכנים. התוצאה הייתה הפסדים חמורים. כאשר מצבים כאלה מתחילים להיווצר בכנסייה, על המנהיגים והעובדים לחשוב מיד על שמירת הציוד והפריטים החומריים של בית האל במקומות מתאימים ולהפקידם בידי אנשים ראויים לניהול. אין לאפשר בשום אופן לדרקון הגדול האדום כאש לנכס אותם לעצמו. אך מנהיגי השקר אינם חושבים על כך כלל. הם לעולם לא מציבים את טובת בית האל במקום הראשון, אלא את ביטחונם האישי. כיוון שמנהיגי השקר לא מבצעים עבודה ממשית, פריטים חשובים שונים של בית האל נאבדים או ניזוקים. האין זו הפרת אחריות חמורה מצד מנהיגי השקר? (כן.)

אשר לפריט העשירי באחריותם של המנהיגים והעובדים, מהו הביטוי העיקרי של מנהיגי השקר שאנו חושפים? גישתם של מנהיגי השקר לפריטים החומריים של בית האל היא אדישות וחוסר-התחשבות; הם לא פועלים על-פי העקרונות, אלא מקצים את הדברים בשרירותיות, על-פי דמיונותיהם והעדפותיהם. כאשר הם מנהלים דברים, פריטי בית האל ניזוקים ומתבזבזים, במידה כזו או אחרת, וכך נגרמים הפסדים לעבודת בית האל. זהו הביטוי העיקרי של מנהיגי השקר. מנהיגי השקר אינם מצליחים לטפל אפילו במשימה האחת הפשוטה ביותר של עבודה בעניינים כלליים; הם לא יכולים לבצע אפילו אותה או לבצע אותה היטב – אז מה הם כן יכולים לעשות? אז כאשר אתם רואים אנשים כאלה משמשים כמנהיגים, אתם רשאים לבחון את עבודתם ולפקח עליה. אם הם נכשלים אפילו בעבודה היחידה הזאת של עניינים כלליים, גורמים לאי-סדר, אינם עושים אפילו את המעט שביכולתם, ואינם מוצאים אנשים מתאימים לבצע אותה כשהם עצמם טרודים, יש להדיח אותם מיד ולהעבירם מתפקידם. בית האל לא ישתמש בהם עוד לעולם. האם זה הולם? (כן.) למה? אדם שלבו לא טהור, שראייתו מעוותת, ושפועל רק על־פי תחושותיו ועל־פי שאיפותיו ורצונותיו האנוכיים והבזויים – אדם כזה אינו מהימן. איזו עבודה יכול אדם לא מהימן לבצע היטב? איזו חובה יוכל לבצע היטב? האם הוא מסוגל לבצע חובה בנאמנות? (לא.)

בשיתוף היום על הפריט העשירי של אחריותם של המנהיגים והעובדים, האם לא הצגתי בבהירות עוד אחד מהעקרונות והסטנדרטים הנדרשים ממנהיגים ועובדים? מה שמעורב כאן אינו עניין של איכות, ולא עניין של יכולת עבודה, אלא עניין של אנושיות. התבוננו באנשים המשרתים כמנהיגים ועובדים, או באנשים שהכנסייה מטפחת, ובידקו אם יש ביניהם מישהו שאנושיותו ירודה ושלבו לא טהור, כמו האנושיות של מנהיגי השקר שנותחה בפריט העשירי. אם תמצאו באמת מנהיגים ועובדים כאלה, עליכם להדיחם, וזיכרו – לעולם אל תבחרו באנשים כאלה להנהגה, וגם אל תטפחו אותם כמנהיגים ועובדים. אם יש אנשים שלא מבינים את אופיים ובוחרים בהם, יש לדווח על כך מיד. אל תתנו להם את ההזדמנות להיות מנהיגים ועובדים. אנשים אלה לא הופכים למנהיגים ועובדים כדי לבצע עבודה ממשית, אלא כדי להרוס את עבודת הכנסייה. אם הם יהפכו למנהיגים, הפריטים החומריים השונים של בית האל רק יירדו לטמיון בגלל זה. האם אתם מוכנים לראות תוצאה כזו? (לא.) אם כך, כיצד עליכם להתייחס לאנשים כאלה? אם הם משרתים כיום כמנהיגים, דווחו עליהם והעבירו אותם מתפקידם. אם לא – אם טרם נבחרו – אז אימרו לכולם: "האדם הזה אינו טוב. אל תבחרו בו, לא משנה מה תעשו; זה יזיק לכנסייה." ואם אנשים הוטעו ובחרו בהם, עליכם ליידע את כולם מיד: "עשינו טעות היום. בחרנו כמנהיג שלנו אדם בעל אנושיות ירודה, שלבו אינו טהור. עכשיו, לאחר שעשינו זאת, צפוי שהאינטרסים של בית האל ייפגעו וייגרמו להם הפסדים. עלינו להעביר אותו מתפקידו מיד, כדי לשמור על האינטרסים של בית האל ועל הפריטים השונים שבו מפני נזק. אסור לנו לאפשר למזימתו להצליח." האם זה דבר הולם לעשותו? (כן.)

ממי שנבחרים לכהן כמנהיגים ועובדים נדרש להיות בעלי איכות ויכולת עבודה; יש גם דרישות לגבי יושרתם. מה אתם אומרים, האם נכון שרוב האנשים אינם עומדים בקריטריונים להיות מנהיגים ועובדים? מבין שלושת אלה, מהו הקריטריון החשוב ביותר? (אנושיות.) והשני? (יכולת עבודה.) ואחר כך? (אם יש או אין להם איכות.) הסדר הזה די מדויק. כאשר תבחרו מנהיגים בעתיד, עליכם למדוד אותם לפי סדר זה. יש אנשים שאומרים: "ישנה בעיה בסדר הזה. נניח שהאנושיות באה במקום הראשון, וישנם אנשים בעלי אנושיות טובה אך איכותם ירודה, ואם הם ייבחרו להיות מנהיגים הם לא יוכלו לבצע אף עבודה ממשית – האם זה עדיין בסדר להתחשב רק באנושיות?" אנושיותו של האדם היא החשובה ביותר, והדבר הראשון שיש לבחון, אך היא לא הדבר היחיד שבו מתחשבים בבחירת מנהיגים ועובדים. אם האנושיות של אדם עומדת בדרישות, אז השלב הבא הוא לבחון את יכולת עבודתו. אם אין לו יכולת עבודה והוא לא יכול לבצע אף עבודה ממשית, ניתן לבקש ממנו לבצע עבודה שאינה מעמיסה על יכולותיו יותר מדי. אם יש לו אנושיות טובה, והוא מסוגל לשאת בעבודה ולנסות כמיטב יכולתו לבצע אותה היטב, והוא מהימן כך שבית האל לא צריך לחשוב פעמיים אם להשתמש בו או לא, והוא דמות מחנכת, והוא עוזר ומועיל לרוב האחים והאחיות, הרי שהוא עומד בדרישות. אם איכותו ירודה ואין לו יכולת עבודה, או אם יכולת העבודה שלו ממוצעת בלבד, תנו לו לבצע עבודה פשוטה או משימה יחידה. אם איכותו טובה ויש לו יכולת עבודה גדולה, הוא יכול לבצע עבודה חשובה או מספר משימות שונות. האם אינכם יכולים אפילו לסדר סידורים כאלה? אם אנושיותו ירודה ולבו אינו טהור, אז לא משנה כמה גדולה תהיה יכולת העבודה שלו – האם הוא יוכל לבצע את העבודה היטב? (לא.) אם הוא ניהל חברה או כמה עובדים, אולי זה לא היה בעייתי – אך אילו בעיות היו מתעוררות אילו היו מבקשים ממנו לנהל את הפריטים החומריים השונים של בית האל? בראש ובראשונה, הוא בוודאי לא יפעל על-פי העקרונות שנדרשים על ידי בית האל כשהוא ינהל את הפריטים הללו או יטפל בדברים. לבו לא טהור, הוא לא אוהב את האמת, ובתוכו אין אלא מזימות, רק מחשבות ורעיונות רעים. ולכן, בכל פעם שהוא נוקט פעולה, הוא עושה זאת לפי העדפותיו האישיות ועל בסיס האינטרסים שלו, ולא על בסיס עקרונות-האמת או על בסיס של הגינות. הוא מתחשב רק במה שיש לו להפסיד או להרוויח, ואינו מקדיש כל מחשבה לעקרונות שבית האל דורש – מכאן שהוא נועד לכישלון בעבודת המנהיגים והעובדים. על פי מה זה נקבע? על פי יושרתו; הדבר אינו נקבע על פי יכולתו בעבודה. ולכן, כאשר אתם בודקים האם אדם כלשהו הוא אצילי או שפל, והאם הוא עומד בסטנדרטים של בית האל לבחירת מנהיגים ועובדים, בידקו את אנושיותו תחילה: אם אנושיותו אמינה ועומדת בדרישות, הרי שבשלב הבא עליכם לבדוק אם יש לו יכולת עבודה ואם הוא מסוגל לשאת עול; לאחר מכן, שיקלו את יתר ההיבטים.

זהו הפריט העשירי של אחריותם של המנהיגים והעובדים. זהו, פחות או יותר, מה שמנותח בפריט העשירי של הביטויים של מנהיגי השקר. מהגישה ומהביטויים שבהם מנהיגי השקר מתייחסים לפריטים החומריים של בית האל, ניתן לראות שרובם חסרי מצפון והיגיון, האנושיות שלהם ירודה והם לא מקבלים אחריות – ניתן לומר שלבם לא טהור. האם אין לנו כעת ראיה נוספת שיכולה לשמש לקביעה שמדובר במנהיג שקר? ישנם מנהיגי שקר שאינם מסוגלים לעבוד כי איכותם ירודה, והם עיוורים וחסרי תובנה. ישנם אחרים שאינם מבצעים עבודה ממשית כיוון שלבם לא טהור והם פועלים אך ורק למען טובת עצמם – הם לא שומרים על האינטרסים של בית האל, ולא אכפת להם אם אנשיו הנבחרים של האל יחיו או ימותו. מנהיג שקר מכל סוג שהוא יש להדיח ולסלק מהר ככל האפשר כדי למנוע עיכובים בעבודת בית האל ולמנוע פגיעה באנשיו הנבחרים של האל.

1 במאי 2021