פריט שנים עשר: לזהות במהירות ובמדויק את האנשים, המאורעות והדברים השונים שמשבשים את עבודתו של האל ואת הסדר הרגיל של הכנסייה ומפריעים להם. לעצור בעדם ולהגביל אותם, ולהשיב את הדברים על כנם. בנוסף, לשתף על האמת כדי שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו לפתח הבחנה באמצעות דברים מעין אלה וללמוד מהם (חלק ו')

האנשים, המאורעות והדברים השונים אשר משבשים את חיי הכנסייה ומפריעים להם

10. הפצת שמועות חסרות בסיס

בכינוס האחרון שיתפנו על תחום האחריות השנים עשר של מנהיגים ועובדים: "לזהות במהירות ובמדויק את האנשים, המאורעות והדברים השונים שמשבשים את עבודתו של האל ואת הסדר הרגיל של הכנסייה ומפריעים להם; לעצור בעדם ולהגביל אותם, ולהשיב את הדברים על כנם; בנוסף, לשתף על האמת כדי שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו לפתח הבחנה באמצעות דברים מעין אלה וללמוד מהם". בנוגע לאנשים, למאורעות ולדברים השונים אשר משבשים את עבודת האל ואת הסדר הרגיל של הכנסייה ומופיעים בחיי הכנסייה, חילקנו אותם לאחד עשר נושאים. קראו אותם שוב. (ראשית, סטייה תכופה מהנושא בעת שיתוף על האמת; שנית, דיבור על מילים ודוקטרינות כדי להטעות אנשים ולזכות בהערכתם; שלישית, פטפוט על עניינים ביתיים, בניית קשרים אישיים וטיפול בעניינים אישיים; רביעית, יצירת קליקות; חמישית, התחרות על מעמד; שישית, עיסוק במערכות יחסים לא ראויות; שביעית, עיסוק בהתקפות הדדיות ובוויכוחים מילוליים; שמינית, הפצת תפיסות; תשיעית, מתן פורקן לשליליות; עשירית, הפצת שמועות חסרות בסיס; ואחת עשרה, תימרון ושיבוש של בחירות). בפעם הקודמת שיתפנו על הנושא התשיעי. היום נשתף על הנושא העשירי – הפצת שמועות חסרות בסיס.

א. הביטויים של הפצת שמועות חסרות בסיס

בכנסייה אירעו תקריות של הפצת שמועות חסרות בסיס. ישנם אנשים שאינם אוהבים את האמת ואינם מתמקדים ביישום בפועל של האמת במסגרת ביצוע חובתם; בין אם מדובר בעניינים הקשורים לעקרונות-האמת ובין אם בחתירותיהם האישיות, הם אינם מקדישים תשומת לב לחיפוש האמת – לתחומי מיקוד אלה אין מקום בליבם. באמונתם באל, הם פשוט אוהבים לברר לגבי רכילות ומידע אישי, ולאסוף סיפורים מוזרים ויוצאי דופן. כמובן, הדבר שהם נלהבים לגביו אף יותר הוא לחטט בעניינים הקשורים לאל ולעבודת האל, וכן בעניינים הנוגעים לבית האל ולמנהיגי הכנסייה ועובדיה. בה בעת, הם אוהבים להפיץ רכילות חסרת בסיס, ומפיצים דברים שהם שמעו או דמיינו, שאינם נכונים כלל. אנשים כאלה אינם אוהבים לקרוא את דברי האל, הם מתפללים לעתים רחוקות, ובמהלך כינוסים הם משתפים על האמת לעתים נדירות, ולעתים רחוקות מדברים על מצבם האישי, על חתירותיהם וכניסתם האישיות, או על הבנתם את עבודת האל, וכן הלאה. כמובן, הם אינם מתעניינים באלה שמשתפים על האמת או על עדותם החווייתית, וגם לא בעניינים אלה. אולם, ברגע שהם שומעים מישהו מדבר על השלב שאליו הגיעה עבודת האל, או רואים בדברי האל תוכן על אסונות, על יעדיהם של אנשים, על כך שהאל משנה את צורתו וכן הלאה, עיניהם פתאום נדלקות והם נעשים ממוקדים במיוחד. ברגע שהם קוראים או שומעים את הדברים האלה, העניין שלהם מתעורר מיד. אם לשפוט על פי הביטויים של האנשים האלה, ברור שהם אינם מאמינים באל כדי לחתור אל האמת, או כדי לבצע את חובתם ולנהות אחר האל, ובוודאי לא כדי להתמסר לאל ולעבוד אותו. הם באים לבית האל וכלל אינם חושבים על ביצוע חובות כלשהן. הם רק רוצים לחטט ולאסוף רכילות או להפיץ שמועות. הם מוצאים הנאה בפעילויות אלה ואין להם שום עניין בעדויות החווייתיות, במזמורים או בסרטים של בית האל. הם פשוט אוהבים להיכנס לאינטרנט כדי לאסוף את האמירות וההערכות של כוחות צוררי המשיח בעולם הדתי בנוגע לבית האל, עבודת הכנסייה והאל בהתגלמותו. אפילו אם הם צופים מדי פעם בסרטונים של בית האל, אין זה מתוך כמיהה פנימית לחפש את האמת כדי לפתור את בעיותיהם. אם כך, על מה הם מסתכלים? הם מסתכלים על התגובות שמתחת לסרטונים, והם בררניים לגבי מה שהם קוראים. הם מדלגים על התגובות של האחים והאחיות מהכנסייה, אבל מתעניינים במיוחד בתגובות מהעולם הדתי ומהכופרים. הם אפילו מסתכלים במיוחד על תגובות ואמירות של הדרקון הגדול האדום כאש, ומנסים לגלות דרכן דברים מסוימים. כשהם רואים את התעמולה השלילית, את האמירות ואת השמועות המפוברקות האלה, הם אינם מחפשים את האמת ואינם נוקטים הבחנה לגביהן; במקום זאת, הם יכולים אפילו לקבל חלק מההערות והאמירות השליליות האלה, ולהתייחס אליהן כאל עובדות. לא משנה כמה תגובות חיוביות יש, הם אינם מוכנים לקרוא אותן ואינם מאמינים שהן אמיתיות; רק אותן תגובות שליליות או שמועות מושכות את תשומת ליבם ומעוררות את תיאבונם. בכל פעם שהם רואים את התגובות השליליות האלה, הם חשים שבעי רצון ונינוחים בליבם. הם מתעניינים במיוחד בשמועות ובשיפוטים הלא נכונים לחלוטין, ואפילו בהתקפות ובהשמצות נגד האל, המופצים בעולם, בעולם הדתי או באינטרנט, והם תמיד לומדים ואוספים אותם בחריצות. לעומת זאת, אין להם שום עניין בדברי האל, בדרשות ובשיתופים, בעדויות החווייתיות של האחים והאחיות ובדברים מעין אלה. לכן, כשאחרים קוראים את דברי האל, משתפים על האמת וחולקים עדויות חווייתיות במהלך כינוסים, הם חשים סלידה ורואים בדברים האלה טרחה ומטרד. בליבם הם סולדים במיוחד משיתוף על האמת ומדיבור על היכרות עצמית. אם כך, מה הם רוצים לשמוע? הם רק רוצים לשמוע דברים מוזרים ומשונים, בין אם אלה תעלומות מממלכת הרוח או שמועות ורכילות המופצות בעולם הדתי – הם פשוט מוכנים להקשיב לדברים האלה. ליבם מלא וגדוש בדברים השליליים האלה, ואיש אינו יכול לקחת אותם מהם או לנשל אותם מהם. מדוע? משום שהם מתעניינים בהם ואוהבים אותם יותר מדי! לפיכך, כשהם בקרב האחים והאחיות, במיוחד במהלך כינוסים, הם אוהבים לדבר על רכילות חסרת בסיס, ואפילו להפיץ תגובות שליליות על בית האל ועל הכנסייה שהם מוצאים באינטרנט. אנשים אלה מתעניינים מאוד בשמועות האלה. אף שהם יודעים בבירור שהפצת הדברים האלה אינה מועילה לאחרים, הם אינם יכולים לשלוט בעצמם ומתעקשים להפיצם. אפילו אם הם צריכים לחפש הזדמנויות להפיץ את אותן שמועות ותעמולה שלילית, או להשקיע זמן באיסוף דברים כאלה, או להשתמש במוחם כדי לפברק אותם, הם עדיין נלהבים מכך ללא לאות. אם בכנסייה מסוימת מנהיגי הכנסייה הם בעלי איכות ירודה ואינם יכולים לבצע עבודה אמיתית או להבחין באנשים, אזי ברגע שיהיו אנשים שיפיצו שמועות וטענות שקריות, חיי הכנסייה יופרעו ויושפעו, ואנשים מסוימים אף יוטעו ויישלטו על ידי אותם גורמים. מדוע לעתים קרובות עלולות להיגרם הפרעה והטעיה של אנשים על ידי אחרים? סיבה אחת היא שהם אינם מבינים את האמת ואין להם הבחנה בנוגע לשמועות המשמיצות את בית האל. סיבה אחרת היא שכמה אחים ואחיות שמאמינים זמן קצר בלבד הם בעלי שיעור קומה לא בשל, הם אינם מבינים את אמת החזיונות, ויש להם מושג מעורפל לגבי התגלמותו של האל, עבודת השיפוט של האל באחרית הימים וכוונת האל להושיע אנשים, הם אינם מסוגלים לראות את הדברים האלה בבירור, והם אינם בטוחים אם שלב העבודה הזה הוא הופעתו ועבודתו של האל. כתוצאה מכך, אין להם אמונה אמיתית והם אפילו לא יודעים כמה זמן יוכלו לנהות אחר האל. באופן טבעי, קל מאוד גם להטעות אותם, להשפיע עליהם ולשלוט בהם באמצעות מפיצי השמועות.

ב. המהות של הפצת שמועות חסרות בסיס היא התנהגות כמשרת השטן

לא זו בלבד שאותם אנשים שמפיצים שמועות חסרות בסיס אינם מאמינים באמת ובדברי האל, אלא שהם גם אינם מסוגלים להבחין בין טוב לרע. הם תמיד מפקפקים בדברים חיוביים ומשתכנעים בקלות משמועות ומדברים שטניים. האנשים האלה טוענים שהם מאמינים באל ונוהים אחר האל, אך הם עדיין מפיצים שמועות המשמיצות את האל ואת הכנסייה, והם מפיצים לאחים ולאחיות את השמועות השונות שאספו, ואף מפיצים אותן בפראות ובאופן חוזר ונשנה ומפרסמים אותן בכל מקום. מכאן ברור שאנשים אלה אינם אוהבים את האמת ומאמינים רק בדבריהם השטניים של הכופרים. אם נדייק, הם כלל אינם אנשיו הנבחרים של האל והם אינם חברים בבית האל. אם כך, מה הם? ליתר דיוק, אנשים אלה הם חסרי אמונה, הם משרתי השטן. יש אנשים שאומרים: "האם משרתי השטן הם מרגלים שנשלחו על ידי המק"ס? האם הם סוכנים שחדרו לבית האל?" לא בהכרח. קל להבחין בסוכנים ובמרגלים האלה, אבל אותם אנשים שמפיצים שמועות נראים על פניהם כמאמינים אמיתיים. עם זאת, הם אינם חותרים אל האמת ולעתים קרובות משמשים כשופר לשטן, ובמקום השטן הם מפיצים דברים המשמיצים ותוקפים את האל, ומפיצים את השמועות שהוא בודה על הכנסייה ועל בית האל. אם לשפוט על סמך זה, ללא קשר למי ששלח אותם, האין האנשים האלה משרתי השטן? (כן). בין אם השמועות האלה נאספו על ידם באופן פעיל ובין אם נשמעו על ידם באופן סביל, האנשים האלה אינם חושבים על חיפוש האמת ועל נקיטת הבחנה לגביהן, אלא מאמינים בהן כעובדות. הם יכולים אפילו להפיץ אותן בקרב אנשים ללא מצפון וללא מעצורים, ולא רק במקום אחד או באירוע מסוג אחד. מטרתם בהפצת השמועות האלה היא לגרום ליותר אנשים להיות מודעים להן, להחליש את החלשים עוד יותר, ולגרום לאלה שהם חזקים ובעלי אמונה באל לפקפק בו ובעבודתו בגלל השמועות – המטרה היא לגרום לכולם לא להתעניין באמת, בדברי האל, בעבודת האל ובישועה, ובמקום זאת לגרום להם להתעניין בשמועות שונות ובתעמולה שלילית, בדיוק כמוהם, כך שבכל פעם שאנשים יתכנסו, הם ידברו על הדברים השליליים האלה. האם אנשים רגילים, בעלי אנושיות והיגיון, יעשו דברים כאלה? כאשר רוב האנשים שומעים שמועות או תעמולה שלילית כלשהי, וגם אם אינם יודעים אם השמועות נכונות או לא, בגלל אמונתם באל ובגלל שמץ הלב ירא-האל שיש להם, הם יבואו לפני האל להתפלל ולחפש את האמת. גם אם הם מושפעים מהשמועות ומרגישים מעט חולשה וספק, זה לא ישפיע על ביצוע חובתם או על נהייתם אחר האל. הם אפילו יזהירו את עצמם לשמור על לשונם ולהימנע מלעשות דברים שמתנגדים לאל או פוגעים בו. רוב האחים והאחיות יכולים להשיג גישה כזו. כל עוד לאנשים יש מעט אנושיות, מעט אמונה אמיתית ומעט לב ירא-אל, הם יכולים להשיג זאת. מכיוון שאנשים מאמינים שהאל קיים, עליהם להאמין שכל מה שהאל עושה הוא נכון. מכיוון שהאל הוא שעושה זאת, אנשים לא צריכים לגבש הערכות בנוגע לכך כלל. עליהם להיות בטוחים, כי: "לא משנה מה אומרות השמועות מחוץ לכנסייה, אני לא יכול להאמין להן, ובוודאי שאני לא יכול להפיץ אותן. גם אם אני מרגיש מעט חלש ומהוסס בליבי, אסור לי להכחיש את קיומו של האל!" אם אדם מאמין בקיומו של האל, עליו להאמין שכל מה שהאל עושה הוא נכון; אם הוא מאמין בקיומו של האל, צריך להיות לו לב ירא-אל – זה נכון לחלוטין. מכיוון שיש לו לב ירא-אל, לא משנה אילו שמועות הוא שומע, הוא ישמור על לשונו, לא יהפוך למפיץ שמועות, לא ייפול בתחבולותיו של השטן ולא יילכד במזימותיו. האין זה משהו שרוב האנשים יכולים להשיג בקלות? (כן). יש לך חשיבה והיגיון רגילים, כך שזה תלוי רק בך אם תפיץ את השמועות שאתה שומע. האם מישהו אחר שולט בך? (לא). אם כך, לאחר ששמעו את השמועות האלה, האם לאנשים לא צריך להיות מושג ברור לגבי האופן שבו עליהם לטפל בהן, וכיצד עליהם להתייחס אליהן וליישם בפועל כדי שיהיו תואמים לעקרונות, לאנושיות ולהיגיון? לכל אחד צריך להיות מעט שיקול דעת כזה, והוא צריך להבין את שיטת היישום בפועל ואת הנתיב הזה מבלי שאחרים ילמדו אותו. אפילו ילדים יודעים לא להפיץ רכילות, ושזה לא מכובד, לא מוסרי וזורע מחלוקת, ושלא צריך להיות אדם כזה; אלה המחשבות וההתנהגות שבהן צריכים להיות ניחנים אנשים בעלי היגיון רגיל. עם זאת, יש סוג של אדם שחסר לו היגיון כזה, ובמידה רבה עוד יותר, חסרה לו אנושיות כזו. זה מוביל אותם לרצות להפיץ שמועות ותעמולה שלילית לקרובים אליהם בהקדם האפשרי לאחר ששמעו את הדברים האלה, כדי שכולם יוכלו לנתח, לשפוט ולייפות אותם יחד, ואז להפיץ את השמועות האלה לקהל רחב יותר. הם חושבים, "האין זה נהדר? האין זה מלא חיים? אם חיי הכנסייה היו מלאים בתוכן הזה, כמה עשירים הם היו! אנשים היו רוכשים כל כך הרבה ידע!" איזה מין מחשבות והשקפות אלה? האין אלה המחשבות וההשקפות של אדם רע? איזה מין היגיון זה? האין הם אנשים שנואשים לכאוס? האין זה שהם לא יכולים לסבול לראות אחרים מצליחים? בליבם הם אפילו לועגים לאחים ולאחיות: "אתם טיפשים, מחוץ לכנסייה שמועות מתעופפות בכל מקום; הערכות שליליות, התקפות והשמצות נגד בית האל, במיוחד נגד המשיח ועבודת האל, נמצאות בכל מקום. בכנסיות של העולם הדתי תלויים כל מיני חומרי תעמולה שליליים. ברגע שאנשים שם שומעים 'הברק מהמזרח', הם מתחילים להטיח גינויים ומתרחקים. כולם מבקרים ומגנים אתכם, ובכל זאת אתם הטיפשים עדיין כאן מאמינים באל וחותרים אל האמת!" כשהם רואים את האנשים האלה נוהים אחר האל באמונה כה איתנה, הדבר גורם להם לאי נוחות וגם לדחייה רבה. בפרט, כשהם רואים שהשיתוף של מישהו על האמת מפגין הבנה אמיתית ושינוי בצביון, ושכולם מעריצים אותו, הם שונאים את האדם הזה. אם הם רואים מישהו דבק בעקרונות, משיג תוצאות ומפגין נאמנות בביצוע חובתו בבית האל, הם מתרגזים ואומרים: "למה אינך מקשיב לשמועות או לתעמולה מחוץ לכנסייה? למה אתה כל כך טיפש וכן? תראה כמה אני פיקח – אני רוקד על שתי חתונות. אני משתתף בחיי הכנסייה של בית האל ואני לא אומר שאני לא מאמין באל, ואם לא היו מרשים לי לבצע חובה, לא הייתי מסכים לזה, אבל אני גם מתעניין בחדשות מחוץ לכנסייה. אני ממשיך לשים לב לתעמולה ולהערות השליליות מהעולם הדתי, מעולם הכופרים ומהאינטרנט". תמיד יש להם השקפה לא ראויה. כשהם רואים את האחים והאחיות חותרים אל האמת ומבצעים את חובותיהם, להם חשים חוסר שביעות רצון בפנים. הם תמיד רוצים להטעות ולמשוך אחד או שניים מהאנשים האלה, ואפילו כל הזמן רוצים להפריע לכמה מהם ולהשפיע עליהם. הם גם כל הזמן רוצים "להעיר" אנשים מסוימים על ידי הפצת שמועות, כדי שיאמינו בשמועות ויוטעו. אימרו לי, איזה מין אדם זה? האם ראוי להתייחס לאנשים כאלה כחלק מבית האל וכאחים ואחיות? (לא). אם כך, מהי הדרך המתאימה ביותר להתייחס אליהם? המתאים ביותר הוא להתייחס אליהם כאל חסרי אמונה, כמשרתי השטן. זה לא גינוי חסר בסיס או עשיית עוול להם; זו עובדה.

מה נתעב באנשים האלה שמפיצים שמועות חסרות בסיס? ללא קשר לערוץ שדרכו הם שומעים תעמולה שלילית, גם כשהם יודעים בבירור שאלה שמועות ודברים שטניים ללא כל בסיס עובדתי, הם עדיין מפיצים אותם לאחרים בהתלהבות בלתי נלאית. מהו טבעו של הדבר הזה? אדם בעל לב ירא-אל יחוש דחייה כשישמע שמועות. במיוחד כשמדובר בדברים שתוקפים ומעליבים את האל, הוא לא יזכיר אותם כלל כדי להימנע מטומאת פיו, מה שמוכיח שיש לו לב ירא-אל. הוא אומר: "שאחרים ישפטו וישמיצו את האל, ויתקפו וישפילו את הכנסייה, זה עניינם. אני לא צריך לקחת חלק בחטאיהם. השמצת האל שלהם היא כבר מרד שערורייתי וחטא מתועב – אני לא יכול לבטא את המילים האלה בפי שלי. אסור לי לומר את אותם הדברים שהם אומרים. אני בהחלט לא אעשה זאת!" אולם, משרתי השטן יכולים לתאר מילה במילה תעמולה שלילית ושמועות שהם שומעים, והם עושים זאת שוב ושוב וללא כל חשש, ואף מפיצים אותם בכל מקום. האם לאנשים האלה יש ולו שמץ של לב ירא-אל? האם הם יראים מפני האל? לא. על פניו, הם גם מאמינים בקיומו של האל, אך אמונה אינה שוות ערך להכרה בכך שהאל הוא הבורא, אשר ריבונותו חלה על כל הדברים. גם השטן מאמין שיש אל בעולם וביקום ובקרב כל הדברים, אך כיצד הוא מתייחס לאל כשהוא מדבר איתו? כיצד הוא משוחח עם האל? האם יש לו לב ירא-אל? האם הוא מתייחס לאל כאל? לא. באיזו שיטה הוא משתמש כדי לשוחח עם האל? הוא בוחן אותו, מרמה אותו ולועג לו, כאילו מתלוצץ. כשהאל שאל, "אֵי מִזֶּה תָּבֹא?" כיצד השיב השטן? ("מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ" (איוב א' 7)). האם אלה מילים אנושיות? (לא). אם כך, מה פירוש המילים האלה? מדוע דיבר השטן באופן הזה? איזה מין גישה מולידה מילים כאלה? האין זו גישה של לעג? (כן). מה פירוש לעג? זה להתל במישהו, נכון? "אני לא אגיד לך מאין באתי. מה אתה יכול לעשות בקשר לזה?" המילים נאמרות לך, אך אינן מיועדות לאפשר לך לדעת מה באמת קורה – הדובר מסרב לומר לך זאת, ובמקום זאת פשוט מהתל בך. זהו לעג. האם גישה זו מראה שמץ של התייחסות לאל כאל? האם יש בה שמץ של כבוד או יראה כלפי האל? כלל וכלל לא – זהו פרצופו של השטן. מפיצי השמועות יכולים להעביר אותן כלאחר יד בקרב האחים והאחיות. הם יודעים היטב שהשמועות האלה אינן עובדתיות, ובכל זאת הם עושים כל שביכולתם כדי להפיצן, ומחפשים כל מיני הזדמנויות ואירועים לעשות זאת. האין זו ההתנהגות והגישה של השטן? כך פועל השטן. הוא מכיר בקיומו של האל ויודע שריבונותו של האל חלה על כל הדברים, אך אין לו שמץ של יראה מפניו. זהו פרצופו של השטן, זהו מהות טבעו של השטן. אחים או אחיות מסוימים עשויים לומר: "אף שאדם זה אינו חותר אל האמת, אמונתו באל כנה. כששמע שהכנסייה עומדת לבודד או להרחיק אותו, הוא נעשה כה חרד עד שבכה ודאג מאוד; אפילו התפתחו אצלו פצעים בפה! הוא אינו מוכן לעזוב את בית האל; הוא מאמין בקיומו של האל. לכן, לא משנה מה הוא עושה, עלינו להתייחס אליו כאח, ולהעניק לו אהבה וסובלנות, וגם כשהוא מפיץ שמועות, עלינו עדיין להתייחס אליו באהבה כדי לעזור לו ולתמוך בו". האם המילים האלה נכונות? האם הן האמת? (לא). האל אמר כל כך הרבה דברים, אך האנשים האלה עדיין אינם מאמינים בהם. ובכל זאת, לא משנה כמה שמועות השדים והשטנים מבטאים, האנשים האלה מאמינים בכולן, ואף מפיצים את השמועות האלה ללא מצפון כדי לתקוף ולהשמיץ את האל. רק על סמך זה, הם אינם ראויים להיקרא אחים או אחיות. האם זה נכון? (כן). מכיוון שהם יכולים להפיץ שמועות ללא מצפון, להשמיץ את האל, לתקוף את האל ולהשמיץ את בית האל ואת הכנסייה, יש לנו סיבה טובה להתייחס אליהם כמשרתי השטן, כשטנים. הם אויבי האל ואויבי כל אנשיו הנבחרים של האל. אם כך, כיצד עלינו להתייחס לאויבינו? (לדחות אותם). נכון, עלינו לדחות אותם.

יש אנשים שאינם אוהבים את האמת. לאחר ששמעו שמועות, הם אמנם אינם מפיצים אותן בגלוי בכנסייה, אך הם מפיצים אותן מאחורי הקלעים לקרובים אליהם. אנשים חסרי הבחנה מסוימים נעשים שליליים וחלשים עם שמיעת השמועות האלה; חלקם מפסיקים להשתתף בכינוסים, וחלקם פורשים מהכנסייה – ובכל זאת מפיץ השמועות עדיין אינו מודה שהפצת השמועות שלו היא שגרמה לכך. למרות אזהרות חוזרות ונשנות ושיתוף, הם ממשיכים לעשות זאת כשהם נתקלים בעניינים כאלה, ונמנעים מהפצת שמועות בגלוי ובחוצפה במהלך כינוסים או בציבור רק מחשש שייחשפו, יידחו על ידי האחים והאחיות, או יורחקו על ידי הכנסייה, ובמקום זאת בוחרים להפיץ בחשאי שמועות מסוימות על ידי שליחת הודעות לאחרים או באמצעות מגע עם אנשים. אם כך, האם אנשים כאלה אינם רעים? למעשה, הם חתרניים אף יותר. לא משנה באיזו חשאיות הם פועלים, מניעיהם וטבע פעולותיהם זהים לאלה של משרתי השטן. מטרתם בהפצת שמועות היא להפריע לביצוע חובתם של אנשים, לגרום לאנשים להיות שליליים וחלשים, לגרום לאנשים להתכחש לאל, להתרחק מהאל ולנטוש את חובותיהם. האם מישהו אמר אי פעם: "מטרתי בהפצת שמועות אינה להפריע לביצוע חובתם של אנשים או לערער את יוזמתם, אלא לעזור להם לפתח הבחנה ולהגביר את חסינותם, כך שכשישמעו שמועות, הם יהיו חסינים בפניהן, לא יאמינו להן, יוכלו לחתור אל האמת כראוי, ויוכלו לבצע את חובותיהם בשלווה"? האם מישהו הפיץ אי פעם שמועות מתוך כוונה זו? (לא). האם טענה זו מחזיקה מים? למעשה, היא אינה מחזיקה מים. כל עוד הם יכולים להפיץ שמועות, במיוחד כאלה שתוקפות, משמיצות ומנאצות את האל – כשהם מבטאים אותן כלאחר יד בכל פעם שהם פותחים את פיהם ומפיצים אותן בכל מקום ללא כל היסוס – מטרתם בהפצת השמועות, בקצרה, אינה לעזור לאנשים להבין את האמת ולפתח הבחנה, אלא להפריע ולהטעות אנשים, ולגרום להם לפקפק באל ולהתרחק ממנו, וזאת ללא קשר לכמות השמועות שהם מפיצים, בין אם השמועות מופצות בגלוי או מאחורי הקלעים, וללא קשר להשפעה על אנשים, ומה שהם עושים הוא להפריע ולפרק את עבודת הכנסייה. מנקודת מבט זו, מהותם של מפיצי השמועות היא ללא ספק זו של משרתי השטן, ללא קשר לסיבה או להקשר שבו מופצות שמועות. כל מי שמבטא שמועות המשמיצות, תוקפות ומנאצות את האל הוא מתנגד לאל והוא אויב האל. האם זה נכון? (כן). אף שאינך מקור השמועות, העובדה שאתה יכול להפיץ אותן מוכיחה שאתה מאמין שהשמועות נכונות או שבתוך תוכך אתה מוכן מאוד להאמין להן. "הלוואי שהשמועות היו נכונות, אז לא הייתי צריך להאמין באל, האל לא היה אל, ועובדת התגלמותו של האל לא הייתה קיימת. הוא היה סתם אדם, והייתי יכול להמציא עליו שמועות בחופשיות, להשפיל אותו, ולתקוף ולהשמיץ אותו". האין זו המטרה? אם אתה מאמין באל אך תמיד רוצה לדבר ולפעול בשרירותיות, האין זה רצון להתנגד לאל? (כן). יש אנשים שאומרים: "האם זה נקרא למרוד באל? האם זה חוסר אמונה באל?" טבעו של הדבר הזה חמור הרבה יותר. זה נקרא להתנגד לאל ולהתעמת עם האל. רק אויבי האל מתנגדים לאל ומתעמתים איתו בדרך זו. האנושות המושחתת, בשל צביונה השטני המושחת והיעדר הבנה של האמת וידיעת האל, יכולה למרוד באל. אולם, השטן עושה יותר מאשר למרוד באל; הוא בוגד באל, מתנגד לאל ומתעמת עם האל. זה הופך אותו לאויב האל. היחסים בין אויבי האל לבין האל הם יחסי התנגדות. מה פירוש התנגדות? פירושה חוסר יכולת להגיע לפיוס. ללא קשר למצב או לסביבה, התנגדותו של השטן לאל אינה משתנה עם הזמן או עם המיקום הגיאוגרפי. מהותו של השטן היא להתנגד לאל, וזה אינו משתנה; השטן הוא פשוט אויבו של האל. התנגדותו של השטן לאל וחוסר יכולתו להגיע עמו לפיוס לא נמשכו יום אחד או שנים ספורות או כמה עשורים בלבד; הוא החל להתנגד לאל מאז שבגד בו. אם כך, מתי תיפסק ההתנגדות הזו? האם השטן יתרגש אי פעם וישנה את דרכיו בזכות האל? האם התנגדותו לאל תפחת בהדרגה עם הזמן? לא. הוא ימשיך להתנגד לאל. מתי תחדל ההתנגדות הזו מלהתקיים? כשתסתיים עבודת האל, והשטן ישלים את מתן שירותו ולא יהיה בו עוד שימוש, והאל ישמיד אותו – אז תיפסק ההתנגדות. ומה לגבי משרתי השטן? כל עוד הם בכנסייה, הם ימשיכו להתנגד לכנסייה, לבית האל ולאל. יש אנשים שאומרים: "הם מאמינים באל, לפעמים מעלים מנחות, נותנים נדבות ואפילו מארחים אחים ואחיות. איך בדיוק הם מתנגדים לאל? הם לא מתנגדים לו; הם אפילו עושים כמה מעשים טובים". האם המילים האלה נכונות? האם אירוח אחים ואחיות ונתינת מעט כסף לאחים ואחיות עניים יכולים לבטל את התנגדותם לאל? האם זה יכול להוכיח שהם תואמים לאל? (לא). אם כך, כיצד נוצרת ההתנגדות הזו? (היא נקבעת על ידי מהות טבעם). נכון, מהות טבעם היא להתנגד לאל ולהיות עוינים לו. לגבי אנשים כאלה, עליכם להבחין בהם על סמך דברי האל: ראו מי אוהב ללקט תעמולה שלילית או שמועות התוקפות ומשמיצות את בית האל ואת הכנסייה מערוצים שונים, ומי מתעניין בדברים השליליים האלה ומוכן להאמין לשמועות ולדברים השטניים האלה. זה יאפשר לכם לראות את פניהם האמיתיות של חסרי האמונה האלה. אנשים אלה בדרך כלל אינם קוראים את דברי האל, אינם נלהבים כשהם מקשיבים לאחים ולאחיות משתפים על האמת, והם פושרים בביצוע חובותיהם. הם תמיד מרגישים שהאמונה באל אינה מעניינת. על מה הם מתמקדים כשהם צופים בסרטונים ובתוכניות של בית האל? כשהם רואים תגובות חיוביות שהשאירו אנשים דתיים, הם חשים אי נוחות ומדלגים עליהן. אך כשהם רואים אנשים דתיים וכופרים עומדים לצד הדרקון הגדול האדום כאש, מעליבים את הכנסייה, מעליבים את בית האל ומעליבים את האחים והאחיות בדבריהם השטניים, הם חשים שמחים ונרגשים במיוחד. בכל פעם שהם שומעים את התעמולה השלילית והשמועות האלה, הם מתרגשים כאילו הזריקו להם אדרנלין, הולכים בקלילות ואף מתעוררים משנתם בשמחה. האין זה מרושע? התבוננו בסובבים אתכם כדי לראות מי שייך לסוג זה של אנשים; ראו אם יש להם צביון השונא את האמת ושונא את האל. אם אכן תמצאו אדם כזה, עליכם להיות זהירים במיוחד ולהבחין בו; התבוננו בדבריו, במעשיו ובהתנהגותו. ברגע שתאשרו שהוא אדם רע, משרת השטן, עליכם לדחות אותו ולא להתייחס אליו כאח או אחות. יש להרחיק אנשים כאלה מהכנסייה בהקדם האפשרי. יש כאלה שאומרים: "למה עלינו להרחיק את האנשים האלה? בבית האל, אדם נוסף פירושו עוד כוח לעבודה; אדם נוסף הופך את המקום לקצת יותר תוסס. הם מאמינים באל שנים רבות, ואף שהם אינם אוהבים או מיישמים בפועל את האמת, הם מאמינים בקיומו של האל מילדות, מאמינים בזקן שבשמיים. הם גם מאמינים שיש אל במרחק נגיעה מהם, ועוד יותר מכך הם מאמינים שלטוב ולרע יש גמול. הם בדרך כלל אינם מעזים לבצע מעשים רעים באופן ברור ומוכנים לעזור לאחרים. פשוט יש להם את התחביב הקטן הזה; הם נהנים להפיץ שמועות ורכילות. בפרט, הם מפיצים שמועות מהדרקון הגדול האדום כאש המשמיצות את האל, וחוזרים על הדברים האלה בלי לחשוב עליהם הרבה, אולי כי הם בורים וחסרי ידע". על פניו, הם אינם נראים כאנשים רעים ולא שיבשו את עבודת הכנסייה או הפריעו לה, אך הם פעילים במיוחד בהפצת שמועות ותמיד רוצים להיות הראשונים להפיץ אותן. האם אנשים לא צריכים להיות ערניים כלפי אנשים כאלה? האין הם משרתי השטן? מהותם של אנשים כאלה ברורה מדי! הם לעולם אינם מתעניינים בדברי האל או באמת, והם לעולם אינם מחפשים את עקרונות-האמת בעת ביצוע חובתם. בכל דבר שהם עושים, הם אינם מפגינים רצינות, אינם משקיעים את ליבם ואינם מוכנים לסבול קשיים. הם פשוט פועלים כלאחר יד ועושים זאת כלאחר יד, וכל הזמן מתלוצצים. בדיבורם ובמעשיהם הם אינם פוגעים באיש ויכולים להסתדר עם כולם, ונראים ידידותיים לאחרים – פשוט הם אוהבים לאסוף ולהפיץ שמועות. על סמך מעשים אלה, האם אנו יכולים לאפיין אנשים אלה כמשרתי השטן? (כן). מדוע? האם זו הגזמה בחומרת הדברים? (לא). אין להם שום עניין בחתירה אל האמת. ברגע שהם מקשיבים לדרשה, הם נעשים מנומנמים; ברגע שמשתפים על דברי האל, הם חשים דחייה וחוסר מנוחה, קמים כל הזמן לשתות מים או ללכת לשירותים, ותמיד חשים אי נוחות בפנים – ההקשבה לשיתוף נראית להם קשה להפליא, כמו עינוי. אולם, ברגע שהם שומעים את שמועות השטן או את הדברים השטניים של הכופרים, העניין שלהם מתעורר, הם מתמלאים מרץ, ומתחילים להפיץ את השמועות והדברים השטניים האלה תוך הפגנת יוזמה רבה. האם אנשים כאלה הם אחים ואחיות? לא. הם סולדים מהאמת ובזים לאמת עד לשד עצמותיהם. בנוגע לעניינים הקשורים לאל ולעבודתו, הם בזים לכל אלה בליבם, בין אם זו זהותו ומהותו של האל, מעמדו של האל, כבודו של האל, או הבשר שבו האל התגלם. אין להם כלל לב ירא-אל. לכן, תמיד יש להם תפיסות לגבי האל ועבודתו. הם יכולים לחזור בקלות על כל מיני שמועות ודברים שטניים של השטן, ובכך להשיג את המטרה של הפצתם, ללא כל נקיפות מצפון. איזה מין יצור עלוב זה? האם הם מאמינים באל? (לא). אלה מעשיהם של אלה המכירים באל במילים וטוענים שהם נוהים אחריו, המאמינים שיש זקן בשמיים, מאמינים שיש אל במרחק נגיעה מהם, ומאמינים שלטוב ולרע יש גמול. זוהי גישתם כלפי האל. אם מישהו היה מעליב את הוריהם או ממציא עליהם שמועות מאחורי גבם, הם ללא ספק היו נלחמים עד מוות. אולם, כשמישהו מעליב את האל, תוקף את האל או משמיץ את האל, לא רק שהם אינם כועסים, אלא הם יכולים לחזור על כך כבדיחה ואף להפיץ זאת בכל מקום. האם זה משהו שחסיד האל צריך לעשות? (לא). אם כך, האם זה ראוי שאנשים רבים יתייחסו לחסרי האמונה האלה כאחים ואחיות? (לא). לפיכך, כאשר יש חשד שאנשים כאלה הם משרתי השטן, אחרים צריכים להיות ערניים. מנהיגים ועובדים חייבים להודיע מיד לאחים ולאחיות להיזהר מהאנשים האלה, כדי שכולם יוכלו להבחין בהם. ברגע שיתברר שהם משרתי השטן, שדים, על כולם לדחות אותם יחד ולהרחיקם מהכנסייה. האם זה תואם לעקרונות? (כן). אם כך, זה מה שצריך לעשות.

ג. כיצד להתייחס לשמועות חסרות הבסיס מטעם ממשלת המפלגה הקומוניסטית של סין והעולם הדתי, אשר משמיצות את האל ותוקפות אותו

הממשלה הקומוניסטית של סין והעולם הדתי בדו שמועות רבות חסרות בסיס נגד בית האל, בטענה כוזבת שהאחים והאחיות מכריחים אנשים לקבל את הבשורה, וכן הלאה. כשאתם שומעים שמועות כאלה, מהי תחושתכם? (כעס, התמרמרות). אלה שמועות המכוונות נגדכם, ולכן אתם מתמלאים התמרמרות. עד כמה אתם מתמרמרים? האם אתם רוצים למצוא את האנשים שבדו את השמועות ולהתווכח איתם, ואפילו ללמד אותם לקח? (כן). על פני השטח, השמועות האלה מכוונות נגד הכנסייה, אך למעשה, הן נוגעות לכל חבר בכנסייה ולמוניטין וליושרה של כל חבר. לאחר ששמעתם אותן, אתם מתמלאים כעס ואומרים: "לא עשינו את זה! אנחנו מטיפים את הבשורה בהתאם לעקרונות-האמת. אנחנו לעולם לא כופים על מי שלא רוצים להאמין באל. האמונה היא מרצון. אנחנו לעולם לא כופים על איש, ובוודאי שאיננו פוגעים באנשים או נוקמים בהם. להפך, אנשים דתיים היכו באכזריות את אלה מאיתנו שמטיפים את הבשורה ודיווחו עלינו למשטרה, ומסרו אותנו לידי הדרקון הגדול האדום כאש כדי שיענה אותנו; רבים כל כך מאיתנו נכלאו, ולא מעטים אף הוחזקו בבתי כלא פרטיים שהקימו אנשים דתיים. לנו נעשה העוול!" לאחר שאתם שומעים את השמועות האלה, אתם מתמלאים כעס ורוצים להתווכח איתם תמיד. אתם מגיבים כך משום שהשמועות האלה תוקפות ומשמיצות ישירות את הכנסייה ואת אנשיו הנבחרים של האל. איך אתם מרגישים כשאתם שומעים שמועות שמשמיצות את האל ושופטות אותו? אלה אינן נוגעות לאינטרס האישי שלכם או ליושרה ולכבוד שלכם; אלה שמועות הנוגעות לאל. לדוגמה, כשהאמנת בעבר בישוע, היו שאמרו שישוע נולד מבתולה ושלא היה לו אב. איך הרגשת כששמעת את זה? האם רצית להתווכח איתם? "אנחנו מאמינים באל!" ואז חשבת על זה: "מרים הייתה בתולה, וישוע נולד מבתולה, ונוצר מרוח הקודש. זו עובדה, אבל כופרים מדברים על זה בגסות, ואני לא אוהב לשמוע את זה!" לכל היותר אולי היו לך תחושות כאלה, אך בלבך עדיין חשת שההתעברות מרוח הקודש סותרת לחלוטין את התפיסות האנושיות. לא יכולת להאמין בדבר הזה כי אתה מאמין במדע; אינך מאמין בכל-יכולתו של האל מעומק לבך, ואינך מאמין שכל מה שהאל אומר ועושה הוא האמת, ומשום כך אינך מפריך את הדברים השטניים של חסרי האמונה. מכיוון שאין לך את האמת ואינך מבין את האמת, לכל היותר, אתה מוצא את השמועות שאנשים מדברים עליהן לא נעימות לאוזן, וחושב שאנשים לא צריכים לדבר כך כי השמועות האלה נוגעות למוניטין שלך; אתה חושב, "כופרים הם כל כך מגעילים ונאלחים! יש להם את החוצפה להשתמש בכל מילה מטונפת; הם באמת חסרי אמונה! הם באמת שדים!" זה הכול, וזה המרב שביכולתך להשיג. למה אתה מרגיש שזה פוגע בך ומוצא את הכופרים נאלחים ומגעילים לאחר ששמעת אותם אומרים שמועות כאלה? כי הן נוגעות למוניטין שלך; השמועות האלה מתגרות בלבך, וגורמות לך להרגיש חרפה, ולכן הן מעוררות את כעסך, ואתה קם לומר כמה מילים חיוביות כדי להפריך אותן. האם הפרכה כזו היא עמידה מוחלטת לצד האל? האם היא נועדה להגן על עדותו של האל? לא, היא נועדה אך ורק להגן על שמך הטוב ועל כבודך. למה לומר זאת? כי לא ראית את מהות הבעיה לאשורה; יתרה מכך, אינך מבין את כוונותיו של האל או את מה שהאל דורש ממך. מה שאתה מבין ומרגיש אינו תואם את כוונות האל; זוהי רק פזיזות אנושית והתנהגות אנושית טובה. התנהגות אנושית טובה אינה מייצגת את העדות שאתה נושא עבור האל. לא עמדת איתן בעדותך; אתה רק מגן על שמך הטוב ועל כבודך, אתה מפריך את השמועות כדי להקל מעט על מצפונך – אינך עומד לצד האל כדי לדבר למענו, ואינך משתמש באמת או בעובדות כדי להפריך את השמועות ולהעיד עבור האל. אינך מדבר בשם האל, ומה שאתה אומר בוודאי אינו תואם את האמת; הוא תואם רק את האינטרס הגשמי שלך – הוא נועד רק כדי להרגיע מעט את לבך, וכדי שלא תרגיש שהאמונה באדון ישוע מביכה. זה הכול. לכן, כשאתם שומעים מישהו תוקף ומגנה את האל, משמיץ את כנסיית האל ושופט אותה, או אפילו מגנה אתכם, אתם מתמלאים התמרמרות במיוחד ורוצים להתווכח ולהתדיין איתם, כדי להשיב לעצמכם את המוניטין שלכם ולהבהיר את העניינים האלה. אבל האם זה אומר שעמדתם איתן בעדותכם? אין זה מספיק; בלי להבין את האמת, אין עדות!

כשאתם שומעים שמועות המופצות בעולם החיצון, המשמיצות את האל ותוקפות אותו, בין שהן תוקפות את האל שבשמיים ובין שהן תוקפות את האל בהתגלמותו על פני האדמה, מהי תחושתכם? האם אתם אדישים, או שאתם חשים מעט כאב? האם אינכם יכולים לשאת זאת ואינכם משלימים עם זה, או שאתם חסרי אונים? יש אנשים שלאחר שמיעת השמועות האלה חושבים: "האל חף מפשע; האל לא עשה את הדברים האלה. מדוע העולם והעולם הדתי תוקפים ומשמיצים אותו כך? עלינו להשקיע מעצמנו בחריצות ולבצע את חובותינו, ולהגן על שמו של האל. כשעבודתו הכבירה של האל תושלם, האמת של כל דבר תצא לאור, וכל עמי העולם יראו שהאל בהתגלמותו שאנו מאמינים בו הוא האל האמיתי היחיד, האל שבשמיים, ושאין בכך שום טעות!" אחרים חושבים: "האל ביטא אמיתות רבות כל כך, והכופרים הרעים והשדים האלה יודעים היטב שדברי האל הם האמת, ובכל זאת הם משמיצים את האל ותוקפים אותו. כמה זמן עוד יצטרך האל לסבול?" ויש אחרים שאומרים: "אנשים יכולים לומר מה שהם רוצים; אנחנו לא מתייחסים אליהם. האל מעולם לא הפריך את השמועות המשמיצות אותו; הוא לא מגיב להן. מה אנחנו, בני אנוש זעירים, יכולים לעשות? האם האל לא היה תמיד מושא לאי-הבנה, לתקיפה, לגידוף ולדחייה מצד האנושות באופן הזה? לאל אין שום תלונות, והוא עדיין מושיע אנשים. הבה ניתן לזמן לחשוף הכול; האל יישא את עדותו בעצמו!" מהי השקפתכם? זה עתה הזכרתי חוסר כניעה, התמרמרות, אי-השלמה, חוסר אונים – מה מאלה אתם חשים? איזו תחושה היא הנכונה ביותר? כיצד יש להתייחס לעניינים אלה בהתאם לעקרונות-האמת? איך אתם מרגישים כשאתם שומעים את השמועות האלה? (התמרמרות). התמרמרות, ואז אתם רוצים לכתוב גינוי כדי לתקוף את בודי השמועות האלה, את הרמאים הדתיים האלה ואת אנשי הדת הרעים. האם יש לכם מחשבות כאלה? לא תרגישו שדי בכך שתקפצו את אגרופיכם בכעס, נכון? האם אתם חשים דחף לעשות משהו בנידון? או שזו רק התמרמרות ריקה מתוכן? (יש גם שנאה ודחייה). התמרמרות, שנאה, דחייה – אלה רגשות שעולים מפעילויות שכליות, ללא מילים, התנהגויות או פעולות ספציפיות; הם רק רגשות, וכמובן שהם גם מייצגים גישות מסוימות. (מלבד תחושת התמרמרות, לפעמים אנחנו כותבים מאמרים או יוצרים תוכניות כדי להבהיר את העובדות ולחשוף שמהות פעולותיהם היא שנאת האמת ושנאת האל, כדי שאנשים יוכלו לראות את העובדות האמיתיות). האם אותם אנשים יקבלו זאת לאחר שיראו את העובדות האמיתיות? גם אם יקבלו את נכונות דבריכם ואז יביעו תגובה הוגנת, באומרם: "אמונתכם נכונה; המשיכו להאמין, אנחנו תומכים בכם!" והרמאים הדתיים יחושו בושה ויאמרו: "מצטערים, טעינו, מה שאמרנו לא היה עובדתי; מעתה ואילך, אתם תאמינו בדרככם, ואנחנו נאמין בדרכנו", האם זה יגרום לכם להרגיש נינוחים? האם זוהי המטרה היחידה שאליה אתם שואפים? (אנחנו רוצים גם לשאת עדות לאל כדי שמי שחוקרים את הדרך האמיתית וצמאים לאמת יוכלו להבחין בבירור בין טוב לרע ולקבל את הדרך האמיתית). זהו נתיב אחד; זוהי דרך חיובית ליישום בפועל. האם יש תועלת רק בכעס ובשנאה? מהי הסיבה לכעסכם ולשנאתכם? למה לכעוס ולשנוא? (האל התגלם כבשר ודם כדי להושיע אנשים, וזהו הדבר הצודק ביותר, אך הם מפיצים שמועות כדי לשפוט את האל ולהשמיצו. אנחנו חשים התמרמרות רבה, וחושבים שהם באמת הופכים את היוצרות ומדברים שטויות). האם אתם חושבים שדחיית האל על ידי האנושות והעולם ויחסם כלפי האל הם כאלה רק בתקופת התגלמותו זו של האל? יחסם של האנושות והעולם כלפי האל היה תמיד זהה מתחילתו ועד סופו, תמיד גינוי, השמצה, תקיפה וגידוף. יחסה של האנושות לכל מה שהאל עשה, וכלפי האל בהתגלמותו, לא השתנה מאז שהאל החל את עבודתו ועד עתה. האנושות לא החלה לתקוף את האל ולגדף אותו ולבדות שמועות שונות על האל בהתגלמותו רק לאחר התגלמותו הראשונה של האל – כל זה קורה מאז שהאל החל את עבודתו ומאז שהאנושות באה לראשונה במגע עם האל ועם עבודתו, וממשיך עד עתה. ואלה הנוהים אחר האל נאלצו תמיד לסבול השמצות, תקיפות, שיפוטים, גידופים, שמועות שונות ועוד נגד האל והכנסייה מצד משטרי השטן וכוחות צוררי המשיח הדתיים. האם ייתכן שחסידי האל חייבים לסבול את הדברים האלה? יש האומרים: "אנחנו כל כך נגעלים מהשמועות האלה כי הן מעוותות לחלוטין את העובדות והופכות את היוצרות. אנחנו מתמלאים זעם ברגע שאנחנו שומעים אותן, ובעומק לבנו אנחנו שונאים את מי שבודים ומפיצים שמועות. בין שהשמועות האלה מגיעות מהעולם הדתי ובין שהן מגיעות מממשלת המק"ס השטנית, יש לנו רק גישה אחת, והיא של שנאה וכעס; ואז אנחנו רוצים להפריך אותן ולהבהיר הכול". יש שאף אומרים: "אנחנו רוצים לנהל ויכוח עם השדים הרשעים האלה, צוררי המשיח, כדי שנוכל לבייש את השטן ולגרום לו להרגיש מושפל!" האם זוהי השקפתם של רוב האנשים? האם השקפה זו נכונה? אם בוחנים זאת מנקודת המבט של אנושיות רגילה, זה הגיוני. אנשים צריכים להיות בעלי יושרה וטווח רגשות רגיל; עליהם לאהוב ולשנוא בבירור, לאהוב את מה שראוי לאהבה ולשנוא את מה שראוי לשנאה. אנשים בעלי אנושיות רגילה צריכים להיות ניחנים בתכונות אלה. אבל, האם די בעמידה מנקודת המבט של אנושיות רגילה כדי להיות תואם לעקרונות-האמת? ליתר דיוק, האם גישה זו תואמת את כוונות האל? או בעצם, האם זוהי גישה ודרך פעולה שהאל שבע רצון מהן? כשאני אומר זאת, רוב האנשים עשויים לתפוס משהו, ולחשוב: "אמרת שזוהי רק הסתכלות על הדברים מנקודת המבט של אנושיות רגילה. אם לשפוט על פי משמעות דבריך, ניכר שגישה זו היא פזיזה, אינה תואמת את עקרונות-האמת, ואינה תואמת את כוונות האל". מה פירוש הדבר, לא להיות תואם את כוונות האל? פירוש הדבר הוא שהאל אינו חפץ שאנשים יפעלו כך; משאלותיו של האל והסטנדרטים שהוא דורש מאנשים אינם כאלה. אם אתה פועל כך, אף שהאל אינו מגנה זאת, מנקודת מבטו, אין זה אומר שאתה נוהה אחר רצונו, והוא אינו מכיר בכך. על פני השטח, נראה שאתה פועל בהיגיון בעשותך את הדברים האלה, שיש בך גם שנאה וגם אהבה, שאתה רוצה להבהיר את העובדות האלה עבור האל כדי שכל העולם ידע שהאל הוא האל, שהאל הוא אלוהי האנושות כולה, ושכולם צריכים לעבוד את האל ולקבל את ישועתו. על פני השטח, נראה שמה שאתה עושה הוא ללא דופי, הגיוני, תואם את החוק, את האנושיות, את המוסר, ויתרה מכך, תואם את טעמם של כל האנשים. אבל האם שאלת את האל על כך? האם חיפשת את האל? האם מצאת בדבריו את עקרונות הפעולה שהאל דורש מאנשים? מהן בדיוק כוונות האל? יש אנשים שאומרים: "יש כל כך הרבה מדברי האל; לא קל למצוא את הדרישות הספציפיות של האל מאנשים בכל עניין ועניין". מכיוון שלא מצאת את דבריו המפורשים של האל, אתה יכול לחפש רמזים ביחסו של האל כלפי שמועות מסוג זה. האם אינך יכול לקבוע מה צריכה להיות גישתם של אנשים לעניין זה ומהם העקרונות שעליהם ליישם בפועל על סמך יחסו של האל לעניין זה? (כן). אם כך, הבה נראה מהו בדיוק יחסו של האל לעניין זה.

מאז תחילת המגע של האנושות עם עבודת האל, אנשים התלוננו על האל ולא היו מרוצים ממנו, ובין היתר אף השמיעו בסתר דברים דוחים רבים של חשד, ספק ודחייה כלפי האל. ישנן גם השמועות השונות מטעם המפלגה השלטת והעולם הדתי, אשר אינן תואמות כלל את העובדות ואינן עולות בקנה אחד עם האמת. מהן המילים הללו עבור האל? בין שהן חשדות, אי-הבנות או תלונות, הן מלאות בתקיפות, השמצות וגידופים נגד האל, ואינן משקפות ולו שמץ של לב ירא-אל; כך היה הדבר מלכתחילה. תמיד ישנם בכנסייה אנשים שאינם אוהבים את האמת. אלה הם חסרי האמונה, המפקפקים בדברי האל ובאמת, ומפגינים גישה כזו כלפי האל, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בכופרים ובמפלגות השלטון האתאיסטיות, אותם בני אדם הסולדים מהאמת – יחסם כלפי האל אינו זקוק להסבר; הם תוקפים ושופטים ללא עכבות, ואומרים את כל העולה על רוחם. בפרט, אותם פרושים בעולם הדתי מנצלים עוד יותר את ההזדמנות כדי לשפוט ולגנות ללא רסן. כל ההערות הללו אינן חיוביות, והן בוודאי אינן אובייקטיביות ומדויקות. מהי אם כן מהותן של הערות אלה? עבור האל, מילים אלה אינן רק אמירות או השקפות, אלא הכפשות, תקיפות, השמצות וגידופים נגדו. למה אני אומר "עבור האל"? מכיוון שהאל מודד את כל זה בדייקנות המרבית, אנחנו יכולים רק להוסיף את הקידומת הזו. לאורך ההיסטוריה, יחסה של האנושות כלפי האל היה כזה; דברי האנשים שתקפו והעליבו את האל היו רבים מדי, ואף לא מילה אחת נאמרה מתוך כוונה טובה. גם כיום, מה שאוזניכם שומעות ועיניכם רואות הוא אותו הדבר. יחסה של האנושות כולה כלפי האל לא השתנה מן ההתחלה. איך האל מתמודד עם עניינים אלה? האם לאל יש את התנאים או את היכולת לכנס קונגרס דתי עולמי כדי להגן על עצמו, להבהיר את העובדות האמיתיות של עבודתו, להצדיק את עצמו בפני האנושות? האם האל עשה זאת? לא, האל שומר על שתיקה, הוא אינו מבהיר את המצב כולו, והוא לעולם אינו מגן על עצמו או מצדיק את עצמו. עם זאת, על אלה שתוקפים את האל בצורה נאלחת במיוחד, האל הטיל עונש מסוים וגרם לעובדות מסוימות לקרות להם. באשר לתקיפות, להשמצות ולגידופים של הציבור, מהי גישת האל? איך האל מטפל בזה? הוא מתעלם מכך; הוא עושה מה שצריך לעשות, הוא עושה זאת בדרך שצריך לעשות זאת, בוחר במי שהוא צריך לבחור, מנחה את מי שהוא צריך להנחות. העולם כולו מסודר בידי האל; הוא מעולם לא שיבש או שינה את תוכניותיו בגלל תקיפות, השמצות או גידופים של בני אדם. כשכוחות הרוע של השטן מדכאים ועוצרים את אנשיו הנבחרים של האל, האל מעולם לא שינה את תוכניותיו או את דעתו, ולא משנה כמה הם משתוללים. מחשבותיו ורעיונותיו נותרו ללא שינוי; הוא פשוט ממשיך כתמיד לבצע את העבודה שהוא מתכוון לעשות, ומנהל את האנושות שלו. עבור האל, תקיפות, השמצות וגידופים אלה מעולם לא היוו כל הפרעה; האל אינו מתייחס אליהם. למה האל אינו מצדיק את עצמו או מגן על עצמו? עבור האל, דברים אלה הם רגילים לחלוטין. אנושות היא אנושות, ושטן הוא שטן. זה רגיל מאוד שבני אדם שאינם מבינים את האמת או את העובדות האמיתיות, יעשו דברים כאלה. האם זה משפיע על צעדי עבודתו של האל? לא. לאל יש עוצמה רבה; הוא ריבון על הכול. כל הדברים וכל היצורים פועלים באופן שיטתי בתוך דברי האל, בתוך מחשבותיו של האל, ותחת ריבונותו של האל; לא משנה מה האנושות אומרת או עושה, היא אינה יכולה להשפיע על עבודת האל בשום צורה – זה מה שאל בעל מהות אלוהית מסוגל לעשות. האל פועל כשהזמן מגיע ומגשים את תוכניותיו ללא שמץ של סטייה, ואיש אינו יכול לשנות דבר מזה. הערות של בני אדם וכל תקיפה או השמצה של האל מצד בני אדם, בין שהן ניסיונות מכוונים להפריע לעבודת האל ולהשמיד אותה ובין שהן הרס והפרעות לא מכוונים של עבודת האל, מעולם לא השיגו את מטרותיהן. למה? זוהי סמכותו של האל; זה מאשר שסמכותו של האל היא ייחודית, ששום כוח אינו יכול להחליפה, וששום כוח אינו יכול לעלות עליה. זוהי עובדה. לאל יש את הסמכות הזו ואת העוצמה הזו, לאל יש את זהותו האמיתית, ושום כוח אינו יכול לשנות דבר, אז למה שהאל יטריח את עצמו בתקיפות ובהשמצות הקטנות של אנשים? עבור האל, לא משנה כמה דמויות חשובות או כמה כוחות רבי עוצמה בקרב האנושות מנסים להפריע לו, להשמיץ אותו, לתקוף אותו או לגדף אותו, הדבר אינו יכול להפריע לעבודת האל ולו במעט. במקום זאת, פעולות אלה רק מדגישות את צביונו הצודק ואת כל-יכולתו של האל. ההפרעות של כוחות הרוע של השטן הן רק אפיזודה קטנה במהלך ההיסטוריה האנושית. מה שיכול להיות ריבון על כל האנושות, להשפיע על כל האנושות ולשנות את כל האנושות הם עבודת האל, תוכניתו של האל, ועוצמתו וסמכותו הכבירות של האל. זוהי העובדה. לעומת זאת, האם האל צריך להטריח את עצמו בהשמצות, בתקיפות, בהכפשות ובניאוץ של אנשים נגדו? לא. מכיוון שלאל יש סמכות, מבחינתו, האמירה שלו, "אני מתכוון לדבריי, דבריי יתגשמו, ומעשיי יתקיימו לעולמים", תמיד תתגשם; היא מתגשמת ומתקיימת מדי יום. זוהי סמכותו של האל. יש אנשים ששואלים: "האם זה הביטחון של האל, אמונתו?" אתה טועה! לבני אדם יש ביטחון, בני אדם זקוקים לאמונה, אבל האל לא זקוק לאלה. למה? מכיוון שלאל יש סמכות ועוצמה, ולא משנה איך האנושות משמיצה או מגנה אותו, לא משנה איך כוחותיו העוינים של השטן מפריעים ומחבלים, שום דבר לא ישתנה. לכן, בטרם הוא מבצע את עבודתו, האל אינו צריך לחסל את הכוחות העוינים בקרב האנושות המושחתת שתוקפים, משמיצים ומגדפים אותו. באילו נסיבות האל עובד? באילו נסיבות הוא משיג ניצחון? באילו נסיבות הוא משלים את עבודתו? הדבר נעשה בתוך המולת התקיפות, ההשמצות והגידופים של כל האנושות וכל הכוחות העוינים; בסביבה וברקע כאלה הוא משלים את עבודתו. האם אין זו הדגמה של עוצמתו הכבירה של האל? האם אין זו סמכותו של האל? (אכן). מי יכול להכחיש את העובדה הזו? האם אתה מעז לא להכיר בכך שזוהי העובדה?

לאורך ההיסטוריה, האנושות השמיצה וגידפה את האל ללא הרף, ובאחרית הימים, הכוחות המתנגדים לאל בקרב האנושות כולה התעצמו עוד יותר, ורבו הקולות המשמיצים ומגנים את האל. האנושות משתמשת בשיטות שונות, באמצעות עיתונים, טלוויזיה, אינטרנט ואמצעי תקשורת אחרים, כדי להשמיץ ולתקוף את האל. אבל האם אי פעם ניתחנו את השמועות האלה בכל כינוסינו? (לא). למה לא? יש אנשים שאומרים: "האם זה מפני שהחפים מפשע נותרים חפים מפשע, ושמועות גוועות כשהן מגיעות לחכמים?" האם זו הסיבה? (מיסודן, השמועות האלה אינן יכולות להשפיע על עבודת האל. לא משנה כמה השטן מפריע, הוא אינו יכול לחבל או להפריע להתקדמות עבודתו ותוכניתו של האל). השטן הוא פשוט יצור כזה; כל עוד האל פועל, כל עוד האל עובד, הוא בא להפריע. זהו בדיוק התפקיד שהוא ממלא. האם זה בסדר שתמנע ממנו לבצע את תפקידו? עליך לתת לו מספיק מרחב, מספיק במה, מספיק הזדמנויות להופיע. כשהוא יופיע מספיק, יתעייף מהמהומה שלו עצמו, ויעשה מספיק רע, ימיו יגיעו לקיצם. איננו צריכים לבזבז זמן יקר בניתוח ובבחינה של השמועות ומעשיו הרעים השונים כדי להפריך את השמועות האלה; מעשה כזה הוא חסר תועלת וחסר ערך. מה התועלת בניתוח הדברים האלה? האם זה יכול לייצג אנשים המבינים את האמת? יש יותר מדי אמיתות שאנשים צריכים להבין; הם אפילו לא יכולים להקשיב לכל האמיתות האלה, קל וחומר להפריך את השמועות האלה. האם לאנשים יש את הזמן הפנוי הזה? למען האמת, אני באמת לא מתעניין בנושאים האלה, ואיני מוכן להזכירם או לשים לב אליהם. יש אנשים שאומרים: "האם בשנים האלה העניין הוא שאינך מעז ללכת לשום מקום? האם העניין הוא שכל כך הרבה שמועות מסתובבות שאתה תמיד חרד ומפוחד בכל מקום שאליו אתה הולך?" אני משיב שאיני חש דבר. יש אנשים שאומרים: "האם אינך רוצה להגן על עצמך מפני דברים שלא עשית?" על מה יש להגן? איני מספיק לטפל אפילו בענייניי החשובים! אני משוחח עם אנשים, עם יצירי בריאה, לא עם שדים. יש אנשים ששואלים: "האם לא מכעיס אותך לשמוע את השמועות האלה?" אני אומר שאיני חש כלפיהן דבר, הן אינן מעוררות בי כל תחושה; אני לא מטריח את עצמי בעניינים האלה. יש אנשים ששואלים: "האם אינך מרגיש שנעשה לך עוול?" אני אומר שאיני מרגיש שנעשה לי עוול, על מה יש להרגיש שנעשה לי עוול? לעשות את מה שאני יכול, לעשות את מה שאני צריך, לעשות היטב את מה שאני יכול וצריך לעשות, למלא את אחריותי – זה הדבר הטוב ביותר, זה משמעותי. לא אתן לדברים חסרי משמעות וחסרי ערך להסיח את דעתי או לבזבז את זמני. אין לי זמן להטריח את עצמי בעניינים האלה. יש אנשים שאומרים: "וכאשר יהיה לך זמן פנוי, האם אז תטריח את עצמך בהם?" לא, אפילו לא כשיהיה לי זמן פנוי. אני מעדיף לדבר עם הכלב שלי מאשר לשוחח עם שדים. אם אתה יודע בבירור שזה שד הפולט את דבריו השטניים, למה להטריח את עצמך בו? אל לך להטריח את עצמך כלל; לתת לשטן להתבזות לחלוטין זה הדבר הנכון לעשות. בקיצור, יחסו של האל כלפי השמועות האלה הוא כדלקמן: בכל דבר שהוא עושה או בכל משפט שהוא אומר, האל אינו מצדיק את עצמו, אינו מוכיח את עצמו בפני האנושות, ובוודאי שאינו מצדיק את עצמו בפני השטן, אויבו, באומרו שהוא טהור וחף מפשע, ונטול אשמה. כל מה שהאל עושה הוא למען ניהולו, כדי להושיע את בני האדם שהוא מתכוון להושיע. הוא פועל צעד צעד על פי תוכנית הניהול שלו; הוא אינו עושה זאת כדי להדגים דבר כלשהו למישהו, וגם לא כדי לאשר את זהותו. במונחים אנושיים, כל מה שהאל עושה נעשה באופן אינסטינקטיבי ללא כל חוסר כנות או פסיביות. ביצוע כל המשימות הללו על ידי האל באופן אינסטינקטיבי מאשר את זהותו ואת מהותו. האנושות אינה יכולה לשנות את תוכניתו של האל, וגם אינה יכולה להתעלות על סמכותו ועוצמתו של האל; זוהי עובדה. לכן, האל מתעלם מהשמועות ומהדברים השטניים שתוקפים ומשמיצים אותו מכל עבר בקרב האנושות. אימרו לי, האם לא יהיה קל מדי עבור האל לבטא פרק שלם של דברים או לכתוב גינוי כדי לגנות את ההתקפות וההתנגדות כלפיו מצד מפלגות השלטון האתאיסטיות בעולם ומצד העולם הדתי? אבל האל לא יפעל כך כלפי השטן. האל פועל על פי עקרונות; כשמדובר בהשמדת כוחות הרוע של השטן על ידי האל, יש לו את העיתוי שלו. עבור האל, לפעול זה קל ביותר. האל יכול היה לבצע כמה מעשים מופלאים בשמיים, ופתאום השמיים היו נבקעים וקול היה אומר: "אני הוא האל האמיתי היחיד שאתם משמיצים, תוקפים ומנאצים; אני הוא הכול יכול שאתם משמיצים ומנאצים כעת!" למשמע הדברים האלה, הלם ובלבול היו אוחזים מיד באנושות, והיא הייתה יכולה רק להשתטח על הארץ, לבכות ולחרוק שיניים. משפט אחד זה היה פותר הכול, מוכיח הכול; האם מישהו היה מעז אז להעליב את האל? האם אותם שדים בעולם הדתי לא היו בורחים מרוב פחד ונעלמים ללא עקבות? השטן בודה שמועות על האל, הוא משמיץ ותוקף את האל, וגורם לאלה המאמינים באל לכעוס ולשנוא, לא להיות מסוגלים לאכול או לישון, לרצות לכתוב מאמרים ולהפיק תוכניות כדי להפריך זאת, בעוד שהאל פועל בפשטות – הוא יכול היה פשוט לומר כמה משפטים וכל האנושות הייתה נכנעת לחלוטין, ולא מעזה עוד לתקוף או לגדף אותו. איך פאולוס נעשה צייתן? (האל הופיע בפניו בדרך לדמשק). האל הופיע בפניו. למעשה הוא לא ראה דבר; היה רק אור שהפחיד את פאולוס כל כך שהוא נפל אפיים ארצה, והוא לא העז עוד לרדוף את ישוע. ההתמודדות עם השטן היא עד כדי כך פשוטה; למעשה, היא קלה מאין כמותה עבור האל. האל יכול היה ליישב זאת במילה אחת בלבד. היה הרבה יותר קל לעשות זאת מאשר לבלות עשרות שנים בדיבורים איתכם ולהשקיע בכם את כל המאמץ הזה, אבל האל אינו פועל כך. למה? יש סוד שעלי לגלות לכם: האל מושיע בני אדם, כלומר, את אותם אנשים שהוא בחר; השאר, שאותם האל לא בחר, אינם נחשבים לבני אדם אלא הם בהמות, שדים, שאינם ראויים לשמוע את קולו של האל, לראות את פניו, או קל וחומר לדעת מידע כלשהו על האל. לכן, האל אינו פועל כך. לאל יש זהות של כבוד; לא כל מי שרוצה לראותו יכול לעשות זאת, והוא לא יופיע בפני מישהו כי אותו אדם תמיד מביט לעבר מקום מסוים בשמיים בכוונה, בלהיטות ובכל הלב. האם אתה חושב שכל מי שרוצה לראות את האל יכול לראותו? לאל יש כבוד; האל מופיע בפני אלה היראים אותו וסרים מרע, הוא מופיע במקומות קדושים ומסתתר ממקומות טמאים. השאלה אם האנושות כולה טמאה או קדושה אינה מצריכה דיון. האנושות הזו אינה ראויה לראות את האל; היא אינה מכירה בכך שיש אל, אז למה שהאל יופיע בפניה? היא אינה ראויה! האל מסוגל לעשות דברים אך אינו עושה אותם; זה מאשר את ענוותנותו ונסתרותו של האל, ואת כבודה של זהותו. אימרו לי, אם השטן יכול היה לעשות את הדברים האלה, כמה פעמים ביום הוא היה עושה אותם, כמה הוא היה מתרברב? כשבני אדם שהושחתו על ידי השטן מחזיקים במשרה זוטרה כלשהי ומפעילים מעט כוח, מי יודע עד כמה הם יתהדרו בכוח הזה – שלא לדבר על השטן, שינצל לרעה ויתהדר בכל שמץ של כוח שברשותו בדרכים בלתי נתפסות. האל אינו פועל כך; אל תמדדו את האל על פי ההיגיון של השטן, זו תהיה טעות חמורה. באשר למה שהאל יכול לעשות, זה תלוי בו, אם הוא רוצה לעשות זאת; אם האל רוצה, זה יכול להיעשות ברגע, ואם הוא אינו רוצה, איש אינו יכול לכפות עליו. יחסו של האל כלפי שמועות הוא בדיוק כזה – הוא מתעלם מהן. האל עדיין עושה את מה שהוא צריך לעשות, את מה שהוא מתכוון לעשות; שום אדם, שום כוח אינו יכול לשבש או לשנות את תוכניתו. אותן שמועות שתוקפות, משמיצות ומכפישות את האל אינן משנות דבר. אחרי הכול, שמועות הן רק שמועות ולעולם אינן יכולות להפוך לעובדות. גם אם הן תואמות את הפילוסופיה, המדע, המוסר, התיאוריה האנושית וכן הלאה, גם אם האנושות כולה תקום לתקוף את האל, האמת לא תעמוד לצד האנושות, והאנושות לא תהפוך לבעלת האמת. האל הוא לנצח האל; זהותו ומעמדו לעולם אינם משתנים. לכן, לא משנה איך השטן מפריע, עבודת האל עדיין מתקדמת באופן מסודר, כי זוהי עבודת האל. אילו הייתה זו עבודה אנושית, משטרו של השטן הגורם להפרעות כאלה וכוחות חברתיים שונים המעוררים התקפות והשמצות כאלה כבר היו גורמים לה לקרוס ולחדול מלהתקיים. רק כאשר האל מדבר ועובד, רק כאשר רוח הקודש עובדת, הכנסייה משגשגת יותר ויותר. האין זו עובדה? האם ראיתם את העובדה הזו? (כן, ראינו). מה ראיתם? (בשורת המלכות כבר התפשטה לעשרות מדינות, והשמועות האלה שהשטן בדה והפיץ לא עצרו כלל את אוהבי האמת מלפנות לאל). זהו מעשה האל; עבודת האל יכולה להשיג את התוצאה הזו, דברי האל יכולים להשיג את התוצאה הזו – זה מעבר לציפיותיו של השטן. לדברי האל יש עוצמה כה אדירה; הבשורה מתפשטת היטב והכול מתקדם באופן מסודר על פי תוכניתו של האל, ללא כל סטייה. עבודת האל ודברי האל מתפשטים בקרב אנשיו הנבחרים של האל, כפי שנקבע מראש זה מכבר. מספר האנשים שנכבשו כתוצאה מהטפת הבשורה ומספר האנשים החוקרים את הדרך האמיתית גדלים מדי חודש. האם זה לא מראה כיצד עבודת הבשורה התפשטה? אילו לא הייתה זו עבודת האל, לא משנה כמה אנשים היו משלמים מחיר וכמה גדול היה המחיר הזה, הם לא היו יכולים להשיג את התוצאה הזו. זוהי עוצמתו של האל, התוצאה שהושגה על ידי עוצמת דברי האל.

הבה נחזור לדבר על האופן שבו אנשים מתייחסים לשמועות שונות. אנשים אינם יכולים להגיע לאותה גישה כמו האל כלפי שמועות שונות. הם אינם מבינים את כוונותיו של האל, ולאחר שהם שומעים שמועות, הם תמיד חשים: "אם לא אעשה משהו, זה יהיה בניגוד למצפוני. אם מפיצי השמועות ינצחו, ארגיש אי-נוחות, מורת רוח וזעם, ותחושה של חוסר צדק, לכן עליי לסתור אותן. עליי ליצור סרטון או לכתוב מאמר כדי להבהיר את השמועות". ראוי להרהר אם עשיית דברים מתוך הלך רוח כזה עולה בקנה אחד עם כוונותיו של האל, אם היא תואמת לעקרונות-האמת. אם המטרה והמניע שלכם בביצוע עבודת הכנסייה וחובותיכם הם אך ורק להבהיר שמועות ולהסביר בבירור שאתם מאמינים באל האמיתי, שאתם הולכים בנתיב הנכון בחיים, ושכל מה שעשיתם כדי להטיף את הבשורה ולשאת עדות לאל היה צודק – ורק מפני שהעולם אינו יודע או מבין את האמת של כל העובדות הללו, הוא האשים אתכם בפשעים רבים חסרי בסיס – ולכן אתם מקווים שכאשר הכול יתבהר, העולם יכיר בחפותכם, שכל הגורמים בעולם יכירו באופן אוניברסלי בכך ש"אתם מאמינים באל האמיתי, אתם הולכים בנתיב הנכון בחיים, וכל מה שהאל ביקש מכם לעשות הוא נכון ומהווה מטרה צודקת", אז מה? האם אז תרגישו שלווים ומוצדקים באמונתכם? האם תעלו על המסלול הנכון באמונה באל? האם תעלו על נתיב הישועה ללא כל הפרעה חיצונית? האם תפתחו לב ירא-אל? האם אז תוכלו להשיג התמסרות לאל? האם אז תוכלו לקבל את אישורו של האל? (לא). האם ייתכן שלאנשים לא יהיו אי-הבנות לגביך והם רק יהללו ויעריצו אותך, ושלאחר מכן תוכל להאמין באל במצפון נקי? בהחלט לא! כמובן, אנשים אינם יכולים להגיע לאותה גישה כמו האל כלפי שמועות, אך על האדם להיות בעל השקפה נכונה, גישה ועמדה מדויקות, ולומר: "השמועות האלה אכן נתעבות ומגעילות. מהשמועות האלה ניתן לראות שהאנושות המושחתת הזו היא אכן אויבת האל; זה נכון לחלוטין! אסור לי לשפוט אם עבודת האל היא אמת או שקר על סמך שמועותיו של השטן. באמצעות קריאת דברי האל ודרך חוויותיי בביצוע חובתי, אני מאשר שכל דברי האל הם האמת, וכל מה שהוא עושה מאפשר לאנשים להיוושע. לאחר שבאתי היום לפני האל כדי לקבל את ישועתו, עליי לבצע את חובתי, ולמלא את התחייבויותיי ואחריותי להפיץ את דברי האל, להכריז את שמו, ולשאת עדות על עבודת האל ועל כוונותיו של האל, כדי שאלה שהאל בוחר יוכלו לחזור לבית האל, לשמוע את קולו, ולקבל את אספקת הדברים והחיים ממנו במהירות הרבה ביותר ובהקדם האפשרי. זוהי התחייבותי, אחריותי. אני משתף פעולה עם עבודת האל, אך לא כדי להצדיק שהנתיב שבו אני הולך הוא הנכון או שהמטרה שאני מקדם היא צודקת – לא למען הדברים האלה. אני לא מבצע את חובתי כדי לנקום בהתקפותיו ובהשמצותיו של השטן נגד האל. במקום זאת, אני ממלא את התחייבויותיי ואחריותי, וכמובן, את נאמנותי, כדי לגמול על אהבת האל, לקבל את התפקיד שמטיל האל, ולשתף פעולה עם עבודת האל". האם זוהי ההשקפה הנכונה? האם זוהי ההשקפה שאנשים צריכים להחזיק בה? (כן). מנקודת מבט זו, בעת יצירת תוכניות שונות, בין אם זה שירת מזמורים, ריקוד, יצירת סרטים, או הפקת הצגות על עדויות חווייתיות, האם עמדתם של אנשים, נקודת המוצא שלהם, ואמירות ספציפיות מסוימות שהם משמיעים לא צריכות להשתנות? (כן). עם זאת, כשרוב האנשים ביצעו את כל המשימות האלה, הם עשו זאת בפזיזות ובשנאה, ובערבוב של רגשות אנושיים. לפיכך, הם חשפו יותר מדי על מעשיהם והתנהגותם של הכופרים, של המפלגה השלטת ושל העולם הדתי, ודבריהם היו קשים מדי, והותירו השפעה שלילית מסוימת על אחרים לאחר שצפו בתוכניות כאלה. הסיבה פשוטה: אנשים מבצעים את כל הפעילויות האלה מתוך רגש מסוים, מזווית לא לגמרי נכונה. ואנשים עדיין מרגישים שזה די צודק, באומרם: "הם תוקפים, משמיצים וממציאים עלינו שמועות; מה רע בחשיפתם? זוהי הגנה עצמית לגיטימית! הגנה עצמית לגיטימית אינה בלתי חוקית, וגם איננו ממציאים דברים; כולנו מנתחים דברים על סמך עובדות. הם ממציאים עלינו שמועות יש מאין; האם זה לא נכון שנחשוף וננתח אותם? האם איננו יכולים להשיב מלחמה?" מה התועלת בהשבת מלחמה? שדים מלאים בשקרים ולעולם אינם משמיעים אמירה אמיתית אחת; לנתח ללא הרף את שקריהם כדי לגרום להם להכיר בכך שמה שהם אומרים הוא שקר וכדי שלאחר שיודו בשקר לעולם לא ישקרו שוב – האם יש בזה ערך כלשהו? האם הם יכולים להשיג זאת? (לא). האין גישה זו טיפשית ובורה? כבר אמרתי מזמן שמשימתנו העיקרית היא לשאת עדות על עבודת האל, על התוצאות שהושגו בעבודתו, על דבריו ועל השפעת דבריו על אנשים, ושבנוגע לדיכוי ולרדיפה מצד המפלגה השלטת, ולהתנגדות ולגינוי מצד העולם הדתי, מספיק להזכיר בקצרה חלק מהרקע המעורב. אך אנשים אינם יכולים להבין זאת, ולא משנה איך הם שומעים זאת. הם תמיד מתייחסים לנושאים אלה בפזיזות ורוצים להתווכח. ומה התוצאה? אין לכך כל תוצאה כלל, שכן עם כוחות הרשע של השטן אי אפשר להתווכח בהיגיון. האין זו טיפשותם ובורותם של אנשים?

ישנם אנשים המטיפים את הבשורה, לומדים מקצוע טכני כלשהו, או מבצעים סוג מסוים של חובה, כשהמניע היחיד שלהם הוא להבהיר שמועות ולהסביר לאנשים מהי האמת, ולהכריז מלחמה על העולם האפל ועל בני האדם הרעים שמתנגדים לאל. האם זהו מעשה של צדק? בין אם אתה צודק או טועה במעשיך, עליך להבין: האם האל יכול להושיע את אותם אנשים רשעים שעוינים אותו? האם יש ערך כלשהו בכך שאתה עושה זאת? אם אינך מבין איזה סוג של בני אדם האל מושיע ותמיד מביע השקפות שנראות נכונות אך הן למעשה שגויות, האין זה מעכב את ישועתך-שלך? יש אנשים שמבצעים את חובתם רק כדי להילחם נגד כוחות הרע שמתנגדים לאל ולצאת כנגד מגמות עולמיות. "הם אומרים שאנחנו מזניחים את משפחותינו ולא חיים חיים רגילים, אז אני רוצה להוכיח את עצמי על ידי ביצוע ראוי של חובותיי. בעתיד, כשאעלה לשמיים ואכנס למלכות והם יישפטו, הם יראו שאני צודק!" מה התועלת בלהוכיח את עצמך כך? גם אם הוכחת את עצמך, מה טוב יכול לצמוח מזה? מה זה מייצג? מה הערך של זה? אם זה באמת היה מאפשר לך להיכנס למלכות ולזכות באישורו של האל, אז זה היה שווה את זה, והנתיב שלך היה נכון. אבל למרבה הצער, הנתיב הזה אינו ישים. זה לא הנתיב שהאל ייעד לאנשים, והאל אינו דורש מאנשים לפעול בדרך זו. אנשים הם תמיד טיפשים, חושבים שמכיוון שהם עומדים לצד האמת ויש להם את האמת, עליהם לקחת על עצמם מטרות צודקות, ולהכריז מלחמה על העולם הרע הזה ועל כל מפיצי השמועות: "אנחנו מאמינים באל ונוהים אחריו, אנחנו מבצעים את חובתנו – נראה לכם מי הולך בנתיב הנכון!" האין זו פזיזות? האם יש תועלת בוויכוח על הדברים האלה? אין לזה שום ערך כלל. אם באמת יש לך את הזמן והאנרגיה, עדיף שתלמד עוד קצת על מקצוע כלשהו, שתלמד עוד ידע וידע כללי הקשורים למקצוע. זה מועיל ותומך בביצוע חובתך. למה אתה תמיד מתמודד עם כוחות הרע של העולם? למה תמיד להתמודד עם שמועות? האין זה בזבוז מאמץ במקום הלא נכון? לא משנה איך אחרים תוקפים אותך, אין צורך לשים לב אליהם. הם בעלי טבע שטני, והם בהמות, הם פשוט סוג כזה של דבר; האל אינו מושיע אותם, אינו משנה אותם, ואינו מדבר אליהם. האל מתעלם מהם, אז האם אתה צריך לשים לב אליהם? אם אנשים מתעקשים לעשות בעקשנות את מה שהאל אינו עושה, האין זה קצת טיפשי וחסר חוכמה? לכל הפחות, אתה אדם שאין לו לב של התמסרות לאל, ואינך אוהב את מה שהאל אוהב, או שונא את מה שהאל שונא. אינך רואה מהי גישתו של האל כלפי הדברים האלה – האל מתעלם מהם; אתה אפילו לא מבין מדוע. בכל אחד משלושת שלבי עבודתו של האל, האל אמר דברים רבים. ישנם דיאלוגים רבים בין האל לאנושות, ומדיאלוגים אלה ניתן לראות את כוונותיו של האל, את צביונו ומהותו של האל. עם זאת, האל לעולם אינו מדבר על האופן שבו הוא מנהל דיאלוג עם השטן בעניינים ספציפיים מסוימים, ובכך חושף את השטן, ומאפשר לאנושות לראות בבירור את פניו האמיתיות של השטן, ולראות בבירור כיצד השטן מתייחס לאל. ישנם כל כך הרבה עניינים כאלה, אך האל אינו מזכיר אותם. מדוע האל אינו מזכיר אותם? כי דיבור על הדברים האלה אינו מועיל לך. הדבר המועיל ביותר עבורך הם דברי חייו של האל; הדברים האלה שיכולים לאפשר לך לבוא לפני האל ולהפוך לאדם שמתמסר לאל, ושירא את האל וסר מרע הם המועילים ביותר עבורך. האל אומר לך איך לחיות ואיך לדבר, וגם איך להבחין באנשים ובעניינים וללמוד ליישם בפועל את האמת ולהיות חכם בסביבות ובמצבים שונים – כל אלה מועילים לך. האל אומר ועושה כל מה שמועיל לך. האל אינו אומר מילה אחת שאינה מועילה לך. האם לא יהיה קל מדי עבור האל לומר את הדברים האלה? אז מדוע הוא אינו אומר אותם? כי האנושות המושחתת אינה זקוקה לדברים האלה. השמועות האלה שקולות לדברי שטן ושדים, והאל מתעלם מהן, אז גם אתה לא צריך להתמודד איתן. מבין? (מובן). ברגע שאתה מבין, אתה יודע איך ליישם בפועל, נכון? אל תשקיע מאמץ בניתוח שמועות, בהפרכת שמועות, בחיפוש אחר מקורות השמועות, וכן הלאה. אם באמת יש לך לב לשאת עדות לאל ואתה רוצה לעמוד איתן בעדותך ולזכות באישורו של האל, ישנם כל כך הרבה דברים שאתה יכול לומר וכל כך הרבה דברים שאתה יכול לעשות. הדברים והאמיתות שהאל מספק לאנשים דורשים ממך להרהר ולהתנסות, כדי שיהפכו לעקרונות ולנתיבי היישום בפועל שלך, ובסופו של דבר יהפכו לחייך-שלך. הכרחי שתקדיש זמן ואנרגיה כדי ליישם זאת. אם אתה טיפש ואוויל, ותמיד משקיע מאמץ בשמועות, ותמיד רוצה לטהר את שמך ולהבהיר את עצמך לעולם, אז זו צרה; לא תזכה באמת, ותהיה מסובך ותשוש לחלוטין מהשמועות הארציות האלה. בסופו של דבר, לא תוכל להסביר את הדברים בבירור. מדוע לא תוכל להסביר אותם בבירור? כי אתה עומד מול השטן, והוא מספר שקרים גסים. מה השטן אומר עכשיו? הדרקון הגדול האדום כאש אומר, "סין היא מגינת הסדר העולמי, מגינת השלום העולמי, ותפקידה בשמירה על השלום והסדר העולמי הוא חיוני". אילו מדבריו הם עובדות? האם הדברים האלה הם עובדות? כשאתה שומע את הדברים האלה, אינך מרגיש כעס? לאחר ששמעת זאת, אתה חושב שהשטן כל כך חסר בושה שהוא אפילו אומר דברים כאלה. מדוע שתתווכח איתו? האינך נוהג בטיפשות? זה בדיוק סוג הדבר שהוא – האל פשוט משתמש בו כדי לתת שירות, הוא בהחלט אינו מתכוון להושיע או לשנות אותו. האין זה טיפשי להתווכח איתו? אל תעשה דברים טיפשיים כאלה. אנשים חכמים אינם מקשיבים לשמועות האלה, וגם אינם מוגבלים על ידן. יש אנשים שאומרים, "לאחר שמיעת השמועות, אני מוטרד!" אז עליך להתפלל בליבך, להשתמש באמת כדי להבחין, ואז לקלל את אותם שטן ושדים, ואז לשמועות האלה לא תהיה עוד שום השפעה על ליבך. יש דרך נוספת: עליך לראות את המהות לאשורה. אתה אומר, "גם אם מעשיו של האל אינם תואמים את תפיסותיי והם מגונים ונדחים על ידי האנושות המושחתת, אני רואה שהוא האמת, ולשטן ולשדים אין אמת. אני נחוש להאמין באל! רק האל יכול להושיע אותי. יש לו את מהות האל, הוא האל, ומהותו לעולם אינה משתנה. לא משנה כמה השטן והשדים מתנגדים לאל, אין להם אמת, ואני לא מאמין לדברי שטן ושדים!" האם יש לך את האמונה הזאת? (כן). אם יש לך את האמונה הזאת, אסור לך להיות מוטרד מאף אדם, מאורע או דבר, וקל וחומר שאסור לך להיות מוטעה או מותקף על ידי השטן. מה עליך לעשות, אם כן? התעלם מזה; פשוט התמקד בחתירה אל האמת ובעמידה איתנה בעדותך, והשטן יבוזה.

זה עתה שיתפנו על כמה נושאים הקשורים להפצת שמועות בתוך הכנסייה. רוב האנשים שמעו שמועות מסוימות מהממשלה הקומוניסטית הסינית ומהעולם הדתי; שיתפנו זה עתה גם על האופן שבו יש להתייחס לשמועות האלה ולטפל בהן. ברגע שאנשים מבינים את עקרונות-האמת, השמועות כבר לא יטעו אותם או יפריעו להם. כאשר מופיע בכנסייה אדם שמפיץ שמועות, ללא קשר לאופן או לטון שבו הוא מפיץ שמועות מכל סוג שהוא, כיצד עלינו לגשת לזה? האם עלינו להניח לזה לקרות מבלי להתערב, או לחשוף, לנתח ולטפל באותו אדם? איזו שיטה תואמת לעקרונות? ישנם כאלה שאומרים: "האם אין חופש ביטוי? למה לא לתת לאותו אדם לדבר? פשוט תנו לו לדבר. לאחר שיקשיבו לשמועות, וברגע שכולם יוכלו להבחין בטיבן, הם כבר לא יאמינו לדברים השטניים האלה, והשמועות פשוט יתפוגגו מאליהן". אחרים אומרים: "זה לא מקובל שהם מפיצים שמועות ומשמיצים את האל. איננו יכולים להניח להם לעשות דברים המשמיצים את האל. עלינו ללמד אותם לקח כדי שיתעוררו. האל סבל כל כך הרבה כדי לדבר ולעבוד על מנת להושיע אותנו, ובכל זאת הם מפיצים שמועות. אין להם מצפון! רק על ידי כך שנקלל אותם נוכל להפיג את שנאתנו; אם לא נטפל בהם, נאכזב את האל". איזו דרך טובה? הגישות האלה כולן לא טובות. כפי ששיתפנו קודם לכן, מפיצי השמועות הם בהחלט לא דבר טוב, ויש להבחין באנשים כאלה. אם הם מפיצים שמועות רק מדי פעם, יש להזהיר אותם. אם הם מפיצים שמועות באופן עקבי, יש לחשוף, לנתח, ואז לטהר אותם מהכנסייה, כדי שלא יוכלו עוד להטעות אנשים או להזיק להם. האם קל לטפל בעניין הזה? האם תטפלו בו בדרך זו, או שתחכו שמנהיגי הכנסייה יתנו הוראות? ברגע שמתגלה שאדם מפיץ שמועות באופן עקבי, ושבכל פעם שהוא מגיע לכינוס הוא מדבר על הדברים האלה, לעולם אינו קורא את דברי האל, לעולם אינו מתפלל, אינו לומד מזמורים, ויתרה מכך, אינו חולק את הבנתו החווייתית מדברי האל, ובכל פעם שמישהו משתף על דברי האל וחולק עדות חווייתית, הוא חש גועל וסלידה מכך, אך אינו חש סלידה כזו משמועותיהם של הכופרים, ומתלהב מהן מאוד – ברגע שכל זה מתגלה, למה להפגין כלפי אדם כזה נימוס כלשהו? ברור שהוא משרת של השטן שחדר לכנסייה כדי להפריע לאנשיו הנבחרים של האל בנהייתם אחר האל. האם אתה מקבל את הפרעתו? (לא). אם אינך מקבל אותה, אז קום ואמור: "פלוני אלמוני מגיע לכנסייה ותמיד מפיץ שמועות, אינו קורא את דברי האל, ואינו חולק את הבנתו החווייתית מדברי האל. הוא חסר אמונה ויש להרחיק אותו מהכנסייה. האם למישהו יש התנגדות?" אם כולם אומרים שאין להם התנגדויות ומרימים את ידיהם בהסכמה, אזי יש להרחיק את אותו אדם. האין זה מספק לטפל במפיץ שמועות בדרך זו? (כן). כך יש לטפל באנשים כאלה.

ד. הבחנה בין מספר סוגים של שמועות חסרות בסיס, אשר מפרשות בצורה שגויה את דברי האל ושופטות את עבודתו

מאין באים סוגי השמועות שעליהם דיברנו זה עתה? הם באים מהדרקון הגדול האדום כאש, מהעולם הדתי ומהכופרים. מלבד שמועות מהעולם החיצון, ישנן גם רכילות ואמירות מסוימות על הנעשה בתוך הכנסייה. יתרה מזו, ישנן טענות שקריות לחלוטין על אודות האל, עבודתו של האל, יומו של האל וכמה מדבריו, וכן על אודות כמה תעלומות הקשורים באל ובעבודתו – טענות שאנשים בודים על בסיס הדמיונות והתפיסות שלהם, או על בסיס הפצה מתמשכת של מידע שגוי וספקולציות חסרות שחר. אותן שמועות נוצרות ומכיוון שאנשים מייפים אמירות, רכילות וטענות שכאלה. לאחר שנוצרות השמועות, אנשים מסוימים שיש להם נטייה לשמועות עוסקים בהתלהבות בהפצתן, מתייחסים לשמועות כאל אמת ומפיצים אותן בכל מקום, ומתארים אותן בתיאורים כה חיים ומפורטים, עד כדי כך שאנשים מסוימים, בורים וטיפשים שאינם מבינים את האמת ואינם מודעים למצב לאשורו, באמת הולכים שולל אחריהן. לאחר שהוטעו, האם הם מושפעים ומוטרדים? (כן). אלה הן גם בעיות נפוצות שצצות בכנסייה. אף שהשמועות הללו מחווירות לעומת אלה המשמיצות ותוקפות את האל ואת בית האל – הן אינן משמיצות את האל ואינן מנאצות אותו – ואף שהן אינן גורמות להפרעות או לנזקים כלשהם לעבודתו של האל, הן בכל זאת משפיעות על ההיווכחות בחיים של אנשים מסוימים ויש לעצור בעדן. לדוגמה, כשאנשים מסוימים שומעים הערות שנדמה כי הן נכונות לכאורה, הם מאמינים להן בליבם וממהרים להפיץ אותן בקרב מקורביהם. ככל שהשמועות מופצות, הן מתעשרות בפרטים רבים יותר ושלמים יותר, ובסופו של דבר הן מתחילות להישמע כמו מאורעות אמיתיים. מרכיבים כמו זמן, מקום ודמויות כולם קיימים – שמועות כאלה עומדות בתנאים להפצה פומבית, הלא כן? איזה מידע מופץ? מפיץ השמועות אומר: "יש משהו חשוב שאני מוכרח לספר לכם היום. ארגיש לא בנוח אם לא אעשה זאת; אפילו לא אוכל להתרכז בקריאת דברי האל. אני כל כך נרגש מהעניין הזה. עכשיו לנו המאמינים באל יש סוף סוף תקווה!" כשכולם שומעים שיש תקווה, הם מתעניינים ומתלהבים; הנושא הזה מרתק מאוד. הם אומרים: "עבודתו של האל עומדת להסתיים בקרוב. כמה סימנים שהאל ניבא בעבר לגבי סיום עבודתו כבר הופיעו. לדוגמה, מצב הירח והשמש, המצב במזרח ובמערב, מספר אנשיו הנבחרים של האל בכל מדינה, כמה אנשים מסוגלים לבצע את חובותיהם וכן הלאה – הסימנים הללו לסיום עבודתו של האל נמצאים כעת לפנינו. אנחנו צריכים להתכונן במהירות!" מישהו שואל: "מה עלינו להכין?" מפיץ השמועות אומר: "עלינו להכין מעשים טובים ולהכין מזון, ולתת במהירות את כל חסכונותינו כמנחות לאל, ואז נוכל להבטיח לעצמנו יעד טוב". הם גם אומרים: "בשנה ובחודש כאלה וכאלה, בתאריך כזה וכזה ובשעה כזאת וכזאת, עלינו להתאסף במקום מסוים שבו האל יחכה לנו כדי לקחת אותנו. האל אמר: 'אם אינכם נוטשים הכול, אינכם ראויים להיות תלמידיי, ואינכם ראויים להיות חסידיי'. עכשיו יומו של האל הגיע סוף סוף, ודברי האל התגשמו. עלינו להרפות מכל הדברים הארציים, לא רק מהסיכויים והקריירה שלנו, אלא גם ממשפחותינו, מקרובינו ומקשרי הבשר שלנו. עלינו לנטוש את כל הקשרים הארציים; אנחנו עומדים להיפגש עם האל!" רוב האנשים שואלים: "האם זה נכון?" מפיץ השמועות אומר: "כן, מכרתי את ביתי ואת מכוניתי ומשכתי את חסכונותיי. אם אינך מאמין לי, עיין בדברי האל. בפרק אחד, פענוח של משפט מסוים חושף כתובת, ובפרק אחר, פענוח של קטע מסוים חושף את השנה והחודש...". כ האם יש מישהו שאינו מתרגש למשמע הדברים האלה? האם יש מישהו שיכול להבחין בדברים אלה? האין אלה דברים שאנשים מודאגים מהם מאוד? האין אלה דברים שאנשים ייחלו להם זמן רב? לאחר שאנשים מסוימים שומעים זאת ואז מעיינים בדברי האל וסוברים שזה באמת תואם, הם מתחילים לשקול תוכנית גיבוי. אף שאנשים מסוימים ספקנים בתוך תוכם, הם עדיין מקווים שזה נכון, וחושבים: "אף שהשנה והיום שצוינו רחוקים מעט, לפחות יש תאריך ושעה מדויקים, כך שיש לנו תקווה". אף שהם לא באמת מאמינים בכך, הם עדיין מקדישים לכך מידה מסוימת של תשומת לב. על מה מעידה תשומת הלב הזאת? היא מראה שאנשים מושפעים ומוטרדים בקלות מהדברים האלה. ברגע ששמועה מסוג זה מתחילה להתפשט בכנסייה, 80 עד 90 אחוז מהאנשים יתרגשו מאוד ורגשותיהם יגעשו, והם יחשבו: "היום שייחלנו לו סוף סוף מגיע! האל שמע את תפילותינו! האל אוהב אותנו ולא נטש אותנו!" מה יהיו ההשלכות של הפצת נושאים כאלה במהלך כינוסים? האם הדבר ישפיע על רגשותיהם של כולם? אנשים לא יוכלו לדחות זאת, גם אם ירצו; כל משפט של השמועה יכה בליבם וימנע מהם שלא להאמין. סביר מאוד שאנשים יאמינו לדברים האלה; גם אם אינם בטוחים במאה אחוז, הם עדיין מייחלים שזה יהיה נכון, וחושבים: "כשאנחנו מהרהרים בכל הקשיים שסבלנו כשנהינו אחרי האל – נדחינו על ידי העולם, ניצודנו על ידי הממשלה, נרדפנו על ידי העולם הדתי, בקושי הצלחנו לנשום, חיינו בפחד מתמיד – מתי הימים האלה יסתיימו? עכשיו, יומו של האל הגיע סוף סוף!" המחשבות האלה גורמות ללבך לגאות: "השקענו כל כך הרבה מעצמנו למען האל, אמונתנו בהליכה בעקבות האל כה נחושה; מה שאנחנו שומעים מוכרח להיות נכון. אל לנו עוד לנדוד ולסבול בעולם הזה – מגיע לנו שלא לעשות זאת!" כשעולה בך המחשבה הזאת, וכשאתה כה משוכנע ונלהב מהשמועה הזאת, האם אתה עדיין רוצה לקרוא את דברי האל? בשלב זה, האם קריאת קטע כלשהו מדברי האל אינה נראית מיותרת? אתה מרגיש: "מדוע שיתוף של הבנה חווייתית של דברי האל נראה כה מיותר עכשיו? אין צורך להתפלל עוד לאל, נכון? יומו של האל הגיע, ובקרוב נפגוש את האל פנים אל פנים, אז האם תפילה לאל עכשיו לא תהיה חוסר כבוד כלפיו? כשחיינו בבשר, רחוקים מהאל, היינו צריכים לקרוא את דברי האל כדי להקל על געגועינו. עכשיו, אנחנו עומדים להתעלות מעל העולם הזה ובקרוב נפגוש את האל באופן אישי, כך שאין צורך לקרוא את דברי האל. שום דבר שאנחנו עושים עכשיו אינו ממשי כמו הפגישה עם האל באותם שנה, חודש, יום ושעה ספציפיים. איזה דבר נפלא זה יהיה! בהשוואה לפגישה עם האל באותו יום ובאותו מקום, קריאת דברי האל נראית כה חסרת חשיבות". אינך יכול להתרכז עוד בקריאת דברי האל. לבך נעשה חסר מנוחה, ומשתוקק שהיום ההוא יגיע מיד! האין זה קשה לבטא את מצב הרוח הזה? שמועות כאלה מושכות מאוד את הקהל הרחב וקל מאוד להפיץ אותן בתוך הכנסייה. אדם אחד מפיץ אותן לשניים, שניים מספרים לעשרה, והשמועות מתפשטות יותר ויותר, מכנסייה אחת לשתיים, משתיים לחמש, ומתפשטות הלאה והלאה. מהן ההשלכות? השמועות האלה גורמות לאנשים לפקפק באל, להתרחק ממנו, לשכוח את אהבתו האמיתית של האל בהושעת האנושות, לשכוח את החובה שעליהם לבצע, ולשכוח את הדרך שבה עליהם ללכת. במקום זאת, הם חותרים בנחישות לראות את יומו של האל מגיע ולראות אם יוכלו לקבל ברכות. כשהיום ההוא באמת מגיע ושום דבר לא קורה, רק אז אנשים מבינים שהאמונה בשמועות גרמה נזק לחייהם. האם תוכל אז לחזור למה שהיית קודם, להתנהל כיאות, לדבוק בחובתך, לחתור אל האמת עם שתי רגליים על הקרקע, לחפש את עקרונות-האמת בכל הדברים, ולהתנהל ולבצע את חובתך על פי דברי האל? הזמן כבר יחלוף ולא ניתן יהיה להשיבו. מי אשם בכך? האשם את עצמך על כך שמעולם לא היית אדם שחותר אל האמת. ראשך היה בעננים, וכתוצאה מכך נפלת בפח השמועות.

עבור מי שמאמינים באל אך אינם מבינים את האמת, שמועה אחת יכולה להובילם לתהום שאין לה תחתית ולהרוס אותם. מהי הכוונה בתהום שאין לה תחתית? במקור, הייתה לך אמונה רגילה באל והייתה לך תקווה להיוושע, אך שמועה אחת הסיטה אותך מדרך הישר. מבלי משים, הוטעית על ידי השטן, האמנת לדברים השטניים שנאמרו על ידי השטן ונהית אחריו. אתה הולך וחותר על פי הנתיב שהשטן סלל עבורך, וככל שאתה מתקדם, לבך נעשה אפל יותר, ואתה סוטה רחוק יותר מהאל. כשאתה משאיר את האל מאחור ודוחה אותו לחלוטין, לא רק שיש לך ספקות לגבי האל בליבך, אלא חמור מכך, אתה מפתח תלונות כלפי האל והתכחשות כלפיו. כשתגיע לנקודה זו, האין זה סוף הדרך עבורך? האין זו התהום ללא תחתית? האם זה משהו שאתה רוצה לראות? כשתגיע לנקודה זו, האם עדיין תוכל להשיג ישועה? לא, וקשה מאוד לחזור לאחור. מדוע? כי האל הפסיק לעבוד, רוח הקודש הפסיקה לעבוד, ואתה מלא אופל. חומה גבוהה הוקמה בינך לבין האל. מהי החומה הזאת? אלה הן התפיסות, הדמיונות והשמועות שהשטן החדיר בך, וכן רצונות אישיים. ידיעתך על הדברים החיוביים, כגון זהותו של האל, מהותו, מעמדו וכן הלאה, נעשית לפתע מטושטשת ואף נעלמת בהדרגה. זה מפחיד מאוד. האין זו נפילה לתהום ללא תחתית? (כן). כשאתה נופל למצב זה, האם אתה עדיין יכול לסבול קשיים ולשלם מחיר כדי לבצע את חובתך? האם אתה עדיין יכול ללכת בנתיב של חתירה אל האמת כדי להשיג ישועה? אני אומר לך, קשה מאוד לחזור לאחור. זה ללכת שולל! אם אינך נזהר לרגע ומוטעה, שמועה אחת בלבד יכולה להוביל לתוצאות בלתי נתפסות. לפיכך, כאשר שמועות כאלה על עבודתו של האל מופיעות בכנסייה, יש לעצור אותן ולהגבילן מיד. אסור לבדות דברים יש מאין, ואסור לרקוח כל מיני שקרים שאנשים אוהבים לשמוע, כדי להטעות אותם ולפתות אותם להתרחק מהנתיב הנכון. גם אם אנשים אוהבים את הנושאים האלה, איזו תועלת צומחת מכך שאדם מתמקד בהם בליבו ומפיץ אותם? יש אנשים שאומרים: "אותו אדם יכול לומר מה שהוא רוצה, הרי זה הפה שלו. אז שיתנו לו לדבר כרצונו". זה תלוי במה שנאמר. אם זה משהו שבונה אנשים, אפשר לומר אותו ואפשר להפיץ אותו – אפשר להפיץ אותו בכל דרך. אבל השמועות האלה אינן בונות אנשים כלל; הן רק מטעות אנשים ומסיטות את תשומת ליבם, מפריעות לחתירתם וגורמות להם לסטות מהנתיב הנכון, משפיעות על יחסיהם עם האל, משפיעות על ביצוע חובתם באופן רגיל, ומשפיעות על הסדר התקין של עבודת הכנסייה. ברגע שאנשים מקבלים את השמועות האלה, זה כמו להיות לכודים במבוך שממנו אינם יכולים להימלט. לכן, כשאתה שומע את השמועות האלה, אם מישהו מספר אותן לך בלבד, עליך לדחות אותן. אם הוא אומר אותן בקרב אחרים, עליך לא רק לדחות אותן אלא גם לחשוף ולנתח אותן – אל תיתן לעוד אנשים ללכת שולל. במיוחד במקרה של מי שמאמינים רק שנה או שנתיים, או שנתיים או שלוש, הם עדיין אינם יכולים להבין לאשורם עניינים של יעד, פגישה עם האל והילקחות, הם עדיין לא פיתחו עניין באמת, ואין להם נתיב לחתירה אל האמת ולחתירה לשינוי צביונם באמונתם. במצבים כאלה, קל מאוד להטעות אותם ולהשפיע עליהם באמצעות השמועות האלה, וברגע שהם מוטעים, ההשלכות הן בלתי נתפסות. זה כמו לצרוך רעל; גם אם יש תרופת נגד, האם הנזק לגופך לא נגרם בכל זאת? גם אם תשרוד, האם ניתן להתעלם מהסבל ומהנזק לגופך? לפיכך, כאשר אתה מתמודד עם השמועות האלה, עליך להבחין בהן ולדחות אותן, ולא להתייחס אליהן כאל סיפורים או כאל מאורעות אמיתיים. יש אנשים שמתעניינים במיוחד בשמועות האלה ומפיצים אותן בכל מקום, ומשתפים אותן עם אחרים כאילו היו האמת. מה טבעו של מעשה זה? האין זה לשמש כמשרתי השטן? אנשים כאלה יש לגזום ולהזהיר. אם אינם מכים על חטא, יש להרחיקם. אם בשלב כלשהו הם מתעשתים ואומרים: "זו הייתה טעות להפיץ שמועות; שימשתי כמשרת של השטן, ולעולם לא אפיץ אותן שוב", אז אפשר להשגיח עליהם: אם הם חוזרים בתשובה ומפגינים התנהגות טובה, אפשר לקבלם זמנית בחזרה לכנסייה. אם הם חוזרים לסורם, יש לטהר אותם מהכנסייה.

השמועות על עבודתו של האל אינן מוגבלות לאלה. אנשים משתמשים בדמיונותיהם ובתפיסותיהם, כמו גם במוחם, כדי לנתח ולבחון; הם בוחנים את דברי האל ואת הנבואות השונות, כמו גם אסונות, סימנים ומאורעות שונים בחברה ובעולם, ואף מסתמכים על חלומותיהם כדי להעיר בחופשיות על עבודתו של האל – הם בודים שמועות רבות. אנשים רבים אינם קוראים בקביעות את דברי האל, או משקיעים מאמץ באמת, ובוודאי שאינם משקיעים מאמץ בחיפוש עקרונות בביצוע חובותיהם. במקום זאת, הם מהרהרים בשאלות כמו: "איך החלו הופעתו ועבודתו של האל? מי התחיל את כל זה? איזה תפקיד מילאו אנשים? אילו מאורעות התרחשו?" הם בוחנים את התופעות החיצוניות הללו, ואת המבנה המנהלי של הכנסייה, את אנשי הצוות וכן הלאה. לאחר כל הבחינה הזאת, הם מסכמים הכול ומגיעים לכמה כללים או תופעות כביכול, ומפיצים אותם בכנסייה כאילו היו האמת. כשהם מפיצים אותם, הם מתארים אותם באופן מלא חיים ומפורט, ומי שאין לו הבחנה עשוי אפילו לחשוב שהם דנים בעבודתו של האל. אולם מי שיש לו הבחנה חושב: "האם אינך מדבר שטויות ומפיץ דברי כפירה ודברים מופרכים? האם אינך שופט את עבודתו של האל? זה אינו שיתוף של הבנה וחוויות – זה לא קשור לאמת. זוהי בדיה של שמועות ויש לעצור זאת מיד; אחרת, אנשים מסוימים יוטעו!" דברי הכפירה והמופרכות הללו, שמוגדרים כשמועות, אינם תואמים לאמת ומפריעים להבנת האמת על ידי אנשים. כאשר מעשה הפצת השמועות מופיע בכנסייה, יש לעצור אותו מיד.

ישנן גם שמועות מסוימות שהן דברים שטניים השופטים את עבודתו של האל. לדוגמה, בנוגע לשאלה את מי האל אוהב, את מי הוא מושיע ואת מי הוא מביא לידי שלמות, אנשים מסוימים, תוך שימוש בפיקחותם הזעומה, מתבוננים ומסכמים, ואומרים: "אלה בעולם שיש להם יכולות, ואלה ששימשו כפקידים, ואלה שהיו ראשי מחלקות או מנכ"לים בחברות, כשהם באים לבית האל, הם הופכים ישירות למנהיגים או מיד מקבלים אחריות על עניינים כלליים ועל כספים. אלה הם האנשים שהאל מביא לידי שלמות". האין זו בדיה של שמועות? זוהי אכן בדיה של שמועות. מהי שמועה? זהו דיבור חסר אחריות, שיפוט עיוור והסקת מסקנות חסרות בסיס, באופן שאינו תואם את העובדות; מילים אלה הן כולן שמועות. אנשים אחרים אומרים: "פלוני העלה מנחה של עשרות אלפי יואן. אמונתו גדולה, הוא יכול להיכנס למלכות". הדבר גורם לאלה שאין להם כסף להפוך לשליליים ולהרגיש מצוקה; הם אומרים: "אף שגם אני העליתי לא מעט מנחות, זה לא מסתכם בסכום שהוא העלה בפעם אחת. האם זה אומר שאיני יכול להיוושע ולהיעשות מושלם? האם האל אינו רוצה אדם כמוני?" אחרים שבודים שמועות אומרים אז: "העשירים אינם יכולים להיכנס למלכות; האל רוצה את העניים". או-אז אותם עניים נעשים שמחים: "אף שלא תרמתי הרבה כסף, אני עדיין יכול להיכנס למלכות, בעוד העשירים נשארים בחוץ". כל מה שאומרים בודי השמועות משפיע על העניים בדרך זו או אחרת; הם אינם יכולים לראות מבעד לעובדה שכל אלה הם רק שמועות ודברים שטניים. מדוע זה כך? זה מפני שהם אינם מבינים את האמת והם חסרי הבחנה, ולכן הם הולכים שולל כל הזמן. הן בודי השמועות והן מפיציהן הם כולם שדים. לא משנה כמה הם אומרים, אינך יודע אילו מילים הן אמת ואילו הן שקר, מהיכן בדיוק באות המילים האלה, מהם בדיוק המניעים שלהם בהפצת דברים שטניים אלה, ואילו מטרות הם מקווים להשיג. אם מישהו אינו יכול לראות מבעד לדברים האלה ומקבל ומפיץ בעיוורון את השמועות, האין זה הופך אותו לטיפש? האם טיפש אינו נקרא גם בן בליעל? אף שהמילה הזאת אינה אלגנטית, אני מוצא אותה מתאימה למדי. מדוע היא מתאימה? כי אנשים כאלה מדברים בחוסר אחריות. הם מפיצים שמועות כלאחר יד, מסיקים מסקנות בפזיזות ורוקחים שמועות על בסיס תופעות מסוימות, ואז מפיצים את השמועות האלה כלאחר יד ומתארים אותן באופן משכנע כאילו היו מאורעות אמיתיים – וכתוצאה מכך הם משפיעים על אנשים מסוימים ומטרידים אותם. הם אינם קוראים את דברי האל או מבינים את האמת; הם מבלים את ימיהם בהפצת שמועות ובדיבורי הבל בכנסייה. היום, הם רואים מישהו שמעלה מנחות רבות ואומרים שאותו אדם יכול להיוושע. מחר, הם יראו מישהו שנכלא ולא הפך לבוגד, והם יאמרו: "אותו אדם מאוחד בלב ובנפש עם האל. הוא יכול להיכנס למלכות ויש לו יעד טוב. בעתיד, הוא ישלוט על עשרים ערים בבית האל; אנחנו, החיילים הפשוטים, איננו יכולים להשתוות אליו". האין אלה דברים שטניים? האין אלה שמועות? (כן). תהיה אשר תהיה כוונתם ומטרתם של האנשים שאומרים את הדברים האלה, האם דברים כאלה לא ישפיעו על אנשים מסוימים ויפריעו להם? יש אנשים שאמונתם מעטה, וכשהם שומעים את השמועות והדברים השטניים האלה, הם מתחילים להרהר: "האם אוכל להיוושע? האם האל שבע רצון ממני?" בליבם הם חושבים על הדברים האלה כל היום, מהססים ודואגים בגללם. בגלל השטויות חסרות הבסיס של בודי השמועות, הם מרגישים שאין להם תקווה להיוושע, ולכן הם באים לפני האל ומתפללים: "האם אינך אוהב אותי, אלי? נטשתי כל כך הרבה למענך. מתי אוכל לרַצות אותך?" הם מלאי תלונות. שום דבר לא קרה, אז מאין באות התלונות האלה? הן נגרמות על ידי אותן שמועות – האנשים האלה הורעלו ונפלו. הם אינם חשים שום חרטה או אשמה על כל צביון מושחת שהם חושפים או על כל עבירה שהם ביצעו, ולעולם אינם בוכים בגלל זה – אפילו לא דמעה אחת – אבל כשהם שומעים את בודי השמועות אומרים שלאנשים כמוהם אין תקווה להיוושע, הם מיד מרגישים מצוקה. האם הם לא הושפעו? הם הושפעו והוטרדו. אנשים אלה אינם בוגרים בשיעור קומתם, אינם מבינים את האמת, והם טיפשים מאוד. בודי השמועות רואים אנשים כאלה כקלים למשחק ולכן בודים שמועות כדי להונות אותם. היום, הם אומרים לך שיש לך תקווה להיוושע, ואתה שמח; ביום המחרת הם אומרים לך שאין לך תקווה להיוושע, ואתה בוכה ומרגיש מצוקה. למה אתה מקשיב להם? למה אתה תמיד מוגבל על ידם? האם להם יש את המילה האחרונה? לכל היותר, הם רק ליצנים. אפילו גורלם נמצא בידי האל, אז איזו סמכות יש להם להעריך אחרים? איזו סמכות יש להם לומר מי יכול ומי אינו יכול להיוושע, או איזה סוג של אנשים יכול ואינו יכול להפוך למושלם? האם הם מבינים את האמת? אילו מדבריהם תואמים את כוונותיו של האל ואת דבריו? אף לא אחת ממילותיהם תואמת את דברי האל, אז למה אתה מאמין להם? למה אתה מוטרד מהם? האין זה נגרם מטיפשות? (כן). בין שזה בגלל טיפשות ובורות ובין משום ששיעור קומתך קטן מדי ואינך מבין את האמת, בכל מקרה, אלה שמפיצים שמועות בכנסייה הם הנתעבים ביותר. יש להבחין בהם, לחשוף אותם, ואז להגבילם או להרחיקם.

יש אנשים שאומרים: "תראו את פלוני, עם תווי פניו הפרופורציונליים; הוא נבחר להיות מנהיג כנסייה. פלונית משגשגת בחברה, כל מי שרואה אותה מחבב אותה; לאחר שהחלה להאמין באל, גם האחים והאחיות מחבבים אותה, וגם האל מחבב אותה". האם יש בדברים האלה ולו אמירה אחת נכונה? (לא). מדוע? (הם אינם תואמים את האמת). נכון, הדברים האלה אינם תואמים את האמת, כולם דברים שטניים. יש שאומרים: "משפחתו של פלוני עשירה, תנאי המחייה שלהם טובים, והם בעלי ידע. לכן, בבית האל, הם מטפלים בכספים ובעניינים כלליים. הם מועילים ויכולים לקחת על עצמם את החובה הזאת. זוהי גזירת האל". האם התוספת של "גזירת האל" הופכת את האמירה הזאת לתואמת את האמת? האין אלה דברים שטניים? דברים שטניים כאלה מכונים באופן קולקטיבי שמועות. כל אמירה חסרת אחריות שאינה תואמת את העובדות, שסותרת את העובדות שגזר האל, היא מילים פזיזות ומסקנות שרירותיות; אמירות כאלה הן כולן שמועות. מדוע לאפיין אותן כשמועות? מכיוון שהאמירות האלה, ברגע שהן נאמרות, יפריעו ויפגעו בחשיבה הרגילה ובמטרות החתירה של אנשים מסוימים, הן מאופיינות כשמועות. על פי דברי האל, האל אומר רק שמקום הולדתו של אדם, רקע משפחתו, הופעתו, רמת השכלתו וכן הלאה נגזרים על ידי האל; הוא מעולם לא אמר לאנשים שהמראה, הרקע החברתי או התנאים המולדים של קטגוריה כלשהי של אנשים הם תנאים לקבלת ברכה. הסטנדרט היחיד שהאל דורש מאנשים הוא שהם יוכלו לחתור אל האמת ולהשיג התמסרות לאל. זה הדבר החשוב ביותר. אם דברי האל אינם מציינים משהו במפורש, וזהו רק פרי דמיונם הסובייקטיבי של אנשים או השערותיהם, אמירות כאלה נחשבות גם הן לשמועות. אנשים תמיד רוצים לשפוט אם מישהו יכול לקבל ברכה באמצעות התבוננותם והבנתם, ובנוסף על סמך תפיסותיהם ודמיונותיהם. ואז, הם מפיצים את הדברים המופרכים האלה כדי להשפיע על חתירתם של אחרים אל האמת, וקובעים באופן שרירותי מי יכול להיוושע ומי לא, מי הם אנשיו של האל ומי הם עובדים. כל אלה הן שמועות. בנוגע לשמועות, אנו יכולים לכנותן גם דברים שטניים. לא משנה איזה סוג של שמועות או דברים שטניים מופיעים, על מנהיגי הכנסייה להתערב מיד כדי לעצור ולהגביל אותם; כמובן, אם לאחים ולאחיות כלשהם יש הבחנה, עליהם גם להתערב כדי לנתח ולהבחין מהיכן באות השמועות ומה טבען. כאשר האחים והאחיות האלה זוכים בהבנה של הדברים האלה, הם יכולים לקום כדי להפריך את השמועות האלה ולהתווכח עליהן, וגם להגביל את מפיצי השמועות, ולגנות אותם באופן קולקטיבי. כיצד עליהם לעשות זאת? על ידי גינוי גלוי של אותם אנשים בפני כולם: "מה שאתה אומר הוא כולו שמועות ודברים שטניים, זה אינו תואם את דברי האל, וגם אינו תואם את צרכינו. אם תמשיך להפיץ שמועות למרות ההתראות, נרחיק אותך מהכנסייה, ולא נשאיר לך שום הזדמנות לבדות שמועות ולגרום להפרעות בכנסייה!" איך הנוהג הזה? (טוב). עשייה כזאת תואמת את עקרונות-האמת. אם אתה משתף על ההבנות החווייתיות האישיות שלך, ואומר דברים שתורמים לאנשים, אזי זה בסדר, ולא משנה איך תדבר. אתה יכול להשתמש בכל מילה שתרצה, בין שזו שפה רשמית ובין שזו שפה יומיומית; הכול מותר. הדבר היחיד שאסור לך לעשות הוא להפיץ שמועות.

ה. הנזק שגורמות שמועות חסרות בסיס

השמועות המופצות בכנסייה אינן עוסקות רק בהכחשת האל או בשיפוט עבודתו; ישנם גם סוגים אחרים של שמועות. יש להבחין בשמועות אלה ולנתח אותן, וכן יש לעצור בעדן ולהגבילן. בקצרה, שמועות הן בהחלט לא דבר טוב; הן אינן מביאות שום תועלת לאנשים. יש אנשים שאומרים: "אני רוצה להקשיב לשמועות כדי לראות בדיוק מה הן אומרות, כדי לזכות מהן בהבחנה ובחוכמה". אם אתה באמת ניחן ביכולת הבחנה ואינך חושש שהשמועות יפריעו לך, אתה יכול להקשיב, אבל מה יהיו ההשלכות? אם תתבלבל ותתחיל לפקפק באל ובעבודתו של האל, אזי זה מסוכן; פירוש הדבר הוא שהטעו אותך. אם אינך יכול להבחין ובמקום זאת אתה מוטעה, האין זה בעייתי? האם יש לך שיעור קומה כזה? אתה חושב שיש לך אמונה, אבל האם אתה מבין את האמת? אם אינך מבין את האמת, אמונתך אינה אמיתית, ועדיין יטעו אותך. אם אתה מבין קצת מהאמת, יש לך ידיעה אמיתית כלשהי על האל, ואתה יכול להבחין בשמועות אלה ולהתנגד להן, אז תוכל להפיק חוכמה מההקשבה להן. אם אתה חושב שיש לך רק אמונה, אבל למעשה, האמונה הזאת עדיין אינה שיעור קומה אמיתי, ואתה עדיין לא מבין את האמת, אז אני אומר שיהיה לך קשה מאוד לזכות באמת בהבחנה ובחוכמה משמועות. מאין באות שמועות? הן באות מהשטן. השטן מנצל כל פרצה ותופס כל הזדמנות כדי להתקטנן על הביטויים המשמשים בדברי האל וכדי למצוא משהו שהוא יכול להשתמש בו כמנוף בדברי האל, ומוציא את דברי האל מהקשרם. נדמה שיש לזה בסיס, אבל למעשה, הדבר נעשה מחוץ להקשר כדי להטעות אנשים. לאחר ששמעו את השמועות הללו, אלה שאינם מבינים את האמת חושבים לעצמם: "בדברים שהם אומרים יש בסיס מדברי האל. זה צריך להיות נכון. זו לא יכולה להיות שמועה, נכון?" כתוצאה מכך, הם מוטעים. שמועות מסוימות הן ברורות וקל להבחין בהן. אולם, יש שמועות שקשה להבחין בהן; על פני השטח, נדמה שהן תואמות לעובדות, אך מהותן אינה כזאת. אל תחשוב שהשמועות האלה נכונות רק שהן תואמות באופן שטחי למשמעות המילולית של דברי האל. למעשה, רבות מהאמירות הללו הן תיאוריות ריקות, הן מלכודות, והן אינן מביאות שום תרומה או תועלת לאנשים. יש לדחות את כל האמירות הללו. מכיוון שמידת ההבנה של אנשים את דברי האל משתנה, וגם ההקשרים שבהם האל מדבר שונים, יישום ופירוש בעיוורון של דברי האל הם הדבר שסביר ביותר שיגרום לטעויות. השטן מטעה אנשים לעתים קרובות על ידי הוצאת דברי האל מהקשרם ופירושם באופן שגוי. כל גינוי של עבודת האל המבוסס על כתבי הקודש או על דברי האל הוא תכסיס של השטן, אמצעי שלו להטעות אנשים; אלה מלכודות, ויש לדחות אמירות כאלה. על פני השטח, שמועות הן רק הערה אחת או שתיים, או כמה הערות; אין בהן כדי לעורר פחד, ואין מה לחשוש מהן. מה שצריך לחשוש ממנו הוא שמועות שמסיקות מסקנות על סמך כתבי הקודש או האמת והוצאו מהקשרן. זה הדבר שמסוגל ביותר להטעות אנשים; זה מה שהכי מפריע לתודעתם של אנשים. הדבר יגרום לאנשים חסרי הבחנה למעוד. רק מי שמבין את האמת יכול להבחין בדברים שטניים מטעים כאלה. לדוגמה, יש אנשים שמוצאים דברים מסוימים של האל ומשתמשים בהם כבסיס לומר שהאל אוהב סוג כזה של אנשים ולא אוהב סוג אחר, שהאל מושיע סוג כזה של אנשים ולא מושיע סוג אחר, שסוג כזה של אנשים מסולק על ידי האל, ושסוג אחר אין לו כל משמעות בעיני האל, וכן הלאה וכן הלאה. האין האמירות הללו מסקנות? מסקנות אלה למעשה אינן תואמות לדברי האל. הבסיסים שהם מוצאים, למעשה, הוצאו מהקשרם; הם שייכים להקשרים שונים והם אמירות שונות. זהו פירוש שגוי לחלוטין. הם אינם רואים את המהות לאשורה, והם מחילים תקנות באופן שרירותי. אבל אלה שאין להם הבחנה מורעלים ומוטעים לאחר שהם שומעים את המופרכויות הללו, ונעשים שליליים בליבם, במחשבה שמכיוון שמה שנאמר מבוסס על דברי האל, הוא חייב להיות מדויק. לאחר מכן הם לא קוראים בעיון את דברי האל כדי למצוא את הפגמים בטענות המופרכות האלה, ובמקום זאת מאמינים לחלוטין שהן נכונות. האין הם מולכים שולל? אם אף אחד שמבין את האמת אינו משתף איתם, זה מסוכן מאוד. לכל הפחות, אנשים אלה עלולים להפוך לשליליים למשך חצי שנה עד שנה; זה לא רק מעכב את היווכחותם בחיים, אלא שאם הם יפרשו ויפסיקו להאמין, הם ייהרסו לחלוטין ויאבדו את ישועת האל כליל. לפיכך, אנשים בעלי שיעור קומה קטן שאינם מבינים את האמת נמצאים בסיכון גדול להיות מוטעים על ידי השטן! רק מי שמבין את האמת בטוח ויציב. אם יום אחד תפגוש באמת מישהו שמפיץ שמועות כדי להטעות אנשים, הדרך היעילה ביותר היא למצוא במהירות מישהו שמבין את האמת כדי לשתף איתו; רק אז תוכל להינצל מהמצב הזה. חיפוש עזרה מאלה שאין להם הבנה רוחנית ושמחילים תקנות באופן עיוור לא רק שלא יפתור את הבעיה, אלא גם יטעה אותך עוד יותר. לכן, להיות מוטעה זה לא משהו שקורה רק בדת – גם אם אתה מאמין באל וחי חיי כנסייה, אם אינך חותר אל האמת, אתה עדיין יכול ללכת שולל בקלות. גם אם אתה מאמין במשך שלוש עד חמש שנים, או שבע עד שמונה שנים, אם לא השגת את האמת, אזי אתה עדיין בסיכון להיות מוטעה; בפרט, אלה שיש להם לעתים קרובות תפיסות והם לעתים קרובות שליליים הם המועדים ביותר להיות מוטעים ויכולים לבגוד באל בכל עת. כי השטן משוטט על פני האדמה כאריה שואג, ומחפש אנשים לטרוף; זוהי עובדה. מיהו השטן הזה? הוא כל אלה שסולדים מהאמת ושונאים את האמת, לרבות צוררי משיח, מנהיגי שקר, אותם אנשים אבסורדיים, ואלה שמטעים אחרים – כולם שטנים. האנשים האלה משוטטים בכל מקום, מטעים את אנשיו הנבחרים של האל ומפריעים להם בכל מקום שהם הולכים, ולכן כולם שדים שמתנגדים לאל. אנשיו הנבחרים של האל צריכים להיות ערניים במיוחד כדי להבטיח שהם לא יוטעו ויוכלו לעמוד איתן.

אין להכחיש שבכנסייה ישנם מאמינים חדשים או אנשים שאיכותם ירודה ביותר, שאין להם יכולת להבין את דברי האל, ולעתים קרובות הם מוטעים, מושפעים ומוטרדים משמועות שונות. אלה שממציאים שמועות יכולים להפיל בקלות קבוצה של אנשים עם מסקנה סתמית. המילים והאמירות שהם פולטים בפזיזות יכולות לגרום לאנשים מסוימים להיות שליליים, חלשים ולא מוכנים לבצע את חובתם. כשבית האל קורא, אנשים אלה מלאי פחדים, ומוצאים סיבות ותירוצים שונים לסרב ולהתחמק. איזה תפקיד ממלאים בבירור בכנסייה אלה שממציאים שמועות? הם פועלים כמשרתי השטן, ללא ספק. למשל, יש אנשים שאומרים: "אתה צריך שתהיה לך תוכנית גיבוי כשאתה מבצע את חובתך. בית האל קורא לך לבצע חובה, ואם לא תבצע אותה היטב, בית האל עלול להפסיק להשתמש בך בכל עת. באותו זמן, אם תחזור הביתה, יהיה לך קשה להסתדר. איש לא יתמוך בך אז!" האם זה נשמע "מחמם-לב"? זה תואם לרגשות אנושיים ונשמע די אוהב ומתחשב, אבל האם אתה מזהה במילים אלה שמץ של התחשבות בליבו של האל? האם הן מציעות תמיכה, אספקה, עזרה או עידוד כלשהם לאנשים? (לא). לומר לאנשים להכין תוכנית גיבוי – האין זה לעכב אותם? למה הם מתכוונים בזה? "אתה צריך להיזהר; האל עלול לפנות נגדך!" זהו הרעל שהם נוטעים באנשים. לאחר ששמעו זאת, אנשים חושבים: "נכון, איך יכולתי להיות כל כך טיפש? כמעט מכרתי את ביתי – אילו לא הייתי מבצע את חובתי היטב והיו מדיחים אותי, לא היה לי אפילו בית לחזור אליו. תודה לאל שהם הזכירו לי, אחרת הייתי עושה משהו טיפשי". איזו תזכורת "אדיבה", אבל יש בה לא מעט רעל, והוא מחלחל עמוק! האם שמעתם שמועות כאלה? הן נשמעות כאילו הן כל כך טובות לאנשים, כל כך מתחשבות, עם "אהבה" כה גדולה. לאנשים האלה אין קשרי משפחה או חברות עם אלה שהם מדברים איתם, אין ביניהם שום קשר דם – האנשים האלה יכולים לגלות "אהבה" כה גדולה כלפי אלה שהם מדברים איתם רק מפני שכולם מאמינים באל. אנשים חושבים: "זו באמת הגנתו של האל! אם כן, מוטב שתחילה אשקול את הדברים. אם אני תמיד שטחי כשאני מבצע את חובתי, מה אעשה אם ישלחו אותי מכאן? לכן, כשאני מבצע את חובתי, אני צריך להיות זהיר; עליי לעשות יותר עבודה שגורמת לי להיראות טוב, להימנע מטעויות, וגם אם אני עושה טעויות, אסור לי לתת לאחרים לגלות. כך לא ישלחו אותי מכאן, נכון? גם אם כן ישלחו אותי, זה בסדר; יש לי תוכנית גיבוי, יש לי חסכונות, והבית שלי עדיין שם. האין זה פשוט שהאל אינו מתחשב ברגשותיהם של אנשים ואינו פועל לפי תחושות הבשר? כך או כך, ממה יש לפחד? אנשים פועלים לפי רגשותיהם, בעולם האנושי יש אהבה בכל מקום!" האמירה ה"מחממת-לב" הזו יוצרת "חברות" בין אנשים, אבל איפה היא מציבה את האל? היא הופכת את האל לעדיפות שלישית או רביעית, היא הופכת אותו לזר, כאילו האל אינו אמין ורק אנשים ראויים לאמון, רק אנשים מתחשבים בזולת. לאמירה האחת הזו יש השפעה כה משמעותית, היא כל כך "בזמן"! האם אתם אוהבים לשמוע מילים כאלה? אף שאתם יודעים שבדבריהם מסתתר זדון, אתם עדיין מקווים שמישהו יוכל לתת לכם רמז, לעזור לכם, לתת לכם אזהרה ממישהו שהיה שם כשאינכם יודעים מה צופן העתיד, ויוכל לומר לכם מילה מהלב. האמירה הזו כל כך "מכרעת", כל כך "חשובה"! האין זה להאמין באופן מוחלט לדבריהם? המילים ה"לא-שקולות" של ממציא השמועות הזה קנו אנשים ומכרו את האל. איך הפעולה הזאת? האם היא הגונה? (לא). איזה מין אדם הייתם אומרים שזה? בעיני אנשים הוא אדם טוב, אדם אדיב, אבל בעיני מי שמבין את האמת, זהו אדם שיוצר בלבול. אם שופטים לפי מעשיו והתנהגותו, הוא פועל לחלוטין כמשרתי השטן, הוא שד אמיתי! האם מדויק לומר זאת? (כן). זה מדויק מאוד! אין בזה שמץ של סטייה. הם גוררים את כולם להיזהר מהאל, להתנגד לאל, והם אינם אומרים ולו מילה אחת שיכולה לחנך אנשים. למה לא? כי ליבם מלא עוינות ושנאה כלפי האל, מהות טבעם היא של השטן, והם מטבעם מתנגדים לאל ועומדים בניגוד לו. יש אנשים שאומרים: "הם מטבעם עומדים בניגוד לאל, אז למה הם עדיין נוהים אחר האל?" כדי לזכות בברכות! הם רוצים להשיג במרמה את הקץ של קבלת ברכה מבית האל, אך אינם רוצים לשלם שום מחיר או לחתור אל האמת. הם גם רוצים לחתור תחת האל, להפריע לאנשיו הנבחרים של האל ולגרום להם להתרחק מהאל ולבגוד בו. אדם כזה הוא ללא ספק שד אמיתי. אבל יש אנשים טיפשים שתמיד נכשלים בהכרת פניהם השטניות של אנשים כאלה ובראייתם לאשורם. הם יכולים לקבל את כל הדברים השטניים שאנשים אלה אומרים, שתואמים לתפיסות אנושיות ולצרכים של תחושות הבשר. בחסות ההטעיה של אנשים אלה, הם עלולים לבגוד באל ולדחות אותו בכל רגע – גם אם אינם רוצים לדחות אותו, זה מעבר לשליטתם. השטן, השדים ומשרתי השטן הם כל כך ערמומיים ובוגדניים! הם עצמם מתנגדים לאל ועומדים בניגוד לו, הם מתעבים את האמת ואינם מקבלים אותה, והם אפילו רוצים למנוע מאנשים נוספים ללכת אחרי האל ולחתור אל האמת. בבית האל, אנשים אלה ממלאים תפקיד של צינור עבור השטן, מדברים ופועלים למען השטן. הם משמשים כניגודים, שנועדו במיוחד כדי לפתח הבחנה אצל אנשים. לכן, על פניו, רבים מהדברים שהם אומרים עשויים שלא להיראות בעייתיים מדי. הם אפילו מצטטים לעתים קרובות את דברי האל, מוצאים ראיות ואמירות מסוימות בדברי האל, ואז מוסיפים קצת קישוטים, כך שנראה שמה שהם אומרים תואם מאוד לדברי האל. אבל דבר אחד בטוח: מה שהם אומרים מנוגד לאמת. כשאתה שומע את מה שהם אומרים, זה אולי נשמע נכון, אבל אם תשווה זאת בזהירות לדברי האל, תוכל להבחין שזה ביסודו אינו תואם לאמת. כל אותן מילים מתחכמות שהם אומרים באות מהשטן. הם בוחנים את האל, מנסים למצוא מנוף מתוך דברי האל, מפרשים באופן שגוי את דברי האל כדי לגנות את האל ולהטעות את אנשיו הנבחרים של האל, וגורמים להם להעלות השערות על האל, לא להבין אותו נכון, לבגוד בו ולדחות אותו, וכן הלאה. לכן, מלבד צוררי משיח ואנשים רעים, אלה שממציאים שמועות כדי להטעות אחרים הם גם סוג של אנשים בכנסייה שיש להבחין בהם, להיזהר מהם ולהרחיקם.

ו. הבחנה באנשים אשר מפיצים שמועות חסרות בסיס והעקרונות לטיפול בהם

כיצד עלינו להבחין באלה בכנסייה שממציאים שמועות כדי להטעות אחרים? ראשית, אלה שממציאים שמועות בהחלט אינם חותרים אל האמת; הם סולדים ממנה. בנוסף, הם ממציאים לעתים קרובות כל מיני דברים שטניים ואמירות אבסורדיות ומשתמשים בהם כדי להטעות ולמשוך אליהם אחים ואחיות ששיעור קומתם קטן, שיסודותיהם רדודים, ושאינם מבינים את האמת. ההשפעה שהם משיגים היא הפרעה ונזק לסדר התקין של חיי הכנסייה, הפרעה לחתירה הרגילה של אנשים והסטתם מהנתיב הנכון, הפיכת אנשים לשליליים וחלשים, ואף קידום נטישתם את חובותיהם והפסקת אמונתם באל – זה משמח אותם עוד יותר. לכן, לכנות את אלה שממציאים שמועות משרתי השטן זהו תיאור מדויק לחלוטין; אלה הם פניהם האמיתיות ומהותם של אנשים כאלה, וקל להבחין בכך. לאנשים מסוימים יש קצת היגיון; אף שהם עצמם אינם אוהבים את האמת, הם אינם מביעים דעות על האופן שבו אחרים חותרים אל האמת ואינם מתערבים בכך. אפשר להתעלם מאנשים כאלה. אבל יש אנשים שמקנאים באלה שחותרים אל האמת ושונאים אותם; הם תמיד שופטים ותוקפים אותם תוך שהם טומנים בחובם כוונות מסוימות, ואף תופסים מנוף שבאמצעותו הם מגנים אותם. יש להיזהר מאנשים כאלה. אף שמה שאנשים אלה אומרים עשוי להישמע די נכון, הגיוני, ותואם למשמעות המילולית של דברי האל, לאחר הבחנה זהירה, מתברר שרובו שקרים ושמועות, שטויות גמורות. יש להבחין בשמועות ובשקרים המתחכמים הללו. יש אנשים שאומרים: "האמנתי באל רק זמן קצר, קראתי מעט מדברי האל, ואיני מבין את האמת. כיצד אוכל להבחין בשמועות ובשקרים?" הדרך היחידה היא, מהיום והלאה, להתמקד יותר בקריאת דברי האל ולחפש יותר את האמת בדברי האל, ולתת לדברי האל להכות שורש בליבך. עם הנחיית דברי האל והתבוננות בעניינים על פי האמת, תהיה לך הבחנה. לשמועות שמפיצים אנשים אלה לא תהיה השפעה עליך והן לא יפריעו לחתירתך התקינה. לא משנה על אילו שמועות הם ידברו או אילו שטויות הם יאמרו, לא תתערער לאחר שתשמע זאת, וגם לא תהפוך לשלילי וחלש, ובוודאי שלא יהיו לך אי הבנות כלשהן לגבי האל; אתה פשוט תתמקד בחתירה בכיוון הנכון. פירוש הדבר הוא שיש לך התנגדות – למשרתי השטן כאלה לא תהיה עוד שום השפעה בכנסייה. אין קיצור דרך ללמוד כיצד להבחין בשמועות. הדרך היחידה היא להקשיב יותר לדרשות, לקרוא יותר את דברי האל, ולשתף יותר על האמת. כשתשיג הבנה של האמת, תהיה לך באופן טבעי הבחנה. מהי המטרה של קריאת דברי האל ושיתוף על האמת? היא להבין את האמת ולהבחין באותן שמועות ומופרכויות באמצעות קריאת דברי האל. אם תראה שהשמועות הללו סותרות את דברי האל ונוגדות אותם, והן מנוגדות לחלוטין לאמת, אותן שמועות יתמוטטו מעצמן. כמובן, יש אנשים שאומרים: "לא התאמצתי לקרוא את דברי האל ואיני מבין בדיוק מהי האמת בדברי האל. אני רק זוכר דבר אחד: מבחינת התנהלותי, אני חייב ללכת עם הזרם. כל מה שרוב האנשים דוחים, גם אני דוחה; כל מה שרוב האנשים מקבלים, גם אני מקבל. אני פשוט הולך עם הזרם". האם זה נכון? (לא). לפעמים גם הזרם טועה, וללכת עם הזרם פירושו לעשות טעויות איתם. אתה חייב ללמוד ללכת אחרי אלה שמבינים את האמת; רק זוהי דרך טובה.

הפצת שמועות חסרות בסיס היא דבר שקורה לעתים קרובות בכנסייה. אף שהעניין הזה אינו בעיה גדולה, ההפרעה והנזק שהוא גורם לאנשיו הנבחרים של האל אינם קטנים. לכל הפחות, הוא יכול לגרום לאנשים להיות שליליים וחלשים; במקרה הגרוע ביותר, הוא יכול לגרום לאנשים להתרחק מהאל ואף לבגוד בו. לכן, אין להתעלם מהפצת שמועות. ברגע שזה קורה בכנסייה, יש לעצור זאת ולהגביל זאת מיד. אם מנהיגי הכנסייה קהי חושים וטיפשים, אינם מסוגלים לבצע עבודה אמיתית, ואינם יכולים לזהות את הבעיה הזאת, אבל אנשים בעלי איכות טובה שחותרים אל האמת ומבינים אותה אכן מבחינים בבעיה, אזי על הקבוצה השנייה להתערב כדי לפתור את הבעיה הזאת. באמצעות חיפוש ושיתוף עם אנשים רבים כדי להגיע להסכמה ולקבל אישור, ולאחר שמתברר ומוכח כי אכן מופצות שמועות, על האנשים לחפש את האמת כדי לפתור את הבעיה. אם לא ברור שאמירה מסוימת אכן מופרכת, אל תאפיינו אותה באופן עיוור. לגבי אמירות שהן ברורות וחד משמעיות, שקל להבחין בהן כשמועות וכטענות מופרכות, יש לחשוף ולנתח אותן מיד כדי שכולם יוכלו להבחין בהן. אם לאחר ששמעת מישהו אומר משפט או שניים אינך יכול להבחין אם דבריו מופרכים או שהם שמועות, עליך לטפל בזה בזהירות ולא להסיק מסקנות באופן עיוור. המתן עד שיסיים לדבר כדי להבחין בבירור. לאחר מכן יש לעצור את האדם הזה ולהגבילו מיד. אם נזיפות והגבלות חוזרות ונשנות אינן מצליחות להגבילו, והוא ממשיך להפיץ שמועות בעקשנות, יש להרחיק אותו מהכנסייה. האם העיקרון והנתיב ברורים לגבי מה יש לעשות וכיצד ליישם בפועל כשמגלים מישהו שמפיץ שמועות בכנסייה? (כן).

תוכן השמועות אינו נוגע רק לנושאים העיקריים שציינתי; ישנן גם שמועות שהן רק פרטים קטנים, כגון הערות על גיזום, או על מי שבית האל משתמש בו ומי שהוא מסלק, ואמירות לא נכונות אחרות. לפני שהכנסייה מטוהרת לחלוטין, ישנם מנהיגי שקר, צוררי משיח, אנשים רעים שונים, אנשים מבולבלים, אווילים שאין להם הבנה רוחנית – יש בה כל מיני אנשים. שקרנים וממציאי שמועות הם תופעה נפוצה, ובקרב האנשים יש כל מיני שמועות ודברים לגבי השמועות הללו, ראשית, אנשים צריכים היגיון רגיל כדי לשפוט אותן; שנית, לגבי שמועות חמורות יותר הנוגעות לעבודת האל, לתוכנית הניהול של האל, לאל עצמו, ואף לצווים המנהליים של בית האל ועניינים אחרים, אנשים צריכים את האמת כדי להבחין בהן. לגבי עניינים חיצוניים, אנשים צריכים את ההיגיון של אנושיות רגילה כדי לשפוט אותם. לגבי עניינים הנוגעים לעבודת האל ולאמת, אנשים צריכים את מציאות-האמת ואת שיעור הקומה כדי להבחין בהם. בקצרה, ללא קשר לסוג השמועות, אנשים צריכים להבחין בהן ולדחות אותן, לא לקבל אותן. כמובן, יש אנשים שאינם חותרים אל האמת ופשוט חיים לפי השמועות הללו. היום, מישהו מפיץ אמירה והיא מעוררת רוח לכיוון אחד, והאנשים האלה הולכים אחריה. ביום המחרת, אמירה אחרת מעוררת רוח לכיוון אחר, ואז הם הולכים אחריה. לדוגמה, מנהיג או עובד כלשהו אומר שמי שיכול לכתוב מאמרי עדות יכול להפוך למושלם, אז הם מתרגלים כתיבת מאמרים, לומדים כתיבה ומחפשים מקורות. למחרת, מנהיג או עובד אחר אומר שמי שמבצע את חובתו יכול להיוושע, אז הם מתחילים לעסוק בביצוע חובתם. אבל לא משנה כמה הם עסוקים, הם לעולם אינם חרדים לגבי העניין החשוב ביותר או מתעניינים בו: חתירה אל האמת והיווכחות בחיים. שלל המגמות המרושעות שנוצרות בקרב הקבוצות השונות בכנסייה תמיד סוחפות חלק מהאנשים. השמועות השונות שנוצרות בקרב חברי הכנסייה תמיד מטעות ומשפיעות על חלק מהאנשים. אולם ישנם גם אנשים שנשארים אדישים ואינם שמים לב לשמועות הללו שהם שומעים. הם אינם מתייחסים לשום עבודה שבית האל עושה; הם אינם מתעניינים באמונה באל ואינם מאמינים אמיתיים. אנשים אלה הם מאמינים לכאורה. ישנה קבוצה נוספת של אנשים שהם קצת יותר טובים; הם יכולים לחפש את האמת ולקבל את האמת, ולכן הם אינם מושפעים מאותם דברים השליליים ואנשים שליליים. רק אלה שהם בעלי שיעור קומה קטן, ללא יסוד, ושאינם חותרים כלל אל האמת, מושפעים תמיד מאמירות והערות שונות. מכיוון שאנשים אלה תמיד הולכים עם הזרם, תמיד ישנם כאלה שממציאים שמועות שונות כדי ללבות את האש. הם מרגישים שרק זה הופך את האמונה באל לתוססת ומרגשת, ולא משעממת, וזו הדרך היחידה עבורם להרגיש חשובים. דברים אלה קורים לעתים קרובות בקרב מאמינים חדשים. אם כנסייה מוצפת בהפצת שמועות ובהולכת שולל של אנשים, פירוש הדבר הוא שבהחלט יש מעט מדי אנשים שמבינים את האמת באותה כנסייה. בכנסייה, אותם אנשים שהוזכרו לעיל הולכים אחרי כל שמועה וכל הסתה שאנשים בעלי מניעים נסתרים רוקחים, וזה בעייתי מאוד. הדבר נובע בחלקו מאיכות ירודה וזהו גם ביטוי אמיתי של אי הבנת האמת. הדברים שאומרים אנשים שלא מבינים את האמת הם ברובם לא מעשיים ומעורבבים בזיהומים; אם לדבר בקפדנות, כל זה מסתכם בשקרים. אם יש בזה מניעים ומטרות, אז זה לא רק שקר אלא אף יותר מכך, תכסיס של השטן וקנוניה של אנשים רעים. לכן, רוב מה שאנשים ללא האמת אומרים הוא דברים שטניים ואין להאמין להם.

בכך מסתיים השיתוף על נושא הפצת שמועות חסרות בסיס. עניין זה של הפצת שמועות הוא החושפני ביותר לגבי אנשים, והוא מאפשר לראות בבירור את התנהגויותיהם של אנשים שונים. כעת אתם אמורים להבין איזו גישה יש לנקוט כלפי שמועות וכלפי מפיציהן, ובאילו שיטות יש להשתמש כדי לטפל בהם, נכון? (נכון). לאחר שתבינו, כשתתקלו שוב בעניינים כאלה, עליכם להשוות אותם לשיתוף שלנו, ולהשתמש בשיטות הנכונות ביותר כדי לטפל בבעיות הללו. זה תואם לעקרונות.

17 ביולי 2021