מובאה 70

אם, כמנהיגים או עובדי כנסייה, עליכם להוביל את אנשיו הנבחרים של האל בכניסה אל מציאות האמת ובנשיאת עדות לאל, הדבר החשוב ביותר הוא להנחות אנשים להקדיש יותר זמן לקריאת דברי האל ולשיתוף על האמת. בדרך זו, אנשיו הנבחרים של האל זוכים בידע מעמיק יותר על מטרותיו של האל בהושעת האדם ותכלית עבודת האל, ויכולים להבין את רצון האל ודרישותיו השונות מהאדם, מה שמאפשר להם למלא את חובתם היטב ולהשביע את רצון האל. כשאתם מתכנסים יחד כדי לשתף ולהטיף, עליכם לבטא את העדויות החווייתיות שלכם באופן מעשי, ולא להסתפק בהטפת מילים ריקות ודוקטרינות. כשאתם אוכלים ושותים את דברי האל, עליכם להתמקד בהבנת האמת – וברגע שתבינו את האמת, עליכם לנסות ליישם אותה בפועל. רק כאשר תיישמו את האמת בפועל, תבינו אותה באמת. כשאתם משתפים את דברי האל, אמרו את מה שאתם יודעים. ללא שחצנות, ללא הערות חסרות אחריות, ללא מילים ריקות ודוקטרינות ומבלי להגזים. אם תגזים, אחרים יתעבו אותך ותחוש רגשות אשם אשר יובילו לחרטה וכעס – שאתה הבאת על עצמך. כיצד תוכלו לגרום לאנשים להבין את האמת ולהיווכח במציאות אם אתם רק מטיפים מילים ריקות ודוקטרינות כדי להוכיח ולגזום אותם? אם נושא השיתוף שלכם אינו מעשי, אם אלה רק מילים ריקות ודוקטרינות, אזי לא משנה כמה תנסו לגזם ולהטיף, זה לא יועיל. אתה חושב שאם אנשים מפחדים ממך, ועושים את מה שאתה אומר להם לעשות, ואינם מעזים להתנגד, זוהי הבנת האמת והתמסרות? זו טעות גדולה; היווכחות בחיים היא לא כל כך פשוטה. חלק מהמנהיגים מתפקדים כמו מנהלים חדשים שמנסים לעשות רושם רב, ומנסים לכפות את סמכותם החדשה על אנשיו הנבחרים של האל כדי שאלה יתמסרו להם, מתוך מחשבה שזה יקל על עבודתם. אם אין בכם את מציאות-האמת, אז תוך זמן קצר שיעור קומתכם האמיתי יתגלה, פרצופכם האמיתי ייחשף, ואתם עלולים להיות מנודים. בעבודה מנהלית מסוימת, מקובל להטיל מעט גיזום ומשמעת. אבל אם אתה לא מסוגל לשתף את האמת, בסופו של דבר עדיין לא תוכל לפתור בעיות, וזה ישפיע על תוצאות העבודה. לא משנה אילו נושאים עולים בכנסייה, אם אתה ממשיך להטיף לאנשים ולהטיל עליהם אשמה – אם כל מה שאתה עושה זה להתנהג מתוך מזג רע – אז אתה חושף את הצביון המושחת שלך ומראה את הפנים המכוערות של השחיתות שלך. אם אתה תמיד תשים את עצמך במעמד מעל כולם ותטיף לאנשים באופן כזה, אז ככל שהזמן יעבור, אנשים לא יוכלו לקבל ממך את אספקת החיים, הם לא יזכו בשום דבר מעשי, ובמקום זאת הם יתעבו אותך ויגעלו ממך. בנוסף, יהיו כמה אנשים, שלאחר שהושפעו ממך בשל חוסר הבחנה, גם יטיפו לאחרים ויגזמו אותם. גם הם יכעסו ויצאו מכליהם. לא רק שלא תוכל לפתור בעיות של אנשים – אתה גם תטפח את צביונם המושחת. והאם זה לא מוביל אותם בנתיב שמוליך אל האבדון? האין זה מעשה רע? מנהיג צריך להוביל בעיקר על ידי שיתוף על האמת ואספקת חיים. אם תמיד תשים את עצמך במעמד מעל כולם ותטיף לאחרים, האם הם יוכלו להבין את האמת? אם תעבוד כך במשך זמן מה, הרי כשאנשים יראו את פרצופך האמיתי, הם יינטשו אותך. האם אתה יכול להביא אנשים בפני האל על ידי עבודה בדרך זו? אתה בהחלט לא יכול; כל מה שאתה יכול לעשות הוא להרוס את עבודת הכנסייה ולגרום לכל אנשיו הנבחרים של האל לתעב אותך ולנטוש אותך. היו כמה מנהיגים ועובדים שנודו מסיבה זו בעבר. הם לא הצליחו לשתף על האמת כדי לפתור בעיות אמיתיות, להוביל אנשים לאכול ולשתות את דברי האל, או להנהיג אנשים להבין את עצמם. הם לא עשו דבר מכל העבודה החיונית הזו; הם פשוט התמקדו בלשים את עצמם מעל כולם, להטיף לאנשים ולתת פקודות, מתוך מחשבה שכך הם עושים עבודה של מנהיג כנסייה. כתוצאה מכך, הם לא ביצעו את הסדרי העבודה שנקבעו על ידי העליון גם אם הכירו אותם, וגם לא ביצעו עבודות מסוימות היטב. כל מה שהם עשו מלבד לדקלם מילים ודוקטרינות ולצעוק סיסמאות היה לשים את עצמם במעמד אחד מעל כולם ולהטיף בצורה עיוורת ולגזום אנשים. זה גרם לכולם לפחד, ולהימנע מלגשת למנהיגים והעובדים האלה, ואנשים לא העזו לדווח להם על בעיותיהם. על ידי כך שנהגו בדרך זו, המנהיגים והעובדים הרסו את עבודתם והביאו אותה לכדי מבוי סתום. רק כאשר הכנסייה פיטרה אותם, הם הבינו שהם לא עשו שום עבודה אמיתית. אולי הם חשו חרטה רבה, אבל חרטות אינן מועילות. הם בכל זאת פוטרו ונודו.

מובאה 71

כולכם רוצים לשאוף לעבר האמת. בעבר השקעתם מאמצים מסוימים כשזיקקתם היבטים שונים של האמת בדברי האל. יש שהרוויחו מעט מכל זה, בעוד אחרים רק העדיפו לציית לכללים וסטו מדרכם. כתוצאה מכך הם נטלו היבטים של האמת והפכו אותם לכללים שיש לפעול על פיהם. כשאתם מזקקים כך את האמת, אינכם עוזרים לאחרים לזכות בחיים או לשנות את טבעם מתוך האמת; להיפך, אתם גורמים להם לרכוש ידע או דוקטרינה בתוך האמת. זה כאילו הם מבינים את מטרתה של עבודת האלוהים, כאשר למעשה, הם רק למדו כמה דוקטרינות ומילים; הם אינם מבינים את המשמעות שטמונה באמת. הדבר דומה ללימוד תיאולוגיה או את התנ"ך; אחרי שצברו כמה פיסות של ידע תנ"כי וכמה תיאוריות תיאולוגיות, לאנשים יש הבנה רק של מעט ידע ותיאוריות תנ"כיות. הם מיומנים בהשמעת מילים ודוקטרינות אלה, אבל אין להם ניסיון אמיתי. הם לא מבינים את טבעם המושחת, והם מבינים עוד פחות את עבודת האלוהים. בסופו של דבר אנשים אלה רכשו לעצמם רק מעט דוקטרינות ופיסות מידע; אלה רק כמה כללים. הם לא הרוויחו שום דבר מעשי. אם אלוהים מבצע עבודה חדשה, האם אנשים אלה מסוגלים לקבל אותה ולהישמע לה? אתם יכולים להשוות אותה לאמיתות שזיקקתם? אם אתם יכולים ויש בכם גם הבנה כלשהי, הרי שהדברים שזיקקתם מעשיים במידה מסוימת. אם אינכם יכולים, הרי שהדברים שזיקקתם הם רק כללים ואין להם ערך כלשהו. ככאלה, האם זיקוק האמת בדרך זו ראוי? האם הוא יכול לסייע לאנשים להבין את האמת? אם אין לכך כל השפעה הרי שאין כל משמעות למעשה עצמו. הוא רק גורם לאנשים ללמוד תיאולוגיה. הוא לא גורם להם לחוות את דברי האל ואת האמת שלו. ולכן חייב בית האלוהים להחזיק בעקרונות כשהוא עורך ספרים. הם חייבים להיות מסוגלים לעזור לאנשים להבין בקלות את האמת, למצוא דרך היווכחות ולגלות את האור בלבם. כך ייקל עליהם להיווכח במציאות האמת. אינכם יכולים להיות כמו אלה שדוגלים בדת, שלומדים ידע תנכי ותיאולוגי בדרך שיטתית. דבר זה רק יפנה את האנשים לעבר ידע תנכי, פולחנים וכללים דתיים, ויכלא אותם בתוך קופסה. הוא לא יכול להביא אנשים לפני אלוהים כדי שיבינו את האמת ואת רצון האל. אתם חושבים שעל ידי הצגת שאלות בפניו שוב ושוב ואחר כך התגובה להן, או על ידי תיאור הנקודות העיקריות ואחר כך סיכום וזיקוק האמת בכמה שורות, נושאים אלה ייעשו ברורים מאליהם, ולאחיכם ואחיותיכם קל יהיה להבין אותם. אתם חושבים שזו גישה נאותה. אולם, אחרי שהאנשים יסיימו לקרוא זאת, הם לא יבינו את המשמעות שטמונה באמת; הם לעולם לא ישוו אותה למציאות. כל שלמדו הוא כמה מילים ודוקטרינות. לכן עדיף שלא לעשות דברים אלה מאשר לעשותם! עשיית דברים אלה היא הדרך לגרום לאנשים להבין וללמוד ידע. אתם מכוונים אנשים לעבר דוקטרינות ודת, וגורמים להם להאמין באלוהים וללכת אחריו בהקשר של דוקטרינה דתית. האם אין זו הדרך שבה הוביל פאולוס את בני האדם כדי שייקחו עליהם את אמונתם באל? אתם חושבים שחשוב במיוחד להבין דוקטרינה רוחנית, אבל שלא חשוב לדעת את דברי אלוהים. זוהי שגיאה חמורה. ישנם רבים שמתמקדים בנפח דברי האל שהם יכולים לשנן, על כמה דוקטרינות הם יודעים לדבר, וכמה נוסחאות רוחניות הם יכולים לגלות. לכן אתם רוצים תמיד לזקק כל היבט של האמת בצורה שיטתית, כך שכל אחד יאמר בדיוק אותו הדבר, בצורה אחידה, ידקלם אותן דוקטרינות, יהיה ברשותו אותו ידע והוא יציית לאותם כללים. זוהי מטרתכם. נדמה כאילו אתם עושים זאת כדי לסייע לבני האדם להבין טוב יותר את האמת, אבל אינכם יודעים שאתם מובילים אותם לקריאה של דברי האל לפי פרשנות של דוקטרינות, ושהם רק יסטו יותר ויותר ממציאות האמת של דברי האל. כדי אכן לעזור לאנשים להבין את האמת, אתם חייבים לשלב את קריאת דבר האל עם המציאות ועם מצבם המושחת של בני האדם. אתם חייבים לחשוב על הבעיות בתוככם ולהבין אותן, ולחשוב על הטבע המושחת שאתם מפגינים. אתם חייבים אז לתקן דברים אלה באמצעות חיפוש אחר האמת בדברי האל. זו הדרך היחידה לפתרון הבעיות האמיתיות והדרך היחידה לגרום לאנשים להבין את האמת ולהיווכח במציאות. רק על ידי מימוש תוצאה זו תצליחו להביא את האנשים לפני האל. אם כל שאתם מדברים עליו הוא תיאוריה רוחנית, דוקטרינה וכללים; אם הדבר היחיד שאתם מתמקדים בו הוא לוודא שאנשים יתנהגו כראוי; אם כל מה שאתם מסוגלים להשיג הוא לגרום לאנשים לדבר בצורה דומה ולפעול על פי אותם כללים, אבל אינכם מסוגלים להוביל אותם להבנת האמת, שלא לומר להביא אותם לכדי הבנה טובה יותר של עצמם כדי שיוכלו להכות על חטא ולהשתנות, הרי שכל שהצלחתם להבין הן רק מילים ודוקטרינות, ואתם חסרים כל מציאות של אמת. בסופו של דבר, אם זו תהיה דרך האמונה שלכם באל, לא רק שלא תוכלו לזכות באמת, אלא גם תקשו על עצמכם וההפסד שלכם ייקבע מראש – כך לא תוכלו לזכות בדבר.

. האם הבחנתם בדפוסים מסוימים בדרך בה אלוהים מדבר? יש מתארים זאת כך: התוכן בכל משפט שבא מאלוהים הוא מרובה-פנים. המשמעות של כל פסקה וכל פסוק שונה. לא קל לאדם לזכור, ולא קל לאנשים להבין. אם אנשים יבקשו לסכם את הרעיון המרכזי של כל פסקה הם לא יוכלו לעשות זאת. אנשים מאיכות ירודה אינם יכולים להבין את דברי אלוהים. אין זה משנה עם מי הם משתפים, אין הם מסוגלים להבין את האמת. דברי האל אינם רומנים, פרוזה או יצירות ספרותיות; הם האמת, והשפה שמעניקה חיים לאדם. אדם שסתם הוגה במילים אלו לא יצליח להבינן, ושגויה ההנחה שכל שנדרש הוא מעט מאמץ כדי לסכם את הדפוסים (התבניות) שבהן. לכן, אין זה משנה באיזה היבט של האמת אתם מבינים מעט או יכולים לומר עליו דבר מה, אין לכם זכות להתפאר, משום שאתם אוחזים רק בידע חלקי. ידע שרק מגרד את פני השטח, ידע שהוא רק טיפה בים, ובהחלט ידע שאינו עומד בדרישות להבנת הכוונות האמיתיות של האל. כל שיח העוסק בדברי האל כולל היבטים מסוימים של האמת. לדוגמה, השיח העוסק במסתורין שבהתגלמות האל כולל את משמעות ההתגלמות, את העבודה שמבוצעת על ידי ההתגלמות והאופן שבו על אנשים להאמין באל. הוא עשוי גם לכלול את הדרך שבה יש להכיר את אלוהים ולאהוב אותו. הוא מכיל בחובו היבטים רבים של האמת. אם, כפי שאתם מדמים לעצמכם, ההתגלמות מכילה בתוכה רק משמעויות מעטות שניתן לבטא בכמה משפטים, מדוע פועל האדם תמיד על פי רעיונות ודמיונות שיש לו על אלוהים? איך מבקשת התגלמות האל להשפיע על בני האדם? המטרה היא לאפשר לאנשים לשמוע את דברי האל ולשוב לחיקו. המטרה היא לפעול בצורה הדדית עם האדם, להושיע אותו בצורה ישירה ולאפשר לו לדעת את האל. אחרי שבני האדם לומדים לדעת את האל, הם מפתחים יראה טבעית מפניו וקל להם להישמע לו. לכן, ההיבטים השונים של דבר האל או של האמת אינם כה פשוטים כפי שאתם מדמים לעצמכם. אם בעיניכם דברי האל ושפתו הם כה , אם אתם מאמינים שניתן לפתור כל בעיה באמצעות פסוק מדברי האל, הרי שאינכם מסוגלים להבין את האמת. אפילו אם ההבנה שלכם מתיישרת עם האמת, היא עדיין חד-צדדית. דברי האל נאמרים מהיבטים רבים. האדם אינו מסוגל לסכם אותם או לזקק אותם. אם אתם עושים זאת אתם מאמינים שכל פסוק מדברי האל עוסק רק בנושא אחד, כשבמציאות כל פסוק מתייחס למספר סוגיות. אינכם יכולים לתמצת או להגביל את דברי האל משום שהיבטי האמת כטומנים בחובם מציאויות רבות ושונות. מדוע נאמר שהאמת היא חיים, שאנשים יכולים ליהנות ממנה, ושלא לחוותם במלואם גם לאחר אחר תקופות חיים רבות או מאות בשנים? אם אתם מזקקים היבט מסוים של פסוק מדבר האל, הרי שהפסוק הזה הופך להיות נוסחה, כלל, דוקטרינה – הוא חדל לבטא את האמת. אפילו שאלה דבריו המקוריים של האל, ושאף מילה לא שונתה, אם אתם מזקקים ומארגנים זאת כך, אזי דברי האל נעשים תאורטיים במקום להיות האמת. למה? משום שסטיתם מדרך הישר ופניתם אל דוקטרינות וגרמתם לאנשים לחשוב ולדמיין על נושאים ולקרוא את דברי האל בהתאם לדוקטרינה שלכם. אחרי שיקראו את הדברים שוב ושוב, אנשים יבינו רק דוקטרינה אחת ולא יבחינו בהיבט שמייצג את מציאות האמת. בסופו של דבר תגרמו לכך שאנשים רק יבינו דוקטרינות ויצייתו לכללים, במקום לחוות את דברי האל. הם יבינו רק דוקטרינות וידונו בדוקטרינות, אבל לא יבינו את האמת או ידעו את האל. הדברים שיצאו מפיותיהם יישמעו כדוקטרינות נעימות ונכונות, אבל הם יחסרו שמץ של מציאות ויהיו נטולי דרך בת-קיימא. מנהיגות כזאת אכן גורמת נזק רב לאדם!

האם אתם יודעים מהו הטאבו הגדול ביותר במסגרת שירות האדם את אלוהים? ישנם מנהיגים ועובדי כנסייה שתמיד רוצים להיות שונים, מורמים מעם, להתרברב ולמצוא תעלולים חדשים כדי לגרום לאלוהים לראות עד כמה הם באמת מוכשרים. אולם, הם אינם מתרכזים בהבנת האמת ובהיווכחות במציאות של דברי האל. זו דרך הפעולה הכי פחות חכמה. האם בכך לא נחשף הטבע היהיר שלהם? יש שיאמרו אפילו, "אם אעשה זאת, אני בטוח שזה ירצה את אלוהים. הוא יאהב את זה. הפעם אני אראה לאלוהים. אעשה לו הפתעה נעימה." ה"הפתעה הנעימה" אינה חשובה. מהי התוצאה? כולם רואים שאנשים אלו פועלים בצורה מגוחכת למדי. לא רק שהם אינם תורמים לעבודת בית האל, הם גם גורמים לבזבוז כסף. הם גורמים הפסדים למנחות האל. אינך אמור להשתמש במנחות האל כרצונך; זהו חטא לבזבז אותן. האנשים הללו פוגעים בטבעו של האל, רוח הקודש מפסיקה להניע אותם, והם מסולקים. לכן, לעולם אל תפעלו מתוך דחף. איך אתם יכולים שלא לקחת בחשבון את ההשלכות? כשאתם פוגעים בטבעו של האל ומפרים את צוויו המנהליים, ולאחר מכן מסולקים, לא נשאר לכם מה לומר. לא משנה מה הייתה כוונתכם, או אם פעלתם בכוונה תחילה או לא, אם אינכם מבינים את טבע האל או את רצונו, יהיה לכם קל מאוד לפגוע בו ולהפר את צוויו המנהליים. זה משהו שעל כל אחד להישמר מפניו. אם הפרתם את צוויו המנהליים של האל או פגעתם בטבעו, מדובר בעניין רציני מאוד והאל לא יתחשב בשאלה האם עשיתם זאת בכוונה או לא. עליכם להבין זאת היטב. אם אינכם מסוגלים להבין זאת, תיתקלו בבעיות. אנשים שואפים להשיג התקדמות רבה במסגרת שירותם את האל. הם שואפים לעשות דברים חשובים, להשמיע דברים חשובים, לבצע עבודה חשובה, לכנס פגישות חשובות, ולהיות מנהיגים חשובים. אם תמיד תהיו מונעים בידי שאיפות כה גדולות, אתם תפרו את צוויו המנהליים של האל; אלו שיעשו זאת, ימותו מהר. אם אינכם מתנהגים בצורה הולמת, מגלים מסירות, ומקפידים בשירותכם את האל, אזי במוקדם או במאוחר, אתם תפגעו בטבעו. אם תפגעו בטבעו, תפרו את צוויו המנהליים, ובכך תחטאו נגדו, הוא לא יחפש את הסיבה שבגינה עשיתם זאת ולא יבחן את כוונותיכם. אז האם אתם חושבים שהאל אינו פועל בהיגיון? האם הוא לא מתחשב בבני האדם? (לא.) מדוע לא? כי אתם הרי לא עיוורים או חירשים. אתם גם לא טיפשים. צוויו המנהליים של אלוהים ברורים. ניתן לראות ולשמוע אותם. אם בכל זאת תפרו אותם, איזו סיבה הגיונית יכולה להיות לכם? גם אם לא עשיתם זאת בכוונה, כל עוד פגעתם באל, אתם בסכנה שתיענשו ותושמדו כשתגיע השעה. האם הנסיבות שלכם ישנו בכלל? אנשים שאופיים שטני מסוגלים באופן טבעי לפגוע בטבע האל. אף אחד לא מאלץ אף אחד אחר תחת איומים להפר את צוויו המנהליים של האל או לפגוע בטבעו. זה פשוט לא קורה. במקום זאת, זה משהו שקורה בגלל אופיו של האדם. "אין לפגוע בטבע האל". הצהרה זו מכילה בתוכה משמעות. עם זאת, אלוהים מעניש אנשים על פי מצבם והרקע שלהם. פגיעה באלוהים מבלי לדעת שעשינו זאת היא מצב אחד, בשעה שפגיעה באלוהים במודע היא מצב אחר. יש כאלו שמסוגלים לפגוע באלוהים במודע, והם ייענשו. האל מבטא חלק מטבעו בכל שלב בעבודתו. האם האדם לא למד לזהות זאת? האם בני האדם לא מכירים לפחות במעט את הטבע שהאל חשף במהלך האמיתות הרבות שביטא, כמו גם את המילים והמעשים שעלולים לפגוע באל? ובאשר לדברים הנקבעים בצוויו המנהליים של האל - הדברים שעל האדם לעשות ולא לעשות – האם בני האדם לא מכירים גם אותם? ישנם דברים הקשורים לאמת ולעקרונות שאותם בני האדם לא יכולים להבין עד הסוף כי הם לא התנסו בהם. הם לא מסוגלים להבין אותם. עם זאת, הדברים המופיעים בצווים המנהליים כן אמורים להיות מוכרים להם. מדובר בכללים. מדובר בדברים שהאדם מסוגל להבין ולבצע בקלות. אין צורך ללמוד אותם או להסביר אותם. מספיק שאנשים ינהגו על פי הבנתם את הכללים. אם אינכם זהירים, אם חסרה יראת אל בליבכם, ואם אתם מפרים ביודעין את הצווים המנהליים, מגיע לכם להיענש!

מובאה 73

כדי שמנהיגים ועובדים יוכלו למלא את חובותיהם היטב ולהצליח במשימה שהאל הפקיד בידיהם, תחילה עליהם להבין את רצון האל ולא להתמקד בגודל או בכמות העבודה המוטלת עליהם. במקום זאת מוטב שיתמקדו בשאלה האם יש להם היווכחות בחיים ושישנו את טבעם. זוהי דרישת האל ממנהיגים ומעובדים. האם כעת אתם מבינים באמת שינויים בטבעו של אדם? מה משמעות הדבר, שינוי בטבע? האם אתם מסוגלים להבחין בין שינוי בהתנהגות לבין שינוי בטבע? אילו מצבים נחשבים שינויים בטבע חייו של אדם, ואילו מצבים הם בסך הכול שינויים בהתנהגותו כלפי חוץ? מה ההבדל בין שינוי בהתנהגותו של אדם כלפי חוץ לבין שינוי בחייו הפנימיים? האם אתם מסוגלים להבחין בהבדל? כשאתם רואים מישהו נלהב שמתרוצץ ומקדיש זמן רב לכנסייה, אתם אומרים, "חל שינוי בטבעו!" כשאתם רואים מישהי שזונחת את משפחתה או את עבודתה הרגילה, אתם אומרים, "חל שינוי בטבעה!" אתם חושבים שאלמלא היה חל שינוי בטבעם, הם לא היו מסוגלים להקריב בצורה כזאת. כך רובכם מבינים את הדברים, אך האם השקפה זו נכונה? אנשים אחרים מגוחכים אף יותר; כשהם רואים מישהו שזנח את משפחתו או את עבודתו, הם אומרים, "האדם הזה באמת אוהב את האל!" היום אתם אומרים שהאדם הזה אוהב את האל, מחר תגידו שמישהו אחר אוהב אותו. כשאתם רואים אדם שמטיף ללא הרף, אתם אומרים, "האדם הזה מכיר את האל. הוא זכה באמת. הרי אלמלא הכיר את האל, לא היה לו כל כך הרבה מה לומר." כך אתם מבינים את הדברים, הלא כן? זהו אכן האופן בו רובכם תופסים אנשים ועניינים. אתם תמיד קושרים כתרים לאנשים ומרעיפים עליהם מחמאות. היום אתם קושרים למישהו כתר על אהבתו את האל, מחר תעשו זאת למישהו אחר על הכרתו את האל ועל נאמנותו לאל. אתם "מומחים" בקשירת כתרים לאחרים. מדי יום ביומו אתם קושרים כתרים לאנשים אחרים ומרעיפים עליהם מחמאות, ואף שכתוצאה מכך נגרם להם נזק, בכל זאת אתם גאים במעשיכם. כשאתם משבחים אחרים בצורה כזאת, אתם הופכים אותם ליהירים. אלה שזוכים לשבחים כאלה חושבים לעצמם, "השתניתי, אני ראוי לכתר, אין ספק שאיכנס למלכות שמים!" גרוע מכך, ישנם כאלה, כמו פאולוס, שמלהגים ללא הרף על כמה סבלו ועל כמה נשאו עדות. הם מהללים את עצמם ומדברים על סמך תפיסותיהם והעדפותיהם האישיות, ללא שום התחשבות ברצון האל. הם קוראים לאחרים לחקות אותם אף שברור שטבעם לא השתנה, וכתוצאה מכך, נגרם נזק לאלה שמאמינים באל אך הם חסרי חוש הבחנה – ובפרט לאלה הסוגדים להם – והם סוטים מדרך הישר. הם טרם מצאו את הנתיב הנכון לאמונה באל, והשקיעו וסבלו למען האל מתוך קנאות ותו לא. הם בסך הכול נעצרו ונאסרו מבלי שבגדו בשום דבר או הפכו ליהודה איש קריות – ולכן הם חושבים שהם שימשו כעדים ושהם כשירים להיכנס למלכות שמים. הם מתייחסים לשמץ הניסיון הזה כאל עדות ומתרברבים בו בכל מקום. האין הם מתפארים כדי לרמות אנשים? אנשים רבים נושאים "עדות" כזאת, וכמה אנשים הוטעו? האין זה מגוחך שמתייחסים לאנשים כאלה כאל מתגברים? אתה יודע איך האל רואה אנשים? האם ברור לך מהו בדיוק מתגבר? האל מתעב נשיאת עדות שקר בצורה שכזו. כמה עברות כאלה ביצעתם? אינכם יכולים לספק חיים לאחרים או לנתח מצבים של אחרים. אתם רק יכולים לקשור כתרים לאנשים וכתוצאה מכך להובילם להרס. אינך יודע שאדם מושחת לא יכול לשאת שבחים? כשאיש לא משבח אותם, אין גאים מהם, הם מסתובבים עם האף למעלה. אך אם ישבחו אותם, הם הרי ימותו מהר יותר, הלא כן? אינכם יודעים מה משמעות הדבר לאהוב את האל, להכיר את האל, להשקיע בכנות למען האל. אינכם מבינים אף אחד מהדברים הללו. אתם מביטים על הופעתם החיצונית של דברים ואז שופטים אחרים, קושרים להם כתרים ומרעיפים עליהם מחמאות, ובהתנהגותכם זאת אתם מטעים אנשים רבים ופוגעים בהם – ואתם עושים זאת לעתים תכופות. אנשים רבים שזכו מכם לשבחים כאלה סטו מדרכם וירדו מגדולתם. גם אם הם מצליחים להתאושש, עדיין חל עיכוב בהתקדמותם בחיים והם כבר ספגו אובדנים. רובם טרם מצאו את הנתיב הנכון לאמונה באל, אין הם יכולים לחתור אל האמת ויש להם רק שמץ של הכרה עצמית. כשהם זוכים לשבחים כאלה, סופם שיהפכו זחוחים, שאננים ומקובעים בדרכיהם, מתוך תחושה שכבר מצאו את הנתיב הנכון לאמונה באל ושכבר יש להם מעט ממציאויות האמת. אופן דיבורם ייעשה מחוצף יותר, הם ינזפו בחברי הכנסייה ויתנהגו כעריצים. כשאתם פועלים בצורה כזאת, האם אינכם פוגעים באנשים והורסים אותם? איזה מין אדם אוהב את האל? אלה שאוהבים את האל מוכרחים להיות כמו פטרוס, יש להביאם לידי שלמות, ועליהם ללכת בעקבות האל עד סוף הדרך על מנת לזכות באהבתו. האל מביט אל עומק לבם של האנשים, ורק הוא יכול לקבוע מי אוהב אותו. אנשים מתקשים לראות זאת בבירור, אז איך הם יכולים לחרוץ את דינם של אחרים? רק האל יודע אילו אנשים אוהבים אותו באמת. גם אם לבם מלא אהבה לאל, הם לא מעזים להצהיר על אהבתם זו. האל אמר שפטרוס ניחן באהבת האל, אך פטרוס מעולם לא העיד זאת על עצמו. אם כך, האם אהבה כלפי האל היא משהו שאפשר להתפאר בו כלאחר יד? אהבת האל היא חובתו של אדם, לכן אם תתחיל להתרברב ברגע שלבך יתמלא מעט אהבה כלפי האל, יהיה זה מעשה משולל היגיון. מעשה משולל היגיון אף יותר הוא לשבח אחרים על אהבתם את האל, אף שאתה עצמך לא ניחנת באהבת האל. זהו טירוף. רק האל יודע לזהות אנשים שניחנו באהבת האל, ויכול להצביע עליהם. אם מישהו מבטא את המילים האלה, הוא מאייש את העמדה הלא נכונה. אתה תופס את מקומו של האל, מריע לאנשים ומחמיא להם – מטעם מי אתה עושה זאת? הרי האל לא מחמיא לאנשים או מריע להם. אחרי שפטרוס הובא לידי שלמות, האל לא השתמש בו כדוגמה ומופת עד שעשה את העבודה של אחרית הימים. באותה תקופה הוא אף פעם לא אמר לאחרים את המילים: "פטרוס אוהב את האל." הוא אמר דברים כאלה רק לאחר שביצע את השלב הזה בעבודה, והפך אותו לדוגמה ומופת למי שחווה את משפט האל ומחפש לאהוב אותו באחרית הימים. לכל דבר שהאל עושה יש משמעות. כה מגוחך מצד אנשים לומר באופן שרירותי שאדם זה או אחר ניחן באהבת האל! זוהי איוולת גמורה. ראשית, אנשים אלה מאיישים את העמדה הלא נכונה. שנית, אין זה משהו שבכוחם של אנשים לקבוע. כשמחמיאים לאחרים, מה פירוש הדבר? פירוש הדבר הוא לבלבל אחרים, לשטות בהם ולהזיק להם. שלישית, באשר להשפעתה התכליתית של התנהגות זו, לא רק שאין בכוחה להוביל אחרים אל הנתיב הנכון, היא אף מפריעה להיווכחותם בחיים וגורמת לאובדנים בחייהם. אם אתה תמיד אומר שמישהו אוהב את האל, מסוגל לוותר על דברים ונאמן לאל, הרי שכולם יחקו את מעשיו למראית עין של אדם זה, הלא כן? לא זאת בלבד שלא הובלת אחרים אל הנתיב הנכון, אלא גם הובלת את רובם להתמקד במעשים כלפי חוץ מתוך מחשבה שאלה יספיקו כדי לזכות אותם בכתרים, בעודם הולכים מבלי משים בדרכו של פאולוס. זאת הייתה ההשפעה, הלא כן? האם אתה מודע לבעיות האלה כשאתה אומר את המילים האלה? איזו עמדה אתה מאייש? מהו תפקידך? מהי ההשפעה התכליתית של מילותיך? אל איזה נתיב היא מובילה את האחרים בסופו של דבר? מהי מידת הנזק שהיא גורמת? כשאנשים פועלים באופן זה, ההשלכות חמורות.

יש בכנסייה מנהיגים ועובדים שלא יכולים לדבר על הניסיון שלהם ולשאת עדות, והם אינם יכולים להשתמש באמת כדי לפתור בעיות. הם תמיד מעידים על סבלם, על הגיזום והטיפול שקיבלו על עצמם, על כך שלא שקעו במרה שחורה למרות הצרות הרבות שפקדו אותם, ועל התמדתם במילוי חובותיהם. גם הם, כמו פאולוס, תמיד נושאים עדות על עצמם, מבססים את עצמם, וגורמים לאנשיו הנבחרים של האל להעריץ אותם, להעריך אותם ולראות בהם דוגמה ומופת. נוסף לכך, כשאנשים כאלה רואים מישהו שמיטיב לדבר את המילים ואת הדוקטרינות ויודע להטיף, הם מחמיאים לו, והם משבחים מנהיגים ועובדים הפועלים כפאולוס ומריעים להם, ובכך גורמים גם לאחרים להעריץ אותם. לא זאת בלבד שהם כושלים בעבודת ההשקיה והתמיכה, העבודה שהם עוסקים בה הרסנית ומשבשת, שכן היא מובילה אחרים ללכת בדרכו של פאולוס. בעודם עושים זאת הם חושבים בטעות שהם מנהיגים טובים וכשירים, והם רוצים שהאל יתגמל אותם על כך. רובכם נמצאים במצב כזה, הלא כן? כל עוד אתם מייחסים חשיבות אך ורק למילים ולדוקטרינות ומוכיחים אנשים ללא הרף כפי שאתם נוהגים כעת, האם תוכלו להוביל אנשים אל הנתיב הנכון? לאיזה נתיב התנהגות שכזו עלולה להוביל אותם בסופו של דבר? היא הרי תוביל אותם לדרכו של פאולוס, הלא כן? אני רואה שכך הם פני הדברים, אין זו הגזמה. אפשר לומר שכולכם מנהיגים בסגנון פאולוס, המובילים אנשים בדרכו של פאולוס. אתם עדיין מעוניינים בכתר כלשהו? יהיה לכם מזל אם לא יוקיעו אתכם. בהתבסס על מעשיכם, כולכם הפכתם לאנשים שמתנגדים לאל, אתם אמנם משרתים את האל אך בה בעת מתנגדים לו, והפכתם מומחים בשיבוש עבודתו. אם תמשיכו ללכת בנתיב שכזה, תהיו בסופו של דבר רועי שקר, עובדי שקר, מנהיגי שקר, וצוררי משיח. זוהי תקופת ההכשרה לקראת המלכות. אם לא תשקיעו מאמץ באמת ותתמקדו אך ורק בעבודה, תלכו מבלי משים בדרכו של פאולוס. יתרה מזאת, תיקחו איתכם אחרים שנוהגים גם הם כפאולוס. כך תהפכו לאנשים שמתנגדים לאל ומשבשים את עבודתו, הלא כן? אם כך, אדם המשרת את האל ואינו יכול לשאת עדות למענו או להוביל את אנשיו הנבחרים בנתיב הנכון הוא אדם שמתנגד לאל. רק שני הנתיבים האלה קיימים. בנתיבו של פטרוס חותרים אל האמת ובסופו של דבר זוכים להצלחה באמונה. בנתיבו של פאולוס לא חותרים אל האמת ושואפים אך ורק לברכות ולתגמולים. זהו נתיב של כישלון. היום, מעטים מדי האנשים שהולכים בנתיב ההצלחה של פטרוס, בעוד אנשים רבים מדי הולכים בנתיב הכישלון של פאולוס. אלה מכם המשרתים כמנהיגים וכעובדים שלא חותרים אל האמת מההתחלה ועד הסוף יהפכו כולם למנהיגי שקר ולעובדי שקר, וכולכם תהיו צוררי משיח ואנשים מרושעים המתנגדים לאל. אם מרגע זה ואילך תעברו לנתיב הנכון ותבחרו בדרכו של פטרוס באמת ובתמים, עדיין תוכלו להפוך למנהיגים ולעובדים טובים שזוכים לשבחי האל. אם אינכם שואפים להיות מובאים לידי שלמות ולהיווכח במציאות של דברי האל, נשקפת לכם סכנה. לאור סכלותכם ובורותכם, ניסיונכם השטחי והלוקה בחסר, שיעור קומתכם הנמוך וחוסר הבגרות שאתם מפגינים, הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לשתף איתכם יותר על האמת ולגרום לכם להבין, אך זכייתכם באמת תלויה בחיפוש האישי שלכם. הרי אנו חיים בתקופה שונה מאוד מזו של פטרוס ושל פאולוס. בתקופתם, ישוע טרם עסק בשיפוט וייסור האדם או בשינוי טבעו של אדם. היום, האל בהתגלמותו כבשר ודם כבר השמיע את האמת בשקיפות רבה. אנשים שעדיין הולכים בדרכו של פאולוס מוכיחים בעצם המעשה שיכולת ההבנה שלהם פגומה, וכן שאופיים מרושע וטבעם יהיר מדי, כפאולוס עצמו. העת ההיא הייתה שונה מהיום, וההקשר היה שונה. היום, דברי האל נהירים וברורים מאוד; ממש כאילו הוא מושיט את ידו ללמד ולהוביל אתכם, כך שאם בכל זאת אתם בוחרים בנתיב הלא נכון, זהו מעשה שאין עליו מחילה. נוסף לכך, היום יש שני אבות-טיפוס, פטרוס ופאולוס, אחד חיובי ואחד שלילי, אחד דוגמה ומופת והשני אזהרה. כשאתה בוחר בנתיב הלא נכון, פירוש הדבר הוא שבחירתך שגויה ושאתה מרושע עד מאוד. האשמה היא שלך ושלך בלבד. רק מי שיש לו את מציאות האמת יכול להוביל אחרים להיווכחות במציאות האמת, ואילו מי שאין לו את מציאות האמת יכול רק לגרום לאנשים לסטות מדרך הישר.

מובאה 74

ישנם מנהיגים ועובדים שבמסגרת עבודתם אינם משתפים על האמת בהתאם לדברי האל. הם לא מסוגלים להבין את הדברים במלואם בכוחות עצמם ולעתים תכופות אומרים, "אני רוצה שכולם יביעו את דעתם. כולם, אמרו מה אתם חושבים". ייתכן שזה נשמע נכון ודמוקרטי למדי, לאפשר לכולם להביע עמדה ובסופו של דבר להגיע להסכמה כללית. נוהל כזה מקובל כמוצא אחרון כשאנשים לא מבינים את האמת אך אין הוא מבטיח שהמסקנה שתתקבל בסופו של דבר תעלה בקנה אחד עם האמת. כיוון שאיש לא מבין את האמת ולכולם דעות פגומות, הרי שגם אם הם מתכנסים יחדיו, הם עדיין לא מסוגלים להגיע למסקנה שעולה בקנה אחד עם האמת. האין זה כך? היה טוב הרבה יותר אילו מישהו שמבין את האמת היה משתתף; זה היה משפר את המצב. אבל יש חשיבות מכרעת לכך, שבראש יעמוד אדם אשר מבין את האמת. האדם הזה צריך להדריך את כולם בחיפוש האמת על פי דברי האל. כך, המסקנות שיגיעו אליהן יעלו בקנה אחד עם האמת. זוהי הגישה הטובה ביותר. אדם שמבין את האמת מוכרח לקחת פיקוד, לעמוד בראש ולהוביל את כולם בשיתוף על האמת על פי דברי האל, כדי שאפשר יהיה בסופו של דבר להשיג אחדות ולהגיע להסכמה באשר לאמת. זהו הנתיב הנכון היחיד ליישום בפועל. אם כך, כיצד יש להתייחס לדמוקרטיה? כיום, בקרב האנושות המושחתת, הדמוקרטיה היא מערכת חברתית מתקדמת למדי. היא גם אוונגרדית ואופנתית וקולעת לטעם הרוב. מדובר אמנם במערכת מתקדמת למדי, אבל האם מערכת כלשהי, מעולה ככל שתהיה, מסוגלת לפתור את בעיית החטא האנושי? האם היא יכולה לשנות את מהות הרעות החולות והאפלה החברתיות? אין זה דבר בר השגה, לא כל שכן בדיקטטורה. האם מעשי שחיתות והתנהגויות פסולות לא רווחים גם בקרב בכירי המדינות הדמוקרטיות האלה? השטן השחית עמוקות את האנושות ומשום כך אין במערכת הזאת שום דבר שעולה בקנה אחד עם האמת; אין בה ולו שמץ של אמת. בני אדם חיים על פי טבעם המושחת, מורדים באל ומתנגדים לו; הם לא יכולים ליישם בפועל את האמת כלל וכלל. אפילו מנהיגים לאומיים בעמדות כוח וכן אישים מפורסמים חיים על פי טבעו של השטן, על אף הידע שברשותם. הם אינם אוחזים אף בשמץ של אמת והם מסוגלים לעשות מעשים רבים שהם בגדר מרידה באל והתנגדות לו. הם מסוגלים אפילו לעשות מעשים מרושעים ומגוחכים. אין זה משנה אם הם אנשי אמונה, אף לא אחד מהם מסוגל לקבל את האמת והם אינם נוהים אחר האל באמת ובתמים. אף לא אחד מהם מציית לאל או סוגד לו. הם אף פעם לא אומרים דברים שמרוממים את האל או נושאים לו עדות. הם מדברים רק מילים אתאיסטיות המכחישות את האל ומתנגדות לו; כל כולן דברי כפירה מופרכים, מילים הקוראות תיגר על השמיים, מילים שטניות ותו לא. לכן, תהיה אשר תהיה המערכת בה בוחרים בני האדם למשול במדינתם, הם לא יצייתו לאל, לא יסגדו לו, לא יקבלו כל אמת אותה הוא יביע ואף לא ימשלו במדינתם על פי דבריו או על פי האמת. הם תומכים במשילות שמבוססת על שלטון החוק והמדע. הדבר מראה שהם בוחרים בנתיב של מרד באל והתנגדות לו. האל אינו מברך מדינות כאלה. כל מדינה הנשלטת על ידי מלכי שדים מתנגדת לאל יותר מכול והוא מטיל עליה קללה. אלה המדינות שהאל החליט שיש להשמידן. אם כך, עצם היותה של מדינה דמוקרטית או לא אינו הגורם העיקרי שיקבע אם האל יתעב אותה וימיט עליה הרס. הגורם העיקרי הוא סוג האנשים המהווים את הקבוצה השלטת במדינה הזאת. אם כל האנשים בעמדת הכוח הם שטניים, אם הם כולם שדים המתנגדים לאל, אזי האל מואס במדינה הזאת ומטיל עליה קללה והוא ישמיד אותה.

אם מנהיגי הכנסייה ועובדיה לא יחתרו אל האמת ויתנהלו ללא עקרונות, מה יהיו ההשלכות? אין כל ספק כי הם לא יזכו בשבחו של האל. ישנם מנהיגים ועובדים שחושבים, "אין זה משנה אם אני אוחז באמת או לא. על ידי כך שאנהיג דמוקרטיה ולא אנהג כדיקטטור בכל דבר ועניין, אוכל להבטיח שאינני עושה מעשה רע. כך האל לא ידיר אותי. אם אעשה את עבודתי היטב, האל ישבח אותי." האם אמירה זו נכונה? האם אתם מצליחים להבחין מה הם אומרים? האם הימנעות מהתנהגות דיקטטורית מוכיחה שהאנשים האלה פועלים באופן התואם את רצון האל? האם הנהגת דמוקרטיה מוכיחה שהם פועלים על פי עקרונות? קו חשיבה זה אמנם נראה הגיוני, אך למעשה הוא שגוי. אם מנהיגים ועובדים לא חותרים אל האמת, אופן יישומם בפועל תמיד יהיה שגוי ולא הולם. הנתיב הנכון היחידי הוא החתירה אל האמת. הגישה ההולמת היחידה היא יכולתם של מנהיגים ושל עובדים להתמיד בנתיב החתירה אל האמת, וכן להוביל את כולם לשתף על האמת בהתאם לדברי האל ולמצוא את נתיב יישום האמת בפועל ויהי מה. האם ראוי או לא ראוי שמנהיגים ועובדים תמיד ינקטו בגישה המאפשרת לכולם להביע את דעתם ולהגיד מה הם חושבים? (אין זה ראוי). מדוע אין זה ראוי? (איש אינו אוחז באמת). נכון. איש אינו אוחז באמת. אם כך, לא משנה כיצד הם משתפים, האם המסקנות הנובעות מהשיתוף יכולות לעלות בקנה אחד עם האמת? זה בלתי אפשרי. אז מה אמור אדם לעשות על מנת להיות תואם לאמת? (לבחון מה אמר האל. עליו לחפש נתיב בתוך דברי האל). איך נשמעת האמירה הזאת? אין נכונה ממנה. מנהיגים ועובדים צריכים לשתף על האמת בהתאם לדברי האל בכל סוגיה שהיא, ועליהם לחפש את הנתיב בדבריו; רק אז אפשר יהיה להגיע למסקנות נכונות. באשר לאופן השיתוף של כולם על עקרונות האמת והאם הם מוצאים את העקרונות באופן מדויק, זה כבר עניין אחר. אם ביכולתך להוביל את כולם לקרוא בדברי האל על מנת למצוא את האמת ואת העקרונות, זוהי ראיה לכך שאתה אדם שחותר אל האמת. אם אתה רק גורם לכולם לשתף ולהביע את דעתם ללא שום התייחסות לחיפוש בסיס בדברי האל או חיפוש העקרונות בדבריו, אזי אינך אדם שחותר אל האמת; אתה מנסה ליישר את ההדורים תוך התעלמות מהעקרונות. אם בסופו של דבר תחליט לערוך הצבעה והרוב יקבע, האם זה עולה בקנה אחד עם העקרונות? לפעמים ייווצר צירוף מקרים וזה אכן יעלה בקנה אחד עם מספר עקרונות או לא יחרוג מתחום העקרונות, אך רוב הזמן זה לא יעלה בקנה אחד עם העקרונות משום שאינך מחפש את העקרונות; אתה רק מקשיב להערות נטולות הבסיס של כולם, ומבין אלה, הקולניים ביותר זוכים לומר את המילה האחרונה. ומהו סופו של מנהיג כזה? הם הופכים לצופים מן הצד, שמקבלים את הדעה שזוכה לרוב קולות. הדבר משול למנהיגים שמסלקים עושי רע וצוררי משיח על פי הצבעה. די באדם אחד שיחלוק על דעת הרוב כדי שהסילוק לא ייצא אל הפועל. אפילו לדבריי לא תהיה שום משמעות. האין זו דחיקה הצדה של האל? הם דוחקים את האל הצדה, אך טוענים שהם מחפשים את האמת, זוהי שטות גמורה! מהי התוצאה הסופית כשכולם משתפים על האמת ומחפשים עקרונות? תוצאת השיתוף הזה עולה בקנה אחד עם דברי האל, עם האמת ועם העקרונות; היא תואמת את רצונו. אם אחרי שיתוף ממושך מגיעים להסכמה כללית שיישומה מזיק לאינטרסים של בית האל ולא מיטיב עם אנשיו הנבחרים של האל, אזי תוצאת ההסכמה הכללית הזאת אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות האמת. היא בהחלט מנוגדת לדברי האל. אין שום ספק בקשר לזה. אם כך, מהי בדיוק מהות התוצאה של ההסכמה הכללית הזאת? זוהי דוקטרינה ריקה מתוכן שנשמעת טוב, עולה בקנה אחד עם דרכי העולם החילוניות, קולעת לטעמם של כולם ומיטיבה עם האינטרסים של כולם, אך היא לא עולה בקנה אחד עם עקרונות האמת של בית האל. ישנם מנהיגים מבולבלים; הם אינם חותרים אל האמת ואינם מבינים אותה. לאחר שכולם משתפים, המנהיגים האלה בוחרים תוצאות שמתאימות להעדפותיהם האישיות, אך למעשה מנוגדות לעקרונות האמת. הם מאמינים שהם עושים דבר הגיוני וצודק שתואם לחלוטין את האמת. למעשה, הם אינם מבינים שדברי האל הם האמת. הם מבינים אפילו פחות מכך מהם עקרונות האמת. הם תוצאה שקולעת לטעמם מבין השיתופים של כולם וחושבים, "ראו כמה אני דמוקרטי, אינני נוהג כדיקטטור. אני דן עם כולם על כל דבר ובסופו של דבר ההחלטה היא של כולם. קיבלנו אותה על ידי הצבעה. זהו תוצר של קבוצה שקיבלה החלטה; לא קיבלתי אותה על דעת עצמי." הם מרוצים למדי מעצמם, אך בסופו של יום הם בוגדים באינטרסים של בית האל ובאמת של דבריו בעודם רומסים את דרישותיו. כולם מרוצים והרוויחו מהעניין. אך האם האל יהיה מרוצה מכך? האם הוא ישבח זאת? כיצד ירגיש האל בלבו? הדברים האלה לא מעניינים מנהיגים כאלה; הם פשוט מבצעים את עבודת הכנסייה באופן כזה. באשר לשאלה האם הם מנהיגי שקר או צוררי משיח, כולם מוכרחים לדעת לעשות את האבחנה. האם מקרים כאלה רווחים בכנסיות רבות? יש לא מעט מהם, ללא ספק.

על מנת להתחבב על אנשים ולהבטיח שייבחרו שוב כמנהיגים, יש מנהיגי כנסייה שמיישמים עקרונות דמוקרטיים בכל מעשיהם בתואנה שהם אינם נוהגים כדיקטטורים. הם עושים בכך שימוש כדי להתחבב על אנשים, אך למעשה, הם עושים זאת על מנת לבסס את מעמדם. האין זו התנהגות של צורר משיח? (כן). רק צורר משיח מתנהג כך. גם אתם עושים דברים כאלה? (לפעמים). והאם אתם מהרהרים בכוונות שמאחורי המעשים שלכם? הדבר הגיוני אם האדם רק החל בעבודתו כמנהיג ואינו מבין עקרונות. אבל אם הוא מתפקד כמנהיג או כעובד כבר זמן מה ועדיין מתעקש לעשות זאת, אזי מעשיו נטולי עקרונות. זוהי הנהגה שקרית ואין הוא אדם שחותר אל האמת. אם לאדם כוונות ומטרות אישיות והוא ממשיך לנהוג כך, אזי הוא צורר משיח. איך אתם מתייחסים אל הסוגייה הזאת? כיצד אתם נוהגים כשאתם ניצבים אל מול סוגייה כזאת? אם יש לכם כוונות ומטרות אישיות, מה עליכם לעשות על מנת לפתור אותן? (שמתי לב שיש בתוכי כוונות מסוימות. לפעמים אני חושש שהאחים והאחיות יגידו שמעשיי אינם פתוחים ושקופים, שאני מקבל החלטות על דעת עצמי מבלי לומר להם. כשעולות בי מחשבות כאלה, אני דן בעניין עם אחיי ועם אחיותיי ופותר אותו. אינני מקבל החלטות על דעת עצמי). מקובל להתייעץ עם אחרים. זה בסדר גמור לוודא שכולם מעודכנים; זוהי קבלה של פיקוח על עבודתך על ידי האחים והאחיות, והדבר עוזר לך למלא את חובתך. עם זאת, במהלך הדיונים שלכם, עליכם גם לדבוק בעקרונות האמת. אם תסטו מעקרונות האמת, הדיון עלול לעבור לנושא אחר או להפוך לבזבוז זמן ולא תגיעו למסקנות הנכונות. לכן, המנהיגים והעובדים נדרשים להוביל את הדיון מתחילתו על ידי קריאת הפסוקים המתאימים בדברי האל. כך כולם יכולים לשתף בהתאם לדבריו. שיתוף כזה יקבע נתיב ויניב תוצאות טובות. אינך יכול סתם לעמוד מנגד ולהניח לכולם לשתף כראות עיניהם. אם לאיש אין דעה נחרצת ואם איש אינו מחפש את האמת, אין כל טעם באופן השיתוף הזה, ממושך ככל שיהיה. לעולם אי אפשר יהיה להשיג דרכו את התוצאה הנכונה. אם כך, אם חסר לכנסייה מנהיג טוב ובראשה עומד מישהו שלא מבין את האמת; אם קבוצת אנשים מבולבלים ללא דעות נחרצות משתפת באקראי ותוצר השיתוף הוא שטות גמורה, איזו השפעה עלולה להיות לכך? איך נקראת הדמוקרטיה לכאורה הזאת? אלה ויכוחי סרק נטולי עקרונות שלא יביאו לתוצאה הנכונה. לגישה דמוקרטית שכזאת לא יכולה להיות השפעה חיובית. על אף החזות הזוהרת וחלקלקות הלשון של כולם, למעשה אין להם דעות נחרצות, כישרון אמיתי ולמידה של ממש. הם לא מסוגלים להוביל אנשים אל הנתיב הנכון. הם אומרים רק מילים שמטעות אנשים, אך אין להן שום השפעה חיובית. בכל מקרה, אין שום טעם בהתייעצויות דמוקרטיות אם אין מישהו שמבין את האמת ויכול להוביל כשנתקלים בקושי כלשהו. הגישה הטובה ביותר היא שהמנהיגים והעובדים בכל זאת יחפשו את האמת בעצמם, יבחרו את דברי האל המתאימים, יקראו אותם בקפידה ויהרהרו בהם בתשומת לב. לאחר מכן הם יוכלו הביא את דברי האל למפגש על מנת לשתף עליהם ולדון בהם עם כולם. רק בדרך זו אפשר להשיג תוצאות. באשר למנהיגי שקר ולצוררי משיח, הם לא מנהיגים התייעצויות דמוקרטיות בשום מצב שהוא. הם אף פעם לא מאפשרים לאנשים לדון או לשתף. הם דבקים בכוונותיהם ובמטרותיהם מתוך חשש שהתייעצויות דמוקרטיות יחשפו או יבטלו את כוונותיהם ואת מטרותיהם. לכן הם נוהגים כדיקטטורים מתוך שאיפה מתמדת להיות מקבלי ההחלטות. גם אם הם מנהיגים שיתוף דמוקרטי במקרים שוליים מסוימים, הם עושים זאת על מנת להתחבב על כולם וכדי שכולם יראו אותם באור חיובי; הדבר נעשה אך ורק על מנת לבסס את מעמדם האישי. אם אתם נתקלים באנשים עם כוונות כאלה, עליכם להישמר מפניהם ולהשגיח עליהם, ובמקרה הצורך עליכם לחשוף ולהגביל אותם. מנהיג או עובד טוב הוא זה שתחילה מחפש את האמת בעצמו ואז מוביל את כולם בשיתוף על דברי האל ובחיפוש האמת. ייתכן שבמהלך שיתוף, תהיה אי בהירות בלב כולם ואולי אף ערפול מסוים, אך בעודם ממשיכים לשתף, רוח הקודש תעניק להם נאורות. ייתכן שאחד מהם יכריז על אור או על נתיב ובעוד כולם ממשיכים לשתף לאור ההארה שלו ולאורך הנתיב הזה, תצמח בלבם בהירות שתאפשר להם לקבוע את הנתיב הנכון ליישום בפועל. בעוד כולם ממשיכים לשתף יחדיו, הבהירות בדבריהם תלך ותתעצם. כל עוד עבודת רוח הקודש הופכת אדם אחד לנאור ומואר, יהיה זה כאילו כולם הפכו לנאורים ומוארים. כל המנהיגים והעובדים צריכים ללמוד לחפש את האמת בדרך זו. יישום בפועל בדרך זו מאפשר לרוח הקודש לפעול. אם אתה תמיד מסכים עם דעותיהם של כולם ואינך מבקש לדעת כיצד פועלת רוח הקודש, תהיה זו סטייה. כאשר אדם מרבה להסכים עם דעותיהם של כולם ומתפשר על מה שטוב בעיני אחרים, איזו מין גישה היא זו? מי שנוקט בגישה זו מחפש להתחבב על אחרים, הוא לא נושא בנטל ואינו מביא בחשבון את עבודת בית האל. על פני השטח אמנם ביצעת את עבודתך, אפשרת לאנשים לשתף ולהביע את דעתם, הנהגת דמוקרטיה ונמנעת מהתנהגות סמכותנית או חד צדדית, אך מטרתך הייתה להתחבב על אנשים, לגרום להם לכבד ולהעריך אותך, לומר שאינך נוהג כדיקטטור, שהנך פועל בהגיון וכשיר לעבודה. כשזה מה שקורה, אתה מרוצה. האם נכון לנהוג כך? אם מטרתך שגויה, האם התוצאות יכולות להיות נכונות? בהחלט לא. התחבבת על כולם וגרמת להם אושר. כולם אומרים שאתה מנהיג טוב, לא מנהיג שקר או צורר משיח ושאתה כשיר לעבודה; הם כולם תומכים בך – אבל מי מרוויח מזה בסוף? אתה. האם זו תוצאה טובה? לא. ראשית, לא נשאת עדות למען האל ושנית, לא תמכת בעבודת בית האל. בסופו של דבר הגנת על האינטרסים של עצמך ושל כל האחרים וגם על מעמדך האישי, אך איש לא הגן על האינטרסים של בית האל ושל הכנסייה. בין כולכם שוררת הרמוניה נפלאה, אך העבודה המכרעת של בית האל נדחקה הצדה. איש אינו שם לב או מביא בחשבון כיצד על עבודת בית האל לעלות בקנה אחד עם העקרונות ועם דרישות האל. האין זו בגידה באינטרסים של בית האל? בגדת באמת, בדרישות האל וכן בעבודה ובאינטרסים של בית האל, רק כדי שתוכל להתחבב על כולם. בסוף, אתה וכל האחרים מרוויחים. אלה אנשים שפלים ובזויים, חבורת בוגדים. זהו נתיב של צוררי משיח. כאשר אתה בוגד באינטרסים של בית האל כדי לרצות את כולם ולשמר את מעמדך, אתה זוכה לתמיכת כולם, כך שהם תמיד יבחרו בך כמנהיגם. אמנם ביססת את מעמדך, אבל האם עשו בכנסייה את רצון האל וקיימו את האמת שלו? (לא). אתה שיבשת אותם. בכנסייה הנמצאת תחת שליטתך לא עשו את רצון האל. דברי האל לא הופצו בקרב האחים והאחיות ולא נכנסו אל לבם של אנשיו הנבחרים של האל כדי שיהפכו לחייהם. מי האשם העיקרי בכך? אתה. הפכת למכשול ולמחסום בפני רצון האל בכנסייה – ודאי שהאל יכעס עליך. האם לא צריך להחליף אותך? למה תהפוך אם יגיע הזמן להחליף אותך, אך איש לא מסכים לכך? תהפוך לצורר משיח. הובלת את כל אלה שסוגדים לך והולכים בעקבותיך בנתיב שגוי, הם איבדו את הסיכוי שלהם להיוושע והפכו לשה לעולה בעבורך. הכנסייה שתחת שליטתך הפכה ממלכה לצוררי משיח. אלה ההשלכות. מדוע איש לא מסכים לכך שיחליפו אותך? קנית את כולם וכעת אתה אל מבחינתם. תפסת את מקום האל בלבם וכבשת אותו כליל. האל והאמת כבר אינם בלבם; הם שבויים שלך ואתה שולט בהם. בדיוק כך השטן שולט באנשים ומשחית אותם. האל הפקיד בידיך את האנשים האלה ואתה בזזת וכבשת אותם. האין זה צורר משיח? זהו אכן צורר משיח. איזה תפקיד ממלא צורר משיח בכנסייה? זה ברור כשמש וקל לראות זאת. צורר משיח הוא בא כוחו של השטן שעושה את כל רצונו של השטן ומגשים את מטרתו, שהיא הולכת שולל של בני האדם ושליטה בהם. בעשותם כך, הם הופכים לשותפיו של השטן ועל האל להמיט עליהם קללה ולהענישם.

כיום, כל מי שמשרת כמנהיג וכעובד חושש ללכת בנתיב של צוררי משיח. אם כך, כיצד תוכל להימנע מתוצאה כזאת? ראשית עליך להבין, כי החובות שאותן אתה ממלא והעבודה שאותה אתה מבצע הן תפקיד שהאל הטיל עליך וכי עליך לבצע את עבודתך בהתאם לדרישות האל. בעשותך כך, יהיו לך מטרה וכיוון ותהיה מסוגל לחפש את האמת ולחפש נתיב בתוך דברי האל. לאחר מכן עליך להוביל את כולם לשיתוף על פסוקים מתאימים בדברי האל ולאפשר להם לשתף על האמת בהתאם לדבריו, לזכות באור רב יותר בתוך דברי האל, להבין את רצון האל ואת האמת ואז ליישם בפועל על פי עקרונות האמת. כך תפסעו בנתיב הנכון. בעיקרון, עבודת הכנסייה היא הובלת אנשיו הנבחרים של האל בתהליך ההבנה של כל האמיתות שמביע האל ובהיווכחות בהן. זוהי העבודה הבסיסית ביותר של הכנסייה. לכן לא משנה איזו בעיה פותרים, קריאת תכנים מתאימים מדברי האל או שיתוף על האמת מוכרחות להיות חלק בלתי נפרד מכל כינוס. בסופו של דבר, אם תוכל לשתף על האמת ועל עקרונות היישום בפועל עד שיהיו ברורים, כולם יוכלו להבין את האמת ולדעת כיצד ליישמה בפועל. לא משנה איזה היבט של האמת אתם אוכלים ושותים במהלך כינוס, עליכם לשתף כך ולחפש את האמת בהתבסס על הבעיות שאיתן אתם מתמודדים. מי שמבין את האמת מוכרח להוביל את השיתוף ומי שהפך לנאור יכול להמשיכו לאחר מכן. כך, ככל שהם ירבו לשתף, רוח הקודש תרבה את עבודתה עליהם, וככל שהם ישתפו על האמת, כך הם ישיגו בהירות רבה יותר. כשכולם יבינו את האמת, הם ישיגו שחרור וחופש מוחלטים ויהיה להם נתיב ללכת בו. זאת התוצאה הטובה ביותר שיכולה לצמוח מכינוס. כשכולם מתקשרים בנוגע למציאות האמת עד שהיא נעשית ברורה באמצעות שיתוף כזה, האם הם לא מבינים את האמת לאחר מכן? (כן). אחרי שאנשים מבינים את האמת, הם ידעו באופן טבעי כיצד לחוות אותה וליישמה בפועל. כשהם יכולים ליישם בפועל את האמת בצורה מדויקת, האין זה אומר שהם זכו באמת? (כן). אם אדם זכה באמת, האין זה אומר שהוא נפל בנחלתו של האל? אם מישהו נפל בנחלתו של האל, האין זה אומר שהוא זכה בישועת האל? (כן.) אם תצליח להשיג תוצאה כזאת במסגרת עבודתך כמנהיג או כעובד, סימן שביצעת את עבודתך כראוי, מילאת את חובתך כמצופה ממך והאל ישבח אותך. כשכל אנשיו הנבחרים של האל יבינו את האמת, האם הם עדיין יסגדו לך, יעריצו אותך וילכו בעקבותיך? (לא). אנשים ישבחו ויכבדו אותך ויהיו מוכנים לתקשר איתך ולהאזין לשיתופיך רק כדי להפיק מכך תועלת. אלה שמבינים את האמת יכולים באמת להיות האור והמלח. זהו פירוש הדבר, למלא את חובתו של אדם כיציר בריאה ולהיות יציר בריאה ראוי. אנשים שהבינו את האמת והשיגו קשר קרוב יותר עם האל, יכולים להשיג תאימות עם האל, לחדול למרוד בו, לא להבין אותו או להתנגד לו, ולא משנה עם אילו בעיות הם מתמודדים, הם יצליחו לרומם את האל ולשאת לו עדות. אם במסגרת תפקידך כמנהיג או כעובד אתה מיישם בפועל על בסיס עקרונות כאלה, הרי שבתוך זמן קצר תביא אנשים אל מול האל. האנשים אותם תוביל יהיו מסוגלים גם ליישם בפועל את האמת, להיווכח במציאות וכן לרומם את האל ולשאת לו עדות. כך, האנשים אותם תוביל יוכלו גם לזכות בשבחי האל וליפול בנחלתו. לכן, כאשר מנהיג הולך בנתיב החתירה אל האמת, הדבר תואם לחלוטין את רצון האל. כל עוד מעשיהם של אנשים עולים בקנה אחד עם עקרונות האמת, תוצאות מעשיהם רק ילכו וישתפרו, ללא שום תופעת לוואי שלילית והאל יברך אותם ויגן עליהם בכל עניין. גם אם יסטו מדרכם לעתים, האל יעניק להם נאורות ויוביל אותם והם ימצאו תיקון בתוך דברי האל. כשאנשים בוחרים בנתיב הנכון, האל מברך אותם ומגן עליהם.

מהי מטרת הבחירות וההתייעצויות הדמוקרטיות בבית האל? מדוע יש להנהיג דמוקרטיה? (כדי למנוע מצב שבו אנשים לוקחים את החוק לידיהם). אכן, עושים זאת על מנת להימנע מבעיה כזאת. אך המטרה הסופית של התייעצויות דמוקרטיות היא שימוש באמת על מנת לפתור בעיות, הימנעות מיצירת סטיות ופעולה בהתאמה עם רצון האל. המטרה היא הבנת האמת ובחירה במסלול הנכון, מציאת הנתיב שהולך אחר רצון האל, התמסרות לעבודתו והובלת אנשיו הנבחרים של האל אל מציאות האמת כדי שרצון האל ייעשה. המטרה היא גם להישמר מפני הונאה והפרעות מידיהם של מנהיגי שקר וצוררי משיח, להימנע מהתפרצות של תוהו ובוהו בכנסייה ולהגן על חיי אנשיו הנבחרים של האל תוך מניעת אבדות. הנהגת התייעצויות דמוקרטיות עלולה להביא לתוצאות כאלה. אם אין בכנסייה שיתוף על האמת או התייעצויות דמוקרטיות, תוהו ובוהו עלול לפרוץ והשדים והשטנים עלולים לנצל פרצות בקלות רבה מדי וכתוצאה מכך מנהיגי שקר וצוררי משיח יתפסו עמדות כוח. משום שלכל בני האדם יש טבע מושחת, מנהיגים ועובדים הם המועדים ביותר לנהוג באופן דיקטטורי, להביע את דעתם באופן בלעדי ולקבל את כל ההחלטות בעצמם. בית האל מנהיג בחירות דמוקרטיות אך ורק על מנת למנוע ממנהיגים ומעובדים לקחת את החוק לידיים וכן על מנת להגביל מנהיגי שקר וצוררי משיח מתפיסת עמדות כוח בכנסייה, מהבעת דעה באופן בלעדי להם ומהעברת הכנסייה לשליטת משפחותיהם. הדבר נעשה אך ורק על מנת להגביל גישות רודניות וגישות של צוררי משיח. עם זאת, אין זה אומר שעל ידי הנהגת דמוקרטיה, בית האל מאפשר לאחים ולאחיות לומר את המילה האחרונה, או שמוכרחים לקבוע הכול באמצעות התייעצות עם האחים ועם האחיות. בית האל מנהיג דמוקרטיה לצד ריכוזיות. חיוני מאוד שינהג כך. האם אפשר להבטיח כי מסקנות שהגיעו אליהן דרך יישום בפועל של דמוקרטיה יעלו בקנה אחד עם האמת? לא בהכרח. לכן מוכרחים להנהיג ריכוזיות. מה זאת אומרת ריכוזיות? פירוש הדבר הוא ריכוז הדעות של כולם כדי לספק מסקנה מדויקת שתואמת לחלוטין את האמת ועולה בקנה אחד עם רצון האל. כאשר אי אפשר להשיג תוצאות טובות יותר באמצעות התייעצויות דמוקרטיות, יש צורך בריכוזיות על מנת להשיג תוצאות אלה. מנהיגים ריכוזיות בצורה כזאת: אם הקבוצה שמקבלת את ההחלטות לא יכולה להגיע להסכמה כללית אחרי שיתוף על בעיה ולא יכולה לקבל את ההחלטה הנכונה, עליה לדווח על כך לעליונים כדי שהם יוכלו לקבל החלטה. משום שהעליונים מבינים את האמת ואוחזים בעקרונות, החלטותיהם מדויקות ותואמות את רצון האל. אם מנהיגי הכנסייה או הקבוצה שמקבלת את ההחלטות לא מצליחים לשתף על האמת באופן ברור, או למצוא את העקרונות ואת הנתיב, אם אין הם יודעים איך לקבל החלטה, ובנסיבות כאלה אינם מדווחים לעליונים ומבקשים מהם להחליט ובמקום זאת לוקחים את העניינים לידיהם, אזי מנהיגי שקר וצוררי משיח שולטים בכנסייה זו ובקבוצה שמקבלת את ההחלטות. אם אנשיו הנבחרים של האל משיגים תוצאות על ידי שיתוף על האמת ומגיעים למסקנות נכונות, העליונים יאשרו זאת. אם עדיין קיימות סטיות במסקנותיהם והן לא לגמרי עולות בקנה אחד עם עקרונות האמת, העליונים יתקנו אותן. כך אפשר להימנע ביעילות מטעויות שקורות לפעמים בהתייעצויות דמוקרטיות. ריכוזיות שכזו מאפשרת להבטיח שהתייעצויות דמוקרטיות יתקיימו כסדרן ובאין מפריע, ובה בעת, שלא יתגלעו סטיות בעת מילוי חובתם של המנהיגים ושל העובדים. אף שבית האל מנהיג דמוקרטיה, הוא עושה זאת במסגרת עקרונות. על פי עקרונות אלה, יש להנהיגה באופן שתואם את האמת של דברי האל, והאדם מוכרח לציית לאל ולכל מה שהוא אומר בכל עניין. מוכרחים להשיג את התוצאות האלה כדי שניתן יהיה לעלות בקנה אחד עם עקרונות הדמוקרטיה של בית האל. התוצאות הסופיות של הנהגת הדמוקרטיה על ידי הכנסייה מוכרחות לעלות בקנה אחד עם האמת. אם לא, יש לבטל אותן. יש כאלה שמאמינים כי הנהגת דמוקרטיה משמעה שבכל עניין שהוא, אנשיו הנבחרים של האל אומרים את המילה האחרונה ושיש לכבד את כל מה שאומרים האחים והאחיות ולהביאו בחשבון. האם זה נכון? האם האחים והאחיות אוחזים באמת? (לא). אם יתאפשר להם לומר את המילה האחרונה בכל עניין שהוא, איך הדבר שונה מלאפשר למנהיגי שקר ולצוררי משיח לומר את המילה האחרונה? בשני המקרים, הם אינם אוחזים באמת והם אנשים מושחתים. אם הם אומרים את המילה האחרונה, הכוח הרי נמצא בידי השטן, הלא כן? לכן, הנהגת דמוקרטיה אין משמעה שכל מה שאומרים האחים והאחיות הוא האמת, או שהוא צודק ומוכרחים לכבדו. אין זה כך. מנהיגים דמוקרטיה בעיקר על מנת לאפשר לכולם לדבר, לשוחח, לשתף וכן למלא את האחריות המוטלת עליהם, את מחויבויותיהם ואת חובותיהם. עם זאת, לקבוצה שמקבלת את ההחלטות הסמכות לקבל החלטה. אלה שמבינים את האמת מקבלים החלטות והעליונים מקבלים החלטות חשובות במיוחד. כך אפשר להבטיח שההחלטות שמקבלת הכנסייה יהיו נכונות בדרך כלל, או שרוב החלטותיה יהיו נכונות ושסטיות רק ילכו ויתמעטו. זוהי המשמעות של קיום בחירות והתייעצויות דמוקרטיות. מנהיגים את הדברים האלה אך ורק על מנת לעלות בקנה אחד עם האמת בכל עניין שהוא, להגיע למצב שבו פועלים על פי רצון האל והטעויות הן מעטות או אפסיות, ולהבטיח שרצון האל ייעשה באין מפריע. אם לא מקיימים בחירות והתייעצויות דמוקרטיות, אין כל ספק כי לא מעט עושי רע ינצלו פרצות וכן שמנהיגי שקר וצוררי משיח יתנהגו באופן דיקטטורי. הדבר משפיע לא רק על התפשטות הבשורה, אלא גם על חיי הכנסייה ועל ההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. מאז שהחלו להנהיג בחירות דמוקרטיות בבית האל היו כמה וכמה מנהיגי ועובדי שקר שנחשפו ועברו הדרה, וכן עושי רע שלא נותרו להן פרצות להשתלט עליהן. כמו כן, לא מעט אנשים שחותרים אל האמת וזכו לאישור אנשיו הנבחרים של האל נבחרו כמנהיגים וכעובדים. ניתנה להם הזדמנות להתאמן ולהפוך למושלמים. אלה תוצאות מובהקות של הנהגת דמוקרטיה וכולם יכולים לראות זאת. כל אנשיו הנבחרים של האל מוכרחים להבין שעצם כך שהכנסייה מנהיגה דמוקרטיה מועיל לבית האל, לכנסייה ולאנשיה ומיטיב עמם. כיוון שכל אדם בכנסייה הוא חבר בבית האל ואף אחד מהם אינו זר, יש להם הזכות לדבר, לשוחח, להצביע ולבחור בעניינים הקשורים לעבודת הכנסייה וכן הלאה. זוהי הזכות של כולם. עם זאת, אין משמעה של זכות זו שאתה אוחז באמת או שמותר לך לנהוג בפזיזות. הרי אם תנצל לרעה את הזכות הזאת, בית האל יצטרך להגביל אותך, הלא כן? (כן). הזכות הזאת ניתנה לך כדי שתוכל ליישם בפועל את האמת ולהתמודד עם בעיות על פי עקרונות האמת, כדי שתוכל לפעול על פי האינטרסים של הכנסייה ושל בית האל. לא כדי שתאמר את המילה האחרונה ושתנהג בפזיזות. הכנסייה רשאית לאמץ דברים נכונים שאתה אומר ולאזכר אותם. אם אתה אומר משהו לא נכון וחולקים עליך, אל לך להתעקש. עליך לנהוג בקבלה ובצייתנות. יישום בפועל שכזה מיטב עם עבודת בית האל.