לאורו של ברק, כל בעל חיים מתגלה בצורתו האמיתית. בדומה לכך, תחת אורי, האדם השיב לעצמו את הקדושה שהייתה לו בעבר. הו, העולם המושחת של העבר! סוף-סוף הוא קרס אל המים המזוהמים, שקע בהם והתמוסס בבוץ! הו, כל האנושות שבראתי! סוף-סוף היא שוב קמה לתחייה באור, מצאה את יסוד קיומה, והפסיקה להיאבק בבוץ! הו, שפע יצירי הבריאה שבידיי! מדוע הם לא מתחדשים באמצעות דבריי? מדוע הם לא באים לידי ביטוי באור? הארץ כבר אינה דוממת ושקטה כמוות, והשמיים כבר אינם שוממים ועצובים. תוהו ובוהו כבר לא מפריד בין השמיים והארץ, הם מאוחדים והם לעולם לא ייפרדו שוב. באירוע המשמח הזה, ברגע זה של עליזות, הצדק והקדושה שלי מתפשטים ברחבי היקום, וכל האנושות מהללת אותם ללא הפסק. ערי השמיים צוחקות בעליצות וממלכות הארץ רוקדות בשמחה. מי לא צוהל ברגע הזה? ומי לא בוכה ברגע הזה? הארץ במצבה הקדמוני שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ. האדם הוא החוט המאחד את השמיים והארץ, והודות לקדושתו של האדם והודות להתחדשותו, השמיים כבר אינם נסתרים מהארץ והארץ כבר אינה דוממת כלפי השמיים. פני האנושות מעוטרים בחיוכים מסופקים, ולבה כולו מתיקות ללא גבול. בני האדם לא רבים זה עם זה, ובני האדם לא מכים זה את זה. האם יש בני אדם כלשהם שלא חיים בשלום עם הזולת לאורי? האם יש בני אדם כלשהם שממיטים חרפה על שמי ביום שלי? כל בני האנוש מפנים אליי את מבטם המעריץ, ובלבם הם קוראים לי בסתר. חקרתי כל מעשה של האנושות: בין בני האנוש שהתנקו, אין כאלה שממרים את פי, ואין כאלה המותחים עליי ביקורת. האנושות כולה אפופה בטבעי. כולם מתחילים להכיר אותי, מתקרבים אליי ומעריצים אותי. אני עומד איתן ברוח האדם, אני מרומם יותר מכל בעיני האדם ואני זורם בעורקיו. התרוממות הרוח השמחה בלבם של בני האדם ממלאת כל מרחב על פני האדמה, האוויר קר וצלול, ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע, והשמש זורחת וזוהרת.

כעת, הביטו במלכותי, שבה אני מלך על הכול ובה אני מושל בכול. מראשית הבריאה ועד היום הזה, בניי חוו, תחת הכוונתי, מצוקות רבות כל כך של החיים, עוולות רבות כל כך של העולם, עליות ומורדות רבות כל כך של המישור האנושי. אך כעת הם שוכנים באורי. מי אינו בוכה על עוולות העבר? מי לא מזיל דמעות על התלאות בדרך אל היום? ושוב, האם יש מישהו שלא מנצל את ההזדמנות הזו כדי להתמסר אליי? האם יש מישהו שלא מנצל את ההזדמנות הזו כדי לתת ביטוי ללהט התופח בלבו? האם יש מישהו שלא מביע את מה שהוא חווה ברגע הזה? ברגע הזה, כל בני האנוש מקדישים לי את החלק הטוב ביותר בעצמם. כה רבים מתייסרים בחרטה על מעשי האווילות הנבערים של האתמול, וכה רבים מתעבים את עצמם משום עיסוקם ביום האתמול! כל בני האנוש הצליחו להכיר את עצמם, ראו את מעשי השטן ואת מופלאותי, ויש כעת בלבם מקום בשבילי. בני האדם כבר לא יסלדו ממני ויתכחשו אליי, משום שעבודתי האדירה כבר הושלמה ודבר אינו מפריע לה עוד. האם יש כיום בין בני מלכותי מישהו שלא חושב על עצמו? האם יש מישהו שאין לו שיקולים נוספים משום דרכי ביצוע עבודתי? האם יש מישהו שהקדיש לי את כל כולו באמת ובתמים? האם פחתה הטומאה בלבכם או שמא היא התגברה? אם היסודות הטמאים בלבכם לא פחתו ולא התרבו, אשליך בני אדם כמוכם ללא ספק. מה שאני רוצה הוא בני אדם קדושים כלבבי, לא נשמות טמאות המתמרדות בי. על אף שאינני מציב לאנושות דרישות גבוהות, העולם הפנימי בלבם של בני האדם הוא מורכב עד כדי כך שהאנושות לא יכולה לעמוד ברצוני באופן מידי או לְרַצות את משאות נפשי תכף ומיד. רוב רובם של בני האנוש פועלים ומתאמצים בסתר בתקווה שבסופו של דבר יזכו בזרי דפנה. רוב רובם של בני האנוש מתאמצים ככל יכולתם מבלי ולהרפות לרגע, והם פוחדים מאוד שייפלו ברשתו של השטן בפעם השנייה. הם לא מעיזים לנטור לי טינה עוד, אלא מתמידים להפגין את נאמנותם אליי. שמעתי דברים שאמרו בני אדם כה רבים מהלב, סיפורים שסיפרו בני אדם כה רבים אודות חוויותיהם הכואבות בעיצומם של הייסורים; ראיתי בני אדם כה רבים ששמרו על נאמנותם אליי ללא דופי גם במצוקות הקשות ביותר, וצפיתי בבני אדם כה רבים צועדים בדרך חתחתים ומחפשים מוצא. בנסיבות האלה, הם מעולם לא התלוננו; אפילו כשהם החלו להתייאש משום שהם לא הצליחו למצוא את האור, הם אף פעם לא התלוננו. עם זאת, שמעתי גם בני אדם רבים כל כך נותנים ביטוי לקללות מעומק לבם ומגדפים את השמיים ומאשימים את הארץ, וראיתי גם בני אדם כה רבים שהוכו בייאוש בעיצומה של מצוקתם והשליכו את עצמם כפסולת לפח האשפה, להתכסות בטינופת וברפש. שמעתי בני אדם כה רבים מתווכחים זה עם זה משום ששינוי בעמדה המלווה בשינוי של המבטים על פניהם הוביל לשינוי ביחסיהם עם בני האנוש האחרים, כך שידידים הפסיקו להיות ידידים והפכו לאויבים התוקפים זה את זה בדבריהם. רוב רובם של בני האדם משתמשים בדבריי כקליעים במקלע ופותחים באש איש על רעהו במפתיע, עד שעולמם של בני האדם מתמלא ברעש רם מכל עבר המפר את השקט והשלווה. למרבה המזל, היום הוא היום. אחרת מי יודע כמה בני אדם היו גוועים תחת המטח האינסופי של אש המקלע.

בעקבות הדברים שאני אומר ובהתאם לקצב של מצב האנושות כולה, מלכותי יורדת ארצה בהדרגה. האדם כבר לא מטפח מחשבות מדאיגות, "מביא בחשבון" בני אדם אחרים או "חושב" בשמם. לכן אין עוד ויכוחים פולמוסיים, ובעקבות פרסום דבריי, "כלי הנשק" המגוונים של העידן המודרני מוסגים אף הם לאחור. מושג שוב שלום בין בני האדם, הלב האנושי מקרין שוב רוח של הרמוניה, ואיש כבר לא מתגונן נגד מתקפה חשאית. האנושות כולה חזרה למצב רגיל והתחילה חיים חדשים. בני אדם רבים, המתגוררים כעת בסביבה חדשה, מביטים סביב ומרגישים כאילו נכנסו לעולם חדש לחלוטין, ומשום כך, הם אינם מסוגלים להסתגל מיד לסביבה הנוכחית שלהם או לעלות מיד על דרך הישר. לכן זהו מקרה של "אומנם הרוח חפצה, אבל הבשר חלש" עבור האנושות. על אף שלא טעמתי את המרירות של המצוקות בעצמי כמו שהאדם טעם, אני יודע הכל על הליקויים שלו. אני מודע היטב לצורכי האדם, ואני מבין לגמרי את מגרעותיו. זו הסיבה לכך שאינני לועג לאדם על חסרונותיו. אני רק "מחנך" אותו במידה הראויה בהתאם לחטאיו, כדי לאפשר לכולם לעלות בצורה טובה יותר על דרך הישר, כך שבני האדם יפסיקו להיות יתומים משוטטים ויהפכו לתינוקות שיש להם בית. אף על פי כן, מעשיי מושתתים על עקרונות. אם בני האנוש אינם מוכנים ליהנות מהאושר המצוי בי, אני יכול רק להצטרף למה שגמרו אומר בלבם ולשלוח אותם אל הבור ללא התחתית. בשלב הזה, איש לא אמור לנטור טינה בלבו, אלא שכולם אמורים להיות מסוגלים לראות את הצדק שלי בהסדרים שעשיתי. אני לא כופה על האנושות לאהוב אותי ולא פוגע באף בן אנוש על כך שהוא אוהב אותי. יש בי חופש מוחלט ושחרור מוחלט. על אף שגורלו של האדם נתון בידיי, נתתי לאדם רצון חופשי שאני לא שולט בו. כך בני האנוש לא ימציאו דרכים להסתבך בצרות משום הצווים המנהליים שלי, אלא יזכו בשחרור בזכות רוחב ליבי. על כן, בני אדם כה רבים לא רק שאינם כבולים אליי, אלא שמחפשים את המוצא שלהם במהלך שחרורם.

תמיד נהגתי באנושות ביד רחבה, מעולם לא יצרתי לה בעיות ללא פתרון ומעולם לא הקשיתי על אף אדם. הלא כן? על אף שבני אדם רבים מאוד לא אוהבים אותי, לא רק שהגישה הזו לא מרגיזה אותי, אלא שאני נותן להם חופש לשחות בים המר. זאת משום שהאדם אינו כלי יקר ערך: על אף שהוא רואה את הברכה שבידיי, הוא לא מעוניין ליהנות ממנה אלא מעדיף לקטוף פורענות מידו של השטן, ולגזור על עצמו להיות "מזון" ליניקתו של השטן. מובן שיש בני אדם שראו את אורי בעיניהם, ולכן, על אף שהם חיים בערפל של ההווה, הם לא הפסיקו להאמין באור משום הערפל המטשטש, אלא המשיכו לגשש ולחפש מבעד לערפל, אפילו שדרכם רצופה במכשולים. כשהאדם מתמרד בי, אני מטיל עליו את חרון אפי הקוצף, כדי שמרדנותו של האדם תביא לסופו. כשהוא נשמע לי, אני נשאר נסתר ממנו, וכך אני מעורר אהבה בעומק לבו – אהבה שלא מנסה לשדל אותי אלא להסב לי הנאה. פעמים רבות כל כך עצמתי את עיניי ושתקתי כשהאדם חיפש אותי, כדי להוציא ממנו את האמונה האמיתית. אולם כשאני לא מדבר, אמונתו של האדם משתנה בן-רגע, ולכן אני רואה רק את ה"סחורה" המזויפת שלו, מפני שהאדם מעולם לא אהב אותי באמת. רק כשאני מגלה את עצמי, כל בני האנוש מפגינים "אמונה" כבירה, אך כשאני מסתתר במקומי הנסתר, הם נחלשים והופכים למוגי לב, כאילו הם חוששים לפגוע בי. ישנם אפילו כאלה שאינם יכולים לראות את פניי ולכן משקיעים בי "תהליך ממושך" ומכחישים את האמת על קיומי. לכן בני אדם כה רבים נשארים במצב הזה ולבני אדם כה רבים יש מנטליות כזו. אין זו אלא נטייתם של כל בני האדם להסתיר את מה שמצוי בתוכם. משום כך, הם לא רוצים להסב את תשומת הלב לליקויים שלהם עצמם והם רק מודים באמיתות דבריי בחריקת שיניים ובראש מורכן.

17 במרץ, 1992