האנושות, שהשטן השחית אותה כה עמוקות, איננה יודעת שיש אלוהים, והיא חדלה לעבוד את אלוהים. בראשית, כשאדם וחווה נבראו, תהילתו ועדותו של יהוה היו נוכחים תמיד. אולם לאחר שהאדם הושחת, הוא איבד את התהילה והעדות, מפני שהכול התמרדו נגד אלוהים וחדלו כליל לירוא אותו. עבודת הכיבוש של היום נועדה להחזיר את כל העדות והתהילה ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זו העבודה שיש לעשותה בשלב הזה. כיצד בדיוק האנושות תיכבש? בעזרת שימוש בעבודת המילים של שלב זה כדי לשכנע את האדם לחלוטין, על ידי שימוש בגילוי, במשפט, בייסורים ובקללה ללא רחמים כדי להכניע אותו עד היסוד, ועל ידי חשיפת מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שהוא יוכל להכיר את הרשע והזוהמה של האנושות, וכך, להשתמש בדברים אלה כניגוד לטבעו הצודק של אלוהים. האדם ייכבש וישתכנע לחלוטין בעיקר באמצעות המילים האלה. מילים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, וכל מי שמקבל את הכיבוש בידי אלוהים חייב לקבל את המכות ואת השיפוט של מילותיו. תהליך הדיבור כיום הוא בדיוק תהליך הכיבוש. וכיצד בדיוק צריכים בני האדם לשתף פעולה? על ידי שיידעו כיצד עליהם לאכול ולשתות את המילים האלה ועל ידי שירכשו הבנה שלהן. באשר לאופן שבו בני האדם נכבשים – זה אינו דבר שהם יכולים לעשות בעצמם. באמצעות האכילה והשתייה של מילים אלו, תוכל להתוודע לשחיתות ולזוהמה שלך, למרדנות שלך ולרשעותך, וליפול אפיים ארצה בפני אלוהים. אם אחרי שתבינו את רצונו של אלוהים תוכלו להנהיג זאת, ואם יהיה לכם חזון ותוכלו להישמע לחלוטין למילים אלו ולא לבצע בחירות כלשהן באופן עצמאי, הרי שכבר נכבשתם – וזו תהיה התוצאה של מילים אלו. מדוע איבדה האנושות את העדות? מפני שאיש אינו מאמין באלוהים, מפני שאין בלבות בני האדם מקום לאלוהים. כיבוש האנושות הוא שיקום האמונה של בני האדם. בני האדם רוצים תמיד לרוץ בפזיזות אל העולם היום-יומי. הם מטפחים תקוות רבות מדי, רוצים דברים רבים מדי לעתידם ויש להם יותר מדי דרישות מוגזמות. הם חושבים תמיד על הבשר, מתכננים עבור הבשר ואינם מעוניינים כלל לחפש את דרך האמונה באלוהים. השטן חטף את לבם, הם איבדו את יראתם לאלוהים, והם מקובעים על השטן. אולם האדם נוצר בידי אלוהים. כך, האדם איבד את העדות, כלומר איבד את התהילה של אלוהים. המטרה של כיבוש האנושות היא להחזיר את התהילה, הטמונה ביראתו של האדם את אלוהים. ניתן לנסח זאת כך: בני אדם רבים אינם עוסקים בחיפוש חיים. אפילו אם אחדים מחפשים חיים, הם מתי מעט. בני האדם מוטרדים בנוגע לעתידם ואינם מקדישים כל מחשבה לחיים. אחדים מתמרדים נגד אלוהים, מתנגדים לאלוהים, מותחים עליו ביקורת מאחורי גבו וגם אינם מנהיגים את האמת. אני מתעלם מבני האדם האלה בינתיים, וכרגע לא נעשה דבר למורדים אלה. אולם בעתיד, אתה תחייה בחשיכה, בבכי ובחריקת שיניים. אינך חש את ערכו היקר של האור כאשר אתה חי בו, אך תהיה מודע לערכו הרב ברגע שתחיה בחשכת הליל, ואז תצטער. אתה מרגיש טוב כעת, אך יבוא יום ותצטער. בבוא היום הזה, כשהחשיכה תרד והאור יעלם לעולם, יהיה מאוחר מדי להתחרט. מאחר שעדיין אינך מבין את העבודה הנוכחית, אינך מוקיר את הזמן שלך כעת. ברגע שהעבודה של כלל התבל תתחיל, כלומר כאשר כל מה שאני אומר היום יתגשם, בני אדם רבים יחזיקו את ראשיהם בידיהם ויבכו בכי מר. ובעשותם כן, האם לא תהיה זו ירידה אל החשיכה בבכי ובחריקת שיניים? כל בני האדם שבאמת יעסקו בחיפוש חיים ואשר אלוהים ישלים אותם יהיו ראויים לשימוש, ואילו כל המורדים שאינם כשירים לשימוש ייפלו אל החשיכה. עבודתה של רוח הקודש תישלל מהם והם לא יהיו מסוגלים להבין דבר. לפיכך, הם יתייסרו בבכי, לאחר שייפלו אל עונשם. אם הנך מצויד היטב בשלב העבודה הזה ואם התבגרת, אזי הנך כשיר לשימוש. אם אינך מצויד כראוי, אזי אפילו אם תזומן לשלב העבודה הבא, לא תהיה כשיר לשימוש. בשלב הזה, לא תזכה בהזדמנות נוספת אפילו אם תרצה להצטייד. אלוהים כבר יעזוב – לאן תפנה כדי לזכות בהזדמנות כמו זו הנוכחית? לאן תפנה כדי לקבל תרגול שאלוהים מספק באופן אישי? אז, אלוהים כבר לא ידבר או ישמיע את קולו באופן אישי. תוכל רק לקרוא את הדברים הנאמרים כיום. כיצד תהיה מסוגל להבין זאת בקלות אז? כיצד יוכלו החיים בעתיד להיות טובים יותר מהחיים כיום? בשלב ההוא, האם לא תסבול ממוות בעודך בחיים, כשאתה ממרר בבכי וחורק את שיניך? אתה זוכה בברכות כעת, אך אינך יודע ליהנות מהן. אתה חי במצב מבורך, אך אינך מבין זאת. הדבר מוכיח שנגזר עליך לסבול! כיום, יש כאלה שמתנגדים, יש שמתמרדים, יש כאלה שעושים דברים כאלה ואחרים. אני פשוט מתעלם מכם, אך אל תחשבו שאינני מודע לתוכניותיכם. האם אינני מבין את מהותכם? מדוע אתם ממשיכים להתעמת איתי? אתה מאמין באלוהים כדי לעסוק בחיפוש אחר חיים וברכות למען עצמך, הלא כן? אתה מאמין למען עצמך, הלא כן? כרגע, אני מבצע את עבודת הכיבוש רק באמצעות דיבור, וברגע שעבודת הכיבוש הזו תסתיים, סופך יהיה ברור. האם עליי לומר לך זאת מפורשות?

עבודת הכיבוש הנוכחית נועדה להבהיר מה יהיה סופו של האדם. מדוע אני אומר שהייסורים והמשפט הנוכחיים הם משפט בפני כס המלכות הלבן הגדול של אחרית הימים? האם אינך מבין זאת? מדוע עבודת הכיבוש היא השלב האחרון? האין זאת בדיוק כדי לבטא את סופם של בני האדם מהמעמד הזה? האין זאת כדי לאפשר לכל אדם להראות את אופיו האמיתי ואז לעבור מיון לפי סוגו, במהלך עבודת הכיבוש של הייסורים והמשפט? במקום לומר שזהו כיבוש האנושות, אולי מוטב לומר שהדבר מראה מה יהיה סופם של כל המעמדות השונים של בני האדם. מדובר בשיפוט חטאיהם של בני האדם, ואחר כך בחשיפת הסוגים השונים של בני האדם, ובכך להחליט האם הם רשעים או צדיקים. לאחר עבודת הכיבוש, באה העבודה של פיצוי הטוב והענשת הרע. בני אדם שנשמעים לחלוטין, כלומר אלה שנכבשו עד היסוד, יועברו לשלב הבא של הפצת עבודת האל לתבל כולה. אלה שלא נכבשו יושמו בחשכה ויפקוד אותם אסון. כך ימוינו בני האדם על פי סוגם. הרשעים יקובצו עם הרוע ולעולם לא יראו עוד אור יום, והצדיקים יקובצו עם הטוב, על מנת לקבל אור ולחיות לנצח באור. קצם של הדברים כולם קרב. סופו של האדם הוצג בבירור לנגד עיניו, וכל הדברים ימוינו על פי סוגם. כיצד, אם כן, יכולים בני האדם להימלט מהסבל של המיון לסוגיהם? סופו של כל מעמד ומעמד של בני אדם מתגלה, כאשר קרב קצם של הדברים כולם, והדבר נעשה במהלך עבודת הכיבוש של התבל כולה (כולל כל עבודת הכיבוש, החל בעבודה הנוכחית). חשיפת קצה של האנושות כולה נעשה בפני כס המשפט, במהלך הייסורים ובמהלך עבודת הכיבוש של אחרית הימים. מיון בני האדם על פי סוגם אין פירושו השבת בני האדם למעמד המקורי שלהם, משום שכאשר האדם נברא בעת בריאת העולם, היה רק סוג אחד של בן אנוש, והחלוקה היחידה הייתה בין זכר ונקבה. לא היו בני אדם מסוגים רבים ושונים. רק אחרי כמה אלפי שנות השחתה, צצו מעמדות שונים של בני אנוש – חלקם הופיעו בתחומם של שדים מטונפים, חלקם בתחומם של שדים מרושעים, וחלקם, אלה שעוסקים בדרך החיים, תחת ריבונותו של האל הכול יכול. רק כך, מתהווים מעמדות באופן הדרגתי בקרב בני האדם, ורק כך בני האדם נפרדים למעמדות שונים בתוך משפחת בני האדם הרחבה. כל בני האדם מתפתחים ומקבלים "אבות" שונים. לא כל בני האדם נמצאים לחלוטין תחת ריבונותו של האל הכול יכול, מפני שהאדם מרדני מדי. משפט הצדק חושף את הזהות האמיתית של בני האדם מכל סוג וסוג, וכך לא נותר שום דבר נסתר. כל אחד מגלה את פרצופו האמיתי באור. בשלב הזה, האדם כבר איננו כפי שהיה במקור, ודמותם המקורית של אבותיו כבר נמוגה זה מכבר, מפני שהשטן לכד כבר לפני זמן רב צאצאים אין-ספור של אדם וחווה, שמאז לא ראו עוד את השמש שבשמיים, ומפני שבני האדם נמלאו ברעלים שונים של השטן. לפיכך, יש לבני האדם יעדים המתאימים להם. יתרה מזאת, הם ממוינים לסוגיהם על סמך הרעלים השונים שלהם, כלומר הם ממוינים לפי מידת כיבושם כיום. סופו של האדם איננו דבר שנקבע מראש מאז בריאת העולם. זאת משום שבראשית היה מעמד אחד בלבד, שנקרא באופן קולקטיבי "האנושות", ובתחילה, השטן טרם השחית את האדם, וכל בני האדם חיו באורו של אלוהים והחשכה לא פקדה אותם. אולם לאחר שהשטן השחית את האדם, כל הסוגים והמינים של בני האדם נפוצו על פני האדמה כולה – כל הסוגים והמינים של בני האדם שבאו מהמשפחה ששמה הקולקטיבי הוא "אנושות", אשר הורכבה מזכרים ונקבות. אבותיהם של כל אלה הנחו אותם לסטות מדרכם של אבותיהם הראשונים – מהאנושות שהורכבה מזכר ונקבה (כלומר אדם וחווה המקוריים, אבותיהם הראשונים). בימים ההם, בני האדם היחידים שיהוה הנחה אותם לחיות על פני האדמה היו בני ישראל. הסוגים השונים של בני האדם שיצאו מתוך כלל ישראל (כלומר מהשבט המשפחתי המקורי), איבדו לאחר מכן את הנהגתו של יהוה. לאחר מכן, העמים הקדומים האלה, שהיו בורים לחלוטין בענייני העולם האנושי, הלכו יחד עם אבותיהם לחיות בשטחים שתבעו לעצמם, והדבר נמשך עד עצם היום הזה. לפיכך, הם עדיין אינם יודעים שהם סטו מדרכו של יהוה, וכיצד כל מיני שדים מטונפים ורוחות רעות משחיתים אותם עד עצם היום הזה. לאלה שהושחתו והורעלו לחלוטין עד כה – אלה שלא ניתן יהיה להצילם בסופו של דבר – לא תהיה ברירה אלא ללכת עם אבותיהם, השדים המטונפים שהשחיתו אותם. אלה שניתן יהיה להצילם בסופו של דבר ילכו אל היעד הראוי לאנושות, כלומר אל הסוף ששמור לבני האדם שזכו בישועה ושנכבשו. הכול ייעשה על מנת להושיע את כל מי שניתן להושיעו – אך הברירה היחידה עבור בני אדם חסרי רגישות וחשוכי מרפא תהיה ללכת בעקבות אבותיהם אל הבור ללא התחתית של הייסורים. אל תחשוב שסופך נקבע מראש, מבראשית, ונחשף רק כעת. אם אתה חושב כך, האם שכחת שבמהלך בריאתה הראשונית של האנושות, לא נברא מעמד שטני נפרד? האם שכחת שנבראה רק אנושות אחת, המורכבת מאדם וחווה (כלומר, נבראו רק זכר ונקבה)? אילו הייתם צאצאים של השטן מבראשית, פירוש הדבר היה שכאשר יהוה ברא את האדם הוא כלל בתוכו קבוצה שטנית, הלא כן? האם ייתכן שאלוהים עשה דבר כזה? אלוהים ברא את האדם למען עדותו. הוא ברא את האדם למען תהילתו. מדוע לו לברוא במתכוון סוג של צאצאי שטן שיתנגדו לו בכוונה תחילה? איך ייתכן שיהוה עשה דבר כזה? לו עשה זאת, מי היה אומר שהוא אל צודק? כשאני אומר כעת שמקצתכם תלכו עם השטן בהגיע הקץ, אין פירוש הדבר שהייתם עם השטן מבראשית, אלא ששקעתם לשפל כה עמוק עד שגם אם אלוהים ניסה להושיע אתכם, עדיין לא הצלחתם לזכות בישועה זו. אין ברירה אלא לסווג אותך עם השטן. הסיבה היחידה לכך היא שלא ניתן להציל אותך, ולא משום שאלוהים נוהג בך ברשעות ושהוא קבע בכוונה תחילה את גורלך כהתגלמות השטן, ואחר כך סיווג אותך עם השטן, ורצה במתכוון שתסבול. זו איננה האמת הפנימית של עבודת הכיבוש. אם זה מה שאתה חושב, הבנתך חד-צדדית מאוד! השלב האחרון של הכיבוש נועד להושיע את בני האדם, וכן לגלות את סופם. הוא נועד לחשוף את הניוון של בני האדם באמצעות משפט, וכך לגרום להם להכות על חטא, לקום על רגליהם ולעסוק בחיפוש החיים והנתיב הנכון לחיי אדם. הוא נועד לעורר את לבם של קהי-החושים והאטומים, ולהראות את מרדנותם הפנימית באמצעות משפט. אולם אם בני האדם עדיין אינם מסוגלים להכות על חטא, עדיין אינם מסוגלים לעסוק בחיפוש אחר הנתיב הנכון לחיי אדם, ואינם מסוגלים להשליך מעליהם את השחיתויות האלה, אזי לא ניתן להושיעם, והשטן יבלע אותם. זו החשיבות של הכיבוש בידי אלוהים: להושיע את בני האדם ולהראות את סופם. סוף טוב, סוף רע – כולם מתגלים באמצעות עבודת הכיבוש. במהלך עבודת הכיבוש יתגלה האם בני האדם יזכו בישועה או יקוללו.

אחרית הימים היא המועד שבו כל הדברים ימוינו על פי סוגם, באמצעות כיבוש. הכיבוש הוא העבודה של אחרית הימים. במילים אחרות, המשפט של כל אדם בגין חטאיו הוא עבודת אחרית הימים. אחרת, איך ניתן למיין את בני האדם? עבודת המיון שנעשית בקרבכם היא תחילתה של עבודה כזו בתבל כולה. לאחר מכן, בני אדם מכל הארצות ומכל הלאומים יעברו גם הם את עבודת הכיבוש. פירוש הדבר הוא שכל אדם בבריאה ימוין על פי סוגו ויתייצב להישפט בפני כס המשפט. אין אדם או דבר שיוכל לחמוק מהסבל של הייסורים והמשפט האלה, ואין אדם או דבר שלא ימוין על פי הסוג שלו. כולם ימוינו לסוגים, כי קצם של כל הדברים קרב, וכל אשר בשמיים ובארץ בא אל סופו. איך ייתכן שבני האדם יחמקו מהימים האחרונים של הקיום האנושי? לפיכך, כמה זמן מעשיכם המרדניים יוכלו להימשך עוד? האם אינכם רואים שאחרית ימיכם ממשמשת ובאה? איך ייתכן שאלה שיראים את אלוהים וכמהים אליו אינם רואים את יום הופעת הצדק האלוהי? איך ייתכן שהם לא יקבלו את הגמול הסופי על הטוב? האם אתה אדם שעושה טוב או אדם שעושה רע? האם אתה אדם שמקבל משפט צדק ומציית, או האם אתה אדם שמקבל משפט צדק ומקולל? האם אתה חי באור בפני כס המשפט, או בחשכת השאול? האין אתה עצמך יודע באופן הברור ביותר אם סופך יהיה גמול או עונש? האין אתה יודע באופן הברור ביותר ומבין באופן העמוק ביותר שאלוהים צודק? על כן, מהי בדיוק התנהלותך ומהו בדיוק לבך? בעודי כובש אותך כיום, האם באמת עליי להסביר לך מפורשות האם התנהגותך רעה או טובה? על כמה ויתרת למעני? כמה עמוקה עבודתך אותי? האין אתה עצמך יודע באופן הברור ביותר מהי התנהגותך כלפיי? עליך לדעת טוב יותר מכל אדם אחר מה יהיה סופך! אני אומר לך בכנות: אני רק בראתי את האנושות ובראתי אותך, אך לא מסרתי אתכם לידי השטן. אני גם לא גרמתי לכם בכוונה תחילה להתמרד נגדי או להתנגד לי, ולהיענש על ידיי כתוצאה מכך. האם כל האסונות והמכות הללו לא התרחשו משום שלבכם קשה והתנהגותכם בזויה? אם כן, האין זה נכון שאתם עצמכם קובעים מה יהיה סופכם? האין זה נכון שאתם יודעים בלבכם, טוב יותר מכל אדם אחר, מה יהיה סופכם? הסיבה לכך שאני כובש את בני האדם היא כדי לחשוף אותם, וכדי להיטיב להביא לך ישועה. זה לא נעשה כדי שתעשה מעשים רעים ולא כדי לגרום לך בכוונה תחילה לצעוד לתוך גיהינום ההשמדה. בבוא העת, כל הסבל האדיר שלך, הבכי וחריקת השיניים שלך – כל אלה יתרחשו בשל חטאיך, הלא כן? לפיכך, היותך טוב או רע הוא השיפוט הטוב ביותר שלך, הלא כן? האין זו ההוכחה הטובה ביותר מה יהיה סופך?

כיום, אני עובד על אנשיו הנבחרים של האל בסין כדי לגלות את טבעם המרדני במלואו, ולחשוף את מלוא כיעורם, וזהו ההקשר לאמירת כל הדברים שעליי לומר. לאחר מכן, כאשר אעשה את השלב הבא של עבודת הכיבוש של התבל כולה, אשתמש בשיפוט שלי אתכם כדי לשפוט את רשעותו של כל אדם בתבל, מפני שאתם נציגי המרדנים שבבני האדם. מי שלא יכול לעמוד במשימה יהפוך לניגוד ולכלי שרת בלבד, ואילו מי שיוכל לעמוד במשימה ינוצל. מדוע אני אומר שמי שלא יוכל לעמוד במשימה ישמש כניגוד בלבד? משום שדבריי ועבודתי הנוכחיים מכוונים כולם לרקע שלכם, ומשום שהפכתם לנציגיהם ולתמציתם של המרדנים שבבני האדם בעולם כולו. בהמשך, אקח למדינות זרות את המילים האלה שכובשות אתכם, ואכבוש בעזרתן את בני האדם שם, אך אתם לא תזכו בהן. האם זה לא יהפוך אתכם לניגוד? טבעה המושחת של האנושות כולה, מעשיו המרדניים של האדם, צלמיו ופניו המכוערים של האדם – כל אלה מתועדים כיום במילים שמשמשות כדי לכבוש אתכם. לאחר מכן, אשתמש במילים האלו כדי לכבוש את בני האדם מכל האומות ומכל זרמי הדת, מפני שאתם אב הטיפוס והתקדים. אולם לא התכוונתי מלכתחילה לנטוש אתכם. אם תיכשלו בעיסוקכם בחיפוש ולכן תתגלו כחשוכי מרפא, פשוט תשמשו ככלי שרת וכניגוד, הלא כן? פעם אמרתי שחוכמתי יוצאת לפועל על סמך המזימות של השטן. מדוע אמרתי זאת? האין זו האמת מאחורי דבריי ומעשיי כרגע? אם אינך מסוגל לעמוד במשימה, אם לא תהפוך למושלם אלא, תחת זאת, תיענש, האם לא תהפוך לניגוד? אולי סבלת לא מעט בזמנך, אך עדיין אינך מבין דבר. אתה בור בכל הנוגע לחיים. על אף שעברת ייסורים ומשפט, לא השתנית כלל, ובתוך-תוכך לא זכית בחיים. כשיגיע הזמן לבחון את עבודתך, אתה תחווה ניסיון עז כאש וצרה גדולה אף יותר. האש הזו תהפוך את כל הווייתך לאפר. כמי שאין לו חיים, שאין קמצוץ של זהב טהור בתוכו, כמי שעדיין תקוע עם טבעו המושחת הישן, וכמי שאפילו אינו יכול לעשות עבודה טובה כניגוד, איך ייתכן שלא תסולק? מה הטעם בעבודת הכיבוש עבור אלה שאינם שווים פרוטה ושאין להם חיים? בבוא הזמן הזה, ימיכם יהיו קשים אף יותר מאלה של נוח ושל סדום! תפילותיך לא יועילו לך אז. לאחר שעבודת הישועה תסתיים, איך תוכל לשוב ולהתחיל להכות מחדש על חטא? ברגע שכל עבודת הישועה תיגמר, היא לא תהיה עוד. תהיה רק התחלה של העבודה של הענשת הרשעים. אתה מתנגד, אתה מתמרד, ואתה עושה דברים שאתה יודע שהם רעים. האם אינך ראוי לענישה חמורה? אני מסביר לכם את זה היום מפורשות. אם תבחר לא להקשיב, אזי כשיפקוד אותך אסון בהמשך, האם לא יהיה זה מאוחר מדי אם רק אז תתחיל להתחרט ולהאמין? אני נותן לך הזדמנות להכות על חטא היום, אך אתה מסרב לעשות זאת. כמה זמן אתה רוצה לחכות? עד יום הייסורים? אינני זוכר היום את עבירות העבר שלך. אני סולח לך שוב ושוב, מתעלם מהצד השלילי שלך ומתבונן רק בצד החיובי שלך, משום שכל דבריי ועבודתי בהווה נועדו להושיע אותך, ומשום שאין לי כוונות רעות ביחס אליך. ועדיין, אתה מסרב להיווכח. אינך מסוגל להבחין בין טוב לרע, ואינך יודע להעריך נדיבות. האין בני אדם כאלה פשוט ממתינים לבואם של העונש והגמול הצודק?

כאשר משה היכה בסלע, והמים שיהוה העניק פרצו מתוכו, היה זה משום אמונתו. כאשר דוד ניגן בנבל כדי לשבח אותי, יהוה – בלב מלא שמחה – היה זה משום אמונתו. כאשר איוב איבד את המקנה שלו, שהתפזר בהרים, ועימו איבד רכוש משפחתי עצום, וכשגופו כוסה בשחין, היה זה משום אמונתו. כאשר הוא שמע את קולי, קול יהוה, וראה את תהילתי, תהילת יהוה, היה זה משום אמונתו. יכולתו של פטרוס ללכת בעקבות ישוע המשיח נבעה מאמונתו. יכולתו להיצלב למעני ולשאת עדות מהוללת גם היא נבעה מאמונתו. כאשר יוחנן ראה את דמותו המהוללת של בר האנוש, הדבר נבע מאמונתו. כשהוא ראה את חזון אחרית הימים, הדבר נבע, קל וחומר, מאמונתו. הסיבה לכך שאלה המכונים "המוני אומות הגויים" קיבלו את ההתגלות שלי וגילו שחזרתי כבשר ודם כדי לעשות את עבודתי בקרב בני האדם, הנה גם כן משום אמונתם. כל אלה שדבריי החמורים מכים בהם, ובכל זאת הם מתנחמים בהם וזוכים לישועה, האם הם לא נהגו כך משום אמונתם? בני האדם קיבלו דברים רבים כל כך משום אמונתם, ואין זו תמיד ברכה. ייתכן שהם לא יזכו באושר מהסוג שדוד חש, או במים מיהוה כמו שמשה זכה. לדוגמה, יהוה בירך את איוב משום אמונתו, אולם הוא גם סבל מפורענות. בין אם תזכו בברכה או תסבלו מפורענות, שניהם אירועים מבורכים. ללא האמונה, לא היית מסוגל לקבל את עבודת הכיבוש הזו, ועל אחת כמה וכמה לא היית יכול לראות את מעשיו של יהוה מתגשמים לנגד עיניך כיום. לא היית מסוגל לראות זאת, ויותר מכך, לא היית מסוגל לקבל זאת. הפורענויות האלה, האסונות האלה וכל המשפטים – לולא הם פקדו אותך, האם היית מסוגל לראות את מעשיו של יהוה כיום? כיום, האמונה היא שמאפשרת לך להיכבש, והכיבוש הוא שמאפשר לך להאמין בכל מעשיו של יהוה. רק בזכות האמונה, אתה מקבל ייסורים ומשפט כאלה. באמצעות הייסורים והמשפט האלה, אתה נכבש והופך למושלם. ללא הייסורים והמשפט מהסוג שאתה מקבל כיום, אמונתך הייתה לשווא, מכיוון שלא היית מכיר את אלוהים. אין זה משנה עד כמה היית מאמין באלוהים, אמונתך הייתה נשארת רק כביטוי ריק מתוכן שאינו מעוגן במציאות. רק לאחר שתקבל את עבודת הכיבוש הזו, עבודה שהופכת אותך לצייתני לחלוטין, אמונתך תהיה אמיתית ומהימנה, ולבך יפנה אל אלוהים. אפילו אם תישפט לחומרה או תקולל בשל המילה הזו, "אמונה", עדיין תהיה לך אמונת אמת, ותקבל את הדבר האמיתי, הממשי והיקר ביותר. זאת משום שרק במהלך המשפט תוכל לראות את היעד הסופי של יצירתו של האל. במשפט זה אתה רואה שיש לאהוב את הבורא. בעבודת כיבוש כזו, אתה חוזה בנחת זרועו של אלוהים. בכיבוש זה אתה מבין את החיים האנושיים לאשורם. בכיבוש זה אתה זוכה בנתיב הנכון לחיים האנושיים והנך מבין את המשמעות האמיתית של המילה "אדם". רק בכיבוש זה אתה רואה את טבעו הצודק של האל הכול יכול ואת פניו היפהפיים ורבי התהילה. בעבודת הכיבוש הזו אתה לומד על מקור האדם ומבין את כל "ההיסטוריה בת האלמוות" של האנושות. בכיבוש זה אתה מתחיל להבין את אבות האנושות ואת המקור לשחיתותה של האנושות. בכיבוש זה אתה מקבל שמחה ונחמה, וכן ייסורים, משמעת ודברי תוכחה אין-סופיים מהבורא לאנושות שהוא ברא. בעבודת הכיבוש הזו אתה מקבל ברכות, וגם את האסונות המגיעים לאדם... האין כל זה נובע מהאמונה המועטה שלך? והאם אמונתך לא גדלה לאחר שזכית בדברים האלה? זכית בכמות עצומה, הלא כן? לא זו בלבד ששמעת את דבר האל וראית את חוכמתו של אלוהים, אלא גם חווית באופן אישי כל שלב ושלב בעבודתו. אולי תאמר שלולא הייתה לך אמונה, לא היית סובל ייסורים כאלה או משפט כזה. אולם עליך לדעת שללא אמונה, לא זו בלבד שלא היית יכול לקבל ייסורים כאלה או דאגה כזו מהאל הכול יכול, אלא היית גם מאבד לנצח את ההזדמנות לפגוש את הבורא. לעולם לא היית מתוודע למקור האנושות, ולעולם לא היית מבין את חשיבותם של חיי אדם. גם אם גופך ימות ונשמתך תצא, עדיין לא תבין את כל מעשיו של הבורא, ועל אחת כמה וכמה לא תדע שהבורא עשה עבודה כה גדולה על פני האדמה לאחר שברא את האנושות. כבן לאנושות הזו שהוא יצר, האם אתה מוכן ליפול כך אל תוך החושך ולסבול מעונש נצחי, בלי להבין? אם תפריד את עצמך מהייסורים והמשפט של ימינו, במה תפגוש? האם אתה חושב שלאחר שתיפרד מהמשפט הנוכחי, תוכל לחמוק מהחיים הקשים האלה? האין זה נכון שאם תעזוב את "המקום הזה", תפגוש בעינוי כואב או בפגיעות אכזריות מידי השטן? האם ייתכן שתפגוש בימים ובלילות בלתי נסבלים? האם אתה חושב שרק מפני שתחמוק מהמשפט הזה היום, תוכל לחמוק לנצח מאותו עינוי עתידי? מה ייקרה בדרכך? האם באמת ייתכן שיהיה זה גן העדן שאתה מקווה לו? האם אתה חושב שתוכל לחמוק מהייסורים הנצחיים העתידיים רק על ידי כך שתברח מהמציאות, כפי שאתה עושה כעת? אחרי היום הזה, האם תוכל אי-פעם למצוא שוב הזדמנות כזו וברכה כזו? האם תוכל למצוא אותן כשיפקוד אותך אסון? האם תוכל למצוא אותן כשכל האנושות תזכה במנוחה? החיים המאושרים הנוכחיים שלך והמשפחה הקטנה וההרמונית שלך – האם הם יכולים לשמש תחליף ליעד הנצחי העתידי שלך? אם תהיה לך אמונה אמיתית, ואם תזכה בדברים רבים בזכות אמונתך, הרי שכיציר נברא, אלה כל הדברים שראוי שתזכה בהם, וגם כל הדברים שהיו צריכים להיות לך מלכתחילה. אין דבר מועיל יותר לאמונתך ולחייך מאשר כיבוש כזה.

כיום, עליך להבין מה אלוהים מבקש מבני האדם שנכבשים, מהי גישתו כלפי בני האדם שהופכים למושלמים, ובמה יש להיווכח בהווה. חלק מהדברים דורשים ממך רק הבנה מועטה. אינך צריך לחקור דיונים מסוימים בתעלומות של האל. הן אינן מהוות עזר רב לחיים, ודי במבט חטוף בהן. אתה יכול לקרוא על תעלומות, כגון זו על אדם וחווה. מה הייתה מהותם של אדם וחווה באותה עת, ואיזו עבודה אלוהים רוצה לעשות כיום. עליך להבין שכאשר אלוהים כובש את האדם והופך אותו למושלם, אלוהים רוצה להשיב את האדם למצבם של אדם וחווה. עליך להבין היטב בלבך מהי רמת המושלמות שיש להשיגה על מנת לעמוד באמת המידה של אלוהים, ואז עליך לשאוף להשיגה. הדבר נוגע לנוהג שלך, וזה דבר שעליך להבינו. די בכך שתבקש להיווכח בהתאם לדברי אלוהים בנוגע לעניינים אלה. כאשר אתה קורא ש"תולדות ההתפתחות האנושית מתחילות לפני עשרות אלפי שנים", אתה מסתקרן, ולכן אתה מנסה למצוא תשובה לכך אצל האחים והאחיות. "אלוהים אומר שההתפתחות האנושית החלה לפני ששת אלפי שנים, נכון? מדוע מדברים על עשרות אלפי שנים?" מה הטעם לנסות למצוא תשובה לשאלה זו? בין שאלוהים עצמו עובד זה עשרות אלפי שנים או מאות מיליוני שנים – האם הוא באמת צריך שתדע על כך? אין זה דבר שאתה, כיציר נברא, צריך לדעת אודותיו. אפשר לעצמך רק לשקול דברים כאלה בחטף, ואל תנסה להבינם כאילו היו חזון. עליך לדעת במה אתה צריך להיווכח ומה אתה צריך להבין כיום, ואז עליך להיאחז בכך בחוזקה. רק אז תיכבש. לאחר קריאת הדברים לעיל, ייתכן שיהיו לך תגובות רגילות: אלוהים בוער מרוב חרדה. הוא רוצה לכבוש אותנו ולזכות בתהילה ובעדות. אז כיצד עלינו לשתף איתו פעולה? מה עלינו לעשות כדי להיכבש על ידיו לחלוטין ולהפוך לעדות עבור אלוהים? מה עלינו לעשות כדי לאפשר לאלוהים לזכות בתהילה? מה עלינו לעשות כדי לאפשר לעצמנו לחיות תחת ריבונותו של אלוהים, ולא בתחומו של השטן? זה הדבר שבני האדם צריכים לחשוב עליו. כל אחד מכם צריך להבין בבירור את חשיבות הכיבוש בידי אלוהים. זו אחריותכם. רק אחרי שתזכו בהבנה ברורה זו, תוכלו להיווכח, תכירו את שלב העבודה הזה, ותהפכו לצייתנים לחלוטין. אחרת, לא תשיגו ציות אמיתי.