מה פירוש הדבר להפוך למושלם? מה פירוש הדבר להיכבש? באילו קריטריונים על האדם לעמוד כדי להיכבש? ובאילו קריטריונים עליו לעמוד כדי להפוך למושלם? המטרה, הן של כיבוש והן של הבאה לידי שלמות, היא הפיכת האדם לשלם כדי שיוכל לשוב לדמותו המקורית ולהשתחרר מצביונו השטני המושחת ומהשפעת השטן. כיבוש זה בא בשלב מוקדם בתהליך הכנת האדם. אכן, זה השלב הראשון של העבודה. הבאה לידי שלמות היא השלב השני, והיא העבודה המסכמת. על כל בן אנוש לעבור את תהליך הכיבוש. אחרת, לא תהיה לו אפשרות להכיר את האל והוא גם לא יידע שיש האל, כלומר לא יוכל להכיר באל. ואם בני האדם אינם מכירים באל, האל גם לא יהיה מסוגל להשלים אותו, מפני שאינך עומד בקריטריונים לשלמות זו. אם אינך מכיר אפילו באל, איך תוכל להכיר אותו? ואיך תחתור אליו? כמו כן, לא תוכל לשאת עליו עדות, לא כל שכן להחזיק באמונה הנחוצה כדי לרצות אותו. לכן, השלב הראשון לכל מי שרוצה שהאל ישלים אותו חייב להיות השלב של עבודת הכיבוש. זה התנאי הראשון. אולם מטרתם של הכיבוש ושל ההבאה לידי שלמות כאחד היא להכין את האדם ולשנותו, וכל אחד מהם הוא פריט בעבודה של ניהול האדם. שני השלבים האלה הם מה שנדרש כדי להפוך אדם לשלם. לא ניתן להזניח אף אחד מהשלבים. נכון שהמילה "להיכבש" אינה נעימה לאוזן ביותר, אך למעשה, תהליך כיבושו של אדם הוא תהליך שינויו. לאחר שתיכבש, ייתכן שלא תיפטר לחלוטין מהצביון המושחת שלך, אך תכיר אותו. באמצעות עבודת הכיבוש, תכיר את האנושיות השפלה שלך והרבה ממרדנותך. על אף שלא תוכל להשליך את הדברים האלה מעליך או לשנותם בפרק הזמן הקצר של עבודת הכיבוש, אתה תכיר אותם, והדבר יניח את היסודות להפיכתך למושלם. כיבוש והבאה לידי שלמות, כשלעצמם, מבוצעים שניהם כדי לשנות את האדם וכדי לפטור אותו מצביונו השטני המושחת, כדי שיוכל להעניק את כל-כולו לאל. הכיבוש הוא רק השלב הראשון בשינוי הצביון האנושי וכן השלב הראשון בהתמסרותו המלאה של האדם לאל, וזהו שלב נמוך יותר מההבאה לידי שלמות. צביון חייו של אדם שנכבש משתנה הרבה פחות מזה של אדם שהפך למושלם. כיבוש והבאה לידי שלמות שונים זה מזה כמושגים, מפני שהם שלבים שונים בעבודה ומפני שהם דורשים אמות מידה שונות מבני אדם. כיבוש דורש מהאדם אמות מידה נמוכות יותר, ואילו ההבאה לידי שלמות דורשת אמות מידה גבוהות יותר. בני אדם שהפכו למושלמים הם צדיקים, בני אדם שהפכו לקדושים. הם ההתגבשות של עבודת ניהול האנושות, או התוצרים הסופיים שלה. על אף שהם אינם בני אדם מושלמים, הם בני אדם ששואפים לחיות חיים בעלי משמעות. לעומת זאת, בני האדם שנכבשו מכירים בקיומו של האל במילים בלבד. הם מכירים בכך שהאל התגלם כבשר ודם, שהדבר הופיע בבשר, ושהאל ירד אל פני האדמה כדי לעשות את העבודה של המשפט והייסור. הם גם מכירים בכך שהמשפט והייסור של האל, וכן ההכאה והזיכוך שלו, מועילים לאדם. הם רק החלו לאחרונה ללבוש צלם אנוש. יש להם הבנה מסוימת על החיים, אך היא עדיין מעורפלת. במילים אחרות, הם רק מתחילים להיות בעלי אנושיות. אלה הן תוצאות הכיבוש. כשבני אדם עולים על נתיב ההבאה לידי שלמות, צביונם הישן יכול להשתנות. יתרה מכך, חייהם הולכים ומתפתחים, ובהדרגה, הם נכנסים לאמת באופן עמוק יותר. הם מסוגלים לתעב את העולם ולתעב את כל מי שאינו חותר אל האמת. במיוחד, לא זו בלבד שהם מתעבים את עצמם, אלא יותר מכך, הם מכירים את עצמם בבירור. הם מוכנים לחיות על פי האמת, קובעים לעצמם כמטרה לחתור אל האמת והם אינם מוכנים לחיות בתוך המחשבות שלהם עצמם. הם חשים תיעוב כלפי צדקנותו, התנשאותו ויהירותו של האדם, הם מדברים בנאותות רבה, כשהם נתקלים בדברים יש להם יכולת הבחנה וחוכמה, והם נאמנים ומסורים לאל. אם הם חווים רגע של ייסור ומשפט, לא זו בלבד שהם אינם נעשים שליליים או חלשים, אלא שהם מכירים תודה על המשפט והייסור של האל. הם מאמינים שאינם יכולים להסתדר ללא הייסור והמשפט של האל, כלומר, אלה מגינים עליהם. הם אינם חותרים אל אמונה של שלווה ושמחה או חיפוש אחר אכילה לשובע. הם גם אינם מחפשים אחר הנאות גופניות בנות חלוף. אלה הדברים שמתרחשים אצל מי שהפך למושלם. אחרי שבני אדם נכבשים, הם מכירים בקיומו של האל, אולם הכרה זו באה לידי ביטוי בהם במספר מוגבל של דרכים. מה הפירוש המעשי של הדבר המופיע בבשר? מה פירושה של התגלמות כבשר ודם? מה עשה האל בהתגלמותו כבשר ודם? מהם המטרה והחשיבות של עבודתו? לאחר שחווית כל כך הרבה מעבודתו, ולאחר שחווית את מעשיו כבשר ודם, במה זכית? רק אחרי שתבין את כל הדברים האלה, תהיה אדם שנכבש. אם אתה רק אומר שאתה מכיר בקיומו של האל, אך אינך זונח את מה שעליך לזנוח ואינך מצליח לוותר על ההנאות הגשמיות שעליך לוותר עליהן, ובמקום זאת, אתה ממשיך לחמוד את הנחמות הגשמיות כתמיד, ואם אינך מסוגל להרפות משום דעה קדומה שלך נגד האחים והאחיות, ואינך משלם מחיר כלשהו ביישום בפועל של נוהגים פשוטים רבים, הדבר מוכיח שעדיין לא נכבשת. אם כך המצב, גם אם תבין דברים רבים, הכול יהיה לשווא. בני האדם שנכבשו הם אלה שהשיגו שינויים התחלתיים מסוימים וכניסה התחלתית מסוימת. חוויית המשפט והייסור של האל גורמת להם לפתח ידע התחלתי על האל והבנה ראשונית של האמת. ייתכן שאינך מסוגל להיכנס באופן מלא אל אמיתות רבות עמוקות ומפורטות יותר, אבל אתה מסוגל להנהיג אמיתות בסיסיות רבות בחייך המעשיים, כגון כאלה שנוגעות להנאות הגשמיות שלך או למעמדך האישי. השפעה זו מושגת בבני אדם בתהליך הכיבוש. ניתן לראות בבני אדם שנכבשו גם שינויים מסוימים בצביונם, לדוגמה, הרגלי הלבוש שלהם, האופן שבו הם מציגים את עצמם וסגנון חייהם – כל אלה עשויים להשתנות. חל שינוי בנקודת המבט שלהם על האמונה באל, הם מבינים בבירור את יעדי עיסוקם בחיפוש, ושאיפותיהם גוברות. במהלך עבודת הכיבוש, חלים בהתאם שינויים גם בצביון חייהם. חלים שינויים, אולם הם שטחיים, ראשוניים ונחותים בהרבה מהשינויים בצבין וביעדי החתירה של אלה שהפכו למושלמים. אם במהלך הכיבוש של אדם, צביונו אינו משתנה כלל, והוא אינו זוכה באמת כלשהי, הרי שאדם כזה הוא אשפה חסרת כל ערך! בני אדם שלא נכבשו אינם יכולים להפוך למושלמים! אם אדם שואף להיכבש בלבד, האל אינו יכול להשלים אותו לגמרי, אפילו אם ניכרו בצביונו שינויים תואמים מסוימים במהלך עבודת הכיבוש. אדם זה יאבד גם את האמיתות ההתחלתיות שזכה בהן. יש הבדל עצום בין השינוי בצביון בבני אדם שנכבשו לעומת בני אדם שהפכו למושלמים. אולם הכיבוש הוא השלב הראשון בשינוי, הוא היסוד. היעדרו של השינוי ההתחלתי הזה הוא הוכחה לכך שהאדם אינו מכיר כלל את האל, משום שהידע הזה נובע משיפוט, והשיפוט הזה הוא חלק מרכזי מעבודת הכיבוש. על כן, כל אדם שהופך למושלם חייב תחילה להיכבש. אחרת, אין דרך שבה יהפוך למושלם.

אתה אומר שאתה מכיר באל בהתגלמותו כבשר ודם ובכך שהדבר מופיע בבשר, ובכל זאת, אתה עושה דברים מסוימים מאחורי גבו של האל, דברים מנוגדים למה שהוא מבקש, ובלבך אינך ירא אותו. האם זו הכרה באל? אתה מכיר בדבריו, אך אינך מיישם בפועל את הדברים שאתה מסוגל להנהיג, ואינך מציית לדרכו. האם זו הכרה באל? ולמרות שהנך מכיר בו, אתה נשמר ממנו בליבך אך אף פעם אינך ירא אותו בליבך. אם ראית את עבודתו והכרת בה ואתה יודע שהוא האל, אך אתה נותר פושר וללא כל שינוי, אזי הנך אדם שטרם נכבש. אדם שנכבש צריך לעשות ככל יכולתו, ואף שאינו מסוגל להיכנס לאמיתות נעלות והן נשגבות מבינתו, אנשים כאלה מוכנים בלבם לרכוש אותן. זאת משום שיש גבולות להבנתם, ויש גם גבולות ומגבלות ליכולתם ליישם בפועל. עליהם, לכל הפחות, לעשות כמיטב יכולתם, ואם תוכל לעשות את הדברים האלה, זה יושג בזכות עבודת הכיבוש. נניח שתאמר, "בהנחה שהאל יכול לומר מילים כה רבות שהאדם אינו יכול לומר אותן, אם הוא לא האל, מי כן?" חשיבה כזו אין פירושה שהנך מכיר באל. אם אתה מכיר באל, עליך להמחיש זאת במעשיך בפועל. אם הנך מנהיג כנסייה אולם אינך מיישם בפועל צדק, אם אתה חומד כסף ועושר ותוחב כל הזמן את כספי הכנסייה לכיסיך, האם זו הכרה בכך שיש האל? האל הוא כול יכול וראוי ליראה. איך ייתכן שאינך פוחד, אם אתה באמת מכיר בכך שיש האל? אם אתה מסוגל לעשות מעשים כה מתועבים, האם אתה מכיר בו באמת? האם האל הוא זה שאתה מאמין בו? אתה מאמין באל מעורפל, לכן אינך פוחד! כל מי שבאמת מכיר באל ויודע אותו, פוחד ממנו ולא מעז לעשות כל מעשה שמתנגד לאל, או אשר מנוגד למצפונו שלו. בני האדם האלה פוחדים בייחוד לעשות מעשים שהם יודעים שהם מנוגדים לכוונותיו של האל. רק בכך ניתן לראות הכרה בקיומו של האל. מה עליך לעשות כשהוריך מנסים להניא אותך מלהאמין באל? כיצד עלייך לאהוב את האל כשבעלך הכופר מתייחס אלייך יפה? וכיצד עליך לאהוב את האל כשהאחים והאחיות מתעבים אותך? אם אתה מכיר בו, אתה תנהג כראוי ותביא לידי ביטוי את המציאות במצבים האלה. אם לא תצליח לנקוט בפעולה קונקרטית אלא רק תאמר שאתה מכיר בקיומו של האל, הרי שהנך רק מדבר! אתה אומר שאתה מאמין באל ומכיר בו, אולם איך אתה מכיר בו? איך אתה מאמין בו? האם אתה ירא ממנו בליבך? האם אתה ירא אותו? האם אתה ניחן בלב שאוהב אותו עמוק בתוך תוכך? כשאתה במצוקה וכשאין לך על מי להישען, אתה חש בחביבותו של האל. אולם אחר כך, אתה שוכח זאת לחלוטין. זו אינה אהבה לאל ולא אמונה באל! מה האל רוצה בסופו של דבר שהאדם ישיג? כל המצבים שהזכרתי, כגון להתרשם מאוד מחשיבותך, להרגיש שאתה מבין מהר דברים, להגביל אחרים, להתנשא על אחרים, לשפוט אנשים על פי מראם החיצוני, לנהוג בבריונות כלפי בני אדם תמימים, לחמוד את כספי הכנסייה, וכן הלאה – רק כאשר צביון שטני מושחת זה יסולק בחלקו מתוכך, תהיה זו עדות לכך שנכבשת.

עבודת הכיבוש שנעשית בכם היא בעלת החשיבות העמוקה ביותר. מצד אחד, מטרתה של העבודה הזו היא להביא לידי שלמות קבוצה של בני אדם, כלומר, להפוך אותם למושלמים ולקבוצה של מתגברים – בתור קבוצת בני האדם הראשונה שהושלמה, כלומר הביכורים. מצד שני, המטרה היא לאפשר לברואים ליהנות מאהבתו של האל, לקבל את הישועה הגדולה והמלאה ביותר מהאל, לאפשר לאדם ליהנות לא רק מחסד ומרחמים, אלא חשוב מכך, מייסור וממשפט. מבריאת העולם ועד ימינו, כל מה שהאל עשה בעבודתו הוא אהבה, ללא כל שנאה לאדם. אפילו הייסור והמשפט שראית הם אהבה, אהבה אמיתית וממשית יותר, אהבה שמובילה את האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים. מצד שלישי, המטרה היא לשאת עדות בפני השטן. ומצד רביעי, המטרה היא להניח יסוד להפצה של עבודת הבשורה העתידית. כל העבודה שהאל עשה נועדה למען הובלתם של בני האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים, כדי שיוכלו לחיות חיים אנושיים רגילים, מפני שהאדם אינו יודע איך לחיות את חייו. וללא הנחייה כזו, תחייה חיים ריקים מתוכן בלבד. חייך יהיו חסרי ערך ומשמעות, ולא תהיה מסוגל כלל להיות בן אדם רגיל. זו החשיבות העמוקה ביותר של כיבוש האדם. כולכם צאצאי מואב. עבודת הכיבוש המתבצעת עליכם, היא ישועתכם הגדולה. כולכם חיים בארץ של חטא והפקרות וכולכם בני אדם מופקרים וחוטאים. כיום, לא זו בלבד שאתם יכולים לראות את האל, אלא חשוב מכך, קיבלתם ייסור ומשפט, קיבלתם את הישועה העמוקה ביותר, כלומר קיבלתם את אהבתו הגדולה ביותר של האל. האל מפגין אהבת אמת כלפיכם בכל מעשיו. אין לו כל כוונה רעה. הוא שופט אתכם בגלל חטאיכם, כדי שתהרהרו בעצמכם ותקבלו את הישועה האדירה הזו. כל העבודה הזאת נעשית כדי להשלים את האדם. מראשית ועד קץ, האל עשה את המרב כדי להושיע את האדם, ופשוט אין לו כל רצון להשמיד לחלוטין את בני האדם שהוא ברא במו ידיו. כיום, הוא בא אל ביניכם כדי לעבוד. האין זו ישועה רבה אף יותר? אילו הוא שנא אתכם, האם הוא בכל זאת היה עושה עבודה בהיקף כזה ומנחה אתכם באופן אישי? למה לו לסבול כך? האל אינו שונא אתכם ואין לו כל כוונה רעה כלפיכם. עליכם לדעת שאהבתו של האל היא אמיתית ביותר. רק בשל מרדנותם של אנשים, עליו להושיע אותם באמצעות משפט. אחרת, היה זה עדיין בלתי אפשרי להושיע אותם. מכיוון שאינכם יודעים איך לחיות את חייכם ואינכם מודעים לאופן שבו יש לחיות, ומכיוון שאתם חיים בארץ מופקרת ומלאת חטאים זו ואתם עצמכם שדים מופקרים ומזוהמים, האל לא יכול לשאת זאת ולאפשר לכם לשקוע עוד יותר. הוא אינו יכול לשאת זאת ולראותכם חיים בארץ מזוהמת זו, כפי שקורה עכשיו, כשהשטן רומס אתכם כאוות נפשו, והוא גם אינו יכול לשאת זאת להניח לכם ליפול אל האדס. הוא רוצה רק לזכות בקבוצה זו של בני אדם ולהושיע אתכם עד תום. זו המטרה העיקרית של עשיית עבודת הכיבוש בכם – זה נעשה למען הישועה. אם אינך מבין שכל מה שנעשה בך הוא אהבה וישועה, אם אתה חושב שזו רק שיטה או דרך לענות את האדם ומעשה שאין לתת בו אמון, אזי אתה יכול באותה מידה לשוב לעולמך ולסבול כאב ומצוקה! אם אתה מוכן להיות בזרם הזה וליהנות מהמשפט הזה ומהישועה האדירה הזו, ליהנות מכל הברכות האלה שלא ניתן למצוא אותן בשום מקום בעולם האנושי, וליהנות מהאהבה הזו, אזי היה אדם טוב. הישאר בתוך הזרם הזה כדי לקבל את עבודת הכיבוש, על מנת שתוכל להפוך למושלם. ייתכן שכיום אתה סובל מעט כאב וזיכוך כתוצאה ממשפטו של האל, אך יש לכאב זה ערך ומשמעות. על אף שבני האדם חווים זיכוך ונחשפים ללא רחמים באמצעות הייסור והמשפט של האל, המטרה היא להענישם על חטאיהם, להעניש את בשרם. שום חלק בעבודה זו לא נועד לגנות ולהשמיד את בשרם. החשיפות החמורות באמצעות המילה נועדו כולן להוביל אותך אל הנתיב הנכון. חוויתם באופן אישי חלק כה גדול מהעבודה הזו, וברור שהיא לא הובילה אתכם לדרך רעה! כולה נועדה לאפשר לך להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה, וכולה ניתנת להשגה בעזרת האנושיות הרגילה שלך. כל שלב בעבודת האל נעשה על סמך הצרכים שלך, בהתאם לחולשותיך ולשיעור קומתך בפועל, ולא מוטל עליכם שום נטל קשה מנשוא. אינך רואה זאת בבירור כיום ואתה חש שאני מחמיר איתך, ואתה אף מאמין שהסיבה לכך שאני מייסר ושופט אותך ונוזף בך בכל יום היא שאני שונא אותך. אולם, למרות שאתה סובל ייסורים ומשפט, למעשה, זו אהבה כלפיך, וזו ההגנה הטובה ביותר עבורך. אם אינך יכול לתפוס את המשמעות העמוקה יותר של העבודה הזו, לא תוכל בשום אופן להמשיך לחוות זאת. עליך להתנחם בישועה כזו. אל תסרב להתעשת. אחרי שהגעת עד הלום, עליך לראות בבירור את חשיבותה של עבודת הכיבוש, ועליך לחדול לטפח השקפות אודותיה בדרך זו או אחרת!