כשהאל מבצע את עבודתו, הוא לא בא כדי לקחת חלק בשום בנייה או תנועה, אלא כדי לבצע את כהונתו. בכל פעם שהוא מתגלם כבשר ודם, הדבר נועד רק כדי להשלים שלב עבודה ולפתוח עידן חדש. עכשיו הגיע עידן המלכות, וכך גם הכשרת המלכות. שלב העבודה הזה איננו עבודתו של האדם, והוא לא נועד לעבוד באדם במידה מסוימת, אלא רק להשלים חלק מעבודתו של האל. האל אינו עושה את עבודתו של האדם, ועבודתו לא נועדה להשיג תוצאה מסוימת בעבודה באדם לפני שהאל יעזוב את פני האדמה. העבודה הזו נועדה לבצע את כהונתו של האל במלואה ולסיים את העבודה שעליו לעשות, שהיא להכין הסדרים ראויים לעבודתו על פני האדמה, ולזכות כך בתהילה. עבודתו של האל בהתגלמותו אינה דומה לעבודתם של בני אדם שרוח הקודש משתמשת בהם. כשהאל בא כדי לעשות את עבודתו על פני האדמה, הוא עוסק רק במימוש כהונתו. באשר לכל יתר העניינים שאינם קשורים לכהונתו, הוא כמעט אינו לוקח בהם חלק, ואף מעלים מהם עין. הוא רק מבצע את העבודה שעליו לעשות, ופחות מכול מטרידה אותו העבודה שעל האדם לעשות. העבודה שהוא עושה קשורה אך ורק לעידן שבו הוא נמצא ולכהונה שעליו לממש, כאילו כל יתר העניינים אינם בתחומו. הוא אינו מצטייד בידע בסיסי נוסף על החיים כאדם, לא רוכש כישורים חברתיים נוספים ואף לא מצטייד בכל דבר אחר שהאדם מבין. אין לו שום עניין בכל הדברים שעל האדם להיות מצויד בהם, והוא רק עושה את העבודה שהיא חובתו. על כן, בעיני האדם, לאל בהתגלמותו חסרים דברים רבים מאוד, אפילו עד כדי כך שהוא מעלים עין מדברים רבים שצריכים להיות לאדם, ואין לו הבנה בעניינים כאלה. נדמה שעניינים כגון ידע כללי על החיים, וכן עקרונות התנהגות בינאישית ואינטראקציה עם אחרים אינם קשורים אליו כלל. למרות זאת, לא ניתן לחוש מצד האל בהתגלמותו אפילו בשמץ של התנהגות חריגה. כלומר, אנושיותו רק מקיימת את חייו כאדם רגיל ואת החשיבה הרגילה במוחו, ומעניקה לו את היכולת להבחין בין טוב לרע. אולם הוא אינו מצויד בשום דבר אחר, בכל אחד מהדברים שאמורים להיות לאדם בלבד (יצירי הבריאה). האל מתגלם כבשר ודם רק כדי להגשים את כהונתו. עבודתו מכוונת לעידן שלם, לא לאדם או למקום ספציפיים, אלא לתבל כולה. זה כיוון עבודתו וזה העיקרון שעל פיו הוא עובד. איש אינו יכול לשנות זאת והאדם אינו יכול להיות מעורב בכך. בכל פעם שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא מביא איתו את העבודה של אותו עידן, ואין לו כל כוונה לחיות לצד האדם במשך עשרים, שלושים, ארבעים או אפילו שבעים או שמונים שנה כדי שהאדם יבין אותו טוב יותר ויזכה בתובנות לגביו. אין צורך בכך! מעשה כזה לא יעמיק כלל את הידע שיש לאדם על צביונו האינהרנטי של האל. במקום זאת, הדבר רק יוסיף לתפיסות של בני האדם ויגרום לתפיסות ולמחשבות של האדם להתאבן. על כן, על כולכם להבין בדיוק מהי עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. ודאי לא ייתכן שאינכם מבינים את דבריי: "לא באתי כדי לחוות את חייו של אדם רגיל"? האם שכחתם את המילים: "האל לא בא אל פני האדמה כדי לחיות חיים של אדם רגיל"? אינכם מבינים את מטרת התגלמותו של האל כבשר ודם, ואינכם יודעים מה פירוש המילים, "איך ייתכן שהאל יבוא אל פני האדמה בכוונה לחוות את חייו של יציר נברא?" האל בא אל פני האדמה אך ורק כדי להשלים את עבודתו, ולכן עבודתו על פני האדמה קצרת מועד. הוא בא אל פני האדמה לא מתוך כוונה שרוח האל תטפח את התגלמותו כבשר ודם לכדי יצור אנוש יוצא מגדר הרגיל אשר ינהיג את הכנסייה. כשהאל בא אל פני האדמה, זהו הדבר שהופך לבשר. אולם האדם אינו יודע על עבודתו ומייחס לו דברים באופן מאולץ. אך על כולכם להבין שהאל הוא הדבר שהיה לבשר, ולא גוף בשר ודם שרוח האל מטפחת כדי שימלא את מקומו של האל באופן זמני. האל עצמו אינו תוצר של טיפוח, אלא הוא הדבר שהיה לבשר, וכיום הוא מבצע את עבודתו באופן רשמי בקרב כולכם. כולכם יודעים שהתגלמותו של האל היא עובדה, וכולכם מכירים בכך, אך אתם מעמידים פנים שאתם מבינים אותה. אינכם מסוגלים כלל לתפוס את עבודתו של האל בהתגלמותו או את החשיבות והתמצית של התגלמותו כבשר ודם, ואתם רק מדקלמים מזיכרונכם באופן שטחי את דברי האחרים. האם אתה סבור שהאל בהתגלמותו כבשר ודם הוא כפי שאתה מדמיין אותו?

האל מתגלם כבשר ודם אך ורק כדי להנחות את העידן ולהתחיל עבודה חדשה. עליכם להבין נקודה זו. הדבר שונה מאוד מתפקודו של האדם, ואין להזכיר את שני הדברים בנשימה אחת. האדם זקוק לתקופה ארוכה של טיפוח והבאה לידי שלמות לפני שניתן להשתמש בו לביצוע עבודה, ויש צורך באנושיות מובחרת במיוחד. לא זו בלבד שעל האדם להיות מסוגל לקיים את האנושיות הרגילה שלו, אלא עליו גם להבין עוד רבים מהעקרונות וכללי ההתנהגות כלפי אחרים, ויתרה מכך, עליו להתחייב ללמוד עוד על החוכמה והמוסר של האדם. זה מה שהאדם צריך להצטייד בו. אולם לא כך הדבר במקרה של האל בהתגלמותו כבשר ודם, מכיוון שעבודתו אינה מייצגת את האדם או את עבודתו של האדם, אלא היא ביטוי ישיר של הווייתו ויישום ישיר של העבודה שעליו לעשות. (כמובן, עבודתו מתבצעת במועד המתאים, לא באופן אקראי ובחוסר שימת לב, והיא מתחילה כשמגיעה העת לממש את כהונתו.) הוא אינו לוקח חלק בחיי האדם או בעבודתו, כלומר אנושיותו אינה מצוידת באף אחד מאלה (אך הדבר אינו משפיע על עבודתו). הוא מממש את כהונתו רק כשמגיעה העת לעשות זאת. יהא מעמדו אשר יהא, הוא פשוט ממשיך הלאה בעבודה שעליו לעשות. עבודתו אינה מושפעת כלל ועיקר ממה שהאדם יודע עליו ומהדעות של האדם לגביו. לדוגמה, כאשר ישוע ביצע את עבודתו, איש לא ידע בדיוק מיהו, אך הוא פשוט המשיך הלאה בעבודתו. שום דבר מזה לא הפריע לו לבצע את העבודה שהיה עליו לעשות. לכן הוא לא חשף בתחילה את זהותו ולא הכריז עליה, אלא רק גרם לבני אדם להפוך לחסידיו. זו לא הייתה כמובן רק ענוותו של האל, אלא גם הדרך שבה האל עבד כבשר ודם. הוא יכול היה לעבוד רק כך, מפני שהאדם לא יכול היה לזהותו בעין בלתי מזוינת. וגם אילו האדם זיהה אותו, האדם לא יכול היה לעזור לו בעבודתו. זאת ועוד, האל לא התגלם כבשר ודם כדי שהאדם יתוודע אל התגלמותו, אלא כדי לבצע עבודה ולממש את כהונתו. לפיכך, הוא לא ייחס חשיבות לכך שזהותו תיוודע ברבים. כאשר הוא השלים את כל העבודה שהיה עליו לעשות, האדם הבין באופן טבעי את כל זהותו ומעמדו. האל בהתגלמותו כבשר ודם שומר על שתיקה ולעולם אינו מכריז הכרזות. הוא לא שם לב לאדם או לאופן התקדמותו של האדם בנהייתו אחריו, אלא רק ממשיך הלאה במימוש כהונתו ובביצוע העבודה שעליו לעשות. איש אינו יכול לעמוד בדרכה של עבודתו. כשמגיעה העת לסיום עבודתו, היא תסתיים ותיחתם ללא ספק, ואיש אינו יכול להכתיב תוצאה אחרת. רק לאחר שהוא יעזוב את האדם עם השלמת עבודתו, האדם יבין את העבודה שהוא עושה, אף שעדיין לא בבהירות מוחלטת, ויידרש לאדם זמן רב כדי להבין באופן מלא את כוונותיו של האל כשביצע את עבודתו לראשונה. במילים אחרות, העבודה בעידן שבו האל מתגלם כבשר ודם נחלקת לשני חלקים. החלק האחד הוא העבודה שהאל עצמו בהתגלמותו עושה והדברים שהאל עצמו בהתגלמותו אומר. לאחר שכהונתו כבשר ודם תתממש במלואה, בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם יבצעו את החלק הנותר של העבודה. אז יגיע זמנו של האדם למלא את תפקידו, משום שהאל כבר פילס את הדרך, וכעת על האדם ללכת בה בעצמו. כלומר, האל מתגלם כבשר ודם כדי לבצע חלק אחד בעבודתו, והיא נמשכת ברצף על ידי רוח הקודש, וכן על ידי בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם. לכן, על האדם לדעת במה כרוכה העבודה הראשונית שהאל בהתגלמותו כבשר ודם יבצע בשלב העבודה הזה, ועליו להבין בדיוק את משמעותה של התגלמותו של האל כבשר ודם ואת העבודה שעליו לעשות, ולא לדרוש מהאל את מה שנדרש מהאדם. זו הטעות של האדם זו תפיסתו, ויתרה מכך, זו מרדנותו.

האל מתגלם כבשר ודם לא מתוך כוונה לאפשר לאדם להכיר את בשרו ודמו או לאפשר לאדם להבחין בהבדלים בין גופו של האל בהתגלמותו לבין גופו של האדם. האל אינו מתגלם כבשר ודם כדי לאמן את יכולת ההבחנה של האדם, ולא כל שכן מתוך כוונה שהאדם יעבוד את בשרו ודמו של האל בהתגלמותו, ובכך יזכה את האל בתהילה רבה. אף אחד מאלה איננו כוונתו של האל כשהוא מתגלם כבשר ודם. האל גם אינו מתגלם כבשר ודם כדי לגנות את האדם, לחשוף אותו בכוונה תחילה או להקשות עליו. אף אחד מאלה איננו כוונתו של האל. בכל פעם שהאל מתגלם כבשר ודם, זו צורת עבודה בלתי נמנעת. הוא עושה זאת למען עבודתו הרחבה יותר וניהולו הרחב יותר, לא מהסיבות שהאדם מעלה בדעתו. האל בא אל פני האדמה רק בהתאם למה שעבודתו דורשת ורק לפי הצורך. הוא אינו בא אל פני האדמה סתם כדי להתבונן סביב, אלא כדי לבצע את העבודה שעליו לעשות. איזו סיבה אחרת יש לו לקחת על עצמו עול כבד שכזה וליטול סיכונים כה גדולים כדי לבצע את העבודה הזו? האל מתגלם כבשר ודם רק כשעליו לעשות זאת, ותמיד עם משמעות ייחודית. אילו הדבר היה רק כדי לאפשר לאדם להביט באל ולהרחיב את אופקיו, אין צל של ספק שהוא לעולם לא היה בא בקרב בני האדם בקלות דעת כזו. הוא בא אל פני האדמה למען ניהולו ועבודתו הרחבה יותר וכדי לזכות בבני אדם נוספים. הוא בא כדי לייצג את העידן ולהביס את השטן, והוא עוטה על עצמו בשר ודם כדי להביס את השטן. יתרה מזאת, הוא בא כדי להנחות את האנושות כולה כיצד לחיות את חייה. כל הדברים האלה נוגעים לניהולו ונוגעים לעבודה של התבל כולה. אילו האל היה מתגלם כבשר ודם רק כדי לאפשר לאדם להכיר את בשרו ולפקוח את עיני האדם, מדוע שהוא לא יעשה את דרכו לכל אומה ואומה? האם לא יהיה זה עניין קל שבקלים? אולם הוא לא עשה זאת, אלא בחר במקום מתאים להתיישב בו ולהתחיל בו את העבודה שעליו לעשות. רק לגוף הבשר והדם הזה לכשעצמו יש חשיבות רבה. הוא מייצג עידן שלם וכן מבצע את העבודה של עידן שלם. הוא מביא את העידן הקודם לקצו וגם מבשר על העידן החדש. כל זה עניין חשוב שנוגע לניהולו של האל וכל זה הוא החשיבות של שלב עבודה אחד שהאל בא אל פני האדמה על מנת לבצעו. כשישוע בא אל פני האדמה, הוא אמר רק מילים מסוימות וביצע רק עבודה מסוימת. הוא לא עסק בחיי האדם, והוא עזב ברגע שהוא השלים את עבודתו. כיום, אחרי שאסיים לדבר ולהעביר לכם את דבריי, ואחרי שכולכם תבינו, שלב העבודה הזה יחתם, בלי קשר למצב חייכם. אין ספק שיהיו בעתיד בני אדם שימשיכו את השלב הזה בעבודתי על פני האדמה, בהתאם לדברים האלה. אז יתחילו עבודתו של האדם ובניית האדם. אולם כעת, האל פשוט מבצע את עבודתו כדי לממש את כהונתו ולהשלים שלב אחד בעבודתו. האל עובד באופן שונה מזה שבו האדם עובד. האדם אוהב אסיפות ופורומים, ומקדיש חשיבות לטקסים. ואילו האל מתעב יותר מכול אסיפות ומפגשים של בני האדם. האל משוחח עם האדם ומדבר איתו באופן לא רשמי. זו עבודתו של האל, שהיא משוחררת במיוחד, ואשר גם משלחת אתכם לחופשי. עם זאת, אני מתעב יותר מכול את האסיפות עמכם ואינני מסוגל להתרגל לחיים כה מוסדרים ונוקשים כשלכם. יותר מכל, אני מתעב כללים. הם מגבילים את האדם עד כדי כך שהם גורמים לו לפחד לזוז, לפחד לדבר ולפחד לשיר, ועיניו ננעצות ישירות בכם. אני מתעב יותר מכל את האופן שבו אתם מתקהלים ואת האסיפות הגדולות. אני פשוט מסרב להתקהל איתכם כך, משום שחיים באופן זה יוצרים תחושה של מאסר, ואתם מקיימים יותר מדי טקסים ומצייתים ליותר מדי כללים. לו ניתנה לכם האפשרות להנהיג, הייתם מובילים את בני האדם לתחום של כללים, ולא הייתה להם שום דרך להשליך הצדה את הכללים תחת הנהגתכם. תחת זאת, סביבת הדת הייתה מתעצמת יותר ויותר, ונוהגיו של האדם היו רק הולכים ומתרבים. יש אנשים שממשיכים לדבר כשהם מתקהלים ולעולם אינם מתעייפים, ויש אחרים שיכולים להמשיך להטיף במשך תריסר ימים ללא הפסק. כל אלה נחשבות לאסיפות גדולות ולפגישות של בני האדם. אין להן כל קשר לאכילה ושתייה, להנאה, או לשחרור הרוח לחופשי. כל אלה הן פגישות! הפגישות שלכם עם עמיתיכם, וכן ההתקהלויות שלכם, גדולות כקטנות, כולן מאוסות עליי, ומעולם לא התעניינתי בהן כלל. זה העיקרון שמנחה אותי בעבודתי: אינני מעוניין להטיף במהלך אסיפות וגם איני מעוניין להכריז שום דבר בכנס פומבי גדול, קל וחומר לא לכנס את כולכם לוועידה מיוחדת למשך כמה ימים. אין זה נעים בעיניי שכולכם תשבו באסיפה בסדר מופתי. אני שונא לראות אתכם חיים במסגרת של טקס כלשהו, ויתרה מזאת, אני מסרב לקחת חלק בשום טקס כזה שלכם. ככל שאתם מרבים לעשות זאת, כך הדבר מאוס עליי יותר. אין לי כל עניין בטקסים ובכללים שלכם, גם אם אתם עושים אותם על הצד הטוב ביותר, כולם מאוסים עליי. העניין איננו בכך שההסדרים שלכם אינם מתאימים או שאתם נחותים מדי. העניין הוא שאני סולד מאורח חייכם, ויתרה מכך, אינני מסוגל להתרגל אליו. אינכם מבינים כלל את העבודה שאני רוצה לעשות. כשישוע עשה את עבודתו בזמנו וסיים לשאת דרשה במקום אחד, הוא הוביל את תלמידיו מחוץ לעיר ודיבר איתם על הדרכים שעליהם להבין. הוא עבד כך לעתים קרובות. הוא המעיט לעבוד בקרב הציבור הרחב. בהתאם למה שתבקשו מהאל בהתגלמותו, על חייו להיות שונים מאלה של אדם רגיל. עליו לבצע את עבודתו, ובין אם הוא יושב, עומד או הולך, עליו לדבר. עליו לעבוד בכל עת, ואל לו לחדול מ"תפעול". אחרת, הוא יזניח את חובותיו. האם דרישות אלה של האדם עולות בקנה אחד עם ההיגיון האנושי? איפה היושר שלכם? האם אינכם מפריזים בבקשותיכם? האם עליך לבחון את עבודתי? האם עליך לפקח על ביצוע הכהונה שלי? אני יודע היטב איזו עבודה עליי לעשות ומתי עליי לעשותה. אין צורך בהתערבות של אחרים. ייתכן שייראה לכם שלא עשיתי הרבה, אך בשלב הזה, עבודתי כבר תסתיים. קחו לדוגמה את דבריו של ישוע בארבע הבשורות. גם הם היו מוגבלים, הלא כן? בזמנו, ישוע נכנס לבית הכנסת ונשא דרשה. הוא סיים אותה בתוך כמה דקות, לכל היותר, וכשהוא סיים לדבר, הוא הוביל את תלמידיו אל הסירה ועזב ללא כל הסבר. לכל היותר, הנוכחים בבית הכנסת דנו בכך בינם לבין עצמם, אבל ישוע לא נטל בכך כל חלק. האל עושה רק את העבודה שעליו לעשות, ושום דבר מעבר לכך. רבים מבקשים ממני לדבר יותר ולשאת יותר דברים, לפחות במשך כמה שעות ביום. בעיניכם, האל חדל להיות האל אלא אם הוא מדבר, ורק מי שמדבר הוא האל. אתם כולכם עיוורים! כולכם בהמות גסות! כולכם בורים וחסרי היגיון! יש לכם יותר מדי תפיסות! הדרישות שלכם מופרזות! אינכם אנושיים! אינכם מבינים כלל מהו האל! אתם סבורים שכל הדוברים והנואמים הם האל ושכל אדם שמוכן לספק לכם מילים הוא אביכם. אמרו לי, האם לכולכם, בעלי תווי הפנים הנעימים והמראה יוצא הדופן, יש אפילו טיפת היגיון? האם אתם מכירים את שמש השמיים? כל אחד מכם דומה לפקיד מושחת ורודף בצע, אז איך יהיה לכם היגיון? איך תבחינו בין טוב לרע? הענקתי לכם הרבה מאוד, אך כמה מכם הערכתם זאת? מי מחזיק זאת ברשותו באופן מלא? אינכם יודעים מי פילס את הדרך שאתם צועדים בה כיום, לכן אתם ממשיכים להציב לי דרישות ודורשים ממני דברים מגוחכים ובלתי סבירים. אינכם מסמיקים מבושה? האם לא דיברתי מספיק? האם לא עשיתי מספיק? מי ביניכם באמת יכול להוקיר את דבריי כאוצר? אתם מחמיאים לי בנוכחותי, אך משקרים ומרמים מאחורי גבי! מעשיכם מתועבים מדי ומעוררים בי בחילה! אני יודע שאתם מבקשים ממני לדבר ולעבוד רק כדי שתוכלו להתענג על מראה עיניכם ולהרחיב את האופקים שלכם, לא על מנת לחולל שינוי בחייכם. דיברתי אליכם רבות. חייכם היו צריכים להשתנות לפני זמן רב. אם כן, מדוע אתם ממשיכים לחזור למצבכם הקודם, אפילו כעת? האם ייתכן שדבריי נשללו מכם ולא קיבלתם אותם? למען האמת, אינני רוצה להוסיף לדבר עם בני אדם מנוונים כמוכם. זה יהיה חסר תועלת! אינני רוצה לעשות כל כך הרבה עבודה חסרת תועלת! אתם רוצים רק להרחיב את האופקים שלכם או להתענג על מראה עיניכם, לא לזכות בחיים! כולכם משלים את עצמכם! אני שואל אתכם, כמה מהדברים שאמרתי לכם פנים-אל-פנים יישמתם בפועל? אתם רק נוקטים בתחבולות ומוליכים אחרים שולל! אני מתעב את אלה ביניכם שנהנים להתבונן כמו צופים, והסקרנות שלכם מאוסה עליי ביותר. אם אינכם כאן כדי לחפש את הדרך האמיתית או אם אינכם צמאים לאמת, הרי שכולכם מאוסים עליי! אני יודע שאתם מקשיבים לי מדבר רק כדי לספק את סקרנותכם או כדי להגשים רצון חמדני כזה או אחר שלכם. אינכם חושבים כלל לחפש את קיומה של האמת או לחקור את דרך הישר להיווכחות בחיים. דרישות אלה פשוט אינן קיימות בכם. אתם רק מתייחסים לאל כאל צעצוע שאפשר לחקור ולהעריץ אותו. תשוקתכם לבקש חיים מעטה מדי, ואילו תשוקתכם להיות סקרנים רבה מאוד! הסבר אודות דרך החיים לבני אדם כאלה כמוהו כדיבור סרק. מוטב לי לא לדבר כלל! אני אומר לכם: אם אתם רק מעוניינים למלא חלל בלבכם, מוטב שלא תבואו אליי! עליכם לייחס חשיבות לזכייה בחיים! אל תשלו את עצמכם! מוטב שלא תהפכו את הסקרנות שלכם ליסוד של עיסוקכם בחיפוש אחר חיים ולא תשתמשו בה כתירוץ לבקש ממני לדבר אליכם. כל אלה תכסיסים, ואתם מיומנים בכך ביותר! אשאל אותך שוב: אל כמה מהדברים שאני מבקש ממך להיכנס אליהם אכן נכנסת? האם הבנת את כל מה שאמרתי לך? האם הצלחת ליישם בפועל את כל מה שאמרתי לך?

האל עצמו מתחיל את העבודה של כל עידן, אך עליך לדעת שתהיה עבודתו של האל אשר תהיה, הוא לא בא כדי לייסד תנועה, לקיים ועידות מיוחדות או להקים עבורכם ארגון מסוג כלשהו. הוא בא רק כדי לבצע את העבודה שעליו לעשות. שום אדם אינו יכול להגביל את עבודתו. הוא מבצע את עבודתו כאוות נפשו. אין זה משנה מה האדם חושב או יודע אודותיה, האל מתמקד רק בביצוע עבודתו. מאז בריאת העולם ועד ימינו, היו כבר שלושה שלבי עבודה. מיהוה ועד ישוע, ומעידן החוק עד לעידן החסד, האל מעולם לא כינס ועידה מיוחדת עבור בני האדם ומעולם לא אסף את כל האנושות יחד כדי לכנס ועידת עבודה עולמית מיוחדת שתרחיב את תחום עבודתו. הוא רק מבצע את העבודה ההתחלתית של עידן שלם בזמן ובמקום המתאימים, ובכך הוא מבשר על העידן ומנחה את האנושות בחייה. ועידות מיוחדות הן אסיפות של בני אדם. התכנסות של בני אדם יחד כדי לחגוג את החגים היא עבודתו של האדם. האל אינו חוגג את החגים, ויתרה מכך, הוא מתעב אותם. הוא אינו מכנס ועידות מיוחדות, ויתרה מכך, הוא מתעב אותן. כעת, עליך להבין בדיוק מהי עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם!