עליכם לדעת את הסיפור מאחורי ספרי הקודש ויצירתם. ידע זה אינו נחלתם של אלה שלא קיבלו את עבודתו החדשה של האל. הם אינם יודעים. אילו הסברת להם בפשטות את ענייני המהות האלה, הם היו חדלים להיות דקדקנים איתך בנוגע לספרי הקודש. הם בוחנים בדקדוק ללא-הרף את תוכן הנבואות שנאמרו: האם המשפט הזה התגשם? האם המשפט ההוא התגשם? הם מקבלים את הבשורה בהתאם לספרי הקודש, והם מטיפים את הבשורה בהתאם לכתבי הקודש. אמונתם באל נשענת על המילים מכתבי הקודש. אלמלא ספרי הקודש, הם לא היו מאמינים באל. כך הם חיים – בוחנים את ספרי הקודש בדקדוק כזה. בפעם הבאה שהם יבחנו את ספרי הקודש בדקדוק ויבקשו ממך הסברים, תוכל לומר, "קודם כול, בואו לא נאמת כל משפט ומשפט. במקום זאת, בואו נתבונן באופן שבו עובדת רוח הקודש. בואו ניקח את הנתיב שבו אנו צועדים ונשווה אותו לאמת כדי להבין אם הוא אכן עבודתה של רוח הקודש, ובואו נשתמש בעבודת רוח הקודש כדי לבדוק אם נתיב זה נכון. באשר לשאלה אם משפט כזה או אחר התגשם כפי שנחזה, אנחנו, כבני אנוש, איננו צריכים להתערב בכך. מוטב שנדבר במקום זאת על עבודתה של רוח הקודש ועל העבודה האחרונה שהאל עושה כעת." הנבואות בספרי הקודש הן דברי האל שנמסרו באותה עת בידי הנביאים ודברים שכתבו בני אדם שהאל השתמש בהם, לאחר שקיבלו השראה. רק האל עצמו יכול להסביר את הדברים האלה, רק רוח הקודש יכולה להבהיר את פירוש הדברים האלה, ורק האל עצמו יכול לפתוח את שבעת החותמות ואת הספר. אתם אומרים: "אתה אינך האל, וגם אני לא האל, ולכן מי מעז להסביר את דברי האל בקלות ראש? האם אתה מעז להסביר את הדברים האלה? אפילו אם הנביאים ירמיהו, יוחנן ואליהו היו כאן, הם לא היו מעזים לנסות להסביר את הדברים האלה, מפני שהם אינם השה. רק השה יכול לפתוח את שבעת החותמות ואת הספר, ואף אחד אחר אינו יכול להסביר את דבריו. אינני מעז לגזול את שמו של האל, לא כל שכן להסביר את דברי האל. אני יכול רק להיות זה שמתמסר לאל. האם אתה האל? אף אחד מיצירי הבריאה אינו מעז לפתוח את הספר או להסביר את הדברים האלה, ולכן גם אני איני מעז להסביר אותם. מוטב שאתה לא תנסה להסביר אותם. אסור לאיש לנסות להסביר אותם. בואו נדבר על עבודתה של רוח הקודש. את זה האדם יכול לעשות. אני מכיר במקצת את עבודתם של יהוה וישוע, אך מכיוון שלא חוויתי את העבודה הזו באופן אישי, אני יכול לדבר עליה רק באופן מצומצם. באשר לפירוש הדברים שאמרו ישעיהו או ישוע בזמנו, לא אסביר אותם. אינני חוקר את ספרי הקודש, אלא אני עוקב אחר העבודה הנוכחית של האל. למעשה, אתה מתייחס אל ספרי הקודש כאל הספר הקטן, אך האין זה משהו שרק השה יכול לפתוח אותו? מלבד השה, מי עוד יכול לפתוח אותו? אינך השה, ועל אחת כמה וכמה אינני מעז לטעון שאני האל עצמו. לכן בואו נימנע מניתוח או בחינה דקדקנית של ספרי הקודש. מוטב לדון בעבודה שעושה רוח הקודש, כלומר בעבודה הנוכחית של האל עצמו. בואו נתבונן בעקרונות ובתמצית של עבודתו של האל, ונשתמש בכך כדי לוודא שהנתיב שאנחנו צועדים בו כיום הוא נכון, וכך נהיה בטוחים בכך." אם ברצונכם להטיף את הבשורה, בייחוד בפני אנשים מעולם הדת, עליכם להבין את ספרי הקודש ולהכיר את הסיפור הפנימי שלהם על בוריו. אחרת, לא תהיו מסוגלים להטיף את הבשורה. לאחר שתבינו את התמונה הרחבה במלואה ותחדלו לבחון בדקדקנות ובקטנוניות את המילים המתות של ספרי הקודש, ובמקום זאת תדברו רק על עבודתו של האל ועל אמת החיים, אזי תהיו מסוגלים לזכות בבני האדם שמחפשים בלב אמיתי.

עליכם להבין את עבודתו של יהוה, את החוקים שהוא קבע ואת העקרונות שבאמצעותם הוא הנחה את האדם כיצד עליו לחיות, את תוכן העבודה שהוא עשה בעידן החוק, את החשיבות של קביעת החוקים על ידיו, את החשיבות של עבודתו עבור עידן החסד ואת העבודה שהאל עושה בשלב האחרון הנוכחי. השלב הראשון הוא העבודה בעידן החוק, השלב השני הוא העבודה בעידן החסד והשלב השלישי הוא העבודה באחרית הימים. עליכם להבין היטב את השלבים האלה בעבודתו של האל. מראשית ועד סוף, יש שלושה שלבים בסך הכול. מהי תמציתו של כל שלב בעבודה? כמה שלבים מתבצעים בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים? כיצד מתבצעים השלבים האלה, ומדוע כל אחד מהם מתבצע באופן מסוים? אלה שאלות קריטיות! לעבודתו של כל עידן יש ערך ייצוגי. איזו עבודה ביצע יהוה? מדוע הוא עשה זאת באופן ספציפי זה? מדוע הוא נקרא יהוה? פעם נוספת, איזו עבודה ביצע ישוע בעידן החסד, וכיצד הוא עשה אותה? אילו היבטים של צביונו של האל מיוצגים על ידי כל שלב בעבודה וכל עידן? אילו היבטים של צביונו מתבטאים בעידן החוק? ואילו בעידן החסד? ואילו בעידן האחרון? אלו שאלות מהותיות שעליכם להבין היטב. כל צביונו של האל התגלה במהלכה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. צביון זה לא התגלה רק בעידן החסד או רק בעידן החוק, לא כל שכן רק בתקופה הזו של אחרית הימים. העבודה שנעשית באחרית הימים מייצגת שיפוט, חרון אף וייסור. העבודה שנעשית באחרית הימים אינה יכולה להחליף את העבודה של עידן החוק או של עידן החסד. יחד עם זאת, שלושת השלבים מתחברים יחד לישות אחת, וכולם עבודה של אל אחד. באופן טבעי, ביצוע העבודה הזו נחלק לעידנים שונים. העבודה שנעשית באחרית הימים מביאה הכול לידי סיום, העבודה שנעשתה בעידן החוק היא עבודת התחלה, והעבודה שנעשתה בעידן החסד הייתה עבודת גאולה. באשר לחזונות של העבודה בכל תוכנית הניהול הזו בת ששת אלפי השנים, איש אינו יכול לזכות בתובנה או בהבנה לגביהם וחזונות אלה נותרים בגדר חידות. באחרית הימים, נעשית רק העבודה של דבר האל, כדי לפתוח את עידן המלכות, אך היא אינה מייצגת את כל העידנים. אחרית הימים אינה אלא אחרית הימים ואינה אלא עידן המלכות, והיא אינה מייצגת את עידן החסד או את עידן החוק. אחרית הימים היא רק המועד שבו כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים נחשפת בפניכם. זו חשיפת התעלומה. אף אדם אינו יכול לחשוף תעלומה כזו. תהא בקיאותו בספרי הקודש רבה ככל שתהיה, היא נותרת מילים בלבד, משום שהאדם אינו מבין את תמציתם של ספרי הקודש. כשהאדם קורא בספרי הקודש, ייתכן שהוא יבין אמיתות מסוימות, יסביר מילים מסוימות או ינתח אי-אלו פסוקים וציטוטים מפורסמים ניתוח מדוקדק, אולם הוא לעולם לא יוכל לפענח את המשמעות שמילים אלו מכילות, משום שהאדם רואה רק מילים מתות ולא את התמונות של עבודתם של יהוה וישוע, והאדם אינו מסוגל לפתור את התעלומה של עבודה זו. לפיכך, התעלומה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים היא התעלומה הגדולה ביותר, הנסתרת ביותר, וזו שהאדם כלל אינו מסוגל להבינה. איש אינו יכול להבין ישירות את כוונותיו של האל, אלא אם האל עצמו מסביר ומגלה אותן לאדם. אחרת, דברים אלה יישארו תמיד חידות עבור האדם ותעלומות חתומות לעולמים. לא כל שכן עבור אותם אנשים מעולם הדת. אילולא היה הדבר מוסבר לכם היום, גם אתם לא הייתם מבינים זאת. עבודה זו של ששת אלפי השנים מסתורית יותר מכל הנבואות של הנביאים. זו התעלומה הגדולה ביותר מימי הבריאה ועד ימינו, ואף נביא בכל העידנים מעולם לא הצליח לרדת לעומקה, מכיוון שתעלומה זו מתגלה רק בעידן האחרון והיא מעולם לא נחשפה. אם תתפסו את התעלומה הזו ותהיו מסוגלים להבין אותה במלואה, התעלומה הזו תכבוש את כל בני האדם הדתיים. רק זה החזון הגדול ביותר. זה החזון שהאדם כמה יותר מכול להבינו, אך גם החזון הבלתי מובן ביותר לאדם. כשהייתם בעידן החסד, לא הכרתם את מהות העבודה שעשו ישוע או יהוה. בני האדם לא הבינו מדוע יהוה קבע חוקים, מדוע הוא דרש מההמון לציית לחוקים ומדוע היה צריך להקים את בית המקדש. ועוד פחות אנשים הבינו מדוע האל הוביל את בני ישראל ממצרים אל המדבר ואז לארץ כנען. רק בימינו, עניינים אלה מתגלים.

העבודה של אחרית הימים היא השלב האחרון מבין השלושה. זו העבודה של עידן חדש נוסף, והיא אינה מייצגת את עבודת הניהול כולה. תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים נחלקת לשלושה שלבי עבודה. אף שלב לבדו אינו יכול לייצג את העבודה של שלושת העידנים, אלא רק חלק אחד מהשלם. השם יהוה אינו יכול לייצג את כל צביונו של האל. העובדה שהוא ביצע עבודה בעידן החוק אינה מוכיחה שהאל יכול להיות האל רק בתקופת החוק. יהוה קבע לאדם חוקים ומסר לו דברות, וביקש מהאדם לבנות את בית המקדש ואת המזבחות. העבודה שהוא עשה מייצגת רק את עידן החוק. העבודה שהוא עשה אינה מוכיחה שהאל הוא רק האל שמבקש מהאדם לקיים את החוק, שהוא האל אשר בבית המקדש או האל שנמצא בפני המזבח. אמירה כזאת תהיה שגויה. העבודה שנעשתה בתקופת החוק יכולה לייצג רק עידן אחד. לפיכך, אילו האל עשה את העבודה רק בעידן החוק, אזי האדם היה תוחם את האל ואומר: "האל הוא האל שבבית המקדש, ועל מנת לשרת את האל, עלינו ללבוש בגדי כוהנים ולהיכנס לבית המקדש." אילו העבודה בעידן החסד לא הייתה מתבצעת מעולם ועידן החוק היה נמשך עד עצם היום הזה, האדם לא היה יודע שהאל הוא גם רחום ואוהב. לולא נעשתה העבודה בעידן החוק ורק העבודה בעידן החסד הייתה נעשית, האדם היה יודע רק שהאל יכול לגאול את האדם ולמחול לו על חטאיו. האדם היה יודע רק שהאל קדוש ותמים ושהוא יכול להקריב את עצמו ולהיצלב למען האדם. האדם היה יודע רק זאת ולא הייתה לו הבנה על דבר מלבדם. על כן, כל עידן מייצג חלק אחד מצביונו של האל. באשר לשאלה אילו היבטים מצביונו של האל מייצג עידן החוק, אילו מייצג עידן החסד ואילו העידן הנוכחי – צביונו של האל יכול להתגלות במלואו רק כאשר שלושת השלבים ישתלבו למכלול אחד. רק כשהאדם יכיר את כל שלושת השלבים, הוא יוכל להבין זאת באופן מלא. לא ניתן להשמיט אף אחד משלושת השלבים. אתה תראה את צביונו של האל בשלמותו רק לאחר שתכיר את שלושת שלבי העבודה האלה. העובדה שהאל השלים את עבודתו בעידן החוק אינה מוכיחה שהוא רק האל בתקופת החוק, והעובדה שהוא השלים את עבודת הגאולה שלו אין פירושה שהאל יגאל את האנושות לעד. כל אלה תיחומים שנעשים על ידי האדם. משהסתיים עידן החסד, אינך יכול לומר שהאל שייך רק לצלב ושרק הצלב מייצג את הישועה של האל. אמירה כזאת מהווה תיחום של האל. בשלב הנוכחי, האל עושה בעיקר את העבודה של דברי האל, אך לא ניתן לומר שהאל מעולם לא היה רחום כלפי האדם ושהוא הביא לו רק ייסור ושיפוט. העבודה באחרית הימים חושפת את עבודתם של יהוה וישוע ואת כל התעלומות שהאדם לא הבין, ובכך מגלה את היעד והסוף של האנושות ומסיימת את כל עבודת הישועה בקרב האנושות. שלב העבודה הזה באחרית הימים מביא את הכול לידי סיום. יש לחשוף את כל התעלומות שהאדם אינו מבין כדי לאפשר לאדם לרדת לעומקן ולזכות בהבנה ברורה בלבו. רק אז ניתן יהיה לחלק את בני האדם על פי סוגם. רק לאחר שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תושלם, האדם יבין את צביונו של האל בשלמותו, מפני שאז ניהולו של האל יגיע אל סופו. עכשיו, לאחר שחוויתם את עבודתו של האל בעידן האחרון, מהו צביונו של האל? האם אתה מעז לומר שהאל הוא אל שרק אומר דברים ותו לא? לא תעז לתחום כך את האל. יש שיאמרו שהאל הוא האל שחושף תעלומות, שהאל הוא השה וזה שפותח את שבעת החותמות. אולם איש אינו מעז לתחום כך את האל. אחרים עשויים לומר שהאל הוא ההתגלמות כבשר ודם. אך זה עדיין לא יהיה נכון. ועוד אחרים עשויים לומר שהאל בהתגלמותו כבשר ודם רק אומר מילים ואינו עושה אותות ומופתים, אולם, אתה תעז עוד פחות מכך לדבר באופן זה, מכיוון שישוע התגלם כבשר ודם ועשה אותות ומופתים, ולכן לא תעז להגדיר את האל בקלות דעת כזאת. כל העבודה שנעשתה לכל אורך תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים באה על סופה רק כעת. רק לאחר שכל העבודה הזו תיחשף לעיני האדם ותתבצע בקרב האנושות, האנושות תכיר את צביונו המלא של האל, את הדברים ששייכים לו ואת תכונות האל ומהותו. כשהעבודה של השלב הזה תושלם במלואה, כל התעלומות שהאדם אינו מבין ייחשפו, כל האמיתות שלא הובנו קודם לכן יתבררו, ויסופר לאנושות על דרכה ויעדה העתידיים. זו העבודה בכללותה שצריכה להיעשות בשלב הנוכחי. על אף שהנתיב שהאדם צועד בו כיום הוא גם הנתיב של הצלב ונתיב הסבל, הדברים שהאדם מנהיג, אוכל, שותה ונהנה מהם כיום שונים מאוד מהדברים שהאדם עשה בתקופת החוק ובעידן החסד. מה שנדרש מהאדם כיום אינו דומה למה שנדרש בעבר ועוד פחות מכך למה שנדרש ממנו בעידן החוק. ובכן, מה נדרש מהאדם בתקופת החוק, כשהאל עשה את עבודתו בישראל? בני האדם נדרשו רק לשמור את השבת ואת החוקים של יהוה. אסור היה לאיש לעבוד בשבת או להפר את החוקים של יהוה. אך אין זה כך כעת. בני האדם עובדים בשבת, נאספים ומתפללים כרגיל, ולא מוטלות עליהם מגבלות כלשהן. בני האדם בעידן החסד היו צריכים להיטבל, והם גם התבקשו לצום, להשתתף בסעודת הקודש, לשתות יין, לכסות את ראשיהם ולרחוץ את רגליהם של אחרים. כעת הכללים האלו מבוטלים ונדרשות מהאדם דרישות גדולות יותר, מפני שעבודתו של האל מעמיקה ללא הרף והיווכחותו של האדם מגיעה לגבהים חדשים ללא הרף. בעבר, ישוע הניח את ידיו על האדם והתפלל, אך כעת, לאחר שהכול נאמר, מה התועלת בהנחת ידיים? מילים לבדן יכולות להשיג תוצאות. כשישוע הניח את ידיו על האדם בעבר, הוא עשה זאת כדי לברך את האדם ולרפא אותו מתחלואיו. כך רוח הקודש עבדה באותה עת, אך לא כך הדבר כעת. כעת, רוח הקודש משתמשת במילים כדי לעבוד ולהשיג תוצאות. דבריה הובהרו לכם, ועליכם ליישם אותם בפועל בדיוק כמו שנאמר לכם. דבריה הם כוונותיה. הם העבודה שברצונה לעשות. באמצעות דבריה, תבינו את כוונותיה ואת מה שהיא מבקשת מכם להשיג, ותוכלו רק להנהיג את דבריה ישירות, ללא צורך בהנחת ידיים. יש כאלה שיאמרו, "הנח עליי את ידיך! הנח עליי את ידיך כדי שאוכל לקבל את ברכתך ולקחת חלק ממך." כל אלה הם נהגים ישנים מהעבר שתוקפם פג משום שהעידן התחלף. רוח הקודש עובדת בהתאם לעידן, לא באופן אקראי ולא בהתאם לכללים קבועים. העידן התחלף, והעידן חדש מביא עמו בהכרח עבודה חדשה. הדבר נכון לכל שלב עבודה, ולכן עבודתו של האל מעולם לא חזרה על עצמה. בעידן החסד, ישוע עשה עבודה רבה מהסוג הזה, כגון ריפוי מחלות, גירוש שדים, הנחת ידיו על האדם כדי להתפלל למענו והענקת ברכות לאדם. אולם עשיית הדברים האלה שוב בימינו תהיה חסרת משמעות. רוח הקודש עבדה כך באותה עת, מפני שהיה זה עידן החסד והייתה מידה מספקת של חסד שהאדם יכול היה ליהנות ממנו. האדם לא נתבקש לשלם מחיר כלשהו, והוא יכול היה לזכות בחסד כל עוד הייתה לו אמונה. כולם זכו ליחס מלא חסד. כעת העידן התחלף ועבודתו של האל התקדמה הלאה. באמצעות הייסור והשיפוט יטוהרו מרדנותו של האדם והדברים הטמאים שבתוכו. מכיוון שהיה זה שלב הגאולה, היה על האל לעבוד באופן זה ולהעניק לאדם חסד במידה שהוא יכול היה ליהנות ממנה, כדי שהאדם יוכל להיגאל מחטא, וכדי שחטאיו יימחלו באמצעות החסד. השלב הנוכחי הזה נעשה כדי לחשוף את האי-צדק באדם באמצעות ייסור, שיפוט, הכאה במילים, כמו גם באמצעות הטלת המשמעת וחשיפת המילים, כדי שניתן יהיה להושיע את האנושות לאחר מכן. זו עבודה מעמיקה יותר מאשר גאולה. בעידן החסד, החסד הספיק לשם הנאת האדם. כעת, משהאדם כבר חווה את החסד הזה, הוא לא ייהנה ממנו עוד. זמנה של עבודה זו תם כעת והיא לא תיעשה עוד. כעת האדם ייוושע באמצעות השיפוט של המילים. לאחר שהאדם יישפט, יעבור ייסור וזיכוך, צביונו ישתנה כתוצאה מכך. האין כל זה בזכות הדברים שאמרתי? כל שלב בעבודה נעשה בהתאם להתקדמותה של האנושות כולה ובהתאם לעידן. לכל עבודה יש חשיבות משלה, והיא נעשית למען הישועה הסופית, כדי שיהיה לאנושות יעד טוב בעתיד וכדי שבני האדם יחולקו על פי מינם בסופו של דבר.

העבודה באחרית הימים היא אמירת דברים. ניתן להשיג שינויים גדולים באדם באמצעות מילים. השינויים שנגרמו כעת בבני האדם האלו עם קבלת הדברים הללו גדולים הרבה יותר מהשינויים שחלו בבני האדם כאשר קיבלו את האותות והמופתים בעידן החסד. זאת מכיוון שבעידן החסד, השדים גורשו מהאדם באמצעות הנחת הידיים והתפילה, אך הצביון המושחת שבתוך האדם נותר כשהיה. האדם נרפא מחוליו ונמחל לו על חטאיו, אך באשר לטיהור האדם מהצביון השטני המושחת שבו – נותר עדיין לעשות עבודה זו. האדם רק זכה בישועה ונמחל לו על חטאיו בזכות אמונתו, אך טבעו החוטא של האדם לא נעקר מן השורש ועדיין נותר בו. חטאי האדם נמחלו באמצעות התגלמותו של האל, אך אין פירוש הדבר שהאדם היה כבר נקי מחטא. ניתן היה למחול לאדם על חטאיו באמצעות קורבן החטאת, אך האדם לא הצליח לפתור את הבעיה כיצד יוכל שלא לחטוא עוד וכיצד ניתן לעקור מן השורש את טבעו החוטא ולשנות אותו. חטאי האדם נמחלו בזכות עבודת הצליבה של האל, אך האדם המשיך לחיות בצביון השטני הקודם והמושחת שלו. מכיוון שכך, יש להושיע את האדם לחלוטין מהצביון השטני המושחת שלו, כדי שטבעו החוטא של האדם ייעקר מן השורש ולא יתפתח שוב לעולם, ובכך יאפשר לצביונו של האדם להשתנות. הדבר ידרוש מהאדם להבין את נתיב הצמיחה בחיים, את דרך החיים ואת הדרך לשינוי צביונו. יתר על כן, הדבר ידרוש מהאדם ליישם בפועל בהתאם לנתיב הזה. זאת כדי שצביונו יוכל להשתנות בהדרגה וכדי שהוא יוכל לחיות בזוהרו של האור, על מנת שכל מעשיו יהיו בהתאם לכוונותיו של האל, על מנת שהוא ישליך מעליו את צביונו השטני המושחת ועל מנת שישתחרר מהשפעתו האפלה של השטן, ובכך יחלץ לחלוטין מהחטא. רק אז האדם יזכה לישועה מלאה. כאשר ישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם לגביו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שישוע הוא בנו של דוִד והכריז עליו כנביא גדול וכאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו כאלה שנרפאו בזכות אמונתם כאשר רק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות, ואפילו את המתים ניתן היה להשיב לחיים. אולם האדם לא היה מסוגל לגלות את הצביון השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו ולא ידע איך לסלקו מעליו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכדומה. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אדם שהיה יכול לחיות על סמך זאת, נחשב אז למאמין מתקבל על הדעת. רק מאמינים כאלה יכלו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם של אנשים אלה, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי, ללא שום נתיב לשינוי צביונם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר שהשלב ההוא הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסור. השלב הזה מטהר את האדם באמצעות מילים ובכך מעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך לעסוק בגירוש שדים, מפני שטבעו החוטא של האדם לא היה נעקר מן השורש, והאדם היה מגיע למבוי סתום לאחר שחטאיו נמחלו. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה והאל גבר על השטן. אולם צביונו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, האדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאל והאל לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, האל משתמש במילים כדי לחשוף את צביונו המושחת של האדם וגורם לאדם ליישם בפועל בהתאם לנתיב הנאות. העבודה של השלב הזה משמעותית יותר מהעבודה בשלב הקודם ואף נושאת פירות רבים יותר, משום שכעת דבר האל הוא זה שמקיים את חיי האדם ישירות ומאפשר לצביונו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב יסודי הרבה יותר של העבודה. לפיכך, ההתגלמות כבשר ודם באחרית הימים השלימה את חשיבות התגלמותו של האל כבשר ודם וסיימה לגמרי את תוכנית הניהול של האל לישועת האדם.

ישועת האדם על ידי האל אינה נעשית ישירות באמצעות השיטה של הרוח וזהות הרוח, מכיוון שהאדם אינו יכול לגעת ברוח האל, לראותה או להתקרב אליה. אילו האל ניסה להושיע את האדם ישירות דרך נקודת המבט של הרוח, האדם לא יכול היה לקבל את ישועת האל. לולא האל לבש צורה חיצונית של אדם שנברא, לא הייתה לבני האדם אפשרות לקבל את הישועה הזו. זאת מכיוון שלאדם אין בשום אופן דרך להתקרב לאל, כשם שאיש לא היה יכול להתקרב לענן של יהוה. רק על ידי התגלמות כאדם שנברא, כלומר, רק על ידי שהוא אוצר את דברו בתוך הגוף בשר ודם שבו הוא מתגלם, האל יכול לעבוד בדברו באופן אישי בכל חסידיו. רק אז האדם יוכל באופן אישי לשמוע ולראות את דבר האל ויותר מכך, לזכות בדבריו, ועל ידי כך לזכות בישועה מלאה. לולא האל התגלם כבשר ודם, שום בשר ודם לא היה מסוגל לזכות לישועה כה גדולה, ואף אדם לא היה נושע. אילו רוח האל עבדה ישירות בקרב בני האדם, האנושות כולה הייתה מוכית או נלקחת באופן מוחלט לשבי השטן, מפאת חוסר יכולתה ליצור קשר עם האל. ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא, באמצעות גופו של ישוע כבשר ודם, כלומר האל הושיע את האדם מהצלב, אך הצביון השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שחטאיו נמחלו לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בצביונו, וכך להשתחרר מההשפעה האפלה של השטן ולשוב בפני כס המלכות של האל. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא. האל החל בעבודת הישועה בתחילת עידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו, והדבר נמשך לתוך אחרית הימים, כאשר האל יטהר את האנושות לגמרי על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסור על האדם בשל מרדנותו. רק אז, האל יסיים את עבודת הישועה שלו וינוח. לפיכך, בשלושת שלבי העבודה, האל התגלם כבשר ודם רק פעמיים כדי לבצע בעצמו את עבודתו בקרב בני האדם. הסיבה לכך היא שרק אחד משלושת שלבי העבודה נועד להנחות את האדם בחייו, ואילו השניים האחרים הם עבודת הישועה. רק כשהאל מתגלם כבשר ודם הוא יכול לחיות לצד בני האדם, לחוות את סבלות העולם ולחיות כגוף בשר ודם רגיל. רק כך הוא יכול לספק לאדם את הדבר המעשי שהאדם זקוק לו כיציר נברא. האדם זוכה לישועה מלאה מהאל בזכות התגלמותו של האל כבשר ודם, ולא ישירות מהשמיים כמענה לתפילותיו. האדם הוא בשר ודם, הוא אינו מסוגל לראות את רוח האל, כל שכן להתקרב אליה, ולכן הוא יכול ליצור קשר רק עם האל בהתגלמותו כבשר ודם. רק כך האדם יכול להבין את הדבר כולו ואת כל האמיתות ולזכות בישועה מלאה. די יהיה בהתגלמות השנייה כדי לטהר את חטאי האדם ולזכך את האדם לחלוטין. לפיכך, ההתגלמות השנייה תסיים את מכלול עבודתו של האל כבשר ודם ותשלים את חשיבות התגלמותו של האל כבשר ודם. לאחר מכן, עבודתו של האל כבשר ודם תגיע לסופה המוחלט. לאחר ההתגלמות השנייה, הוא לא יתגלם כבשר ודם בשלישית למען עבודתו, זאת משום שכל הניהול שלו יסתיים. באחרית הימים, התגלמותו כבשר ודם תזכה באופן מלא באנשיו הנבחרים, וכל האנושות תחולק באחרית הימים על פי סוגיה. הוא לא יעשה עוד את עבודת הישועה ולא ישוב עוד כבשר ודם כדי לבצע עבודה כלשהי. בעבודה של אחרית הימים, עוצמתו של הדבר האל גדולה יותר מזו של הצגתם של אותות ומופתים, וסמכותו של דבר האל עולה על זו של האותות והמופתים. דבר האל חושף את כל הצביונות המושחתים הטמונים עמוק בלב האדם. אינך מסוגל לגלות אותם בכוחות עצמך. כשהם ייחשפו בפניך באמצעות דבר האל, תגלה זאת באופן טבעי. תהיה מוכרח להכיר בכך ותשתכנע לחלוטין. האין זו הסמכות של דבר האל? זו התוצאה שהעבודה של דבר האל משיגה כיום. לפיכך, לא ניתן להושיע את האדם לגמרי מחטאיו על ידי ריפוי חולים וגירוש שדים, ולא ניתן להשלים אותו באופן מלא על ידי הצגת אותות ומופתים. הסמכות לרפא חולי ולגרש שדים רק מעניקה לאדם חסד, אך בשרו של האדם עדיין שייך לשטן, והצביון השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. במילים אחרות, מה שלא טוהר שייך עדיין לחטא ולזוהמה. רק לאחר שהאדם יטוהר באמצעות דבר האל, הוא יוכל ליפול בנחלתו של האל ולהתקדש. כשהשדים גורשו מהאדם והוא נגאל, פירוש הדבר היה רק שהוא חולץ מידי השטן והושב לאל. עם זאת, מאחר שהאל לא טיהר את האדם ולא שינה אותו, הוא נותר מושחת. בתוך האדם ישנן עדיין זוהמה, התנגדות ומרדנות. האדם שב לאל רק באמצעות גאולה, אך אין לו ידע קל שבקלים אודות האל והוא עדיין מסוגל להתנגד לאל ולבגוד בו. לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן, ולאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, יש באדם טבע שמתנגד לאל. לפיכך כשהאדם נגאל, אין זו אלא גאולה. כלומר, האדם נקנה במחיר גבוה, אך הטבע הרעיל שבתוכו לא הוסר. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי בטרם ייעשה ראוי לשרת את האל. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסור, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של האל. כל העבודה שנעשית כיום נועדה לכך שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות משפט וייסור של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, שלב זה הוא גם עבודת הכיבוש, כמו גם השלב השני בעבודת הישועה. האדם נופל בנחלתו של האל דרך המשפט והייסור של דבר האל, ובאמצעות הזיכוך, השיפוט והחשיפה על ידי דבר האל – כל הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם נגלים לחלוטין. על אף שהאדם נגאל וחטאיו נמחלו, המשמעות היחידה של הדבר היא שהאל אינו זוכר את העבירות שהאדם ביצע ואינו מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם, כאשר האדם שחי כבשר ודם לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הצביון השטני המושחת שלו. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ומתוודים בערב. באופן זה, גם אם קורבן החטאת יעיל לעולם עבור האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שצביונו של האדם עדיין מושחת. לדוגמה, כשבני האדם גילו שהם צאצאי מואב, הם השמיעו דברי תלונה, חדלו לחפש חיים ונעשו שליליים לחלוטין. האין זה מראה שהאנושות עדיין אינה מסוגלת להישמע לריבונותו של האל? האין זה בדיוק הצביון השטני המושחת שלה? כשלא יוסרת, הרמת את ידיך גבוה מעל ידיהם של כל האחרים, אפילו מעל ידיו של ישוע, וקראת בקול רם: "להיות בן אהוב של האל! להיות מקורב של האל! אנחנו מעדיפים למות ולא להשתחוות לשטן! מרדו בשטן הזקן! מרדו בתנין הגדול האדום כאש! מי ייתן והתנין הגדול האדום כאש יאבד את שלטונו בחרפה! מי ייתן והאל ישלים אותנו!" הקריאות שלך היו רמות מאלה של כל האחרים. אך אז הגיעה עת הייסורים ושוב התגלה הצביון המושחת של בני האדם. אז, שככו הקריאות שלהם, והם איבדו את הנחישות שלהם. זו השחיתות של האדם והיא עמוק יותר מחטא. השטן שתל אותו באדם והוא מושרש עמוק בתוכו. לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. אין לו דרך לזהות את הטבע שמושרש בו עמוקות, ועליו להסתמך על השיפוט באמצעות דבר האל כדי להשיג תוצאה זו. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה ולהתקדם מנקודה זו. האדם צעק כך בעבר משום שהוא לא הבין כלל את הצביון המושחת הטבוע בו. כזה הוא הסיאוב שבתוך האדם. לאורך פרק זמן כה ממושך של משפט וייסור, האדם חי באווירה של מתח. כל זה הושג באמצעות דבר האל, הלא כן? האם לא קראת בקול רם מאוד עוד לפני הניסיון של נותני השירות? "היכנסו למלכות! כל מי שמקבל את השם הזה ייכנס למלכות! כולם ייקחו חלק באל!" כשהגיע הניסיון של נותני השירות, כבר לא קראת בקול. בהתחלה, כולם זעקו, "הו האל! יהיה אשר יהיה המקום שבו תשים אותי, אני אתמסר להכוונה שלך." לאחר קריאת דברי האל, "מי יהיה פאולוס שלי?" אנשים אמרו, "אני מוכן!" ואז הם ראו את דברי האל, "ומה באשר לאמונתו של איוב?" ואמרו, "אני מוכן לאמץ את אמונתו של איוב. האל, אנא העמד אותי במבחן!" כשהגיע הניסיון של נותני השירות, הם התמוטטו בן-רגע וכמעט לא יכלו לעמוד שוב על רגליהם. אחרי זה, הסיאוב בלבם פחת בהדרגה. האם זה לא הושג בזכות דבר האל? על כן, הדברים שחוויתם כיום הם תוצאות שהושגו באמצעות דבר האל, שהן אפילו אדירות יותר מהתוצאות שהשיגו האותות והמופתים בעבודתו של ישוע. תהילת האל וסמכות האל עצמו, שאותם אתה רואה, אינם נגלים רק באמצעות הצליבה, ריפוי החולים וגירוש השדים, אלא אף יותר מכך באמצעות השיפוט של דבר האל. זה מראה לך שהסמכות והעוצמה של האל אינן כוללות רק עשיית אותות, ריפוי חולים וגירוש שדים, אלא שהשיפוט של דבר האל מייצג טוב יותר את סמכות האל ומגלה טוב יותר את כול יכולתו.

הדברים שהאדם השיג כעת – שיעור קומתו הנוכחי, הידע שלו, אהבתו, נאמנותו, התמסרותו וכן התובנה שלו – הם תוצאות שהושגו באמצעות השיפוט של דבר האל. העובדה שאתה מסוגל להיות נאמן ולעמוד על רגליך עד כה הושגה באמצעות דבר האל. כעת, האדם מבין שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם היא אכן יוצאת מגדר הרגיל, ויש דברים רבים בה שהאדם אינו יכול להשיגם, ואלה הן תעלומות ופלאים. לפיכך, רבים החלו להתמסר לאל. מקצתם מעולם לא נשמעו לשום אדם מאז יום לידתם, אך כשהם רואים את דברי האל כיום, הם נשמעים לו באופן מלא בלי לשים לב לכך שהם עושים זאת, והם אינם מעזים להיות ביקורתיים או לומר כל דבר אחר. האנושות נכנעה בפני דבר האל ושרועה אפיים ארצה בפני השיפוט של דבר האל. לו רוח האל דיברה ישירות אל האדם, האנושות הייתה נשמעת לקול, ונופלת ארצה ללא דברי התגלות, כפי שפאולוס נפל ארצה בתוך האור בדרך לדמשק. לו האל המשיך לעבוד כך, האדם לעולם לא היה מתוודע לשחיתות שלו באמצעות השיפוט של דבר האל ולא היה משיג ישועה באופן זה. רק על ידי התגלמות כבשר ודם, האל יכול למסור את דבריו באופן אישי באוזני כל בני האנוש, כדי שכל מי שאוזניים לו יוכל לשמוע את דבריו ולקבל את עבודת השיפוט שלו באמצעות דברו. רק בדרך זו תושג התוצאה על ידי דברו, ולא הופעת רוח האל שתגרום לאדם להישמע מתוך פחד. רק באמצעות עבודה מעשית ויוצאת דופן כזו, צביונו הקודם של האדם, שהיה חבוי עמוק בתוכו במשך שנים רבות, יכול להיחשף במלואו, כדי שהאדם יוכל לזהותו ולשנותו. כל זה עבודתו המעשית של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שבה הוא מדבר ושופט באופן מעשי ומשיג את התוצאות של שיפוט האדם באמצעות דבר האל. זו סמכותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם וזו חשיבות התגלמותו של האל. הדבר נעשה כדי להודיע ברבים על הסמכות של האל בהתגלמותו, על התוצאות שמשיגה העבודה של דבר האל ועל התגלמותה של רוח האל כבשר ודם כדי להפגין את סמכותו של האל על ידי שיפוט האדם באמצעות דבר האל. על אף שבשרו של האל בהתגלמותו הוא בעל צורה חיצונית של אנושיות רגילה, התוצאות שדבריו משיגים הן שמראות לאדם שהאל מלא סמכות, שהוא האל עצמו ושדבריו הם ביטוי של האל עצמו. כך, האנושות כולה רואה שהוא האל עצמו, האל עצמו שהתגלם כבשר ודם, שאיש לא יכול לפגוע בו, שאיש אינו יכול להתעלות על שיפוטו באמצעות דבריו ושאין כוח אפל שיכול לגבור על סמכותו. התמסרות האדם לאל נובעת כולה מכך שהוא הדבר שנעשה בשר, כולה בשל סמכותו ושיפוטו באמצעות דברו. העבודה שמביאה התגלמותו כבשר ודם היא הסמכות שלו. האל התגלם כבשר ודם מפני שגם לבשר ודם יכולה להיות סמכות, וככזה הוא מסוגל לבצע עבודה בקרב בני האדם באופן מעשי, גלוי ומוחשי לאדם. עבודה כזו מעשית הרבה יותר מכל עבודה שנעשית ישירות על ידי רוח האל שכל הסמכות ברשותה, וגם תוצאותיה ניכרות. הסיבה לכך היא שהתגלמותו של האל כבשר ודם יכולה לדבר ולעשות עבודה באופן מעשי. לצורה החיצונית של בשר האל אין שום סמכות, והאדם יכול לבוא איתה במגע. אולם, מהותו של האל נושאת את הסמכות, אך סמכותו אינה גלויה לעינו של איש. כשהאל מדבר ועובד, האדם אינו מסוגל לגלות את קיומה של סמכותו. הדבר מאפשר לו לעשות את עבודתו המעשית. כל העבודה המעשית הזו יכולה להשיג תוצאות. על אף ששום אדם אינו מבין שלאל יש סמכות, אינו מבין שלא ניתן לפגוע באל ואינו רואה את חרון אפו, האל משיג את התוצאות שלהן התכוון בדבריו באמצעות סמכותו החבויה, חרון אפו הנסתר והדברים שהוא נושא בגלוי. במילים אחרות, באמצעות נימת קולו של האל, חומרת דיבורו וכל חוכמת דבריו, האדם משתכנע לחלוטין. כך האדם מתמסר לדבר האל בהתגלמותו כבשר ודם, שלכאורה אין לו סמכות, ובכך מושגת מטרת האל להושיע את האדם. זו משמעות נוספת של התגלמותו של האל כבשר ודם: לדבר באופן מעשי יותר ולאפשר למציאות דבריו להשפיע על האדם כדי שהאדם יהיה עד לעוצמה של דבר האל. על כן, אילו עבודה זו לא נעשתה באמצעות התגלמות כבשר ודם, היא לא הייתה משיגה תוצאות כלשהן ולא הייתה יכולה להושיע חוטאים באופן מלא. לולא התגלם האל כבשר ודם, הוא היה נותר רוח שאינה נראית לעין ואינה מוחשית לאדם. מאחר שהאדם נוצר כבשר ודם, האדם והאל שייכים לשני עולמות שונים והם שונים בטבעם. רוח האל אינה תואמת לאדם, שהוא בשר ודם, ואין שום דרך לייסד ביניהם יחסים כלשהם, על אחת כמה וכמה כאשר האדם אינו יכול להפוך לרוח. לפיכך, על רוח האל להתגלם כיציר שנברא כדי לעשות את עבודתה המקורית. האל יכול הן להתעלות למקום הגבוה ביותר והן להצטנע ולהפוך ליצור אנושי, לעשות עבודה ולחיות בקרב בני האדם. לעומת זאת, האדם אינו יכול להתעלות למקום הגבוה ביותר ולהפוך לרוח, לא כל שכן לרדת למקום הנמוך ביותר. לפיכך, על האל להתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו. באופן דומה, במהלך ההתגלמות הראשונה, רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול היה לגאול את האדם באמצעות צליבתו, ואילו רוח האל לא הייתה יכולה בשום דרך להיצלב כקורבן חטאת למען האדם. האל היה יכול להתגלם ישירות כבשר ודם כדי לשמש כקורבן חטאת למען האדם, אך האדם לא היה יכול לעלות ישירות השמיימה כדי לקחת את קורבן החטאת שהאל הכין עבורו. מכיוון שכך, ניתן רק לבקש מהאל לנוע הלוך ושוב כמה פעמים בין השמיים והארץ, ולא לבקש מהאדם לעלות השמיימה כדי לקחת את הישועה הזו. זאת משום שהאדם נפל מגדולתו, ואף יותר מכך, הוא אינו יכול לעלות השמיימה, לא כל שכן לקבל את קורבן החטאת. לפיכך, היה צורך שישוע יבוא בקרב בני האדם ויעשה באופן אישי את העבודה שהאדם פשוט לא יכול היה לבצע. בכל פעם שהאל מתגלם כבשר ודם, הדבר הכרחי בהחלט. אילו רוח האל יכלה לבצע ישירות שלב כלשהו מבין השלבים, האל לא היה סובל את ההשפלות הכרוכות בהתגלמותו כבשר ודם.

בשלב אחרון זה של העבודה, תוצאות מתקבלות באמצעות דבר האל. באמצעות דבר האל, האדם מבין תעלומות רבות ואת עבודתו של האל לאורך הדורות הקודמים. באמצעות דבר האל, רוח הקודש הופכת את האדם לנאור. באמצעות דבר האל, האדם מבין תעלומות שמעולם לא נחשפו בעבר על ידי הדורות הקודמים, וכן את עבודתם של נביאים ושליחים מימים עברו, כמו גם את העקרונות שעל פיהם הם עבדו. באמצעות דבר האל, האדם מכיר גם את צביונו של האל עצמו, וכן את מרדנותו והתנגדותו של האדם, והוא מכיר את תמציתו שלו. באמצעות שלבי העבודה האלה וכל הדברים שנאמרים, האדם מכיר את עבודתה של רוח האל, את עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, ויתרה מכך, את כל צביונו של האל. גם הידע שלך אודות עבודת הניהול של האל במהלך ששת אלפים שנים נרכש באמצעות דבר האל. הידע אודות תפיסותיך הקודמות והצלחתך לוותר עליהן הושגו גם הם באמצעות דבר האל, הלא כן? בשלב הקודם, ישוע עשה אותות ומופתים, אך בשלב הזה אין אותות ומופתים. הבנתך באשר לסיבה לכך שהאל אינו עושה אותות ומופתים כיום הושגה אף היא בזכות דבר האל, הלא כן? לפיכך, הדברים שנאמרים בשלב הזה עולים על העבודה שעשו השליחים והנביאים בדורות הקודמים. אפילו נבואותיהם של הנביאים לא היו יכולות להשיג תוצאות כאלה. הנביאים דיברו נבואות בלבד, הם דיברו על מה שיקרה בעתיד, אך לא על העבודה שהאל מעוניין לעשות באותה עת. הם לא דיברו כדי להנחות את האדם בחייו, להעניק לו אמיתות או לחשוף בפניו תעלומות, לא כל שכן כדי להעניק חיים. יש נבואה ואמת בדברים שנאמרים בשלב הזה, אך הם משמשים בעיקר כדי להעניק לאדם חיים. הדברים הנאמרים בהווה אינם דומים לנבואות של הנביאים. זה שלב של עבודה שנועד לחיי האדם, לשינוי צביון חייו של האדם, ולא על מנת לבשר נבואות. השלב הראשון היה עבודתו של יהוה: עבודתו הייתה לסלול דרך שבה יוכל האדם לעבוד את האל על פני האדמה. זו הייתה עבודה ראשונית שנועדה למצוא את המקור עבור העבודה על פני האדמה. באותה עת, יהוה לימד את בני ישראל לשמור את השבת, לכבד את הוריהם ולחיות בשלום איש עם רעהו. זאת משום שבני האדם באותה תקופה לא הבינו מה מהווה אדם, וגם לא הבינו כיצד יש לחיות על פני האדמה. בשלב העבודה הראשון, האל היה צריך להנחות את האנושות כיצד לחיות את חייה. כל הדברים שיהוה אמר להם לא היו ידועים לאנושות קודם לכן ולא היו ברשותה. באותה עת, האל הקים נביאים רבים כדי לבשר נבואות, וכולם עשו זאת בהנהגתו של יהוה. זה היה רק חלק אחד מעבודתו של האל. בשלב הראשון, האל לא התגלם כבשר ודם, ולכן הוא הנחה את כל השבטים והאומות באמצעות הנביאים. כשישוע עבד בזמנו, הוא לא דיבר הרבה כמו בימים אלה. שלב זה בעבודה של דבר האל באחרית הימים לא נעשה מעולם בעידנים ובדורות הקודמים. על אף שישעיהו, דניאל ויוחנן ניבאו נבואות רבות, הנבואות שלהם היו שונות לחלוטין מהדברים שנאמרים כעת. הם בישרו נבואות בלבד, אך הדברים שנאמרים כעת אינם כאלה. אילו הפכתי לנבואות את כל הדברים שאני מדבר עליהם כעת, האם הייתם מצליחים להבינם? נניח שהייתי מדבר על דברים שיתקיימו לאחר לכתי, כיצד היית יכול אז לרכוש הבנה? העבודה של דבר האל מעולם לא נעשתה בתקופתו של ישוע או בעידן החוק. אולי יהיו כאלה שיאמרו, "גם יהוה אמר דברים בתקופת עבודתו, הלא כן? בנוסף לריפוי מחלות, גירוש שדים ועשיית אותות ומופתים, גם ישוע אמר דברים בזמנו, הלא כן?" יש הבדל בין הדברים שנאמרים. מה הייתה תמצית הדברים שביטא יהוה? הוא רק הנחה את האנושות בחייה על פני האדמה, ללא נגיעה בעניינים רוחניים בחיים. מדוע נאמר שכאשר יהוה דיבר הוא עשה זאת כדי להנחות את בני האדם בכל מקום? המילה "להנחות" פירושה לומר מפורשות ולתת הוראות ישירות. הוא לא העניק לאדם חיים, אלא רק נטל את ידו של האדם ולימד אותו לירוא אותו, מבלי להרבות במְשָׁלִים. העבודה שיהוה עשה בישראל לא נועדה כדי לגזום את האדם, להטיל עליו משמעת או לשפוט אותו ולהמיט עליו ייסור, אלא כדי להנחות אותו. יהוה ציווה על משה לומר לעמו לאסוף מן במדבר. מדי בוקר לפני הזריחה, היה עליהם לאסוף מן בכמות מספקת רק למאכל באותו יום. לא ניתן היה לשמור את המן ליום המחרת, מכיוון שאז הוא היה נעשה מעופש. הוא לא הטיף לאדם ולא חשף את טבעו, והוא גם לא חשף את הדעות והמחשבות של האדם. הוא לא שינה את האדם, אלא הנחה אותו כיצד לחיות את חייו. באותה עת, בני האדם דמו לילדים. הם לא הבינו דבר ויכלו רק לבצע אי-אלו תנועות מכניות בסיסיות. לפיכך, יהוה רק חוקק חוקים כדי להנחות את ההמון.

על מנת להפיץ את הבשורה כדי שכל מי שמחפש בלב נאמן יוכל לרכוש ידע על העבודה שנעשית כיום ולהשתכנע לגמרי, עליך להבין לאשורם את הסיפור הפנימי ואת מהותה וחשיבותה של העבודה שנעשית בכל שלב. עשה זאת כך, שבאמצעות האזנה לשיתוף שלך, האחרים יוכלו להבין את עבודתו של יהוה ואת עבודתו של ישוע, ויתרה מכך, את כל העבודה של האל כיום, כמו גם את הקשר וההבדלים בין שלושת שלבי העבודה. עשה זאת כך, שלאחר שהאחרים יסיימו להאזין, הם יבינו ששלושת השלבים אינם משבשים זה את זה, אלא שכולם עבודתה של אותה רוח אל. על אף שהם עובדים בעידנים שונים, שתוכן העבודה שהם מבצעים שונה, ושהדברים שהם אומרים שונים, אולם העקרונות שלפיהם הם עובדים זהים. אלה הם החזונות הגדולים ביותר שעל כל חסידי האל להבינם.