חלק מטבעי הצודק הוא ש"דברים ומציאות מתקדמים זה לצד זה". מתוך הדברים הללו, בהחלט אאפשר לכולם לראות את טבעי במלואו. אנשים חושבים שלא ניתן להשיג זאת, אך עבורי הדבר קל ונעים ואינו דורש מאמץ כלשהו. ברגע שדבריי נהגים, ישנה מייד עובדה שכולם יכולים לראות. זהו טבעי. מאחר שדיברתי על דברים מסוימים, אותם דברים לבטח יתגשמו. אחרת, לא הייתי מדבר. על פי התפיסות האנושיות, המילה "ישועה" נאמרת עבור כל בני האדם, אך הדבר אינו תואם את כוונתי. בעבר אמרתי: "אני תמיד מושיע את הבורים שמחפשים בקנאות". כאן, המילה "מושיע" נאמרה ביחס לאלה שעושים עבורי שירות, והכוונה הייתה שאעניק יחס מיוחד לאותם נותני-שירות. במילים אחרות, אפחית את עונשם של אותם אנשים. אך אותם נותני-שירות נכלוליים ורמאים יימנו על המיועדים להשמדה, היינו אטיל עליהם עונש כבד. (למרות שהם בין המיועדים להשמדה, הם נבדלים מאוד מאלה שיושמדו: הם יקבלו עונש כבד ונצחי, והעונש שאותם אנשים יקבלו הוא העונש של השטן. זו גם המשמעות האמיתית של כוונתי כשאמרתי, שאנשים אלה הם צאצאי התנין הגדול האדום כאש). אך איני אומר דברים כאלה ביחס לבניי הבכורים. לגביהם אני אומר שאני אזכה שוב בבניי הבכורים ושהם יחזרו לציון. לכן תמיד אמרתי שבניי הבכורים הם אלה שייעדתי ובחרתי מראש. בניי הבכורים השתייכו לי מלכתחילה והם באו ממני, לכן עליהם לחזור לכאן אליי. כשמשווים בין הבנים והאנשים לבין הבנים הבכורים, באמת מדובר בהבדל של שמיים וארץ: למרות שהבנים והאנשים טובים בהרבה מנותני-השירות, הם בשום אופן אינם אלה ששייכים לי. ניתן אף לומר שהבנים והאנשים נבחרים בנוסף מקרב האנושות. לכן תמיד מיקדתי את האנרגיה שלי בבניי הבכורים, ואז אאפשר לבנים הבכורים להביא את אותם בנים ואנשים לידי שלמות. אלה השלבים העתידיים בעבודתי. אין טעם לספר לכם עכשיו, לכן רק לעתים נדירות ציינתי זאת בפני הבנים והאנשים, אלא רק בדבריי אל הבנים הבכורים דיברתי והזכרתי את העניינים האלה שוב ושוב. כך אני מדבר ועובד. איש אינו יכול לשנות זאת – רק לי שמורה המילה האחרונה בכל דבר ועניין.

בכל יום אני משיב מלחמה נגד תפיסותיכם ומדי יום אני מנתח כל אחד ואחד מכם. לאחר שדיברתי עד לנקודה מסוימת, אתם חוזרים לסורכם ושוב מפרידים בין אנושיותי לאלוהותי. כעת הגיעה השעה שאנשים ייחשפו: אנשים חושבים שאני עדיין חי כבשר ודם ושאיני כלל אלוהים בכבודו ובעצמו, שאני עדיין אנושי, שאלוהים הוא עדיין אלוהים, ושלאלוהים אין שום קשר לאדם שהנני. אנושות מושחתת כל כך! אמרתי דברים כה רבים בעבר, אך אתם התייחסתם אליהם כאילו אינם קיימים וזה ממלא אותי בשנאה כלפיכם הבוערת בעצמותיי! זה באמת גורם לי לתעב אתכם! מי מעז לעלוב בי כבדרך אגב, בי, האל השלם בכבודו ובעצמו, בי, שניחן הן באנושיות והן באלוהות שלמה? מי מעז להתנגד לי במחשבותיו? לאחר שאמיט את האסון הנוראי שלי, אעניש אותם בזה אחר זה ולא אקל עם איש אלא אעניש את כולם בחומרה. רוחי פועלת באופן אישי. אין זה אומר שאיני אלוהים עצמו. להיפך, זה אומר עוד יותר שאני האל הכול-יכול בכבודו ובעצמו. אנשים אינם מכירים אותי – הם כולם מתנגדים לי ואינם רואים את כול-יכולתי מתוך דבריי, אלא, במקום זאת, מנסים למצוא משהו בדבריי שבו יוכלו להשתמש נגדי, ואף למצוא בי פגמים באמצעותו. כשאופיע יום אחד בציון עם בניי הבכורים, אתחיל לטפל ביצורים האומללים האלה. בתקופה הנוכחית אני בעיקר עושה את העבודה הזאת. לאחר שאדבר עד לנקודה מסוימת, נותני-שירות רבים כבר ייסוגו והבנים הבכורים כבר יסבלו כל מיני תלאות. ככל ששני שלבי העבודה האלה יתקדמו, שלב אחד בעבודתי יגיע לסופו. בעת ההיא, אקח את בניי הבכורים לציון. אלה שלבי עבודתי.

בניי הבכורים הם חלק הכרחי ממלכותי, ומכאן ניתן לראות שישותי היא למעשה המלכות – מלכותי נובעת מלידת בניי הבכורים. במילים אחרות, מלכותי הייתה קיימת מאז בריאת העולם, והזכייה בבניי הבכורים (היינו, הזכייה בהם מחדש) היא השבת מלכותי לקדמותה. מתוך זה תוכלו לראות שלבנים הבכורים יש חשיבות יוצאת דופן. רק כאשר בניי הבכורים יהיו קיימים, המלכות תתקיים, המציאות של שלטון עוצמתי תיווצר, חיים חדשים ייווצרו וניתן יהיה לסיים לחלוטין את התקופה הישנה. זו המגמה הבלתי נמנעת. היות שהבנים הבכורים נמצאים בעמדה זאת, הם מסמלים את חורבן העולם, את הריסת השטן, את חשיפת דמותם האמיתית של נותני-השירות ואת העובדה שלתנין הגדול האדום כאש לא יהיו עוד צאצאים ושהוא יירד אל אגם האש והגופרית – לפיכך, אלה שנמצאים בעמדות כוח וכל צאצאי התנין הגדול האדום כאש חוסמים, מתנגדים והורסים שוב ושוב. בינתיים, אני מרומם את בניי הבכורים, מעיד עליהם וחושף אותם שוב ושוב. כי רק אלה שבאו ממני זכאים להעיד עליי. רק הם מוסמכים להביאני לידי ביטוי בחייהם, ורק להם יש יסודות שמאפשרים להם להילחם בקרב ולזכות בניצחון היפהפה למעני. אלה שנפרדים ממני אינם יותר ממעט חומר בידיי, וכולם ברואים. אלה שהם הבנים והאנשים אינם יותר מאשר הטובים שנבחרו מקרב יצירי הבריאה, אך הם אינם שייכים לי. אם כן, ישנו הבדל עצום בין הבנים הבכורים לבין הבנים. הבנים אינם מוסמכים כלל לעמוד בהשוואה לבנים הבכורים – הבנים הבכורים מושלים ושולטים בהם. עכשיו זה צריך להיות לכם ברור כשמש! כל מילה שאמרתי היא אמת ואין כאן שום טעות. כל זה חלק מהביטוי של ישותי וזו אמירתי.

אמרתי שאיני אומר דברים בעלמא ושאיני עושה שגיאות. די בכך כדי להציג את מלכותיותי. אך אנשים אינם מסוגלים להבחין בין טוב לרע, ורק כאשר ייסוריי פוגעים בהם, הם משתכנעים לחלוטין. בכל מצב אחר הם נותרים מרדנים ועקשנים. לכן אני משתמש בייסורים כדי להשיב מלחמה לאנושות בכללותה. על פי התפיסות האנושיות, היות שרק אלוהים עצמו קיים, מדוע ישנם כל כך הרבה בנים בכורים שבאו ממני? אני יכול לנסח זאת כך: בכל הנוגע לענייניי שלי, אני מדבר עליהם כפי שאני רוצה. מה האדם מסוגל לעשות לי? אני יכול גם לנסח זאת כך: למרות שלי ולבנים הבכורים אין אותו צלם, רוחנו היא אותה רוח, ולכן כולם יכולים להיות תואמים לי במחשבתם כשהם משתפים איתי פעולה. אין לנו אותו צלם כדי שכל בני האדם יוכלו לראות באופן ברור לחלוטין כל חלק בישות שלי. לכן אני מאפשר לבניי הבכורים למשול יחד עימי על כל האומות וכל העמים. זו הסיומת של צוויי המנהליים ("סיומת" זו שאני מדבר עליה משמעה שנימת דבריי מתונה ושאני מתחיל לדבר אל הבנים ואל האנשים). לרוב האנשים יש ספקות באשר להיבט זה, אך אל להם למלא עצמם בספקות כאלה. אני אחשוף את כל התפיסות של בני האדם בזו אחר זו כדי לגרום לכל בני האדם לחוש בושה בלי שימצאו מקום מסתור. אני נוסע ברחבי היקום ולקצות הארץ ומשקיף על כל פני היקום. אני בוחן את כל סוגי האנשים – איש אינו יכול לחמוק מידי. אני משתתף בכל הדברים ואין דבר שאיני מטפל בו אישית. מי מעז להכחיש את כול-יכולתי? מי מעז לא להשתכנע כליל ביחס אליי? מי מעז לא להשתטח אפיים ארצה בפניי? כל השמיים ישתנו בגלל בניי הבכורים, ואף יותר מכך, כל הארץ תרעד בפראות בגללי ובגלל בניי הבכורים. כל בני האדם יכרעו ברך בפני ישותי וכל הדברים יהיו לבטח בשליטתי, ללא כל טעות. על כולם להיות משוכנעים לחלוטין וכל דבר יבוא אל ביתי וישרת אותי. זהו החלק האחרון מתוך צוויי המנהליים. מכאן ואילך, כל הסעיפים השונים בצוויי המנהליים המכוונים לאנשים שונים יחלו להניב תוצאות (מכיוון שצוויי המנהליים התפרסמו בפומבי במלואם ומכיוון שנערכו הסדרים הולמים עבור כל סוג של אדם ועבור כל דבר ודבר. כל האנשים יהיו במקום הראוי להם וטיבו האמיתי של כל סוג של אדם ייחשף בזכות צוויי המנהליים). כך יהיה בואם של הצווים המנהליים האמיתיים והממשיים.

כעת, בהתאם לשלבי עבודתי, אני אומר את אשר ברצוני לומר ועל כולם לקחת את דבריי ברצינות. לאורך העידנים, כל אחד מן הקדושים דיבר על "ירושלים החדשה" וכולם יודעים על כך, אך איש אינו מבין את המשמעות האמיתית של המונח הזה. כיוון שהעבודה של ימינו התקדמה עד לשלב הזה, אגלה לכם את המשמעות האמיתית של המונח הזה כדי שתבינו אותו. אך יש מגבלה לגילוי שלי – אין זה משנה כיצד אסביר זאת ואין זה משנה עד כמה אומר זאת בבירור, לעולם לא תוכלו להבין זאת באופן מלא משום שאף בן אנוש אינו יכול לגעת במציאות של מונח זה. בעבר, המונח "ירושלים" התייחס למקום משכני עלי אדמות, היינו המקום שבו אני מתהלך ונע. אך המילה "החדשה" משנה את המונח הזה והוא שוב אינו דומה כלל למה שהיה. אנשים אינם יכולים לתפוס זאת ולו במקצת. יש שחושבים שהמונח מתייחס למלכותי, יש שחושבים שזהו האדם שאני, יש שחושבים שאלה שמיים וארץ חדשים ויש שחושבים שזהו העולם החדש שיגיע לאחר שאשמיד את העולם הזה. אפילו אם מחשבתו של האדם מורכבת ביותר ובעלת דמיון עשיר, הוא עדיין אינו יכול להבין דבר ביחס לזה. לאורך העידנים, אנשים קיוו לדעת או להבין את המשמעות האמיתית של המונח הזה, אך הם לא הצליחו להגשים את משאלותיהם – כולם התאכזבו ומתו, בהותירם מאחור את שאיפותיהם. עד כה לא יכולתי לגלות זאת בקלות לאיש היות שזמני טרם הגיע. אך כעת אספר לכם הכול היות שעבודתי נעשתה עד לשלב הזה. ירושלים החדשה שלי כוללת את ארבעת הדברים הבאים: את חרון אפי, את צוויי המנהליים, את מלכותי ואת הברכות האינסופיות שאני מרעיף על בניי הבכורים. הסיבה שאני משתמש במונח "חדשה" היא מפני שארבעת החלקים האלה נסתרים. היות שאיש אינו מכיר את חרון אפי, איש אינו מכיר את צוויי המנהליים, איש לא ראה את מלכותי ואיש לא נהנה מברכותיי, המילה "חדשה" מתייחסת למה שנסתר מן העין. איש אינו יכול להבין באופן מלא את מה שאמרתי, שכן ירושלים החדשה ירדה אל העולם, אך איש לא חווה באופן אישי את מציאותה של ירושלים החדשה. אין זה משנה עד כמה אני מדבר עליה באופן מלא, אנשים לא יבינו זאת לגמרי. אפילו אם מישהו יבין, הבנתו תהיה רק דבריו, חשיבתו ותפיסותיו. זו המגמה הבלתי נמנעת. זו הדרך היחידה קדימה שאיש אינו יכול להיחלץ ממנה.