ניסיוננו המעשי מגלה לנו שפעמים רבות אלוהים עצמו פותח לנו נתיב, כדי שהדרך מתחת לרגלינו תהיה יציבה ומציאותית יותר. שכן זהו הנתיב שאלוהים פתח לפנינו מקדמת דנא, הנתיב שהועבר במשך עשרות אלפי שנים עד לדורנו. לפיכך אנו פוסעים בנתיב שירשנו מאבותינו אשר לא הלכו בו עד סופו. אלוהים בחר בנו ללכת בשלב האחרון שלו. אם כן, אלוהים הכין לנו את הנתיב הזה במיוחד, ובין שאנחנו מבורכים ובין שפגע בנו המזל הרע, איש מלבדנו אינו יכול ללכת בו. הרשו לי להוסיף את התובנה שלי: אל תעלו בדעתכם להימלט למקום אחר או לנסות למצוא נתיב אחר, אל תחמדו מעמד ואל תנסו להקים מלכות משלכם – כל אלה הם אשליות. אולי יש לכם דעות מוקדמות בנוגע לדבריי, ובמקרה זה, אני מציע שתפסיקו להיות מבולבלים כל כך. מוטב שתקדישו לזה מחשבה נוספת; אל תנסו להתחכם ואל תבלבלו בין טוב לרע. כשתוכניתו של אלוהים תצא אל הפועל, תתחרטו על כך. אני אומר כי כשתבוא מלכות אלוהים, כל אומות העולם ינופצו לרסיסים. בעת ההיא תיווכחו שתוכניותיכם הפרטיות נמחקו אף הן, וכי המיוסרים ירוסקו, ובפעולות אלה יגלה האל את טבעו במלואו. אני חושב שמכיוון שהדברים הללו נהירים לי כל כך, עליי לומר לכם אותם, כדי שלא תאשימו אותי אחר כך. הליכתנו בנתיב עד היום התאפשרה לנו מידי האל, לכן אל תחשבו שאתם מיוחדים וגם לא שאתם חסרי מזל – לאיש אסור לשער השערות בנוגע לעבודת האל בימים אלה, שמא ירוסק לרסיסים. עבודת האל העניקה לי הארה: יהיה אשר יהיה, אלוהים יהפוך את האנשים בקבוצה הזאת לשלמים, עבודתו לא תשתנה עוד, והוא ייקח את קבוצת האנשים הזאת אל סוף הנתיב ויסיים את עבודתו על פני האדמה. על כולנו להבין זאת. רוב האנשים אוהבים "להסתכל קדימה" ואין סוף לרעבונם. איש מהם אינו מבין את רצון האל הדחוף היום, ולכן כולם שוקלים לברוח. הם כמו סוסים דוהרים שרוצים רק לשוטט בטבע; רק מעטים מבקשים להתיישב בארץ כנען הטובה ולבקש לעצמם חיי אנוש. אנשים שנכנסו לארץ זבת חלב ודבש ואינם מפיקים ממנה הנאה, מה עוד הם רוצים? האמת חייבת להיאמר, מעבר לאדמה הטובה של ארץ כנען שוכנת רק שממה. אם גם אחרי שאנשים נכנסו למקום שבו נמצא להם מרגוע, הם אינם מסוגלים למלא את חלקם; מה הם, אם לא זונות? אם תחמיצו את ההזדמנות לזכות בשלמות מידי האל כאן, תתחרטו על כך עד סוף ימיכם, וחרטתכם תהיה אינסופית. תהיו כמו משה, אשר ראה את ארץ כנען ולא יכול ליהנות ממנעמיה, ידיו קפוצות, מותו אפוף עגמת נפש – אינכם חושבים שזה מביש? אינכם חושבים שזה מביך, להיות ללעג ולקלס? אתם מוכנים שאחרים ישפילו אתכם? אינכם מעוניינים להצליח? אינכם מעוניינים להיות אנשים נכבדים ומכובדים שאלוהים הפך אותם למושלמים? האמנם אינכם שואפים לכלום? אינכם מוכנים ללכת בדרכים אחרות; האם אינכם רוצים ללכת גם בדרך שאלוהים הועיד לכם? האם תעזו לפעול נגד רצון השמים? גדול כאשר יהיה "כישרונכם", האמנם תהינו להעליב את השמים? אני סבור שמוטב לנו לנסות ולהכיר את עצמנו כהלכה. מילה אחת מאלוהים יכולה לשנות שמים וארץ, אז מהו אדם קטן וכחוש בעיני אלוהים?

מניסיוני למדתי שככל שהתנגדותך לאלוהים גדולה יותר, אלוהים יגלה ביתר שאת את טבעו המלכותי, וקשים יותר יהיו הייסורים שהוא ישית עליך; ככל שתרבה לציית לו, הוא יאהב אותך ויגן עליך יותר. טבעו של האל כמוהו ככלי ענישה: אם תציית לו, תישאר בריא ושלם; אם לא תציית – אם תמיד תנסה להתרברב ולתעתע – טבעו של אלוהים ישתנה מיד. הוא כמו השמש ביום מעונן. הוא יסתתר ממך ויראה לך את חרון אפו. טבעו הוא גם כמו מזג האוויר ביוני, כשהשמים בהירים על פני קילומטרים רבים סביב, והגלים הם רק אדוות על פני המים, עד שהזרם מאיץ לפתע את מהירותו, והמים הופכים לנחשול סוער. האם תעז להיות פזיז כל כך נוכח טבעו זה של האל? בחוויות שעברתם אתם, רובכם, אחים ואחיות, ראיתם שכאשר רוח הקודש פועלת לאור יום, אתם מלאי אמונה – אבל אז, ללא כל אזהרה, רוחו של האל נוטשת אתכם לפתע, ואתם סובלים כל כך עד שאינכם ישנים בלילה, ומחפשים נואשות את הכיוון שבו נעלמה. לא משנה מה תעשו, לא תגלו היכן היא – אבל אז, לפתע פתאום, היא מופיעה בפניכם שוב, ואתם נרגשים כמו פטרוס ברגע שראה שוב את אדונו ישוע, נרגשים כל כך עד שאתם כמעט צועקים. האם באמת שכחתם את זה, אחרי שחוויתם את זה פעמים רבות כל כך? אדוננו ישוע המשיח, אשר התגלם בבשר ובדם, נצלב ואחר כך קם לתחייה ועלה השמימה, תמיד נסתר מכם לזמן מה, ולאחר מכן מופיע לפניכם לזמן מה. הוא מתגלה בפניכם בשל צדיקותכם, והוא מתכעס ונפרד מכם בשל חטאיכם. אם כן, מדוע אינכם מתפללים אליו יותר? האם אינכם יודעים שאחרי חג השבועות יש לאדוננו ישוע המשיח תפקיד אחר בעולם? אתם מודעים רק לעובדה שאדוננו ישוע המשיח התגלם בבשר ובדם, ירד לעולם ונצלב. האם ידעתם שישוע שהאמנתם בו הפקיד זה מכבר את עבודתו בידי אדם אחר, וכי היא הסתיימה לפני זמן רב, ולכן רוחו של אדוננו ישוע המשיח ירדה שוב לארץ כבשר ודם כדי לעשות חלק אחר של עבודת האל? אני מבקש להכניס פה משהו – למרות העובדה שאתם נמצאים כעת בזרם הזה, אעז ואומר שרק מעטים מביניכם מאמינים שהאדם הזה הוא מי שאדוננו ישוע המשיח העניק לכם. אתם יודעים רק להפיק הנאה מנוכחותו; אינכם מכירים בכך שרוח האל ירדה שוב ארצה, ואינכם מכירים בכך שאלוהים של היום הוא ישוע המשיח בן אלפי השנים. לכן אני אומר שכולכם מהלכים בעיניים עצומות – אתם משלימים עם כל מקום שאתם מגיעים אליו – וכלל אינכם מתייחסים לכל זה ברצינות. אתם מביעים במילים את אמונתם בישוע, אבל מרשים לעצמכם להתנגד בעוז למי שאלוהים מעיד עליו היום. האין זאת טיפשות? הטעויות שלכם אינן מעניינות את אלוהים של ימינו. הוא לא מגנה אתכם. אתם אומרים שאתם מאמינים בישוע, כדי שאדונכם ישוע המשיח ישחרר אתכם? אתם חושבים שאלוהים נמצא איפשהו כדי לאפשר לכם לשחרר קיטור, לשקר ולרמות? כשאדונכם ישוע המשיח יתגלה פעם נוספת, הוא יחליט אם אתם צדיקים או רשעים על סמך התנהגותכם היום. לרוב האנשים יש דעות שונות על כוונתי כשאני אומר "אחיי ואחיותיי", וסבורים שאמצעי הפעולה של אלוהים ישתנו. האם אנשים כאלה אינם מחזרים אחר המוות? האם יכול אלוהים להעיד על השטן כאלוהים עצמו? עם המחשבה הזאת, האם אינכם מגנים את אלוהים? אתם חושבים שכל אחד יכול להיות אלוהים עצמו? אילו ידעתם באמת, לא הייתם מפתחים תפיסות כלשהן. בכתבי הקודש מופיע הקטע הבא: הכול למענו, וכל הדברים באים ממנו. הוא יוביל בנים רבים אל התהילה והוא מושיענו... לכן אין הוא בוש לקרוא לנו אחים. ייתכן שאתם יכולים לצטט את המילים הללו, אבל אינכם מבינים את פשרן. האם אינכם מאמינים באלוהים כשעיניכם עצומות?

אני מאמין שהדור שלנו מבורך כי הוא יכול להמשיך בנתיב שלא הסתיים בידי הדורות הקודמים ולחזות בשיבתו של האל בן אלפי השנים – אל שחי בקרבנו ומשופע בכול. לא יכולתם אפילו להעלות בדעתכם שתלכו בנתיב הזה – האם זה משהו שאתם מסוגלים לעשות? רוח הקודש היא המתווה ישירות את הדרך הזאת, רוחו של אדוננו ישוע המשיח, בעוצמה רבה עשרת מונים, היא המתווה, וזהו הנתיב שנפתח בעבורכם בידי אלוהים של ימינו. אפילו בחלומותיכם הפרועים ביותר לא יכולתם לדמיין שישוע בן אלפי השנים יופיע שוב לפניכם. אינכם אסירי תודה? מי מסוגל לעמוד פנים אל פנים מול אלוהים? פעמים רבות אני מתפלל שהקבוצה שלנו תזכה מאלוהים לברכות רבות יותר, שאלוהים יעדיף אותנו ויזכה בנו, אבל היו גם אינספור פעמים שבהם הזלתי עלינו דמעות מרות, שבהן ביקשתי מאלוהים שיעניק לנו הארה, כדי שנוכל לחזות בגילויים נפלאים יותר. כשאני רואה אנשים שמנסים ללא הרף לשטות באלוהים ולעולם אינם שואפים לדבר כלשהו, או אנשים שאינם מתייחסים כהלכה אל הגוף, או כאלה הפועלים מתוך אינטרסים וחותרים לפרסום, שרוצים רק לתפוס עמדה מרכזית וחשובה, איך אני יכול שלא להרגיש כאב עז בלבי? איך אנשים יכולים להיות חסרי רגישות עד כדי כך? האמנם לעבודתי אין כל השפעה? אילו ילדיכם היו מרדנים וחצופים כלפיכם, אילו היו חסרי מצפון, אילו ראו רק את עצמם ולעולם לא התחשבו ברגשותיכם, ואילו גירשו אתכם מהבית אחרי שבגרו, איך הייתם מרגישים? האם לא היו זולגות על פניכם דמעות כשהייתם נזכרים בדם ובזיעה שהשקעתם ובקורבנות שהקרבתם כדי לגדל אותם? כך התפללתי אני אינספור פעמים לאלוהים ואמרתי, "אלוהים יקר! רק אתה יודע אם אני נושא את המשא הכבד בשל עבודתך. כשמעשיי אינם עולים בקנה אחד עם רצונך, אתה מעניש אותי, מביא אותי לידי שלמות ופוקח את עיניי. בקשתי היחידה ממך היא שתניע את האנשים האלה עוד, כדי שתיאמר תהילתך במהרה ותזכה בהם, כדי שעבודתך תזכה ברצונך, ותכניתך תושלם מוקדם יותר." אלוהים אינו רוצה לכבוש בני אדם באמצעות ענישה, הוא אינו רוצה להוליך בני אדם באף. הוא רוצה שבני אדם יצייתו לדבריו ויפעלו בצורה ממושמעת, ובזו הדרך ימלאו את רצונו. אלא שלבני אדם אין בושה והם מורדים נגדו שוב ושוב. אני סבור שמוטב לנו למצוא את הדרך הפשוטה ביותר להשביע את רצונו, כלומר, לציית לכל הסדריו אם באמת ובתמים תצליחו להשיג את זה, תבואו לכלל שלמות. האין זה דבר קל ומשמח? לכו בנתיב שאתם צריכים ללכת בו; התעלמו ממה שאחרים אומרים, ואל תחשבו יותר מדי. האם עתידכם וגורלכם נתונים בידיכם? אתם תמיד מנסים לברוח, מבקשים ללכת בנתיב הארצי – אך מדוע אינכם מצליחים להסתלק? מדוע אתם מסתובבים בצמתים במשך שנים רבות ולבסוף בוחרים שוב בנתיב הזה? אחרי שנדדתם שנים רבות, מדוע אתם שבים עכשיו אל הבית הזה שלא מרצונכם? האם זה תלוי בכם? אלה מכם אשר נמצאים בזרם הזה, אם אינכם מאמינים לי, האזינו לזה: אם אתם מתכננים לעזוב, הבה נראה אם אלוהים ירשה לכם, הבה נראה כיצד מניעה אתכם רוח הקודש – תחוו את זה בעצמכם. אם לדבר בכנות, גם אם מזלכם מתאכזר אליכם, עליכם לסבול בזרם הזה, ואם יש סבל, עליכם לסבול כאן, היום; אינכם יכולים ללכת לאף מקום אחר. האם זה ברור לכם? לאן תלכו? זהו הצו המנהלי של אלוהים. נראה לכם שבחירת אלוהים בקבוצת אנשים זו היא חסרת משמעות? בעבודתו היום אלוהים אינו מתכעס בקלות – אבל אם אנשים מנסים להפריע לתכניותיו, פניו הבהירים מתקדרים מיד. לכן אני מייעץ לכם להירגע ולהיכנע לתכניותיו של האל ולאפשר לו להביא אתכם לידי שלמות. רק אנשים שעושים זאת לחכמים ייחשבו.