מאת כריסטופר, הפיליפינים

שמי כריסטופר, ואני כומר בכנסיית-בית בפיליפינים. בשנת 1987, הוטבלתי ופניתי לישוע אדוננו, ואז, בחסדו של האל, נעשיתי בשנת 1996 כומר בכנסיה מקומית. באותה תקופה, לא רק עבדתי והטפתי במקומות רבים ברחבי הפיליפינים, אלא גם הטפתי במקומות כמו הונג קונג ומלזיה. באמצעות העבודה וההדרכה של רוח הקודש, הרגשתי שיש לי אנרגיה בלתי נדלית בעבודתי למען האל והשראה אינסופית לדרשותיי. לעתים קרובות הצעתי תמיכה לאחים ואחיות שחשו עצמם שליליים וחלשים. לפעמים, כשבני משפחתם הלא-מאמינים היו עוינים כלפיי, עדיין הצלחתי להישאר סובלני וסבלני. לא איבדתי את האמונה באלוהים והאמנתי שאלוהים יוכל לשנות אותם. הרגשתי, אם כן, שהשתניתי מאוד מאז שנעשיתי מאמין. עם זאת, החל בשנת 2011, כבר לא הייתי מסוגל לחוש את עבודת רוח הקודש באותה עוצמה כמקודם. איבדתי בהדרגה את ההארה החדשה לדרשותיי, וכבר לא היה בי כוח להשתחרר מהחיים בחטא. לא יכולתי שלא לאבד את קור רוחי עם אשתי ובתי, כשראיתי אותן עושות דברים שאינם לרוחי, ונזפתי בהן מכעס. ידעתי שאין זה עולה בקנה אחד עם רצון האל, אך לעיתים קרובות לא יכולתי להתאפק. דבר זה העיק עליי במיוחד. כדי להשתחרר מחיים של חטא ובעקבותיו וידוי, הקדשתי מאמץ רב יותר לקרוא בכתבי הקודש, לצום ולהתפלל, וחיפשתי בכל מקום אחר כמרים רוחניים, כדי שנוכל לחפש ולחקור זאת יחדיו. אולם כל מאמציי הסתיימו בלא כלום. לא חל שום שינוי בחיי החטא שלי ובאפלה שבנפשי.

ואז, ערב אחד באביב 2016, אשתי שאלה אותי, "כריסטופר, שמתי לב שאתה מוטרד מאוד לאחרונה. על מה אתה חושב?" אמרתי לה מה מטריד אותי. "אני תוהה בשנים האחרונות מדוע אינני יכול להשתחרר מחיים בחטא, למרות היותי כומר ומאמין באלוהים שנים רבות. אני כבר לא מסוגל להרגיש את אלוהים – כאילו הוא זנח אותי. למרות שאני הולך לכל מקום להטיף, ברגע שיש לי פנאי לעצמי, בייחוד באמצע הלילה, אני תמיד מרגיש מין ריקנות וחרדה, ותחושה זו רק הולכת וגוברת. אני חושב על האופן שבו האמנתי באלוהים כל השנים, הרביתי כל כך לקרוא בכתבי הקודש, הקשבתי לכל כך הרבה מדרשותיו של האל, ופעמים רבות גמרתי אומר לשאת את הצלב ולהתגבר על עצמי, אבל אני תמיד כבול לחטא. אני מסוגל לספר שקרים כדי להגן על האינטרסים והמעמד שלי, ואינני מצליח לממש את הפסוק: 'מִרְמָה לֹא נִמְצְאָה בְּפִיהֶם' (ההתגלות י"ד 5). כשאני מתמודד עם תלאות וזיכוך, למרות שאני יודע שהדברים מתרחשים בהסכמתו של האל, עדיין אינני יכול לעצור את עצמי מלהתלונן על אלוהים ולא להבין אותו כהלכה. אני נכשל לחלוטין בנכונות לביטול-עצמי. אני חושש שבגלל חיי בחטא באופן זה, כאשר אלוהים יגיע, לא אוכל להיכנס למלכות השמיים!"

כשאשתי שמעה זאת, היא אמרה, "כריסטופר, איך אתה יכול לחשוב כך? אתה חייב להאמין. אתה כומר! למרות שאנו חיים בחטא ולא השתחררנו מכבלי החטא, בכתבי הקודש נאמר: 'וְאִם אַתָּה מוֹדֶה בְּפִיךָ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וּמַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים – תִּוָּשַׁע' (רומים י' 9). 'שֶׁכֵּן "כֺּל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יהוה יִמָּלֵט."' (רומים י' 13). כל עוד נמשיך לקרוא בכתבי הקודש, להשתתף במפגשים, להתפלל לאלוהים, לשאת את הצלב ולדבוק באלוהים בלי לשגות, עד ביאתו השנייה של האל, נוכל להיכנס לממלכת השמיים ולקבל את ברכת האל".

אמרתי אז לאשתי, "חשבתי כך קודם, אבל באגרת פטרוס הראשונה 1:16 נאמר: 'שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, "קְדֺשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אָנִי"' (פטרוס א' א' 16). אני מאמין באלוהים זה שלושים שנה, ובכל זאת אינני יכול להתמיד בדרכו של האל, ובעודי חי בחטא, אני עדיין מסוגל להתנגד לאלוהים לעיתים קרובות. אינני מתקרב אפילו לעמידה בדרישותיו של אלוהים. אוף! כמה פעמים גמרתי אומר לציית לתורתו של האל, ובכל זאת לא הצלחתי ליישם את דבריו בפועל. כיצד אוכל להיות ראוי להיכנס לממלכת השמים באופן זה? ישוע אדוננו אמר: 'לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם' (מתי ז' 21). על-פי דברי האל, הכניסה למלכות השמיים אינה כה פשוטה כפי שאנו חושבים. אלוהים קדוש, אז כיצד יוכלו אנשים שאינם מיישמים את דברו ושמתנגדים לו תכופות להילקח למלכות השמיים? רק אלה שהשתנו ושממלאים את רצונו של אלוהים יוכלו להיכנס למלכות השמיים!"

אשתי חשבה לרגע ואמרה, "דבריך הגיוניים. אלוהים קדוש ואנחנו עדיין חוטאים. איננו ראויים להיכנס לממלכת האל. פשוט... נזכרתי פתאום... האין זה נכון שהכומר ליו הזמין כומר קוריאני בשם קים לכנסייה? מה דעתך שנחקור קצת את העניין?" אמרתי: "כן, זה רעיון טוב. ישוע אדוננו אמר: 'בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם. חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ. דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם' (מתי ז' 7). כל עוד אנו מחפשים, אני מאמין שאלוהים ידריך אותנו. ככומר, עלי להתחשב בחייהם של אחינו ואחיותינו. אם אזלזל באמונתי, אעניק הן להם והן לעצמי שירות דוב. בואי נחכה עד שהכומר קים יגיע, ואז נחקור בעזרתו את הנושא".

כיוון שתכננתי לחפש את הכומר קים, רציתי לדעת מעט על הרקע שלו. נכנסתי לאינטרנט לחפש את הכנסייה הקוריאנית שאליה הוא שייך. בדפים שעלו, ראיתי את האתר https://he.kingdomsalvation.org/ כשפתחתי אותו, המלים האלו לכדו את מבטי: "האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכדומה. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אדם שהיה יכול לחיות על סמך זאת, נחשב אז למאמין מתקבל על הדעת. רק מאמינים כאלה יכלו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם של אנשים אלה, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי, ללא שום נתיב לשינוי טבעם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא!" ("תעלומת ההתגלמות (4)" ב'הדבר מופיע בבשר'). הן היו מנוסחות טוב כל כך עד שהייתי מוכרח להמשיך לקרוא: "לפיכך, לאחר שהשלב ההוא הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסורים. השלב הזה מטהר את האדם באמצעות מילים ובכך מעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך לעסוק בגירוש שדים, מפני שאופיו החוטא של האדם לא היה נעקר מן השורש, והאדם היה מגיע למבוי סתום לאחר שחטאיו נמחלו. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה ואלוהים גבר על השטן. אולם טבעו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, האדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים ואלוהים לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, אלוהים משתמש במילים כדי לחשוף את טבעו המושחת של האדם וגורם לאדם לנהוג בהתאם לנתיב הנכון. השלב הזה משמעותי יותר מהשלב הקודם ואף נושא פירות רבים יותר, משום שכעת דבר האל הוא זה שמקיים את חיי האדם ישירות ומאפשר לטבעו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב יסודי הרבה יותר של העבודה" ("תעלומת ההתגלמות (4)" ב'הדבר מופיע בבשר'). הקריאה ריגשה אותי באופן מופלא. למרות שלא הצלחתי להבין זאת לגמרי וחלק אף היה קשה לפיצוח בעבורי, המלים הללו איפשרו לי למצוא שביב תקווה. הרגשתי שבתוך הדבר הזה אוכל למצוא דרך להזדכך ולהשתנות. הודיתי לאל מעומק ליבי על ששמע את תפילתי. המשכתי לקרוא ותוך כדי כך חשתי שאלה באמת מלים נפלאות אשר השקו ורעו את נפשי הצמאה. ראיתי זאת באתר: "אם אינכם מצליחים למצוא את הקו החם של הבשורה במדינה או באזור שלכם, אנא השאירו לנו הודעה ואנו ניצור איתכם קשר בהקדם האפשרי". העפתי מבט מהיר ולא ראיתי קו חם לפיליפינים, אז השארתי מייד הודעה, ורשמתי ללא היסוס את מספר הטלפון וכתובת הדוא"ל שלי ליצירת קשר.

כשחזרתי הביתה באותו ערב, סיפרתי על כך לאשתי ואחרי שהיא שמעה את מה שהיה לי לומר, היא הייתה מוכנה לחפש גם כן. אני באמת מודה לאלוהים על כך שהם הגיבו להודעתי כבר למחרת וקבעו ליצור איתנו קשר מקוון באותו אחר צוהריים. באותו אחר צוהריים דיברנו עם האחות ליו והאחות סו. בשיחה ההיא חשתי שהן מדברות בפשטות, במיומנות ובאופן מלא תובנות. אשתי התרגשה אף יותר ממני ואמרה, "אכפת לכן שאשאל שאלה?" הן ענו בהתלהבות, "כמובן". אשתי ענתה, "באתר הכנסייה שלכן כתוב 'אלוהים של אחרית הימים ביצע שלב בעבודת השיפוט והייסורים'. אני ובעלי יודעים ששום אדם טמא לא יראה את אלוהים, משום שאלוהים קדוש. אולם ב"אגרות אל הרומיים" נאמר: 'וְאִם אַתָּה מוֹדֶה בְּפִיךָ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וּמַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים – תִּוָּשַׁע' (רומים י' 9). 'שֶׁכֵּן "כֺּל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יהוה יִמָּלֵט."' (רומים י' 13). אם אנו מאמינים בישוע אדוננו, אנו כבר נושעים ויכולים להיכנס למלכות השמיים. אם כן, מדוע אלוהים של אחרית הימים עושה שלב בעבודת השיפוט והייסורים? זה לא ממש ברור לי, ואני מקווה לשמוע את מחשבותיכן בנושא".

האחות לי השיבה, "תודה לאל! הנה נשתף יחדיו ונניח לאלוהים להנחותנו. הבה נתבונן תחילה במשמעות של הביטוי 'להיוושע' כאן. בתקופה האחרונה של עידן החוק, כל האנשים התרחקו מאלוהים וכבר לא ניחנו בלבבות יראי שמיים. הם נעשו יותר ויותר חוטאים, והרחיקו לכת עד כדי הקרבה של בעלי חיים ועופות עיוורים, צולעים וחולים כקורבנות. האנשים באותה תקופה לא שמרו עוד את החוק, וכולם היו נתונים בסכנה שדינם ייגזר למוות בגין הפרת החוק. בהתחשב במצב, כדי להציל ממוות בטוח את אלה מהם שחיו במסגרת החוק, אלוהים עצמו התגלם כבשר ודם ולקח על עצמו את עבודת הגאולה, ובסופו של דבר נצלב כדי לגאול את כל האנושות מחטא. ניתן למחול לאנשים על חטאיהם אם הם מאמינים בישוע אדוננו, ובכך הם הופכים ראויים לבוא בפני אלוהים בתפילה וליהנות מחסדו של אלוהים ומברכותיו. זוהי המשמעות האמיתית של 'היוושעות' בעידן החסד. במילים אחרות, 'היוושעות' אינה אלא מחילה לאדם על חטאיו. כלומר, אלוהים כבר אינו מתייחס אל בני האדם כאל נגועים בחטא, אך אין זה אומר שהם אינם חוטאים במהותם. לכן, היוושעות אין פירושה שאנו מטוהרים לחלוטין ושהגענו לישועה שלמה. אם ברצוננו להיות מטוהרים, עלינו לקבל את עבודת השיפוט של אלוהים באחרית הימים".

רק לאחר שאשתי ואני שמענו את השיתוף שלהן, הבנו כי הביטוי "להיוושע", כפי שנאמר באגרת אל הרומיים מתייחס לקבלת ישועתו של ישוע אדוננו, וכבר לא להיות נידונים למוות בגין הפרת החוק. זו לא הייתה ה"היוושעות" שדמיינו, להיות מטוהרים באופן יסודי. דבריהן נשמעו לנו הגיוניים. ההסבר הזה אודות "היוושעות" תואם את מצבנו – מצב של ביצוע חטאים ואחר כך התוודות על החטאים הללו. אם כן, ישוע אדוננו עשה רק את עבודת הגאולה, ולא את עבודת הטיהור היסודית ואת ישועת בני האדם. למרות שברגע שאנשים מאמינים באלוהים, הם נושעים, אין זה אומר שהם טוהרו באופן יסודי. כשהקשבתי לשיתוף שלהן, חשתי שיש לבקש אמת בתוכו, אז הבעתי את נכונותי להמשיך הלאה. אמרתי, "תודה לאל! דבריכן נפלאים. מהשיתוף הזה איתכן, כעת אנו מבינים את המשמעות האמיתית של 'היוושעות'. אנא המשיכו בשיתוף שלכן, ומי ייתן ואלוהים ינחה אותנו". האחות סו המשיכה ואמרה, "נהדר, הבה נקרא כמה קטעים מדברי האל הכול יכול, והכל יתבהר. האל הכול יכול אמר: 'עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם בקרב המאמינים נותר חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, ושעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: אם הם האמינו, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא' ("חזון עבודתו של אלוהים (2)" ב'הדבר מופיע בבשר'). 'העבודה באחרית הימים היא אמירת דברים. ניתן להשיג שינויים גדולים באדם באמצעות מילים. השינויים שנגרמו כעת בבני האדם האלו עם קבלת הדברים הללו גדולים הרבה יותר מהשינויים שחלו בבני האדם כאשר קיבלו את האותות והמופתים בעידן החסד. זאת מכיוון שבעידן החסד, השדים גורשו מהאדם באמצעות הנחת הידיים והתפילה, אך הטבע המושחת שבתוך האדם נותר כשהיה. האדם נרפא מחוליו ונמחל לו על חטאיו, אך באשר לטיהור האדם מהטבע השטני המושחת שבו – נותר עדיין לעשות עבודה זו. האדם רק זכה בישועה ונמחל לו על חטאיו בזכות אמונתו, אך אופיו החוטא של האדם לא נעקר מן השורש ועדיין נותר בו. חטאי האדם נמחלו באמצעות אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אך אין פירוש הדבר שהאדם היה כבר נקי מחטא. ניתן היה למחול לאדם על חטאיו באמצעות קורבן החטאת, אך האדם לא הצליח לפתור את הבעיה כיצד יוכל שלא לחטוא עוד וכיצד ניתן לעקור מן השורש את אופיו החוטא ולשנות אותו. חטאי האדם נמחלו בזכות עבודת הצליבה של אלוהים, אך האדם המשיך לחיות בטבע השטני הקודם והמושחת שלו. מכיוון שכך, יש להושיע את האדם לחלוטין מהטבע השטני המושחת שלו, כדי שאופיו החוטא של האדם ייעקר מן השורש ולא יתפתח שוב לעולם, ובכך יאפשר לטבעו של האדם להשתנות. הדבר ידרוש מהאדם להבין את נתיב הצמיחה בחיים, את דרך החיים ואת הדרך לשינוי טבעו. יתר על כן, הדבר ידרוש מהאדם לפעול בהתאם לנתיב הזה. זאת כדי שטבעו יוכל להשתנות בהדרגה וכדי שהוא יוכל לחיות בזוהרו של האור, על מנת שכל מעשיו יהיו בהתאם לרצונו של אלוהים, על מנת שהוא ישליך מעליו את טבעו השטני המושחת ועל מנת שישתחרר מהשפעתו האפלה של השטן, ובכך יחלץ לחלוטין מהחטא. רק אז האדם יזכה לישועה מלאה' ("תעלומת ההתגלמות (4)" ב'הדבר מופיע בבשר'). 'אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם. הוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים' (הקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'). מדברי האל הכול יכול, אנו יכולים לראות שאם נדבק בעבודת הגאולה של אלוהים מעידן החסד ולא נקבל את עבודת השיפוט שלו באחרית הימים, אזי לא יהיה ניתן לרדת לעומקו של שורש חטאנו. האל הכול יכול של אחרית הימים הגיע והוא מבצע שלב עבודה על בסיס עבודת הגאולה, השיפוט והטיהור של בני האדם. הוא מביע אמיתות כדי לחשוף את האמת אודות שחיתותו של האדם וכדי לשפוט את אופיו השטני של האדם. הוא הגיע כדי לשנות את טבעם השטני של בני האדם ולשחרר אותם לחלוטין מהשפעתו של השטן, כדי שיוכלו לזכות בגאולה שלמה. ניכר כי עבודת השיפוט של האל הכול יכול באחרית הימים היא העבודה הקריטית והבסיסית ביותר לטיהור והיוושעות של בני האדם ולהפיכתם למושלמים. לכן, רק על ידי קבלת עבודת השיפוט של האל הכול יכול באחרית הימים, אנו יכולים לזכות בהבנה אמיתית של מהותנו המושחתת ושל טבעו הצודק של אלוהים, להשתחרר לגמרי מהשפעת השטן, להיוושע לחלוטין על ידי האל ולהפוך לאנשים המצייתים וסוגדים לאלוהים ותואמים לו".

ליבי הואר ממש מששמעתי את כל השיתוף הזה, והרגשתי שהמבוכה רבת השנים שלי באה סוף סוף על פתרונה. מתברר שאלוהים פשוט ביצע את עבודת הגאולה בעידן החסד, ולא את העבודה של חילוצם של בני האדם מהטבע השטני המושחת שלהם. עבודת השיפוט של אלוהים של גילוי האמת באמצעות התגלמותו כבשר ודם באחרית הימים היא מלאכת הטיהור והישועה המוחלטים של האנושות. אז כיצד בעצם אלוהים מטהר, משנה אנשים ומושיע אותם באופן מלא? הייתי להוט לדעת את התשובה לשאלה זו, אז לא יכולתי להתאפק מלשאול, "אני מבין את מה שאמרת זה עתה, ועכשיו אני יודע שאנו יכולים לזכות בטיהור רק באמצעות שובו של אלוהים שיבצע את שלב העבודה של השיפוט. זה הדבר שייחלתי אליו זה זמן מה. מה שאני באמת רוצה לדעת עכשיו הוא איך האל הכול יכול עושה את עבודת השיפוט שלו כדי לטהר ולהושיע אנשים? אנא שתפו איתי".

האחות סו המשיכה, "השאלה כיצד האל הכול יכול עושה את עבודת השיפוט כדי לטהר ולהושיע אנשים חשובה במיוחד לכל מי שרוצה להגיע לשינוי ולטיהור. דברי האל הכול יכול מבהירים באופן ספציפי פן זה של האמת. אשלח לך אותם. אחי, אנא קרא אותם!"

נרגש, קראתי את דברי האל הכול יכול: "באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את השיטות האלה של ההתגלות, הטיפול והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשכך את האדם ולשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצונו של אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים" ("המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת" ב'הדבר מופיע בבשר').

לאחר שסיימתי לקרוא את דברי אלוהים, האחות סו המשיכה בשיתוף שלה. "דברי האל הכול יכול מסבירים בצורה כה ברורה כיצד אלוהים שופט ומטהר אנשים. אלוהים באחרית הימים בעיקר מבטא אמיתות כדי לכוון לטבעו המושחת של האדם ולאופיו השטני המתנגד לאלוהים, על מנת לשפוט, לטהר ולהושיע את האנושות. האל הכול יכול השמיע כל כך הרבה היבטים של האמת – כיצד השטן משחית אנשים, איך אלוהים מושיע אנשים, מה פירוש הדבר רק ללכת אחר בן אדם ומה פירוש הדבר לציית לאלוהים, אילו נקודות מבט צריכות להיות לנו באמונתנו, מהו שינוי טבענו, מהי יראת האל והתרחקות מרע, מהי פגיעה בטבעו של אלוהים, כיצד להיות אדם ישר, וכדומה. כל האמיתות הללו ניחנות בסמכות ובעוצמה ויכולות לספק לאנשים מזון לחייהם. הן הדרך לחיי הנצח שאלוהים העניק למין האנושי. כל עוד בני האדם מקבלים את דבר האל ומיישמים אותו, הם יכולים לזכות בטיהור ובישועה. לאחר שעברנו כמה שנים של עבודת השיפוט של האל הכול יכול, חווינו את כל זה באופן אישי. כשאנחנו קוראים את דבריו של האל הכול יכול אודות השיפוט והחשיפה של בני האדם, אנו חשים שהם כמו חרב פיפיות – הם חושפים את המרדנות, השחיתות, ההתנגדות, הכוונות השגויות, הרעיונות והדמיונות שלנו, ואפילו את הרעל של השטן המסתתר במעמקי ליבנו. הדבר גורם לנו לראות שאכן הושחתנו באופן עמוק מדי על ידי השטן, ושאנו ניחנים בתכונות רבות של טבע שטני, כגון שחצנות, התחסדות, נוכלות וערמומיות, אנוכיות, רשעות, ועיוורון לכול פרט לאינטרסים שלנו, ושאין בנו יראת אלוהים כלל וכלל. אנו רואים שאנחנו מלאים בזוהמה ושחיתות במעשינו, בליבנו ובתודעתנו, ואין לנו שום צלם אנוש. אנו מתביישים מדי להראות את פנינו ומבינים שאם נמשיך לחיות על פי טבענו השטני המושחת, תמיד נהיה בני אדם המעוררים באלוהים תחושת בחילה, שלעולם לא נוכל לזכות בשבחיו של אלוהים ושגורלנו יהיה חיסול ועונשים. המשפט והחשיפה שבדברי האל הכול יכול גורמים לנו להכיר בטבעו המלכותי, מלא הזעם והצודק של אלוהים ולפתח אט-אט לב ירא שמיים, כמו גם להגיע לתשובה ולשינוי אמיתיים. אנו חשים כעת שמימשנו מעט צלם אנוש, ואנו רואים שאכן השגנו את ישועתו הדגולה של אלוהים. לולא קיבלנו עלינו את המשפט של אלוהים, לא הייתה לנו הזדמנות להכיר את טבעו הצודק של אלוהים, אשר אינו סובל את העבירות של בני האדם, ואת מהותו הקדושה והטובה. לא היינו מצליחים לשנוא את המרדנות והשחיתות שלנו, ואף לא היינו מסוגלים להשיל מעלינו את השחיתות שלנו ולהיטהר. אם כן, ככל שאנו חווים יותר את המשפט והייסורים של אלוהים, כך אנו מבינים יותר שהמשפט והייסורים של אלוהים הם הטיפול הטוב ביותר בעבורנו, הברכה הגדולה ביותר והישועה האמיתית!"

האחות ליו שיתפה גם את הדברים הבאים: "עבודת המשפט והייסורים של האל הכול יכול באחרית הימים היא עבודה יסודית של טיהור וישועה של בני האדם והפיכתם למושלמים. אם לא נקבל את המשפט לפני מושבו של המשיח של אחרית הימים, לא נוכל לזכות בטיהור ובשינוי של טבע חיינו. גורלנו יהיה ללא ספק דחייה וחיסול מצד אלוהים. נסבול מאבדון וניכחד. לעולם לא יהיה לנו סיכוי לזכות בישועה ולהיכנס לממלכת השמיים. זו עובדה מוחלטת".

אמרתי בשמחה, "תודה לאל! ליבי הואר כל כך על ידי השיתוף שלכן. האמנתי באלוהים כל כך הרבה שנים, אבל למעשה חייתי בחטא ולא היה בי כוח להשתחרר ממנו. עכשיו אני מבין שאם לא אחווה את המשפט והייסורים של אלוהים באחרית הימים, לא אוכל להשתחרר מהכבלים ומהכפייה של החטא. מצאתי כעת את הדרך לטיהור ולישועה מלאה". אחרי כמה ימים של שיתוף, אשתי ואני הגענו להבנה של כמה אמיתות וקיבלנו את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים.

אני מודה לאל הכול יכול על האהבה והישועה שהעניק לי! ככומר, מוטלת עלי האחריות והחובה להביא את כל שאר הכמרים ואת האחים והאחיות שאני מכיר בפני אלוהים. לאחר שעבדתי עם אחים ואחיות אלה תקופה מסוימת, לא רק שעשרות אחים ואחיות בכנסייה, אשר נוטלים חלק במפגשים לעיתים קרובות, קיבלו כולם את האל הכול יכול, אלא אף צירפתי כומר של כנסיית-בית אחרת למשפחתו של אלוהים, ורוב האחים והאחיות מכנסייתו הצטרפו גם הם לאלוהים. הייתי מאושר לראות את אותם אחים ואחיות מקבלים את ישועת האל באחרית הימים ונישאים בפני כיסא הכבוד של אלוהים. כל זה פרי עבודתו של האל הכול יכול: יהי רצון שכל התהילה תהיה לאל הכול יכול!