הדבר מופיע בבשר

תוכן

האמירה העשירית

אחרי הכל, עידן המלכות שונה מתקופות העבר. עניינו אינו מה האדם עושה. במקום זאת, אני מבצע את עבודתי באופן אישי לאחר שאני יורד ארצה – עבודה שבני אנוש לא מסוגלים לתפוס או לעשות. מאז בריאת העולם ועד היום, כל השנים האלה תמיד התמקדו בבניית הכנסייה, אך איש לא מדבר על בניית המלכות. על אף שאני מדבר על כך במו פי, האם מישהו מכיר את מהותה? פעם ירדתי אל עולמם של בני האדם וחוויתי את סבלם והשקפתי עליו, אך מבלי להגשים את התכלית של התגלמותי כבשר ודם. כשבניית המלכות תתחיל, התגלמותי הבשר והדם תפתח רשמית בביצוע הכהונה. כלומר, מלך המלכות יתחיל להחיל באופן רשמי את ריבונותו. ניכר מכך שירידת המלכות אל עולם האנושי היא לא רק עניין של מילים ומראה עין, אלא גם מציאות ממשית. זה היבט אחד של פירוש הביטוי "מציאות הנוהג." האדם מעולם לא ראה אפילו מעשה אחד שלי ומעולם לא שמע אפילו אמירה אחת שלי. גם אם הוא היה רואה את מעשיי, מה הוא היה מגלה? ואם הוא היה שומע אותי מדבר, מה הוא היה מבין? ברחבי העולם, האנושות כולה מצויה בתוך האהבה והחמלה שלי, אך באותה מידה, האנושות כולה מצויה תחת המשפט שלי, וכן תחת הניסיון שלי. הייתי רחום ואוהב כלפי האנושות, אפילו כשכל בני האדם היו מושחתים במידה מסוימת. הטלתי ייסורים על האנושות גם כשכל בני האדם השתחוו בציות בפני כס מלכותי. אולם האם יש בן אנוש כלשהו שלא נמצא בעיצומם של הסבל והזיכוך ששלחתי? כמה בני אדם מגששים באפלה בחיפוש אחר האור, וכמה בני אדם מתקשים במרירות במהלך ניסיונם? איוב האמין, אך הוא בכל זאת חיפש מוצא לעצמו, הלא כן? כבני עמי, על אף שאתם יכולים לעמוד איתן בניסיון, האם מישהו מכם מאמין בכך בלבו מבלי לומר זאת בקול רם? האם לא עדיף שהוא יביע את אמונתו לצד הספקות שבלבו? אין בני אנוש שעמדו איתן בניסיון ומפגינים ציות אמיתי בניסיון. לולא כיסיתי את פניי כדי לא להביט בעולם הזה, מבטי הבוער היה מפיל ארצה את האנושות, מפני שאני לא דורש דבר מהאנושות.

כשמושמעת התרועה למלכות – בדיוק באותו רגע שרועמים שבעת הרעמים – הקול הזה מזעזע את השמיים והארץ, מרעיד את הרקיע ומרטיט את מיתרי הלב של כל בן אנוש. המנון למלכות עולה ברוב טקס באומה של התנין הגדול האדום כאש, וזו הוכחה לכך שהשמדתי את אומת התנין הגדול האדום כאש וייסדתי את המלכות שלי. עוד יותר חשוב כך – מלכותי מיוסדת על פני האדמה. ברגע הזה, אני מתחיל לשלוח את המלאכים שלי לכל אחת מאומות העולם, כדי שהן ירעו את בניי, את בני עמי. זאת גם על מנת לעמוד בדרישות של השלב הבא בעבודתי. אולם אני ניגש באופן אישי למקום שבו התנין הגדול האדום כאש שוכב כשהוא כרוך אל תוך עצמו, כדי להילחם בו. וכשהאנושות כולה תכיר אותי דרך הבשר והדם, וכשהיא תהיה מסוגלת לראות את מעשיי דרך הבשר והדם, מאורת התנין הגדול האדום כאש תהפוך לאפר ותיעלם לגמרי. כבני מלכותי, מכיוון שאתם מתעבים את התנין הגדול האדום כאש עד לשד עצמותיכם, עליכם לְרַצות את לבי במעשיכם כדי להמיט חרפה על התנין. האם אתם באמת מרגישים שהתנין הגדול האדום כאש הוא נתעב? האם אתם באמת מרגישים שהוא האויב של מלך המלכות? האם אתם באמת מאמינים שאתם יכולים לשאת עדות נפלאה עליי? האם אתם באמת מאמינים מספיק כדי להביס את התנין? זה מה שאני דורש מכם. אני צריך רק שתהיו מסוגלים להגיע לשלב הזה. האם תהיו מסוגלים לעשות זאת? האם אתם מאמינים שאתם יכולים להשיג זאת? מה האדם מסוגל לעשות? האם לא עדיף שאעשה זאת בעצמי? מדוע אני אומר שאני ארד אישית אל המקום שבו ניטשים קרבות? אני רוצה את אמונתכם, לא את מעשיכם. בני אנוש לא מסוגלים לקבל את דבריי באופן ישיר, אלא רק בהתבוננות מן הצד. האם כך השגתם את המטרה? האם כך הכרתם אותי? למען האמת, אף אחד מבני האדם על פני האדמה לא מסוגל להביט בפניי באופן ישיר, ואף אחד מהם לא מסוגל לקבל את הפירוש הטהור והזך של דבריי. לכן התחלתי במבצע חסר תקדים על פני האדמה כדי להשיג את מטרתי ולבסס את צלמי האמיתי בלבם של בני האדם. כך אשים קץ לתקופה שבה תפיסות שולטות בני האדם.

לא רק שאני יורד כיום אל האומה של התנין הגדול האדום כאש, אלא אני גם מפנה את פניי לתבל כולו, כך הרקיע כולו מזדעזע. האם יש אפילו מקום אחד שאני לא שופט? האם יש אפילו מקום אחד שאני לא מטיל עליו פורענות? בכל אשר אפנה, אני מפזר "זרעי אסון" מכל הסוגים. זו אחת מהדרכים שבהן אני עובד, ואין ספק שהיא פעולת הושעת האדם, ומה שאני מעניק לו הוא עדיין סוג של אהבה. אני רוצה לגרום ליותר בני אדם להכיר אותי ולהיות מסוגלים לראות אותי, וכך לירוא את אלוהים, שהוא אמיתי כיום, על אף שהם לא ראו אותו במשך כל כך הרבה שנים. מדוע בראתי את העולם? מדוע לא השמדתי את האנושות לגמרי כשהיא הושחתה? מדוע האנושות כולה מוכה בפורענות? מדוע אני עצמי התגלמתי כבשר ודם? כשאני מבצע את עבודתי, האנושות מכירה לא רק את הטעם המר, אלא גם את המתוק. מכל בני האדם בעולם, מי חי בחסדי? אילולא הענקתי לבני האדם ברכות חומריות, מי היה מסוגל ליהנות מספיק בעולם? העובדה שאפשרתי לכם לתפוס את מקומכם כעמי היא ודאי לא הברכה היחידה, הלא כן? אם לא הייתם בני עמי אלא עושי שירות, לא הייתם חיים בברכתי? אף אחד מכם לא מסוגל לתפוס את המקום שממנו דבריי באים. בני האנוש – לא רק שאתם לא נוצרים את השמות שנתתי לכם, אלא שרבים מכם שתוארם הוא "עושי שירות" מטפחים כעס בלבם, וכה רבים מכם שתוארם הוא "בני עמי" מטפחים אהבה בלבם. אל תעזו לנסות לשטות בי – עיניי רואות הכל וחודרות אל הכל! מי מכם מקבל דברים בחפץ לב, ומי מכם נשמע לי לחלוטין? אלמלא הושמעה התרועה למלכות, האם באמת הייתם יכולים להישמע לי עד הסוף? קבעתי מראש זה מכבר את הדברים שהאדם מסוגל לעשות ולחשוב ואת המרחק שהוא מסוגל ללכת.

רוב רובם של בני האדם מקבלים את האש הבוערת שלי לאור הדרבון שלי. מתוך התלהבות מהעידוד שלי, רוב רובם של בני האדם נעים קדימה בעיסוקם. כשכוחות השטן מתקיפים את עמי, אני הודף אותם. כשהשטן זומם לגרום לתוהו ובוהו בחייו של עמי, אני מבריח אותו אחת ולתמיד. כל מיני רוחות רעות משוטטות על פני האדמה ללא-הרף בחיפוש אחר מקום מנוחה, והן מחפשות ללא מנוח אחר גוויות אדם כדי לזלול אותן. בני עמי! עליכם להישאר תחת הפיקוח וההגנה שלי. לעולם אל תתנהגו בהפקרות! לעולם אל תתנהגו בפזיזות! במקום זאת, הפגינו נאמנות בביתי, ורק בנאמנות אתם יכולים לערוך מתקפת נגד על הערמומיות של השטן. בשום פנים ואופן אסור לכם להתנהג כמו בעבר ולעשות דבר אחד בנוכחותי ודבר אחר מאחורי גבי – כך אתם כבר כל כך רעים שלא תוכלו לזכות בגאולה. ודאי אמרתי די והותר דברים כאלה, הלא כן? הסיבה ששבתי והזכרתי לאדם היא בדיוק משום שאופיו הישן היה חסר תקנה. אל תשתעממו! כל מה שאני אומר נועד להבטיח את גורלכם! מה שהשטן צריך הוא בדיוק מקום נתעב ומטונף. ככל שתהיו יותר חסרי תקנה עד ייאוש וככל שתהיו יותר מסואבים ותסרבו להישמע לריסון, כך הרוחות הטמאות ינצלו לתועלתן כל הזדמנות להסתנן. ברגע שתגיעו למצב הזה, נאמנותכם תהיה חסרת שחר והבל הבלים, ורוחות טמאות נחישותכם יזללו את נחישותכם והיא תהפוך להתמרדות או לתחבולות השטן ותשמש כדי לשבש את עבודתי. בשלב הזה, אני אכה אתכם למוות בכל זמן ובכל מקום שארצה. איש לא מבין את חומרת המצב הזה – כולם מתייחסים למה שהם שומעים כאל דברי הבאי ולא נזהרים כלל. אני לא זוכר את מה שנעשה בעבר. האם אתם עדיין מחכים שאנהג בכם במידת הרחמים משום שאשכח שוב? אף על פי שהאנושות התנגדה אליי, אני לא נוטר לה טינה, משום ששיעור קומתו של האדם עלוב מדי, ולכן אני לא בא אליו בדרישות מחמירות. אני רק דורש שהוא לא יתפזר לכל עבר ושיישמע לריסון. התנאי היחיד הזה ודאי לא מעבר לגבול יכולתכם, נכון? רוב בני האדם מחכים שאגלה להם אפילו יותר תעלומות להתבונן בהן בשקיקה. יחד עם זאת, אם תבינו את כל תעלומות השמיים, מה תוכלו לעשות בידע הזה? האם הוא יגביר את אהבתכם כלפיי? האם הוא ישלהב את אהבתכם כלפיי? אני לא ממעיט בערכו של האדם, ולא פוסק את פסק דינו בקלות ראש. פרט לעובדות, לעולם לא אדביק תווית על ראשו של האדם כבדרך אגב ככתר על ראשם. היזכרו בעבר: האם אי-פעם השמצתי אתכם? האם אי-פעם המעטתי בערככם? האם אי-פעם השגחתי עליכם מבלי להביא בחשבון את הנסיבות בפועל? האם אי-פעם מה שאמרתי לא שכנע את לבכם ופיכם? האם אי-פעם דיברתי ולא קלעתי לתחושה עמוקה שלכם? מי מבינכם קרא את דבריי מבלי לפחד ולרעוד במחשבה מפוחדת שאשליך אותו לבור התהום? מי לא מועמד בניסיון בדבריי? יש סמכות בדבריי, אך לא סמכות למתיחת ביקורת על האדם כבדרך אגב. במקום זאת, אני תמיד נותן את הדעת לנסיבות של האדם בפועל ומגלה לאדם ללא-הרף את המשמעות הטבועה בדבריי. לאמיתו של דבר, האם יש מישהו שמסוגל לזהות את כל-יכולתי בדבריי? האם יש מישהו שיכול לקבל אל תוך עצמו את הזהב הטהור שדבריי עשויים ממנו? אמרתי דברים כה רבים, אך האם מישהו אי-פעם נצר אותם בלבו?

3 במרץ, 1992