רכישת ידע בנוגע למעשיוּת והיכולת להבין בבירור את עבודתו של אלוהים – שתיהן משתקפות בדברי האל. רק באמצעות אמירות אלו אפשר לזכות בנאורות. לכן עליכם להשתדל יותר להצטייד בדבריו. שתפו את הבנתכם את דברי האל וכך תוכלו להעניק נאורות לאחרים ולתת להם מוצא – הנתיב הזה מעשי. לפני שאלוהים יכין לכם סביבה, כל אחד ואחד מכם צריך תחילה להצטייד בדבריו. כולם צריכים לעשות זאת – זו משימה דחופה. ראשית, עליכם להגיע לנקודה בה אתם מסוגלים לאכול ולשתות את דברי האל. בכל עניין שאתם לא מסוגלים לעשות, חפשו נתיב לנוהג בדברי האל, ועיינו באמירות אלו ביחס לכל עניין שאתם לא מבינים או לכל קושי שיש לכם. היו ניזונים מדברי האל, אפשרו להם לעזור לכם לפתור קשיים מעשיים ובעיות מעשיות. אפשרו לדברי האל להיות לכם לעזרה בחיים. תצטרכו להשקיע בכך מאמץ. באכילת ושתיית דבר האל עליכם להשיג תוצאות. עליכם להיות מסוגלים להשקיט את לבכם בפניו ולנהוג בהתאם לדבריו כשאתם נתקלים בבעיות כלשהן. כאשר אינכם ניצבים מול שום בעיה, עסקו רק באכילה ובשתייה של דבריו. לפעמים, אתם יכולים להתפלל ולחשוב על אהבתו של אלוהים, לשתף את הבנתכם את דבריו ולשתף בנוגע לנאורות וההארה שאתם חווים בתוככם ובנוגע לתגובתכם בעת קריאת דברי האל. יתרה מכך, אתם יכולים לתת מוצא לבני האדם. רק זה מעשי. המטרה בכך היא לאפשר לדברי האל להפוך לאספקה המעשית שלכם.

לאורך היום, כמה שעות אתם מעבירים באמת בנוכחות בפני אלוהים? איזה חלק מיומכם מוענק לאלוהים? איזה חלק מיומכם מוענק לבשר והדם? הפניית לבכם תמיד אל אלוהים היא השלב הראשון בדרך הישר אל ההפיכה למושלמים בידיו. אם אתם יכולים להקדיש לאלוהים את לבכם ואת גופכם, ואת כל אהבתכם הכנה, להציב אותם בפניו, להיות צייתנים לו לחלוטין, ולהתחשב לגמרי ברצונו, וכל זאת לא למען הבשר והדם, לא למען המשפחה, ולא למען הרצונות האישיים שלכם, אלא למען העניינים של בית האל, ואם אתם יכולים לאמץ את דבר האל כעיקרון וכיסוד בכל דבר – בעשותכם כך, כוונותיכם ונקודות המבט שלכם יהיו כולן במקום הנכון, ותהיו בני אדם שזוכים בשבחו של אלוהים בפניו. בני האדם שאלוהים אוהב הם כאלה שגישתם כלפיו מוחלטת, כאלה שמסורים לו ולא לאף אחד אחר. בני האדם שאלוהים מתעב הם כאלה שלא תומכים בו בלב שלם, ואשר מורדים בו. הוא מתעב את בני האדם שמאמינים בו ותמיד רוצים ליהנות ממנו, אך לא יכולים כלל להשקיע מעצמם למענו. הוא מתעב את בני האדם שאומרים שהם אוהבים אותו, אך מורדים בו בלבם. הוא מתעב את בני האדם שמשתמשים במילים רהוטות ופרחוניות כדי להוליך שולל. בני האדם שאינם מסורים באמת לאלוהים או שלא התמסרו לו באמת הם בוגדניים ויהירים במידה מופרזת מעצם טבעם. בני האדם שלא יכולים להיות צייתנים באמת בפני אלוהים הרגיל והמעשי הם אפילו יותר יהירים, והם במיוחד צאצאיו הנאמנים של הארכי-מלאך. בני האדם שבאמת משקיעים מאמצים למען אלוהים מגישים לו את כל הווייתם. הם נשמעים באמת ובתמים לכל אמירותיו, והם מסוגלים להנהיג את דבריו. הם הופכים את דברי האל ליסוד קיומם, והם מסוגלים לחפש בכנות בדברי האל כדי למצוא את החלקים שעליהם להנהיג. אלה הם בני אדם שבאמת חיים בפני אלוהים. אם תעשה זאת, זה יועיל להיווכחות בחייך, ואם על ידי אכילה ושתייה של דבריו, תוכלו להשיג את הצרכים הפנימיים שלכם ולכפר על הליקויים שלכם, כך שיתחולל שינוי בטבע חייכם, כך תְּרַצו את רצונו של אלוהים. אם תפעלו בהתאם לדרישותיו של אלוהים, ואם לא תְּרַצו את הבשר והדם אלא תְּרַצו את רצונו, הרי שתיווכחו במציאות דבריו. היווכחות במציאות של דברי האל פירושה היכולת למלא את חובתכם ולעמוד בדרישותיו של אלוהים. רק פעולות מעשיות כאלה ראויות להיקרא היווכחות במציאות של דברי האל. אם תוכלו להיווכח במציאות הזו, האמת תהיה בידכם. זו ההתחלה של ההיווכחות במציאות. ראשית עליכם לעבור את ההכשרה הזו, ורק לאחר מכן, תהיו מסוגלים להיווכח במציאויות העמוקות יותר. חשבו כיצד לשמור את הדברות וכיצד להיות נאמנים בפני אלוהים. אל תחשבו תמיד על השאלה מתי תהיו מסוגלים להיכנס למלכות – אם הטבע שלכם לא ישתנה, לא תהיה שום תועלת במה שאתם חושבים! כדי להיווכח במציאות של דברי האל, עליכם ראשית להגיע למצב בו כל הדעות והמחשבות שלכם מוקדשות לאלוהים – זה המעט שנדרש מכם.

בני אדם רבים נמצאים כעת בעיצומם של ניסיונות והם לא מבינים את עבודתו של אלוהים. אולם אני אומר לכם – אם אתם לא מבינים את עבודתו, מוטב שלא תמתחו עליה ביקורת. ייתכן שיבוא יום שבו האמת תצא לאור במלואה, ואז תבינו. כדאי לכם שלא למתוח ביקורת, אך אינכם יכולים להמתין באופן פסיבי. עליכם לשאוף להיווכחות פעילה – רק אז תהיו בני אדם שנוכחו באמת. משום המרדנות שלהם, בני האדם תמיד מפתחים תפיסות בנוגע לאל המעשי. משום כך על כל בני האדם להבין כיצד להיות צייתנים יותר, מפני שהאל המעשי הוא ניסיון עצום לאנושות. אם לא תוכלו לעמוד איתן, הכול ייהרס. אם לא תבינו את המעשיות של האל המעשי, אלוהים לא יוכל להפוך אתכם למושלמים. שלב חיוני בהפיכת בני אדם למושלמים הוא הבנתם את מעשיוּתו של אלוהים. מעשיוּתו של אלוהים בהתגלמותו שבא אל פני האדמה היא ניסיון עבור כל אדם ואדם. אם אתם מסוגלים לעמוד איתן מבחינה זו, הרי שאתם מכירים את אלוהים, ואתם באמת אוהבים אותו. אם אתם לא מסוגלים לעמוד איתן מבחינה זו, ואם אתם רק מאמינים ברוח האל ולא יכולים להאמין במעשיוּת של אלוהים, הרי שגם אם אמונתכם באלוהים אדירה, היא חסרת כל תועלת. אם אתם לא יכולים להאמין באל הגלוי, האם תוכלו להאמין ברוחו של אלוהים? אתם רק מנסים לשטות באלוהים, הלא כן? אתם לא נשמעים לאל הגלוי והמוחשי, אז איך תוכלו להישמע לרוח האל? הרוח היא בלתי נראית ובלתי מוחשית, ולכן כשאתם אומרים שאתם נשמעים לרוח האל, אתם פשוט מדברים שטויות, הלא כן? המפתח לשמירת הדברות הוא הבנת האל המעשי. ברגע שתבינו את האל המעשי, תהיו מסוגלים לשמור את הדברות. שמירת הדברות מורכבת משני רכיבים: האחד הוא היצמדות למהותה של רוח האל והיכולת לקבל את בחינת הרוח בפניה. השני הוא היכולת להבין באמת את ההתגלמות כבשר ודם, ולהיות צייתנים באמת. יש לשמור על לב צייתן וירא אל, הן בפני הבשר והדם והן בפני הרוח. רק אדם שמסוגל לעשות זאת כשיר להפוך למושלם. אם אתם מבינים את המעשיוּת של האל המעשי – כלומר, אם אתם עומדים איתן בניסיון הזה – שום דבר לא יהיה מכשול בפניכם.

יש שאומרים, "קל לשמור את הדברות. צריך רק לדבר ביושר ובמסירות בפני האל וללא מחוות מוגזמות, וזו שמירת הדברות." האם זה נכון? אם כן, אם אתם עושים דברים מסוימים מאחורי גבו של אלוהים, שהם בגדר התנגדות לו, האם זה נחשב לשמירת הדברות? עליכם להבין לגמרי את הנושא של שמירת הדברות. הדבר קשור לשאלת הבנתכם האמיתית את מעשיוּת האל. אם אתם מבינים את המעשיוּת, ואינכם מועדים ונופלים בניסיון הזה, הדבר נחשב לנשיאת עדות רבת עוצמה. נשיאת עדות מהדהדת על אלוהים נוגעת בעיקר בהבנתכם את האל המעשי וביכולתכם לציית לאדם הזה, שאינו רק ממוצע אלא גם רגיל, ולציית אפילו עד מוות. אם, בצייתנותכם, באמת תישאו עדות על אלוהים, פירוש הדבר שאלוהים זכה בכם. אם תוכלו לציית עד מוות, לא להתלונן בפני אלוהים, לא למתוח ביקורת, לא להשמיץ, לא לשגות בתפיסות ולא להחזיק בשום כוונה נסתרות – כך אלוהים יזכה בכבוד. ציות בפני אדם רגיל, שבני האדם מזלזלים בו, והיכולת לציית עד מוות ללא שום תפיסות – זו עדות אמיתית. המציאות שאלוהים דורש מבני האדם להיווכח בה היא שתוכלו להישמע לדבריו, להנהיג את דבריו, להשתחוות בפני האל המעשי ולהיות מודעים לשחיתות שלכם עצמכם, לפתוח את לבכם בפניו, ובסופו של דבר, ליפול בחלקו באמצעות דבריו אלו. אלוהים זוכה בכבוד כשהדברים האלה כובשים אתכם והופכים אתכם לצייתנים לו לגמרי. כך הוא מבייש את השטן ומשלים את עבודתו. כשלא תהיה לכם שום תפיסה לגבי המעשיוּת של אלוהים בהתגלמותו, כלומר כשתעמדו איתן בניסיון הזה, אתם תישאו עדות טובה. אם יבוא יום שבו תבינו לגמרי את האל המעשי ותוכלו לציית עד מוות כמו פטרוס, אלוהים יזכה בכם ויהפוך אתכם למושלמים. כל מעשה של אלוהים שלא עולה בקנה אחד עם התפיסות שלכם הוא ניסיון עבורכם. אם עבודתו של אלוהים הייתה עולה בקנה אחד עם התפיסות שלכם, היא לא הייתה דורשת מכם לסבול או לעבור זיכוך. דווקא משום שעבודתו כה מעשית ואינה עולה בקנה אחד עם התפיסות שלכם, היא דורשת מכם להרפות מהתפיסות שלכם. זו הסיבה שזהו ניסיון עבורכם. המעשיוּת של אלוהים היא הסיבה לכך שכל בני האדם עוברים ניסיונות. עבודתו מעשית, ולא על-טבעית. בעצם כך שתבינו לגמרי את דבריו המעשיים ואת אמירותיו המעשיות ללא כל תפיסה, ושתוכלו לאהוב אותו באמת ככל שעבודתו תהיה מעשית יותר, אתם תיפלו בנחלתו. קבוצת בני האדם שאלוהים יזכה בה מונה את בני האדם שמכירים את אלוהים – כלומר את אלה שמכירים את המעשיוּת שלו – ויתרה מזאת, היא מונה את בני האדם שמסוגלים להישמע לעבודתו המעשית של אלוהים.

במהלך שהותו של אלוהים כבשר ודם, הציות שהוא דורש מבני האדם לא כולל הימנעות ממתיחת ביקורת או מהתנגדות לאלוהים, כפי שהם מדמיינים. במקום זאת, הוא דורש שבני האדם ישתמשו בדבריו כעיקרון המנחה של חייהם וכיסוד הישרדותם, שהם ינהיגו לחלוטין את מהות דבריו, ושהם יְרַצו את רצונו לחלוטין. היבט אחד של הדרישה מבני האדם להישמע לאלוהים בהתגלמותו מתייחס להנהגת דבריו, והיבט אחר מתייחס ליכולת להישמע לרגילוּת ולמעשיוּת שלו. שני ההיבטים האלה חייבים להיות מוחלטים. אלו שיכולים להשיג את שני ההיבטים האלה הם בני אדם שאוהבים את אלוהים באמת בלבבם. כל בני האדם האלה הם אלה שנפלו בנחלתו של אלוהים, והם כולם אוהבים את אלוהים כפי שהם אוהבים את חייהם שלהם. אלוהים בהתגלמותו נושא באנושיות רגילה ומעשית בעבודתו. כך, הקליפה החיצונית של האנושיות הרגילה והמעשית כאחד הופכת לניסיון עצום עבור בני האדם. היא הופכת לקושי הגדול ביותר שלהם. עם זאת, אי אפשר להימנע מהרגילוּת ומהמעשיוּת של אלוהים. הוא ניסה הכול כדי למצוא פתרון, אך בסופו של דבר, הוא לא יכול היה להיפטר מהקליפה החיצונית של האנושיות הרגילה שלו, מפני שאחרי הכול, הוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, ולא רוח האל שבשמיים. הוא לא האל שנסתר מעיני בני האדם אלא האל שלובש קליפה של יציר נברא. משום כך, השתחררות מקליפת האנושיות הרגילה שלו אינה קלה כלל ועיקר. על כן, יהיה אשר יהיה, הוא עדיין עושה את העבודה שהוא רוצה לעשות מנקודת המבט של הבשר והדם. העבודה הזו היא הביטוי של האל הרגיל והמעשי, ולכן איך יכול חוסר ציות מצד בני האדם להיות הולם? מה יכולים בני האדם לעשות, לכל הרוחות, בנוגע למעשיו של אלוהים? הוא עושה כל מה שהוא רוצה. המציאות בנויה מהדברים שהוא מרוצה מהם. אם בני האדם לא נשמעים לו, אילו עוד תוכניות יציבות יכולות להיות להם? עד כה, רק ציות יכול להושיע את בני האדם. אין להם שום רעיונות נבונים אחרים. אם אלוהים רוצה לבחון את בני האדם, מה הם יכולים לעשות לגבי זה? אך כל זה אינו הרעיון של אלוהים שבשמיים, אלא שזה רעיון של אלוהים בהתגלמותו. הוא רוצה לעשות זאת, ולכן איש לא יכול לשנות זאת. אלוהים בשמיים לא מתערב במעשיו של אלוהים בהתגלמותו. האין זו סיבה טובה לכך שבני האדם צריכים להישמע לו? על אף שהוא גם מעשי וגם רגיל, הוא לגמרי אלוהים בהתגלמותו. על סמך הרעיונות שלו עצמו, הוא עושה כל מה שהוא רוצה. אלוהים שבשמיים העביר לו את כל המשימות. אתם חייבים להישמע לכל מה שהוא עושה. על אף שהוא מתאפיין באנושיות והוא רגיל מאוד, כל מה הוא מה שהוא הסדיר במכוון, ולכן איך ייתכן שבני האדם יביטו בו כשעיניהם פעורות במורת רוח? הוא רוצה להיות רגיל, ולכן הוא רגיל. הוא רוצה לחיות באנושיות, ולכן הוא חי באנושיות. הוא רוצה לחיות באלוהיות, ולכן הוא חי באלוהיות. בני האדם יכולים לראות זאת כאוות נפשם, אבל אלוהים תמיד יהיה אלוהים ובני האדם תמיד יהיו בני אדם. אי-אפשר להתכחש לנוכחותו בגלל פרט שולי כלשהו, ולא ניתן לדחוק אותו אל מחוץ ל"גופו" של אלוהים מסיבה פעוטה כלשהי. יש לבני האדם החופש של בני אנוש, ולאלוהים יש הכבוד של אלוהים. הם לא מפריעים זה לזה. האם בני האדם לא יכולים לתת לאלוהים מעט חופש? האם הם לא יכולים לסבול את היותו לא רשמי מעט? אל תהיו עד כדי כך נוקשים ביחסכם לאלוהים – כולם צריכים להיות סובלניים זה אל זה. האם זה לא יפתור את העניין? האם יישארו אז התנכרויות כלשהן? אם מישהו לא יכול להיות סובלני כלפי דבר כה פעוט, איך ייתכן שהוא יאמר משהו כגון "לבו של ראש ממשלה גדול דיו כדי להשיט בתוכו סירה"? איך הוא יוכל להיות אדם הגון? לא אלוהים הוא שמקשה על האנושות, אלא האנושות היא שמקשה על אלוהים. בני האדם תמיד מטפלים בעניינים על ידי עשיית הרים מעכברים – הם באמת עושים דבר משום דבר, וזה כל כך מיותר! כשאלוהים עובד בתוך האנושיות הרגילה והמעשית, מה שהוא עושה הוא לא עבודתה של האנושות, אלא עבודתו של אלוהים. עם זאת, בני האדם לא רואים את מהותה של העבודה שלו – הם תמיד רואים רק את הקליפה החיצונית של אנושיותו. הם לא ראו מעודם עבודה גדולה כזו, ועדיין הם מתעקשים לראות את האנושיות השגרתית והרגילה של אלוהים ואינם מוכנים להרפות ממנה. איך אפשר לקרוא לדבר כזה ציות לאלוהים? אלוהים שבשמיים "הפך" כעת לאלוהים שבארץ, ואלוהים שבארץ הוא אלוהים שבשמיים כעת. לא משנה אם המראה החיצוני שלהם זהה או מה טיב עבודתם. בסך הכל, מי שעושה את עבודתו של אלוהים הוא אלוהים עצמו. אתם חייבים לציית בין שאתם רוצים ובין שלא – אין זה נתון לבחירתכם! אלוהים דורש את הציות של בני האדם, ובני האדם חייבים להישמע לאלוהים ללא שמץ של העמדת פנים.

קבוצת בני האדם שאלוהים בהתגלמותו רוצה לזכות בהם כיום מונה את אלה שתואמים את רצונו. בני האדם צריכים רק להישמע לעבודתו, ולהפסיק לדאוג כל הזמן לגבי הרעיונות של אלוהים שבשמיים, לחיות בעמימות, ולהקשות על אלוהים כבשר ודם. בני האדם שמסוגלים להישמע לו הם אלה שמאזינים לחלוטין לדבריו ונשמעים להסדריו. בני האדם האלה לא מתעניינים כלל מהו טיבו האמיתי של אלוהים שבשמיים או מהו סוג העבודה שאלוהים שבשמיים עושה כרגע בבני האדם. הם מעניקים את כל לבם לאלוהים שבארץ ומגישים לו את כל הווייתם. הם לעולם לא דואגים לביטחונם שלהם ולעולם לא מתמרמרים לגבי הרגילות והמעשיוּת של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. בני האדם שנשמעים לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יכולים להפוך למושלמים בידיו. בני האדם שמאמינים באלוהים שבשמיים לא יזכו בדבר. זאת משום שלא אלוהים שבשמיים אלא אלוהים שבארץ הוא שמעניק לבני האדם את ההבטחות והברכות. בני האדם לא צריכים תמיד להאדיר את אלוהים שבשמיים ולראות את אלוהים שבארץ כאדם ממוצע. זה לא הוגן. אלוהים בשמיים אדיר ונפלא, והוא חכם באופן מופלא, אך זה לא קיים כלל. אלוהים בארץ הוא ממוצע מאוד וחסר כל חשיבות, והוא גם רגיל מאוד. אין לו חוכמה יוצאת דופן והוא לא עושה מעשים מרהיבים. הוא פשוט עובד ומדבר באופן רגיל ומעשי ביותר. למרות שהוא לא מדבר ברעמים או מזמן את הרוח והגשם, הוא באמת התגלמותו של אלוהים שבשמיים, והוא באמת האל שחי בקרב בני האנוש. אסור לבני האדם להאדיר את האל שהם לא מסוגלים להבין ושתואם לדמיונות שלהם לגבי אלוהים, בעודם חושבים לנחות את האל שהם לא יכולים לקבל ולא יכולים לדמיין כלל. כל זה נובע מהמרדנות של בני האדם. כל זה הוא המקור להתנגדותם של בני האדם לאלוהים.