פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"כָּךְ גַּם הַמָּשִׁיחַ, אַחֲרֵי שֶׁהֻקְרַב פַּעַם אַחַת לָשֵׂאת חֲטָאֵי רַבִּים, יוֹפִיעַ שֵׁנִית – שֶׁלֹּא לְעִנְיַן הַחֵטְא – לַמְחַכִּים לוֹ לִישׁוּעָה" (עברים ט' 28).

"בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר" (יוחנן א' 1).

דברי האל רלוונטיים:

ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא, באמצעות גופו של ישוע כבשר ודם, כלומר האל הושיע את האדם מהצלב, אך הצביון השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שחטאיו נמחלו לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בצביונו, וכך להשתחרר מההשפעה האפלה של השטן ולשוב בפני כס המלכות של האל. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא. האל החל בעבודת הישועה בתחילת עידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו, והדבר נמשך לתוך אחרית הימים, כאשר האל יטהר את האנושות לגמרי על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסור על האדם בשל מרדנותו. רק אז, האל יסיים את עבודת הישועה שלו וינוח. לפיכך, בשלושת שלבי העבודה, האל התגלם כבשר ודם רק פעמיים כדי לבצע בעצמו את עבודתו בקרב בני האדם. הסיבה לכך היא שרק אחד משלושת שלבי העבודה נועד להנחות את האדם בחייו, ואילו השניים האחרים הם עבודת הישועה. רק כשהאל מתגלם כבשר ודם הוא יכול לחיות לצד בני האדם, לחוות את סבלות העולם ולחיות כגוף בשר ודם רגיל. רק כך הוא יכול לספק לאדם את הדבר המעשי שהאדם זקוק לו כיציר נברא. האדם זוכה לישועה מלאה מהאל בזכות התגלמותו של האל כבשר ודם, ולא ישירות מהשמיים כמענה לתפילותיו. האדם הוא בשר ודם, הוא אינו מסוגל לראות את רוח האל, כל שכן להתקרב אליה, ולכן הוא יכול ליצור קשר רק עם האל בהתגלמותו כבשר ודם. רק כך האדם יכול להבין את הדבר כולו ואת כל האמיתות ולזכות בישועה מלאה. די יהיה בהתגלמות השנייה כדי לטהר את חטאי האדם ולזכך את האדם לחלוטין. לפיכך, ההתגלמות השנייה תסיים את מכלול עבודתו של האל כבשר ודם ותשלים את חשיבות התגלמותו של האל כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

כאשר ישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם לגביו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שישוע הוא בנו של דוִד והכריז עליו כנביא גדול וכאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו כאלה שנרפאו בזכות אמונתם כאשר רק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות, ואפילו את המתים ניתן היה להשיב לחיים. אולם האדם לא היה מסוגל לגלות את הצביון השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו ולא ידע איך להשליך אותו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכדומה. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אדם שהיה יכול לחיות על סמך זאת, נחשב אז למאמין העומד בסטנדרט. רק מאמינים כאלה יכלו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם של אנשים אלה, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי, ללא שום נתיב לשינוי צביונם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר שהשלב ההוא הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסור. השלב הזה הוא טיהור האדם באמצעות מילים ובכך מעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך לעסוק בגירוש שדים, מפני שטבעו החוטא של האדם לא היה נעקר מן השורש, והאדם היה מגיע למבוי סתום לאחר שחטאיו נמחלו. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה והאל גבר על השטן. אולם צביונו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, האדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאל והאל לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, האל משתמש בדבר כדי לחשוף את צביונו המושחת של האדם וגורם לו ליישם בפועל בהתאם לנתיב הנכון. העבודה של השלב הזה משמעותית יותר מהעבודה בשלב הקודם ואף נושאת פירות רבים יותר, משום שכעת הדבר הוא זה שמספק את חיי האדם ישירות ומאפשר לצביונו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב עבודה הרבה יותר יסודי. לפיכך, ההתגלמות באחרית הימים השלימה את משמעות התגלמותו של האל כבשר ודם וסיימה לחלוטין את תוכנית הניהול של האל לישועת האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

אלוהים בהתגלמותו הראשונה לא השלים את עבודת ההתגלמות. הוא השלים רק את השלב הראשון של העבודה שהאל כבשר ודם היה אמור לבצע. על כן, כדי להשלים את עבודת ההתגלמות, אלוהים שב אל הבשר, כשהוא מביא לידי ביטוי את כל הרגילות והמעשיות של הבשר והדם, כלומר מביא לידי ביטוי את דבר האל בבשר ודם רגילים ופשוטים לחלוטין ובכך מסיים את העבודה שלא השלים כבשר ודם. להתגלמות השנייה כבשר ודם יש אותה מהות כמו לראשונה, אך היא מעשית ורגילה עוד יותר מהראשונה. כתוצאה מכך, הסבל שעוברת ההתגלמות השנייה כבשר ודם רב מזה של הראשונה, אך הסבל הזה הוא תוצאה של כהונתו של אלוהים כבשר ודם והוא שונה מסבלו של האדם המושחת. הוא נובע גם מהרגילות והמעשיות של בשרה ודמה של ההתגלמות. מכיוון שאלוהים מבצע את כהונתו כבשר ודם רגילים ומעשיים לחלוטין, על הבשר והדם האלה לשאת קשיים רבים. ככל שבשרו ודמו יהיו רגילים ומעשיים יותר, כך הוא יסבול יותר בעת ביצוע כהונתו. עבודתו של אלוהים מתבטאת כבשר ודם רגילים מאוד שאינם על-טבעיים כלל וכלל. מכיוון שגופו רגיל ושעליו לשאת על כתפיו גם את העבודה להושיע את האדם, הוא סובל במידה רבה עוד יותר מכפי שהיה סובל גוף על-טבעי – וכל הסבל הזה נובע מהמעשיות והרגילות של גופו. מהסבל שעברו שתי ההתגלמויות כבשר ודם בעת ביצוע כהונתן, ניתן לראות את מהותה של ההתגלמות כבשר ודם. ככל שהבשר ודם רגילים יותר, כך אלוהים נדרש לעבור קשיים גדולים יותר בעת ביצוע העבודה. ככל שהבשר ודם שמבצעים את העבודה הם מעשיים יותר, כך התפיסות של בני האדם נוקשות יותר וכך עלולות לפקוד את אלוהים סכנות רבות יותר. אולם ככל שהבשר מעשי יותר וככל שהוא ניחן בצרכים ובהיגיון מלא של אדם רגיל, כך הוא מסוגל יותר לקחת על עצמו את עבודתו של אלוהים בבשר. ישוע נצלב ושימש כקורבן חטאת באמצעות הבשר. כלומר, באמצעות בשר בעל אנושיות רגילה הוא הביס את השטן והושיע לחלוטין את האדם מהצלב. באמצעות הבשר השלם, התגלמותו השנייה של האל מבצעת את עבודת הכיבוש ומביסה את השטן. רק גוף בשר ודם רגיל ומעשי לחלוטין יכול לבצע את עבודת הכיבוש בשלמותה ולשאת עדות רבת עוצמה. כלומר, כיבוש האדם משיג תוקף דרך המעשיות והרגילות של האל כבשר ודם ולא דרך נסים והתגלויות על-טבעיים. הכהונה שמבצע האל הזה בהתגלמותו היא לדבר, ודרך הדיבור הוא כובש את האדם והופך אותו למושלם. במילים אחרות, עבודתה של הרוח המתממשת בבשר היא לדבר ותפקידו של הבשר הוא לדבר, ובכך להשיג את המטרה של כיבוש אנשים לחלוטין, חשיפתם, הפיכתם למושלמים וסילוקם. על כן, בעבודת הכיבוש תוגשם עבודתו של אלוהים כבשר ודם במלואה. עבודת הכפרה על חטאי אדם שבוצעה בפעם הראשונה הייתה רק תחילתה של עבודת ההתגלמות; רק הבשר שעושה את עבודת הכיבוש משלים את עבודת ההתגלמות כולה... בשלב הזה בעבודה, אלוהים לא עושה אותות ומופתים, כך שהעבודה תשיג את תוצאותיה באמצעות מילים. זאת ועוד, הסיבה לכך היא שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו הפעם היא לא לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לכבוש את האדם על ידי דיבור. כלומר, היכולת המולדת שיש להתגלמות הזו של אלוהים כבשר ודם היא לומר דברים ולכבוש את האדם, לא לרפא חולים ולגרש שדים. עבודתו באנושיות רגילה איננה לעשות נסים, לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לדבר. לכן ההתגלמות השנייה כבשר ודם נראית לבני האדם רגילה הרבה יותר מהראשונה. בני אדם רואים שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם איננה שקר. אולם ההתגלמות הזו של אלוהים שונה מההתגלמות של ישוע ועל אף ששתיהן התגלמויות של אלוהים, הן לא זהות לחלוטין. לישוע הייתה אנושיות רגילה ופשוטה, אך הוא לווה באותות ומופתים רבים. בהתגלמות הנוכחית של אלוהים, עיני האדם לא יראו אותות ומופתים ולא ריפוי חולים או גירוש שדים, גם לא הליכה על המים או צום במשך ארבעים יום... היא לא עושה עבודה זהה לזו שעשה ישוע, לא מפני שגוף הבשר והדם שלה שונה במהותו מזה של ישוע, אלא מפני שכהונתה היא לא לרפא חולים ולגרש שדים. אלוהים לא הורס את עבודתו שלו ולא מפריע לעבודתו שלו. מכיוון שהוא כובש את האדם באמצעות דבריו המעשיים, אין צורך להכניע אותו בעזרת נסים. לכן השלב הזה הוא השלמת עבודת ההתגלמות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

מדוע אני אומר שמשמעותה של ההתגלמות לא הושלמה בעבודתו של ישוע? מפני שהדבר לא היה לבשר באופן מלא. מה שישוע עשה היה רק חלק אחד מעבודתו של אלוהים כבשר ודם. הוא עשה רק את עבודת הגאולה ולא עשה את עבודת הזכייה באדם באופן מלא. לכן, אלוהים התגלם כבשר ודם פעם נוספת באחרית הימים. גם השלב הזה בעבודה נעשה כבשר ודם פשוטים בידי בן אנוש רגיל לחלוטין שאנושיותו אינה נעלה כלל ועיקר. במילים אחרות, אלוהים הפך לבן אנוש שלם. הוא אדם שזהותו היא זהות אלוהים, אדם שלם, גוף בשר ודם שלם, שמבצע את העבודה. עיניים אנושיות רואות רק גוף בשר ודם שאינו נעלה כלל ועיקר, אדם רגיל מאוד שיכול לדבר בשפת השמיים, שאינו מראה סימנים פלאיים כלשהם, לא עושה נסים, לא כל שכן חושף את האמת הפנימית אודות הדת באולמות כנסים גדולים. נדמה לבני אדם שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה לחלוטין מזו של הראשונה, עד כדי כך שנדמה שלשתיים אין שום דבר משותף ושלא ניתן לראות הפעם דבר מעבודתה של ההתגלמות הראשונה. על אף שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה מזו של הראשונה, הדבר לא מוכיח שמקורן לא זהה. השאלה אם מקורן זהה תלויה באופי העבודה שעושות שתי ההתגלמויות כבשר ודם, ולא בקליפות החיצוניות שלהן. במהלך שלושת שלבי עבודתו, אלוהים התגלם פעמיים ובשתי הפעמים עבודתו של אלוהים בהתגלמותו משיקה עידן חדש ופותחת בעבודה חדשה. ההתגלמויות משלימות זו את זו. עיניים אנושיות לא מסוגלות להבחין בכך ששתי ההתגלמויות כבשר ודם נובעות למעשה ממקור זהה. מיותר לציין שהדבר הוא מעבר ליכולתן של העין האנושית או המחשבה האנושית. אולם הן זהות במהותן, מפני שעבודתן נובעת מאותה רוח. לא ניתן לענות על השאלה אם שתי ההתגלמויות כבשר ודם באות ממקור זהה על פי התקופה והמקום שבהם הן נולדו או על פי גורמים דומים אחרים, אלא רק לפי העבודה האלוהית שהן מבטאות. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מבצעת שום דבר מהעבודה שישוע עשה, מפני שעבודתו של אלוהים לא מצייתת למוסכמות, אלא מפלסת נתיב חדש בכל פעם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מתכוונת להעמיק או לחזק את הרושם שעשתה ההתגלמות הראשונה בדעתם של בני האדם, אלא להוסיף על כך ולהביא זאת לידי שלמות, להעמיק את הידע של האדם לגבי אלוהים, להפר את כל הכללים הקיימים בלבם של בני האדם ולמחוק את הצלמים הכוזבים של אלוהים מלבם. ניתן לומר ששום שלב בודד בעבודתו של אלוהים עצמו לא יכול להעניק לאדם ידע מלא לגביו. כל אחד מהם נותן רק חלק ולא את השלם. על אף שאלוהים ביטא את צביונו באופן מלא, משום יכולת ההבנה המוגבלת של האדם, הידע שלו על אלוהים נותר עדיין לא שלם. בלתי אפשרי לבטא את טבעו של אלוהים במלואו בשפה אנושית. יתר על כן, איך שלב בודד בעבודתו של אלוהים יכול לבטא אותו באופן מלא? הוא עובד כבשר ודם במסווה אנושיותו הרגילה וניתן להכיר אותו רק על פי ביטויי האלוהיות שלו, ולא על פי הקליפה הגופנית שלו. אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לאפשר לאדם להכיר אותו באמצעות עבודתו המגוונת ואין בעבודתו שני שלבים הדומים זה לזה. רק כך האדם יכול לקבל ידע מלא על עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ללא הגבלה לפן בודד.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

שלב העבודה שישוע עשה הגשים רק את התמצית של "הדבר היה עם האלוהים": האמת של אלוהים הייתה עם אלוהים, ורוח האל הייתה עם הבשר והייתה בלתי נפרדת ממנו, כלומר בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו היו עם רוח האל, וזו הוכחה גדולה יותר לכך שישוע בהתגלמותו כבשר ודם היה ההתגלמות הראשונה של אלוהים. שלב העבודה הזה מממש בדיוק את המשמעות הפנימית של "הדבר היה לבשר", מעניק משמעות עמוקה יותר ל"הדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר", ומאפשר לך להאמין בנחישות במילים "בראשית היה הדבר". כלומר בעת הבריאה, אלוהים התאפיין בדברים, דבריו היו איתו והיו בלתי נפרדים ממנו, ובעידן האחרון אלוהים מבהיר אף יותר את העוצמה והסמכות של דבריו, ומאפשר לאדם לראות את כל דרכיו – לשמוע את כל דבריו. זוהי העבודה של העידן האחרון. עליך להבין את הדברים האלה לעומקם. אין מדובר בהכרת הבשר, אלא באופן שבו אתה מבין את הבשר ואת הדבר. זו העדות שעליכם לשאת, זו שכולם חייבים להכירה. משום שזו עבודתה של ההתגלמות השנייה – והפעם האחרונה שאלוהים יתגלם כבשר ודם – היא משלימה לחלוטין את חשיבותה של ההתגלמות, מבצעת ומפיקה באופן מלא את כל עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ומביאה את התקופה של אלוהים כבשר ודם לסופה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נוהג (4)