רק כעת אני מבינה מהי היווכחות בחיים

מאת יולו, פורטוגל

בתחילת 2017, מילאתי את חובת ההנהגה בכנסייה. לאחר שעברתי הכשרה ממושכת, כמה אחים ואחיות נתנו לי המלצה: הם אמרו שיש לי הבנה מועטה מאוד ביחס למצבים ולקשיים שלהם, ושלא ביצעתי שום עבודה ממשית. כדי לפתור את הבעיה, הייתי מוכנה לערוך סבב מעקבים כדי שאבין את מצבם של כל האחים והאחיות בכנסייה. לשם כך, חרשתי את הכנסייה מקצה לקצה, ומילאתי את זמני בשיתוף עם האחים והאחיות והצעתי להם תמיכה וסיוע. כשהם התחילו להשיג שינוי במצבם ובגישתם כלפי הקשיים שלהם, הגעתי למסקנה שאני אכן מסוגלת לבצע קצת עבודה ממשית. הייתי די מרוצה מעצמי. להפתעתי הרבה, יום אחד ראש צוות ההשקיה אמר לי: "היום במהלך הפגישה, לאחר שהמנהיגים מהדרג העליון הבינו את מצבנו, הם אמרו שלאחרונה התעסקנו רק בעבודה ולא בהיווכחות בחיים..." כששמעתי זאת הייתי בהלם, וחשבתי לעצמי: "חשבתי שהאחים והאחיות שיתפו את מצבם במהלך הפגישה וזכו במעט ידע על עצמם, אז איך ייתכן שלא השיגו היווכחות בחיים? אם איש מהם לא הגיע להיווכחות בחיים, ואני אחראית לעבודתם, האין זה אומר שגם אני עצמי לא השגתי היווכחות בחיים?" הייתי מבולבלת, ולא הייתי מסוגלת לקבל את ההערות של הבכירים ממני.

כמה ימים לאחר מכן, האחות לי ניגשה אליי לאחר הפגישה ואמרה לי בטון קודר: "כשהקשבתי לשיתוף שלך היום, לא נהניתי בכלל. בזמן השיתוף, ציינת שהמנהיגים מהדרג העליון אמרו שהאחים והאחיות מצוות ההשקיה לא השיגו היווכחות בחיים – אז איך את יודעת על כך? האם, לאחרונה, התייחסת להיווכחות בחיים שלך עצמך? את צריכה לבלות זמן מה בהתבוננות עצמית." דברי האחות היו כמו קערת מי-קרח שנשפכו על כל גופי. כיוון שהייתי המומה מכדי לקבל את דבריה, חשבתי לעצמי: "אני מנהלת פגישות ושיתופים עם האחים והאחיות מדי יום, ולא משנה מה מצבם – אני מסוגלת לספק להם סיוע ותמיכה. כשאני משתפת את דברי האל, אני משלבת בזה את חוויותיי האישיות ומדברת עליהן, אז איך את יכולה לומר שלא זכיתי בהיווכחות בחיים? האם את באמת יכולה להבחין אם זכיתי בזה או לא? את מבקשת ממני יותר מדי. לדעתי, בזמן שאת משתפת, את כלל לא מגיעה לעומק ההבנה שלי. אם אתחשב בדרישותייך, אין לי מושג איך אשתף." דברי האחות נחרטו בראשי, וככל שחשבתי עליהם כך נהייתי כעוסה יותר. אפילו לא רציתי להביט שוב באחות לי. למוחרת בבוקר, שותפתי, האחות וואנג, אמרה לי: "אתמול בערב, האחות ז'אנג שאלה גם אותי אם לאחרונה התמקדנו בעשיית העבודה בלבד, במקום להשיג היווכחות בחיים." כששמעתי זאת, הייתי נסערת מאוד. חשבתי לעצמי: "איך גם האחות ז'אנג מסוגלת לומר את זה? ערכתי איתה פגישות לעיתים קרובות, ותמיד שילבתי את חוויותיי בשיתוף. היא שמעה אותי עושה זאת, אז איך היא יכולה לומר שלא הייתה לי שום היווכחות בחיים? כעת שתי אחיות אמרו את אותו הדבר; האם ייתכן שבאמת לא השגתי היווכחות בחיים? אם כך, איך אוכל להשקות אחים ואחיות? האם זה אומר שאיני מסוגלת לבצע את החובה הזו?" בשלב זה הייתי כמו כדור גומי מרוקן מאוויר. הרגשתי מיואשת לחלוטין. ומתוך סבלי, התפללתי לאלוהים: "האל הכול יכול! ליבי סובל כל כך. אני לא יודעת איך לחוות את הסביבה הזו, וגם לא יודעת מהו הלקח שעליי ללמוד. אלוהים! אני מפצירה בך להנחות אותי; לגרום לי להבין את רצונך...".

לאחר התפילה, חשבתי על קטע מהשיתוף: "רצון האל הוא פשוט מאוד. רצונו הוא להשתמש במגוון סביבות, מגוון אחים ואחיות ומגוון בעיות כדי לבחון אותך, לגרום לך להיתקע בקיר ולעבור זיכוך, עד שתלמד להבין את עצמך. בסופו של דבר, אתה תכיר את עצמך באמת ותראה שאתה לא-כלום; אתה תקבל בשמחה את האמת, תקבל את הטיפול והגיזום מידי האל ותישמע לעבודת האל – כך תעלה על המסלול הנכון באמונתך. זהו רצון האל. האל כלל אינו רוצה להשתמש בסביבות כדי לגרום לך ליפול ארצה מבלי שתוכל לקום, ואז להשאיר אותך למות. לא, זהו אינו רצונו. רצונו הוא לגרום לך להבין את עצמך לחלוטין ומיד לאחר מכן להקים את עצמך בחזרה ולעסוק בחיפוש האמת. זאת משום שאנשים נשענים על אלוהים ועוסקים בחיפוש האמת רק כשהם נואשים... האם הסיבה לכך שהוא מקשיח וגוזם אותך היא לגרום לך לשכב ארצה, או לגרום לך להפוך לאדם ראוי יותר לשימוש? האם דרכו לחשוף את היעדר האמת והממשות שבך, נועדה לשפוט אותך ולגזור את דינך, או לגרום לך לעמוד זקוף ולצייד את עצמך באמת ובעיסוק באמת? אם תהרהר בכך שוב ושוב, האם לא תבין את רצון האל?" ('דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'). לאחר שהרהרתי בדרשה זו, פתאום הבנתי שכל האנשים, האירועים והדברים הבלתי נעימים שבהם נתקלתי זה אחר זה, נבעו למעשה מהגיזום ומהטיפול של האל בי. הם היו טבעו הצודק שהתגשם בפניי, ובהם טמונה כוונתו הטובה של אלוהים. הוא לא רצה לגרום לי לסגת לשליליות, וגם לא שאחיה במצב שבו איאלץ להתווכח על שאלות של נכון ולא נכון. במקום זאת, רצונו היה לגרום לי לבוא לפניו מתוך התבוננות פנימית, כדי שאוכל להכיר את עצמי, להתמקד בעיסוק באמת ולשאוף לשינוי בטבעי. אולם במקום זאת, בזמן שנגזמתי וטופלתי, סירבתי להתבונן בעצמי או לחפש את האמת. ליבי היה מלא בסכסוך ובמרדנות. אפילו חשבתי שאלוהים דחף אותי לסביבה כזו רק כדי לחשוף את אי-כשירותי למלא חובה כזו, ולכן חייתי במצב של פסיביות שלילית. באמת הייתי אטומה להיגיון! חשבתי על האופן שבו, בימים האחרונים, אחיות אמרו לי שלא רכשתי שום היווכחות בחיים, ואז הבנתי שאלוהים השתמש בהן כדי להזכיר לי שעליי להירגע ולהתבונן בעצמי בקפדנות. כך אבין מהן בדיוק הבעיות שלי, מדוע האחיות אמרו שלא השגתי היווכחות בחיים, ומהי בעצם משמעותה של היווכחות בחיים.

מאוחר יותר, קראתי את הקטע הבא מתוך השיתוף "משמעות ההיווכחות בחיים והנתיב להיווכחות בחיים": "היווכחות בחיים מתייחסת להיווכחות באמת ובדברי האל. היא מתייחסת להבנת האמת על שחיתותם של בני האדם ועל מהות שחיתותם, וכן ליכולת לקבל את האמת ואת דברי האל, ולאפשר לאלה להיות חייהם של בני האדם. רק מה שקשור לסוג זה של חוויה, הוא היווכחות בחיים." "היווכחות בחיים מתייחסת להיווכחות באמת. היווכחות באמת מתבססת על אנשים שחווים את דבר האל ומגיעים להבנה של האמת." "כשיש לנו הכרה אמיתית של אלוהים, זה מוכיח שיש לנו היווכחות אמיתית בדבריו. כשיש לנו הכרה אמיתית של מהותנו המושחתת ושל האמת בדבר שחיתותנו, זה גם מוכיח שיש לנו היווכחות אמיתית בדברי האל. כשאנו נשמעים באמת לעבודת האל, לממשותו ולמהותו; כשאנו נשמעים בכנות לכל דרישותיו – גם זה מוכיח שיש לנו היווכחות אמיתית בדבריו. כל עוד יש לנו היווכחות אמיתית המבוססת על דבריו – שהיא היווכחות אמיתית באמת, וכל עוד התוצאות שיש להשיגן אכן הושגו, משמעות הדבר היא שאנו ניחנים בממשות ההיווכחות בחיים." ('דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'). דברים אלה העניקו לי הבזק פתאומי של תובנה: מתברר שהיווכחות בחיים מתייחסת לאנשים שחווים את דברי האל וזוכים בהבנת האמת, ושנוכחים בממשות האמת. במילים אחרות, זה אומר שבעת שהם חווים את עבודת האל, הם מסוגלים להנהיג את דבריו ולהבין בהדרגה את האמת, עד שהם זוכים להכיר את טבע האל ועבודתו, ורוכשים ידע ממשי על אופיים ומהותם המושחתים ועל טיבה האמיתי של שחיתותם. זה אומר שהם מסוגלים לתעב את עצמם, להפנות גב לכוונותיהם השגויות ולאופיים השטני, וליישם את האמת, להישמע לאלוהים ולרצותו בהתאם לרצונו ולדרישותיו. רק כך הם ייחשבו למי שבאמת השיגו היווכחות בחיים. כשהשוויתי את עצמי לתנאים ולנוהגים האלה, לא יכולתי שלא להרהר במצבי לאחרונה: מאז שהאחים והאחיות העירו לי שלא נשאתי בנטל חובתי ושלא השקעתי בפתרון בעיותיהם, כדי למנוע מהם לדבר כך עליי, דאגתי לעקוב אחר מצבם של האחים והאחיות. אפילו ניצלתי את הזמן שפיניתי למסירות רוחנית, כדי לחפש קטעים מדברי האל שיעזרו לי לפתור את בעיותיהם. אולם לעיתים רחוקות בלבד עצרתי להירגע ולהרהר בדברי האל, או לחפש את האמת ואת רצון האל באמירות האלה. בעת מילוי תפקידי, כלל לא התייחסתי למחשבותיי ולרעיונותיי, וגם לא התבוננתי בעצמי כדי לגלות אילו תכונות מושחתות גיליתי בעצמי ובאילו אמיתות עליי להיווכח. ועוד פחות מכך תהיתי אם הנתיב שבו צעדתי הוא נכון או שגוי. בכל פעם ששיתפתי בפגישות עם האחים והאחיות, פשוט לקחתי את דברי האל וחלקתי אותם, כדי שהשומעים יוכלו לנהוג לפי האמת. אולם אני עצמי לא ניצלתי את ההזדמנויות האלה כדי להתבונן בעצמי או להיווכח בדברי האל יחד איתם. לעיתים, לאחר שגיליתי חלק מטבעי המושחת, פשוט השוואתי אותו לכמה מדברי האל או שחיפשתי כמה קטעים מעודדים או מנחמים שאוכל לקרוא. זה הקל על חוסר הנוחות שבליבי, אבל לעיתים רחוקות בלבד התבוננתי בעצמי או ניתחתי את עצמי בהתאם לאמירות האל כדי להכיר את מהותי המושחתת. כתוצאה מכך, לא תיעבתי את עצמי, ולכן לא התמקדתי בנוהג לפי האמת. כל זמן שנתקלתי בסביבות כאלה, הפגנתי שוב את אותה השחיתות. לנוכח כל הסימנים הנגלים בי עצמי, איך אוכל לומר שהשגתי היווכחות בחיים? עשיתי כל שאפשר כדי להתמסר לעבודה בשם המוניטין והמעמד, אך לא טרחתי להרהר בדברים האלה בזמן שאכלתי ושתיתי כהרגלי מדברי האל. פשוט ריציתי את עצמי עם ידע דוקטרינרי, אבל לא באמת הבנתי את רצון האל ואת דרישותיו, וגם לא את התוצאות שהוא מתכוון להשיג מתוך הדברים שהוא אמר. לא באמת הבנתי את האמת, ועוד פחות מכך נשאתי עדות על מילוי דברי האל. באמת לא היה לי ניסיון ממשי, ולא השגתי שום היווכחות בחיים! חשבתי לעומק על האופן שבו, לאחרונה, המנהיגים מהדרג העליון וכן האחים והאחיות גיזמו אותי וטיפלו בי, וראיתי שנחשפתי כמתנגדת, כמרדנית וכווכחנית. לו באמת השגתי היווכחות בחיים, במהלך הגיזום והטיפול הייתי מסוגלת לחפש את האמת ולהתבונן בעצמי, בלי לשקוע בשליליות ובהתנגדות. רק כעת השתכנעתי לגמרי שבאמת לא השגתי היווכחות בחיים, ושכששיתפתי עם האחים והאחיות, פשוט דיברתי גבוהה גבוהה על מילים ודוקטרינות. כפי שאומר הפתגם, "פעולותיהם של גנרלים משפיעות על פעולותיהם של חיילים." כיוון שאני עצמי לא השגתי היווכחות בחיים, כיצד יכולתי להוביל את אחיי ואחיותיי אל ממשות דברי האל? האין הדרך שבה עבדתי הפילה בפח את האחים והאחיות והרסה אותם? הבנה זו קצת הפחידה אותי. למרבה המזל, אלוהים השתמש באחיות האלה כדי לתת לי תזכורת בדיוק בזמן להתבונן בעצמי כדי שאכיר את עצמי. אחרת, הייתי ממשיכה להתמקד בעבודה ובסידורים חיצוניים, במקום להיווכח בחיים בעצמי. בדרך זו, בסופו של דבר, לא הייתי עוברת שום שינוי בטבע חיי – כל שהיה נותר הוא שאלוהים יחשוף וישמיד אותי. אני מודה לאלוהים על הדרכתו! העובדה שאלוהים סידר את האנשים, האירועים והדברים האלה היא כה מופלאה; זה היה בדיוק מה שהייתי צריכה. רק משום שעברתי גיזום וטיפול באופן זה, זכיתי להבין מהי היווכחות אמיתית בחיים ורכשתי ידע מסוים על מצבי בפועל. הבנתי שאם הייתי ממשיכה באמונתי בלי לעסוק בחיפוש האמת או בלי להתמקד ברכישת היווכחות בחיים – לבסוף הייתי נכשלת.

מאז התמקדתי במודע בהיווכחות שלי. מדי יום, בזמן המסירות הרוחנית שלי, הרגלתי את עצמי להרהר ברצינות בדברי האל, והתרכזתי בחיפוש האמת שבהם וביישומם בחיים האמיתיים. בכל האנשים, האירועים והדברים שבהם נתקלתי, דאגתי להבין את מחשבותיי ורעיונותיי שלי, הרהרתי בכוונותיי ובטומאותיי בעת מילוי תפקידי וניתחתי את אופיי ומהותי. מתוך דברי האל, חיפשתי נתיב שבו אנהג לפי האמת ואיווכח בה. כשניסיתי לפתור את בעיותיהם של האחים והאחיות, לא רק ערכתי שיתוף בשביל לפתור את מצביהם; שאפתי להתבונן בעצמי ולהכיר את עצמי כדי להבין אם נתקלתי באותן בעיות, כך שאוכל להשיג היווכחות עם אחיי ואחיותיי. לאחר זמן מה שבו פעלתי כך, הרגשתי שמערכת היחסים שלי עם אלוהים נהייתה קרובה יותר, ושצברתי מעט ניסיון וידע של דבריו. גם השגתי כמה תוצאות בעבודתי בכנסייה. בהמשך, ראיתי מתוך השיתופים של האחים והאחיות שכאשר הם נתקלו בבעיות, כולם החלו להרהר בכוונות ובטומאות של עצמם, וניתחו את אופיים ומהותם. גם הם היו מסוגלים להיווכח בכמה מדברי האל. תודה לאל!

לאחר המקרה הזה שבו נזגמתי וטופלתי, זכיתי במעט ידע ממשי על מהותה של היווכחות בחיים, וכן למדתי להבחין בחסרונותיי בבהירות רבה יותר. בעת מילוי תפקידי, התחלתי להתייחס להיווכחותי שלי, והבנתי כמה מתוק זה לעסוק בחיפוש האמת ולנהוג לפיה. כל אלה היו תוצאות העבודה שעשה עליי אלוהים. תודה לאל! מעתה והלאה, בכל אשר אחווה, אני מקווה להיות נחושה וריאליסטית בעיסוקי באמת, ואני שואפת שיום אחד, בקרוב, אשיג שינוי בטבעי.

קודם: רוח מתנשאת לפני נפילה

הבא: למדתי כיצד להתייחס לאחרים כיאות

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

למדתי כיצד להתייחס לאחרים כיאות

ע"י סִי-יוּאָן, צרפת יום אחד הגיע אלי האח צֶ’ן, חבר בכנסייה שלנו. הוא אמר שהוא רוצה לתרגל נשיאת עדות בזמנו הפנוי ולהציע מעט מיכולתו לעבודת...

רוח מתנשאת לפני נפילה

הכנסייה סידרה עבורי להגיע לכאן כדי לבצע את חובתי, כדי שאוכל לרומם את אלוהים ולשאת לו עדות, להנהיג את האחים והאחיות בפני אלוהים ולעזור להם להכיר אותו. כן, ללא בושה התרברבתי, רוממתי את עצמי, נשאתי עדות לעצמי, והתקדמתי. עשיתי זאת כדי שאחרים יביטו בי בהערצה ויסגדו לי.

קיים פיתרון ליוהרה

שיאוצ'ן     העיר ז'נגז'או, מחוז הנאן יהירות היא הפגם הקטלני שלי. בעבר נהגתי לחשוף תכופות את טבעי היהיר, ותמיד חשבתי שאני טוב מאחרים. במיוחד...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה