תשובה:

רוב המאמינים סבורים שישוע יופיע לפניהם בשובו בגופו הרוחני, כלומר, בגופו הרוחני של ישוע אדוננו שבו הוא הופיע בפני בני האדם במשך ארבעים יום לאחר שקם לתחייה. הנקודה הזאת ברורה לכל המאמינים. כלפי חוץ, גופו הרוחני של ישוע אדוננו לאחר תחייתו נראה בדיוק כמו גופו הגשמי שבו התגלם, אך הגוף הרוחני אינו כבול לעולם החומרי, למרחב ולמיקום. הוא יכול להופיע ולהיעלם כרצונו, דבר שיזעזע וידהים את בני האדם. קיימות עדויות לכך בכתבי הקודש. לפני שישוע אדוננו נצלב, הוא דיבר ועבד מתוך האנושיות הרגילה, כבשר ודם. בין אם הוא הביע דברי אמת, התקשר עם בני האדם או חולל ניסים, אנשים חשו שהוא היה אדם רגיל מכל הבחינות. מה שבני האדם ראו היה גוף בשר ודם שבאמת ובתמים ביצע את עבודתו, חווה ייסורים ושילם את המחיר. בסופו של דבר, הגוף הזה הוא שנצלב כקורבן חטאת עבור בני האדם, דבר שהשלים את עבודת הגאולה של אלוהים. עובדה זאת ידועה לכול. חישבו נא לרגע. אם גופו הרוחני של ישוע אדוננו היה זה שעושה את העבודה, האם הוא היה מסוגל ליצור קשרים עם בני אדם ולקיים איתם שיחות נורמליות? האם הוא היה באמת מסוגל לחוות ייסורים ולשלם את המחיר? האם ניתן היה לצלוב אותו? כל זה לא היה מתאפשר. אילו גופו הרוחני היה זה שעושה את העבודה, האם אנו בני האדם היינו מסוגלים ליצור עמו קשר בקלות? האם היינו מגלים את טבענו המושחת? האם היינו מגבשים לגביו מושגים ורעיונות? האם היינו מעיזים למרוד באלוהים ולשפוט אותו כרצוננו? זה לא היה אפשרי! כל בני האדם חדורים באנושיות רגילה. הם כולם כפופים למגבלות העולם החומרי, המרחב והמיקום. תהליך החשיבה של בני האדם גם הוא נורמלי. אילו באו בני האדם במגע עם עבודתו של הגוף הרוחני, הם היו נתקפים בפחד ובבהלה. חשיבתם הייתה נעשית מטורפת. במצב כזה, אלוהים היה מתקשה מאוד להצליח בעבודתו, עבודת הושעת האנושות. לכן ההשפעה המושגת באמצעות עבודה בגבולות האנושיות הרגילה עולה בהרבה על זו שניתן להשיג בגוף הרוחני. לאורך העידנים, האנשים שבחר אלוהים מעולם לא התנסו בעבודתו של הגוף הרוחני של אלוהים. אין ספק שהגוף הרוחני אינו מתאים להבעה ישירה של האמת, למגע עם בני אדם ולהנהגת כנסיות.

עבודת השפיטה שהביאה השנייה של אלוהים מבצעת באחרית הימים עושה שימוש באמירת דברי אלוהים כדי לטהר את בני האדם, להושיעם ולהביאם לידי שלמות. מטרתה היא גם לחשוף בני האדם ולסלקם מן הדרך, לסווג את בני האדם איש איש לסוגו, ואחר כך לגמול לטובים ולהעניש את הרעים. אילו אלוהים הופיע בפני בני האדם בדמות גופו הרוחני, כל בני האדם, טובים ורעים כאחד, היו משתטחים בפניו, ואז כיצד הוא היה מפריד בין הטובים לרעים? חוץ מזה, אם אלוהים היה מופיע בגופו הרוחני, בני האדם היו נתפסים לבהלה והעולם היה מדרדר לתוהו ובוהו. אם כך היה קורה, איך אלוהים היה מנהל את עבודת השפיטה שלו באחרית הימים בצורה נורמלית? בנוסף, כיצד אלוהים היה מסוגל להגשים את תוכניתו להקים לפני האסונות קבוצת אנשים המסכימים לרצון האלוהים? לכן, באחרית הימים, אלוהים עדיין חייב לעטות דמות בשר ודם כבר האנוש עם אנושיות רגילה. רק כך הוא יכול לעבוד ולחיות בעולם האנושי, ורק כך הוא יכול לבטא את האמת, לשפוט ולטהר את בני האדם באורח פרקטי, כדי שניתן יהיה עדיין לחלץ את בני האדם מהשפעותיו של השטן וכדי שאלוהים יוכל להושיעם ולהפכם לאנשיו. ישוע אדוננו בהתגלמותו עבד במסגרת האנושיות הרגילה כדי להגשים את גאולת האנושות. גופו הרוחני של ישוע אדוננו שקם לתחייה הופיע בפני בני האדם רק כדי להוכיח שישוע אדוננו היה התגלמותו של אלוהים. הדבר נעשה כדי לחזק את אמונתם של בני האדם. אם כן, גופו הרוחני של אלוהים בא רק כדי להתגלות בפני בני האדם ולא כדי לעשות עבודה. גופו הגשמי של אלוהים בהתגלמותו זקוק לאנושיות רגילה כדי שיוכל לעבוד בקרב בני אדם ולהגשים את גאולת האנושות וישועתה. לכן, אם אלוהים רוצה להושיע ביסודיות את האנושות בעבודת השפיטה שהוא עושה באחרית הימים, עליו להתגלם כבשר ודם ולעשות את עבודתו מתוך אנושיות רגילה כדי להשיג את ההשפעה החזקה ביותר. אלוהים לבטח לא יופיע בפני בני האדם בגופו הרוחני של ישוע אדוננו כדי לעשות את עבודת השפיטה באחרית הימים. זה דבר שצריך להיות מאוד ברור לכולנו, המאמינים.

(...)

...למרות שגופו הרוחני של ישוע אדוננו יכול להופיע בפני בני האדם ולהתגלות אליהם פנים אל פנים, בני אדם עדיין מחשיבים את הגוף הרוחני כמסתורי באופן שאין להבינו, וחשים שהם אינם מסוגלים להתקרב אליו. הגוף הרוחני מעורר חשש וחרדה בלבם וגורם להם לשמור על מרחק מתוך כבוד. היות שגופו הרוחני של ישוע אדוננו אינו יכול ליצור מגע נורמלי עם בני האדם ואינו יכול לעשות עבודה ולדבר עם בני אדם באופן נורמלי, הוא אינו יכול להושיע את האנושות. אך אלוהים בהתגלמותו הוא שונה. הוא יכול ליצור מגע עם בני האדם בצורה מעשית ואמיתית. הוא יכול להשקות את בני האדם ולספק להם צידה לחיים, בדיוק כמו שישוע אדוננו היה מסוגל להביע את האמת כדי לספק לבני אדם צידה לחיים בכל עת ובכל מקום, כאשר חי בחברתם. תלמידיו ישבו איתו לעתים קרובות, האזינו לתורתו וניהלו עמו דיונים מלב אל לב. הוא השקה ורעה אותם במישרין. ישוע אדוננו סייע להם לפתור כל בעיה או קושי שבו הם נתקלו. הם זכו למנה אדירה של צידה לחיים. הם גילו שאלוהים הוא ידידותי וחביב. לכן הם היו מסוגלים לאהוב באמת את אלוהים ולהישמע לו. רק כאשר אלוהים בהתגלמותו מגיע לממלכת האדם, יש לנו הזדמנות ליצור מגע עם אלוהים, לחוות אותו ולהכיר אותו. רק אז אנו מסוגלים לחזות במו עינינו בפלאיותו של אלוהים, בחוכמתו ובאורח הפרקטי שבו הוא מושיע את האנושות. זהו היבט אחד של חשיבותה וערכה המעשי של עבודת אלוהים בהתגלמותו. הגוף הרוחני פשוט אינו יכול להשיג את ההשפעה הזאת.

השיתוף הזה הבהיר לנו עובדה אחת בצורה נהדרת. אלוהים יכול לשפוט, לכבוש ולטהר את בני האדם בפועל רק כאשר הוא מתגלם כבר האנוש ופועל מתוך אנושיות רגילה. גופו הרוחני של ישוע אדוננו לא היה מסוגל אפילו להתקרב להשפעה כזאת בעבודתו. בהתחלה, כאשר אלוהים מתגלם כבשר ודם בדמות בר האנוש כדי לעשות את עבודת השפיטה והטיהור בקרב בני האדם, אנו בני האדם נתייחס לאלוהים כאל אדם רגיל, מכיוון שעדיין לא נבחין בזהותו האמיתית של אלוהים בהתגלמותו. אנו אפילו נגבש לעצמנו תפיסות הנוגעות לדברי אלוהים ועבודתו, נתייחס למשיח בזלזול ונסרב להישמע לו. אנו נאמר שקרים כדי להטעות אותו, נשפוט אותו ואפילו נתנגד לו ונוקיע אותו. המשיח יראה בבירור רב את שחצנותנו, מרדנותנו והתנגדותנו כבני אדם. בדיוק כפי שאומר האל הכול יכול: "הטבע המושחת והמרדנות וההתנגדות של האדם נחשפים כאשר הוא רואה את המשיח, והמרדנות וההתנגדות הנחשפות במקרה כזה הן גלויות לגמרי ולחלוטין יותר מאשר בכל מצב אחר. עצם היותו של המשיח בר האנוש ובעל אנושיות רגילה היא הסיבה לכך שבני האדם לא מכבדים או מוקירים אותו. מכיוון שאלוהים חי כבשר ודם, מרדנות האדם יוצאת כולה לאור באופן כה גמור ובפרטי פרטים. לכן אני אומר שביאת המשיח חשפה את כל מרדנותה של האנושות ושפכה אור על אופייה של האנושות. הדבר מכונה 'פיתוי טיגריס לרדת מההר' ו'פיתוי זאב לצאת מהמערה'" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מי שלא תואם למשיח בוודאי מתנגד לאלוהים). אלוהים שופט, חושף, גוזם את האנושות ומטפל בה בהתאם למרדנותה והתנגדותה בפועל. עבודתו של אלוהים היא מעשית באמת, והיא באמת חושפת את טבעם האמיתי של בני האדם. מול ראיות עובדתיות כאלה, אלו שמסוגלים לקבל את האמת, ישתכנעו לחלוטין ויודו במרדנותם ובהתנגדותם. הם גם ייעשו מודעים לטבעו הקדוש והצודק של אלוהים, טבע שאין לפגוע בו ויהיו מסוגלים לקבל בהכנעה את השיפוט והייסורים של אלוהים, וכך אלוהים יוכל לכבוש ולהושיע אותם באמצעות עבודתו המעשית. בדיוק כפי שאומר האל הכול יכול: "האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של כל מי שלא מכיר אותו. כשהוא שופט את תפיסותיו של האדם ואת התנגדותו של האדם אליו, הוא מגלה את מלוא מרדנותה של האנושות. השפעותיה של עבודת האל כבשר ודם בולטות יותר לעין מאשר השפעות עבודתה של רוח האל. לפיכך, רוח האל לא שופטת ישירות את האנושות כולה אלא זו עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם מסוגל לראות את האל בהתגלמותו כבשר ודם ולגעת בו והאל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לכבוש את האדם באופן מלא. במסגרת יחסיו של האדם עם האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא עובר מהתנגדות לציות, מרדיפה לקבלה, מתפיסות לידע ומדחייה לאהבה. אלה השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם יכול להינצל רק באמצעות קבלת שיפוטו של אלוהים. האדם מכיר את אלוהים רק בהדרגה באמצעות מוצא פיו. אלוהים כובש את האדם כשהאדם מתנגד לו והאדם מקבל מאלוהים אספקת חיים כשהוא מקבל את הייסורים מידי האל. כל העבודה הזאת היא עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולא עבודתו של האל בזהותו כרוח" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם). לפיכך, האדם יטוהר ביסודיות וייוושע לחלוטין, אם תהיה זו התגלמותו של אלוהים שתעשה את עבודת השפיטה באחרית הימים.

מתוך 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'