הדבר מופיע בבשר

תוכן

עבודה והיווכחות (2)

העבודה וההיווכחות שלכם עלובות למדי. האדם לא מייחס חשיבות לעבודה ואף מתייחס בביטול רב יותר להיווכחות. האדם לא מתייחס לדברים האלה כאל לקחים שעליו להיווכח בהם. לפיכך, בחווייתו הרוחנית, כל מה שהאדם רואה, הלכה למעשה, הוא אשליות דמיוניות. לא מוצבות לכם דרישות רבות בנוגע לחווייתכם בעבודה, אך כבני אדם שאלוהים עתיד להפוך למושלמים, עליכם ללמוד לעבוד למען אלוהים, כדי שתהיו כלבבו במהירה. לאורך העידנים, בני האדם שעשו עבודה נקראו עובדים או שליחים, ומונחים אלה מתייחסים למספר מצומצם שאלוהים השתמש בהם. עם זאת, העבודה שאני מדבר עליה כיום לא מתייחסת רק לעובדים והשליחים האלה, אלא שהיא מכוונת לכל בני האדם שאלוהים עתיד להפוך למושלמים. ייתכן שיש רבים שלא מתעניינים בכך במיוחד, אך למען ההיווכחות, מוטב לדון באמת הזאת.

כשהעבודה נדונה, האדם סבור שהעבודה היא התרוצצות אנה ואנה למען אלוהים, הטפה בכל מקום והשקעה למען אלוהים. על אף שהסברה הזו נכונה, היא יותר מדי חד-צדדית. מה שאלוהים דורש מהאדם הוא לא רק לנדוד אנה ואנה למענו, אלא בעיקר לקיים כהונה ואספקה בתוך רוחו של האדם. אחים ואחיות רבים מעולם לא חשבו על עבודה למען אלוהים אפילו לאחר שנים כה רבות של חוויות, מכיוון שהעבודה כפי שהאדם תופס אותה לא עולה בקנה אחד עם מה שאלוהים דורש. לפיכך, אין לאדם כל עניין בעבודה, וזו בדיוק הסיבה לכך שהיווכחותו של האדם היא גם חד-צדדית למדי. כולכם צריכים להתחיל להיווכח על-ידי עבודה למען אלוהים, כדי שתוכלו לחוות טוב יותר את כל ההיבטים של ההיווכחות. זה מה שעליכם להיווכח בו. העבודה מתייחסת לא להתרוצצות אנא ואנה למען אלוהים, אלא לשאלה אם חיי האדם ומה שהאדם מביא לידי ביטוי בחייו נועדו להנאתו של אלוהים. העבודה מתייחסת לכך שהאדם משתמש בנאמנות שלו לאלוהים ובידע שלו על אלוהים כדי להעיד על אלוהים ולכהן בקרב בני האדם. זו אחריותו של האדם, וזה מה שכל בני האדם צריכים להבין. במילים אחרות, ההיווכחות שלכם היא עבודתכם. אתם שואפים להיווכח במהלך עבודתכם למען אלוהים. חוויית אלוהים לא רק מורכבת מהיכולת לאכול ולשתות את דבר האל. מעבר לכך, עליכם להיות מסוגלים להעיד על אלוהים, לשרת את אלוהים, לכהן בקרב בני האדם ולקיים אותם. זו עבודה, וזו גם היווכחותכם. זה מה שכל אדם צריך להשיג. יש בני אדם רבים שרק מתמקדים בנדידה אנה ואנה למען אלוהים ובהטפה בכל מקום, אך מתעלמים מהחוויות האישיות שלהם ומזניחים את היווכחותם בחיי רוח. זה מה שגורם לבני האדם שמשרתים את אלוהים להפוך לכאלה שמתנגדים לאלוהים. במשך שנים כה רבות, בני האדם שמשרתים את אלוהים ומכהנים בקרב בני האדם פשוט התייחסו לעבודה ולהטפה כהיווכחות, ואף אחד מהם לא ראו בחוויות הרוחניות שלו עצמו כהיווכחות חשובה. במקום זאת, הם מפיקים תועלת מהנאורות של רוח הקודש כדי לעבוד וללמד זה את זה. כשהם מטיפים, הם חשים עול רב ומקבלים את העבודה של רוח הקודש, ובאמצעות כך, הם משחררים את קולה של רוח הקודש. באותה עת, בני האדם שעובדים מרגישים זחוחים וגאוותנים, כאילו עבודתה של רוח הקודש היא חווייתם הרוחנית שלהם עצמם. הם מרגישים שכל המילים שהם אומרים במהלך הזמן הזה נובעות מההוויה שלהם עצמם, וגם מרגישים כאילו החוויות שלהם עצמם לא ברורות כפי שהם תיארו אותן. בנוסף, אין להם שמץ של מושג מה לומר לפני שהם פוצים פה, אך כשרוח הקודש עובדת בקרבם, יוצא מפיהם שטף מתמשך ובלתי פוסק של מילים. לאחר שאתם מטיפים כך פעם אחת, אתם חשים ששיעור קומתכם בפועל לא נמוך כפי שסברתם בעבר. לאחר שרוח הקודש עובדת בקרבכם באופן דומה מספר פעמים, אתם מסיקים שכבר יש לכם שיעור קומה וסוברים בטעות שעבודתה של רוח הקודש היא ההיווכחות וההוויה שלכם עצמכם. כשיש לכם חוויה כזו ללא-הרף, אתם לא מקפידים על ההיווכחות שלכם עצמכם. בשלב הזה, אתם הופכים לעצלים מבלי לשים לב ולא מייחסים כל חשיבות להיווכחות שלכם עצמכם. לפיכך, כשאתם מכהנים בקרב בני האדם, עליכם להבדיל בבירור בין שיעור קומתכם ועבודתה של רוח הקודש. זה יסייע טוב יותר להיווכחות שלכם ויועל יותר לחווייתכם. העובדה שהאדם מתייחס לעבודתה של רוח הקודש כאל חוויותיו שלו מהווה את תחילת הניוון של האדם. מכיוון שכן, תהיה אשר תהיה החובה שאתם ממלאים, עליכם לראות בהיווכחות שלכם לקח מרכזי.

אתם עובדים כדי למלא את רצונו של אלוהים, כדי להביא את כל בני האדם שכלבבו של אלוהים אל אלוהים עצמו, כדי להביא את האדם לאלוהים, וכדי להציג לאדם את עבודתה של רוח הקודש ואת הכוונתו של אלוהים, ובכך להפוך את פירות עבודתו של אלוהים למושלמים. זו הסיבה שהכרחי לתפוס את מהות העבודה. מכיוון שאלוהים משתמש בבני האדם, הם כולם ראויים לעבוד למען אלוהים, כלומר לכולם יש הזדמנות לשמש את רוח הקודש. אולם יש עובדה אחת שעליכם להבין: כשהאדם עושה את עבודתו של אלוהים, יש לאדם הזדמנות לשמש את אלוהים, אך שיעור קומתו של האדם מורכב לא רק ממה שהוא אומר ויודע. אתם יכולים רק להכיר טוב יותר את הליקויים בעבודתכם ולקבל נאורות רבה יותר מרוח הקודש, וכך תוכלו לזכות בהיווכחות טובה יותר בעבודתכם. אם האדם מתייחס להכוונתו של אלוהים כהיווכחות שלו עצמו וכאופי המולד שלו עצמו, שיעור קומתו של האדם לא יכול לגדול. רוח הקודש הופכת את האדם לנאור כשהוא במצב רגיל. ברגעים כאלה, האדם לרוב חושב בטעות שהנאורות שהוא מקבל היא שיעור קומתו הממשי, מכיוון שרוח הקודש מעניקה נאורות באופן הרגיל ביותר: על-ידי שימוש באופיו המולד של האדם. כשהאדם עובד ומדבר, או במהלך תפילתו הרוחנית המסורה של האדם, הוא לפתע מבין אמת מסוימת. לעומת זאת, למעשה, מה שהאדם רואה הוא רק הנאורות שרוח הקודש מקנה לו (מן הסתם, הדבר נוגע לשיתוף פעולה מצד האדם) ולא שיעור קומתו האמיתי של האדם. לאחר תקופה של חוויה שבה האדם נתקל בקשיים אמיתיים רבים, שיעור קומתו של האדם מתברר בנסיבות כאלה. רק בשלב הזה, האדם מגלה ששיעור קומתו לא רב במיוחד, ואז צצים האנוכיות, השיקולים האישיים והחמדנות של האדם. רק לאחר כמה מחזורים של חוויות כאלה, בני האדם שרוחם מתעוררת מבינים שהם לא חוו את המציאות שלהם עצמם בעבר, אלא הארה רגעית מרוח הקודש, ושהאדם רק קיבל את האור. כשרוח הקודש מעניקה לאדם את הנאורות להבין את האמת, לרוב הדבר נעשה באופן ברור ומובהק, ללא הקשר. כלומר רוח הקודש לא משלבת את קשייו של האדם בגילוי הזה, אלא חושפת את האמת באופן ישיר למדי. כשהאדם נתקל בקשיים בהיווכחותו, הוא משלב את הנאורות של רוח הקודש, וזה הופך לחווייתו של האדם בפועל. לדוגמה, אחות רווקה מדברת כך במהלך שיתוף: "אנחנו לא שואפים לכבוד או לעושר ולא חומדים באושר של אהבה בין בעל ואישה. אנחנו שואפים רק להקדיש לאלוהים לב טהור וחדור מטרה." היא ממשיכה ואומרת: "ברגע שבני אדם מתחתנים, דברים רבים תוקפים אותם, ואהבתם השלמה לאלוהים כבר לא כנה. לבם תמיד טרוד כולו במשפחתם ובבן זוגם, ולכן לבם הופך למורכב בהרבה..." כשהיא מדברת, נדמה שדבריה מבטאים את מחשבות לבה. דבריה מהדהדים ורבי עוצמה, כאילו כל מה שהיא אומרת נובע מעומק לבה. היא מייחלת להיות מסוגלת להקדיש את כל כולה לאלוהים ומקווה שאחים ואחיות כמוה יהיו נחושים באותה מידה. אפשר לומר שהנחישות וההתרגשות שלך ברגע זה נובעות לחלוטין מעבודתה של רוח הקודש. כששיטת עבודתו של אלוהים משתנה, הדבר קורה לאחר שגדלת בכמה שנים. את רואה שלכל בנות כיתתך וחברותייך בגילך יש בעלים, או שומעת שאחרי שחברה מסוימת התחתנה, היא עברה עם בעלה לעיר הגדולה והיא מצאה שם עבודה. כשאת רואה אותה, לבך מתחיל להתמלא קנאה. את רואה שהיא מלאה בקסם אישי וקור רוח מכף רגל ועד ראש. כשהיא מדברת, היא נשמעת כמו אשת העולם הגדול, ונדמה שהיא איבדה לחלוטין את הסגנון המקורקע והכפרי שלה. זה מעורר בך רגשות. מכיוון שהקדשת הכל למען אלוהים כל הזמן הזה, אין לך משפחה או קריירה, ועברת טיפול כה רב. הגעת מזמן לגיל העמידה, והנעורים שלך נעלמו חרישית, כאילו שקעת בחלום. התקדמת עד הלום, אבל את לא יודעת איפה לתקוע יתד. בשלב הזה, ראשך אפוף במחשבות, כאילו איבדת את עשתונותייך. את לגמרי לבדך, את לא מסוגלת לישון שינה ערבה, ואת מתקשה להירדם לאורך הלילה, ולכן, מבלי להתכוון לכך, את מתחילה לחשוב על הנחישות שלך ועל הנדרים שנדרת לאלוהים. מדוע נקלעת לנסיבות האלה? מבלי שאת מתכוונת לכך, דמעה שקטה זולגת בעינך, ואת חווה כאב אדיר. את מתייצבת בפני אלוהים כדי להתפלל ומתחילה לחשוב על הקשר הקרוב והקרבה ההדוקה שאפיינו את הימים המאושרים שלך עם אלוהים. רגע אחר רגע מופיעים לנגד עינייך, והשבועה שנשבעת ביום ההוא שוב מצלצלת באוזנייך. "האם אלוהים אינו הידיד הקרוב היחיד שלי?" בשלב הזה, את כבר מייבבת: "אלוהים! אלוהים האהוב! כבר נתתי לך את כל לבי. אני רוצה להקדיש את עצמי למענך לעולמים, ואני אוהב אותך לאורך כל חיי לבלי שינוי..." רק כשאת נאבקת בסבל העצום הזה, את חשה באמת ובתמים כמה אלוהים חביב, ורק אז את מבינה בבירור: "נתתי לאלוהים את כל כולי לפני זמן רב." לאחר מהלומה כזו, את הופכת למנוסה בהרבה בנושא הזה, ואת רואה שעבודתה של רוח הקודש באותה עת היא לא רכושו של האדם. בחוויותייך לאחר מכן, את כבר לא מוגבלת בהיווכחותך. נדמה שהצלקות שלך הועילו להיווכחות שלך עד מאוד. בכל פעם שתתקלי בנסיבות כאלה, את תיזכרי תכף ומיד בדמעות שהזלת באותו יום, כאילו תשובי ותתאחדי עם אלוהים. את מפחדת ללא-הרף שתגדעי שוב את הקשר שלך עם אלוהים ותפגעי בקישור הרגשי (הקשר הרגיל) בינך לבין אלוהים. זו העבודה וההיווכחות שלכם.. לפיכך, כשאתם מקבלים את עבודתה של רוח הקודש, עליכם להתמקד יותר בהיווכחות שלכם באותה עת, לראות בדיוק מהי העבודה של רוח הקודש ומהי ההיווכחות שלכם, וכן לשלב את עבודתה של רוח הקודש בהיווכחות שלכם, כדי שהיא תיטיב להפוך אתכם למושלמים וכדי לאפשר למהות עבודתה של רוח הקודש להתבצע בקרבכם. במהלך חווייתכם את עבודתה של רוח הקודש, אתם מתוודעים לרוח הקודש, וכן לעצמכם, ותוך כדי מקרים רבים של סבל עז, אתם מפתחים קשר רגיל עם אלוהים, והקשר בינכם לבין אלוהים מתהדק מיום ליום. לאחר מקרים רבים מספור של גיזום וזיכוך, אתם מפתחים אהבה אמיתית לאלוהים. זו הסיבה לכך שעליכם להבין שסבל, מכות וצרות אינם דבר מאיים. מה שמבהיל הוא שתהיה לכם רק עבודתה של רוח הקודש, ללא היווכחות שלכם. כשיבוא היום שבו תסתיים עבודתו של אלוהים, עמלכם יהיה לחינם. על אף שחוויתם את עבודתו של אלוהים, לא תתוודעו לרוח הקודש ולא תהיה לכם היווכחות משלכם. רוח הקודש הופכת את האדם לנאור לא על מנת לקיים את תשוקתו של האדם, אלא כדי לפלס דרך להיווכחותו של האדם, וכן כדי לאפשר לאדם להתוודע לרוח הקודש, ומתוך כך, לפתח לב מלא יראה והערצה לאלוהים.