כיום ישנם בני אדם רבים שמאמינים באופן מבולבל. הסקרנות שלכם רבה מדי, תשוקתכם לזכות בברכות עזה מדי, ושאיפתכם לבקש חיים חלשה מדי. בני האדם שמאמינים בימינו בישוע חדורי התלהבות. ישוע ישיב אותם לביתם השמימי, אז כיצד לא יאמינו בכך? יש כאלה שמאמינים לכל אורך חייהם, הם מאמינים ארבעים או חמישים שנה, ולעולם אינם מתעייפים מלקרוא בכתבי הקודש. הסיבה לכך היא שהם חושבים^[א] שיהיה אשר יהיה, כל עוד הם מאמינים, הם ייכנסו לשמיים. אלוהים מוביל אתכם לאורך הנתיב הזה זה שנים ספורות בלבד, אך אתם כבר מתמהמהים וכבר אבדה התמדתכם משום שהרצון שלכם לזכות בברכות חזק מדי. צעידתכם בדרך האמת נשלטת ידי הרצון שלכם לזכות בברכות ועל ידי סקרנותכם. אינכם מבינים טוב במיוחד את שלב העבודה הזה. הרבה מהדברים שאני אומר כיום לא מופנים אל המאמינים בישוע, ואף אינני אומר זאת כדי לסתור את התפיסות שלהם. למעשה, תפיסות אלה שנחשפות הן אותן תפיסות שקיימות בקרבכם, מפני שאינכם מבינים מדוע כתבי הקודש הונחו בצד, מדוע אני אומר שעבודתו של יהוה התיישנה, ומדוע אני אומר שעבודתו של ישוע התיישנה. העובדה היא שאתם מחזיקים בתפיסות רבות שלא נתתם להן ביטוי ושיש לכם דעות רבות שנצרתם בלבכם, ואתם פשוט נוהים אחרי ההמון. האם אתם באמת חושבים שאינכם מחזיקים בתפיסות רבות? העניין הוא רק שאינכם מדברים עליהן! למעשה, אתם חסידי אל רק באופן שטחי, אינכם באים כלל כדי לחפש את הדרך האמיתית, ואינכם באים מתוך כוונה לזכות בחיים. גישתכם היא אך ורק רצון לראות מה יקרה. משום שלא הרפיתם מרבות מהתפיסות הישנות שלכם, איש מכם לא היה מסוגל להתמסר לחלוטין. גם בשלב זה, אתם עדיין מודאגים באשר לגורלכם, ואתם עדיין חושבים יומם וליל ואינכם מסוגלים לחדול מכך. האם אתם חושבים שהפרושים שאני מדבר עליהם הם "האנשים הזקנים" אשר בדת? האין אתם עצמכם נציגיהם של הפרושים המתקדמים ביותר בעידן הנוכחי? האם אתם חושבים שכאשר אני מתאר בני אדם שבוחנים אותי כנגד כתבי הקודש, אני מתייחס רק למומחים לכתבי הקודש בחוגים הדתיים? האם אתם חושבים שכאשר אני מדבר על אלה שצולבים שוב את אלוהים, אני מדבר על המנהיגים בחוגים הדתיים? האין אתם השחקנים הטובים ביותר שמגלמים את התפקיד הזה? האם אתם חושבים שכל מה שאני אומר כדי להיאבק בתפיסות של בני האדם הוא אך ורק לעג לכמרים ולבכירי הדת? האם גם אתם לא נטלתם חלק בכל הדברים האלה? האם אתם משוכנעים שאתם מחזיקים בתפיסות מעטות בלבד? העניין הוא שכיום למדתם להיות נבונים כל כך ואינכם מדברים על הדברים שאינכם מבינים או חושפים את רגשותיכם לגביהם. אולם פשוט אין בלבכם יראה וציות. בעיניכם, לימוד, קיום מנהגים והמתנה הם הדרכים הטובות ביותר שלפיהן אתם נוהגים כיום. למדתם להיות נבונים מדי. עם זאת, האם אתם מבינים שזה סוג של ערמומיות פסיכולוגית? האם אתם סבורים שרגע קל של תבונה מצדכם יעזור לכם להימלט מהייסורים הנצחיים? למדתם להיות "חכמים" כל כך! יתר על כן, יש ששואלים אותי שאלות כגון: "יום אחד כשאנשים מחוגי הדת ישאלו אותי, 'מדוע אלוהיך לא עשה אף נס?' כיצד עליי להסביר זאת?" כיום, אין זו שאלה שרק אנשים מחוגי הדת שואלים. העניין הוא שגם אתם לא מבינים את העבודה של זמננו, ושאתם נתונים להשפעת תפיסות רבות מדי. האם עדיין אינכם יודעים למי אני מתייחס כשאני מדבר על בני סמכא דתיים? האם אינכם יודעים עבור מי אני מסביר את כתבי הקודש? האם אינכם יודעים אל מי אני מדבר כשאני מתאר את שלושת שלבי העבודה של אלוהים? אלמלא הייתי אומר את הדברים האלה, האם הייתם משתכנעים בקלות כזו? האם הייתם מרכינים את ראשיכם בקלות כזו? האם הייתם נכונים כך להניח בצד את התפיסות הישנות האלה? בפרט אותם "גבריים" מביניכם שמעולם לא נשמעו לאיש – האם הם היו נשמעים בקלות כזו? אני יודע שעל אף שאנושיותכם ירודה, איכותכם עלובה מאוד, מוחכם פחות מפותח ואמונתכם באלוהים אינה רבת שנים, הנכם מחזיקים למעשה בתפיסות רבות, והאופי המולד שלכם הוא לא להישמע בקלות לאף אחד. עם זאת, כיום, אתם מסוגלים להישמע מפני שאתם נתונים בלחץ וחסרי אונים. אתם כמו נמרים בכלוב ברזל – לא מסוגלים לתת דרור לכישורים שלכם. הייתם מתקשים לעוף, גם אם היו לכם כנפיים. על אף שאינכם מקבלים ברכות, אתם מוכנים להמשיך קדימה. אך זה אינו חוסנכם כ"בני אדם טובים", אלא שהוכיתם אפיים ארצה ואתם אובדי עצות. העניין הוא שכל העבודה הזו היכתה אתכם אפיים ארצה. לו היה דבר כלשהו שהייתם מסוגלים להשיג, לא הייתם כה צייתנים כפי שאתם היום, מפני שבעבר, הייתם כולכם חמורי פרא במדבר. לכן, מה שנאמר כיום לא מכוון רק אל בני אדם מדתות וזרמים שונים, והוא לא נועד רק לסתור את התפיסות שלהם. הדברים נאמרים כדי לסתור את התפיסות שלכם.

משפט הצדק החל. האם אלוהים עדיין ישמש כקורבן חטאת למען בני האדם? האם אלוהים יגלם שוב את תפקיד הרופא הגדול למענם? האם אין לאלוהים שום סמכות גדולה יותר מכך? קבוצה של בני אדם כבר הושלמו ונאספו בפני כס המלכות. האם אלוהים עדיין יגרש שדים וירפא את החולים? האין זה מיושן מדי? האם עדות תהיה אפשרית אם המצב הזה ימשך? אלוהים נצלב בעבר; האם פירוש הדבר שהוא יהיה צלוב לנצח נצחים? הוא גירש שדים בעבר; האם הוא יגרש אותם לנצח נצחים? האין זה משפיל? רק כששלב העבודה הזה יהיה נעלה יותר מהשלב הקודם, העידן יצעד קדימה, אחרית הימים תהיה בפתח, ותגיע העת שבה העידן ייחתם. בני אדם שעוסקים בחיפוש האמת חייבים, אם כן, להקפיד לרדת לעומקם של החזיונות. זהו הבסיס. בכל פעם שאני משתף אתכם בנושא החזיונות, אני תמיד רואה שהעפעפיים של חלק מהאנשים מתחילים לצנוח והם מתחילים להירדם – הם לא רוצים להקשיב. אחרים שואלים: "מדוע אינכם מקשיבים?" הם עונים, "זה לא עוזר לחיי או להיווכחות שלי במציאות. אנו מעוניינים בנתיבים של נוהג." כשאני לא מדבר על נתיבים של נוהג אלא על העבודה, הם אומרים, "ברגע שאתה מתחיל לדבר על העבודה, אני מתחיל להירדם." ברגע שאני מתחיל לדבר על נתיבים של נוהג, הם מתחילים לכתוב הערות, וכשאני מתחיל לפרט את העבודה, הם שוב חדלים להקשיב. האם אתם יודעים במה עליכם להיות מצוידים כעת? היבט אחד הוא חזון לגבי העבודה, וההיבט השני הוא הנוהג שלכם. אתם חייבים להבין את שני ההיבטים. אם לא יהיה לכם חזון בשאיפתכם להתקדם בחיים, לא יהיה לכם בסיס. אם יש לכם רק נתיבים של נוהג ללא שום חזון, ואינכם מבינים כלל את העבודה של תוכנית הניהול בכללותה, הרי שאתם חסרי ערך. אתם חייבים להבין את האמיתות הכרוכות בחזון, ובאשר לאמיתות הקשורות לנוהג, עליכם למצוא נתיבים מתאימים של נוהג אחרי שתבינו אותם. עליכם לנהוג לפני דברי האל ולהיווכח בהתאם לתנאים שלכם. החזון הוא הבסיס, ואם לא תתייחסו לעובדה זו, לא תהיו מסוגלים ללכת בדרך עד סופה. כשתתנסו באופן הזה, תסטו מדרך הישר או שתיפלו ותיכשלו. לא תהיה לכם שום אפשרות להצליח! אנשים ללא חזון גדול כבסיס יכולים רק להיכשל. אינכם יכולים לעמוד איתן! האם אתם יודעים במה כרוכה האמונה באלוהים? האם אתם יודעים מהי המשמעות של ללכת בעקבות אלוהים? ללא חזון, באיזה נתיב תצעדו? בעבודה של ימינו, אם לא יהיה לכם חזון, לא תוכלו כלל להפוך למושלמים. במי אתם מאמינים? מדוע אתם מאמינים בו? מדוע אתם חסידים שלו? האם אתם רואים את אמונתכם כמעין משחק? האם אתם מתייחסים לחייכם כאל מעין צעצוע? אלוהים של ימינו הוא החזון הגדול מכולם. כמה ממנו אתם מכירים? כמה ממנו ראיתם? כיוון שראיתם את אלוהים של ימינו, האם יסוד אמונתכם באלוהים מוצק? האם אתם חושבים שכל עוד תנהו אחרי אלוהים באופן מבולבל כזה, תזכו בישועה? האם אתם חושבים שתוכלו לדוג במים עכורים? האם זה עד כדי כך פשוט? כמה מתפיסותיכם לגבי הדברים שאלוהים אומר כיום זנחתם? האם יש לכם חזון של אלוהים של ימינו? איפה טמונה הבנתכם את אלוהים של ימינו? אתם תמיד מאמינים שרק בשל היותכם חסידי האל ורק באמצעות התבוננות בו, תוכלו לזכות בו,^[ב] ושאיש לא יוכל להיפטר מכם. אל תחשבו שלהיות חסידי אל הוא עניין של מה בכך. העיקר הוא שאתם חייבים להכיר אותו, אתם חייבים להכיר את עבודתו, חייב להיות לכם הרצון להתמודד עם קשיים למענו, להקריב את חייכם למענו, ולהפוך למושלמים על ידו. זה החזון שצריך להיות לכם. אין זה הולם לחשוב תמיד על הנאה מחסדים. אל תניחו שאלוהים נמצא כאן רק לשם הנאת בני האדם או רק כדי להעניק להם חסד. זו תהיה טעות! אם האדם אינו יכול לסכן את חייו כדי להיות חסיד האל, ואם הוא אינו יכול לוותר על כל רכושו החומרי כדי להיות חסיד האל, בשום אופן הוא לא יוכל להיות חסיד אל עד הסוף! החזון חייב לשמש לכם כבסיס. אם יפקוד אתכם אסון יום אחד, מה יהיה עליכם לעשות? האם עדיין תהיו מסוגלים להיות חסידי האל? אל תאמרו בקלות ראש אם תהיו מסוגלים להיות חסידי האל עד הסוף. מוטב שקודם כל תפקחו את עיניכם לרווחה כדי להבין את הזמן העכשווי. על אף שייתכן שאתם כעת כמו עמודי התווך של בית המקדש, יבוא יום ותולעים יכרסמו את עמודי התווך האלה ויגרמו לקריסת המקדש, מפני שלעת עתה חסרים לכם חזונות רבים. אתם שמים לב רק לעולמכם הצר, ואינכם יודעים מהי הדרך ההולמת והמהימנה ביותר לחיפוש. אינכם מתייחסים לחזון העבודה של ימינו ואינכם נוצרים אותו בליבכם. האם לקחתם בחשבון שיום יבוא ואלוהים ישים אתכם במקום לגמרי לא מוכר? האם תוכלו לדמיין מה יהיה עליכם יום אחד כאשר אולי אגזול מכם הכול? האם האנרגיה שלכם ביום ההוא תהיה כמו שהיא כעת? האם האמונה שלכם תחזור? בהיותכם חסידי אל, אתם חייבים לדעת שהחזון האדיר ביותר הוא "אלוהים": זה העניין החשוב ביותר. בנוסף, אל תחשבו שבעצם היפרדותכם מבני אדם ארציים כדי להתקדש תהפכו בהכרח לבני משפחתו של אלוהים. כיום, אלוהים עצמו הוא שעובד בקרב הברואים. אלוהים הוא שבא בקרב בני האדם כדי לעשות את עבודתו, לא כדי להוציא לפועל קמפיינים. אין בינכם אפילו קומץ שמסוגלים לדעת שהעבודה של ימינו היא עבודת האל שבשמיים שהתגלם כבשר ודם. המטרה אינה להפוך אתכם לבני אדם בעלי כישרון יוצא דופן. המטרה היא לעזור לכם להבין את חשיבותם של חיי אנוש, לדעת מהו יעדם של בני אנוש ולהכיר את אלוהים ואת שלמותו. עליכם לדעת שאתם חלק מהבריאה הנתונים בידי הבורא. מה עליכם להבין, מה עליכם לעשות, כיצד עליכם לפעול כחסידי האל – האין אלה האמיתות שעליכם להבין? האין אלה החזונות שעליכם לראות?

כאשר יש לאדם חזון, יש לו בסיס. כשתנהגו על סמך בסיס זה, יהיה לכם קל הרבה יותר להיווכח. כך לא יהיו לכם שום חששות לאחר שיהיה לכם בסיס להיווכחות ויהיה לכם קל הרבה יותר להיווכח. היבט זה של הבנת החזון והבנת עבודתו של אלוהים קריטי. עליכם להצטייד בהיבט הזה. אם אינכם מצוידים בהיבט זה של האמת, ואם אתם רק יודעים לדבר על הנתיבים של הנוהג, אזי תהיו פגומים מאוד. גיליתי שרבים מכם לא מדגישים את ההיבט הזה של האמת, וכשאתם מקשיבים לו, דומה שאתם מקשיבים רק למילים ולדוקטרינות. יום יבוא ותפסידו. ישנן אמירות מסוימות בעת הזו שאינכם מבינים לאשורן ושאינכם מקבלים. במקרה כזה, עליכם לחפש בסבלנות, ויום יבוא ותבינו. הצטיידו אט-אט בעוד חזונות. אפילו אם אתם מבינים רק מעט דוקטרינות רוחניות, זה עדיף על התעלמות מהחזונות ועל אי-הבנה מוחלטת של מה מהם. זה יסייע להיווכחות שלכם ויפיג את הספקות שלכם. זה עדיף על אחיזה בשלל תפיסות. מוטב שחזונות אלה ישמשו לכם בסיס. כך לא תחששו כלל ותוכלו להיווכח בבטחה ובעוז. מה הטעם בהיותכם חסידי אל מבולבלים ומפקפקים? האין הדבר משול לטמינת ראשכם בחול? כמה נחמד להיכנס למלכות בהליכה יהירה ובשחצנות! מדוע לכם להיות מלאים בחששות? האם אינכם גורמים לעצמכם ייסורי גיהינום? כשתבינו את עבודתו של יהוה, את עבודתו של ישוע ואת שלב העבודה הזה, יהיה לכם בסיס. יכול להיות שכעת, אתם סבורים שהדבר פשוט מאוד. יש שאומרים, "כשתגיע העת ורוח הקודש תתחיל את העבודה האדירה, אהיה מסוגל לדבר על כל הדברים האלה. הסיבה לכך שאני לא מבין באמת כעת היא שרוח הקודש לא העניקה לי נאורות רבה במיוחד." אין זה קל כל כך. העובדה שאתם מוכנים לקבל עכשיו את האמת^[ג] אין פירושה שבבוא הרגע, תשתמשו בה במומחיות. זה לא בהכרח המצב! אתם סבורים שאתם מצוידים היטב כעת ושלא תתקשו להשיב למאמינים בדת ולתאורטיקנים הגדולים ביותר – אתם חושבים שאפילו תוכלו להפריך את דבריהם. האם באמת תהיו מסוגלים לעשות זאת? על איזו הבנה אתם מדברים, בהתחשב בחוויות השטחיות בלבד שחוויתם? הצטיידות באמת, השתתפות בקרב על האמת ונשיאת עדות בשם אלוהים אינם כפי שאתם חושבים – שכל עוד אלוהים יעבוד, הכול יושג. באותה עת, ייתכן שיהיו שאלות מסוימות שיבלבלו אתכם, ואז תהיו אובדי עצות. העניין העיקרי הוא האם שלב העבודה הזה ברור לכם, ועד כמה אתם באמת מכירים אותו. אם לא תוכלו לגבור על כוחות האויב או להביס את כוחות הדת, האם לא תהיו חסרי ערך? חוויתם את העבודה של היום, חזיתם בה במו עיניכם ושמעתם אותה במו אוזניכם, אך אם בסופו של דבר לא תהיו מסוגלים לשאת עדות, האם תהיה לכם מספיק חוצפה להמשיך לחיות? עם מי תהיו מסוגלים להתמודד? אל תדמיינו כעת שזה יהיה פשוט כל כך. העבודה העתידית לא תהיה פשוטה כפי שאתם מדמיינים שהיא תהיה. אין זה קל או פשוט כל כך לצאת למלחמה על האמת. כעת עליכם להיות מצוידים. אם אינכם מצוידים באמת כעת, כשתגיע השעה ורוח הקודש לא תעבוד באופן על-טבעי, תהיו אובדי עצות.

הערות שוליים:

א. הטקסט המקורי אינו כולל את הביטוי "הם חושבים."

ב. הטקסט המקורי אינו כולל את המילה "בו."

ג. הטקסט המקורי אינו כולל את הביטוי "האמת."