ז. דברים אודות טבעו של אלוהים ואודות מה שיש לאלוהים ומה שאלוהים הינו
255. יש לאלוהים הוויה ורכוש משל עצמו. כל מה שהוא מביע וחושף הוא ייצוג של מהותו ושל זהותו. אף אדם לא יכול להחליף את הווייתו, רכושו, מהותו או זהותו. טבעו כולל את אהבתו כלפי האנושות, את הנחמה שהוא נותן לאנושות, את שנאתו כלפי האנושות, ואף יותר מכך, טבעו כולל הבנה עמוקה של האנושות. לעומת זאת, אישיותו של האדם יכולה להיות אופטימית, מלאת חיים או קשוחה. טבעו של אלוהים הוא טבעו של המושל של היצורים החיים בקרב כל הדברים, אדון הבריאה כולה. טבעו מייצג כבוד, עוצמה, אצילות, גדולה ומעל לכל, עליונות. טבעו הוא הסמל של סמכות ושל כל מה שצודק, יפה וטוב. מעבר לכך, זהו סמל לכך שהחושך או כל כוח אויב לא יכולים להביס את אלוהים או לפלוש אליו, וכן סמל לכך שאף יציר נברא לא יכול לפגוע באלוהים (ולכך שאלוהים לא יסבול פגיעה כזו). טבעו הוא סמל העוצמה העליונה. אף בן אדם או בני אדם לא יכולים או רשאים להפריע לעבודתו או לטבעו. אולם האישיות של האדם אינה אלא סמל לעליונותו הקלה של האדם על הבהמה. כשלעצמו, אין לאדם סמכות, עצמאות או יכולת להתעלות על זהותו. יש לו רק מהות פחדנית שנתונה לשליטתם של כל אדם, התרחשות או דבר. האושר של אלוהים נובע מהקיום וההופעה של הצדק והאור ומהשמדת החושך והרוע. הוא מתענג משום שהוא נתן לאנושות את האור וחיים טובים. האושר שלו הוא אושר של צדק, סמל לקיום של כל הדברים החיוביים, ולמעלה מכך, סמל מבשר טובות. כעסו של אלוהים נובע מקיומו של עוול, ומההפרעות שהדבר גורם, אשר פוגעות באנושות שלו. הוא נובע מקיום הרוע והחושך, מקיום הדברים המגרשים את האמת ואף יותר מכך, מקיום הדברים המתנגדים למה שטוב ויפה. כעסו הוא סמל לכך שכל הדברים השליליים כבר לא קיימים, ומעבר לכך, הוא סמל לקדושתו של אלוהים. צערו נובע מהאנושות, שיש לו תקוות עבורה, אך אשר נפלה אל תוך החשכה. זאת משום שהעבודה שאלוהים עושה על בני האדם לא עומדת בציפיותיו, ומשום שהאנושות שהוא אוהב לא יכולה כולה לחיות באור. הוא חש צער על האנושות התמימה, על האדם הישר אך הבור, ועל האדם הטוב שחסרות לו עמדות משל עצמו. צערו הוא סמל לטובו ולרחמיו, סמל ליופי ולאדיבות. אושרו נובע, כמובן, מהבסת אויביו ומזכייה בתום הלב של האדם. מעבר לכך, הוא נובע מהגירוש וההשמדה של כל כוחות האויב, ומכך שהאנושות מקבלת חיים טובים ושלווים. אושרו של אלוהים שונה משמחתו של האדם – זו תחושה של איסוף פירות נאים, תחושה חזקה אף יותר משמחה. אושרו של אלוהים הוא סמל לכך שהאנושות נחלצת מסבל מכאן ואילך, וזהו סמל לכך שהאנושות נכנסת לעולם של אור. מצד שני, רגשות האנושות מופיעים כולם למען טובתה האישית, ולא לשם צדק, אור, או מה שיפה, וודאי שלא לשם חסדי שמיים. רגשות האנושות אנוכיים, והם שייכים לעולם החושך. הם לא קיימים למען רצונו של אלוהים, וודאי שלא לשם תוכניתו, ולכן לעולם אין לדבר על האדם ועל אלוהים באותה נשימה. אלוהים נעלה ומכובד תמיד, ואילו האדם שפל וחסר ערך לעולמים. זאת משום שאלוהים תמיד מקריב קורבנות ומקדיש את עצמו לאנושות, בעוד האדם תמיד לוקח דברים וחותר רק למען עצמו. אלוהים תמיד עמל למען הישרדות האנושות, אך האדם לעולם לא תורם דבר למען האור או הצדק. אפילו אם האדם מתאמץ זמן מה, הוא לא יכול לעמוד במכה הקטנה ביותר, מפני שמאמצו של האדם הוא תמיד למען עצמו ולא למען הזולת. האדם תמיד אנוכי, ואילו אלוהים תמיד חסר אנוכיות. אלוהים הוא המקור לכל מה שצודק, טוב ויפה, ואילו האדם הוא היורש של כל הכיעור והרוע, והוא זה שמבטא אותם. אלוהים לעולם לא ישנה את תמציתו המורכבת מצדק ויופי, אך האדם בהחלט מסוגל לבגוד בצדק ולהתרחק מאלוהים בכל רגע ובכל מצב.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים
256. אני צודק, אני אמין, אני האל שבוחן את תוככי לבו של האדם! אני אגלה בן-רגע מי אמיתי ומי שקרי. אין צורך להיבהל. כל הדברים פועלים לפי הזמן שלי. מי רוצה אותי באמת ובתמים ומי לא – אני אומר לכם, בזה אחר זה. פשוט דאגו לאכול הכול, לשתות הכול והתקרבו אליי כשאתם בנוכחותי, ואני אעשה את עבודתי בעצמי. אל תהיו קצרי רוח מדי לקבל תשובות מהירות. עבודתי איננה דבר שניתן לממש את כולו בבת אחת. השלבים שלי וחוכמתי בתוכה, וזו הסיבה לכך שחוכמתי יכולה להיחשף. אני אניח לכם לראות את מה שידיי עושות – הענשת הרעים ותגמול הטובים. אני בהחלט לא מעדיף אף אחד. אוהב בכנות את מי שאוהב אותי בכנות, וחרון אפי לעולם ייצא על מי שאינו אוהב אותי בכנות, כדי שהם יזכרו לעולמי עד שאני האל האמיתי, האל שבוחן את תוככי לבו של האדם. אל תנהג בצורה מסוימת בנוכחות הזולת ובצורה אחרת מאחורי גבו. אני רואה בבירור את כל מעשיך, וגם אם תוכל לשטות באחרים, לא תוכל לשטות בי. אני רואה הכול בבירור. אינך יכול להסתיר דבר. הכול מצוי בידי. אל תחשוב שאתה חכם כל כך ושהחישובים הקטנוניים שלך יועילו לך. אני אומר לך: אין זה משנה כמה תוכניות יערוך האדם, אלף או עשרות אלפים, בסופו של דבר, הוא לא יימלט מידי. ידי שולטת בכל הדברים ובכל העצמים, קל וחומר באדם אחד! אל תנסו לחמוק ממני או להתחבא, אל תנסו לשדל או להסתיר. הייתכן שעדיין אינכם רואים שארשת פניי המהוללת, חרון אפי והמשפט שלי נחשפו בגלוי? אני אשפוט מיד וללא רחמים את כל מי שאינו רוצה אותי בכנות. תמו רחמיי, ולא נותר מהם עוד. אל תהיו צבועים עוד, ושימו קץ לדרכיכם הפרועות.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 44
257. אני הראשית ואני התכלית. אני האל האמיתי האחד והשלם שקם לתחייה. אני אומר את דבריי לפניכם, ואתם חייבים להאמין בהחלטיות לדבריי. השמיים והארץ יכולים לחלוף, אך אף תג או משיכת קולמוס מדבריי לעולם לא יחלפו. זכרו זאת! זכרו זאת! משביטאתי זאת, אף מילה לא התבטלה וכל מילה תתגשם.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 53
258. התבל וכל הדברים מצויים בידיי. כפי שאני מדבר, כך יהיה. אם אני גוזר דבר מה, כך יהיה. השטן נמצא תחת רגליי. הוא בבור התהום! כשקולי יישמע, השמיים והארץ יחלפו מהעולם ויחדלו מלהיות! כל הדברים יתחדשו. זו אמת בלתי משתנה ונכונה לחלוטין. התגברתי על העולם והתגברתי על כל הרשעים. אני יושב כאן ומדבר אליכם. כל מי שאוזן לו צריך להאזין וכל מי שחי צריך לקבל זאת.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 15
259. אני עומד מאחורי דבריי, ואני תמיד מביא לידי סיום את מה שאני עומד מאחוריו, ואף אחד אינו יכול לשנות זאת – זה דבר מוחלט. בין אם אלה דברים שאמרתי בעבר או דברים שאומר בעתיד, אגשים את כולם, אחד-אחד, ואאפשר לכל האנושות לראות אותם מתגשמים. זהו העיקרון מאחורי דבריי ועבודתי. ...מכל מה שקורה ביקום, אין שום דבר שלגביו המילה האחרונה אינה שלי. האם יש דבר שאינו נתון בידיי? כל מה שאני אומר נעשה, ומי בקרב בני האנוש יכול לשנות את דעתי? הייתכן שזו הברית שעשיתי בעולם? שום דבר אינו יכול לעכב את התקדמות התוכניות שלי. אני תמיד נוכח בתוך עבודתי כמו גם בתוכנית הניהול שלי. מיהו בן האנוש שיכול לתחוב את ידו ולהתערב? האם לא אני ערכתי אישית את הסידורים האלה? המישור שמתחיל עכשיו, אין משמעו סטייה מהתוכנית שלי או ממה שחזיתי. קבעתי את כל הדברים האלה מזמן. מי מביניכם מסוגל לתפוס את הצעד הזה בתוכנית שלי? האנשים שלי בוודאי יקשיבו לקולי, וכל אחד ואחד מאלה שאוהבים אותי בכנות יחזרו בוודאות אל כס הכבוד שלי.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 1
260. אני אוהב את כל אלה שמשקיעים ומקדישים את עצמם למעני בכנות. אני שונא את כל אלה שנולדו מקרבי אך אינם מכירים אותי ואף מתנגדים לי. לא אנטוש אף אדם התומך בי בכנות, אלא אכפיל את ברכותיו. את כפויי הטובה שמשיבים רעה על נדיבות לבי אעניש כפליים, לא אקל עמם. במלכותי אין הונאה או מרמה ואין גשמיות – במילים אחרות, אין צחנת מתים. תחת זאת, הכול יושר וצדק, טוהר ופתיחות. דבר אינו נסתר או חבוי. הכול רענן, הכול הוא הנאה והארה. מי שממשיך לשאת את צחנת המתים, לא יוכל בשום אופן להישאר במלכותי, ותחת זאת שבט הברזל שלי ימשול בו.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 70
261. אני אש מכלה-כל ואיני סובל פגיעה. מפני שאני הוא זה שברא את כל בני האנוש, הם חייבים להישמע לכל דבריי ומעשיי ולא למרוד נגדי. אין לבני האדם זכות להתערב בעבודתי, וקל וחומר שאינם מוסמכים לנתח מה נכון ולא נכון בעבודתי ובדבריי. אני אדון הבריאה, והברואים צריכים להשיג את כל הדברים שאני דורש מהם בלב מלא יראה כלפיי. הם לא צריכים לשכנע אותי ובמיוחד אסור להם להתנגד. אני משתמש בסמכות שלי כדי למלוך על עמי, וכל בני האדם ששייכים לבריאה שלי צריכים להישמע לסמכות שלי. על אף שאתם עזי מצח וחצופים בפניי כיום, על אף שאתם מפרים את הדברים שאני מורה לכם ולא יודעים פחד, אני מקבל את המרדנות שלכם בסובלנות. לא אתרגז באופן שישפיע על עבודתי מפני שהרימות הקטנות וחסרות החשיבות הפכו את העפר בערימת הגללים. למען רצונו של אבי, אני סובל את הקיום המתמשך של כל הדברים שאני מתעב ושל הדברים שאני בוחל בהם, ואמשיך לנהוג כך עד שהאמירות שלי יושלמו, עד הרגע האחרון ממש.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כאשר עלי השלכת ישובו לשורשיהם, תתחרטו על כל מעשיכם הרעים
262. מאחר שכבר גמרתם בדעתכם לשרת אותי, לא ארפה מכם. אני אל קנאי ואני אל שקנאי לאנושות. מאחר שכבר שמתם את דברכם על המזבח, לא אהיה סובלני להתרוצצותכם לנגד עיניי, ולא אהיה סובלני כלפיכם אם תשרתו שני אדונים. האם חשבתם שתוכלו לאהוב אחר אחרי ששמתם את דברכם על המזבח שלי ולנגד עיניי? איך ייתכן שארשה לבני האדם לשטות בי כך? האם חשבתם שתוכלו לנדור נדרים ולהישבע לי בלשונכם כלאחר יד? איך ייתכן שנשבעתם בכס המלכות שלי, אני הנשגב מכול? האם חשבתם שהשבועות שלכם כבר עברו מהעולם? אני אומר לכם, גם אם בשרכם יעבור מהעולם, השבועות שלכם אינן יכולות להיעלם. בסופו של דבר, אני אגנה אתכם על סמך השבועות שלכם. אולם אתם חושבים שאתם יכולים להציב את דבריכם בפניי כדי להתמודד איתי ושלבכם יכול לשרת רוחות טמאות ורוחות רעות. איך ייתכן שחמת אפי תהיה סובלנית לבני האדם דמויי הכלבים ודמויי החזירים שמרמים אותי? אני חייב להוציא לפועל את צווי הניהול שלי, ולשחרר מידי הרוחות הטמאות את כל בני האדם ה"אדוקים" והמלאים בעצמם שמאמינים בי כדי "לשרת" אותי באופן ממושמע, כדי להיות לי לשוורים, כדי להיות לי לסוסים וכדי להיות נתונים לרחמי השחיטה שלי. אני אגרום לכם לאמץ מחדש את המסירות שהייתה לכם בעבר ולשרת אותי שוב. אני לא אהיה סובלני כלפי אף ברוא שירמה אותי. האם אתם חושבים שתוכלו להציב לי דרישות ולשקר בפניי בהפקרות? האם אתם חושבים שלא שמעתי ולא ראיתי בעבר את דבריכם או מעשיכם? איך ייתכן שלא אראה את דבריכם ואת מעשיכם? איך ייתכן שארשה לבני האדם לרמות אותי כך?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האופי שלכם כה עלוב!
263. אני האל הייחודי עצמו, ויתרה מזאת, אני דמותו האחת והיחידה של אלוהים, ואף יותר מכך, אני הבשר בשלמותו והתגלמותו המוחלטת של אלוהים. כל מי שיעז לא לסגוד לי, כל מי שיעז להתנגד לי בעיניו, וכל מי שיעז לבטא דברי התנגדות נגדי, ימות לבטח מהקללות והחימה שלי (יהיו קללות כתוצאה מהחימה שלי). בנוסף, כל מי שיעז לא להיות נאמן לי או לא לאהוב אותי כאב, וכל מי שיעז לנסות לשטות בי ימות לבטח כתוצאה מהשנאה שלי. הצדק, המלכותיות והמשפט שלי ישרדו לעולמי עולמים. בתחילה, הייתי אוהב ורחום, אך זה איננו טבעה של האלוהיות המוחלטת שלי. צדק, מלכותיות ומשפט רק מהווים את הטבע שלי – האל המוחלט עצמו. במהלך עידן החסד, הייתי אוהב ורחום. בשל העבודה שהיה עליי לסיים, התאפיינתי בנדיבות אוהבת וברחמים, אך לאחר מכן, לא היה עוד צורך באלה (ולא היו כאלה מאז). הכול צדק, מלכותיות ומשפט, וזהו הטבע המוחלט של האנושיות הרגילה שלי, לצד האלוהיות המוחלטת שלי.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 79
264. אני מושל בכל הדברים – אני האל החכם שאוחז בסמכות מלאה, איני מתייחס בסלחנות לאיש ואין בי רחמים או רגשות אישיים. אני מתייחס לכולם במידת הצדק וההגינות ובמלכותיות (אין זה משנה עד כמה אדם הוא רהוט – לא אפטור אותו), ובינתיים אני מאפשר לכולם לראות טוב יותר את הפלא שבמעשיי ואת משמעותם. הענשתי רוחות רעות בזו אחר זו על כל מיני מעשים שעשו, והשלכתי כל אחת מהן אל הבור חסר התחתית. סיימתי את העבודה הזאת לפני ראשית הזמן, ולא הותרתי להן מעמד כלשהו או מקום כלשהו לעשות בו את עבודתן. איש מבין נבחריי, אלה שהועדתי מראש ובחרתי בהם, לא יוכל להיות אי פעם רדוף בידי רוחות רעות, ותחת זאת יהיה קדוש תמיד. באשר לאלה שלא הועדתי מראש ולא בחרתי בהם, אמסור אותם לידי השטן ולא אתיר להם עוד להישאר. הצווים המנהליים שלי קשורים בכל היבט לצדקתי ולמלכותיות שלי. לא אשחרר אפילו אחד מאלה שהשטן עובד עליהם, אלא אשליך אותם יחד עם גופם אל השאול, כי אני שונא את השטן. בשום פנים לא אחוס על השטן, אלא אשמיד אותו כליל ולא אתן לו הזדמנות כלשהי לעשות את עבודתו.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 70
265. אני אמיט ייסורים על כל צאצא שלי שעדיין אינו מכיר אותי כדי להפגין את כל חרון אפי, את עוצמתי האדירה ואת חוכמתי הרבה. הכול צודק בי ואין בי כלל רשעות, רמאות או נוכלות. כל מי שמושחת ורמאי הוא ודאי בן הגיהינום ונולד בשאול. הכול גלוי בי. כל מה שאני אומר שיתבצע, אכן יתבצע. כל מה שאני אומר שיקום ויהיה, קם ונהיה. ואיש אינו יכול לשנות את הדברים האלה או לחקותם מפני שאני האל האחד עצמו.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 96
266. אעניש את הרשעים ואתגמל את הטובים, ואיישם את הצדק שלי ואוציא לפועל את משפטי. אשתמש בדבריי כדי להגשים את הכול ואגרום לכל אדם ולכל דבר לטעום את טעם ידי המייסרת, ואגרום לכל האנשים לחזות במלוא תפארתי, במלוא חוכמתי ובמלוא שפעתי. איש לא יעז לקום ולחרוץ משפט, שכן הכול מתבצע בי. בכך כולם יראו את מלוא כבודי ויטעמו את טעם נצחוני השלם, שכן הכול בא לידי ביטוי בי. כך ניתן לראות את עוצמתי האדירה ואת סמכותי. איש לא יעז לפגוע בי ואיש לא יעז להפריע לי. הכול לגביי יתפרסם בגלוי. מי יעז להסתיר דבר-מה? אין ספק שלא אגלה רחמים כלפי אותו אדם! על חדלי אישים כאלה לקבל ממני עונש חמור, ויש לסלק חלאות כאלה משדה הראייה שלי. אני אמשול בהם במוט ברזל ואשתמש בסמכותי לשפוט אותם ללא שמץ של רחמים ומבלי לחוס כלל על רגשותיהם, שכן אני אלוהים בכבודו ובעצמו, שאין בו רגשות, שהוא מלכותי ושאין לפגוע בו. על כולם להבין זאת ולראות זאת, פן יוכו ארצה ויושמדו בידיי "ללא כל סיבה או היגיון", שכן המוט שלי יכה ארצה את כל אלו שפוגעים בי. לא אכפת לי אם הם מכירים את הצווים המנהליים שלי או לא, לא תהיה לכך כל חשיבות מבחינתי, שכן דמותי אינה יכולה לסבול פגיעה מצד איש. זו הסיבה לכך שנאמר שאני אריה. כל מי שאגע בו, אכה אותו ארצה. זו הסיבה לכך שנאמר שזהו חילול הקודש לומר שאני אלוהי החמלה, טוב-הלב והאהבה. במהותי, איני שה אלא אריה. איש אינו מעז לפגוע בי, ואת כל מי שיפגע בי אעניש מיידית במוות, ללא כל רחמים.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 120
267. קולי הוא משפט וחרון אף, ואיני חוסך שבטי מאיש ואיני חס על איש, כי אני הוא אל הצדק בכבודו ובעצמו ואני מלא חרון אף, אני מלא בעירה, זיכוך והשמד. דבר בי אינו חבוי ואינו מושתת על רגש, אלא להיפך, הכול פתוח, צודק וללא משוא פנים. היות שבניי הבכורים מצויים כבר עימי על כס המלכות, מושלים בכל האומות ובכל העמים, כבר החל משפטם של הדברים ושל האנשים שאינם הגונים ואינם צדיקים. אני אבדוק אותם היטב בזה אחר זה, לא אחמיץ דבר ואחשוף אותם כליל, שכן השיפוט שלי התגלה במלואו ונערך באופן פתוח לגמרי – לא הסתרתי דבר. אני אפטר מכל מה שלא עולה בקנה אחד עם רצוני ואתן לו לגווע לנצח בבור ללא תחתית, שם אניח לו להישרף לנצח. זה הצדק שלי וזו היושרה שלי. איש אינו יכול לשנות זאת, והכול חייב להיות בשליטתי.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 103
268. כל משפט שאני מבטא נושא בתוכו סמכות ושיפוט, ואיש אינו יכול לשנות את דבריי. משביטאתי את דבריי, העניינים יתבצעו לבטח בהתאם לדבריי. זהו הטבע שלי. דבריי הם סמכות, וכל מי שמשנה אותם פוגע בייסורים שאני ממיט, ואני חייב להכות אותו אפיים ארצה. במקרים חמורים, בני אדם כאלה ממיטים חורבן על חייהם שלהם, והם נשלחים לשאול או אל הבור ללא התחתית. זו הדרך היחידה שבה אני מתמודד עם האנושות, ואין לאדם שום דרך לשנות זאת – זה הצו המנהלי שלי. זכרו זאת! איש אינו מורשה להפר את הצו שלי. יש לעשות את הדברים בהתאם לרצוני! בעבר, הקלתי עליכם יותר מדי, ונתקלתם רק בדבריי. דבריי בנוגע להכאת בני אדם אפיים ארצה טרם התממשו. אולם החל מהיום, כל האסונות (אלה שקשורים לצווים המנהליים שלי) יתרחשו בזה אחר זה, כדי להעניש את כל אלה שאינם מתיישרים לפי רצוני. העובדות חייבות לצאת לאור – אחרת, בני האדם לא יהיו מסוגלים לראות את חרון אפי, אלא ישקעו בשחיתות פעם אחר פעם. זהו שלב בתוכנית הניהול שלי, וזה האופן שבו אני עושה את השלב הבא בעבודתי. אני אומר לכם זאת מראש, כדי שתוכלו להימנע מביצוע עבירה ולהימנע מאובדן לנצח. במילים אחרות, מהיום והלאה, אגרום לכל בני האדם, למעט בניי הבכורים, לתפוס את מקומם הראוי בהתאם לרצוני, ואמיט עליהם ייסורים בזה אחר זה. לא אחוס אף על אחד מהם. רק תעזו להיות שוב מושחתים! נראה אתכם מעזים להיות שוב מרדנים! אמרתי בעבר שאני צודק כלפי כולם, שאין בי שמץ של רגשנות, וזה מראה שאסור לפגוע בטבע שלי. זו הדמות שלי. איש אינו יכול לשנות זאת. כל בני האדם שומעים את דבריי וכל בני האדם רואים את ארשת פניי המהוללת. כל בני האדם חייבים להישמע לי לחלוטין ובאופן גמור – זה הצו המנהלי שלי. כל בני האדם ברחבי העולם ובקצות תבל צריכים לשבח אותי ולהלל אותי, כי אני האל הייחודי עצמו, וכי אני דמותו של אלוהים. איש אינו יכול לשנות את דבריי ואת האמירות שלי, את הדיבור שלי ואת ההתנהגות שלי, מכיוון שאלה העניינים שלי בלבד, ואלה דברים שישנם ברשותי מקדמת דנה ואשר יתקיימו לנצח נצחים.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 100
269. הכל יושג באמצעות דבריי – אף אדם לא יכול להשתתף בעבודה שאני אבצע ואף אדם לא יכול לעשות אותה. אני אנקה את האוויר בכל הארצות ואמחה כל זכר לשדים על פני האדמה. כבר התחלתי, ואפתח בשלב הראשון של עבודת הטלת הייסורים שלי במקום משכנו של התנין הגדול האדום כאש. מכך ניתן להבין שהטלתי ייסורים על התבל כולה, ושהתנין הגדול האדום כאש וכל מיני הרוחות בטמאות לא יוכלו להימלט מהייסורים שלי, משום שאני מביט בכל הארצות. כשעבודתי על פני האדמה תושלם, כלומר, כשתקופת המשפט תגיע לקצה, אטיל ייסורים באופן רשמי על התנין הגדול האדום כאש. בני עמי יראו את הייסורים הצודקים שאטיל על התנין הגדול האדום כאש, יביעו שלל שבחים משום צדקי, ויהללו את שמי הקדוש לעד משום צדקי. לכן אתם תמלאו את חובתכם באופן רשמי, ותשבחו אותי באופן רשמי בכל הארצות לעולם ועד!
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 28
270. עכשיו הוא הזמן שבו אני קובע את סופו של כל אדם, וזה לא השלב שבו אני מתחיל את עבודתי על האדם. אני כותב בספר התיעוד שלי בזה אחר זה את דבריו ומעשיו של כל אדם, את הנתיב שבו הוא צועד כחסיד שלי, את תכונות האופי הטבועות בו ואת עמידתו הסופית בדרישות. כך לא יהיה אף אדם שיוכל להימלט מידי, יהיה טיבו אשר יהיה, וכולם יהיו בקרב בני סוגם להגדרתי. אני קובע את ייעודו של כל אדם לא על סמך גילו, בכירותו, מידת סבלו, ולא כל שכן על סמך המידה שבה הוא מעורר רחמים, אלא על פי החזקתו באמת. אין ברירה אחרת. עליכם להבין שכל אלה שלא ינהגו לפי רצונו של אלוהים יבואו על עונשם. זוהי עובדה שאין עליה עוררין. לפיכך, כל אלה שבאים על עונשם נענשים משום צדקתו של אלוהים וכגמול על המעשים הרעים הרבים שהם עשו.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם
271. אם אתם מאמינים בי מזה שנים רבות, ואם אתם מקושרים אליי מזה זמן רב, ובכל זאת נותרתם רחוקים ממני, הרי שאתם ודאי פוגעים לעתים קרובות בטבעו של אלוהים, ועל כן יהיה קשה מאוד לעמוד על סופכם. אם כל השנים הרבות שבהן הייתם מקושרים אליי לא הפכו אתכם לבני אדם אנושיים שיודעים את האמת, ובמקום זאת דרכיכם הרעות השתרשו בטבעכם; אם אתם לא רק לוקים בשיגעון גדלות חמור פי שניים מאשר בעבר, אלא גם אי-הבנתכם אותי החמירה עד כדי כך שאתם תופסים אותי כשוליה שלכם, הרי שאני אומר שהחולי שאתם סובלים ממנו כבר לא שטחי, אלא שהוא חדר אל עצמותיכם. כל מה שביכולתכם לעשות עתה הוא לחכות ולערוך הכנות להלוויה שלכם! אסור לכם להפציר בי להיות אלוהיכם, משום שחטאתם חטא הראוי למיתה, חטא שלא יימחל לכם. אפילו אם אגלה לכם רחמים, אלוהים שבשמיים יתעקש להמית אתכם, מפני שהעבירה שלכם נגד טבעו של אלוהים היא לא בגדר בעיה רגילה, אלא שזו בעיה חמורה ביותר. בבוא היום, אל תאשימו אותי שלא הודעתי לכם מראש. הכל מסתכם בזאת: ברגע שאתם מתקשרים עם המשיח – אלוהים שעל פני האדמה – כאדם רגיל, כלומר מתוך אמונה שהאל הזה הוא אדם רגיל ותו לאו, הרי שאתם גוועים. אלה הם דברי התוכחה היחידים שלי לכולכם.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כיצד להכיר את אלוהים על פני האדמה
272. רחמיי יוצאים אל אלה שאוהבים אותי ומתכחשים לעצמם. בנוסף, העונש המומט על הרשעים הוא הוכחה לטבעי הצודק והרבה מעבר לכך, הוא גם עדות לחרון אפי. בבוא האסון, רעב ומגיפה יכו בכל אלה שמתנגדים לי, והם יבכו. אלה שעשו מעשים מרושעים שונים לא יחמקו מתשלום המחיר על חטאיהם, אפילו אם הם חסידי אל מזה שנים רבות. גם אותם יפקוד אסון, שבקושי נראה כמוהו אי-פעם לאורך מיליוני שנים, והם יחיו בפחד וחרדה תמידיים. בנוסף, כל חסידיי שהיו נאמנים לי בלבד ישמחו ויריעו לכוחי. הם יחוו סיפוק בל יתואר ויחיו חיי רון שמעולם לא הענקתי לאנושות קודם לכן. זאת מכיוון שאני נוצר בלבי את המעשים הטובים של בני האדם ומתעב את מעשיהם הרעים. מאז שהתחלתי למשול באנושות, ייחלתי בקוצר רוח לקבוצה של בני אדם שיהיו איתי בדעה אחת. מעולם לא שכחתי את אלה שדעתם שונה משלי. אני מתעב אותם בלבי ותמיד חיכיתי להזדמנות להטיל את עונשי על חוטאים אלה ולהתענג על כך. כעת, סוף-סוף הגיע היום שלי, ואני לא צריך לחכות עוד!
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם
273. אני אתקן את העוולות של העולם האנושי. אעשה את עבודתי במו ידיי ברחבי העולם כולו ואאסור על השטן לפגוע שוב באנשיי, אאסור על אויביי לעשות שוב כאוות נפשם. אהפוך למלך על פני האדמה ואעביר את כס מלכותי לשם, ואגרום לכל אויביי ליפול ארצה ולהתוודות על חטאיהם בפניי. בצער מלווה בכעס, אשטח את התבל כולה, לא אחוס על איש ואעורר אימה בלב אויביי. אהפוך את פני האדמה כולם לעיי חורבות ואהפוך את כל אויביי לעיי חורבות, כך שלא יוכלו עוד להשחית את האנושות. תוכניתי כבר נקבעה ואיש לא יוכל לשנות אותה, יהיה אשר יהיה. כשארחף מעל התבל בפאר מלכותי, האנושות כולה תתחדש והכול ישוב לחיים. האדם לא יבכה עוד וכבר לא יקרא אליי לעזרה. אז אשמח בלבי ובני האדם ישובו אליי בחדווה. התבל כולה, מן המסד עד הטפחות, תתעורר בצהלה...
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 27
274. ציון! עלזי ושמחי! ציון! שירי בקול! חזרתי עטור ניצחון, חזרתי מנצח! כל העמים! מהרו ועמדו לפי הסדר! כל יצירי הבריאה! עצרו, כי דמותי ניצבת מול היקום כולו ומופיעה במזרח העולם! מי מעז לא לכרוע ברך ולסגוד לי? מי מעז לא לקרוא לי האל האמיתי? מי מעז לא להביט למעלה ביראה? מי מעז לא להלל? מי מעז לא לעלוז ולשמוח? אנשיי ישמעו את קולי, בניי ישרדו במלכותי! הרים, נהרות וכל הדברים יריעו עד בלי קץ וידלגו אנה ואנה ללא הרף. בעת ההיא, איש לא יעז לסגת ואיש לא יעז להתקומם ולהתנגד. זה המעשה הנפלא שעשיתי, ועוד יותר מכך, זו עוצמתי האדירה! אגרום לכל דבר לירוא אותי בלבו, ואף יותר מכך, אגרום לכל דבר לשבחני. זו המטרה העילאית של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלי, וכך ציוויתי. אפילו אדם אחד, אפילו חפץ אחד ואפילו אירוע אחד לא יעז להתקומם ולהתנגד לי. כל אנשיי ינהרו אל ההר שלי (במילים אחרות, אל העולם שאברא בעתיד), והם יישמעו לי, שכן יש בי מלכותיות, משפט וסמכות. (הדברים מתייחסים לתקופה שבה אהיה בגוף. יש לי גם סמכות בבשר, אך היות שאין לגבור על מגבלות הזמן והמרחב בתוך הבשר, לא ניתן לומר שזכיתי בתהילה מלאה. למרות שאני משיג את הבנים הבכורים כבשר, לא ניתן לומר שזכיתי בתהילה. רק כאשר אשוב לציון ואשנה את מראי, ניתן יהיה לומר שיש לי סמכות – היינו שזכיתי בתהילה.) דבר לא יהיה לי קשה. הכול יושמד בהבל פי, ובהבל פי הכול ייברא ויובא לידי שלמות. כזו היא עוצמתי האדירה וכזו היא סמכותי. היות שאני מלא בעוצמה ובסמכות, אין אדם שיכול להעז להפריע לי. כבר ניצחתי את הכול, כבר ניצחתי את כל בני המרדות.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 120
275. אלוהים ברא את האנושות. גם אם בני אנוש הושחתו וגם אם הם לא חסידים שלו, אלוהים מתייחס אליהם כאל בבת עינו – או כפי שבני אדם היו אומרים, הוא מתייחס אליהם כאל יקיריו – ולא כאל צעצועים שלו. על אף שאלוהים אומר שהוא הבורא והאדם הוא ברוא שלו, מה שאולי נשמע כאילו יש הבדל מה בדרגה ביניהם, למעשה, כל מעשיו של אלוהים למען האנושות חורגים בהרבה מהמצופה בקשר מסוג זה. אלוהים אוהב את האנושות, משגיח על האנושות ודואג לאנושות, והוא מקיים את האנושות ללא הרף וללא הפסק. הוא לעולם לא מרגיש בלבו שזו עבודה נוספת או דבר שראוי להערכה מיוחדת. הוא גם לא מרגיש שהושעת האנושות, קיום האנושות והענקת הכל לאנושות הם תרומה אדירה למענה. הוא בסך הכול מקיים את האנושות בשקט ובדממה, בדרכו שלו ובאמצעות מהותו שלו ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. לא משנה כמה תמיכה וכמה עזרה האנושות מקבלת ממנו, אלוהים לעולם לא חושב על כך או מנסה לזכות בהערכה. דבר זה נובע ממהותו של אלוהים והוא גם ביטוי אמיתי ומדויק של טבעו של אלוהים.
– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו א'
276. לילות רבים הדיר אלוהים שינה מעיניו כדי לבצע את העבודה של האנושות. מלמעלה ועד למעמקים, הוא ירד אל הגיהינום שבו האדם חי כדי להעביר את ימיו עם האדם. הוא מעולם לא התלונן על מצב המחיה העלוב בקרב בני האדם ולא הוכיח את האדם על מרדנותו, אלא שהוא סובל השפלה מאין כמוה בעת שהוא מבצע את עבודתו באופן אישי. איך ייתכן שמקומו של אלוהים יהיה בגיהינום? איך ייתכן שהוא יעביר את חייו בגיהינום? אולם למען כל האנושות, וכדי שהאנושות כולה תוכל למצוא מנוח בהקדם האפשרי, אלוהים סבל השפלות ועוולות כדי לרדת ארצה, ונכנס באופן אישי ל"גיהינום" ול"שאול", אל גוב האריות, כדי להושיע את האדם. מה נותן לאדם את הזכות להתנגד לאלוהים? איזו סיבה יש לו להתלונן על אלוהים? איך ייתכן שתהיה לו עזות המצח להביט באלוהים? אלוהים משמיים ירד אל ארץ החטא הזו, המזוהמת מאין כמותה, והוא מעולם לא התמרמר או התלונן על האדם, אלא שהוא מקבל בשקט את ההרס[1] והדיכוי של האדם. הוא מעולם לא השיב לאדם על הדרישות בלתי סבירות שלו, מעולם לא דרש דרישות מוגזמות מהאדם, ומעולם לא דרש דרישות בלתי סבירות מהאדם. הוא בסך הכול עושה את כל העבודה שהאדם דורש מבלי להתלונן: הוראה, הארה, הוכחה, זיכוך במילים, הזכרה, שכנוע, ייעוץ, שיפוט וגילוי. איזה משלביו לא היה למען חייו של האדם? על אף שהוא הסיר את הסיכויים העתידיים של האדם ואת גורלו, איזה מהשלבים שאלוהים ביצע לא נועד לגורלו של האדם? איזה מהם לא היה למען להישרדותו של האדם? איזה מהם לא נועד לשחרור האדם מהסבל והדיכוי של כוחות החושך האפלים כמו הלילה? איזה מהם לא היה למען האדם? מי יכול להבין את לבו של אלוהים, שהוא כמו לבה של אם אוהבת? מי יכול לתפוס את לבו הנלהב של אלוהים?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודה והיווכחות (9)
הערות שוליים:
1. המילה "הרס" משמשת כדי לחשוף את המרדנות של האנושות.
277. כשאלוהים בא אל פני האדמה, הוא לא היה שייך לעולם, והוא לא התגלם כבשר ודם כדי ליהנות מהעולם. המקום שבו העבודה הייתה חושפת את טבעו והייתה משמעותית ביותר הנו המקום שבו הוא נולד. בין אם מדובר בארץ קדושה או מטונפת, ובלי קשר למקום שבו הוא עובד, הוא קדוש. הוא ברא את כל הדברים בעולם, אם כי השטן השחית את הכול. אולם כל הדברים עדיין שייכים לאלוהים. כולם נתונים בידיו. הוא בא לארץ מטונפת ועובד בה כדי לחשוף את קדושתו. הוא עושה זאת רק למען עבודתו, כלומר הוא סובל השפלה אדירה כדי לעבוד כך, על מנת להושיע את בני האדם בארץ המטונפת הזו. הדבר נעשה על מנת לשאת עדות, למען האנושות כולה. עבודה כזו מראה לבני האדם את צדיקותו של אלוהים, והיא מטיבה להפגין את עליונותו של אלוהים. גדולתו וזקיפות קומתו מתבטאות בישועה של קבוצת בני אדם ממעמד נמוך שהאחרים בזים להם. העובדה שהוא נולד במדינה מטונפת אינה מוכיחה כלל שהוא ממעמד נמוך. היא פשוט מאפשרת לכל הבריאה לחזות בגדולתו ובאהבתו האמיתית לאנושות. ככל שהוא פועל כך יותר, כך הדבר מגלה יותר את אהבתו הטהורה לאדם, שאין בה רבב. אלוהים קדוש וצודק. אפילו שהוא נולד בארץ מטונפת, ואפילו שהוא חי בקרב בני האדם האלה מלאי הטינופת, בדיוק כפי שישוע חי בקרב חוטאים בעידן החסד, האם כל פרט ופרט בעבודתו לא נעשה למען הישרדות האנושות כולה? האם היא לא נועדה כולה כדי שהאנושות תוכל לזכות בישועה אדירה? לפני אלפיים שנה, אלוהים חי עם חוטאים במשך כמה שנים. הוא עשה זאת למען הגאולה. כיום, הוא חי בקרב קבוצה של בני אדם מטונפים ממעמד נמוך. הוא עושה זאת למען הישועה. האם כל העבודה הזו לא נועדה למענכם, בני האנוש? אם העבודה לא נועדה להושיע את האנושות, מדוע הוא חי וסבל עם חוטאים במשך כל כך הרבה שנים לאחר שנולד באבוס? אם העבודה לא נועדה להושיע את האנושות, מדוע הוא חזר כבשר ודם בפעם השנייה, נולד בארץ הזו, שבה מתקהלים שדים, וחי עם בני האדם שהשטן השחית אותם באופן יסודי? האין אלוהים נאמן? איזה חלק בעבודתו לא נועד למען האנושות? איזה חלק ממנה לא נועד למען גורלכם? אלוהים קדוש – זו עובדה נצחית. טינופת לא מזהמת אותו, על אף שהוא בא לארץ מטונפת. פירוש הדבר של כל זה הוא שאהבתו של אלוהים לאנושות חסרת אנוכיות לחלוטין, ושהסבל וההשפלה שהוא חווה אדירים ביותר! האם אינכם יודעים איזו השפלה אדירה הוא סובל למען כולכם ולמען גורלכם? במקום להושיע בני אדם דגולים או את בניהן של משפחות עשירות ורבות השפעה, הוא מושיע דווקא את בני האדם מהמעמד הנמוך שאחרים מזלזלים בהם. האין כל זה מהווה את קדושתו? האין כל זה מהווה את הצדק שלו? הוא מעדיף להיוולד בארץ מטונפת לסבול את כל ההשפלות. אלוהים אמיתי מאוד – הוא אינו עושה עבודת שקר. האין זה נכון שכל שלב בעבודתו נעשה באופן מעשי כל כך? על אף שכל בני האדם משמיצים אותו ואומרים שהוא יושב לשולחן עם חוטאים, ואפילו שכל בני האדם לועגים לו ואומרים שהוא חי בקרב בני הזוהמה, בקרב בני האדם מהמעמד הנמוך ביותר, הוא בכל זאת מקדיש את עצמו בחוסר אנוכיות, והאנושות בכל זאת דוחה אותו כך. האין הסבל שהוא חווה גדול מהסבל שלכם? האין העבודה שהוא עושה גדולה יותר מהמחיר שאתם שילמתם?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חשיבות ישועתם של צאצאי מואב
278. אלוהים הצטנע עד כדי כך כדי לעשות את עבודתו בבני האדם המטונפים והמושחתים האלה וכדי להפוך את בני האדם השייכים לקבוצה הזו למושלמים. אלוהים לא רק התגלם כבשר ודם כדי לחיות ולאכול בקרב בני האדם, כדי לרעות את בני האדם וכדי לספק את צרכיהם של בני האדם. חשובה מכך העובדה שהוא עושה את עבודת הישועה והכיבוש האדירות שלו על בני האדם האלה, המושחתים באופן בלתי נסבל. הוא בא אל לב לבו של התנין הגדול האדום כאש כדי להושיע את בני האדם האלה, המושחתים ביותר, כדי שכל בני האדם יוכלו להשתנות ולהפוך לחדשים. המצוקה האדירה שאלוהים עובר היא לא רק המצוקה שעובר אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אלא שהיא בעיקר ההשפלה העצומה שרוח האל סובלת – היא מצטנעת ומסתתרת עד כדי כך שהיא הופכת לאדם רגיל. אלוהים התגלם ולבש גוף של בשר ודם כדי שבני האדם יראו שיש לו חיים אנושיים רגילים וצרכים אנושיים רגילים. די בכך כדי להוכיח שאלוהים הצטנע במידה רבה. רוח האל מתממשת כבשר ודם. רוח האל נעלה ואדירה, אך היא לובשת גוף של בן אנוש מן השורה, של בן אנוש זניח, כדי לעשות את עבודתה של רוח האל. האיכות, התובנות, ההיגיון, האנושיות והחיים של כל אחד מכם מוכיחים שאתם באמת לא ראויים לקבל עבודה כזו של אלוהים. אתם באמת לא ראויים שאלוהים יעבור מצוקה כזו למענכם. אלוהים כה גדול, כה נשגב, ובני האדם כל כך שפלים, ועדיין הוא עובד עליהם. לא רק שהוא התגלם כבשר ודם כדי לקיים את בני האדם ולדבר אל בני האדם, אלא שהוא אפילו חי ביחד עם בני האדם. אלוהים כל כך צנוע וכה חביב.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק בני האדם שמתמקדים בנוהג יכולים להפוך למושלמים
280. אלוהים מחשיב את הדוגמה הזו לניהול שלו את האנושות, להושעתו את האנושות, כחשובה יותר מכל דבר אחר. הוא עושה את הדברים האלה לא רק באמצעות מחשבתו, לא רק באמצעות דבריו, ובוודאי שלא כלאחר יד – הוא עושה את כל הדברים הללו עם תוכנית, עם מטרה, עם אמות מידה, ועם רצונו. ברור שהעבודה הזו להושעת האנושות נושאת משמעות רבה עבור אלוהים והאדם גם יחד. בלי קשר לשאלה כמה קשה העבודה, בלי קשר לשאלה כמה גדולים המכשולים, בלי קשר לשאלה כמה חלשים בני האדם או כמה קשה מרדנותם, אף אחד מהדברים האלה לא קשה עבור אלוהים. אלוהים מעסיק את עצמו על-ידי השקעת מאמצים קפדניים וניהול העבודה שהוא עצמו רוצה לבצע. הוא גם מסדר הכול ומחיל את ריבונותו על האנשים שעליהם הוא יעבוד ועל כל העבודה שהוא רוצה להשלים – שום דבר מזה לא נעשה לפני כן. זו הפעם הראשונה שאלוהים עשה שימוש בשיטות האלה ושילם מחיר גבוה כל כך עבור המשימה החשובה של ניהול והושעת האנושות. בעת שאלוהים מבצע את העבודה הזו, הוא מביע בפני בני האדם את עבודתו המאומצת ומשחרר אותה לאנושות, טיפין טיפין וללא סייג, כמו גם את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, את חוכמתו ואת כול יכולתו וכל היבט של טבעו. הוא משחרר זאת ומביע את הדברים האלה כפי שהוא מעולם לא עשה בעבר. כך, בכל רחבי תבל, מלבד האנשים שאלוהים רוצה לנהל ולהושיע, מעולם לא היו ברואים כה קרובים לאלוהים, שהיה להם קשר כה אינטימי עמו. בלבו, האנושות, אותה הוא רוצה לנהל ולהושיע, היא חשובה ביותר; הוא מעריך את האנושות הזו מעל לכל. על אף שהוא שילם מחיר גבוה עבורה, ועל אף שהוא נפגע ממנה ושהיא ממרה את פיו שוב ושוב, הוא לעולם אינו מתייאש ממנה, והוא ממשיך בעבודתו ללא לאות, ללא תלונות או חרטות. זאת מכיוון שהוא יודע שבמוקדם או במאוחר, בני האדם יתעוררו לקריאתו ודבריו ייגעו ללבם, והם יכירו בו כאדון הבריאה וישובו אליו...
– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'
281. כשתהיו מסוגלים להעריך באמת את מחשבותיו וגישתו של אלוהים כלפי האנושות, כשתוכלו באמת להבין את רגשותיו ודאגתו של אלוהים כלפי כל ברייה, תוכלו גם להבין את המסירות והאהבה שהוא מעניק לכל אדם ואדם שהבורא ברא. כשהדבר יקרה, תשתמשו בשני ביטויים כדי לתאר את אהבתו של אלוהים – מה הם הביטויים הללו? יש אנשים שאומרים "בלתי אנוכית" ויש שאומרים "נדבנית". מבין שני אלה, הביטוי "נדבנית" מתאים פחות מכל לתיאור אהבתו של אלוהים. זו מילה שאנשים משתמשים בה לתיאור מחשבותיו ורגשותיו הפתוחים של אדם. אני ממש מתעב את המילה הזאת, מכיוון שהיא מתייחסת להפצת צדקה בצורה אקראית, ללא אבחנה וללא עקרונות. זהו ביטוי רגשני מדי של אנשים מטופשים ומבולבלים. כשהמילה הזו משמשת לתיאור אהבתו של אלוהים, בלתי נמנע שיהיה הֶקשר של חילול הקודש. יש לי שני ביטויים שיתארו טוב יותר את אהבתו של אלוהים – מהם הביטויים האלה? הראשון הוא "אדירה". האין זו מילה חזקה מאוד? השני הוא "עצומה". ישנה משמעות ממשית מאחורי שני הביטויים הללו שאני משתמש בהם לתיאור אהבתו של אלוהים. באופן מילולי, "אדירה" מתארת נפח או קיבולת של דבר מה, אך לא משנה עד כמה הדבר גדול – זה משהו שאנשים יכולים לראות ולחוש. זאת מכיוון שהדבר קיים, הוא אינו מופשט, והוא נותן לאנשים את התחושה שהוא יחסית מדויק ומעשי. בלי קשר לשאלה אם אתם מסתכלים עליו מזווית שטוחה או תלת-ממדית, אתם לא צריכים לדמיין את קיומו, מכיוון שהוא דבר שקיים באמת. על אף שהשימוש במילה "אדירה" לתיאור אהבתו של אלוהים יכול לגרום לתחושה שהוא מכמת את אהבתו, הוא גם יכול לתת את התחושה שהיא בלתי ניתנת לכימות. אני אומר שאהבתו של אלוהים ניתנת לכימות, מכיוון שאהבתו אינה סוג של דבר שאינו קיים, והיא אינה נובעת מאיזו אגדה. במקום זאת, היא דבר שמשותף לכל הדברים שתחת שלטון אלוהים ואשר כל הברואים נהנים ממנו בדרגות שונות ומנקודות מבט שונות. על אף שאנשים לא יכולים לראותה או לגעת בה, האהבה הזו מזינה ומחייה את כל הדברים, בעת שהיא מתגלה טיפין טיפין בחייהם, והם נמנים ונושאים עדות על אהבת האל עליה הם מתענגים בכל רגע ורגע. אני אומר שאהבתו של אלוהים אינה ניתנת לכימות מכיוון שהמסתורין של אלוהים המזין ומספק את צורכי הכל הוא דבר שקשה לבני האדם להבין לעומק, כמו גם מחשבותיו של אלוהים עבור כל הדברים, ובמיוחד למען האנושות. כלומר איש אינו מודע לדם ולדמעות שהבורא הזיל למען האנושות. איש אינו יכול להבין את עומקה או את משקלה של אהבת הבורא לאנושות שהוא ברא במו ידיו. תיאור אהבתו של אלוהים כאדירה משמש כדי לסייע לאנשים להעריך ולהבין את עומקה ואת אמיתות קיומה. הוא משמש גם כדי שאנשים יוכלו להבין יותר לעומק את המשמעות הממשית של המילה "בורא", וכדי שאנשים יוכלו להשיג הבנה עמוקה יותר של המשמעות האמיתית של התיאור "בריאה". מה מתארת המילה "עצום" בדרך כלל? היא משמשת בדרך כלל לתיאור האוקיינוס או היקום, למשל היקום העצום, או האוקיינוס העצום. רוחבו ועומקו השקט של היקום נשגב מהבנה אנושית, דבר השובה את דמיון האנשים, הנמלאים הערצה אליו. המסתורין והעומק שלו נמצאים בטווח ראייה, אך מחוץ להישג יד. כשאתם חושבים על האוקיינוס, אתם חושבים על רוחבו – הוא נראה חסר גבולות ואתם יכולים לחוש את היותו מסתורי וכוללני. זו הסיבה לכך שהשתמשתי במילה "עצום" לתיאור אהבתו של אלוהים. היא משמשת לסייע לאנשים להרגיש כמה היא יקרה ולחוש את היופי העמוק של אהבתו ושהעוצמה של אהבתו של אלוהים היא אינסופית ונרחבת. היא משמשת לסייע להם להרגיש את קדושת אהבתו, את כבודו של אלוהים ואת היותו בלתי ניתן לפגיעה, כפי שמתגלה באמצעות אהבתו.
– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'
282. יש דבר מה במהותו ובטבעו של אלוהים שקל מאוד לא לשים לב אליו, דבר מה שיש רק לאלוהים ולא לאף אדם, לרבות אלה שנחשבים לבני אדם דגולים וטובים, או שיש המדמיינים שהם אלוהים. מהו הדבר הזה? זהו חוסר אנוכיותו של אלוהים. כשאנחנו מדברים על חוסר אנוכיות, אתם אולי חושבים שגם אתם חסרי אנוכיות, משום שבכל הנוגע לילדיכם, אתם לעולם לא מתמקחים איתם ואתם נדיבים כלפיהם, או שאתם חושבים שאתם חסרי אנוכיות ביחס להוריכם. תהיה מחשבתכם אשר תהיה, אתם לפחות מבינים את המונח "חוסר אנוכיות" ורואים בו דבר חיובי, וחושבים שלהיות אדם חסר אנוכיות הוא דבר נאצל. כשאתם חסרי אנוכיות, קרנכם עולה בעיני עצמכם. אך אין איש שיכול לראות את חוסר האנוכיות של אלוהים בכל דבר, בבני האדם, באירועים ובדברים, ובעבודתו של אלוהים. מדוע כך הדבר? מפני שהאדם כל כך אנוכי! מדוע אני אומר זאת? האנושות חיה בעולם חומרי. אתם אולי חסידי אל, אך אף-פעם אינכם רואים או מבינים איך אלוהים מקיים אתכם, אוהב אתכם ודואג לכם. מה אתם כן רואים? אתם רואים את קרוביכם בדם שאוהבים אתכם או מטפחים אתכם. אתם רואים את הדברים שמועילים לבשרכם ודמכם. אכפת לכם מבני האדם ומהדברים שאתם אוהבים. זהו חוסר אנוכיותו המזויף של האדם. עם זאת, בני אדם "חסרי אנוכיות" כאלה לעולם לא חושבים על אלוהים שמעניק להם חיים. בהשוואה לאלוהים, חוסר אנוכיותו של האדם נראה אנוכי ובזוי. חוסר האנוכיות שהאדם מאמין בו הוא ריקני ולא מציאותי, מעושה, לא תואם את אלוהים ולא קשור לאלוהים. חוסר האנוכיות של האדם הוא למען עצמו, בעוד שחוסר האנוכיות של אלוהים הוא גילוי אמיתי של מהותו. בדיוק בגלל חוסר האנוכיות של אלוהים האדם מקבל ממנו זרם יציב של אספקה. ייתכן והנושא הזה, שאני מדבר עליו היום, לא באמת נוגע ללבכם ואתם רק מהנהנים באישור; אך כשתנסו להעריך את לבו של אלוהים בלבכם, תגלו מבלי משים: מבין כל בני האדם, העניינים והדברים שאתם יכולים לחוש בעולם הזה, רק חוסר אנוכיותו של אלוהים הוא אמיתי ומוחשי, מפני שרק אהבתו של אלוהים כלפיכם היא ללא תנאי וללא רבב. מלבד אלוהים, חוסר אנוכיותו לכאורה של כל אחד אחר הוא כולו מזויף, שטחי וחסר כנות – יש לו מטרה, כוונות מסוימות, הוא טומן בחובו עסקת חליפין ואינו יכול לעמוד במבחן. אפשר אפילו לומר שהוא מטונף ונבזי.
– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו א'
283. אלוהים תיעב את האדם מפני שהאדם היה עוין כלפיו, אך בלבו, האכפתיות, הדאגה והרחמים שלו כלפי האנושות נותרו ללא שינוי. אפילו כאשר השמיד את האנושות, לבו נותר ללא שינוי. כשהאנושות הייתה מלאה בשחיתות והמרתה את פיו של אלוהים בצורה חמורה, אלוהים נאלץ להשמיד את האנושות משום טבעו ומהותו ועל פי עקרונותיו. אולם בגלל מהותו של אלוהים, הוא עדיין ריחם על האנושות ואפילו רצה להשתמש בדרכים שונות לגאול את האנושות כדי שהיא תוכל להמשיך לחיות. האדם, לעומת זאת, התנגד לאלוהים, המשיך להמרות את פיו וסירב לקבל את ישועתו של אלוהים, כלומר, סירב לקבל את כוונותיו הטובות. על אף שאלוהים קרא לו, הזכיר לו, קיים אותו, עזר לו וסבל אותו, האדם לא הבין או העריך זאת ולא שם לכך לב. בכאבו, אלוהים בכל זאת לא שכח להעניק לאדם את סובלנותו המרבית, והמתין לאדם שישנה את התנהגותו. לאחר שהגיע לגבול שלו, הוא עשה את מה שהיה עליו לעשות ללא היסוס. במילים אחרות, חלף פרק זמן מסוים והתחולל תהליך מסוים מהרגע שאלוהים תכנן להשמיד את האנושות ועד תחילתה הרשמית של עבודתו להשמדת האנושות. התהליך הזה התקיים כדי לאפשר לאדם לשנות את התנהגותו והוא היה ההזדמנות האחרונה שאלוהים נתן לאדם. אם כן, מה אלוהים עשה בפרק הזמן הזה לפני שהוא השמיד את האנושות? אלוהים עשה כמות משמעותית של עבודת הזכרה ושכנוע. על אף הכאב והצער בלבו של אלוהים, הוא המשיך לפעול באכפתיות, בדאגה וברחמים רבים כלפי האנושות. מה אנחנו רואים מכך? ללא ספק, אנחנו רואים שאהבתו של אלוהים כלפי האנושות היא אמיתית ולא רעיוןשהוא משלם לו מס שפתיים. היא אמיתית, מוחשית וניתנת להערכה, והיא לא מזויפת, מעושה, ערמומית או מתנשאת. אלוהים לעולם לא משתמש בהונאה או יוצר מראות מזויפים כדי לגרום לבני אדם להכיר בכך שהוא ראוי לאהבה. הוא לעולם לא משתמש בעדות שקר כדי להראות לבני אדם את חביבותו או כדי להתרברב בחביבותו ובקדושתו. האין ההיבטים האלה של טבעו של אלוהים ראויים לאהבת האדם? האין הם ראויים לעבודת האל? האין הם ראויים להוקרה? בשלב הזה, אני רוצה לשאול אתכם: לאחר ששמעתם את הדברים האלה, האם אתם חושבים שגדולתו של אלוהים היא רק מילים על דף? האם חביבותו של אלוהים היא רק מילים ריקות מתוכן? לא! בוודאי שלא! עליונותו, גדולתו, קדושתו, סובלנותו, אהבתו של אלוהים וכן הלאה – כל פרט מתוך ההיבטים השונים האלה של טבעו ומהותו של אלוהים בא לידי ביטוי בכל פעם שהוא עושה את עבודתו. הם מגולמים ברצונו כלפי האדם וגם מתגשמים ומשתקפים בכל בן אדם. גם אם לא הרגשתם זאת בעבר, אלוהים דואג לכל אדם בכל דרך אפשרית, באמצעות לבו הכן, חוכמתו ודרכים שונות לחמם את לבו ולעורר את רוחו של כל אדם. זוהי עובדה שאין עליה עוררין.
– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו א'
