255. לאל עצמו יש את תכונותיו והווייתו. כל מה שהוא מביע ומגלה מייצג את מהותו ואת זהותו. תכונות אלה ומהות זו, כמו גם מהות וזהות אלה, הם דברים ששום אדם אינו יכול להחליפם. צביונו כולל את אהבתו לאנושות, נחמתו כלפי האנושות, שנאתו כלפי האנושות, ויותר מכך, הבנה יסודית של האנושות. אישיותו של האדם, לעומת זאת, עשויה לכלול עליזות, חיוניות או קהות חושים. צביונו של האל הוא מה שניחן בו ריבון כל הדברים והיצורים החיים; זהו מה שניחן בו אדון הבריאה. צביונו מייצג כבוד, עוצמה, אצילות, גדולה, ומעל לכול, עליונות. צביונו הוא סמל הסמכות, סמל כל מה שצודק, סמל כל מה שיפה וטוב. יותר מכך, צביונו הוא סמל לחסינות מפני תבוסה או פלישה של אופל או כל כוח אויב, וכן סמל לחסינות מפני פגיעה (וחוסר סובלנות לפגיעה) על ידי כל יציר בריאה. צביונו הוא סמל הכוח העליון ביותר. שום אדם או אנשים לא יכולים להפריע לעבודתו או לצביונו, ואינם רשאים לעשות זאת. אך אישיותו של האדם אינה אלא סמל לעליונותו הקלה של האדם על הבהמה. לאדם כשלעצמו אין סמכות, אין אוטונומיה, ואין יכולת להתעלות מעל עצמו, אלא במהותו הוא נתון לשליטתם של כל מיני אנשים, מאורעות ודברים. שמחתו של האל נובעת מקיומם והופעתם של צדק ואור, בגלל השמדת האופל והרוע. הוא שמח להביא את האור וחיים טובים לאנושות; שמחתו היא שמחה צודקת, סמל לקיומם של כל הדברים החיוביים, ועוד יותר מכך, סמל מבשר טובות. כעסו של האל נובע מהנזק שקיומו של חוסר הצדק והפרעתו גורמים לאנושות שלו, בגלל קיומם של רוע ושל אופל, בגלל קיומם של דברים הדוחקים החוצה את האמת, ועוד יותר מכך, בגלל קיומם של דברים המתנגדים למה שטוב ויפה. כעסו הוא סמל לכך שכל הדברים השליליים אינם קיימים עוד, ויותר מכך, הוא סמל לקדושתו. צערו נובע מהאנושות, שעבורה יש לו תקוות אך היא נפלה לתוך האופך, וזאת משום שהעבודה שהוא עושה באדם אינה עולה בקנה אחד עם כוונותיו, משום שהאנושות שהוא אוהב אינה יכולה כולה לחיות באור. הוא חש צער על האנושות התמימה, על האדם הישר אך הבור, ועל האדם הטוב, אך חסר דעות משלו. צערו הוא סמל לטובו ולרחמיו, סמל ליופי ולחסד. אושרו, כמובן, נובע מהבסת אויביו ומהשגת נאמנותו הכנה של האדם. יותר מכך, הוא נובע מגירוש והשמדה של כל כוחות האויב, ומכך שהאנושות זוכה לחיים טובים ושלווים. אושרו של האל אינו דומה לשמחתו של האדם; אלא, זוהי תחושה של איסוף פירות טובים, תחושה הגדולה אף יותר משמחה. אושרו הוא סמל לכך שמעתה ואילך האנושות משתחררת מסבל, וסמל לכך שהאנושות נכנסת לעולם של אור. רגשות האנושות, לעומת זאת, מתעוררים כולם למען האינטרסים שלה, לא למען צדק, אור, או מה שיפה, ובוודאי שלא למען החסד שהוענק מהשמיים. רגשות האנושות הם אנוכיים ושייכים לעולם האופל. הם אינם מתעוררים למען רצון האל, קל וחומר שלא למען תוכניתו של האל, ולכן לעולם לא ניתן לדבר על האדם ועל האל בנשימה אחת. האל הוא לעד עליון ולעד מכובד, בעוד האדם הוא לעד שפל ולעד חסר ערך. זאת משום שהאל מקדיש את עצמו לאנושות ומשקיע מאמץ למענה לנצח, ואילו האדם לעד תובע ושואף רק למען עצמו. האל עמל לנצח למען הישרדותה של האנושות, אך האדם לעולם אינו תורם דבר למען צדק או אור, וגם אם האדם עושה מאמץ זמני, המאמץ הזה אינו יכול לעמוד ולו בפני מכה אחת, שכן מאמציו של האדם הם תמיד למען עצמו ולא למען אחרים. האדם הוא לעד אנוכי, בעוד האל הוא לעד חסר אנוכיות. האל הוא מקור כל מה שצודק, טוב ויפה, בעוד האדם הוא זה שמקבל בירושה את כל הכיעור והרוע ומביע אותם. האל לעולם לא ישנה את מהות הצדק והיופי שלו, אך האדם עלול לבגוד בצדק ולהתרחק מהאל בכל עת ובכל מצב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חשוב מאוד להבין את צביונו של האל

256. אני צודק, אני אמין, אני האל שבוחן את תוככי לבו של האדם! אני אגלה בן-רגע מי אמיתי ומי שקרי. אין צורך להיבהל. כל הדברים פועלים לפי הזמן שלי. מי רוצה אותי באמת ובתמים ומי לא – אני אומר לכם, בזה אחר זה. פשוט דאגו לאכול הכול, לשתות הכול והתקרבו אליי כשאתם בנוכחותי, ואני אעשה את עבודתי בעצמי. אל תהיו קצרי רוח מדי לקבל תשובות מהירות. עבודתי איננה דבר שניתן לממש את כולו בבת אחת. השלבים שלי וחוכמתי בתוכה, וזו הסיבה לכך שחוכמתי יכולה להיחשף. אני אניח לכם לראות את מה שידיי עושות – הענשת הרעים ותגמול הטובים. אני בהחלט לא מעדיף אף אחד. אוהב בכנות את מי שאוהב אותי בכנות, וחרון אפי לעולם ייצא על מי שאינו אוהב אותי בכנות, כדי שהם יזכרו לעולמי עד שאני האל האמיתי, האל שבוחן את תוככי לבו של האדם. אל תנהג בצורה מסוימת בנוכחות הזולת ובצורה אחרת מאחורי גבו. אני רואה בבירור את כל מעשיך, וגם אם תוכל לשטות באחרים, לא תוכל לשטות בי. אני רואה הכול בבירור. אינך יכול להסתיר דבר. הכול מצוי בידי. אל תחשוב שאתה חכם כל כך ושהחישובים הקטנוניים שלך יועילו לך. אני אומר לך: אין זה משנה כמה תוכניות יערוך האדם, אלף או עשרות אלפים, בסופו של דבר, הוא לא יימלט מידי. ידי שולטת בכל הדברים ובכל העצמים, קל וחומר באדם אחד! אל תנסו לחמוק ממני או להתחבא, אל תנסו לשדל או להסתיר. הייתכן שעדיין אינכם רואים שארשת פניי המהוללת, חרון אפי והמשפט שלי נחשפו בגלוי? אני אשפוט מיד וללא רחמים את כל מי שאינו רוצה אותי בכנות. תמו רחמיי, ולא נותר מהם עוד. אל תהיו צבועים עוד, ושימו קץ לדרכיכם הפרועות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 44

257. אני הראשית ואני התכלית. אני האל האמיתי האחד והשלם שקם לתחייה. אני אומר את דבריי לפניכם, ואתם חייבים להאמין בהחלטיות לדבריי. השמים והארץ יכולים לחלוף, אך אף תו או משיכת קולמוס מדבריי לא יחלפו לעולם. זכרו זאת! זכרו זאת! משביטאתי זאת, אף מילה לא התבטלה וכל מילה תתגשם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 53

258. היקום וכל הדברים כולם נמצאים בידיי. אם אומר – כך יהיה, אם אצווה – כך ייעשה. השטן תחת רגליי; הוא בבור שאין לו תחתית! כאשר קולי נשמע, שמיים וארץ יחלפו ויהיו כלא היו! הכול יתחדש; זוהי אמת נכונה לחלוטין שאין לשנותה. ניצחתי את העולם, וגם את כל הרעים. אני יושב כאן ומדבר אליכם, וכל מי שאוזן לו ישמע, וכל חי יקבל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 15

259. אני עומד מאחורי דבריי, ואני תמיד מביא לידי סיום את מה שאני עומד מאחוריו, ואף אחד אינו יכול לשנות זאת – זה דבר מוחלט. בין אם אלה דברים שאמרתי בעבר או דברים שאומר בעתיד, אגשים את כולם, אחד-אחד, ואאפשר לכל האנושות לראות אותם מתגשמים. זהו העיקרון מאחורי דבריי ועבודתי... מכל מה שקורה ביקום, אין שום דבר שלגביו המילה האחרונה אינה שלי. האם יש דבר שאינו נתון בידיי? כל מה שאני אומר נעשה, ומי בקרב בני האנוש יכול לשנות את דעתי? הייתכן שזו הברית שעשיתי בעולם? שום דבר אינו יכול לעכב את התקדמות התוכניות שלי. אני תמיד נוכח בתוך עבודתי כמו גם בתוכנית הניהול שלי. מיהו בן האנוש שיכול לתחוב את ידו ולהתערב? האם לא אני ערכתי אישית את הסידורים האלה? המישור שמתחיל עכשיו, אין משמעו סטייה מהתוכנית שלי או ממה שחזיתי. קבעתי את כל הדברים האלה מזמן. מי מביניכם מסוגל לתפוס את הצעד הזה בתוכנית שלי? האנשים שלי בוודאי יקשיבו לקולי, וכל אחד ואחד מאלה שאוהבים אותי בכנות יחזרו בוודאות אל כס הכבוד שלי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 1

260. אני אוהב את כל אלה שמשקיעים ומקדישים את עצמם למעני בכנות. אני שונא את כל אלה שנולדו מקרבי אך אינם מכירים אותי ואף מתנגדים לי. לא אנטוש אף אדם התומך בי בכנות, אלא אכפיל את ברכותיו. את כפויי הטובה שמשיבים רעה על נדיבות לבי אעניש כפליים, לא אקל עמם. במלכותי אין הונאה או מרמה ואין גשמיות – במילים אחרות, אין צחנת מתים. תחת זאת, הכול יושר וצדק, טוהר ופתיחות. דבר אינו נסתר או חבוי. הכול רענן, הכול הוא הנאה והארה. מי שממשיך לשאת את צחנת המתים, לא יוכל בשום אופן להישאר במלכותי, ותחת זאת שבט הברזל שלי ימשול בו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 70

261. אני אש מכלה-כל ואיני סובל פגיעה. מפני שאני הוא זה שברא את כל בני האנוש, הם חייבים להתמסר לכל דבריי ומעשיי ואל להם להתנגד. אין לבני האדם זכות להתערב בעבודתי, וקל וחומר שאינם מוסמכים לנתח מה נכון ולא נכון בעבודתי ובדבריי. אני אדון הבריאה, ויצירי הבריאה צריכים להשיג את כל הדברים שאני דורש מהם בלב ירא כלפיי. אל להם להתווכח איתי, ובמיוחד אסור להם להתנגד. אני משתמש בסמכות שלי כדי למלוך על עמי, וכל בני האדם ששייכים לבריאה שלי צריכים להתמסר לסמכות שלי. על אף שאתם עזי מצח וחצופים בפניי כיום, על אף שאתם מורדים בדברים שאני מורה לכם ואינכם יודעים לפחד, אני מקבל את המרדנות שלכם בסובלנות. לא אתרגז באופן שישפיע על עבודתי מפני שהרימות הקטנות וחסרות החשיבות הפכו את העפר בערימת הגללים. למען רצונו של אבי, אני סובל את הקיום המתמשך של כל הדברים שאני מתעב ושל הדברים שאני בוחל בהם, ואמשיך לנהוג כך עד שהאמירות שלי יושלמו, עד הרגע האחרון ממש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כאשר עלי השלכת ישובו לשורשיהם, תתחרטו על כל מעשיכם הרעים

262. מאחר שכבר גמרתם בדעתכם לשרת אותי, לא ארפה מכם. אני אל קנאי ואני אל שקנאי לאנושות. מאחר שכבר שמתם את דברכם על המזבח, לא אהיה סובלני להתרוצצותכם לנגד עיניי, ולא אהיה סובלני כלפיכם אם תשרתו שני אדונים. האם חשבתם שתוכלו לאהוב אחר אחרי ששמתם את דברכם על המזבח שלי ולנגד עיניי? איך ייתכן שארשה לבני האדם לשטות בי כך? האם חשבתם שתוכלו לנדור נדרים ולהישבע לי בלשונכם כלאחר יד? איך ייתכן שנשבעתם בכס המלכות שלי, אני הנשגב מכול? האם חשבתם שהשבועות שלכם כבר עברו מהעולם? אני אומר לכם, גם אם בשרכם יעבור מהעולם, השבועות שלכם אינן יכולות להיעלם. בסופו של דבר, אני אגנה אתכם על סמך השבועות שלכם. אולם אתם חושבים שאתם יכולים להציב את דבריכם בפניי כדי להתמודד איתי ושלבכם יכול לשרת רוחות טמאות ורוחות רעות. איך ייתכן שחמת אפי תהיה סובלנית לבני האדם דמויי הכלבים ודמויי החזירים שמרמים אותי? אני חייב להוציא לפועל את צווי הניהול שלי, ולשחרר מידי הרוחות הטמאות את כל בני האדם ה"אדוקים" והמלאים בעצמם שמאמינים בי כדי "לשרת" אותי באופן ממושמע, כדי להיות לי לשוורים, כדי להיות לי לסוסים וכדי להיות נתונים לרחמי השחיטה שלי. אני אגרום לכם לאמץ מחדש את המסירות שהייתה לכם בעבר ולשרת אותי שוב. אני לא אהיה סובלני כלפי אף ברוא שירמה אותי. האם אתם חושבים שתוכלו להציב לי דרישות ולשקר בפניי בהפקרות? האם אתם חושבים שלא שמעתי ולא ראיתי בעבר את דבריכם או מעשיכם? איך ייתכן שלא אראה את דבריכם ואת מעשיכם? איך ייתכן שארשה לבני האדם לרמות אותי כך?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האופי שלכם כה עלוב!

263. אני האל הייחודי עצמו, ויתרה מזאת, אני דמותו האחת והיחידה של אלוהים, ואף יותר מכך, אני הבשר בשלמותו והתגלמותו המוחלטת של אלוהים. כל מי שיעז לא לירוא אותי, כל מי שיעז להתנגד לי בעיניו, וכל מי שיעז לבטא דברי התנגדות נגדי, ימות לבטח מהקללות והחימה שלי (יהיו קללות כתוצאה מהחימה שלי). בנוסף, כל מי שיעז לא להיות נאמן לי או לא לאהוב אותי כאב, וכל מי שיעז לנסות לשטות בי ימות לבטח כתוצאה מהשנאה שלי. הצדק, המלכותיות והמשפט שלי ישרדו לעולמי עולמים. בתחילה, הייתי אוהב ורחום, אך זה איננו טבעה של האלוהיות המוחלטת שלי. צדק, מלכותיות ומשפט רק מהווים את הטבע שלי – האל המוחלט עצמו. במהלך עידן החסד, הייתי אוהב ורחום. בשל העבודה שהיה עליי לסיים, התאפיינתי בנדיבות אוהבת וברחמים, אך לאחר מכן, לא היה עוד צורך באלה (ולא היו כאלה מאז). הכול צדק, מלכותיות ומשפט, וזהו הטבע המוחלט של האנושיות הרגילה שלי, לצד האלוהיות המוחלטת שלי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 79

264. אני מושל בכל הדברים – אני האל החכם שאוחז בסמכות מלאה, איני מתייחס בסלחנות לאיש ואין בי רחמים או רגשות אישיים. אני מתייחס לכולם במידת הצדק וההגינות ובמלכותיות (אין זה משנה עד כמה אדם הוא רהוט – לא אפטור אותו), ובינתיים אני מאפשר לכולם לראות טוב יותר את הפלא שבמעשיי ואת משמעותם. הענשתי רוחות רעות בזו אחר זו על כל מיני מעשים שעשו, והשלכתי כל אחת מהן אל הבור חסר התחתית. סיימתי את העבודה הזאת לפני ראשית הזמן, ולא הותרתי להן מעמד כלשהו או מקום כלשהו לעשות בו את עבודתן. איש מבין נבחריי, אלה שהועדתי מראש ובחרתי בהם, לא יוכל להיות אי פעם רדוף בידי רוחות רעות, ותחת זאת יהיה קדוש תמיד. באשר לאלה שלא הועדתי מראש ולא בחרתי בהם, אמסור אותם לידי השטן ולא אתיר להם עוד להישאר. הצווים המנהליים שלי קשורים בכל היבט לצדקתי ולמלכותיות שלי. לא אשחרר אפילו אחד מאלה שהשטן עובד עליהם, אלא אשליך אותם יחד עם גופם אל השאול, כי אני שונא את השטן. בשום פנים לא אחוס על השטן, אלא אשמיד אותו כליל ולא אתן לו הזדמנות כלשהי לעשות את עבודתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 70

265. אני אמיט ייסורים על כל צאצא שלי שעדיין אינו מכיר אותי כדי להפגין את כל חרון אפי, את עוצמתי האדירה ואת חוכמתי הרבה. הכול צודק בי ואין בי כלל רשעות, רמאות או נוכלות. כל מי שמושחת ורמאי הוא ודאי בן הגיהינום ונולד בשאול. הכול גלוי בי. כל מה שאני אומר שיתבצע, אכן יתבצע. כל מה שאני אומר שיקום ויהיה, קם ונהיה. ואיש אינו יכול לשנות את הדברים האלה או לחקותם מפני שאני האל האחד עצמו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 96

266. אעניש את הרשעים ואתגמל את הטובים, ואיישם את הצדק שלי ואוציא לפועל את משפטי. אשתמש בדבריי כדי להגשים את הכול ואגרום לכל אדם ולכל דבר לטעום את טעם ידי המייסרת, ואגרום לכל האנשים לחזות במלוא תפארתי, במלוא חוכמתי ובמלוא שפעתי. איש לא יעז לקום ולחרוץ משפט, שכן הכול מתבצע בי. בכך כולם יראו את מלוא כבודי ויטעמו את טעם נצחוני השלם, שכן הכול בא לידי ביטוי בי. כך ניתן לראות את עוצמתי האדירה ואת סמכותי. איש לא יעז לפגוע בי ואיש לא יעז להפריע לי. הכול לגביי יתפרסם בגלוי. מי יעז להסתיר דבר-מה? אין ספק שלא אגלה רחמים כלפי אותו אדם! על חדלי אישים כאלה לקבל ממני עונש חמור, ויש לסלק חלאות כאלה משדה הראייה שלי. אני אמשול בהם במוט ברזל ואשתמש בסמכותי לשפוט אותם ללא שמץ של רחמים ומבלי לחוס כלל על רגשותיהם, שכן אני אלוהים בכבודו ובעצמו, שאין בו את תחושות הבשר, שהוא מלכותי ושאין לפגוע בו. על כולם להבין זאת ולראות זאת, פן יוכו ארצה ויושמדו בידיי "ללא כל סיבה או היגיון", שכן המוט שלי יכה ארצה את כל אלו שפוגעים בי. לא אכפת לי אם הם מכירים את הצווים המנהליים שלי או לא, לא תהיה לכך כל חשיבות מבחינתי, שכן דמותי אינה יכולה לסבול פגיעה מצד איש. זו הסיבה לכך שנאמר שאני אריה. כל מי שאגע בו, אכה אותו ארצה. זו הסיבה לכך שנאמר שזהו חילול הקודש לומר שאני אלוהי החמלה, טוב-הלב והאהבה. במהותי, איני שה אלא אריה. איש אינו מעז לפגוע בי, ואת כל מי שיפגע בי אעניש מיידית במוות, ללא כל רחמים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 120

267. קולי הוא משפט וחרון אף, הוא אינו מקל על איש ולא מגלה רחמים כלפי אף אחד, כי אני הוא אל הצדק בכבודו ובעצמו ואני מלא חרון אף, אני מלא בעירה, טיהור והשמד. דבר בי אינו נסתר ואין בי את תחושות הבשר, אלא להיפך, יש פתיחות, צדק והיעדר משוא פנים. היות שבניי הבכורים מצויים כבר עימי על כס המלכות, מושלים בשלל האומות ובשלל העמים, משפטם של הדברים ושל האנשים שאינם צודקים ואינם צדיקים מתחיל כעת. אני אבדוק אותם היטב בזה אחר זה, לא אחמיץ דבר ואחשוף אותם כליל, שכן השיפוט שלי התגלה במלואו ונערך באופן פתוח לגמרי – לא הסתרתי דבר. אני אפטר מכל אלה שלא עולים בקנה אחד עם כוונותיי ואתן להם ללכת לאבדון לנצח בבור ללא תחתית. שם אניח להם להישרף לנצח. רק זה הוא הצדק שלי ורק זו היושרה שלי. איש אינו יכול לשנות זאת, והכול חייב להיות בשליטתי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 103

268. כל משפט שאני מבטא נושא בתוכו סמכות ושיפוט, ואיש אינו יכול לשנות את דבריי. משביטאתי את דבריי, העניינים יתבצעו לבטח בהתאם לדבריי. זהו הטבע שלי. דבריי הם סמכות, וכל מי שמשנה אותם פוגע בייסורים שאני ממיט, ואני חייב להכות אותו אפיים ארצה. במקרים חמורים, בני אדם כאלה ממיטים חורבן על חייהם שלהם, והם נשלחים לשאול או אל הבור ללא התחתית. זו הדרך היחידה שבה אני מתמודד עם האנושות, ואין לאדם שום דרך לשנות זאת – זה הצו המנהלי שלי. זכרו זאת! איש אינו מורשה להפר את הצו שלי. יש לעשות את הדברים בהתאם לרצוני! בעבר, הקלתי עליכם יותר מדי, ונתקלתם רק בדבריי. דבריי בנוגע להכאת בני אדם אפיים ארצה טרם התממשו. אולם החל מהיום, כל האסונות (אלה שקשורים לצווים המנהליים שלי) יתרחשו בזה אחר זה, כדי להעניש את כל אלה שאינם מתיישרים לפי רצוני. העובדות חייבות לצאת לאור – אחרת, בני האדם לא יהיו מסוגלים לראות את חרון אפי, אלא ישקעו בשחיתות פעם אחר פעם. זהו שלב בתוכנית הניהול שלי, וזה האופן שבו אני עושה את השלב הבא בעבודתי. אני אומר לכם זאת מראש, כדי שתוכלו להימנע מביצוע עבירה ולהימנע מאובדן לנצח. במילים אחרות, מהיום והלאה, אגרום לכל בני האדם, למעט בניי הבכורים, לתפוס את מקומם הראוי בהתאם לרצוני, ואמיט עליהם ייסורים בזה אחר זה. לא אחוס אף על אחד מהם. רק תעזו להיות שוב מושחתים! נראה אתכם מעזים להיות שוב מרדנים! אמרתי בעבר שאני צודק כלפי כולם, שאין בי שמץ של רגשנות, וזה מראה שאסור לפגוע בטבע שלי. זו הדמות שלי. איש אינו יכול לשנות זאת. כל בני האדם שומעים את דבריי וכל בני האדם רואים את ארשת פניי המהוללת. כל בני האדם חייבים להתמסר לי לחלוטין ובאופן גמור – זה הצו המנהלי שלי. כל בני האדם ברחבי העולם ובקצות תבל צריכים לשבח אותי ולהלל אותי, כי אני האל הייחודי עצמו, וכי אני דמותו של אלוהים. איש אינו יכול לשנות את דבריי ואת האמירות שלי, את הדיבור שלי ואת ההתנהגות שלי, מכיוון שאלה העניינים שלי בלבד, ואלה דברים שישנם ברשותי מקדמת דנה ואשר יתקיימו לנצח נצחים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 100

269. הכל יושג באמצעות דבריי – אף אדם לא יכול להשתתף בעבודה שאני אבצע ואף אדם לא יכול לעשות אותה. אני אנקה את האוויר בכל הארצות ואמחה כל זכר לשדים על פני האדמה. כבר התחלתי, ואפתח בשלב הראשון של עבודת הטלת הייסורים שלי במקום משכנו של התנין הגדול האדום כאש. מכך ניתן להבין שהטלתי ייסורים על התבל כולה, ושהתנין הגדול האדום כאש וכל מיני הרוחות בטמאות לא יוכלו להימלט מהייסורים שלי, משום שאני מביט בכל הארצות. כשעבודתי על פני האדמה תושלם, כלומר, כשתקופת המשפט תגיע לקצה, אטיל ייסורים באופן רשמי על התנין הגדול האדום כאש. בני עמי יראו את הייסורים הצודקים שאטיל על התנין הגדול האדום כאש, יביעו שלל שבחים משום צדקי, ויהללו את שמי הקדוש לעד משום צדקי. לכן אתם תמלאו את חובתכם באופן רשמי, ותשבחו אותי באופן רשמי בכל הארצות לעולם ועד!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 28

270. עתה הגיעה העת שבה אני קובע את סופו של כל אדם, לא השלב שבו התחלתי להכין את האדם. אני רושם בספר הרשומות שלי, בזה אחר זה, את דבריו ומעשיו של כל אדם, את מסלול נהייתו אחריי, את סיווגו האינהרנטי ואת הביטויים הסופיים שלו. באופן זה איש לא יחמוק מידי, וכולם ימוינו איש איש לסוגו על פי הקצאתי, ולא משנה באיזה סוג אדם מדובר. אני קובע את יעדו של כל אדם לא על בסיס גיל, ותק, או כמות הסבל, ובוודאי שלא על בסיס עליבותו, אלא על פי השאלה אם הוא ניחן באמת. אין ברירה אחרת מלבד זו. עליכם להבין שכל אלה שאינם נוהים אחר רצון האל ייענשו, ללא יוצא מן הכלל. זהו דבר שאיש אינו יכול לשנותו. לכן, כל הנענשים באים על עונשם בשל צדקת האל וכתגמול על אינספור מעשיהם הרעים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכן מספיק מעשים טובים למען ייעודך

271. אם האמנת שנים רבות והתרועעת איתי זמן רב, אך נותרת מרוחק ממני, אני אומר שאתה ודאי פוגע לעתים קרובות בצביון האל, וקשה מאוד לשער מה יהיה סופך. אם שנות ההתרועעות הרבות איתי לא רק שלא הפכו אותך לאדם הניחן באנושיות ובאמת, אלא אף הטמיעו בטבעך את דרכיך הרעות, ולא רק שגאוותנותך הוכפלה, אלא שגם אי-ההבנות שלך כלפיי התרבו, עד כדי כך שאתה רואה בי שותף זוטר שלך, אז אני אומר שמצב החולי שלך אינו עוד שטחי, אלא חדר עד לשד עצמותיך. כל שנותר הוא להמתין שיסדרו את הלווייתך. אין צורך שתתחנן אז בפניי שאהיה אלוהיך, כי ביצעת חטא שדינו מוות, חטא שאין עליו כפרה. גם אם הייתי יכול לרחם עליך, האל שבשמיים יתעקש ליטול את חייך, כי פגיעתך בצביון האל אינה בעיה רגילה, אלא עניין חמור ביותר. כשיגיע הזמן, אל תאשים אותי שלא הזהרתי אותך מראש. הכל מסתכם בזה: ברגע שאתה מתייחס למשיח – האל שעל פני האדמה – כאדם רגיל, כלומר, כשאתה מאמין שהאל הזה אינו אלא אדם, אז תאבד. זוהי אזהרתי היחידה לכולכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כיצד להכיר את האל שעל פני האדמה

272. רחמיי מובעים כלפי אלה שאוהבים אותי ומוותרים על עצמם. ואילו העונש הפוקד את עושי הרע הוא בדיוק הוכחה לצביוני הצודק, ויתרה מכך, עדות לזעמי. כשיבוא האסון, כל המתנגדים לי יבכו כשיפלו קורבן לרעב ולמגיפה. אלה שביצעו כל מיני מעשים רעים, אך נהו אחריי שנים רבות, לא יימלטו מלשלם על חטאיהם; גם הם יוטלו אל תוך האסון, שכמותו לא נראה אלא רק לעתים רחוקות במשך מיליוני שנים, והם יחיו במצב מתמיד של בהלה ופחד. ואלה מבין חסידיי, שהפגינו כלפיי נאמנות מוחלטת, ישמחו ויהללו את עוצמתי. הם יחוו סיפוק שאין לתארו ויחיו בתוך שמחה שכמוה לא הענקתי מעולם לאנושות. כי אני מוקיר את מעשיו הטובים של האדם ומתעב את מעשיו הרעים. מאז שהתחלתי להנהיג את האנושות, קיוויתי בשקיקה לזכות בקבוצת אנשים שמאוחדים עמי בנפש. ואילו את אלה שאינם מאוחדים עמי בנפש, מעולם לא שכחתי; אני תמיד מתעב אותם בלבי, וממתין להזדמנות לגרום להם לתת את הדין על מעשיהם הרעים, דבר שאתענג לראות. עתה יומי הגיע סוף סוף, ואיני צריך להמתין עוד!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכן מספיק מעשים טובים למען ייעודך

273. אני אתקן את העוולות של העולם האנושי. אעשה את עבודתי במו ידיי ברחבי העולם כולו ואאסור על השטן לפגוע שוב באנשיי, אאסור על אויביי לעשות שוב כאוות נפשם. אהפוך למלך על פני האדמה ואעביר את כס מלכותי לשם, ואגרום לכל אויביי ליפול ארצה ולהתוודות על חטאיהם בפניי. בצער מלווה בכעס, אשטח את התבל כולה, לא אחוס על איש ואעורר אימה בלב אויביי. אהפוך את פני האדמה כולם לעיי חורבות ואהפוך את כל אויביי לעיי חורבות, כך שלא יוכלו עוד להשחית את האנושות. תוכניתי כבר נקבעה ואיש לא יוכל לשנות אותה, יהיה אשר יהיה. כשארחף מעל התבל בפאר מלכותי, האנושות כולה תתחדש והכול ישוב לחיים. האדם לא יבכה עוד וכבר לא יקרא אליי לעזרה. אז אשמח בלבי ובני האדם ישובו אליי בחדווה. התבל כולה, מן המסד עד הטפחות, תתעורר בצהלה...

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 27

274. ציון! עלזי ושמחי! ציון! שירי בקול! חזרתי עטור ניצחון, חזרתי מנצח! כל העמים! מהרו ועמדו לפי הסדר! כל יצירי הבריאה! עצרו, כי דמותי ניצבת מול היקום כולו ומופיעה במזרח העולם! מי מעז לא לכרוע ברך ולסגוד לי? מי מעז לא לקרוא לי האל האמיתי? מי מעז לא להביט למעלה בלב ירא-אל? מי מעז לא להלל? מי מעז לא לעלוז ולשמוח? אנשיי ישמעו את קולי, בניי ישרדו במלכותי! הרים, נהרות וכל הדברים יריעו עד בלי קץ וידלגו אנה ואנה ללא הרף. בזמן הזה, איש לא יעז לסגת ואיש לא יעז להתקומם ולהתנגד. זה המעשה הנפלא שעשיתי, ועוד יותר מכך, זו עוצמתי האדירה! אגרום לכל דבר להיות בעל לב ירא-אל כלפיי, ואף יותר מכך, אגרום לכל דבר לשבחני. זו המטרה העילאית של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלי, וכך ציוויתי. אפילו אדם אחד, אפילו חפץ אחד ואפילו אירוע אחד לא יעז להתקומם ולהתנגד לי. כל אנשיי ינהרו אל ההר שלי (במילים אחרות, אל העולם שאברא בעתיד), והם ייכנעו לי, שכן יש בי מלכותיות, משפט וסמכות. (הדברים מתייחסים לתקופה שבה אהיה בגוף. יש לי גם סמכות בבשר, אך היות שאין לגבור על מגבלות הזמן והמרחב בתוך הבשר, לא ניתן לומר שזכיתי בתהילה מלאה. למרות שאני משיג את הבנים הבכורים כבשר, לא ניתן לומר שזכיתי בתהילה. רק כאשר אשוב לציון ואשנה את מראי, ניתן יהיה לומר שיש לי סמכות – היינו שזכיתי בתהילה.) דבר לא יהיה לי קשה. הכול יושמד בהבל פי, ובהבל פי הכול ייברא ויובא לידי שלמות. כזו היא עוצמתי האדירה וכזו היא סמכותי. היות שאני מלא בעוצמה ובסמכות, אין אדם שיכול להעז להפריע לי. כבר ניצחתי את הכול, כבר ניצחתי את כל בני המרדות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 120

275. אלוהים ברא את האנושות. גם אם בני אנוש הושחתו וגם אם הם לא חסידים שלו, אלוהים מתייחס אליהם כאל בבת עינו – או כפי שבני אדם היו אומרים, הוא מתייחס אליהם כאל יקיריו – ולא כאל צעצועים שלו. על אף שאלוהים אומר שהוא הבורא והאדם הוא ברוא שלו, מה שאולי נשמע כאילו יש הבדל מה בדרגה ביניהם, למעשה, כל מעשיו של אלוהים למען האנושות חורגים בהרבה מהמצופה בקשר מסוג זה. אלוהים אוהב את האנושות, משגיח על האנושות ודואג לאנושות, והוא מקיים את האנושות ללא הרף וללא הפסק. הוא לעולם לא מרגיש בלבו שזו עבודה נוספת או דבר שראוי להערכה מיוחדת. הוא גם לא מרגיש שהושעת האנושות, קיום האנושות והענקת הכל לאנושות הם תרומה אדירה למענה. הוא בסך הכול מקיים את האנושות בשקט ובדממה, בדרכו שלו ובאמצעות מהותו שלו ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. לא משנה כמה תמיכה וכמה עזרה האנושות מקבלת ממנו, אלוהים לעולם לא חושב על כך או מנסה לזכות בהערכה. דבר זה נובע ממהותו של אלוהים והוא גם ביטוי אמיתי ומדויק של טבעו של אלוהים.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של האל, צביונו של האל והאל עצמו א'

276. לילות רבים הדיר אלוהים שינה מעיניו כדי לבצע את העבודה של האנושות. מלמעלה ועד למעמקים, הוא ירד אל הגיהינום שבו האדם חי כדי להעביר את ימיו עם האדם. הוא מעולם לא התלונן על מצב המחיה העלוב בקרב בני האדם ולא הוכיח את האדם על מרדנותו, אלא שהוא סובל השפלה מאין כמוה בעת שהוא מבצע את עבודתו באופן אישי. איך ייתכן שמקומו של אלוהים יהיה בגיהינום? איך ייתכן שהוא יעביר את חייו בגיהינום? אולם למען כל האנושות, וכדי שהאנושות כולה תוכל למצוא מנוח בהקדם האפשרי, אלוהים סבל השפלות ועוולות כדי לרדת ארצה, ונכנס באופן אישי ל"גיהינום" ול"שאול", אל גוב האריות, כדי להושיע את האדם. מה נותן לאדם את הזכות להתנגד לאלוהים? איזו סיבה יש לו להתלונן על אלוהים? איך ייתכן שתהיה לו עזות המצח להביט באלוהים? אלוהים משמיים ירד אל ארץ החטא הזו, המזוהמת מאין כמותה, והוא מעולם לא התמרמר או התלונן על האדם, אלא שהוא מקבל בשקט את ההרס^[1] והדיכוי של האדם. הוא מעולם לא השיב לאדם על הדרישות בלתי סבירות שלו, מעולם לא דרש דרישות מוגזמות מהאדם, ומעולם לא דרש דרישות בלתי סבירות מהאדם. הוא בסך הכול עושה את כל העבודה שהאדם דורש מבלי להתלונן: הוראה, הארה, הוכחה, זיכוך במילים, הזכרה, שכנוע, ייעוץ, שיפוט וגילוי. איזה משלביו לא היה למען חייו של האדם? על אף שהוא הסיר את הסיכויים העתידיים של האדם ואת גורלו, איזה מהשלבים שאלוהים ביצע לא נועד לגורלו של האדם? איזה מהם לא היה למען להישרדותו של האדם? איזה מהם לא נועד לשחרור האדם מהסבל והדיכוי של כוחות החושך האפלים כמו הלילה? איזה מהם לא היה למען האדם? מי יכול להבין את לבו של אלוהים, שהוא כמו לבה של אם אוהבת? מי יכול לתפוס את לבו הנלהב של אלוהים?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודה והיווכחות (9)

הערות שוליים:

1. המילה "הרס" משמשת כדי לחשוף את המרדנות של האנושות.

277. כשהאל בא אל פני האדמה, הוא לא היה שייך לעולם, והוא לא התגלם כבשר ודם כדי ליהנות מהעולם. הוא נולד במקום שבו עבודתו תוכל לחשוף את צביונו ולהיות משמעותית ביותר, ולא משנה אם הייתה זו ארץ קדושה או מזוהמת. בלי קשר למקום שבו הוא עובד, הוא קדוש. הוא ברא את כל הדברים בעולם, אם כי השטן השחית אותם. אולם כל הדברים עדיין שייכים לאל. כולם נתונים בידיו. הוא בא לארץ מזוהמת ועובד בה כדי לחשוף את קדושתו. הוא עושה זאת רק למען עבודתו, כלומר, הוא סובל השפלה אדירה בביצוע עבודה כזו, רק כדי להושיע את האנשים בארץ המזוהמת הזו. הדבר נעשה למען עדות, למען האנושות כולה. עבודה כזו מראה לאנשים את צדקתו של האל, והיא מיטיבה להפגין את עליונותו. גדולותו ויושרו מתבטאים בדיוק בישועה של קבוצת אנשים נחותים, שהאחרים בזים להם. העובדה שהוא נולד בארץ טמאה אינה מוכיחה שהוא שפל. היא פשוט מאפשרת לכל יצירי הבריאה לחזות בגדולתו ובאהבתו האמיתית לאנושות. ככל שהוא פועל כך יותר, כך הדבר מגלה יותר את אהבתו הטהורה לאדם, שאין בה רבב. האל קדוש וצודק, למרות שהוא נולד בארץ טמאה, ולמרות שהוא חי בקרב האנשים האלה המלאים בזוהמה, בדיוק כפי שישוע חי בקרב חוטאים בעידן החסד. האם כל פרט ופרט בעבודתו לא נעשה למען הישרדות האנושות כולה? האם היא לא נועדה כולה כדי שהאנושות תוכל לזכות בישועה אדירה? לפני אלפיים שנה, אלוהים חי עם חוטאים במשך כמה שנים. הוא עשה זאת למען הגאולה. כיום, הוא חי בקרב קבוצה של בני אדם מטונפים ממעמד נמוך. הוא עושה זאת למען הישועה. האם כל העבודה הזו לא נועדה למענכם, בני האנוש? אם העבודה לא נועדה להושיע את האנושות, מדוע הוא חי וסבל עם חוטאים במשך כל כך הרבה שנים לאחר שנולד באבוס? אם העבודה לא נועדה להושיע את האנושות, מדוע הוא חזר כבשר ודם בפעם השנייה, נולד בארץ הזו, שבה מתקהלים שדים, וחי עם בני האדם שהשטן השחית אותם באופן יסודי? האין אלוהים נאמן? איזה חלק בעבודתו לא נועד למען האנושות? איזה חלק ממנה לא נועד למען גורלכם? אלוהים קדוש – זו עובדה נצחית. טינופת לא מזהמת אותו, על אף שהוא בא לארץ מטונפת. פירוש הדבר של כל זה הוא שאהבתו של אלוהים לאנושות חסרת אנוכיות לחלוטין, ושהסבל וההשפלה שהוא חווה אדירים ביותר! האם אינכם יודעים איזו השפלה אדירה הוא סובל למען כולכם ולמען גורלכם? במקום להושיע בני אדם דגולים או את בניהן של משפחות עשירות ורבות השפעה, הוא מושיע דווקא את בני האדם מהמעמד הנמוך שאחרים מזלזלים בהם. האין כל זה מהווה את קדושתו? האין כל זה מהווה את הצדק שלו? למען הישרדות האנושות כולה, הוא מעדיף להיוולד בארץ מטונפת לסבול את כל ההשפלות. אלוהים אמיתי מאוד – הוא אינו עושה עבודת שקר. האין זה נכון שכל שלב בעבודתו נעשה באופן מעשי כל כך? על אף שכל בני האדם משמיצים אותו ואומרים שהוא יושב לשולחן עם חוטאים, ואפילו שכל בני האדם לועגים לו ואומרים שהוא חי בקרב בני הזוהמה, בקרב בני האדם מהמעמד הנמוך ביותר, הוא בכל זאת מקדיש את עצמו בחוסר אנוכיות, והאנושות בכל זאת דוחה אותו כך. האין הסבל שהוא חווה גדול מהסבל שלכם? האין העבודה שהוא עושה גדולה יותר מהמחיר שאתם שילמתם?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חשיבות ישועתם של צאצאי מואב

278. אלוהים הצטנע עד כדי כך כדי לעשות את עבודתו בבני האדם המטונפים והמושחתים האלה וכדי להפוך את בני האדם השייכים לקבוצה הזו למושלמים. אלוהים לא רק התגלם כבשר ודם כדי לחיות ולאכול בקרב בני האדם, כדי לרעות את בני האדם וכדי לספק את צרכיהם של בני האדם. חשובה מכך העובדה שהוא עושה את עבודת הישועה והכיבוש האדירות שלו על בני האדם האלה, המושחתים באופן בלתי נסבל. הוא בא אל לב לבו של התנין הגדול האדום כאש כדי להושיע את בני האדם האלה, המושחתים ביותר, כדי שכל בני האדם יוכלו להשתנות ולהפוך לחדשים. הסבל האדיר שבו האל נושא הוא לא רק הסבל שעובר אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אלא שהיא בעיקר ההשפלה העצומה שרוח האל סובלת – היא מצטנעת ומסתתרת עד כדי כך שהיא הופכת לאדם רגיל. האל התגלם ועטה גוף של בשר ודם כדי שבני האדם יראו שיש לו חיים וצרכים של אנושיות רגילה. די בכך כדי להוכיח שאלוהים הצטנע במידה רבה. רוח האל מתממשת כבשר ודם. רוח האל כה נעלה ואדירה, ובכל זאת היא עוטה גוף של בן אנוש מן השורה, של בן אנוש חסר משמעות, כדי לעשות את עבודתה של רוח האל. מבחינת האיכות, התובנות, ההיגיון, האנושיות והחיים של כל אחד מכם, אתם באמת לא ראויים לקבל עבודה כזו של האל, ואתם באמת לא ראויים שהאל יישא בסבל כזה למענכם. האל כה נשגב. הוא נעלה עד כדי כך ובני האדם כל כך שפלים, ועדיין הוא מבצע בהם עבודה. לא רק שהוא התגלם כבשר ודם כדי לקיים את בני האדם ולדבר אל בני האדם, אלא שהוא גם חי יחד עם בני האדם. אלוהים כל כך צנוע וכה חביב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק בני האדם שמתמקדים בנוהג יכולים להפוך למושלמים

279. למשמעות של כל מה שהאל עושה יש עומק ניכר. חשוב למשל על צליבתו של ישוע. מדוע ישוע היה חייב להיצלב? האם זה לא היה כדי לגאול את כל האנושות? לכן, ישנה משמעות רבה להתגלמותו הנוכחית של האל ולכך שהוא חווה את סבלו של העולם – זה למען יעדה היפה של האנושות. בעבודתו, האל תמיד עושה בדיוק את הדבר המעשי ביותר. מדוע האל רואה את האדם כנקי מחטא, ולאדם יכול להיות המזל הטוב לבוא אל לפני האל? זה כיוון שישוע מוסמר לצלב, נשא את חטאי האדם וגאל את האנושות. מדוע, אם כן, האנושות לא תסבול יותר, לא תרגיש צער, לא תזיל דמעות ולא תיאנח יותר? זה כיוון שהתגלמותו הנוכחית של האל לקחה על עצמה את כל הסבל הזה, והסבל הזה נסבל כעת עבור האדם. הדבר דומה לאם שמתבוננת בילדה החולה ומתפללת לשמיים, מייחלת לכך שחייה שלה יקוצרו אם המשמעות תהיה שילדה יירפא. גם האל עובד באופן הזה, מציע את כאבו בתמורה ליעד היפה שנכון לאנושות. לא יהיה יותר צער, לא יהיו יותר דמעות, לא יהיו יותר אנחות ולא יהיה יותר סבל. האל משלם את המחיר – העלות – על ידי כך שהוא חווה באופן אישי את סבלו של העולם בתמורה ליעד היפה שיבוא עבור האנושות לאחר מכן. המשמעות של האמירה שזה נעשה "בתמורה" ליעד היפה אינה שלאל אין כוח או סמכות להעניק לאנושות יעד יפה, אלא שהאל רוצה למצוא הוכחה מעשית וחזקה יותר כדי לשכנע אנשים באופן מוחלט. האל כבר חווה את הסבל הזה, לכן הוא ראוי, יש לו את הכוח, ויתרה מכך יש לו את הסמכות להביא את האנושות ליעד היפה, לתת לאנושות את היעד היפה ואת ההבטחה הזו. השטן ישתכנע לגמרי; כל הדברים הנבראים ביקום ישתכנעו לגמרי. בסופו של דבר, האל יאפשר לאנושות לקבל את הבטחתו ואהבתו. כל דבר שאלוהים עושה הוא מעשי, שום דבר ממה שהוא עושה אינו ריק מתוכן והוא חווה את הכול בעצמו. אלוהים משלם את מחיר התנסותו בסבל בתמורה ליעד סופי עבור האנושות. האין זו עבודה מעשית? הורים עשויים לשלם מחיר ממשי למען ילדיהם והדבר מייצג את אהבתם לילדיהם. בעשותו כך, האל בהתגלמותו פועל, כמובן, ביושר ובנאמנות עמוקה לאנושות. מהות האל נאמנה. הוא מקיים את דברו, ומעשיו משיגים מטרתם. כל דבר שהוא עושה למען בני האדם נעשה ביושר. הוא לא סתם משמיע מילים. כשהוא אומר שישלם מחיר, הוא משלם מחיר ממשי. כשהוא אומר שייקח על עצמו את סבל האנושות ויסבול במקומה, הוא ממש בא לחיות בקרבה, לחוש ולהתנסות בסבל באופן אישי. לאחר מכן, כל הדברים ביקום יכירו בכך שכל מעשי האל צודקים ונכונים, ושהם כולם מעשיים: זוהי ראייה חזקה ביותר. בנוסף, האנושות תגיע ליעד יפהפה, וכל הנותרים ישבחו את אלוהים. הם יהללו את מעשי האל שאכן נעשו מתוך אהבתו לאנושות. אלוהים בא בקרב האדם בענווה, כאדם רגיל. הוא לא רק מבצע עבודה כלשהי, מדבר כמה מילים ואז עוזב, אלא הוא מדבר ועובד בצורה מעשית תוך שהוא חווה את מכאובי העולם. רק כשיסיים לחוות את המכאוב הזה, הוא יעזוב. כל כך אמיתית ומעשית היא עבודתו של אלוהים. כל הנותרים יהללו אותו בשלה ויחזו בנאמנותו של האל לאדם ובטוב לבו. מהות האל היפה והטובה מתגלית בחשיבות התגלמותו כבשר ודם. כל מעשיו נעשים ביושר. כל אמירותיו כנות ונאמנות. כל דבר שהוא מתכוון לעשות, הוא עושה בצורה מעשית וכאשר צריך לשלם מחיר, הוא משלם אותו בפועל. הוא לא סתם מפזר מילים. אלוהים אל צודק, אלוהים אל נאמן.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, ההיבט השני של חשיבות ההתגלמות כבשר ודם

280. האל מחשיב את המאורע הזה של ניהולו את האנושות, של הושעתו את האנושות, כחשוב יותר מכל דבר אחר. הוא עושה את הדברים האלה לא רק באמצעות מחשבתו, ולא רק באמצעות דבריו, ובוודאי שהוא לא עושה אותם כלאחר יד – הוא עושה את כל הדברים הללו עם כוונות, תוך שיש לו תוכנית, מטרה ואמות מידה. ניתן לראות שהמאורע הזה של עבודת האל להושעת האנושות נושא משמעות רבה עבור האל והאדם גם יחד. לא משנה כמה קשה העבודה, לא משנה כמה גדולים המכשולים שבפניה, לא משנה כמה חלשים בני האדם או כמה עמוקה מרדנותם, אף אחד מהדברים האלה לא קשה עבור האל. האל מעסיק את עצמו, הוא משקיע מדם ליבו והוא מנהל את העבודה שברצונו לבצע. הוא גם מסדר הכול ומחזיק בריבונות על כל אותם האנשים שבהם הוא רוצה לבצע עבודה ועל כל העבודה שהוא רוצה לעשות – לכל זה אין תקדים. זו הפעם הראשונה שהאל עושה שימוש בשיטות האלה ומשלם מחיר גבוה כל כך עבור המיזם רחב ההיקף לניהול האנושות והושעתה. בעת שהאל מבצע את כל העבודה הזו, הוא מביע בפני בני האדם את דם ליבו ומשחרר אותו לאנושות, טיפין טיפין וללא כל סייג, כמו גם את תכונות האל ומהותו, את חוכמתו ואת כול יכולתו וכל היבט של צביונו. ההבעה והשחרור של שיטות אלה הם חסרי תקדים. כך, בכל רחבי תבל, מלבד האנשים שהאל רוצה לנהל ולהושיע, מעולם לא היו ברואים כה קרובים לאלוהים, שהיה להם קשר כה אינטימי עמו. האנושות, אותה הוא רוצה לנהל ולהושיע, היא חשובה מכול בליבו, והוא מעריך את האנושות הזו מעל לכל דבר אחר. על אף שהוא שילם מחיר גבוה עבורה, ועל אף שהוא נפגע ממנה ושהיא מורדת בו שוב ושוב, אין לו תלונות או חרטות, והוא בכל זאת לא עוזב אותה ולא מוותר עליה וממשיך לבצע את עבודתו ללא הפסקה. זאת מכיוון שהוא יודע שבמוקדם או במאוחר, יבוא יום שבו בני האדם יתעוררו לקריאה שבדבריו, ודבריו ייגעו ללבם, והם יכירו בו כאדון הבריאה וישובו אליו...

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של האל, צביונו של האל והאל עצמו ג'

281. כשתהיו מסוגלים להעריך באמת את מחשבותיו וגישתו של אלוהים כלפי האנושות, כשתוכלו באמת להבין את רגשותיו ודאגתו של אלוהים כלפי כל ברייה, תוכלו גם להבין את המסירות והאהבה שהוא מעניק לכל אדם ואדם שהבורא ברא. כשהדבר יקרה, תשתמשו בשני ביטויים כדי לתאר את אהבתו של אלוהים – מה הם הביטויים הללו? יש אנשים שאומרים "בלתי אנוכית" ויש שאומרים "נדבנית". מבין שני אלה, הביטוי "נדבנית" מתאים פחות מכל לתיאור אהבתו של אלוהים. זו מילה שאנשים משתמשים בה לתיאור מחשבותיו ורגשותיו הפתוחים של אדם. אני ממש מתעב את המילה הזאת, מכיוון שהיא מתייחסת להפצת צדקה בצורה אקראית, ללא אבחנה וללא עקרונות. זהו ביטוי רגשני מדי של אנשים מטופשים ומבולבלים. כשהמילה הזו משמשת לתיאור אהבתו של אלוהים, בלתי נמנע שיהיה הֶקשר של חילול הקודש. יש לי שני ביטויים שיתארו טוב יותר את אהבתו של אלוהים – מהם הביטויים האלה? הראשון הוא "אדירה". האין זו מילה חזקה מאוד? השני הוא "עצומה". ישנה משמעות ממשית מאחורי שני הביטויים הללו שאני משתמש בהם לתיאור אהבתו של אלוהים. באופן מילולי, "אדירה" מתארת נפח או קיבולת של דבר מה, אך לא משנה עד כמה הדבר גדול – זה משהו שאנשים יכולים לראות ולחוש. זאת מכיוון שהדבר קיים, הוא אינו מופשט, והוא נותן לאנשים את התחושה שהוא יחסית מדויק ומעשי. בלי קשר לשאלה אם אתם מסתכלים עליו מזווית שטוחה או תלת-ממדית, אתם לא צריכים לדמיין את קיומו, מכיוון שהוא דבר שקיים באמת. על אף שהשימוש במילה "אדירה" לתיאור אהבתו של אלוהים יכול לגרום לתחושה שהוא מכמת את אהבתו, הוא גם יכול לתת את התחושה שהיא בלתי ניתנת לכימות. אני אומר שאהבתו של אלוהים ניתנת לכימות, מכיוון שאהבתו אינה סוג של דבר שאינו קיים, והיא אינה נובעת מאיזו אגדה. במקום זאת, היא דבר שמשותף לכל הדברים שתחת שלטון אלוהים ואשר כל הברואים נהנים ממנו בדרגות שונות ומנקודות מבט שונות. על אף שאנשים לא יכולים לראותה או לגעת בה, האהבה הזו מזינה ומחייה את כל הדברים, בעת שהיא מתגלה טיפין טיפין בחייהם, והם נמנים ונושאים עדות על אהבת האל עליה הם מתענגים בכל רגע ורגע. אני אומר שאהבתו של אלוהים אינה ניתנת לכימות מכיוון שהמסתורין של אלוהים המזין ומספק את צורכי הכל הוא דבר שקשה לבני האדם להבין לעומק, כמו גם מחשבותיו של אלוהים עבור כל הדברים, ובמיוחד למען האנושות. כלומר איש אינו מודע לדם ולדמעות שהבורא הזיל למען האנושות. איש אינו יכול להבין את עומקה או את משקלה של אהבת הבורא לאנושות שהוא ברא במו ידיו. תיאור אהבתו של אלוהים כאדירה משמש כדי לסייע לאנשים להעריך ולהבין את עומקה ואת אמיתות קיומה. הוא משמש גם כדי שאנשים יוכלו להבין יותר לעומק את המשמעות הממשית של המילה "בורא", וכדי שאנשים יוכלו להשיג הבנה עמוקה יותר של המשמעות האמיתית של התיאור "בריאה". מה מתארת המילה "עצום" בדרך כלל? היא משמשת בדרך כלל לתיאור האוקיינוס או היקום, למשל היקום העצום, או האוקיינוס העצום. רוחבו ועומקו השקט של היקום נשגב מהבנה אנושית, דבר השובה את דמיון האנשים, הנמלאים הערצה אליו. המסתורין והעומק שלו נמצאים בטווח ראייה, אך מחוץ להישג יד. כשאתם חושבים על האוקיינוס, אתם חושבים על רוחבו – הוא נראה חסר גבולות ואתם יכולים לחוש את היותו מסתורי וכוללני. זו הסיבה לכך שהשתמשתי במילה "עצום" לתיאור אהבתו של אלוהים. היא משמשת לסייע לאנשים להרגיש כמה היא יקרה ולחוש את היופי העמוק של אהבתו ושהעוצמה של אהבתו של אלוהים היא אינסופית ונרחבת. היא משמשת לסייע להם להרגיש את קדושת אהבתו, את כבודו של אלוהים ואת היותו בלתי ניתן לפגיעה, כפי שמתגלה באמצעות אהבתו.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של האל, צביונו של האל והאל עצמו ג'

282. יש דבר מה במהותו ובטבעו של אלוהים שקל מאוד לא לשים לב אליו, דבר מה שיש רק לאלוהים ולא לאף אדם, לרבות אלה שנחשבים לבני אדם דגולים וטובים, או שיש המדמיינים שהם אלוהים. מהו הדבר הזה? זהו חוסר אנוכיותו של אלוהים. כשאנחנו מדברים על חוסר אנוכיות, אתם אולי חושבים שגם אתם חסרי אנוכיות, משום שבכל הנוגע לילדיכם, אתם לעולם לא מתמקחים איתם ואתם נדיבים כלפיהם, או שאתם חושבים שאתם חסרי אנוכיות ביחס להוריכם. תהיה מחשבתכם אשר תהיה, אתם לפחות מבינים את המונח "חוסר אנוכיות" ורואים בו דבר חיובי, וחושבים שלהיות אדם חסר אנוכיות הוא דבר נאצל. כשאתם חסרי אנוכיות, קרנכם עולה בעיני עצמכם. אך אין איש שיכול לראות את חוסר האנוכיות של אלוהים בכל דבר, בבני האדם, באירועים ובדברים, ובעבודתו של אלוהים. מדוע כך הדבר? מפני שהאדם כל כך אנוכי! מדוע אני אומר זאת? האנושות חיה בעולם חומרי. אתם אולי חסידי אל, אך אף-פעם אינכם רואים או מבינים איך אלוהים מקיים אתכם, אוהב אתכם ודואג לכם. מה אתם כן רואים? אתם רואים את קרוביכם בדם שאוהבים אתכם או מטפחים אתכם. אתם רואים את הדברים שמועילים לבשרכם ודמכם. אכפת לכם מבני האדם ומהדברים שאתם אוהבים. זהו חוסר אנוכיותו המזויף של האדם. עם זאת, בני אדם "חסרי אנוכיות" כאלה לעולם לא חושבים על אלוהים שמעניק להם חיים. בהשוואה לאלוהים, חוסר אנוכיותו של האדם נראה אנוכי ובזוי. חוסר האנוכיות שהאדם מאמין בו הוא ריקני ולא מציאותי, מעושה, לא תואם את אלוהים ולא קשור לאלוהים. חוסר האנוכיות של האדם הוא למען עצמו, בעוד שחוסר האנוכיות של אלוהים הוא גילוי אמיתי של מהותו. בדיוק בגלל חוסר האנוכיות של אלוהים האדם מקבל ממנו זרם יציב של אספקה. ייתכן והנושא הזה, שאני מדבר עליו היום, לא באמת נוגע ללבכם ואתם רק מהנהנים באישור; אך כשתנסו להעריך את לבו של אלוהים בלבכם, תגלו מבלי משים: מבין כל בני האדם, העניינים והדברים שאתם יכולים לחוש בעולם הזה, רק חוסר אנוכיותו של אלוהים הוא אמיתי ומוחשי, מפני שרק אהבתו של אלוהים כלפיכם היא ללא תנאי וללא רבב. מלבד אלוהים, חוסר אנוכיותו לכאורה של כל אחד אחר הוא כולו מזויף, שטחי וחסר כנות – יש לו מטרה, כוונות מסוימות, הוא טומן בחובו עסקת חליפין ואינו יכול לעמוד במבחן. אפשר אפילו לומר שהוא מטונף ונבזי.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של האל, צביונו של האל והאל עצמו א'

283. האל שונא את האדם מפני שהאדם עוין כלפיו, אך בלבו, האכפתיות, הדאגה והרחמים שלו כלפי האנושות לא משתנים לעולם. אף על פי שהוא השמיד את האנושות, לבו נותר ללא שינוי. כשהאנושות מלאה בשחיתות ומרדנית כלפי האל בצורה חמורה, האל נאלץ להשמיד את האנושות משום צביונו ומהותו ועל פי עקרונותיו. אולם בגלל מהותו של האל, הוא עדיין מרחם על האנושות ואפילו רוצה להשתמש בדרכים שונות להחזיר את האנושות כדי שהיא תוכל להמשיך לחיות. האדם, לעומת זאת, מתנגד לא, ממשיך למרוד באל ומסרב לקבל את ישועתו של האל, כלומר, האדם מסרב לקבל את כוונותיו הטובות. לא משנה כיצד האל קורא לו, מזכיר לו, מספק לו, עוזר לו וסובל אותו, האדם לא מבין או מעריך זאת וגם לא שם לכך לב. בכאבו, האל בכל זאת לא שוכח להעניק לאדם את סובלנותו המרבית, וממתין לאדם שיחזור לדרך הישר. לאחר שהוא מגיע לגבול שלו, הוא עושה את מה שעליו לעשות ללא היסוס. במילים אחרות, חולף פרק זמן מסוים ומתחולל תהליך מסוים מהרגע שהאל מתכנן להשמיד את האנושות ועד לתחילתה הרשמית של עבודתו להשמדת האנושות. התהליך הזה מתקיים כדי שהאדם יחזור לדרך הישר והוא ההזדמנות האחרונה שהאל נותן לאדם. אם כן, מה אלוהים עשה בפרק הזמן הזה לפני שהוא השמיד את האנושות? אלוהים עשה כמות משמעותית של עבודת הזכרה ושכנוע. על אף הכאב והצער בלבו של אלוהים, הוא המשיך לפעול באכפתיות, בדאגה וברחמים רבים כלפי האנושות. מה אנחנו רואים מכך? ללא ספק, אנחנו רואים שאהבתו של אלוהים כלפי האנושות היא אמיתית ולא רעיוןשהוא משלם לו מס שפתיים. היא אמיתית, מוחשית וניתנת להערכה, והיא לא מזויפת, מעושה, ערמומית או מתנשאת. אלוהים לעולם לא משתמש בהונאה או יוצר מראות מזויפים כדי לגרום לבני אדם להכיר בכך שהוא ראוי לאהבה. הוא לעולם לא משתמש בעדות שקר כדי להראות לבני אדם את חביבותו או כדי להתרברב בחביבותו ובקדושתו. האין ההיבטים האלה של טבעו של אלוהים ראויים לאהבת האדם? האין הם ראויים לעבודת האל? האין הם ראויים להוקרה? בשלב הזה, אני רוצה לשאול אתכם: לאחר ששמעתם את הדברים האלה, האם אתם חושבים שגדולתו של אלוהים היא רק מילים על דף? האם חביבותו של אלוהים היא רק מילים ריקות מתוכן? לא! בוודאי שלא! עליונותו, גדולתו, קדושתו, סובלנותו, אהבתו של אלוהים וכן הלאה – כל פרט מתוך ההיבטים השונים האלה של טבעו ומהותו של אלוהים בא לידי ביטוי בכל פעם שהוא עושה את עבודתו. הם מגולמים ברצונו כלפי האדם וגם מתגשמים ומשתקפים בכל בן אדם. גם אם לא הרגשתם זאת בעבר, אלוהים דואג לכל אדם בכל דרך אפשרית, באמצעות לבו הכן, חוכמתו ודרכים שונות לחמם את לבו ולעורר את רוחו של כל אדם. זוהי עובדה שאין עליה עוררין.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של האל, צביונו של האל והאל עצמו א'