(ג) אזהרותיו של אלוהים לאדם
644. אלה החפצים לזכות בחיים מבלי להסתמך על האמת הנאמרת על ידי המשיח הם האנשים המגוחכים ביותר עלי אדמות, ואלה שאינם מקבלים את דרך החיים שהמשיח מביא אבודים בתוך פנטזיה. ועל כן אני אומר שאלה שאינם מקבלים את המשיח של אחרית הימים יהיו לעד מושא לתיעובו של האל. המשיח הוא שער הכניסה של האדם למלכות באחרית הימים, ואין איש שיכול לעקוף אותו. איש לא יכול להפוך למושלם בידי האל, אלא דרך המשיח. אתה מאמין באל, ועל כן עליך לקבל את דבריו ולהתמסר לדברו. אל תחשוב רק על זכייה בברכות בעודך לא מסוגל לקבל את האמת ואת אספקת החיים. המשיח בא באחרית הימים כדי שיוכל לספק חיים לכל אלה המאמינים בו בכנות. עבודה זו קיימת למען סיומו של העידן הישן וכניסה לעידן החדש, ועבודה זו היא הנתיב שכל אלה שייכנסו לעידן החדש חייבים לעבור בו. אם אתה אינך מכיר במשיח, ויתרה מכך, מגנה, מנאץ או רודף אותו, נגזר עליך להישרף לנצח ולעולם לא תיכנס למלכות האל. זאת משום שהמשיח הזה הוא עצמו ביטויה של רוח הקודש, ביטויו של האל, זה שהאל הפקיד בידיו את עבודתו על פני האדמה, ועל כן אני אומר שאם אינך יכול לקבל את כל מה שהמשיח של אחרית הימים עושה, הרי שאתה מנאץ את רוח הקודש. הגמול הראוי לאלה המנאצים את רוח הקודש מובן מאליו לכול. אני גם אומר לך זאת: אם אתה תתנגד למשיח של אחרית הימים, אם אתה תדחה את המשיח של אחרית הימים, איש לא יוכל לשאת עבורך בתוצאות. יתרה מכך, מאותו רגע ואילך לא תהיה לך לעולם ההזדמנות לזכות באישורו של האל; גם אם תרצה לכפר על מעשיך, לא תוכל לחזות שוב בפניו של האל. זאת משום שמה שאתה מתנגד לו אינו בן-אדם, מה שאתה דוחה אינו איזשהו אדם חסר חשיבות, אלא המשיח. האם אתה יודע מהן התוצאות של הדבר? אינך עושה טעות קטנה, אלא מבצע חטא מתועב. ועל כן אני מייעץ לכל אדם לא לחשוף את ניביו, לא לשלוף את טופריו ולא להשמיע ביקורת שרירותית בפני האמת, שכן רק האמת יכולה להביא לך חיים, ושום דבר מלבד האמת לא יכול לאפשר לך להיוולד מחדש ולחזות שוב בפניו של האל.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח
645. כולנו מאמינים ששום מדינה או כוח אינם יכולים לעכב את מה שהאל רוצה להשיג, ושאלה המנסים לחסום את עבודת האל, המתנגדים לדבר האל, והמפריעים והמנסים לפגוע בתוכניתו של האל, ייענשו בסופו של דבר על ידי האל. כל אדם שיתנגד לעבודת האל יגורש על ידי האל לגיהינום; כל מדינה שתתנגד לעבודת האל תושמד על ידי האל; כל אומה שתקום להתנגד לעבודת האל תימחה מעל פני האדמה הזו ותחדל מלהתקיים. אני קורא לאנשים מכל האומות ומכל הארצות, ואף מכל תחומי העיסוק, להקשיב לקולו של האל, לחזות בעבודתו של האל, ולשים לב לגורל האנושות, ובכך להפוך את האל למושא הסגידה הקדוש ביותר, המכובד ביותר, הגבוה ביותר והיחיד בקרב האנושות, ולאפשר לאנושות כולה לחיות בתוך ברכותיו של האל, בדיוק כפי שצאצאי אברהם חיו תחת הבטחתו של יהוה, ובדיוק כפי שאדם וחווה, שהאל ברא בראשית, חיו בגן עדן.
עבודתו של האל גואה קדימה כגל אדיר. אף אחד לא יכול לעכב אותו, ואיש אינו יכול לבלום את צעידתו. רק אלה המקשיבים היטב לדבריו, והמחפשים אותו וכמהים לו, יכולים ללכת בעקבותיו ולקבל את הבטחתו. אלה שלא יעשו כן יהיו נתונים לאסון כבד מנשוא ולעונש ראוי.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נספח 2: האל אוחז בריבונות על גורל האנושות כולה
646. האל מחפש את אלה הכמהים להופעתו. הוא מחפש את אלה המסוגלים לשמוע את דבריו, את אלה שאינם שוכחים את שליחותו ושמוסרים לו את לבם וגופם. הוא מחפש את אלה הכנועים לפניו כתינוקות ואינם מתנגדים לו. אם אתה מקדיש את עצמך לאל, בלי ששום כוח יעצור בעדך, אזי האל יביט בך בעין יפה ויעניק לך את ברכותיו. אם יש לך מעמד רם, מוניטין רב, ידע רב, נכסים רבים ותמיכה של אנשים רבים, אך אתה נותר חופשי מהשפעתם של דברים אלה ועדיין בא בפני האל כדי לקבל את קריאתו ואת שליחותו, וכדי לעשות את מה שהאל מבקש ממך, אזי כל מה שתעשה יהיה המפעל המשמעותי ביותר עלי אדמות והמפעל הצודק ביותר של האנושות. אם אתה דוחה את קריאתו של האל למען מעמד ולמען מטרותיך שלך, כל מה שתעשה יהיה מקולל ואף מתועב בעיני האל. אולי אתה נשיא, מדען, כומר או בכיר, אבל לא משנה כמה רמה משרתך, אם בפועליך אתה מסתמך על הידע והיכולת שלך, אזי תמיד תהיה כישלון ולעולם יישללו ממך ברכות האל, כי האל אינו מקבל דבר ממה שאתה עושה, והוא לא מכיר בכך שהמפעל שלך צודק, או מקבל את העובדה שאתה פועל לטובת האנושות. הוא יאמר שכל מה שאתה עושה אינו אלא שימוש בידע ובכוח של האנושות כדי להדוף את הגנת האל מהאדם, ושאתה מכחיש את ברכותיו של האל. הוא יאמר שאתה מוביל את האנושות לעבר האופל, לעבר המוות, ולעבר תחילתו של קיום אינסופי שבו האדם איבד את האל ואת ברכתו.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נספח 2: האל אוחז בריבונות על גורל האנושות כולה
647. האם אתם רוצים לדעת מה היה שורש התנגדותם של הפרושים לישוע? האם אתם רוצים לדעת מה הייתה מהותם של הפרושים? היו להם דמיונות רבים לגבי המשיח. יתר על כן, הם האמינו רק שהמשיח יבוא, אך לא חתרו אל אמת-חיים. כך, אפילו כיום, הם עדיין ממתינים למשיח, שכן אין להם כל ידע לגבי דרך החיים, והם אינם יודעים מהי דרך האמת. תאמרו בוודאי, כיצד יוכלו אנשים כה טיפשים, עקשנים ובורים לזכות בברכתו של האל? כיצד יוכלו לראות את המשיח? הם התנגדו לישוע משום שלא ידעו מה כיוון העבודה של רוח הקודש, משום שלא ידעו מהי דרך האמת שעליה דיבר, ויתירה מכך, משום שלא הבינו את המשיח. ומאחר שמעולם לא ראו את המשיח, ומעולם לא היה להם מגע עם המשיח, הם טעו בכך שנצמדו רק לשמו של המשיח ובו בזמן התנגדו בכל דרך אפשרית למהותו של המשיח. הפרושים ההם היו במהותם קשי עורף ויהירים ולא צייתו לאמת. עקרון אמונתם באלוהים היה: עמוקה ככל שתהיה דרשתך, עליונה ככל שתהיה סמכותך, אינך המשיח המושיע אלא אם כן מכנים אותך המשיח. האין ההשקפה הזאת נלעגת ומגוחכת? אני שואל אתכם שוב: האין זה קל עד מאוד עבורכם לעשות את אותן הטעויות שטעו הפרושים של אותה עת, לאור העובדה שאינכם מבינים את ישוע כהוא זה? האם אתה מסוגל להבחין בדרך האמת? האם אתה באמת יכול להבטיח שלא תתנגד למשיח? האם אתה מסוגל לנהות אחר עבודתה של רוח הקודש? אם אינך יודע אם תתנגד למשיח, אזי אני אומר שאתה כבר חי על סף המוות. כל מי שלא הכיר את המשיח היה מסוגל להתנגד לישוע, לדחות אותו, להשמיץ אותו. כל מי שלא מבין את ישוע מסוגל לדחות אותו ולגדף אותו. יתירה מכך, אנשים כאלה עלולים לראות בשובו של ישוע הולכת שולל על ידי השטן, ורוב האנשים האלה יגנו את ישוע ששב כבשר ודם. האם כל זה לא מפחיד אתכם? אתם תתייצבו אל מול ניאוץ כלפי רוח הקודש, הרס דבריה של רוח הקודש לכנסיות ותיעוב ודחיה של כל מה שמבטא ישוע. במה תוכלו לזכות מישוע אם אתם כל כך מבולבלים? כיצד תוכלו להבין את העבודה שישוע מבצע בשובו כבשר ודם על ענן לבן אם אתם מסרבים בעקשנות להבין את הטעויות שלכם? אומר לכם זאת: אנשים שלא מקבלים את האמת אך ממתינים בעיוורון לשובו של ישוע על עננים לבנים, הם בהכרח אלה שמנאצים את רוח הקודש והם לבטח מהסוג שיושמד. אתם מייחלים רק לחסדו של ישוע, ורוצים רק ליהנות מממלכת השמיים המאושרת, אך מעולם לא צייתתם לדברים שאמר ישוע ומעולם לא קיבלתם את האמת שמבטא ישוע בשובו כבשר ודם. מה תציגו בתמורה לעובדת שובו של ישוע על ענן לבן? האם תהיה זו הכנות שבה אתם ממשיכים לחטוא שוב ושוב ואז משמיעים וידוי, פעם אחר פעם? מה תקריבו למען ישוע אשר שב על ענן לבן? האם את הון שנות העבודה הרבות שבאמצעותו אתם מרוממים את עצמכם? מה תציגו כדי שישוע השב יבטח בכם? האם יהיה זה טבעכם הגאוותן שאינו מתמסר לשום אמת?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כשתראה את גופו הרוחני של ישוע, האל כבר ישלים את הבריאה מחדש של השמיים ושל הארץ
648. אומר לכם שאלו שמאמינים באלוהים רק בגלל האותות, הם בוודאי מהסוג שיומט עליו חורבן. מי שלא מסוגל לקבל את דבריו של ישוע ששב כבשר ודם הוא נצר לגיהינום, צאצאו של הארכי-מלאך, הקטגוריה שתושמד לעד. ישנם רבים שאולי לא מתעניינים בדבריי, אך בכל זאת ברצוני לומר לכל הקדושים כביכול, חסידיו של ישוע, שכאשר תראו במו עיניכם את ישוע יורד משמיים על ענן לבן, זה יהיה הרגע שבו שמש הצדק תופיע בפומבי. ייתכן שתתלהב מאוד בעת הזו. עם זאת, דע לך שהיום שבו תראה את ישוע יורד משמיים יהיה גם היום שבו אתה תרד לגיהינום להיענש, זמן ההכרזה על סיום תוכנית הניהול של האל, והיום שבו האל יגמול לטובים ויעניש את הרעים. זאת משום ששיפוטו של האל יסתיים עוד בטרם יראו בני האדם את האותות, כאשר יהיה רק ביטוי של האמת. אלה שמקבלים את האמת ולא מחפשים אחר אותות ועל כן טוהרו, יובאו בפני כס מלכותו של האל וייכנסו לחיקו של הבורא. רק אלה אשר ממשיכים להאמין בעיקשות כי "ישוע שאינו רוכב על ענן לבן הוא משיח שקר" ייענשו לעולמי עד, משום שהם מאמינים רק בישוע אשר מבצע אותות, אך אינם מכירים בישוע שמביע שיפוט מחמיר ומעניק את החיים ואת הדרך האמיתית. לכן אין מנוס מכך שישוע יתמודד עם אנשים אלה כשישוב בגלוי על ענן לבן. הם עקשניים מדי, בטוחים מדי בעצמם, גאוותנים מדי. כיצד ייתכן שחלאות כאלה יזכו לגמול מישוע? שובו של ישוע הוא ישועה גדולה לכל מי שמסוגל לקבל את האמת, אך הוא גם הסימן לגינויו של כל מי שאינו מסוגל לקבל את האמת. עליכם לבחור את הנתיב שלכם ואל לכם לנאץ את רוח הקודש ולדחות את האמת. אל תהיו בורים וגאוותנים, אלא אנשים שמתמסרים להכוונתה של רוח הקודש, צמאים לאמת ומחפשים אחריה. רק כך תזכו בטוב. אני מייעץ לכם לפסוע בנתיב האמונה באל בזהירות. אל תמהרו להסיק מסקנות באופן שרירותי; ועל אחת כמה וכמה, אל תקלו ראש באמונה באל ואל תנהגו בה ברשלנות. עליכם לדעת שלכל הפחות, מי שמאמין באל צריך להיות צנוע ובעל לב ירא-אל. מי ששמע את האמת ובכל זאת מתייחס אליה בהתנשאות, הוא שוטה ובור. מי ששמע את האמת אך מסיק מסקנות רשלניות או מגנה אותה הוא אדם גאוותן. אף אחד מהמאמינים בישוע אינו מוסמך לקלל או לגנות אחרים. על כולכם להיות אנשים בעלי היגיון המקבלים את האמת. מאחר ששמעתם את דרך האמת, או קראתם את דברי החיים, ייתכן שאתם מאמינים כי רק מילה אחת מכל עשרת אלפים מילים אלה עולה בקנה אחד עם נקודות המבט שלכם ועם כתבי הקודש. במקרה זה, עליכם להמשיך לחפש בתוך המילים המעטות האלו. אני בכל זאת מייעץ לכם להיות צנועים, לא להיות בטוחים מדי בעצמכם ולא לרומם את עצמכם יותר מדי. עם מעט הלב ירא-האל שיש בכם, בכל זאת תזכו באור גדול יותר. אם תבחנו את הדברים האלה בזהירות ותהרהרו בהם שוב ושוב, תבינו אם אלה דברי אמת או לא, ואם אלה דברי חיים או לא. אולי אנשים שקראו רק משפטים בודדים יגנו בעיוורון דברים אלה, ויאמרו, "זה לא יותר מהארה כלשהי של רוח הקודש", או, "זהו משיח שקר שבא להוליך שולל את בני האדם." אנשים שאומרים דברים כאלה הם עיוורים מבערות! אתם מבינים מעט מדי מעבודתו של אלוהים ומחוכמתו, ואני מייעץ לכם להתחיל הכול מהתחלה! אסור לכם לגנות בעיוורון את דברי האלוהים בשל הופעתם של משיחי שקר באחרית הימים, ואסור לכם לחלל את קודשה של רוח הקודש מחשש שיוליכו אתכם שולל. האם לא יהיה זה מצער מאוד? אם לאחר בחינה ממושכת אתם עדיין מאמינים כי דברים אלה אינם אמת, אינם הדרך ואינם התבטאותו של אלוהים, הרי שבסופו של דבר תיענשו ולא תזכו בחסד. אם אינכם מסוגלים לקבל אמת כזו הנאמרת בפשטות ובבהירות כה רבות, האין זו הוכחה שאינכם ראויים לישועת האל? שלא בורכתם די כדי להופיע לפני כס מלכות האלוהים? חשבו על כך! אל תהיו נמהרים ופזיזים ואל תתייחסו לאמונה באלוהים כמו למשחק. חשבו למען ייעודכם, למען עתידכם, למען חייכם, ואל תרמו את עצמכם. האם אתם מסוגלים לקבל את הדברים האלה?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כשתראה את גופו הרוחני של ישוע, האל כבר ישלים את הבריאה מחדש של השמיים ושל הארץ
649. המשיח של אחרית הימים יְלמד באמצעות האמת את בני האדם בעולם כולו ויגלה להם את כל האמיתות. זוהי עבודת המשפט של האל. רבים חשים אי נוחות ביחס להתגלמותו השנייה של האל, מפני שהאדם מתקשה להאמין שהאל יבצע את עבודת המשפט בהתגלמות כבשר ודם. אף על פי כן, עליי לומר לך שלא פעם, עבודתו של האל עולה בהרבה על ציפיותיו של האדם, וקשה לדעת האדם לקבל אותה. זאת משום שבני האדם אינם אלא רימות על פני האדמה, ואילו האל הוא הנעלה הממלא את התבל. דעתו של האדם דומה לבור מים עכורים שממנו לא יוצא דבר מלבד רימות, ואילו כל שלב בעבודה שמכוונות מחשבותיו של האל הוא פרי חוכמתו של האל. האדם שואף תמיד להיאבק באל, ולכן אני אומר שמובן מאליו מי יחווה אובדן בסופו של דבר. אני מפציר בך שלא לראות בעצמך אדם שלא יסולא בפז. אם אחרים יכולים לקבל את משפטו של האל, מדוע אתה לא יכול לקבל אותו? עד כמה אתה נעלה מאחרים? אם אחרים יכולים להרכין את ראשיהם בפני האמת, מדוע אתה לא יכול לעשות זאת? לא ניתן לעצור את התנופה האדירה של עבודתו של האל. האל לא יחזור שוב על עבודת המשפט למען "תרומותיך", ואתה תתחרט עמוקות על כך שאיבדת הזדמנות טובה כל כך. אם אתה לא מאמין לדבריי, רק חכה שכס המלכות הלבן הגדול שברקיע יגזור את דינך! אתה ודאי יודע שכל בני ישראל דחו את ישוע והתכחשו לו, אך עובדת גאולתה של האנושות על ידי ישוע התפשטה בכל זאת בכל קצות היקום ולכל פינה על פני האדמה. האין זו עובדה שהאל הגשים זה מכבר? אם אתה עדיין מחכה לכך שישוע ייקח אותך לשמיים, אני אומר שאתה ענף יבש[א] קשה עורף. ישוע לא יכיר במאמין שקר שכמותך שאינו נאמן לאמת ורק מחפש ברכות. נהפוך הוא, הוא לא ירחם עליך כשישליך אותך אל תוך אגם האש, שם תבער במשך רבבות שנים.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, המשיח עושה את עבודת השיפוט באמצעות האמת
הערות שוליים:
א. ענף יבש: ביטוי סיני, שפירושו "מקרה אבוד".
650. האל ברא את העולם הזה, הוא ברא את האנושות הזו, ויתרה מכך, הוא היה האדריכל של תרבות יוון העתיקה ושל הציוויליזציה האנושית. רק האל מנחם את האנושות הזו, ורק האל דואג לה יומם ולילה. התפתחות האדם והתקדמותו הם בלתי נפרדים מריבונות האל, וההיסטוריה והעתיד של האנושות אינם יכולים לחמוק מהסידורים שנעשו בידיו. אם אתה נוצרי אמיתי, אתה בוודאי תאמין שעלייתה ונפילתה של כל מדינה או אומה נתונות לסידוריו של האל. האל לבדו יודע את גורלה של כל מדינה או אומה, והאל לבדו שולט במהלך קיומה של האנושות הזו. אם האנושות רוצה גורל טוב, אם מדינה רוצה גורל טוב, על האדם להשתחוות לאל בסגידה, ולבוא בפניו כדי להכות על חטא ולהתוודות, אחרת גורלו ויעדו של האדם יהיו אסון בלתי נמנע.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נספח 2: האל אוחז בריבונות על גורל האנושות כולה
651. למען גורלכם, עליכם לזכות בהכרה של האל. כלומר מאחר שאתם מכירים בכך שאתם נמנים על בית האל, עליכם להביא שלוות נפש לאל ולְרַצות אותו מכל בחינה. במילים אחרות, עליכם להיות עקרוניים במעשיכם ולהיות תואמים לאמת בהם. אם הדבר יהיה נשגב מיכולותיך, האל ידחה אותך בתיעוב וכן ידחה אותך כל אדם. וכשאתה במצב ביש כזה, אינך יכול להיחשב כחלק מבית האל, וזו בדיוק המשמעות שהאל לא מכיר בך.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שלוש תוכחות
652. דרישותיי אומנם פשוטות, אך דבריי אליכם אינם כה פשוטים כמו אחת ועוד אחת שווה שתיים. אם כל מה שתעשו יהיה לדבר על כך בצורה אקראית או ללהג הצהרות נבובות ונפוחות, אזי התוכניות והרצונות שלכם יהיו תמיד לא יותר מאשר דף חלק. לא אחוש רחמים על אלה מכם שסובלים במשך שנים רבות ועובדים קשה כל כך ללא כל תוצאה. נהפוך הוא, אלה שאינם עומדים בדרישותיי ייענשו, ולא יזכו בגמול, ובוודאי שלא באהדה. אולי אתם חושבים שאם הייתם חסידיי במשך שנים רבות כל כך, השקעתם עבודה רבה ללא קשר לנסיבות, ושבכל מקרה תוכלו להיות עובדים בבית האל ולקבל כרטיס אוכל. אני סבור שמרביתכם חושבים כך מפני שעד כה תמיד דבקתם בעיקרון של "נצל פן תנוצל". לכן אני אומר לכם בשיא הרצינות: לא אכפת לי עד כמה ראויה לשבח עבודתכם הקשה, עד כמה מרשימים כישוריכם, עד כמה אתם הולכים בצמוד אליי, עד כמה אתם ידועים או עד כמה השתפרה הגישה שלכם. כל עוד אינכם עומדים בדרישותיי, לעולם לא תוכלו לזכות בשבחיי. ותרו בהקדם האפשרי על כל הרעיונות והחישובים שלכם והתחילו להתייחס לדרישותיי ברצינות. אחרת, אהפוך את כל האנשים לאפר על מנת לשים קץ לעבודתי, ובמקרה הגרוע, אהפוך את שנות עבודתי וסבלי ללא כלום, מפני שאינני יכול להכניס למלכותי ואל העידן הבא את אויביי ואת אותם אנשים המצחינים מרוע ושעדיין נושאים את דמותו הישנה של השטן.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבירות יובילו את האדם לגיהינום
653. עכשיו הוא הזמן שבו רוחי מבצעת עבודה אדירה, והזמן שבו אני מתחיל את עבודתי בקרב אומות הגויים. אפילו יותר מזה, זה הזמן שבו אני מסווג את כל יצירי הבריאה ומסווג כל יציר בריאה לקטגוריה הראויה לו, כך שעבודתי תוכל להתקדם מהר יותר ותהיה מסוגלת יותר להשיג תוצאות. לכן עודני דורש שתמסרו את כל כולכם למען כל עבודתי; על אחת כמה וכמה, שעליך להבחין בבירור ולהבין בדייקנות את כל העבודה שעשיתי בך, ולהשקיע את כל מרצך כדי שעבודתי תוכל להשיג תוצאות טובות יותר. זה הדבר שעליך להבין. חדל להתחרות באחרים ולחפש תוכנית חלופית או נחמה לבשרך, כדי למנוע עיכוב של עבודתי ושל עתידך המופלא. הדבר עלול רק להביא עליך הרס ובשום אופן לא להגן עליך. זה יהיה טיפשי מצדך, הלא כן? הדבר שאתה מתענג עליו היום הוא בדיוק הדבר שהורס את עתידך, בעוד הכאב שאתה נושא כיום הוא בדיוק מה שמגן עליך. עליך להיות מודע בבירור לדברים האלה כדי להימנע מליפול קורבן לפיתויים שמהם יהיה לך קשה לחלץ את עצמך, וכדי להימנע מכניסה בשוגג לערפל הסמיך כך שלא תוכל למצוא את השמש שוב לעולם. כשהערפל הסמיך יתפזר, תמצא את עצמך בעיצומו של שיפוט היום הגדול. באותה עת, יומי יתקרב לאנושות. איך תימלט מהשיפוט שלי? איך תוכל לשאת את החום הצורב של השמש? כשאני מעניק מעושרי לאדם, הוא לא מוקיר אותו בחיקו, אלא משליך אותו הצדה למקום שבו איש לא יבחין בו. כשיבוא היום שלי, האדם לא יוכל עוד לגלות את השפע שלי או למצוא את דברי האמת המרים שאמרתי לו לפני זמן רב. הוא ימרר בבכי על אובדן בוהק האור ועל הנפילה לחושך. מה שאתם רואים היום הוא רק חרב פי החדה; עוד לא ראיתם את המטה שבידי או את האש שבה אני שורף את האדם. זו הסיבה לכך שאתם עדיין יהירים ומשולחי רסן בפניי, וזו הסיבה לכך שאתם עדיין נאבקים בי בביתי ומערערים בלשונכם האנושית על הדברים שאמרתי לכם במו פי. האדם לא מפחד ממני, ואף על פי שהוא ממשיך להפגין עוינות כלפיי עד היום, הוא בכל זאת לא מפחד ממני כלל. יש בפיכם לשון ושיניים של חוטאים. דבריכם ומעשיכם הם כמו אלה של הנחש שפיתה את חווה לחטוא. אתם דורשים זה מזה עין תחת עין ושן תחת שן, ואתם נאבקים בנוכחותי כדי להשיג לעצמכם מעמד, תהילה ורווח, אך אתם לא יודעים שאני צופה בסתר בדבריכם ובמעשיכם. עוד לפני שאתם נכנסים לטווח ראייתי, אני כבר מכיר את דעתכם ולבכם לפניי ולפנים. האדם תמיד חפץ להימלט מבין ידיי ולהימנע מבחינת עיניי, אבל אני מעולם לא נמנעתי מדבריו וממעשיו. במקום זאת, בכוונה תחילה התרתי לדברים ולמעשים הללו להגיע לעיניי, כדי שאוכל לייסר אותו על חוסר הצדיקות שלו ולשפוט אותו על מרדנותו. כך, דבריו ומעשיו הנסתרים של האדם תמיד נשארים בפני כס המשפט שלי, וכס המלכות מעולם לא עזב את האדם משום שמרדנותו רבה מדי. עבודתי היא לשרוף ולטהר את כל הדברים והמעשים של האדם שנאמרו ונעשו בפני רוחי. כך[א], לאחר שאעזוב את פני האדמה, אנשים עדיין ישמרו על נאמנות כלפיי, ועדיין יהיו מסוגלים לנהוג כלפי עבודתי כפי שעושים משרתיי הקדושים כשהם משרתים אותי, ובכך הם יאפשרו לעבודתי על פני האדמה להימשך עד היום שבו היא תושלם.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת הפצת הבשורה היא גם עבודת ישועת האדם
הערות שוליים:
א. בטקסט המקורי לא מופיעה המילה "כך".
654. כל מיני רוחות רעות משוטטות תמיד על פני האדמה בחיפוש אחר מקום מנוחה, ומחפשות ללא הרף פגרי אדם שניתן לכלותם. אנשיי! עליכם להישאר תחת השגחתי והגנתי. לעולם אל תהיו מופקרים! לעולם אל תנהגו בפזיזות! עליך להקדיש את נאמנותך בביתי, ורק עם נאמנות תוכל לצאת למתקפת נגד על תחבולות השדים. בשום פנים ואופן אל לך לנהוג כפי שנהגת בעבר, לעשות דבר אחד בפניי ודבר אחר מאחורי גבי; אם תנהג כך, הרי שכבר אין לך סיכוי לגאולה. האם לא אמרתי די והותר דברים מסוג זה? דווקא משום שטבעו הישן של האדם אינו ניתן לתיקון, נאלצתי להעיר לאנשים הערות חוזרות ונשנות. אל תהיו משועממים! כל מה שאני אומר הוא למען הבטחת גורלכם! מקום מטונף ומזוהם הוא בדיוק מה שהשטן צריך; ככל שאתם חסרי תקנה ומופקרים יותר, ומסרבים להתמסר למגבלות, כך אותן רוחות טמאות ינצלו יותר כל הזדמנות לחדור אליכם. אם הגעתם לנקודה זו, נאמנותכם לא תהיה אלא פטפוטי סרק, ללא כל מציאות, והרוחות הטמאות יבלעו את נחישותכם ויהפכו אותה למרדנות ולמזימות שטניות שישמשו לשיבוש עבודתי. משם, אוכל להכות בכם בכל עת. איש אינו מבין את חומרת המצב הזה; אנשים פשוט מתעלמים ממה שהם שומעים, ואינם נזהרים כלל. אינני זוכר את מה שנעשה בעבר; האם אתה באמת עוד מחכה שאנהג בך בסלחנות על ידי כך ששוב "אשכח"?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 10
655. רבים יעדיפו להיות נידונים לגיהינום על פני התנהגות ודיבור כנים. אין זה פלא שיש לי יחס אחר כלפי אנשים לא כנים. כמובן, אני מבין היטב את הקושי האדיר שלכם להיות אנשים כנים. כיוון שכולכם "חכמים" כל כך ומיומנים מאוד במדידת לבבותיהם של אנשים נאצלים על בסיס הלך הרוח המרושע שלכם, הדבר הופך את העבודה שלי לפשוטה הרבה יותר. ומכיוון שכל אחד מכם חובק סודות קרוב לחזהו, ובכן, אני אשלח אתכם בזה אחר זה לתוך אסון, לעבור "טבילת אש", כדי שמאותו רגע והלאה תהיו מחויבים לחלוטין לאמונה בדבריי. בסופו של דבר אחלץ מפיכם את המילים: "האל הוא אל נאמן", ואז תכו על חזותיכם ותקוננו על ש"לב האדם הוא כה ערמומי!" מה יהיה הלך רוחכם בשלב הזה? לבטח לא תיסחפו בגאווה כמו עכשיו! ועל אחת כמה וכמה שלא תהיו "עמוקים שקשה לרדת לסוף דעתם" כפי שאתם עכשיו. יש כאלה שבנוכחות האל מתנהגים כראוי ובהגינות ובמיוחד "בנימוס", אך הם חושפים את ניביהם ומנופפים בטפריהם בנוכחות רוח הקודש. האם תמנו אנשים כאלה בין שורות האנשים הישרים? אם אתה צבוע ומיומן ב"התערות בחברה", אני אומר שאתה בהחלט מקל ראש באל. אם דבריך מלאים בתירוצים והצדקות חסרות ערך, אז אני אומר שאתה ממאן ליישם את האמת בפועל. אם יש לך עניינים פרטיים רבים שאתה מתקשה לדבר עליהם, ואם אתה לא מוכן לחשוף את סודותיך – כלומר את הקשיים שלך – בפני אחרים כדי לחפש את דרך האור, אני אומר שתיתקל בקושי רב בהשגת הישועה, ושיהיה לך קשה להגיח מהחושך... גורלו של כל אחד תלוי בהיותו בעל לב חי, כן וישר ונשמה טהורה. אם אתה אדם שאינו כן במיוחד, עם לב מלא זדון ונשמה טמאה, הרי שתגיע בסופו של דבר למקום שבו האדם נענש, בהתאם לתיעוד גורלך. אם אתה טוען שאתה ישר מאוד, אך אתה לעולם לא מצליח לפעול בהתאם לאמת, ולא דובר אף מילה של אמת, האם אתה עדיין מחכה שהאל יגמול לך? האם אתה עדיין מקווה שהאל יתייחס אליך כאל בבת עינו? האין חשיבה כזו מגוחכת? אתה מוליך שולל את האל מכל בחינה. אם כן, איך ייתכן שבית האל יכיל אדם כמותך, שידיו טמאות?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שלוש תוכחות
656. ובכן, יעילותו או חוסר יעילותו של החיפוש שלכם נמדדת לפי הדברים שאתם ניחנים בהם כעת. לפיהם ייקבע סופכם. במילים אחרות, סופכם מתגלה בקורבנות שהקרבתם ובדברים שעשיתם. סופכם ייוודע לפי החיפוש שלכם, לפי אמונתכם ולפי מעשיכם. לרבים מביניכם כבר לא תהיה ישועה, כי היום הוא היום שבו יתגלה סופם של בני האדם, ולא אפעל בבלבול בעבודתי. לא אוביל אל העידן הבא בני אדם שאין להם כל אפשרות לישועה. יגיע הזמן שבו תסתיים עבודתי. לא אעבוד על גופות מצחינות, חסרות חיים, שלא ניתן כלל להושיען. זוהי אחרית הימים של ישועת האדם, ולא אבצע עבודה חסרת תוחלת. אל תמחו כנגד השמיים והארץ – סוף העולם מגיע. הדבר הוא בלתי נמנע. הדברים הגיעו לנקודה זו, ואתה כאדם אינך יכול לעשות דבר כדי לעצור אותם. אינך יכול לשנות דברים כרצונך. אתמול לא שלמת את המחיר על מנת לבקש את האמת ולא היית נאמן, היום, המועד הגיע וכבר לא ניתן להושיע אותך, ומחר תסולק, ולא יהיה שום מרחב תמרון להושיע אותך. למרות שלבי רך ואני עושה כמיטב יכולתי כדי להושיע אותך. אם אינך עושה מאמץ למען עצמך או מקדיש מחשבה לעצמך, מה לי ולזה? אלו שחושבים רק על בשרם ונהנים מנוחות, אלו שנראים כמאמינים אבל אינם מאמינים באמת, אלו שעוסקים ברפואת אליל ובכשפים, המופקרים, המרופטים והבלויים, אלו שגונבים את הקורבנות והרכוש של יהוה, אלו שאוהבים שוחד, אלו שחולמים לריק על עלייתם לשמיים, אלו שהם יהירים וגאוותנים ומבקשים רק פרסום וממון לעצמם, אלו שמפזרים מילים חצופות, אלו שכופרים באלוהים עצמו, אלו שאינם עושים דבר אבל מבקרים את אלוהים עצמו ומשמיצים אותו, אלו שיוצרים חבורות ומבקשים עצמאות, אלו שמרוממים את עצמם מעל אלוהים, אותם גברים ונשים צעירים ובני גיל העמידה וזקנים, קלי דעת השקועים בפריצות, אותם גברים ונשים שנהנים מפרסום וממון אישי ורודפים אחר מעמד אישי בין אחרים, ואותם בני אדם חסרי חרטה הלכודים בחטא – האין כולם מעבר לאפשרות של ישועה? פריצות, חטא, תרופות אליל, כשפים, ניבולי פה ודיבור מלא חוצפה משתוללים בכם ללא מעצורים, בעוד שהאמת ודברי החיים נרמסים על ידיכם ושפת הקודש מחוללת בקרבכם. גויים שכמוכם, מלאים בטינופת ובמרדנות! מה יהיה סופכם? איך יש לאלו שאוהבים את הבשר, שמבצעים כישופים של הבשר וששקועים בחטא הפריצות את החוצפה להמשיך לחיות? האינכם יודעים שאנשים כמוכם הם תולעים שאין להן ישועה? איזו זכות יש לכם להעמיד דרישות? עד כה, לא התחולל שמץ של שינוי באלו שאינם אוהבים את האמת ואוהבים רק את הבשר – איך יכולים בני אדם כאלה להיוושע? אלו שאינם אוהבים את דרך החיים, שאינם מרוממים את אלוהים ונושאים לו עדות, שמתחבלים תחבולות למען מעמדם, שמהללים את עצמם – האם אינם כפי שהיו, אפילו כיום? מה הטעם להושיע אותם? יכולתך להיוושע אינה תלויה בוותק שלך או במספר שנות עבודתך, ועוד פחות מכך במספר ההסמכות שצברת. היא תלויה בשאלה, אם החיפוש שלך נשא פרי. עליך לדעת שאלו שאלוהים מושיע הם ה"עצים" נושאי הפרי, לא העצים שלמרות היותם עשירי עַלְוָה ועתירי פרחים אינם נושאים פרי. גם אם בילית שנים רבים בשיטוט ברחובות, מה חשיבות יש לדבר? איפה היא עדותך? יראת האל שלך קטנה בהרבה מאהבתך את עצמך ואת תשוקותיך מלאות התאווה – האין אדם כמוך מְנוּוָן? איך יכול אדם כזה להיות דוגמה ומודל לישועה? אופייך חסר תקנה, מרדנותך גדולה מדי, ואין לך סיכוי לישועה! אנשים כאלו יסולקו, הלא כן? האם מועד סיום עבודתי לא יהיה גם מועד הגעתו של יומך האחרון? עשיתי כה הרבה עבודה ואמרתי דברים כה רבים בקרבכם – כמה מהם נכנסו באמת לאוזניכם? לכמה מהם צייתם אי פעם? כאשר עבודתי תסתיים, זה יהיה המועד שבו תפסיק להתנגד לי, שבו תפסיק לצאת נגדי. בזמן שאני עובד, אתם מתנגדים לי ללא הפסק ולעולם אינכם מצייתים לדבריי. אני עושה את עבודתי ואתם עושים את ה"עבודה" שלכם ומקימים את הממלכה הקטנה שלכם. אינכם אלא להקת שועלים וכלבים, שעושים הכול כדי להתנגד לי! אתם מנסים כל הזמן לאמץ לחיקכם את אלו שמציעים לכם את אהבתם המלאה – היכן היראה שלכם? כל מעשיכם מלאים מרמה! אין בכם צייתנות או יראה, וכל מעשיכם מלאים מרמה וכפירה! האם אנשים כאלו יכולים להיוושע? גברים שטופי זימה ומושחתים מינית מנסים תמיד למשוך אליהם פרוצות מתגנדרות להנאתם. בהחלט לא אושיע שדים מושחתים מינית כאלו. אני שונא אתכם, שדים מטונפים, ותאוותנותכם וגנדרנותכם יובילו אתכם לגיהינום. מה יש לכם לומר להגנתכם? אתם דוחים, שדים מטונפים ורוחות רעות שכמוכם! אתם מגעילים! איך יכול זבל כזה להיוושע? האם יכולים אלו הלכודים בחטא להיוושע? כיום, האמת הזו, הדרך הזו והחיים האלו לא מושכים אתכם. לעומת זאת, אתם נמשכים לחטאים, לממון, למעמד, לפרסום ולרווח, להנאות הבשר, ליפי תוארם של הגברים ולקסמי הנשים. מה מכשיר אתכם להיכנס למלכותי? צלמכם גדול אפילו יותר מזה של אלוהים, מעמדכם גבוה אפילו יותר מזה של אלוהים, ויוקרתכם בקרב בני האדם גדולה אף יותר – הפכתם למושא הערצתם של בני האדם. האם לא הפכתם למלאך הראשי? כאשר יתגלה סופם של בני האדם, שהיא גם העת בה תתקרב עבודת הישועה אל סופה, רבים מכם יהיו גופות שלא ניתן להושיען ושיש לסלקן. בזמן עבודת הישועה אני נדיב וטוב כלפי כל בני האדם. כאשר תסתיים העבודה, סופם של בני אדם מסוגים שונים יתגלה, ובאותה עת לא אהיה עוד נדיב וטוב. כיוון שסופם של בני האדם יתגלה, כל אחד יסווג לפי סוגו, ולא יהיה טעם לבצע עוד עבודת ישועה, כיוון שעידן הישועה יחלוף, ולאחר שיחלוף, לא ישוב עוד.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נוהג (7)
657. הזהרתי אתכם פעמים רבות והענקתי לכם אמיתות רבות כדי לכבוש אתכם. כעת, אתם מרגישים מועשרים הרבה יותר מכפי שהרגשתם בעבר, מבינים עקרונות רבים בנוגע להתנהלות אנושית, ומתאפיינים בכל כך הרבה היגיון בריא שנדרש מבני אדם מאמינים. כל זה היבול שקצרתם לאורך השנים הרבות. אינני מתכחש להישגים שלכם, אך עליי גם לומר בכנות שאני גם לא מתכחש למרידות ולבגידות הרבות שלכם נגדי לאורך השנים הרבות האלה, מפני שאין ביניכם אפילו קדוש אחד. כולכם, ללא יוצא מן הכלל, בני אדם שהשטן השחית אותם ואתם אויביו של המשיח. עד כה, העבירות והמרידות שלכם רבות מספור, ולכן אין זה מוזר כלל שאני תמיד מציק לכם. אינני רוצה לחיות כך אתכם, אך למען עתידכם ויעדיכם, אחזור שוב על מה שכבר אמרתי בעבר. אני מקווה שתוכלו להפגין הבנה רבה יותר, ויתר על כן, שתהיו מסוגלים להאמין לכל אמירה שלי ולהעריך את המשמעות העמוקה של דבריי. אל תטילו ספק בדבריי, ועל אחת כמה וכמה אל תתייחסו אל דבריי בקלות ראש ואל תתעלמו מהם כרצונכם. זה בלתי נסבל בעיניי. אל תשפטו את דבריי, ויתרה מזאת, אל תקלו בהם ראש או תאמרו שאני תמיד בוחן אתכם, או גרוע מכך, שדבריי אליכם אינם מדויקים. גם דברים אלה בלתי נסבלים בעיניי. כיוון שאתם תמיד מלאים בחששות כלפי וכלפי דבריי, תמיד מתעלמים ממני ומזלזלים בדבריי, אני אומר לכל אחד מכם בשיא הרצינות: אל תקשרו את דבריי לפילוסופיה, אל תקשרו אותם עם שקריו של נוכל, ועל אחת כמה וכמה אל תתייחסו לדבריי כלאחר יד ובבוז. ייתכן שבעתיד איש לא יהיה מסוגל להגיד לכם את מה שאני אומר לכם, או לדבר אליכם ברוחב לב כזה, ועל אחת כמה וכמה, איש לא יוכל להסביר לכם את הטענות האלה בסבלנות. בעתיד תעבירו את ימיכם במחשבות על הימים הטובים או בבכי רם וביללות כאב, או שתחיו בלילות חשוכים בלי שמץ מאספקת האמת או החיים, או שרק תחכו בייאוש, או שתחושו חרטה מרה עד שתצאו מדעתכם... למעשה, איש מכם אינו יכול להתחמק מהאפשרויות האלה, מכיוון שאיש מכם לא נמצא במקום שבו הוא עובד את האל באמת, אלא אתם שקועים בעולם של פריצות ורוע, מערבבים באמונותיכם, ברוחכם, בנשמתכם ובגופכם דברים כה רבים שאינם קשורים כלל לחיים ולאמת, ולמעשה סותרים אותם. לכן, אני מקווה למענכם שתמצאו נתיב אל האור. תקוותי היחידה היא שתהיו מסוגלים לדאוג לעצמכם ולטפל בעצמכם, ושלא תשימו דגש כה רב על היעד שלכם, בעודכם מתייחסים באדישות להתנהגותכם ולעבירותיכם.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבירות יובילו את האדם לגיהינום
658. ככל שתרבה לבצע פשעים, כך יפחתו סיכוייך להשיג יעד טוב. מצד שני, ככל שיפחתו העבירות שלך, כך ירבו הסיכויים שלך לזכות בשבחי האל. אם תרבה בעבירות עד כדי כך שלא אוכל לסלוח לך, הרי שכילית את הסיכויים שלך לזכות במחילה. במקרה כזה, היעד שלך לא יהיה למעלה אלא למטה. אם אינך מאמין לי, היה נועז ועשה עוול, ותראה לאן זה יוביל אותך. אם אתה אדם שמיישם את האמת בצורה כנה, אין ספק שתהיה לך הזדמנות לזכות במחילה על עבירותיך, ומעשי המרדנות שלך יהיו פחות תכופים. אם אתה אדם שאינו מוכן ליישם בפועל את האמת, אין ספק שעבירותיך נגד האל יתרבו ומעשי המרדנות שלך יהיו תכופים יותר ויותר, עד שתעבור את הגבול, ואז תושמד כליל. אז יוכחד חלומך הנעים לזכות בחסד. אל תחשוב שעבירותיך הם לא יותר מטעויות של אדם ילדותי או טיפש. אל תתרץ את אי-הנהגתך את האמת בשיעור קומתך הדל, ומעבר לכך, אל תתייחס לעבירות שביצעת כאל מעשים של אדם שאינו מבין מה הוא עושה. אם אתה מיטיב לסלוח לעצמך ומתייחס לעצמך בנדיבות, אזי אני אומר שאתה מוג לב שלעולם לא יזכה באמת, ועבירותיך לעולם לא יחדלו לרדוף אותך. הם תמיד ימנעו ממך לעמוד בדרישות של האמת ויהפכו אותך לשותף נאמן של השטן לעולמי עד. עצתי לך היא עדיין זו: אל תתייחס רק ליעדך, בשעה שאינך מבחין בעבירות הנסתרות שלך. התייחס אל עבירותיך ברצינות, ואל תתעלם מאף אחת מהן מתוך דאגה ליעדך.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבירות יובילו את האדם לגיהינום
659. למרות שהמהות של אלוהים מכילה רכיב של אהבה ולמרות שהוא רחום כלפי כל אדם, אנשים מתעלמים מהעובדה שהמהות שלו היא גם של כבוד, ושוכחים זאת. העובדה שיש לו אהבה אינה אומרת שאנשים יכולים להעליב אותו בחופשיות בלי לעורר בו רגשות או תגובה, וכך גם העובדה שיש לו רחמים אינה אומרת שאין לו עקרונות לגבי האופן שבו הוא מתייחס לאנשים. אלוהים חי, הוא באמת קיים. הוא לא בובה מדומיינת או כל חפץ אחר. בהינתן שהוא אכן קיים, עלינו להקשיב היטב לקול לבו כל הזמן, לשים לב היטב לגישה שלו ולהבין את רגשותיו. אל לנו להשתמש בדמיון אנושי כדי להגדיר את אלוהים ואל לנו לכפות עליו מחשבות או משאלות אנושיות, ובכך לגרום לאלוהים להתייחס לבני אדם באופן אנושי המבוסס על דמיון אנושי. אם אתם עושים זאת, אתם מכעיסים את אלוהים, מציתים את חרון אפו וקוראים תיגר על כבודו! לפיכך, משהבנתם את חומרת העניין, אני מפציר בכל אחד ואחד מכם להיות זהירים ושקולים במעשיכם. היו זהירים ושקולים בדיבורכם גם כן – באופן שבו אתם מתייחסים לאלוהים. ככל שתהיו זהירים ושקולים יותר, כן ייטב לכם! כאשר אינך מבין מהי גישתו של אלוהים, הימנע מדיבורים פזיזים. אל תעשה מעשים פזיזים ואל תדביק תוויות כלאחר יד. חשוב מכך, אל תסיק מסקנות שרירותיות. במקום זאת, עליך לחכות ולבקש. גם פעולות אלה הן ביטוי ליראת האל ולהתנערות מרוע. יותר מכול, אם תוכל להשיג זאת, ויותר מכול, אם יש לך גישה כזו, אלוהים לא יאשים אותך בשל טיפשותך ובורותך ובשל חוסר ההבנה שלך את הסיבות שמאחורי הדברים. במקום זאת, בזכות הגישה שלך של חשש מהעלבת אלוהים, של מתן כבוד לכוונותיו ושל נכונות להישמע לו, אלוהים יזכור אותך, ינחה אותך ויעניק לך נאורות, או יסבול את חוסר הבגרות והבורות שלך. לעומת זאת, אם הגישה שלך כלפיו תהיה של חוסר כבוד – אם תשפוט אותו כאוות נפשך או תנחש באופן שרירותי מהם רעיונותיו ותגדיר אותם – אלוהים יגנה אותך, יטיל עליך משמעת ואף יעניש אותך, או שהוא עשוי לרשום לך הערה. ייתכן שהערה זו תהיה קשורה לגורלך. לכן, ברצוני להדגיש פעם נוספת: על כל אחד מכם להיות זהיר ושקול לגבי כל מה שמגיע מאלוהים. אל תדברו בפזיזות ואל תהיו פזיזים במעשיכם. לפני שאתה אומר דבר מה, עליך לעצור ולחשוב: האם פעולה זו שלי תכעיס את אלוהים? כשאני עושה זאת, האם אני מכבד את אלוהים? גם בעניינים פשוטים, עליך לנסות להבין את השאלות האלה ולהקדיש יותר זמן להרהר בהן. אם תוכל באמת ליישם בפועל על פי עקרונות אלה בכל ההיבטים, בכל הדברים, בכל זמן, ולאמץ גישה כזו, בייחוד כאשר אינך מבין דבר מה, אזי אלוהים תמיד ידריך אותך ויעניק לך נתיב ללכת בו. אין זה משנה איזה סוג של הצגה אנשים מעלים, אלוהים רואה אותם בצורה ברורה ופשוטה והוא יציע הערכה מדויקת וראויה של ההצגות שלך. לאחר שתעבור את הניסיון הסופי, אלוהים ייקח את כל ההתנהגויות שלך ויסכם אותן, כדי לקבוע את גורלך. תוצאה זו תשכנע כל אדם מעבר לכל צל של ספק. מה שברצוני לומר לכם כאן הוא כדלקמן: כל מעשה, כל פעולה וכל מחשבה שלכם קובעים את גורלכם.
– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, כיצד ניתן להכיר את צביונו של האל ואת התוצאות שעבודתו תשיג
660. באשר לאופן שבו בני האדם מחפשים את אלוהים וניגשים אליו, לגישות של בני האדם יש חשיבות עליונה. אל תזניח את אלוהים כאילו שהוא רק בועת אוויר ריק המרחפת בחלק האחורי של ראשך. חשוב תמיד על האל שאתה מאמין בו כעל אל חי, אל אמיתי. הוא אינו יושב שם למעלה ברקיע השלישי בלי לעשות דבר. אלא הוא כל הזמן מביט בלבבות של כולם, מתבונן במה שאתה עושה, צופה בכל מילה קטנה שלך ובכל מעשה קטן, צופה איך אתה מתנהג ורואה מהי הגישה שלך כלפיו. בין אם אתה מוכן למסור עצמך לאלוהים ובין אם לאו, כל ההתנהגות שלך והמחשבות והרעיונות הפנימיים ביותר שלך חשופים בפניו והוא מתבונן בהם. כתוצאה מהתנהגותך, כתוצאה ממעשיך וכתוצאה מגישתך כלפי אלוהים, דעתו עליך וגישתו כלפיך משתנות ללא הרף. אני רוצה להשיא עצות לכמה אנשים: אל תשים את עצמך כתינוק בידי האל, כאילו שעליו להעריף עליך אהבה, כאילו שהוא לעולם לא יוכל לעזוב אותך וכאילו שהגישה שלו כלפיך קבועה ולא תוכל להשתנות לעולם, ואני מייעץ לך להפסיק לחלום! אלוהים צודק ביחסו לכל אדם ואדם והוא רציני בגישתו כלפי עבודת הכיבוש וההושעה של בני האדם. זה הניהול שלו. הוא מתייחס לכל אדם ואדם ברצינות, ולא כמו לחיית מחמד שמשחקים איתה. אהבתו של אלוהים לבני אדם אינה מהסוג המטפח או המפנק, וגם חמלתו וסובלנותו כלפי האנושות אינן מפייסות או ניתנות כלאחר יד. להפך, אהבתו של אלוהים לבני האדם כרוכה בהוקרה, ברחמים ובמתן כבוד לחיים. חמלתו וסובלנותו משדרות את ציפיותיו מהם והם מה שהאנושות זקוקה לו כדי לשרוד. אלוהים חי והוא באמת קיים. הגישה שלו כלפי המין האנושי היא עקרונית וכלל אינה מקבץ של כללים דוגמטיים והיא יכולה להשתנות. כוונותיו ביחס לאנושות משתנות בהדרגה ועוברות טרנספורמציה עם הזמן, בהתאם לנסיבות החלות, ובמקביל לגישה של כל אדם ואדם. לכן, עליך לדעת בלבך בבהירות מוחלטת שהמהות של אלוהים אינה ניתנת לשינוי ושהטבע שלו יופיע במועדים שונים ובהקשרים שונים. אולי אינך חושב שזה עניין רציני ושאתה עשוי להשתמש בתפיסות האישיות שלך כדי לדמיין איך אלוהים צריך לעשות דברים. עם זאת, ישנם זמנים שבהם ההפך הקוטבי של נקודת המבט שלך נכון, ועל ידי השימוש שלך בתפיסות האישיות שלך כדי לנסות למדוד את אלוהים, כבר הכעסת אותו. זאת משום שאלוהים אינו פועל כפי שאתה חושב שהוא פועל והוא גם לא יתייחס לעניין זה כפי שאתה אומר שהוא יעשה זאת. לכן אני מזכיר לך להיות זהיר ושקול בגישה שלך כלפי כל מה שסביבך וללמוד לפעול על פי עקרון ההליכה בדרכו של אלוהים בכל הדברים, דהיינו, לירוא את האל ולסור מרע. עליך לפתח הבנה מוצקה בעניינים הנוגעים לרצון האל ולגישתו. עליך למצוא אנשים נאורים שיתקשרו עניינים אלה איתך ואתה חייב לחפש ברצינות. אל תראה את האל שאתה מאמין בו כבובה ואל תשפוט אותו כאוות נפשך, תוך הגעה למסקנות שרירותיות לגביו ובלי להעניק לו את הכבוד המגיע לו. בזמן שאלוהים מביא לך ישועה וקובע את גורלך, הוא עשוי להעניק לך רחמים, או סובלנות, או משפט וייסורים. אבל בכל מקרה, גישתו כלפיך אינה קבועה. היא תלויה בגישה שלך עצמך כלפיו, כמו גם בהבנה שלך אותו. אל תאפשר להיבט חולף אחד של הידע או ההבנה שלך את אלוהים להגדיר אותו לצמיתות. אל תאמין באל מת. האמן באל החי.
– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, כיצד ניתן להכיר את צביונו של האל ואת התוצאות שעבודתו תשיג
661. אתם כמהים שהאל ישמח בכם, אך אתם רחוקים ממנו. מה פשר הדבר? אתם מקבלים רק את דבריו, אך לא את הגיזום שלו, וקל וחומר שאינכם מסוגלים לקבל כל אחד מהסדריו או להאמין בו לחלוטין. מה, אם כן, פשר הדבר? בסופו של דבר, אמונתכם אינה אלא קליפת ביצה ריקה שלעולם לא יבקע ממנה אפרוח. זאת משום שאמונתכם לא הביאה לכם את האמת ולא העניקה לכם חיים, אלא נתנה לכם תחושה אשלייתית של קיום ותקווה. תחושת הקיום והתקווה הזו היא מטרתכם באמונה באל, ולא האמת והחיים. לכן אני אומר שכל מהלך אמונתכם באל לא היה אלא ניסיון לשאת חן בעיני האל בהתרפסות ובחוסר בושה, ובשום אופן אין לראות בו אמונה אמיתית. כיצד יכול אפרוח לבקוע מאמונה כזו? במילים אחרות, מה יכולה אמונה כזו להשיג? מטרת אמונתכם באל היא להשתמש בו כדי להשיג את מטרותיכם שלכם. האין זו עובדה נוספת לפגיעתכם בצביון האל? אתם מאמינים בקיומו של האל שבשמיים ושוללים את קיומו של האל שעל פני האדמה, אך אינני מכיר בדעותיכם; אני מאשר רק את אלה המשרתים את האל שעל פני האדמה ברגליים נטועות היטב בקרקע, אך לעולם לא את אלה שאף פעם אינם מכירים במשיח אשר על פני האדמה. לא משנה כמה נאמנים יהיו אנשים כאלה לאל שבשמיים, בסופו של דבר הם לא יימלטו מידי, המעניש את הרעים. אנשים אלה הם הרעים; הם הרעים המתנגדים לאל, אשר מעולם לא התמסרו למשיח ברצון. כמובן, מספרם כולל את כל אלה שאינם מכירים את המשיח, ויתרה מכך, אינם מכירים בו. האם אתה מאמין שאתה יכול לנהוג כרצונך כלפי המשיח כל עוד אתה נאמן לאל שבשמיים? טעות! בורותך לגבי המשיח היא בורות לגבי האל שבשמיים. לא משנה כמה אתה נאמן לאל שבשמיים, אין זה אלא דיבורי סרק והעמדת פנים, כי האל שעל פני האדמה מועיל לא רק בקבלת האמת על ידי האדם ובקבלת ידע מעמיק יותר, אלא חשוב מכך, הוא חיוני לגינוי האדם, ולאחר מכן, לאיסוף העובדות כדי להעניש את הרעים. האם הבנת את התוצאות המועילות והמזיקות כאן? האם חווית אותן? אני מאחל לכם שתבינו בקרוב את האמת הזו: כדי להכיר את האל, עליכם להכיר לא רק את האל שבשמיים, אלא, וזה חשוב אף יותר, את האל שעל פני האדמה. אל תבלבל בין עיקר לטפל, ואל תניח למשני לתפוס את מקומו של העיקרי. רק כך תוכל באמת לבנות יחסים טובים עם האל, להתקרב אליו, ולקרב את לבך אליו. אם האמנת שנים רבות והתרועעת איתי זמן רב, אך נותרת מרוחק ממני, אני אומר שאתה ודאי פוגע לעתים קרובות בצביון האל, וקשה מאוד לשער מה יהיה סופך. אם שנות ההתרועעות הרבות איתי לא רק שלא הפכו אותך לאדם הניחן באנושיות ובאמת, אלא אף הטמיעו בטבעך את דרכיך הרעות, ולא רק שגאוותנותך הוכפלה, אלא שגם אי-ההבנות שלך כלפיי התרבו, עד כדי כך שאתה רואה בי שותף זוטר שלך, אז אני אומר שמצב החולי שלך אינו עוד שטחי, אלא חדר עד לשד עצמותיך. כל שנותר הוא להמתין שיסדרו את הלווייתך. אין צורך שתתחנן אז בפניי שאהיה אלוהיך, כי ביצעת חטא שדינו מוות, חטא שאין עליו כפרה. גם אם הייתי יכול לרחם עליך, האל שבשמיים יתעקש ליטול את חייך, כי פגיעתך בצביון האל אינה בעיה רגילה, אלא עניין חמור ביותר. כשיגיע הזמן, אל תאשים אותי שלא הזהרתי אותך מראש. הכל מסתכם בזה: ברגע שאתה מתייחס למשיח – האל שעל פני האדמה – כאדם רגיל, כלומר, כשאתה מאמין שהאל הזה אינו אלא אדם, אז תאבד. זוהי אזהרתי היחידה לכולכם.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כיצד להכיר את האל שעל פני האדמה
662. במהלך חיי אמונתו באל, כל אדם התנגד לאל והוליך אותו שולל. ישנם דברים שלא צריך לרשום אותם כעבירות, אך יש כאלה שאין עליהם מחילה, זאת מפני שרבים הם המעשים שמפרים צווים מנהליים, מעשים שפוגעים בצביונו של האל. רבים החוששים לגורלם שלהם עשויים לשאול מהם המעשים האלה. עליכם לדעת שאתם גאוותנים ויהירים מאופייכם, ושאתם לא מוכנים להודות בעובדות. לפיכך, אספר לכם אט-אט לאחר שתהרהרו בעצמכם. אני דוחק בכם להבין טוב יותר את תוכנם של הצווים המנהליים ולהתאמץ להכיר את צביונו של האל. אחרת, תתקשו לשמור על שתיקה ולהימנע מדיבור מתפאר, ובלא יודעין, תפגעו בצביונו של האל, תצללו אל תוך החושך ותאבדו את הנוכחות של רוח הקודש והאור. מכיוון שאתם חסרי עקרונות בפועלכם, ואתה אומר ועשה דברים שאינך צריך לעשות ולומר, תקבל תגמול הולם. עליך לדעת שעל אף שאתה חסר עקרונות בדיבורך ובמעשיך, לאל בהחלט יש עקרונות בדיבורו ובמעשיו. הסיבה לכך שאתה מקבל תגמול היא שפגעת באל, ולא באדם כלשהו. אם אתה מבצע עבירות רבות נגד צביונו של האל בחייך, אתה ודאי ילד של הגיהינום. בעיני האדם, ייתכן שייראה כאילו ביצעת רק מעשים מעטים שלא תואמים את האמת ותו לא. עם זאת, האם אתה מודע לכך שבעיני האל כבר לא נותרו עבורך עוד קורבנות חטאת? משום שהפרת את הצווים המנהליים של האל יותר מפעם אחת, ויתרה מכך, אתה לא מראה כל סימן לחרטה או חזרה לאחור, אזי אין לך ברירה אלא להיות מושלך אל הגיהינום, שם האל מעניש את האדם. במהלך הזמן שבו הם נמנו על חסידי האל, מספר מצומצם של בני אדם ביצעו מעשים המפרים את העקרונות, אך לאחר שהם עברו גיזום והדרכה, הם גילו בהדרגה את השחיתות שלהם עצמם, ואז הם עלו על דרך הישר של המציאות, והם ממשיכים לצעוד בה ביציבות כיום. בני אדם כאלה הם אלה שיישארו בסוף. הכנים הם אלה שאני רוצה. אם אתה ישר ופועל על פי עקרונות, תוכל להיות איש סודו של האל. אם מעשיך לא פוגעים בצביונו של האל, ואם אתה מחפש את כוונות האל ויש בך לב ירא-אל, הרי שאמונתך עומדת בדרישות. כל מי שלא ירא את האל וכל מי שלבו לא רועד מרוב אימה, עלול בקלות להפר את הצווים המנהליים של האל. רבים משרתים את האל על סמך תשוקה ולא מבינים את הצווים המנהליים של האל, ויתרה מזאת, אין להם שמץ של מושג לגבי השלכות דבריו. כך, חרף כוונותיהם הטובות, הם לרוב עושים בסופו של דבר דברים שמפריעים לניהול של האל. במקרים חמורים, הם מגורשים מבית האל ומאבדים את ההזדמנות להיות חסידי אל, ובסופו של דבר, הם מושלכים אל הגיהינום ללא כל קשר עם בית האל. האנשים האלה מבצעים את עבודת בית האל מתוך כוונות טובות אך בבורות, ולבסוף מעוררים את חמתו של צביונו של האל. בני האדם מביאים לבית האל את דרכיהם לשרת בעלי סמכות ואצילים ומנסים להביא אותן לידי ביטוי, וביהירותם הם חושבים שדרכים כאלה יכולות לשמש כאן בקלות. מעולם לא עלה בדעתם שלאל יש צביון של אריה ולא של טלה. לפיכך, מי שבא במגע עם האל בפעם הראשונה לא מסוגל לתקשר עמו, משום שלבו של האל הוא לא כְּלִבו של האדם. רק לאחר שתבין אמיתות רבות, תוכל להכיר את האל ברציפות. ההיכרות הזו לא מורכבת ממילים ודוקטרינות, אלא שהיא יכולה לשמש כאוצר שבאמצעותו תוכלו לזכות באמונו המלא של האל, וכהוכחה לכך שאתם מסבים לו עונג. אם חסרה לך המציאות של ההיכרות הזו, ואם אתה לא מצויד באמת, שירותך הנלהב יביא עליך רק תיעוב ודחייה מצד האל.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שלוש תוכחות
663. בכל משפט שאמרתי גלום צביונו של האל. מוטב שתהרהרו בדבריי בקפידה, וללא ספק תפיקו מהם תועלת רבה. קשה מאוד לתפוס את מהותו של האל, אך אני סמוך ובטוח שלכולכם יש לפחות מושג כלשהו לגבי צביונו של האל. אני מקווה, אם כן, שתוכלו להראות לי מעשים רבים יותר שלכם שאינם פוגעים בצביונו של האל. אז אהיה רגוע. למשל, שמור את האל בלבך בכל עת. כשאתה פועל, עשה זאת על פי דבריו. חפש את כוונותיו בכל דבר, והימנע מלעשות את מה שמהווה זלזול באל ופוגע בכבודו. קל וחומר, אל תדחק את האל הצדה כדי למלא את הריק העתידי שבלבך. אם תעשה זאת, תפגע בצביונו של האל. ושוב, נניח שלעולם לא תשמיע דברי ניאוץ או תלונות נגד האל במשך כל חייך, ונניח גם שתוכל למלא כראוי את כל מה שהוא הפקיד בידך וגם להתמסר לכל דבריו במשך כל חייך, ואז תימנע מהפרת הצווים המנהלתיים. למשל, אם אמרת אי פעם, "למה אני לא חושב שהוא האל?" "אני חושב שהדברים האלה אינם אלא הארה כלשהי של רוח הקודש", "לדעתי, לא כל מה שהאל עושה הוא בהכרח נכון", "אנושיותו של האל אינה עליונה על שלי", "פשוט אי אפשר להאמין לדברי האל" או אמירות שיפוטיות דומות אחרות, אזי אני מפציר בך להתוודות על חטאיך ולחזור בתשובה לעיתים קרובות יותר. אחרת, לעולם לא תהיה לך הזדמנות לסליחה, שכן אינך פוגע באדם, אלא באל עצמו. אתה עשוי להאמין שאתה שופט אדם, אך רוח האל אינה רואה זאת כך. חוסר הכבוד שלך כלפי בשרו שקול לחוסר כבוד כלפיו. אם כך, האם לא פגעת בצביונו של האל? עליך לזכור שכל מה שנעשה על ידי רוח האל נעשה כדי להגן על עבודתו בבשר וכדי שעבודה זו תיעשה היטב. אם תתעלם מכך, אזי אני אומר שאתה אדם שלעולם לא יוכל להצליח באמונתו באל. שכן עוררת את זעמו של האל, ולכן הוא ישתמש בעונש הולם כדי ללמד אותך לקח.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חשוב מאוד להבין את צביונו של האל
664. לאחר הבנת טבעו של אלוהים ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, האם הגעתם למסקנות כלשהן לגבי הדרך שבה עליכם להתייחס לאלוהים? בתגובה לשאלה הזו, לסיכום, ברצוני לתת לכם שלושה דברי תוכחה: ראשית, אל תבחנו את אלוהים. בלי קשר לשאלה כמה אתם מבינים לגבי אלוהים, ובלי קשר לשאלה כמה אתם יודעים על טבעו, בשום פנים ואופן אל תבחנו אותו. שנית, אל תתחרו באלוהים על מעמד. בלי קשר למעמד שאלוהים נותן לכם או לעבודה שהוא מטיל עליכם, בלי קשר לתפקיד שאליו הוא מקדם אתכם, ולמה שהשקעתם והקרבתם למען אלוהים, בשום פנים ואופן אל תתמודדו נגדו על מעמד. שלישית, אל תתחרו באלוהים. גם אם אתם מבינים או אם אתם יכולים להישמע למה שאלוהים עושה עמכם, למה שהוא מסדר עבורכם ולדברים שהוא מביא אליכם, אל תתחרו בו בשום פנים ואופן. אם אתם יכולים לעמוד בדרישות האלה, תוכלו להיות בטוחים יחסית, ולא תכעיסו את אלוהים בקלות.
– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של האל, צביונו של האל והאל עצמו ג'
665. ייתכן שעד הגעתך ליום הזה, סבלת רבות, אך עדיין אינך מבין דבר. אתה בור בכל הנוגע לחיים. על אף שעברת ייסורים ומשפט, לא השתנית כלל, ובתוך-תוכך לא זכית בחיים. כשיגיע הזמן לבחון את עבודתך, אתה תחווה ניסיון שיהיה כאש וצרה גדולה אף יותר. כשהאש הזו תיפול עליך, כל הווייתך תהפוך לאפר. כמי שאין לו חיים, שאין קמצוץ של זהב טהור בתוכו, כמי שעדיין תקוע עם צביונו המושחת הישן, וכמי שאפילו אינו יכול לעשות עבודה טובה כניגוד, איך ייתכן שלא תסולק? האם בעבודת הכיבוש ניתן להשתמש באדם שחייו אינם שווים פרוטה ושאינו ניחן בחיים? בבוא הזמן הזה, ימיכם יהיו קשים אף יותר מאלה של נוח ושל סדום! לא משנה כיצד תתפלל, זה לא יועיל לך אז. לאחר שעבודת הישועה תסתיים, האם תהיה מסוגל לשוב ולהתחיל מחדש להכות על חטא? ברגע שכל עבודת הישועה תיגמר, היא לא תהיה עוד. תהיה רק התחלה של העבודה של הענשת האנשים הרעים. אתה מתנגד, אתה מתמרד, ואתה עושה רע ביודעין. האם אינך ראוי לענישה חמורה? אני מסביר לך את זה היום מפורשות. אם תבחר לא להקשיב, אזי כשיפקוד אותך אסון בהמשך, האם לא יהיה זה מאוחר מדי אם רק אז תתחיל להתחרט ולהאמין? אני נותן לך הזדמנות להכות על חטא היום, אך אתה מסרב לעשות זאת. כמה זמן אתה רוצה לחכות? עד יום הייסורים? אינני זוכר היום את עבירות העבר שלך. אני סולח לך שוב ושוב, מתעלם מהצד השלילי שלך ומתבונן רק בצד החיובי שלך, משום שכל דבריי ועבודתי בהווה נועדו להושיע אותך, ומשום שאין לי כוונות רעות ביחס אליך. ועדיין, אתה מסרב להיכנס. אינך מסוגל להבחין בין טוב לרע, ואינך יודע להעריך נדיבות. האין בני אדם כאלה פשוט ממתינים לבואם של העונש והגמול הצודק?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)
666. עבודתי בקרבכם אינה דומה כלל לעבודתו של יהוה בישראל, והיא במיוחד לא דומה לעבודתו של ישוע ביהודה. אני מפגין סובלנות אדירה בדיבורי ובעבודתי וכובש את האנשים המנוונים האלה בכעס ובמשפט. הדבר שונה לחלוטין מהאופן שבו יהוה הוביל את עמו בישראל. עבודתו בישראל הייתה הענקת מזון והמים החיים, והוא היה מלא בחמלה ואהבה לבני עמו בקיימו אותם. העבודה של היום מתבצעת באומה מקוללת של אנשים שאינם נבחרים. אין מזון בשפע ואין הזנה של מים חיים כדי להרוות את הצמא. יתרה מכך, אין אספקה שופעת של סחורה חומרית. יש רק אספקה שופעת של משפט, קללה וייסור. הרימות האלה שחיות בערימת הגללים בשום אופן לא ראויות לזכות בכרי ההרים הרבים של הבקר והצאן, בעושר הרב ובילדים היפים בכל רחבי הארץ שהענקתי לישראל. ישראל של היום מעלה לי כקורבן מנחה על המזבח את הבקר, והצאן, ופריטי הזהב והכסף שאני מזין אותם בהם. הם נותנים לי יותר מהמעשר שיהוה דרש תחת החוק, ולכן נתתי להם אפילו יותר – יותר מפי מאה משזכו בו בני ישראל תחת החוק. ההזנה שאני מזין את ישראל עולה על מה שזכו לו גם אברהם וגם יצחק. אני אפרה וארבה את משפחת ישראל ואפיץ את עמי ישראל אל כל רחבי העולם. בני האדם שאני מברך ודואג להם הם עדיין עם ישראל הנבחר, כלומר בני האדם שמקדישים לי הכול ואשר זכו בכל הדברים ממני. משום שהם מתחשבים בי, הם מקריבים עגלים ושיים בני יומם על המזבח הקדוש שלי ומוסרים לי את כל מה שיש להם, אפילו עד כדי כך שהם מוסרים לי את בניהם בכוריהם בציפייה לשובי. ומה איתכם? אתם מעוררים את כעסי, מציבים לי דרישות, גונבים את הקורבנות שאנשים מקריבים לי, ואינכם יודעים שאתם פוגעים בי. לפיכך, אתם זוכים רק בבכי ובעונש באפלה. עוררתם את כעסי פעמים רבות, והמטרתי עליכם את הלהבות הבוערות שלי, עד שבני אדם רבים מתו באופן טרגי ובתים מאושרים הפכו לקברים שוממים. אני חש רק כעס ללא קץ כלפי הרימות האלה, ואין לי כל כוונה לברך אותם. רק למען עבודתי חרגתי מהרגלי ורוממתי אתכם, וסבלתי השפלה אדירה ועבדתי בקרבכם. אלמלא רצונו של אבי, איך הייתי חי תחת קורת גג אחת עם הרימות המתגוללות בערימת הגללים? אני חש תיעוב עצום כלפי כל הפעולות והמילים שלכם, ובכל מקרה, מכיוון שיש לי "עניין" מסוים בטינופת ובמרדנות שלכם – הדבר הפך לאוסף גדול של דבריי. אחרת, בשום אופן לא הייתי שוהה במחיצתכם במשך זמן כה רב. על כן, עליכם לדעת שגישתי כלפיכם היא רק גישה של חמלה ורחמים; אין לי אף טיפת אהבה כלפיכם. יש לי רק סובלנות כלפיכם, משום שאני עושה זאת רק למען עבודתי. ואתם ראיתם את מעשיי רק משום שבחרתי בטינופת ובמרדנות כ"חומרי גלם". אחרת, בשום אופן לא הייתי חושף את מעשיי בפני הרימות האלה. אני עובד בכם רק באי-רצון, וכלל לא באותה המוכנות והרצון כפי עבדתי בעבודתי בישראל. אני מדבר בקרבכם באי-רצון ונושא את הכעס שלי. אילולא עבודתי הגדולה יותר, איך הייתי סובל את המראה המתמשך של רימות כאלה? אילולא למען שמי, זה מכבר הייתי עולה אל הגבהים הרמים ביותר ומבעיר עד היסוד את הרימות האלה יחד עם ערימת הגללים שלהן! אילולא למען תהילתי, איך הייתי מתיר לשדים הרעים האלה להתנגד אליי בגלוי ולנענע בראשיהם לנגד עיניי? אילולא כדי שעבודתי תתבצע בצורה חלקה, ללא מכשול ולו קטן ביותר, כיצד הייתי יכול לאפשר לאותם בני אדם הדומים לרימות, להתעלל בי באופן מופקר? אם מאה בני אדם בכפר בישראל היו מתקוממים ומתנגדים לי כך, אפילו אם הם היו מעלים לי קורבנות, בכל זאת הייתי משמיד אותם ומטיל אותם לחרכים בקרקע, כדי שבני האדם בערים אחרות לא יתנגדו עוד לעולם. אני אש מכלה-כל ואיני סובל פגיעה. מפני שאני הוא זה שברא את כל בני האנוש, הם חייבים להתמסר לכל דבריי ומעשיי ואל להם להתנגד. אין לבני האדם זכות להתערב בעבודתי, וקל וחומר שאינם מוסמכים לנתח מה נכון ולא נכון בעבודתי ובדבריי. אני אדון הבריאה, ויצירי הבריאה צריכים להשיג את כל הדברים שאני דורש מהם בלב ירא כלפיי. אל להם להתווכח איתי, ובמיוחד אסור להם להתנגד. אני משתמש בסמכות שלי כדי למלוך על עמי, וכל בני האדם ששייכים לבריאה שלי צריכים להתמסר לסמכות שלי. על אף שאתם עזי מצח וחצופים בפניי כיום, על אף שאתם מורדים בדברים שאני מורה לכם ואינכם יודעים לפחד, אני מקבל את המרדנות שלכם בסובלנות. לא אתרגז באופן שישפיע על עבודתי מפני שהרימות הקטנות וחסרות החשיבות הפכו את העפר בערימת הגללים. למען רצונו של אבי, אני סובל את הקיום המתמשך של כל הדברים שאני מתעב ושל הדברים שאני בוחל בהם, ואמשיך לנהוג כך עד שהאמירות שלי יושלמו, עד הרגע האחרון ממש. אל תדאגו! אני לא יכול לשקוע לאותה רמה של רימה חסרת שם, ואני לא אשווה את דרגת המיומנות שלי לזו שלכם. אני מתעב אותך, אך אני מסוגל לעמוד בכך. אתה מורד בי, אך לא תוכל להימלט מהיום שבו אמיט עליך ייסורים, שאותו הבטיח לי אבי. האם רימה ברואה יכולה להשתוות לאדון כל הבריאה? בסתיו, עלי שלכת ישובו לשורשיהם; אתם תשובו לבית "אביכם" ואני אשוב אל צדו של אבי. חיבתו העדינה של אבי תלווה אותי והרמיסה של אביכם תבוא בעקבותיכם. לי תהיה תהילתו של אבי ולכם תהיה הבושה של אביכם. אני אשתמש בייסורים שאני מרסן מזה זמן רב כדי ללוות אתכם, ואתם תפגשו בייסורים שלי בבשרכם המעופש, שמושחת מזה כבר עשרות אלפי שנים. אני אסיים בכם את עבודת המילים שלי המלווה בסובלנות, ואתם תתחילו לגלם את התפקיד של חווית האסון הנובע מדבריי. אני אשמח מאוד ואעבוד בישראל, ואתם תבכו ותחרקו שיניים, תתקיימו ותמותו בבוץ. אני אשוב לצורתי המקורית ולא אשאר עוד בטינופת במחיצתכם, ואילו אתם תשיבו לעצמכם את כיעורכם המקורי ותמשיכו להתחפר לכם בערימת הגללים. כשעבודתי ודבריי יסתיימו, יהיה זה יום שמחה עבורי. כשהתנגדותכם ומרדנותכם יסתיימו, יהיה זה יום של בכי עבורכם. לא תהיה לי חמלה עליכם, ואתם לעולם לא תראו אותי שוב. לא אנהל דו-שיח עמכם, ואתם כבר לא תפגשו בי. אשנא את מרדנותכם, ואתם תתגעגעו לחביבותי. אכה אתכם, ואתם תתגעגעו אליי. אפרד מכם בשמחה, ואתם תהיו מודעים לחובכם לי. לעולם לא אראה אתכם שוב, אך אתם תמיד תקוו לראות אותי. אשנא אתכם משום שאתם מתנגדים לי כעת, ואתם תתגעגעו אליי, משום שאני מטיל עליכם ייסורים כעת. לא אהיה מוכן לחיות איתכם במחיצה אחת, אך אתם תשתוקקו לכך במרירות ותבכו עד אין קץ, משום שתתחרטו על כל מה שעשיתם לי. אתם תתחרטו על המרדנות וההתנגדות שלכם, ואפילו תשתטחו על הקרקע בחרטה, תיפלו ארצה לפניי ותישבעו לא למרוד בי שוב. אולם בלבכם, אתם פשוט תאהבו אותי, אך לא תהיו מסוגלים לשמוע את קולי – אגרום לכם להתבייש בעצמכם.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כאשר עלי השלכת ישובו לשורשיהם, תתחרטו על כל מעשיכם הרעים
667. כעת אני מתבונן בבשר ובדם משולחי הרסן שלכם שרוצים לפתות אותי, ויש לי רק אזהרה קטנה לתת לכם, אם כי לא "אשרת" אתכם באמצעות ייסור. עליכם לדעת איזה תפקיד אתם מגלמים בעבודתי, ואז אהיה מרוצה. בכל עניין מעבר לכך, לא אכפת לי כלל אם תתנגדו אליי, אם תבזבזו את כספי, אם תאכלו את הקורבנות שהועלו לכבודי, יהוה, אם תנשכו זה את זה, רימות שכמותכם, או אם יהיו ביניכם סכסוכים או שתחללו זה את זה, יצורים דמויי כלבים שכמותכם. אתם צריכים רק לדעת אילו מין יצורים אתם, ואני אהיה מרוצה. מלבד הדברים האלה, אם ברצונכם לשלוף זה מול זה כלי נשק או להיאבק זה בזה במילים, אין בכך פסול. אין לי שום עניין להתערב בדברים כאלה, ואני כלל לא מעורב בעניינים אנושיים. אין הכוונה שלא אכפת לי מהסכסוכים ביניכם, אלא שאני לא אחד מכם, ולכן אני לא משתתף בעניינים ביניכם. אני עצמי לא אחד מהברואים ואני לא שייך לעולם, ולכן, אני מתעב את החיים השוקקים בקרב בני האדם ואת הקשרים הכאוטיים והלא ראויים ביניהם. אני מתעב בפרט את המוני האדם ההומים. יחד עם זאת, אני מכיר לעומק את הטומאה שבלבו של כל ברוא וברוא, ולפני שבראתי אתכם, כבר הכרתי את אי-הצדק שקיים בעומקי הלב האנושי, והכרתי את כל הערמומיות והנכלוליות בלב האנושי. על כן, אף על פי שמעשי הרשע של בני האדם לא מותירים מאחוריהם שום עקבות, אני בכל זאת יודע שאי-הצדק הטמון בלבכם עולה על העושר של כל הדברים שבראתי. כל אחד מכם עלה לגבהים הרמים ביותר של ההמון. עליתם והפכתם לאבותיהם של ההמון. אתם שרירותיים במיוחד, ואתם מתפרעים בקרב כל הרימות, מחפשים מקום נוח ומנסים לטרוף את הרימות הקטנות מכם. אתם מרושעים וזדוניים בלבכם, ואתם עולים אף על רוחות הרפאים ששקעו אל מצולות הים. אתם חיים בתחתית ערימת הגללים ומפריעים לרימות לכל אורכה ורוחבה כך שלא תהיה להן מנוחה. אתם נאבקים זה בזה לזמן מה ואז נרגעים. אתם לא יודעים מהו מקומכם, אך אתם בכל זאת נאבקים זה בזה בערימת הגללים. מה אתם יכולים להשיג מהמאבק הזה? אם באמת היה לכם לב מלא יראה כלפיי, איך הייתם יכולים להיאבק זה בזה מאחורי גבי? גם אם מעמדכם רם, אתם בכל זאת תולעים קטנות ומצחינות בין הגללים, הלא כן? האם תהיו מסוגלים להצמיח כנפיים ולהפוך ליונה ברקיע? תולעים קטנות ומצחינות שכמוכם שגונבות את קורבנות המנחה מהמזבח שלי, יהוה. האם כך אתם יכולים להציל את המוניטין ההרוס, הכושל שלכם ולהפוך לעם ישראל הנבחר? אתם חדלי אישים חסרי בושה! בני אדם העלו את הקורבנות האלה על המזבח למעני כביטוי לרגשות החסד שחשים אלה היראים אותי. הקורבנות האלה נועדו לשליטתי ולשימושי, אז איך ייתכן שאתם תשדדו ממני את התורים הקטנים שבני אדם נתנו לי? האם אתם לא מפחדים להפוך לבוגדים? האם אתם לא מפחדים שארצכם תהפוך לשדה דמים? יצורים חסרי בושה שכמותכם! אתם חושבים שהתורים שבני האדם מעלים לי כקורבנות מנחה נועדו להזין את הכרס שלכם, רימות שכמותכם? מה שנתתי לכם הוא מה ששמחתי ורציתי לתת לכם. מה שלא נתתי לכם שייך לי. אתם לא יכולים פשוט לגנוב את קורבנות המנחה שלי. אני הוא יהוה, מבצע העבודה, אדון הבריאה, ואני הסיבה לכך שבני האדם מעלים קורבנות מנחה. האם אתם חושבים שהקורבנות האלה הם פיצוי על כל ההתרוצצויות שלכם? באמת אין לכם בושה! למען מי אתם מתרוצצים? אתם עושים זאת למען עצמכם, הלא כן? מדוע אתם גונבים את הקורבנות שלי? מדוע אתם גונבים כסף מארנק הכסף שלי? אתם בניו של יהודה איש קריות, הלא כן? הקורבנות שלי, יהוה, נועדו להנאתם של הכוהנים. האם אתם כוהנים? אתם מעזים לאכול את הקורבנות שלי בזחיחות, ואתם אפילו פורשים אותם על השולחן – אתם חסרי ערך! חדלי אישים חסרי תועלת שכמותכם! האש שלי, אש יהוה, תהפוך אתכם לאפר!
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כאשר עלי השלכת ישובו לשורשיהם, תתחרטו על כל מעשיכם הרעים
668. אני עבדתי ודיברתי כך בקרבכם, השקעתי אנרגיה ומאמץ כה רבים, אך מתי אי פעם הקשבתם לדבריי הברורים? היכן השתחוויתם בפניי, הכול יכול? מדוע אתם נוהגים בי כך? מדוע כל מה שאתם אומרים ועושים מעורר את חרון אפי? מדוע לבבכם קשה כל כך? האם אי פעם הכיתי אתכם אפיים ארצה? מדוע אינכם עושים דבר מלבד לגרום לי צער ודאגה? האם אתם ממתינים ליום חרון אפי, אני יהוה, שיבוא עליכם? האם אתם ממתינים שאשלח את חרון האף שהתעורר בעקבות מרדנותכם? האם כל מה שאני עושה אינו למענכם? אך אתם תמיד נהגתם בי, יהוה, באופן זה: גנבתם את קורבנותיי, לקחתם את המנחות ממזבחי הביתה למאורת הזאבים כדי להאכיל את הגורים ואת גורי הגורים; אנשים נלחמים זה בזה, ניצבים זה מול זה במבטי זעם ובחרבות ובחניתות, ומשליכים את דבריי שלי, הכול יכול, לבית הכיסא כדי שיהיו מטונפים כצואה. היכן היושרה שלכם? האנושיות שלכם הפכה לבהמיות! לבבכם הפך מזמן לאבן. האינכם יודעים שבעת שיגיע יום חרון אפי, אשפוט את הרע שאתם עושים היום נגדי, הכול יכול? האם אתם חושבים שבכך שאתם משטים בי, משליכים את דבריי לבוץ ואינכם מקשיבים להם – האם אתם חושבים שבכך שאתם פועלים מאחורי גבי תוכלו להימלט ממבטי הזועם? האינכם יודעים שעיניי שלי, אני יהוה, כבר ראו אתכם כאשר גנבתם את קורבנותיי וחמדתם את רכושי? האינכם יודעים שכאשר גנבתם את קורבנותיי, עשיתם זאת לפני המזבח שעליו מוקרבים הקורבנות? כיצד יכולתם להחשיב עצמכם כה חכמים ולרמות אותי כך? כיצד יוכל חרון אפי לסור מחטאיכם המתועבים? כיצד תוכל חמתי הבוערת לפסוח על מעשיכם הרעים? הרע שאתם עושים היום אינו פותח לכם מוצא, אלא צובר ייסורים למחר שלכם; הוא מעורר את הייסורים שלי, אני הכול יכול, כלפיכם. כיצד יוכלו מעשיכם הרעים ודבריכם הרעים לחמוק מייסוריי? כיצד יוכלו תפילותיכם להגיע לאוזניי? כיצד אפתח מוצא לחוסר הצדיקות שלכם? כיצד ארפה ממעשיכם הרעים במרידתכם נגדי? כיצד לא אכרות את לשונותיכם הארסיות כלשון הנחש? אינכם קוראים לי למען צדיקותכם, אלא מעצימים את חרון אפי כתוצאה מחוסר הצדיקות שלכם. כיצד אוכל לסלוח לכם? בעיניי שלי, אני הכול יכול, דבריכם ומעשיכם מזוהמים. עיניי שלי, הכול יכול, רואות את חוסר הצדיקות שלכם כייסורים בלתי פוסקים. כיצד יוכלו ייסוריי ומשפטי הצודקים לסור מכם? מכיוון שאתם עושים לי זאת, גורמים לי צער וחרון אף, כיצד אוכל להניח לכם להימלט מידיי ולחמוק מן היום שבו אני, יהוה, אייסר ואקלל אתכם? האינכם יודעים שכל דבריכם ואמירותיכם הרעים כבר הגיעו לאוזניי? האינכם יודעים שחוסר הצדיקות שלכם כבר הכתימה את גלימת צדקתי הקדושה? האינכם יודעים שמרדנותכם כבר עוררה את חרון אפי העז? האינכם יודעים שכבר מזמן גרמתם לי לרתוח, וכבר מזמן העמדתם את סבלנותי במבחן? האינכם יודעים שכבר הרסתם את הבשר שאני שוכן בו, והפכתם אותו לסחבות? סבלתי עד כה, וכעת אני משחרר את חרון אפי, ואין בי סבלנות כלפיכם עוד. האינכם יודעים שמעשיכם הרעים כבר הגיעו לעיניי, ושזעקותיי כבר הגיעו לאוזני אבי? כיצד יוכל להרשות לכם לנהוג בי כך? האם יש משהו בעבודה שאני עושה בכם שאינו למענכם? אך מי מכם הפך אוהב יותר כלפי עבודתי, אני יהוה? האם אוכל להיות לא נאמן לרצון אבי בגלל חולשתי, ובגלל הייסורים שסבלתי? האינכם מבינים את לבי? אני מדבר אליכם כפי שיהוה דיבר; האם לא הקדשתי כל כך הרבה למענכם? על אף שאני מוכן לשאת את כל הסבל הזה למען עבודת אבי, כיצד תוכלו להשתחרר מהייסורים שאני מביא עליכם כתוצאה מסבלי? האם לא נהניתם ממני כל כך הרבה? היום, אבי העניק לכם אותי; האינכם יודעים שאתם נהנים מהרבה יותר מאשר דבריי השופעים? האינכם יודעים שחיי הוחלפו בחייכם ובדברים שאתם נהנים מהם? האינכם יודעים שאבי השתמש בחיי כדי להילחם בשטן, ושהוא גם העניק את חיי לכם, וגרם לכם לקבל פי מאה, ואפשר לכם להימנע מפיתויים רבים כל כך? האינכם יודעים שרק בזכות עבודתי נחסכו מכם פיתויים רבים, וייסורי בעירה רבים? האינכם יודעים שרק בגללי אבי איפשר לכם ליהנות עד עכשיו? כיצד תוכלו להישאר היום כל כך קשים ועקשנים, ממש כאילו יבלות צמחו על לבבכם? כיצד יוכל הרע שאתם עושים היום לחמוק מיום חרון האף שיבוא לאחר עזיבתי את האדמה? כיצד אוכל להניח לאלה שהם כל כך קשים ועקשנים להימלט מחרון אפו של יהוה?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אף אדם העשוי בשר ודם אינו יכול להימלט מיום חרון האף
669. חישבו על העבר: מתי היה מבטי זועם וקולי תקיף כלפיכם? מתי הייתי קטנוני כלפיכם? מתי נזפתי בכם שלא בצדק? מתי נזפתי בכם בפניכם? האם לא למען עבודתי אני קורא לאבי להרחיק אתכם מכל פיתוי? מדוע אתם נוהגים בי כך? האם אי פעם השתמשתי בסמכותי כדי להכות את בשרכם? מדוע אתם גומלים לי כך? לאחר שאתם מתייחסים אלי בחום ובקור חליפות, אתם אינכם חמים ואינכם קרים, ואז אתם מנסים לשדל אותי ולהסתיר ממני דברים, ופיכם מלא ברוק של חסרי הצדיקות. האם אתם חושבים שלשונכם יכולה לרמות את רוחי? האם אתם חושבים שלשונכם יכולה להימלט מחרון אפי? האם אתם חושבים שלשונכם רשאית לשפוט את מעשיו שלי, יהוה, ככל שתחפוץ? האם אני האל שאדם שופט? האם ארשה לרימה קטנה לנאץ אותי כך? כיצד אוכל להכניס בני מרי שכאלה לברכותיי הנצחיות? דבריכם ומעשיכם חשפו והוקיעו אתכם זה מכבר. כאשר פרשתי את השמיים ובראתי את כל הדברים, לא הרשיתי לאף יציר בריאה להשתתף כרצונו, וקל וחומר שלא הרשיתי לדבר כלשהו לשבש את עבודתי ואת ניהולי כרצונו. לא הייתה בי סבלנות לשום אדם או דבר; כיצד אוכל לחוס על אלה שהם אכזריים ובלתי אנושיים כלפיי? כיצד אוכל לסלוח לאלה שבוגדים בדבריי? כיצד אוכל לחוס על אלה שמתמרדים נגדי? האם גורלו של האדם אינו בידיו שלי, הכול יכול? כיצד אוכל להחשיב את חוסר הצדיקות שלך ואת מרדנותך כדבר קדוש? כיצד יוכלו חטאיך לטמא את קדושתי? איני נטמא מטומאתם של חסרי הצדיקות, ואיני נהנה ממנחותיהם. אילו היית נאמן לי, אני יהוה, האם היית לוקח לעצמך את הקורבנות ממזבחי? האם היית משתמש בלשונך הארסית כדי לנאץ את שמי הקדוש? האם היית בוגד בדבריי כך? האם היית מתייחס לתהילתי ולשמי הקדוש ככלי שנועד לשרת את השטן, אותו הרע? חיי ניתנים להנאתם של הקדושים. כיצד אוכל להרשות לך לשחק בחיי כרצונך, ולהשתמש בהם ככלי לסכסוך ביניכם? כיצד תוכלו להיות כה חסרי לב, וכה נטולי דרך הטוב, באופן שבו אתם נוהגים בי? האינכם יודעים שכבר כתבתי את מעשיכם הרעים בדברי החיים האלה? כיצד תוכלו להימלט מיום חרון האף שבו אייסר את מצרים? כיצד אוכל להרשות לכם להתנגד לי ולהתמרד נגדי כך, פעם אחר פעם? אני אומר לכם בבירור, בבוא היום, הייסור שלכם יהיה קשה מנשוא, יותר מזה של מצרים! כיצד תוכלו להימלט מיום חרון אפי? אני אומר לכם באמת ובתמים: סבלנותי הוכנה עבור מעשיכם הרעים, והיא קיימת למען ייסורכם ביום ההוא. האינכם אלה שיסבלו משפט זועם לאחר שתפקע סבלנותי? האם כל הדברים אינם בידיו שלי, אני הכול יכול? כיצד אוכל להרשות לכם להתמרד נגדי כך, תחת השמיים? חייכם יהיו קשים מאוד מכיוון שפגשתם את המשיח, שנאמר עליו שיבוא, אך הוא מעולם לא בא. האינכם אויביו? ישוע היה חברכם, אך אתם אויבי המשיח. האינכם יודעים שעל אף שאתם חברים של ישוע, מעשיכם הרעים גדשו כליהם של אלה שהם נתעבים? על אף שאתם קרובים מאוד ליהוה, האינכם יודעים שדבריכם הרעים הגיעו לאוזניו של יהוה ועוררו את חרון אפו? כיצד יוכל להיות קרוב אליך, וכיצד יוכל לא לשרוף את כליך, המלאים במעשים רעים? כיצד יוכל לא להיות אויבך?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אף אדם העשוי בשר ודם אינו יכול להימלט מיום חרון האף
670. אתם כולכם ישובים בכיסאות מהודרים, מושיבים איתכם את בני הדור הצעיר אשר כמותכם ומטיפים להם. אינכם יודעים שה"צאצאים" שלכם כבר איבדו מזמן את כל מרצם ואת עבודתי. כבודי מאיר מארץ המזרח אל ארץ המערב, אך כאשר כבודי יתפשט אל קצות העולם ויתחיל לעלות ולזרוח, אני אקח את כבודי מהמזרח ואביא אותו למערב, כדי שאנשי החושך שנטשו אותי במזרח יאבדו את זיו האור שלי מאותו רגע ואילך. באותה עת, אתם תחיו בגיא צלמוות. על אף שבני האדם כיום טובים מאה מונים מבני האדם בעבר, הם עדיין לא יכולים לעמוד בדרישות שלי, והם עדיין לא מהווים עדות לכבודי. העובדה שאתם מסוגלים להיות טובים מאה מונים מבני האדם בעבר נובעת לגמרי מעבודתי – זה הפרי שמניבה עבודתי על פני האדמה. יחד עם זאת, אני עדיין חש גועל כלפי המילים והמעשים שלכם, וכן כלפי האופי שלכם, ואני נוטר לכם טינה רבה על מעשיכם בפניי, מכיוון שאתם לא מבינים אותי כלל. אם כן, איך ייתכן שתביאו לידי ביטוי בחייכם את כבודי, ואיך ייתכן שתהיו נאמנים לחלוטין לעבודתי העתידית? אמונתכם יפה מאוד. אתם אומרים שאתם מוכנים להקדיש את חייכם לעבודתי – ושאתם מוכנים להקריב אותם למענה – אך הטבע שלכם לא השתנה במיוחד. אלה היו רק מילים יהירות, ואילו המעשים שלכם בפועל אומללים ביותר. נדמה שלשונו ושפתיו של האדם נמצאים בשמיים אך רגליו נמצאות הרחק למטה בארץ, ולכן דבריו ומעשיו וכן המוניטין שלו עדיין שרויים במצב מזעזע. המוניטין שלכם נהרס, התנהלותכם מבישה, אופן הדיבור שלכם עלוב, חייכם מתועבים, ואפילו כל האנושיות שלכם הידרדרה לכדי עליבות גסה. אתם צרי אופקים כלפי הבריות, ואתם עומדים על המקח על כל דבר קטן. אתם רבים על המוניטין והמעמד שלכם עצמכם, אפילו עד כדי כך שאתם מוכנים לרדת לגיהינום, אל אגם האש. די במילים ובמעשים שלכם בהווה כדי שאוכל להכריע שאתם חוטאים. די בגישתכם לעבודתי כדי שאוכל להכריע שאתם רשעים, ודי בטבע שלכם כדי לומר שאתם נפשות מטונפות מלאות בתועבות. די בביטויים שלכם ובמה שאתם מגלים כדי לקבוע שאתם בני אדם ששתו לרוויה מדמן של רוחות טמאות. כשמדובר על כניסה למלכות, אתם לא מסגירים את רגשותיכם. האם אתם סבורים שדי במצבכם הנוכחי כדי שתוכלו להיכנס בשערי מלכות השמיים? האם אתם סבורים שתוכלו לזכות להיכנס לארץ הקודש של עבודתי ודבריי מבלי שאבחן קודם לכן את דבריכם ומעשיכם? מי מסוגל לשטות בי בהצלחה? איך ייתכן שההתנהגויות המתועבות והעלובות שלכם יחמקו ממבטי? אני הכרעתי שחייכם הם חיים של שתיית דמן של הרוחות הטמאות ואכילת בשרן, מפני שאתם מחקים אותן בפניי מדי יום. ההתנהגות שלכם בפניי הייתה רעה במיוחד, ולכן איך ייתכן שלא אגעל? יש בדבריכם מן הסיאוב של רוחות טמאות: אתם מוליכים שולל, מסתירים ומתחנפים בדיוק כמו אלה שמבצעים מעשי כישוף, כמו אלה שמוליכים שולל ושותים את דמם של הרשעים. כל הביטויים של האנושות מאוד מרושעים, ולכן איך ייתכן שכל בני האדם ייכנסו לארץ הקודש שבה מצויים הצדיקים? האם אתם חושבים שהתנהגותכם המתועבת יכולה לבדל אתכם כקדושים בשונה מהרשעים? לשונכם דמוית הנחש תהרוס בסופו של דבר את בשרכם שמשמיד ומבצע תועבות, והידיים שלכם שמכוסות בדמן של רוחות טמאות יגררו את נשמתכם בסופו של דבר לגיהינום. אם כן, מדוע אתם לא ממהרים לנצל את ההזדמנות הזו לטהר את ידיכם שמכוסות בזוהמה? ומדוע אתם לא מנצלים את ההזדמנות הזו כדי לכרות את לשונכם שאומרת דברי רשע? האם ייתכן שאתם מוכנים לסבול באש הגיהינום למען ידיכם, לשונכם ושפתיכם? אני משגיח על לבם של בני האדם בשתי עיניי, מפני שזמן רב לפני שבראתי את האנושות, תפסתי את לבם בתוך ידיי. לפני זמן רב, ראיתי מבעד ללבו של האדם, ולכן איך ייתכן שהמחשבות שעל לבו של האדם יימלטו ממבטי? ואיך ייתכן שהאדם יספיק להימלט מהאש שרוחי תצית?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האופי שלכם כה עלוב!
671. אני חי ביניכם ומתרועע איתכם מזה כמה אביבים וסתווים, אני חי בקרבכם ואיתכם מזה זמן רב. כמה מהתנהגותכם הבזויה חמקה מעיניי? דבריכם הכנים בהחלט מהדהדים באוזניי. מיליונים על מיליונים של שאיפותיכם הונחו על המזבח שלי – הן רבות מספור. אולם באשר למסירות וההשקעה שלכם, אינכם נותנים דבר. אין אפילו טיפה קטנה של כנות על המזבח שלי. איפה הפירות שהניבה אמונתכם בי? קיבלתם ממני חסד עד-אין-קץ, וראיתם אינסוף תעלומות מהשמיים. אפילו הראיתי לכם את להבות השמיים, אך לא הייתי מוכן לשרוף אתכם. כמה נתתם לי בתמורה? כמה אתם מוכנים לתת לי? בעודכם אוחזים במזון שנתתי לכם, אתם פונים ומציעים לי אותו, ואפילו אומרים שזה דבר שקיבלתם בתמורה על זיעת אפכם בביצוע עבודה קשה, ושאתם נותנים לי את כל שיש לכם. איך ייתכן שאתם לא יודעים שה"תרומות" שאתם מציעים לי הן דברים שגנבתם מהמזבח שלי? וכעת אתם מציעים אותם לי – אתם מרמים אותי, הלא כן? איך ייתכן שאתם לא יודעים שמה שאני נהנה ממנו היום הוא כל המנחות שעל המזבח שלי, ולא מה שהרווחתם בתמורה לעבודה הקשה ואז הצעתם לי? אתם למעשה מעזים לרמות אותי כך, ולכן איך ייתכן שאמחל לכם? איך ייתכן שאשא זאת עוד? נתתי לכם הכל. פתחתי הכל בפניכם, מילאתי את הצרכים שלכם ופקחתי את עיניכם, אך אתם מרמים אותי כך ומתעלמים ממצפונכם. הענקתי לכם הכל בחוסר אנוכיות, כך שאפילו שתסבלו, תזכו ממני בכל מה שהבאתי מהשמיים. אולם אין לכם שום מסירות כלל, ואפילו אם יש לכם תרומה זעירה, אתם "מתחשבנים" איתי לאחר מכן. תרומתכם לא תהיה שווה דבר בסופו של דבר, הלא כן? מה שנתתם לי הוא אך ורק גרגיר חול אחד, אבל מה שביקשתי מכם הוא טון זהב. אתם מתנהגים בחוסר היגיון, הלא כן? אני עובד בקרבכם. אין שום זכר למעשר שאני אמור לקבל, ועל אחת כמה וכמה אין זכר לקורבנות נוספים. יתרה מזאת, המעשר שמפרישים בני האדם יראי האל נחטף בידי הרשעים. כולכם ברחתם ממני, הלא כן? כולכם עוינים כלפיי, הלא כן? כולכם משמידים את המזבח שלי, הלא כן? איך ייתכן שאנשים כאלה ייחשבו לאוצרות בעיניי? בני אדם כאלה הם חזירים וכלבים שאני מתעב, הלא כן? איך ייתכן שאתייחס למעשיכם הרעים כאל אוצר? למען מי נועדה העבודה שלי באמת? האם ייתכן שהיא נועדה רק להכות את כולכם אפיים ארצה כדי לחשוף את הסמכות שלי? כל חייכם תלויים במילה אחת ממני, הלא כן? מדוע אני משתמש רק במילים כדי לכוון אתכם, ומדוע לא הפכתי מילים לעובדות כדי להכות אתכם אפיים ארצה ברגע שיכולתי? האם דבריי ועבודתי נועדו רק להכות את האנושות אפיים ארצה? האם אני אל שהורג בני אדם תמימים ללא הבחנה? ברגע זה, כמה מכם שניצבים לפניי מחפשים בכל הווייתם את הנתיב הנכון של חיים אנושיים? רק הגוף שלכם נמצא לפניי. לבכם עדיין משוטט, והוא הרחק-הרחק ממני. מפני שאתם לא יודעים מהי עבודתי בפועל, ישנם כמה מכם שרוצים לעזוב אותי, שרוצים להתרחק ממני, ואשר רוצים לחיות בגן עדן שבו אין ייסורים ואין משפט. האין זה מה שבני האדם מייחלים לו בלבם? אני בהחלט לא כופה עליכם. אתם הם אלה שצריכים לבחור באיזה נתיב תצעדו, והנתיב של היום כולל משפט וקללה, אך על כולכם לדעת שהדברים שהענקתי לכם, בין שמדובר במשפט או בייסורים, הם המתנות הטובות ביותר שאני יכול לתת לכם, והם כולם דברים שאתם זקוקים להם בדחיפות.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האופי שלכם כה עלוב!
672. כל הנפשות שהשטן השחית משועבדות תחת השפעתו של השטן. רק בני האדם שמאמינים במשיח הופרדו, נושעו ממחנה השטן והובאו אל המלכות העכשווית. בני האדם האלה כבר אינם חיים תחת השפעתו של השטן. אף על פי כן, טבעו של האדם עדיין טבוע בבשרו של האדם. פירוש הדבר הוא שעל אף שנפשותיכם נושעו, הטבע שלכם נותר כשהיה, ועדיין נותר סיכוי של מאה אחוזים שתבגדו בי. זו הסיבה לכך שעבודתי מתארכת כל כך – משום שהטבע שלכם כל כך בלתי נשלט. כעת, כולכם חווים קשיים כמיטב יכולתכם, בעודכם מבצעים את חובותיכם, אך כל אחד מכם מסוגל לבגוד בי ולחזור אל השפעתו של השטן, אל מחנהו, ולשוב אל חייו הקודמים – זו עובדה שאין עליה עוררין. במקרה הזה, לא תוכלו להציג אפילו שביב של אנושיות או צלם אנוש, שיש לכם כעת. במקרים חמורים, אתם תושמדו, ויתרה מזאת, ייגזר עליכם להיות מקוללים לעד, תיענשו בעונשים חמורים ונשמתכם לעולם לא תתגלגל שוב כבשר ודם. זו הבעיה שניצבת בפניכם. אני מזכיר לכם זאת באופן זה, ראשית, על מנת שעבודתי לא תהיה לשווא, ושנית, כדי שכולכם תוכלו לחיות בימי אור. למען האמת, הבעיה הקריטית איננה אם עבודתי תהיה לשווא או לא. הנושא הקריטי הוא שתוכלו לחיות חיים שמחים ותזכו לעתיד מזהיר. עבודתי היא העבודה של הושעת נפשותיהם של בני האדם. אם נפשך תיפול לידיו של השטן, גוף הבשר שלך לא ימצא שלווה. אם אגן על בשרך, גם נפשך תהיה לבטח נתונה להגנתי. אם אתעב אותך באמת, בשרך ונפשך ייפלו מיד לידיו של השטן. התוכל לתאר לעצמך את מצבך אז? אם יום יבוא ודבריי לא יימצאו בכם, אזי אמסור את כולכם לשטן, ואתיר לו להעצים את העינויים המוטלים עליכם עד שכעסי ישכך לגמרי, או שאעניש אתכם בעצמי, בני אנוש חסרי תקנה, משום שלבכם הבוגד בי לעולם לא ישתנה.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)
673. כולי תקווה שבשלב האחרון של עבודתי, תהיו מסוגלים לתפקד באופן יוצא מן הכלל, תהיו מסורים לחלוטין, ושליבכם לא יהיה עוד חצוי. כמובן, אני מקווה גם שלכולכם יהיה יעד טוב. אף על פי כן, עדיין יש לי דרישה משלי, והיא שתקבלו את ההחלטה הטובה ביותר בהצגת נאמנותכם הסופית והיחידה כלפיי. אם לאנשים כלשהם לא תהיה הנאמנות היחידה הזו, הם יהפכו ללא ספק לאוצרו של השטן, ואני לא אמשיך להשתמש בהם. אני אשלח אותם הביתה להשגחת הוריהם. עבודתי מועילה לכם מאוד. מה שאני מקווה לקבל מכם הוא לב ישר השואף להתעלות, אך עד כה ידיי נותרו ריקות. חשבו על כך: כשיום יבוא ועדיין אהיה כאוב באופן בל יתואר, מה תהיה אז גישתי כלפיכם? האם אהיה ידידותי כלפיכם כמו שאני כעת? האם לבי יהיה שלו כמו שהוא כיום? האם אתם מבינים את רגשותיו של אדם שעמל בקפידה על שדותיו אך לא קצר אפילו שיבולת אחת? האם אתם מבינים כמה חמורה פציעתו של אדם שחווה מכה קשה? האם אתם יכולים לטעום את מרירותו של אדם מלא תקווה שנאלץ להיפרד ממישהו בריב? האם ראיתם את כעסו של אדם שהתגרו בו? האם אתם יכולים לחוש את יצר הנקמה של אדם שחווה יחס עוין ומרמה? אם אתם מבינים את המנטליות של בני האדם האלה, אני חושב שלא תתקשו לדמיין את הגישה שהאל ינקוט בעת הענישה. לבסוף, אני מקווה שכולכם תשקיעו מאמץ רב למען יעדכם. אף על פי כן, מוטב שלא תשתמשו באמצעי הונאה במאמציכם, פן אמשיך להתאכזב מכם בלבי. למה מובילה אכזבה כזו? אתם מוליכים את עצמכם שולל, הלא כן? אלו החושבים על יעדם אך הורסים אותו הם האנשים הקשים ביותר להושעה. גם אם הוא יכעס ויזעם, מי ירחם על אדם כזה? בסך הכול, אני עדיין מוכן לאחל שיהיה לכם יעד ראוי וטוב. יתרה מזאת, אני מקווה שאף אחד מכם לא יחווה אסון.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיחה בנושא היעד
674. עבודתי האחרונה אינה מיועדת רק להעניש את האדם, אלא גם לסדר את ייעודו. על אחת כמה וכמה שהיא נועדה לכך שכל האנשים יכירו במעשיי ובפעולותיי. אגרום לכל אדם ואדם לראות שכל מה שעשיתי הוא נכון וביטוי לצביוני, שאין זה מעשה ידי אדם, וקל וחומר שאין זה הטבע שהביאו את האנושות עד הלום, אלא אני הוא המזין כל יצור חי בקרב כל הדברים. ללא קיומי, האנושות רק תאבד ותסבול מפגעי הפורענות. שום בן אנוש לא יראה עוד לעולם את השמש והירח היפים, או את העולם הירוק; האנושות תפגוש רק את הלילה האפל והקר ואת גיא צלמוות הבלתי נמנע. אני הגאולה היחידה של האנושות. אני תקוותה היחידה של האנושות, ויתרה מכך, אני הוא זה שעליו נשען קיומה של האנושות כולה. בלעדיי, האנושות תגיע מיד לקיפאון, בלעדיי, האנושות רק תסבול מקטסטרופה הרסנית ותרמס תחת רגליהם של כל מיני רוחות, אף שאיש אינו שם לב אליי. עשיתי עבודה שאיש מלבדי אינו יכול לעשותה, ואני מקווה רק שהאדם יוכל לגמול לי בכמה מעשים טובים. על אף שרק מעטים יכלו לגמול לי, עדיין אסיים את מסעי בעולם האנושי ואתחיל בשלב הבא של עבודתי העומדת להתגלות, כי התרוצצותי בקרב האדם במשך כל אותן שנים נשאה פרי, ואני מרוצה מאוד. מה שחשוב לי אינו מספר האנשים, אלא מעשיהם הטובים. על כל פנים, אני מקווה שתאגרו כמות מספקת של מעשים טובים לקראת ייעודכם שלכם. אז אהיה מרוצה; אחרת, איש מכם לא יוכל להימלט ממתקפת האסון. האסון מקורו בי, וכמובן שאני מתזמר אותו. אם לא תוכלו להיראות כטובים בעיניי, לא תימלטו מסבל האסון. בעת צרה, מעשיכם ופעולותיכם לא נחשבו הולמים לחלוטין, שכן אמונתכם ואהבתכם היו ריקות מתוכן, והצגתם את עצמכם רק כחששנים או כקשוחים. בנוגע לכך, אשפוט רק בין טוב לרע. הדרך שבה כל אחד מכם פועל ומביע את עצמו היא הדבר שממשיך לעניין אותי, ועל בסיס זה אקבע את סופכם. אולם, עליי להבהיר את העניין הבא: לא ארחם עוד על אלה שלא הפגינו כלפיי ולו שמץ של נאמנות בעתות צרה, שכן יש גבול לרחמיי. יתרה מכך, איני מחבב את מי שאי פעם בגד בי, וקל וחומר שאיני אוהב להתרועע עם אלה המוכרים את האינטרסים של חבריהם. זהו צביוני, יהיה האדם אשר יהיה. אני חייב לומר לכם זאת: כל מי ששובר את לבי לא יזכה לחנינה נוספת ממני, וכל מי שהיה נאמן לי יישאר בלבי לנצח.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכן מספיק מעשים טובים למען ייעודך
