675. אלה שמסוגלים לעמוד איתן במהלך עבודת השיפוט והייסורים של אלוהים באחרית הימים – כלומר במהלך עבודת הטיהור האחרונה – יהיו אלה שיבואו למנוחה האחרונה לצד אלוהים. לפיכך, כל אלה שבאו למנוחה ישתחררו מהשפעת השטן וייפלו בנחלתו של אלוהים לאחר שיעברו את עבודת הטיהור האחרונה שלו. בני האדם האלה שנפלו בסופו של דבר בנחלתו של אלוהים יבואו למנוחה האחרונה. מטרתה של עבודת הייסורים והשיפוט של אלוהים היא, באופן מהותי, לטהר את האנושות למען המנוחה האחרונה. אחרת, האנושות כולה לא תהיה מסוגלת לנהוג כל אחד לפי סוגו או לבוא למנוחה. העבודה הזו היא הנתיב היחיד של האנושות לבוא למנוחה. רק עבודת הטיהור של אלוהים תטהר את בני האדם מרשעותם ורק עבודת הייסורים והשיפוט שלו תשפוך אור על רכיבי המרדנות בקרב האנושות, וכך תפריד את מי שניתן להושיע אותו ממי שלא ניתן להושיע אותו, ואת מי שיישאר ממי שלא יישאר. כשעבודה זו תסתיים, בני האדם שיותר להם להישאר יטוהרו וייכנסו למצב נעלה יותר של אנושיות שבו הם ייהנו מחיי אנוש נפלאים יותר על פני האדמה בפעם השנייה. במילים אחרות, הם יתחילו את יום המנוחה האנושי שלהם ויתקיימו לצד אלוהים. לאחר שמי שלא יורשו להישאר יקבלו ייסורים ושיפוט, מהותם האמיתית תיחשף לגמרי. לאחר מכן, כל אלה יושמדו ובדומה לשטן, הם לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. האנושות בעתיד לא תכלול עוד טיפוסי אנשים כאלה. בני אדם כאלה לא כשירים לבוא לארץ המנוחה הסופית והם לא כשירים לבוא ליום המנוחה שאלוהים והאדם יחלקו מפני שהם מושאים לענישה ומפני שהם זדוניים ומרושעים. הם נגאלו פעם אחת וכן נשפטו ויוסרו. הם גם שירתו את אלוהים בעבר. אך בבוא היום האחרון, הם בכל זאת יושמדו משום רשעותם, מרדנותם והיותם בלתי ניתנים לגאולה. הם לא יתקיימו עוד בעולם העתיד ובקרב האנושות בעתיד. כל הרשעים וכל אלה שלא זכו בישועה יושמדו כשהקדושים שבקרב האנושות יבואו למנוחה, בין אם הם יהיו רוחות המתים או בני אדם שעדיין חיים כבשר ודם. בלי קשר לשאלה לאיזו תקופה שייכים הרוחות והרשעים האלה ולאיזו תקופה שייכות רוחות הצדיקים ורוחות בני אדם שעושים מעשי צדק, כל הרשעים יושמדו וכל הצדיקים ישרדו. השאלה אם אדם או רוח יזכו בישועה לא מוכרעת כולה על סמך עבודת אחרית הימים, אלא על סמך השאלה אם הם התנגדו לאלוהים או מרדו בו. אם בני אדם בתקופה הקודמת עשו רע, ולא ניתן היה להושיע אותם, אין ספק שהם יהיו מושא לענישה. אם בני אדם בתקופה הנוכחית עושים רע ולא ניתן להושיע אותם, גם הם בוודאות מושא לענישה. בני האדם מופרדים על פי טוב ורע ולא על פי התקופה. לאחר שבני האדם מופרדים על פי טוב ורע, בני האדם לא נענשים או מתוגמלים מיד. במקום זאת, אלוהים יבצע את העבודה של הענשת הרע ותגמול הטוב רק לאחר שיסיים לבצע את עבודת הכיבוש שלו באחרית הימים. למעשה הוא הפריד את האנושות על פי טוב ורע מאז שהוא החל לבצע את עבודתו לישועת האנושות. הוא יתגמל את הצדיקים ויעניש את הרשעים רק עם השלמת עבודתו, במקום להפריד בין הרשעים והצדיקים עם השלמת עבודתו, ומיד להתחיל בעבודה של הענשת הרע ותגמול הטוב. לכן משימה זו תבוצע רק כאשר עבודתו תסתיים לגמרי. העבודה הסופית שלו להענשת הרע ותגמול הטוב נעשית כולה על מנת לטהר לגמרי את כל האנושות, כדי שהוא יוכל להביא אנושות קדושה לגמרי למנוחת נצח. השלב הזה בעבודתו הוא עבודתו המכרעת ביותר. זה השלב הסופי של כל עבודת הניהול שלו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

676. לפני שהאנושות תבוא למנוחה, תוכרע השאלה אם כל סוג של אדם ייענש או יתוגמל בהתאם לקביעה אם הם חיפשו את האמת, אם הם מכירים את אלוהים ואם הם יכולים להישמע לאל הנראה לעין. מי שעשה שירות לאל הנראה לעין אך אינו מכיר אותו ואינו נשמע לו, אינו מצויד באמת. בני האדם כאלה הם רשעים ורשעים יהיו ללא ספק מושא לענישה. יתרה מכך, הם ייענשו בהתאם להתנהגותם המרושעת. אלוהים קיים כדי שבני האנוש יאמינו בו והוא ראוי גם לציות שלהם. אלה שיש להם אמונה רק באל המעורפל והבלתי נראה הם בני אדם שאינם מאמינים באלוהים ואינם מסוגלים להישמע לאלוהים. אם בני האדם האלה עדיין לא יהיו מסוגלים להאמין באל הנראה לעין כשעבודת הכיבוש שלו תסתיים ואף ימשיכו למרוד באל הנראה לעין אשר מתגלם כבשר ודם ולהתנגד לו, אזי אין ספק ש"מאמינים במעורפל" אלה יהיו מושא להשמדה. כך הדבר גם ביחס לאחדים מבינכם: כל מי שמכיר באלוהים בהתגלמותו מן השפה ולחוץ, אך אינו יכול להנהיג את אמת הציות לאלוהים בהתגלמותו, יהיה בסופו של דבר מושא להשמדה ולחורבן. על אחת כמה וכמה, כל מי שמכיר באל הנראה לעין מן השפה ולחוץ ואוכל ושותה מהאמת שהוא מבטא בעודו מחפש את האל המעורפל והבלתי נראה לבטח יהיה מושא להשמדה. אף אחד מבני האדם האלה לא יוכל להישאר עד לעת המנוחה שתגיע לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים ושום אדם דומה להם לא יישאר בעת המנוחה. בני האדם שטניים הם אלה שאינם מנהיגים את האמת. מהותם היא של התנגדות לאלוהים ומרדנות בו ואין להם כל כוונה להישמע לאלוהים. בני אדם כאלה יושמדו כולם. השאלה אם יש לך אמת ואם אתה מתנגד לאלוהים תלויה במהות שלך ולא במראה שלך או בדיבור שלך ובהתנהגות שלך מפעם לפעם. מהותו של כל אדם מכריעה בשאלה אם הוא יושמד או לא. הדבר נקבע על פי המהות שחושפים התנהגותו ועיסוקו בחיפוש האמת. בקרב בני אדם דומים שעושים עבודה ואף עושים מידה דומה של עבודה, מי שמהותו האנושית טובה ושיש לו אמת יורשה להישאר, ואילו מי שמהותו האנושית רעה ומי שמורד באל הנראה לעין, הוא זה שיהיה מושא לחורבן. כל עבודתו או דבריו של אלוהים המכוון ליעדה של האנושות יטפלו בבני אדם באופן הולם בהתאם למהותו של כל אדם. לא תחול שום טעות ולא יהיה שום משגה. רק כשאדם מבצע עבודה מעורבים בה רגש אנושי או משמעות. העבודה שאלוהים עושה היא המתאימה ביותר. אלוהים בשום אופן לא יטען טענות שווא נגד ברוא כלשהו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

677. אמת המידה שעל פיה בני אנוש שופטים זה את זה מבוססת על התנהגותם. מי שהתנהגותו טובה הוא צדיק ואילו מי שהתנהגותו מתועבת הוא רשע. אמת המידה שעל פיה אלוהים שופט את בן האנוש מבוססת על השאלה האם מהותו נשמעת לאלוהים או לא. מי שנשמע לאלוהים הוא צדיק ומי שלא נשמע לאלוהים הוא אויב ורשע, בין אם התנהגותו של האדם הזה טובה או רעה, ובין אם דבריו של האדם הזה נכונים או לא נכונים. יש בני אדם שרוצים להשתמש במילים יפות כדי להשיג לעצמם יעד טוב. כולם מאמינים בטעות שאלוהים קובע את גורלם של בני האדם לאחר שצפה בהתנהגותם או לאחר שהקשיב לדבריהם. לכן רבים מבקשים לנצל זאת כדי לרמות את אלוהים כך שיעניק להם חסד רגעי. בעתיד, האנשים שיישרדו במצב של מנוחה יהיו כל אלה שסבלו ביום התוכחה וגם נשאו עדות על אלוהים. הם יהיו כל אותם אנשים שמילאו את חובתם ונשמעו לאלוהים בכוונה תחילה. מי שרק רוצה לנצל את ההזדמנות לשרת מתוך כוונה להימנע מיישום בפועל של האמת לא יורשה להישאר. לאלוהים יש סטנדרטים מתאימים להסדרת הגורל של כל אדם. הוא איננו מקבל את ההחלטות האלו סתם כך על סמך דבריו והתנהלותו של האדם ואינו מקבל אותן על סמך התנהגותו של האדם בפרק זמן אחד. הוא בהחלט לא יקל ראש בהתנהגות מרושעת של האדם בשל שירות שעשה בעבר למען אלוהים והוא לא יחוס עליו ויימנע מלהמית אותו בזכות מאמץ חד-פעמי כלשהו שהוא עשה למען אלוהים. איש לא יכול לחמוק מענישה על רשעותו, ואיש לא יכול להסוות את התנהגותו המרושעת ולחמוק בכך מייסורי ההשמדה. אם אדם מסוגל באמת למלא את חובתו, פירוש הדבר הוא שהוא נאמן לנצח לאלוהים ולא מבקש גמול, בין אם הוא מקבל ברכות או סובל פורענות. אם בני האדם נאמנים לאלוהים כשהם רואים ברכות אך מפסיקים להיות נאמנים כאשר הם אינם יכולים לראות ברכות כלשהן ואם בסופו של דבר הם עדיין אינם מסוגלים לשאת עדות על אלוהים או למלא את החובות שהוטלו עליהם, אזי הם עדיין יהיו מושא להשמדה למרות שבעבר ביצעו שירות נאמן לאלוהים. בקצרה, רשעים לא יכולים לשרוד לנצח, והם לא יכולים לבוא למנוחה. רק הצדיקים הם אדוני המנוחה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

678. השאלה אם אדם מסוים יזכה בברכות או יסבול פורענות נקבעת על פי מהותו ולא על פי מהות משותפת כלשהי שאפשר לחלוק אותה עם אחרים. לסוג זה של אמרה או שלטון פשוט אין מקום במלכות. אם האדם מסוגל בסופו של דבר לשרוד, הרי זה משום שעמד בדרישות האל, ואם בסופו של דבר הוא אינו מסוגל להישאר עד עת המנוחה, הרי זה משום שהמרה את פי אלוהים ולא ריצה את דרישות האל. לכל אחד יש יעד מתאים. יעדים אלה נקבעים על פי מהותו של כל אדם ואין להם קשר כלשהו לאנשים אחרים. לא ניתן להשליך התנהגות מרושעת של הילד על הוריו וגם לא ניתן לחלוק את צדקתו של הילד עם הוריו. לא ניתן להשליך התנהגות מרושעת של הורה על ילדיו וגם לא ניתן לחלוק את צדקת ההורים עם ילדיהם. כל איש נושא את חטאו הייחודי וכל אחד מקבל את ברכותיו הייחודיות. אף אדם אינו יכול להיות תחליף לאחר. זה צדק. מנקודת מבטו של האדם, אם ההורים מקבלים ברכות, אזי זה מגיע גם לילדיהם, ואם ילדים חוטאים, אזי הוריהם חייבים לכפר על החטאים ההם. זוהי נקודת מבט אנושית ודרך אנושית לעשות דברים. אין זו נקודת המבט של אלוהים. סופו של כל אדם נקבע בהתאם למהות שנובעת מהתנהגותו, והיא נקבעת תמיד באופן הולם. איש לא יכול לשאת את חטאיו של אדם אחר. יתרה מכך, איש לא יכול לקבל עונש במקום אדם אחר. זה כלל מוחלט. דאגתו המסורה של הורה לילדיו אינה מעידה על כך שהוא יכול לעשות מעשי צדק במקום ילדיו, וחיבתו המכבדת של ילד כלפי הוריו אין פירושה שהוא יכול לעשות מעשי צדק במקום הוריו. זו הכוונה האמיתית באמירה, "אוֹתָהּ עֵת יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָּׂדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב; שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם – אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב". אנשים אינם יכולים להביא את ילדיו הרשעים למנוחה על סמך אהבתם העמוקה לילדיהם ואיש לא יכול להביא את אשתו (או אישה את בעלה) למנוחה על סמך התנהגותו הצודקת שלו עצמו. זה כלל מנהלי, ואיש לא יוחרג ממנו. בסופו של דבר, צדיקים הם צדיקים ורשעים הם רשעים. בסופו של דבר, הצדיקים יורשו לשרוד ואילו הרשעים יושמדו. הקדושים קדושים, הם לא מזוהמים. המזוהמים מזוהמים ודבר בהם אינו קדוש. האנשים שייהרסו הנם כל הרשעים ואלה שיישרדו הם כל הצדיקים – גם אם ילדי הרשעים יעשו מעשי צדיקות וגם אם הורי הצדיקים יחטאו. אין קשר בין בעל מאמין לאישה חסרת אמונה, ואין קשר בין ילדים מאמינים להורים חסרי אמונה. אלה הם שני טיפוסי אנשים שאינם יכולים להתקיים בכפיפה אחת. לפני שכל אדם בא למנוחה, יש לו קרובי משפחה גשמיים, אך לאחר שהוא בא למנוחה, לא יהיו לו עוד קרובי משפחה גשמיים כלל. מי שממלא את חובתו ומי שלא ממלא את חובתו הם אויבים; מי שאוהב את אלוהים ומי ששונא את אלוהים מנוגדים זה לזה. מי שייווכח במנוחה ומי שיושמד הם שני סוגי ברואים שלא יכולים להתקיים בכפיפה אחת. ברואים שממלאים את חובותיהם יוכלו לשרוד ואילו אלה שלא ממלאים את חובותיהם יהיו מושא להשמדה. יתרה מזאת, הדבר יימשך לנצח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

679. רשעים וצדיקים הם ברואים, אחרי הכל. ברואים שעושים מעשים רעים יושמדו בסופו של דבר, וברואים שעושים מעשי צדק ישרדו. זה ההסדר המתאים ביותר לשני הסוגים האלה של ברואים. הרשעים לא יכולים להכחיש שהם ברואי האל משום מרדנותם, אך לטעון שהשטן בזז אותם ושמשום כך, הם לא יכולים לזכות בישועה. ברואים שהתנהגותם צודקת לא יכולים להישען על העובדה שהם ישרדו כדי להכחיש שאלוהים ברא אותם אך שהם זכו לישועה לאחר שהשטן השחית אותם. רשעים הם ברואים שממרים את פיו של אלוהים. הם ברואים שלא יכולים לזכות בישועה ושהשטן כבר בזז אותם לגמרי. בני אדם שעושים מעשים רעים הם בכל זאת בני אדם – בני אדם שהושחתו באופן קיצוני ושלא ניתן להושיע. מכיוון שגם הם ברואים, בני אדם שהתנהגותם צודקת גם הם הושחתו, אך הם כאלה שמוכנים להשתחרר מטבעם המושחת ומסוגלים להישמע לאלוהים. בני אדם שהתנהגות צודקת לא עולים על גדותיהם מרוב צדיקות, אלא הם זכו לישועה והשתחררו מטבעם המושחת כדי להישמע לאלוהים. הם יעמדו איתן בסוף, אך אין פירוש הדבר שהשטן לא השחית אותם. לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים, בקרב כל הברואים, יהיו כאלה שיושמדו וכאלה שישרדו. זוהי מגמה בלתי נמנעת בעבודת הניהול שלו. איש לא יכול להכחיש זאת. רשעים לא יכולים לשרוד. מי שנשמע לאלוהים ומי שנמנה על חסידיו עד הסוף ישרוד בוודאות. מכיוון שהעבודה הזו היא עבודת הניהול את האנושות, יהיו כאלה שיישארו ויהיו כאלה שיושמדו. אלה הם סופים שונים לסוגים שונים של בני אדם, ואלה הם ההסדרים המתאימים ביותר לברואים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

680. קראתי לרבים בעולם להיות לי לחסידים. בין כל החסידים נמנים אלה שמשרתים ככמרים, אלה שמובילים, אלה שהם הבנים, אלה שמהווים את העם ואלה שמשרתים. אני מחלק אותם לקטגוריות השונות האלה על סמך הנאמנות שהם מפגינים כלפיי. לאחר שכל בני האדם ימוינו על פי סוגם, כלומר כשיתבהר אופיו של כל סוג אדם, אז אֶמנה כל אדם בקרב הסוג הראוי לו ואשים כל סוג במקום המתאים לו, כדי שאוכל להגשים את מטרתי להושיע את האנושות. אחת-אחת, אני קורא לקבוצות של בני האדם שברצוני להושיע לשוב לביתי, ואז אני מתיר לבני האדם האלה לקבל את עבודתי באחרית הימים. בו-בזמן, אני ממיין בין בני האדם על פי סוג ואז גומל לכל אחד מהם או מעניש אותו על פי מעשיו. אלה הם השלבים המרכיבים את עבודתי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים

681. עכשיו אתה יודע באמת מדוע אתה מאמין בי? האם אתה יודע באמת את המטרה והחשיבות של עבודתי? האם אתה יודע באמת מהי חובתך? האם אתה יודע באמת מהי עדותי? אם אתה רק מאמין בי, אך אין בך סימן לכבודי ולעדותי, אזי השלכתי אותך מעלי זה מכבר. באשר לאלו שכבר יודעים הכל, הם קוץ גדול אף יותר בבשרי, ובביתי הם רק מכשולים בדרכי. הם עשבים שוטים שינוכשו לחלוטין במהלך עבודתי. אין להם כל שימוש, הם חסרי ערך ואני סולד מהם מזה זמן רב. חרון אפי נופל לעתים קרובות על נטולי העדות, ושבטי לא יסור מהם. זה מכבר מסרתי אותם לידיו של השטן ואין להם אף ברכה מברכותיי. בבוא היום, עונשם יהיה גרוע מזה של נשים פותות. כעת אני עושה רק את העבודה שהיא חובתי; אאגד את כל השיבולים לאלומות, יחד עם אותם עשבים שוטים. זוהי עבודתי כעת. עשבים אלו ינוכשו כולם במהלך הניכוש שלי, ואז גרגירי החיטה יאספו אל האסמים ואותם העשבים שנוכשו יושלכו אל האש להישרף עד עפר. עבודתי כעת היא רק לאגד את כל בני האדם לצרורות, כלומר, לכבוש אותם לחלוטין. אז אתחיל לנכש כדי לחשוף את קץ כל בני האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מה אתה יודע על אמונה?

682. מי שמחפש ומי שלא מחפש הם כיום שני סוגים שונים לחלוטין של בני אדם שגם היעדים שלהם שונים מאוד. מי שעוסק בחיפוש אחר הכרת האמת ומנהיג את האמת נמנה על בני האדם שאלוהים יביא להם ישועה. מי שלא מכיר את דרך האמת הוא אויב ושד. הוא צאצא של הארכי-מלאך ויהיה מושא להשמדה. אפילו מאמיניו האדוקים של אל מעורפל – האין גם הם שדים? בני אדם שיש להם מצפון טוב אך לא מקבלים את דרך האמת הם שדים. מהותם היא מהות של התנגדות לאלוהים. מי שלא מקבל את דרך האמת מתנגד לאלוהים, ואפילו אם בני אדם כאלה יסבלו קשיים רבים, הם בכל זאת יושמדו. כל מי שלא מוכן לזנוח את העולם, שלא יכול לשאת את הפרידה מהוריו ושלא יכול לשאת את הוויתור על הנאות הבשר – כל בני האדם האלה מורדים באלוהים וכולם יהיו מושא להשמדה. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו הוא שד, ויתרה מזאת, הוא יושמד. מי שבעל אמונה אך לא מנהיג את האמת, מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו ומי שלא מאמין בקיומו של אלוהים כלל יהיו גם כן מושא להשמדה. כל אלה שיורשו להישאר יהיו אנשים שחוו את הסבל של הזיכוך ועמדו איתנים. אלה אנשים שבאמת עמדו בניסיונות. כל מי שאינו מכיר באלוהים הוא אויב. כלומר, כל מי שאינו מכיר באלוהים בהתגלמותו כבשר ודם- בין, אם הוא בתוך זרם זה או מחוצה לו, הוא צורר המשיח! מיהו השטן, מיהם השדים ומיהם אויבי האל אם לא המתנגדים אשר אינם מאמינים באלוהים? האין הם אותם אנשים שאינם נשמעים לאלוהים? האין הם אלה שטוענים שיש להם אמונה, בשעה שאין להם אמת? האין הם אלה שרק מבקשים לקבל ברכות בזמן שאינם מסוגלים לשאת עדות על אלוהים? אתם עדיין מתרועעים עם השדים האלה כיום, וחשים נקיפות מצפון ורגשות אהבה כלפיהם. אם כן, האם אינכם מפנים כוונות טובות כלפי השטן? האם אינכם עושים יד אחת עם שדים? אם בימים אלה בני האדם עדיין לא מסוגלים להבחין בין טוב לרע וממשיכים להיות אוהבים ורחמנים ללא כל כוונה לשאוף לרצונו של אלוהים או להיות מסוגלים לקבל את כוונותיו של אלוהים כשלהם, אזי סופם יהיה אומלל פי כמה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

683. יחסו של אלוהים לאנשים שמחללים את הקודש או מתנגדים לו, או אפילו לאלו שמוציאים את דיבתו – אנשים שבמכוון תוקפים, מוציאים דיבה ומקללים אותו – הוא לא עוצם את עיניו או סותם את אוזניו. יש לו גישה ברורה כלפיהם. הוא מתעב את האנשים הללו, ובלבו הוא מגנה אותם. הוא אפילו מצהיר בריש גלי את התוצאה עבורם, כדי שאנשים יידעו שיש לו גישה ברורה כלפי בני האדם שמדברים כפירה נגדו, וכדי שיידעו כיצד הוא יקבע את תוצאתם. עם זאת, לאחר שאלוהים אמר את הדברים הללו, אנשים עדיין יכלו לראות רק לעתים נדירות את האמת על יחסו של אלוהים לאנשים הללו והם לא יכלו להבין את העקרונות שמאחורי תוצאתו של אלוהים – פסק הדין שלו עבורם. כלומר האנושות לא יכולה לראות את הגישה והשיטות הספציפיות של אלוהים בטיפולו בהם. הדבר קשור לעקרונות הפעולה של אלוהים. אלוהים משתמש בהופעתן של עובדות כדי לטפל בהתנהגויותיהם הרעות של אנשים מסוימים. כלומר הוא לא מצהיר על חטאיהם ולא קובע את תוצאותיהם, אלא עושה שימוש ישיר בהופעתן של עובדות כדי לאפשר להם להיענש – לקבל את הגמול המגיע להם. כשהעובדות האלה מתרחשות, בשרם של האנשים הוא שנושא את העונש. כל הדברים הללו יכולים להיראות בעיניים אנושיות. כשאלוהים מטפל בהתנהגות רעה של אנשים מסוימים, הוא רק מקלל אותם במילים, אך באותו הזמן הוא שופך עליהם את חמתו והעונש שהם מקבלים עשוי להיות דבר שאנשים אינם יכולים לראות. אולם תוצאה כזו עלולה להיות חמורה עוד יותר מהתוצאות שאנשים יכולים לראות, של ענישה או מוות. זאת מכיוון שבנסיבות שבהן אלוהים מחליט לא להושיע אנשים כאלה, לא להראות להם עוד חמלה או סובלנות, ולא לתת להם עוד הזדמנויות, גישתו אליהם היא להניח אותם בצד. מה המשמעות של המילים "להניח בצד"? משמעות המונח הזה לבדו היא להניח דבר מה בצד אחד, לא להתייחס אליו יותר. כאן, כשאלוהים "מניח מישהו בצד", יש שני הסברים שונים למשמעות: ההסבר הראשון הוא שהוא מסר את חייו של אותו אדם, את כל כולו של אותו אדם, לטיפולו של השטן. אלוהים לא יהיה אחראי יותר והוא לא ינהל אותו יותר. בין אם האדם הזה מטורף או טיפש, ובין אם בחייו או במותו, או אם עונשו הוא לרדת שאולה, לאלוהים אין כל קשר לכך. פירוש הדבר הוא שלאותו ברוא לא יהיה עוד קשר עם הבורא. ההסבר השני הוא שאלוהים קבע שהוא עצמו רוצה לעשות משהו עם אותו אדם במו ידיו. ייתכן שהוא יעשה שימוש בשירות של אדם כזה, או שהוא יעשה שימוש באדם כזה כניגוד. ייתכן שתהיה לו דרך מיוחדת לטפל באנשים כאלה, דרך להתייחס אליהם, בדיוק כמו פאולוס. זה העיקרון וזו הגישה בלבו של אלוהים לקביעת אופן הטיפול באנשים כאלה. לכן, כשאנשים מתנגדים לאלוהים, מוציאים את דיבתו ומדברים כפירה נגדו, אם הם מכעיסים את טבעו, או אם מגיעים לשורה התחתונה של אלוהים, לא ניתן להעלות על הדעת את ההשלכות. ההשלכה החמורה ביותר היא שאלוהים מוסר את חייהם ואת כל כולם לשטן, אחת ולתמיד. לנצח לא ייסלח להם. פירוש הדבר הוא שהאדם הזה הפך למזון בפי השטן ולצעצוע בידיו, ושמכאן והלאה לאלוהים לא יהיה כל קשר אליו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'

684. עכשיו הוא הזמן שבו אני קובע את סופו של כל אדם, וזה לא השלב שבו אני מתחיל את עבודתי על האדם. אני כותב בספר התיעוד שלי בזה אחר זה את דבריו ומעשיו של כל אדם, את הנתיב שבו הוא צועד כחסיד שלי, את תכונות האופי הטבועות בו ואת עמידתו הסופית בדרישות. כך לא יהיה אף אדם שיוכל להימלט מידי, יהיה טיבו אשר יהיה, וכולם יהיו בקרב בני סוגם להגדרתי. אני קובע את ייעודו של כל אדם לא על סמך גילו, בכירותו, מידת סבלו, ולא כל שכן על סמך המידה שבה הוא מעורר רחמים, אלא על פי החזקתו באמת. אין ברירה אחרת. עליכם להבין שכל אלה שלא ינהגו לפי רצונו של אלוהים יבואו על עונשם. זוהי עובדה שאין עליה עוררין. לפיכך, כל אלה שבאים על עונשם נענשים משום צדקתו של אלוהים וכגמול על המעשים הרעים הרבים שהם עשו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם

685. האם אתם מבינים כעת מהו משפט ומהי אמת? אם אתם מבינים כעת, אני מפציר בכם להתמסר למשפט. אחרת לעולם לא תהיה לכם הזדמנות לזכות לשבחיו של אלוהים או להילקח על ידי אלוהים אל מלכותו. אלוהים יתעב וידחה לעולם את מי שרק מקבל את המשפט, אך שלא ניתן לטהרו לעולם, כלומר מי שנמלט בעיצומה של עבודת המשפט. חטאיו רבים וחמורים בהרבה מחטאי הפרושים, מפני שהוא בגד באלוהים ומפני שהוא מורד באלוהים. בני אדם כאלה, שאינם ראויים אף לעשות שירות, יקבלו עונש נצחי וחמור יותר. אלוהים לא יחוס על אף בוגד שטען פעם לנאמנות בדבריו, אך אז בגד באלוהים. בני אדם כאלה יזכו לגמול באמצעות ענישת הרוח, הנפש והגוף. זה חושף את טבעו הצודק של אלוהים, הלא כן? האין זו בדיוק המטרה של משפטו של אלוהים וחשיפת האדם? במהלך המשפט, אלוהים שולח את כל מי שמבצע כל מיני מעשים רעים אל מקום השורץ רוחות רעות, כדי שגוף הבשר והדם של כל אדם כזה יושמד כאוות נפשן של הרוחות. גופו מצחין כגווייה וזה הגמול הראוי לו. אלוהים כותב בספרי התיעוד של כל אדם כזה כל אחד ואחד מחטאיהם של מאמיני השקר, שליחי השקר ועובדי השקר האלה. לאחר מכן, בזמן הנכון, הוא משליך אותם אל הרוחות הטמאות כדי שהרוחות יחללו כרצונן את כל גופם. כתוצאה מכך, הם לעולם לא יקומו לתחייה ולעולם לא יראו שוב את האור. את בני האדם הצבועים האלה שעשו שירות בעבר אך לא היו מסוגלים להישאר נאמנים עד הסוף, אלוהים מונה בין הרשעים, כך שהם יעשו יד אחת עם הרשעים ויהיו לחלק מן ההמון השרוי באי-סדר. בסופו של דבר, אלוהים ישמיד אותם. אלוהים משליך הצידה וזונח את מי שמעולם לא היה נאמן למשיח ולא הקדיש כל מאמץ, והוא ישמיד את כל בני האדם האלה כשיתחלפו העידנים. הם לא יתקיימו עוד על פני האדמה, ועל אחת כמה וכמה לא יורשו להיכנס למלכותו של אלוהים. מי שמעולם לא היה נאמן לאלוהים, אך נאלץ להתמודד עם אלוהים, יימנה עם אלה שמשרתים את עמו של אלוהים. רק מעטים מבני האדם האלה יכולים לשרוד, ואילו רובם יגוועו לצד בני האדם שנותנים שירות שאינו עומד בסטנדרטים. בסופו של דבר, אלוהים יביא למלכותו את כל מי שבעצה אחת עם אלוהים, את עמו של אלוהים ואת בניו וכן את מי שאלוהים הועיד אותו מראש לשמש ככוהן. זה הפרי שהניב אלוהים בעבודתו. באשר למי שלא יכול להשתייך לאף אחת מהקטגוריות שקבע אלוהים – בני אדם כאלה יימנו על חסרי האמונה. ודאי תוכלו לתאר לעצמכם מה יהיה סופם. אמרתי לכם כבר את כל מה שעליי לומר. ההחלטה באיזו דרך תבחרו היא בידכם. מה שעליכם להבין הוא זה: עבודתו של אלוהים לעולם לא ממתינה למי שלא יכול לעמוד בקצב של אלוהים, וטבעו הצודק של אלוהים לא חס על איש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת