675. אלה המסוגלים לעמוד איתן במהלך עבודת המשפט והייסור של האל באחרית הימים – כלומר, במהלך עבודת הטיהור הסופית – יהיו אלה שייכנסו למנוחה הסופית לצד האל; לפיכך, כל אלה שייכנסו למנוחה ישתחררו מהשפעת השטן וייפלו בנחלתו של האל רק לאחר שעברו את עבודת הטיהור הסופית שלו. בני אדם אלה, שבסופו של דבר ייפלו בנחלתו של האל, ייכנסו למנוחה הסופית. מעצם מהותה, עבודת הייסור והמשפט של האל נועדה לטהר את המין האנושי, למען יום המנוחה הסופי; אחרת, אף אחד מבני המין האנושי לא יוכל להיות ממוין לפי סוגו, או להיכנס למנוחה. עבודה זו היא הנתיב היחיד של המין האנושי לצורך כניסה למנוחה. רק עבודת הטיהור של האל תטהר את בני האדם מאי-הצדיקות שלהם, ורק עבודת הייסור והמשפט שלו תחשוף את אותם יסודות מרדניים של המין האנושי, ובכך תבדיל בין אלה שניתן להושיעם לבין אלה שלא, ובין אלה שיישארו לבין אלה שלא. כשתסתיים עבודה זו, אותם אנשים שמורשים להישאר יטוהרו כולם וייכנסו לממלכה גבוהה יותר של אנושות, שבה ייהנו מחיים אנושיים שניים על פני האדמה, שיהיו נפלאים יותר; במילים אחרות, הם ייכנסו ליום המנוחה האנושי שלהם, ויחיו לצד האל. לאחר שאלה שאינם מורשים להישאר יעברו ייסור ושיפוט, פרצופם האמיתי ייחשף לחלוטין, ולאחר מכן הם יושמדו כולם, וכמו השטן, לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. המין האנושי של העתיד לא יכלול עוד אנשים מסוג זה; אנשים כאלה אינם ראויים להיכנס לארץ המנוחה הסופית, וגם אינם ראויים להצטרף ליום המנוחה שהאל והמין האנושי יחלקו, שכן הם מטרות לענישה והם אנשים רעים ובלתי צדיקים. הם נגאלו פעם אחת, והם גם עברו שיפוט וייסור; הם גם עמלו פעם למען האל. אולם, כשיבוא היום האחרון, הם בכל זאת יסולקו ויושמדו בשל הרוע שלהם וכתוצאה ממרדנותם ומחוסר יכולתם להיגאל; הם לעולם לא יתקיימו עוד בעולם העתיד, ולא יחיו עוד בקרב המין האנושי של העתיד. בין אם הם רוחות של מתים או אנשים שעדיין חיים בבשר, כל עושי הרע וכל אלה שלא נושעו יושמדו ברגע שהקדושים שבקרב המין האנושי ייכנסו למנוחה. באשר לאותם רוחות ובני אדם עושי רע, או לרוחותיהם של אנשים צדיקים ולאלה שנוהגים בצדיקות, ללא קשר לעידן שבו הם נמצאים, כל הרעים יושמדו בסופו של דבר, וכל הצדיקים ישרדו. השאלה אם אדם או רוח יזכו בישועה אינה מוכרעת לחלוטין על בסיס עבודת העידן האחרון; אלא היא נקבעת על פי השאלה אם הם התנגדו לאל או מרדו בו. אנשים בעידן הקודם שביצעו מעשים רעים ולא יכלו לזכות בישועה יהיו, ללא ספק, מטרות לענישה, וגם אלה בעידן הנוכחי שעושים רע ולא ניתן להושיעם יהיו בוודאי מטרות לענישה. בני האדם מסווגים על בסיס טוב ורע, לא לפי התקופה שבה הם חיים. לאחר שסווגו כך, הם לא ייענשו או יתוגמלו מיד; אלא, האל יבצע את עבודתו של הענשת הרע ותגמול הטוב רק לאחר שיסיים לבצע את עבודת הכיבוש שלו באחרית הימים. למעשה, הוא מפריד את בני האדם לטובים ולרעים מאז שהחל לבצע את העבודה של הושעת האנושות. אלא שהוא יתגמל את הצדיקים ויעניש את הרשעים רק לאחר שעבודתו תסתיים; זה לא שהוא יפריד אותם לקטגוריות עם השלמת עבודתו ואז יתחיל מיד במלאכת הענשת הרע ותגמול הטוב. אלא מלאכה זו תתבצע רק כאשר עבודתו תושלם כליל. המטרה היחידה מאחורי עבודתו הסופית של האל של הענשת הרע ותגמול הטוב היא לטהר לחלוטין את כל בני האדם כדי שיוכל להביא למנוחת עולמים אנושות מקודשת לחלוטין. שלב זה של עבודתו הוא המכריע ביותר; זהו השלב האחרון בכל עבודת הניהול שלו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

676. השאלה אם כל סוג של אדם ייענש או יתוגמל תיקבע לפני שהאנושות תיכנס למנוחה, בכפוף לחיפוש אחר האמת, הכרת האל והיכולת להתמסר לאל הנראה. אלה שעמלו למען האל הנראה, אך אינם מכירים אותו ואינם מתמסרים לו, אין להם אמת. אנשים כאלה הם עושי רע, ועושי רע יהיו ללא ספק יעדים לענישה; יתרה מכך, הם ייענשו על פי מעשיהם הרעים. האל נועד לכך שבני האדם יאמינו בו, והוא גם ראוי להתמסרותם. אלה שיש להם אמונה רק באל המעורפל והבלתי נראה הם אנשים שאינם מאמינים באל ואינם מסוגלים להתמסר לו. אם אנשים אלה עדיין לא יצליחו להאמין באל הנראה עד שתסתיים עבודת הכיבוש שלו, וימשיכו למרוד באל הנראה אשר בבשר ולהתנגד לו, אזי אותם "מאמיני-הבל" יהפכו, ללא ספק, למושאי השמדה. זה בדיוק כפי שאחדים מביניכם – אלה שמכירים מילולית באל בהתגלמותו, אך לא יכולים ליישם בפועל את אמת ההתמסרות לאל בהתגלמותו – יסולקו ויושמדו בסופו של דבר. יתרה מכך, כל אלה שמכירים מילולית באל הנראה, אוכלים ושותים מהאמת שהאל מביע ועם זאת חותרים אל האל המעורפל והבלתי נראה, מועדים עוד יותר להיות יעדים להשמדה. אף אחד מאנשים אלה לא יוכל להישאר עד לזמן המנוחה שיבוא לאחר שעבודת האל תסתיים, ואף לא אדם אחד הדומה לאנשים כאלה יוכל להישאר עד לזמן המנוחה ההוא. אנשים אשר דומים לשדים אינם מיישמים בפועל את האמת; מהותם היא התנגדות ומרדנות כלפי האל, ואין להם כל כוונה להתמסר לו. אנשים כאלה יושמדו כולם. השאלה אם יש בך אמת ואם אתה מתנגד לאל תלויה במהותך, לא במראך החיצוני או באופן שבו אתה עשוי לדבר או לפעול מדי פעם. השאלה אם אדם יושמד או לא נקבעת על פי מהותו; היא מוכרעת על פי המהות המתגלה על ידי התנהגותו ובחתירתו אל האמת. בקרב אנשים שכולם מבצעים עבודה, ומבצעים כמויות דומות של עבודה, אלה שמהותם האנושית טובה ושניחנים באמת הם אלה שיורשו להישאר, ואילו אלה שמהות האנושיות שלהם רעה ומורדים באל הנראה הם אלה שיהיו מושאי השמדה. כל עבודתו או דבריו של האל הקשורים ליעדו של המין האנושי יטפלו באנשים כראוי על פי מהותו של כל אדם; לא תתרחש ולו הטעות הקלה ביותר, ועוד יותר מכך, לא תיעשה שום שגיאה. רק כשעבודה מתבצעת על ידי אנשים, נכנסים לתמונה רגשות או כוונות אנושיים. העבודה שהאל מבצע היא הולמת ביותר; הוא לעולם אינו מטיח האשמות שווא באף יציר בריאה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

677. אמת המידה שלפיה בני אדם שופטים בני אדם אחרים מבוססת על התנהגותם; אלה שהתנהגותם טובה הם צדיקים, ואילו אלה שהתנהגותם מתועבת הם רעים. אמת המידה שלפיה האל אומד בני אדם מבוססת על השאלה אם מהותם מתמסרת לו או לא; מי שמתמסר לאל הוא אדם צדיק, ואילו מי שאינו מתמסר הוא אויב ואדם רע, ללא קשר לשאלה אם התנהגותו של אדם זה טובה או רעה וללא קשר לשאלה אם דיבורו נכון או לא נכון. יש אנשים המבקשים להשתמש במעשים טובים כדי להשיג יעד טוב בעתיד, ויש אנשים המבקשים להשתמש במילים יפות כדי לרכוש יעד טוב. כולם מאמינים בטעות שהאל קובע את סופם של אנשים לאחר שצפה בהתנהגותם או לאחר שהאזין לדיבורם; לכן, אנשים רבים מבקשים לנצל זאת כדי להונות את האל ולזכות בחסד רגעי. בעתיד, האנשים שישרדו במצב של מנוחה יהיו כולם כאלה שעמדו ביום הצרה וגם נשאו עדות למען האל; הם יהיו כולם אנשים שמילאו את חובותיהם והתמסרו לאל מתוך כוונה. אלה המבקשים רק לנצל את ההזדמנות לעשות שירות מתוך כוונה להימנע מיישום בפועל של האמת, לא יורשו להישאר. לאל יש אמות מידה מתאימות להסדרת סופו של כל אדם; הוא אינו מקבל החלטות אלה רק על פי דבריו והתנהגותו של אדם, וגם אינו מקבל אותן על סמך האופן שבו אדם פועל במשך תקופה אחת. הוא לעולם לא ינהג בסלחנות כלפי התנהגותו הרעה של אדם בשל שירות שעשה בעבר למענו, וגם לא יחוס על חייו של אדם בשל תקופה שבה השקיע למענו. איש אינו יכול לחמוק מגמול על הרע שעשה, ואיש אינו יכול לכסות על התנהגותו הרעה ובכך לחמוק מייסורי ההשמדה. אם אנשים יכולים באמת למלא את חובתם, פירוש הדבר שהם נאמנים לאל לנצח ואינם מבקשים גמול, ללא קשר לשאלה אם הם מקבלים ברכות או סובלים מצרה. אם אנשים נאמנים לאל כשהם רואים ברכות, אך מאבדים את נאמנותם כשהם אינם יכולים לראות ברכות כלשהן, ואם אנשים אלה – שעמלו פעם בנאמנות למען האל – אינם מסוגלים בסופו של דבר לשאת עדות למען האל או למלא את החובות המוטלות עליהם, אזי אנשים כאלה עדיין יהיו יעדים להשמדה. בקיצור, אנשים רעים אינם יכולים לשרוד לנצח, וגם אינם יכולים להיכנס למנוחה; רק הצדיקים הם אדוני המנוחה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

678. השאלה אם אדם מקבל ברכות או סובל מאסון נקבעת על פי מהותו, לא על פי מהות משותפת כלשהי שהוא עשוי לחלוק עם אחרים. לאמירה או לכלל מסוג זה פשוט אין מקום במלכות. אם אדם מסוגל בסופו של דבר לשרוד, זה מפני שהוא עמד בדרישותיו של האל, ואם הוא אינו מסוגל בסופו של דבר להישאר עד לזמן המנוחה, זה מפני שהוא מרד באל ולא עמד בדרישותיו של האל. לכל אחד יש יעד מתאים, הנקבע על פי מהותו של כל אדם, ואין לו כל קשר לאנשים אחרים. מעשיו הרעים של ילד אינם חלים על הוריו, וגם צדיקותו של ילד אינה יכולה להיות משותפת להוריו. מעשיו הרעים של הורה אינם חלים על ילדיו, וגם צדיקותו של הורה אינה יכולה להיות משותפת לילדיו. כל אחד נושא בחטאיו שלו, וכל אחד נהנה מברכותיו הוא. איש אינו יכול להיות תחליף לאדם אחר; זהו צדק. מנקודת מבטו של האדם, אם הורים מקבלים ברכות, אזי גם ילדיהם צריכים להיות מסוגלים לכך, ואם ילדים עושים רע, אזי הוריהם חייבים לכפר על חטאים אלה. זוהי נקודת מבט אנושית ודרך אנושית לעשות דברים; זו אינה נקודת מבטו של האל. סופו של כל אחד נקבע על פי המהות הנובעת מהתנהגותו, והוא תמיד נקבע כראוי. איש אינו יכול לשאת בחטאיו של אחר; יתרה מכך, איש אינו יכול לקבל עונש במקומו של אחר. זה מוחלט. טיפולם המסור של הורים בילדיהם אינו מעיד על כך שהם יכולים לבצע מעשים צדיקים במקום ילדיהם, וגם חיבתם המסורה של ילדים להוריהם אינה אומרת שהם יכולים לבצע מעשים צדיקים במקום הוריהם. זוהי המשמעות האמיתית של הדברים, "אוֹתָהּ עֵת יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָּׂדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב; שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם – אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב." אנשים אינם יכולים לקחת את ילדיהם עושי הרע למנוחה על בסיס אהבתם העמוקה אליהם, וגם איש אינו יכול לקחת את אשתו (או בעלה) למנוחה על בסיס התנהגותו הצדיקה. זהו כלל מנהלי; אין יוצאים מן הכלל לאף אחד. בסופו של דבר, עושי צדיקות הם עושי צדיקות, ועושי רע הם עושי רע. עושי הצדיקות יורשו בסופו של דבר לשרוד, ואילו עושי הרע יושמדו. הקדושים הם קדושים; הם אינם טמאים. הטמאים הם טמאים, ואין בהם שום חלק קדוש. האנשים שיושמדו הם כל הרעים, ואלה שישרדו הם כל הצדיקים – גם אם ילדיהם של האנשים הרעים עושים מעשים צדיקים, וגם אם הוריהם של הצדיקים עושים מעשים רעים. אין קשר בין בעל מאמין לאישה לא מאמינה, ואין קשר בין ילדים מאמינים להורים לא מאמינים; שני סוגי אנשים אלה אינם תואמים כלל. טרם הכניסה למנוחה, לאנשים יש חיבה משפחתית של הבשר, אך ברגע שהם ייכנסו למנוחה, לא תיוותר עוד כל חיבה משפחתית של הבשר. אלה שמבצעים את חובתם הם אויביהם של אלה שלא עושים זאת; אלה שאוהבים את האל ואלה ששונאים אותו עומדים זה מול זה. אלה שייכנסו למנוחה ואלה שיושמדו הם שני סוגים בלתי תואמים של יצירי בריאה. יצירי בריאה הממלאים את חובותיהם יוכלו לשרוד, ואילו אלה שאינם ממלאים את חובותיהם יהיו יעדים להשמדה; יתרה מכך, הדבר יימשך לנצח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

679. כל עושי הרע וכל אלה העושים מעשים צדיקים הם, אחרי הכול, יצירי בריאה. יצירי בריאה העושים רע יושמדו בסופו של דבר, ויצירי בריאה העושים מעשים צדיקים ישרדו. זהו הסידור המתאים ביותר לשני סוגים אלה של יצירי בריאה. עושי הרע אינם יכולים, בגלל מרדנותם, להכחיש שהם יצירי בריאתו של האל, ועם זאת הם נתפסו על ידי השטן ולכן לא יכולים להיוושע. בהתבסס על העובדה שהם ישרדו, יצירי בריאה המתנהגים בצדיקות אינם יכולים להכחיש שהם נבראו על ידי האל ובכל זאת קיבלו ישועה לאחר שהושחתו על ידי השטן. עושי הרע הם יצירי בריאה המורדים באל; הם יצירי בריאה שלא ניתן להושיעם וכבר נלכדו לחלוטין על ידי השטן. אנשים העושים רע הם גם אנשים; הם בני אדם שהושחתו עד קצה גבול היכולת, ושלא ניתן להושיעם. כשם שהם גם יצירי בריאה, כך אנשים שנוהגים בצדיקות הושחתו גם הם, אך הם בני אדם המוכנים להשתחרר מצביונם המושחת והפכו מסוגלים להתמסר לאל. אנשים בעלי התנהגות צדיקה אינם מלאים בצדקה; אלא, הם קיבלו ישועה והשתחררו מצביונם המושחת; הם יכולים להתמסר לאל. בסוף הם יעמדו איתן, אם כי אין זה אומר שהם מעולם לא הושחתו על ידי השטן. לאחר שתסתיים עבודתו של האל, בקרב כל יצירי הבריאה יהיו כאלה שיושמדו וכאלה שישרדו. זוהי מגמה בלתי נמנעת בעבודת הניהול של האל; איש אינו יכול להכחיש זאת. עושי הרע לא יורשו לשרוד; אלה שמתמסרים ונוהים אחר האל עד הסוף, ישרדו בוודאות. מכיוון שעבודה זו היא עבודת ניהולו של המין האנושי, יהיו כאלה שיישארו וכאלה שיסולקו. אלה תוצאות שונות לסוגים שונים של אנשים, והם הסידורים המתאימים ביותר ליצירי בריאה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

680. חיפשתי רבים על פני האדמה כדי שיהיו חסידיי. בקרב כל החסידים הללו, ישנם אלה המשרתים ככוהנים, ישנם המנהיגים, ישנם בני האל, ישנם אלה שהם אנשיו של האל, וישנם נותני השירות. אני מסווג אותם על סמך הנאמנות שהם מפגינים כלפיי. כאשר כולם ימוינו איש איש לסוגו, כלומר, כאשר טבעו של כל סוג אדם יובהר, אשייך כל אחד מהם לקטגוריה הראויה לו ואמקם כל סוג במקומו ההולם, זאת כדי להשיג את המטרה שלי להושיע את האנושות. אני קורא לביתי בקבוצות את אלה שאני חפץ להושיע, ומביא את כולם לקבל את עבודתי של אחרית הימים. בה בעת, אני ממיין אותם לפי סוגם, ואז גומל או מעניש כל אחד על פי מעשיו. אלה הם השלבים המרכיבים את עבודתי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים

681. עכשיו אתה יודע באמת מדוע אתה מאמין בי? האם אתה יודע באמת את המטרה והחשיבות של עבודתי? האם אתה יודע באמת מהי חובתך? האם אתה יודע באמת מהי עדותי? אם אתה רק מאמין בי, אך אין בך סימן לכבודי ולעדותי, אזי סילקתי אותך זה מכבר. באשר לאלו שכבר יודעים הכל, הם קוץ גדול אף יותר בבשרי, ובביתי הם רק מכשולים בדרכי. הם עשבים שוטים שינוכשו לחלוטין במהלך עבודתי. אין להם כל שימוש, הם חסרי ערך ואני סולד מהם מזה זמן רב. חרון אפי נופל לעתים קרובות על נטולי העדות, ושבטי לא יסור מהם. זה מכבר מסרתי אותם לידיו של השטן ואין להם אף ברכה מברכותיי. בבוא היום, הייסור שלהם יהיה גרוע מזה של נשים פותות. כעת אני עושה רק את העבודה שהיא חובתי; אאגד את כל השיבולים לאלומות, יחד עם אותם עשבים שוטים. זוהי עבודתי כעת. עשבים אלו ינוכשו כולם במהלך הניכוש שלי, ואז גרגירי החיטה יאספו אל האסמים ואותם העשבים שנוכשו יושלכו אל האש להישרף עד עפר. עבודתי כעת היא רק לאגד את כל בני האדם לצרורות, כלומר, לכבוש אותם לחלוטין. אז אתחיל לנכש כדי לחשוף את קץ כל בני האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מה אתה יודע על אמונה?

682. כיום, אלה שמחפשים ואלה שלא מחפשים הם שני סוגים שונים של אנשים, שיעדיהם שונים. אלה החותרים להכרת האמת ומיישמים בפועל את האמת הם אלה שהאל יושיע. אלה שאינם מכירים את הדרך האמיתית הם שדים ואויבים; הם צאצאיו של ארכי-המלאך ויהיו מושאי השמדה. אפילו אותם מאמינים אדוקים באל מעורפל – האין הם גם שדים? אנשים שניחנים במצפון טוב ואינם מקבלים את הדרך האמיתית הם שדים; מהותם היא התנגדות לאל. אלה שאינם מקבלים את הדרך האמיתית הם אלה שמתנגדים לאל, וגם אם אנשים כאלה יסבלו תלאות רבות, הם בכל זאת יושמדו. כל אלה שאינם מוכנים לוותר על העולם, שקשה להם להיפרד מהוריהם, ושאינם יכולים לשאת את הוויתור על תענוגות הבשר שלהם, הם מורדים באל, וכולם יהיו יעדים להשמדה. כל מי שאינו מאמין באל בהתגלמותו הוא שטני, ויתרה מכך, הוא יושמד. אלה שיש להם אמונה אך אינם מיישמים בפועל את האמת, אלה שאינם מאמינים באל בהתגלמותו, ואלה שכלל אינם מאמינים בקיומו של האל, יהיו גם הם יעדים להשמדה. כל אלה שיורשו להישאר הם אנשים שעברו את סבל הזיכוך ועמדו איתן; אלה אנשים שעמדו באמת ובתמים בניסיונות. כל מי שאינו מכיר באל הוא אויב; כלומר, כל מי שאינו מכיר באל בהתגלמותו הוא צורר משיח – בין אם הוא בתוך הזרם הזה או מחוצה! מיהו השטן, מיהם השדים, ומיהם אויבי האל אם לא המתנגדים שאינם מאמינים באל? האין הם אותם אנשים המורדים באל? האין הם אלה הטוענים שיש להם אמונה, אך הם חסרי אמת? האין הם אלה המבקשים רק לקבל ברכות ואינם מסוגלים לשאת עדות למען האל? אתה עדיין מתערבב עם אותם שדים כיום ונוהג בהם במצפון ובאהבה, אך במקרה זה, האינך מגלה כוונות טובות כלפי השטן? האינך עושה יד אחת עם שדים? אם אנשים הגיעו לנקודה זו ועדיין אינם מסוגלים להבחין בין טוב לרע, וממשיכים להיות אוהבים ורחומים בעיוורון וללא כל רצון לחפש את כוונותיו של האל או מבלי להיות מסוגלים בכל דרך שהיא לאמץ את כוונותיו של האל כשלהם, אזי סופם יהיה אומלל עוד יותר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

683. יחסו של אלוהים לאנשים שמחללים את הקודש או מתנגדים לו, או אפילו לאלו שמוציאים את דיבתו – אנשים שבמכוון תוקפים, מוציאים דיבה ומקללים אותו – הוא לא עוצם את עיניו או סותם את אוזניו. יש לו גישה ברורה כלפיהם. הוא מתעב את האנשים הללו, ובלבו הוא מגנה אותם. הוא אפילו מצהיר בריש גלי את התוצאה עבורם, כדי שאנשים יידעו שיש לו גישה ברורה כלפי בני האדם שמדברים כפירה נגדו, וכדי שיידעו כיצד הוא יקבע את תוצאתם. עם זאת, לאחר שאלוהים אמר את הדברים הללו, אנשים עדיין יכלו לראות רק לעתים נדירות את האמת על יחסו של אלוהים לאנשים הללו והם לא יכלו להבין את העקרונות שמאחורי תוצאתו של אלוהים – פסק הדין שלו עבורם. כלומר האנושות לא יכולה לראות את הגישה והשיטות הספציפיות של אלוהים בטיפולו בהם. הדבר קשור לעקרונות הפעולה של אלוהים. אלוהים משתמש בהופעתן של עובדות כדי לטפל בהתנהגויותיהם הרעות של אנשים מסוימים. כלומר הוא לא מצהיר על חטאיהם ולא קובע את תוצאותיהם, אלא עושה שימוש ישיר בהופעתן של עובדות כדי לאפשר להם להיענש – לקבל את הגמול המגיע להם. כשהעובדות האלה מתרחשות, בשרם של האנשים הוא שנושא את העונש. כל הדברים הללו יכולים להיראות בעיניים אנושיות. כשאלוהים מטפל בהתנהגות רעה של אנשים מסוימים, הוא רק מקלל אותם במילים, אך באותו הזמן הוא שופך עליהם את חמתו והעונש שהם מקבלים עשוי להיות דבר שאנשים אינם יכולים לראות. אולם תוצאה כזו עלולה להיות חמורה עוד יותר מהתוצאות שאנשים יכולים לראות, של ענישה או מוות. זאת מכיוון שבנסיבות שבהן אלוהים מחליט לא להושיע אנשים כאלה, לא להראות להם עוד חמלה או סובלנות, ולא לתת להם עוד הזדמנויות, גישתו אליהם היא להניח אותם בצד. מה המשמעות של המילים "להניח בצד"? משמעות המונח הזה לבדו היא להניח דבר מה בצד אחד, לא להתייחס אליו יותר. כאן, כשאלוהים "מניח מישהו בצד", יש שני הסברים שונים למשמעות: ההסבר הראשון הוא שהוא מסר את חייו של אותו אדם, את כל כולו של אותו אדם, לטיפולו של השטן. אלוהים לא יהיה אחראי יותר והוא לא ינהל אותו יותר. בין אם האדם הזה מטורף או טיפש, ובין אם בחייו או במותו, או אם עונשו הוא לרדת שאולה, לאלוהים אין כל קשר לכך. פירוש הדבר הוא שלאותו ברוא לא יהיה עוד קשר עם הבורא. ההסבר השני הוא שאלוהים קבע שהוא עצמו רוצה לעשות משהו עם אותו אדם במו ידיו. ייתכן שהוא יעשה שימוש בשירות של אדם כזה, או שהוא יעשה שימוש באדם כזה כניגוד. ייתכן שתהיה לו דרך מיוחדת לטפל באנשים כאלה, דרך להתייחס אליהם, בדיוק כמו פאולוס. זה העיקרון וזו הגישה בלבו של אלוהים לקביעת אופן הטיפול באנשים כאלה. לכן, כשאנשים מתנגדים לאלוהים, מוציאים את דיבתו ומדברים כפירה נגדו, אם הם מכעיסים את טבעו, או אם מגיעים לשורה התחתונה של אלוהים, לא ניתן להעלות על הדעת את ההשלכות. ההשלכה החמורה ביותר היא שאלוהים מוסר את חייהם ואת כל כולם לשטן, אחת ולתמיד. לנצח לא ייסלח להם. פירוש הדבר הוא שהאדם הזה הפך למזון בפי השטן ולצעצוע בידיו, ושמכאן והלאה לאלוהים לא יהיה כל קשר אליו.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של האל, צביונו של האל והאל עצמו ג'

684. עתה הגיעה העת שבה אני קובע את סופו של כל אדם, לא השלב שבו התחלתי להכין את האדם. אני רושם בספר הרשומות שלי, בזה אחר זה, את דבריו ומעשיו של כל אדם, את מסלול נהייתו אחריי, את סיווגו האינהרנטי ואת הביטויים הסופיים שלו. באופן זה איש לא יחמוק מידי, וכולם ימוינו איש איש לסוגו על פי הקצאתי, ולא משנה באיזה סוג אדם מדובר. אני קובע את יעדו של כל אדם לא על בסיס גיל, ותק, או כמות הסבל, ובוודאי שלא על בסיס עליבותו, אלא על פי השאלה אם הוא ניחן באמת. אין ברירה אחרת מלבד זו. עליכם להבין שכל אלה שאינם נוהים אחר רצון האל ייענשו, ללא יוצא מן הכלל. זהו דבר שאיש אינו יכול לשנותו. לכן, כל הנענשים באים על עונשם בשל צדקת האל וכתגמול על אינספור מעשיהם הרעים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכן מספיק מעשים טובים למען ייעודך

685. האם אתה מבין כעת מהו משפט ומהי אמת? אם אתה מבין כעת, אני מייעץ לך להתמסר בצייתנות למשפט. אחרת לעולם לא תהיה לך הזדמנות לזכות לאישורו של האל או להילקח על ידי האל אל מלכותו. האל יתעב וידחה לעולם את מי שרק מקבל את המשפט, אך שלא ניתן לטהרו לעולם, כלומר מי שנמלט בעיצומה של עבודת המשפט. חטאיהם רבים וחמורים בהרבה מחטאי הפרושים, מפני שהם בגדו באל ומפני שהם מורדים באל. אנשים אלה, שאינם ראויים אף לעמול, יקבלו עונש נצחי וחמור יותר. האל לא יחוס על אף בוגד שטען פעם לנאמנות בדבריו, אך אז בגד באל. אנשים כאלה יזכו לגמול באמצעות ענישת הרוח, הנפש והגוף. זה חושף את צביונו הצודק של האל, הלא כן? האין זו בדיוק מטרת האל בשיפוט האדם וגילויו? במהלך המשפט, האל שולח את כל מי שמבצע כל מיני מעשים רעים אל מקום השורץ רוחות רעות, ומאפשר לאותן רוחות רעות להשמיד את גוף הבשר שלהם כאוות נפשן, וגופם מצחין כגוויות. זה הגמול הראוי להם. האל כותב בספרי התיעוד של כל אדם כזה כל אחד ואחד מחטאיהם של מאמיני השקר, שליחי השקר ועובדי השקר האלה בספרי התיעוד שלהם ובזמן הנכון, הוא משליך אותם אל הרוחות הטמאות ומאפשר לרוחות הטמאות הללו לחלל כרצונן את כל גופם וגורם לכך שהם לעולם לא יקומו לתחייה ולעולם לא יראו שוב את האור. האל מונה בין הרעים את אותם צבועים שעשו שירות במשך פרק זמן מסוים אך לא נשארים נאמנים עד הסוף, ומניח להם לבוסס בבוץ עם האנשים הרעים וליצור עימם יחד כנופייה של ערב רב של חוטאים. בסופו של דבר, האל ישמיד אותם. האל משליך הצידה וזונח את מי שמעולם לא היה נאמן למשיח ולא תרם ולו שמץ מכוחו, והוא ישמיד את כל בני האדם האלה כשיתחלפו העידנים. הם לא יתקיימו עוד על פני האדמה, ועל אחת כמה וכמה לא יורשו להיכנס למלכותו של האל. האל מונה בין אלה שנותנים שירות לאנשיו את מי שמעולם לא היה כן בפני האל, אך לא הייתה לו ברירה אלא להתמודד עם האל כלאחר יד. רק מעטים מהאנשים האלה יכולים לשרוד, ואילו רובם יושמדו לצד בני האדם שעמלם אינו עומד בסטנדרטים. בסופו של דבר, האל יביא למלכותו את כל מי שמאוחד בלב ובנפש עם האל, את אנשיו של האל ואת בניו וכן את מי שהאל הועיד אותו מראש לשמש ככוהן. הם הזיקוק של עבודת האל. באשר למי שלא יכול להשתייך לאף אחת מהקטגוריות שקבע האל, הם יימנו על הכופרים. ודאי תוכלו לתאר לעצמכם מה יהיה סופם. אמרתי לכם כבר את כל מה שעליי לומר. ההחלטה באיזה נתיב לבחור היא שלכם בלבד. מה שעליכם להבין הוא זה: עבודתו של האל לעולם לא ממתינה למי שלא יכול לעמוד בקצב של האל, וטבעו הצודק של האל לא חס על איש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, המשיח עושה את עבודת השיפוט באמצעות האמת