51. בעבודתו האחרונה של סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ומשפט, ובו הוא מגלה את כל הדברים המרושעים, על מנת לשפוט בפרהסיה את כל העמים וכדי להפוך למושלם את מי שאוהב אותו בלב מלא כנות. רק טבע כזה יכול לשים קץ לעידן. אחרית הימים כבר הגיעה. כל הדברים בבריאה ימוינו לפי סוגם ויחולקו לקטגוריות שונות על סמך אופיים. זה הרגע שבו אלוהים מגלה את סופה של האנושות ואת היעד שלה. אם בני האדם לא יעברו ייסורים ומשפט, לא תהיה דרך לחשוף את המרדנות והרשע שלהם. רק באמצעות ייסורים ומשפט ניתן לגלות את סופה של הבריאה כולה. האדם חושף את פרצופו האמיתי רק כשהוא עובר ייסורים ונשפט. רוע ימוין עם רוע, וטוב עם טוב, והאנושות כולה תמוין לסוגיה. באמצעות ייסורים ומשפט, יתגלה סופה של הבריאה כולה, כדי שהרשעים ייענשו והטובים יתוגמלו, וכדי שכל בני האדם יחיו תחת ריבונותו של אלוהים. יש להגשים את כל העבודה הזו באמצעות ייסורים צודקים ומשפט צדק. משום ששחיתותו של האדם הגיעה לשיאה ומשום שמרדנותו נעשתה חמורה ביותר, רק טבעו הצודק של אלוהים, אשר מורכב בבסיסו מייסורים ומשפט ומתגלה באחרית הימים, יכול לחולל שינוי מלא באדם ולהשלים אותו לגמרי. רק הטבע הזה יכול לחשוף את הרוע וכך להעניש בחומרה את כל הרשעים. לפיכך, טבע כזה ספוג בחשיבות של העידן, וההתגלות והחשיפה של הטבע של אלוהים באות לידי ביטוי למען העבודה של כל עידן חדש. לא מדובר בכך שאלוהים חושף את טבעו באופן שרירותי וללא חשיבות. נניח שכאשר אלוהים היה חושף את סופו של האדם באחרית הימים, הוא עדיין היה מעניק לאדם חמלה ואהבה עד אין קץ, ממשיך לרחוש לו אהבה, ולא כופה על האדם משפט צדק, אלא דווקא מפגין כלפיו סובלנות, סבלנות וסלחנות, והיה מוחל לאדם בלי קשר לחומרת חטאיו, ללא שמץ של משפט צדק: מתי היה מסתיים אי-פעם כל ניהולו של אלוהים? מתי היה טבע כזה מסוגל להוביל את בני האדם אל היעד הראוי של האנושות? קחו לדוגמה שופט שתמיד רוחש אהבה, שופט עם פנים אדיבים ולב רך. הוא אוהב את בני האדם בלי קשר לפשעים שהם אולי ביצעו והוא מביע אליהם אהבה ונוהג באיפוק כלפיהם, יהיו מי שיהיו. במקרה כזה, מתי הוא יהיה מסוגל אי-פעם לפסוק דין צדק? באחרית הימים, רק משפט צדק יכול למיין את בני האדם על פי סוגם ולהביא את האדם למישור חדש. כך, העידן כולו מסתיים באמצעות הטבע הצודק של אלוהים שמתאפיין במשפט וייסורים.

קטע מתוך "חזון עבודתו של אלוהים (3)" ב'הדבר מופיע בבשר'

52. לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן, ולאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, כבר התקבע באדם טבע שמתנגד לאלוהים. לפיכך כשהאדם נגאל, אין זו אלא גאולה שבה האדם נקנה במחיר גבוה, אך האופי הרעיל שבתוכו לא הוסר. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי בטרם ייעשה ראוי לשרת את אלוהים. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסורים, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של אלוהים. כל העבודה שנעשית כיום נועדה לכך שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות משפט וייסורים של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, זהו שלב של כיבוש, כמו גם השלב השני בעבודת הישועה. האדם נופל בנחלתו של אלוהים בזכות המשפט והייסורים של דבר האל, ובאמצעות השימוש בדבר האל כדי לזכך, לשפוט ולחשוף – כל הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם נגלים לחלוטין. משום שעל אף שהאדם נגאל וחטאיו נמחלו, המשמעות היחידה של הדבר היא שאלוהים אינו זוכר את העבירות שהאדם ביצע ואינו מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם, כאשר האדם שחי כבשר ודם לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת שלו. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. באופן זה, גם אם קורבן החטאת יעיל לעולם עבור האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שטבעו של האדם עדיין מושחת. לדוגמה, כשבני האדם גילו שהם צאצאי מואב, הם השמיעו דברי תלונה, חדלו לחפש חיים ונעשו שליליים לחלוטין. האין זה מראה שהאנושות עדיין אינה מסוגלת להישמע לריבונותו של אלוהים? האין זה בדיוק הטבע השטני המושחת שלה? כשלא יוסרת, הרמת את ידיך גבוה מעל ידיהם של כל האחרים, אפילו מעל ידיו של ישוע, וקראת בקול רם: "להיות בן אהוב של אלוהים! להיות מקורב של אלוהים! אנחנו מעדיפים למות ולא להשתחוות לשטן! מרדו בשטן הזקן! מרדו בתנין הגדול האדום כאש! מי ייתן והתנין הגדול האדום כאש יאבד את שלטונו בחרפה! מי ייתן ואלוהים ישלים אותנו!" הקריאות שלכם היו רמות מאלה של כל האחרים. אך אז הגיעה עת הייסורים ושוב התגלה הטבע המושחת של בני האדם. אז, שככו הקריאות שלהם, והם איבדו את הנחישות שלהם. זו השחיתות של האדם והיא עמוקה יותר מחטא. השטן שתל אותה באדם והיא מושרשת עמוק בתוכו. לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. אין לו דרך לזהות את האופי שמושרש בו עמוקות, ועליו להסתמך על השיפוט באמצעות דבר האל כדי להשיג תוצאה זו. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה ולהתקדם מנקודה זו.

קטע מתוך "תעלומת ההתגלמות (4)" ב'הדבר מופיע בבשר'

53. כיום אלוהים שופט אתכם, וממיט עליכם ייסורים ומגנה אתכם, אך דעו לכם שהגינוי שלכם נועד כדי שתוכלו להכיר את עצמכם. גינוי, קללה, משפט, ייסורים – כל אלה נועדו כדי שתוכלו להכיר את עצמכם, כדי שהטבע שלכם יוכל להשתנות, ויתרה מזאת, כדי שתוכלו לדעת מה אתם שווים ולהבין שמעשיו של אלוהים צודקים, כדי שתוכלו לדעת בהתאם לטבעו ולצורכי עבודתו שהוא עובד לפי תוכניתו למען הישועה של האדם, ושהוא אל צודק שאוהב את האדם, ומושיע את האדם, ואשר שופט את האדם וממיט עליו ייסורים. אם אתם רק יודעים שמעמדכם עלוב ושאתם מושחתים וממרים את פיו, אך אתם לא יודעים שאלוהים רוצה לחשוף את הישועה שלו באמצעות המשפט והייסורים שהוא עושה בכם היום, הרי שאין לכם שום דרך לחוות דברים, וקל וחומר שאתם לא מסוגלים להמשיך קדימה. אלוהים לא בא כדי להרוג או להשמיד, אלא כדי לשפוט, לקלל, להמיט ייסורים ולהושיע. לפני סיום תוכנית הניהול שלו בת 6,000 השנים – לפני שהוא חושף את סופה של כל קטגוריית אדם – עבודתו של אלוהים על פני האדמה נעשית למען הישועה, על מנת להשלים לחלוטין את בני האדם שאוהבים אותו ולגרום להם להישמע לריבונותו. בלי קשר לאופן שבו אלוהים מושיע את בני האדם, הכול נעשה על ידי כך שהוא גורם להם להתנתק מהאופי השטני הישן שלהם. כלומר הוא מושיע אותם על ידי כך שהוא גורם להם לחפש את החיים. אם הם לא יחפשו את החיים, לא תהיה להם כל דרך לקבל את הישועה של אלוהים. ישועה היא העבודה של אלוהים עצמו, וחיפוש החיים הוא דבר שהאדם חייב להתאפיין בו על מנת לקבל את הישועה. בעיני האדם, הישועה היא אהבתו של אלוהים, ואהבתו של אלוהים לא יכולה להיות ייסורים, משפט וקללה. הישועה חייבת להכיל אהבה, חמלה, ויתרה מזאת, דברי נחמה, והיא חייבת להכיל את הברכות האינסופיות שאלוהים מעניק. בני האדם מאמינים שכאשר אלוהים מושיע את האדם, הוא עושה זאת על ידי כך שהוא נוגע בבני האדם וגורם להם לתת לו את לבם באמצעות הברכות והחסד שלו. כלומר כאשר הוא נוגע באדם, הוא מושיע אותו. ישועה כזו היא סחר חליפין. רק כאשר אלוהים יעניק לבני האדם פי מאת מונים, בני האדם יפעלו תחת שמו של אלוהים וישאפו לעשות דברים טובים למען אלוהים ולהעניק לו כבוד. לא זה הוא רצונו של אלוהים עבור האנושות. אלוהים בא כדי לעשות עבודה על פני האדמה על מנת להושיע את האנושות המושחתת – אין בכך כל שקר. אלמלא כן, הוא בשום אופן לא היה בא לעשות את העבודה הזו באופן אישי. בעבר, שיטת הישועה שלו הייתה הפגנה של שפע אהבה וחמלה, כך שהוא נתן את כל כולו לשטן בתמורה לאנושות כולה. המצב הנוכחי שונה לחלוטין מהעבר: כיום, הישועה שלכם מתרחשת באחרית הימים, במהלך המיון של כל בני האדם לפי סוגם. אמצעי הישועה שלכם הוא לא אהבה או חמלה, אלא ייסורים ומשפט שנועדו כדי שהאדם יזכה בישועה מעמיקה יותר. לפיכך, כל מה שאתם מקבלים הוא ייסורים, משפט ומכות חסרות רחמים, אך דעו לכם שהמכות האכזריות האלה אינן ענישה כלל ועיקר; דעו לכם שבלי קשר לחומרת דבריי, מה שפוקד אתכם אינו אלא מילים ספורות שנראות לכם אכזריות לגמרי; ודעו לכם שבלי קשר לכעסי הרב, מה שפוקד אתכם הוא עדיין דברי חינוך, ושאני לא מתכוון לפגוע בכם או להמית אתכם. האין כל אלה עובדות? דעו לכם שכיום, גם המשפט הצודק וגם הזיכוך והייסורים האכזריים נועדו כולם למען הישועה. בלי קשר לשאלה אם מתקיים היום המיון של כל בני האדם על פי סוגם או אם מתקיימת היום החשיפה של קטגוריות האדם, כל אמירותיו ועבודתו של האדם נועדו כדי להושיע את בני האדם שבאמת אוהבים את אלוהים. משפט צודק נועד לטהר את האדם; זיכוך אכזרי נועד לנקות את האדם; דברים מחמירים או ייסורים נועדו כולם לטהר את האדם ולמען הישועה.

קטע מתוך "עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את רצונו של אלוהים בנוגע לישועת האדם" ב'הדבר מופיע בבשר'

54. אלוהים מבצע את עבודת השפיטה והייסורים כדי שבני האדם יכירו אותו, ולשם עדותו. אילולא אלוהים היה שופט את טבעם המושחת של בני האדם, הם לא היו מכירים את טבעו הצודק של אלוהים שלא סובל שום חטא, ואף לא היו מסוגלים להפוך את ידיעתם הישנה לגבי אלוהים לידיעה חדשה. לשם עדותו וניהולו של אלוהים, הוא מציג בפומבי את כל כולו, וכך הוא מאפשר לבני האדם לזכות בידיעה לגביו ולשנות את טבעם, וכן לשאת עדות מהדהדת על אלוהים באמצעות הופעתו הפומבית של אלוהים. השינוי בטבעם של בני האדם מושג באמצעות סוגי העבודה השונים שאלוהים מבצע. ללא שינויים כאלה בטבעם של בני האדם, הם לא יוכלו לשאת עדות על אלוהים ואף לא להיות כלבבו של אלוהים. שינויים בטבעו של אדם מציינים שהוא השתחרר מאחיזתו של השטן, השתחרר מהשפעת החושך, ובאמת הפך לדוגמה ומופת לעבודתו של אלוהים, ובאמת הפך לעד של אלוהים ולאדם שהוא כלבבו של אלוהים. כיום, אלוהים המתגלם כבשר ודם ירד ארצה כדי להוציא לפועל את עבודתו על פני האדמה, והוא דורש שבני האדם ירכשו ידע לגביו, יישמעו לו, וישאו עליו עדות – שהם יכירו את עבודתו המעשית והרגילה, יישמעו לכל דבריו ועבודתו שלא עולים בקנה אחד עם תפיסותיהם של בני האדם, ויישאו עדות על כל העבודה שלו לישועת בני האדם, ועל כל המעשים שהוא עושה על מנת לכבוש את האדם. האנשים שנושאים עדות על אלוהים חייבים להכיר את אלוהים. רק עדות כזו היא מדויקת וממשית, ורק עדות כזו יכולה להמיט קלון על השטן. אלוהים משתמש באנשים שלמדו להכיר אותו על ידי כך שחוו את שפיטתו וייסוריו, את טיפולו וגיזומו את המיותר כדי שיישאו עליו עדות. הוא משתמש הן בבני האדם שהשטן השחית והן באנשים שטבעם השתנה ולכן זכו בברכתו כדי שיישאו עליו עדות. הוא לא צריך שבני האדם יהללו אותו אך ורק באמצעות מילים, ואף לא את שבחיהם ועדותם של זן השטן שהוא לא גאל. רק בני האדם שמכירים את אלוהים ורק בני האדם שטבעם השתנה כשירים לשאת עדות על אלוהים, ואלוהים לא יאפשר לבני האדם להמיט קלון על שמו בכוונה תחילה.

קטע מתוך "רק מי שמכיר את אלוהים יכול לשאת עדות על אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'

55. באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את השיטות האלה של ההתגלות, הטיפול והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשכך את האדם ולשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצונו של אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים. אם אתם לא רואים חשיבות באמיתות האלה וחושבים כל הזמן להתחמק מהן או על דרך חדשה להתבדל מהן, אני אומר שאתם חוטאים בחומרה. אם אתם מאמינים באלוהים אבל לא מחפשים את האמת של אלוהים או את רצונו אלוהים, ולא אוהבים את הדרך המקרבת אתכם לאלוהים, אני אומר שאתם מנסים להתחמק ממשפט. אתם בובות על חוט, ואתם ובוגדים הבורחים מכס המלכות הלבן הגדול. אלוהים לא יחוס על איש מהמורדים הנמלטים ממבטו. בני האדם האלה יקבלו עונש חמור עוד יותר. מי שכבר טוהר ובא להישפט בפני אלוהים יחיה לנצח במלכותו של אלוהים. כל זה יקרה בעתיד, כמובן.

קטע מתוך "המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת" ב'הדבר מופיע בבשר'

56. עבודת המשפט היא עבודתו של אלוהים עצמו, ולכן אלוהים עצמו חייב להיות זה שמבצע אותה – האדם לא יכול לעשות אותה בשמו. מאחר שהמשפט הוא כיבוש האדם באמצעות האמת, אין ספק שאלוהים מופיע עדיין בצלם הבשר והדם כדי לבצע את העבודה הזו בקרב בני האדם. כלומר באחרית הימים, המשיח יְלמד באמצעות האמת את בני האדם בעולם כולו ויגלה להם את כל האמיתות. זוהי עבודת המשפט של אלוהים. לרבים יש הרגשה רעה ביחס להתגלמותו השנייה של אלוהים, מפני שהאדם מתקשה להאמין שאלוהים יבצע את עבודת המשפט בהתגלמות כבשר ודם. אף על פי כן, עליי לומר לכם שלא פעם, עבודתו של אלוהים עולה בהרבה על ציפיותיו של האדם, וקשה לדעת האדם לקבל אותה. זאת משום שבני האדם אינם אלא שרצים על פני האדמה, ואילו אלוהים הוא הנעלה הממלא את התבל. דעתו של האדם דומה לבור מים עכורים שממנו לא יוצא דבר מלבד שרצים, ואילו כל שלב בעבודה שמכוונות מחשבותיו של אלוהים הוא פרי חוכמתו של אלוהים. האדם שואף תמיד להיאבק באלוהים, ולכן אני אומר שמובן מאליו מי יחווה אובדן בסופו של דבר. אני מפציר בכם שלא לראות בעצמכם בני אדם שלא יסולאו בפז. אם אחרים יכולים לקבל את משפטו של אלוהים, מדוע אתם לא יכולים לקבל אותו? עד כמה אתם נעלים מאחרים? אם אחרים יכולים להרכין את ראשיהם בפני האמת, מדוע אתם לא יכולים לעשות זאת? לא ניתן לעצור את התנופה האדירה של עבודתו של אלוהים. אלוהים לא יחזור שוב על עבודת המשפט למען "תרומותיכם", ואתם תתחרטו עמוקות על כך שאיבדתם הזדמנות טובה כל כך. אם אתם לא מאמינים לדבריי, רק חכו שכס המלכות הלבן הגדול שברקיע יגזור את דינכם! אתם ודאי יודעים שכל בני ישראל דחו את ישוע בבוז והתכחשו לו, אך עובדת גאולתה של האנושות על ידי ישוע התפשטה בכל זאת לכל קצוות תבל. האין זו המציאות שאלוהים הגשים זה מכבר? אם אתם עדיין מחכים לכך שישוע ייקח אתכם לשמיים, אני אומר שאתם ענף יבש קשה עורף.^[א] ישוע לא יכיר במאמיני שקר שכמותכם שאינם נאמנים לאמת ורק מחפשים ברכות. נהפוך הוא, הוא לא ירחם עליכם כשישליך אתכם אל תוך אגם האש, שם תבערו במשך רבבות שנים.

קטע מתוך "המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת" ב'הדבר מופיע בבשר'

57. אלוהים לא שופט את בני האדם בזה אחר זה, ולא בוחן אותם בזה אחר זה. עבודה כזו לא תהיה עבודת שיפוט. האם לא הושחתו כל בני האנוש באותו האופן? האם מהותם של כל בני האדם אינה זהה? מהותו המושחתת של האדם היא שנשפטת, מהותו של האדם שהשטן השחית אותה וכל חטאי האדם. אלוהים לא שופט את פגמיו הפעוטים והבלתי חשובים של האדם. עבודת השיפוט היא ייצוגית, והיא לא מתבצעת באופן מיוחד עבור בן אדם מסוים. זוהי עבודה שבמסגרתה קבוצה של בני אדם נשפטים באופן שמייצג את שיפוטה של האנושות כולה. בכך שהאל בהתגלמותו כבשר ודם מבצע את עבודתו באופן אישי על קבוצת בני אדם, הוא משתמש בעבודתו כדי לייצג את עבודתה של האנושות כולה, ולאחר מכן עבודה זו תתפשט בהדרגה. כך מתנהלת גם עבודת השיפוט. אלוהים אינו שופט בני אדם מסוג מסוים או מקבוצה מסוימת, אלא שהוא שופט את רשעותה של האנושות בכללותה – למשל את התנגדותו של האדם לאלוהים, את חוסר היראה של האדם כלפיו או את ההפרעה לעבודתו של אלוהים וכו'. מה שנשפט הוא מהותה של ההתנגדות האנושית לאלוהים, והעבודה הזו היא עבודת הכיבוש של אחרית הימים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שהאדם עד להם, הם עבודת השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול באחרית הימים, דבר שהאדם הגה בימים עברו. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום היא בדיוק השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול. האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום הוא האל השופט את האנושות כולה באחרית הימים. הבשר והדם האלה ועבודתו, דבריו וטבעו כולו של אלוהים הם כל כולו. אף שהיקפה של עבודתו מוגבל, ואינו מקיף את התבל כולה, מהותה של עבודת השיפוט היא שיפוטה הישיר של כלל האנושות, לא רק עבור העם הנבחר בסין או עבור מספר מצומצם של בני אדם.

קטע מתוך "האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם" ב'הדבר מופיע בבשר'

58. הדברים שאני אומר כעת נועדו לשפוט את חטאי האדם, לשפוט את רשעותו של האדם ולקלל את מרדנותו של האדם. נוכלותו וערמומיותו של האדם, דבריו ומעשיו של האדם – כל הדברים שאינם עולים בקנה אחד עם רצון האל חייבים לעבור שיפוט, ומרדנותו של האדם תוּקע כחטא. דברי האל סובבים סביב עקרונות המשפט. אלוהים משתמש בשיפוט של רשעותו של האדם, בקללה של מרדנותו של האדם ובחשיפת פניו המכוערים של האדם כדי להפגין את טבעו הצודק. קדושה מייצגת את טבעו הצודק של אלוהים, וקדושתו היא למעשה טבעו הצודק. הטבע המושחת שלכם הוא ההקשר לדבריי כיום – באמצעותן אני מדבר ושופט ומבצע את עבודת הכיבוש. רק זוהי העבודה האמיתית, ורק כך קדושת האל יכולה לזרוח במלוא הדרה. אם לא יהיה בך שמץ של טבע מושחת, אלוהים לא ישפוט אותך ולא יראה לך את טבעו הצודק. כיוון שטבעך מושחת, אלוהים לא יניח לך, וכך מתגלה קדושתו. לו אלוהים היה רואה את היקף הטינופת והמרדנות של האדם אך לא היה מדבר או שופט אותך ולא היה מייסר אותך על רשעותך, אזי הייתה זו הוכחה לכך שהוא אינו אלוהים, כיוון שלא הייתה בו שנאה כלפי החטא. הוא היה מטונף בדיוק כמו האדם. כיום אני שופט אותך בגלל הטינופת שלך, ואני מייסר אותך בגלל השחיתות והמרדנות שלך. איני מציג לראווה את כוחי בפניכם או מדכא אתכם במכוון. אני עושה דברים אלו מפני שאתם, שנולדתם בארץ מטונפת זו, הזדהמתם באופן כה חמור מהטינופת. פשוט איבדתם את היושרה והאנושיות שלכם והפכתם לדמויי חזירים, שנולדו בפינות העולם המטונפות ביותר. מסיבה זו אני שופט אתכם ושופך עליכם את חרון אפי. בדיוק בגלל השיפוט הזה אתם מסוגלים לראות שאלוהים הוא האל הצודק ושאלוהים הוא האל הקדוש. בדיוק בגלל קדושתו וצדקתו של אלוהים, הוא שופט אתכם ושופך עליכם את חרון אפו. בזכות יכולתו לחשוף את טבעו הצודק לנוכח מרדנותו של האדם ובזכות יכולתו לחשוף את קדושתו לנוכח הטינופת של האדם, די בכך כדי להוכיח שהוא אלוהים בכבודו ובעצמו, שהוא קדוש וזך, אך שהוא חי בארץ הטינופת. אם אדם מתבוסס ברפש עם אחרים ואין בו שמץ קדושה וטבע צודק, אזי הוא אינו כשיר לשפוט את רשעותו של הזולת ואינו מתאים לבצע את השיפוט של הזולת. לו האדם היה שופט את זולתו, האם לא היה זה כאילו סטר לעצמו בפרצוף? איך יכולים בני אדם מטונפים באותה מידה להיות כשירים לשפוט את הדומים להם? רק האל הקדוש בכבודו ובעצמו מסוגל לשפוט את האנושות המטונפת בכללותה. איך ייתכן שאדם ישפוט את חטאיו של אדם אחר? איך אדם יכול לראות את חטאיו של אדם אחר, ואיך אדם יכול להיות כשיר לגנות חטאים אלו? לו אלוהים לא היה כשיר לשפוט את חטאי האדם, אזי איך הוא היה יכול להיות האל הצודק בכבודו ובעצמו? כשנטיות הטבע המושחתות של בני האדם מתגלות, אלוהים מדבר כדי לשפוט את בני האדם, ורק אז בני האדם רואים שהוא קדוש.

קטע מתוך "כיצד השלב השני בעבודת הכיבוש נושא פרי" ב'הדבר מופיע בבשר'

59. באילו אמצעים מושגת הפיכתו של האדם למושלם בידי אלוהים? היא מושגת באמצעות טבעו הצודק של אלוהים. טבעו של אלוהים מורכב בעיקר מצדק, חרון אף, מלכותיות, משפט וקללה, ואלוהים הופך את האדם למושלם בעיקר באמצעות המשפט שלו. יש כאלה שאינם מבינים, והם שואלים מדוע אלוהים מסוגל להפוך את האדם למושלם רק באמצעות משפט וקללה. הם אומרים, "אילו אלוהים היה מקלל את האדם, האדם היה מת, הלא כן? אילו אלוהים היה שופט את האדם, האדם היה מורשע, הלא כן? אם כן, איך ייתכן שהאדם עדיין הופך למושלם?" אלה דבריהם של בני אדם שאינם מכירים את עבודתו של אלוהים. הדבר שאלוהים מקלל הוא מרדנותו של האדם, והדברים שאלוהים שופט הם חטאיו של האדם. למרות שאלוהים מדבר בחומרה וללא רחמים, הוא חושף את כל מה שנמצא באדם, ובאמצעות הדברים הקשים האלה, הוא מגלה את הדברים המהותיים בתוך האדם. אולם באמצעות משפט כזה, הוא מספק לאדם ידע עמוק בנוגע למהות הבשר, וכך האדם מתמסר לאלוהים. בשרו של האדם חוטא, והוא שייך לשטן, הוא מרדני, והוא מושא לייסורים מצד אלוהים – על כן, על מנת לאפשר לאדם להכיר את עצמו, דברי השיפוט של אלוהים חייבים להתרחש בו, ויש לעשות שימוש בכל סוג של זיכוך. רק כך תוכל עבודתו של אלוהים להיות יעילה.

קטע מתוך "רק על ידי ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'

60. אלוהים משתמש בשיפוט שלו כדי להפוך את האדם למושלם. הוא אוהב את האדם והוא הושיע את האדם – אך מה טמון באהבתו של אלוהים? יש משפט, מלכותיות, חרון אף וקללה. על אף שאלוהים קילל את האדם בעבר, הוא לא השליך את האדם לחלוטין אל הבור ללא התחתית, אלא השתמש באמצעי הזה כדי לזכך את אמונתו של האדם. הוא לא המית את האדם, אלא פעל על מנת להפוך את האדם למושלם. מהות הבשר היא של השטן – אלוהים תיאר זאת במדויק – אך העובדות שאלוהים מבצע לא מתבצעות לפי דבריו. הוא מקלל אתכם כדי שתאהבו אותו וכדי שתכירו את מהותו של הבשר. הוא ממיט עליכם ייסורים כדי שתתעוררו, כדי לאפשר לכם להכיר את הפגמים שקיימים בכם ולהכיר את חוסר הערך המוחלט של האדם. לפיכך, הקללות, המשפט, המלכותיות וחרון האף של אלוהים – כולם נועדו להפוך את האדם למושלם. כל מה שאלוהים עושה כיום וכל הטבע הצודק שהוא מגלה בתוככם נועדו להפוך את האדם למושלם – כזו היא אהבתו של אלוהים.

קטע מתוך "רק על ידי ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'

61. בין אם אלוהים שופט את האדם או מקלל אותו, שני הדברים הופכים את האדם למושלם: שניהם נועדו להביא את הטומאה שבאדם לידי שלמות. באופן זה, האדם עובר זיכוך, והלקויות שבאדם הופכות למושלמות באמצעות דבריו ועבודתו של אלוהים. בין שמדובר במילים חמורות, במשפט או בייסורים, כל שלב בעבודתו של אלוהים ראוי לחלוטין והופך את האדם למושלם. לאורך העידנים, אלוהים מעולם לא עשה עבודה כזו. כיום, הוא עובד בתוככם כדי שתעריכו את חוכמתו. אף על פי שסבלתם כאב מסוים בתוככם, התחושה בלבכם איתנה ושלווה. בורכתם בכך שאתם מסוגלים ליהנות מהשלב הזה בעבודתו של אלוהים. בלי קשר למה שתהיו מסוגלים להשיג בעתיד, כל מה שאתם רואים מעבודתו של אלוהים בכם כיום הוא אהבה. אם האדם לא יחווה את המשפט והזיכוך של אלוהים, מעשיו ומרצו של האדם תמיד יישארו ברמה שטחית וטבעו תמיד יישאר ללא שינוי. האם זה נחשב לנפילה בנחלתו של אלוהים? כיום, על אף שיש באדם עדיין דברים יהירים ושחצניים רבים, טבעו של האדם יציב הרבה יותר מאשר בעבר. הטיפול של אלוהים בכם נועד להושיע אתכם, ועל אף שאתם אולי חשים מעט כאב כשזה קורה, יבוא יום שבו יתחולל שינוי בטבעכם. בעת ההיא, תיזכרו ותבינו עד כמה עבודתו של אלוהים חכמה, ובעת ההיא תהיו מסוגלים להבין באמת ובתמים את רצונו של אלוהים.

קטע מתוך "רק על ידי ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'

62. העבודה שנעשית כעת נועדה כדי שבני האדם יזנחו את השטן, אביהם הקדמון. כוונתם של כל השיפוטים בידי הדבר היא לחשוף את טבעה המושחת של האנושות ולאפשר לבני אדם להבין את מהות החיים. השיפוטים החוזרים והנשנים האלה חודרים כולם ללבם של בני האדם. כל שיפוט משפיע ישירות על גורלם ונועד לפצוע את לבם כדי שהם יוכלו לוותר על כל הדברים האלה ולהכיר בכך את החיים, את העולם המזוהם הזה וכן את חוכמתו וכול יכולתו של אלוהים ואת האנושות הזו שהשטן השחית. ככל שיש יותר ייסורים ושיפוט כאלה, כך יכול לבו של האדם להיפצע יותר, ורוחו יכולה להתעורר יותר. מטרתו של שיפוט כזה היא לעורר את רוחם של בני האדם האלה שהשחיתו ורימו אותם באופן העמוק ביותר. לאדם אין רוח, כלומר רוחו מתה לפני זמן רב, והוא לא יודע שיש שמיים, לא יודע שיש אלוהים ובוודאי לא יודע שהוא נאבק בתוך תהום המוות. איך ייתכן שהוא ידע שהוא חי בגיהינום הזה עלי אדמות? איך ייתכן שהוא ידע שגווייתו המרקיבה נפלה אל תוך שאול המוות משום שהשטן השחית אותה? איך ייתכן שהוא ידע שהאנושות הרסה זה מכבר כל דבר על פני האדמה ללא תקנה? ואיך ייתכן שהוא ידע שהבורא יורד היום אל פני האדמה ומחפש קבוצה של בני אדם מושחתים שהוא יוכל להושיע? אפילו לאחר שהאדם חווה כל זיכוך ושיפוט אפשרי, מצפונו הקהה עדיין מתעורר אך בקושי וכמעט לא מגיב. האנושות מנוונת כל כך! על אף ששיפוט כזה דומה לברד האכזר שנופל מהשמיים, הוא מועיל ביותר לאדם. לולא בני האדם נשפטו כך, לא הייתה שום תוצאה ולחלוטין לא היה ניתן להושיע בני אדם מתהום האומללות. לולא העבודה הזו, היה לבני אדם קשה מאוד לצאת מהשאול, מפני שלבם מת לפני זמן רב, והשטן רמס את רוחם לפני זמן רב. כדי להושיע אתכם, בני האדם ששקעו במעמקי הניוון, יש צורך לקרוא אליכם נמרצות, לשפוט אתכם נמרצות, ורק אז יתעורר לבכם הקר כקרח.

קטע מתוך "רק מי שהפך למושלם יכול לחיות חיים בעלי משמעות" ב'הדבר מופיע בבשר'

63. עליך לדעת שהפיכת בני האדם למושלמים על ידי אלוהים, השלמתם והזכייה בהם אינם מביאים אלא חרבות ומכות לבשרם, ואף סבל אינסופי, שריפה באש, שיפוט חסר רחמים, ייסורים וקללות, וניסיונות אין קץ. זהו הסיפור הפנימי וזו האמת מאחורי העבודה של ניהול האדם. עם זאת, כל הדברים האלה מכוונים לבשרו של האדם, וכל חיצי העוינות מכוונים ללא רחמים אל עבר בשרו של האדם (מכיוון שהאדם חף מפשע). כל זה נועד למען תהילתו ועדותו של אלוהים, ולמען ניהולו. זאת משום שעבודתו לא נועדה רק למען האנושות, אלא גם למען התוכנית בכללותה, כמו גם כדי להגשים את רצונו המקורי של אלוהים בבוראו את האנושות. לפיכך, אולי תשעים אחוזים ממה שהאדם חווה הם סבל וניסיונות של אש, ויש מעט מאוד, אם בכלל, ימים מתוקים ושמחים שבשרו של האדם כמה להם. האדם מסוגל עוד פחות מכך ליהנות מרגעים שמחים בבשרו, ולבלות תקופות יפות עם אלוהים. הבשר מטונף, ולכן בשרו של האדם רואה רק את הייסורים שאלוהים ממיט, ונהנה רק מהם, והאדם אינו מקבל אותם ברצון, כאילו אין בהם היגיון רגיל. זאת משום שאלוהים יבטא את טבעו הצודק, שהאדם אינו מקבל אותו ברצון, משום שאלוהים אינו סובלני כלפי עבירותיו של האדם והוא מתעב אויבים. אלוהים חושף בגלוי את טבעו המלא בכל אמצעי שנדרש, וכך אלוהים חותם את העבודה של הקרב בן ששת אלפי השנים כנגד השטן – העבודה של הושעת האנושות כולה ושל השמדת השטן!

קטע מתוך "התכלית של ניהול האנושות" ב'הדבר מופיע בבשר'

64. האם אתם מבינים כעת מהו משפט ומהי אמת? אם אתם מבינים כעת, אני מפציר בכם להתמסר למשפט. אחרת לעולם לא תהיה לכם הזדמנות לזכות לשבחיו של אלוהים או להילקח על ידי אלוהים אל מלכותו. אלוהים יתעב וידחה לעולם את מי שרק מקבל את המשפט, אך שלא ניתן לטהרו לעולם, כלומר מי שנמלט בעיצומה של עבודת המשפט. חטאיו רבים וחמורים בהרבה מחטאי הפרושים, מפני שהוא בגד באלוהים ומפני שהוא מורד באלוהים. בני אדם כאלה, שאינם ראויים אף לעשות שירות, יקבלו עונש נצחי וחמור יותר. אלוהים לא יחוס על אף בוגד שטען פעם לנאמנות בדבריו, אך אז בגד באלוהים. בני אדם כאלה יזכו לגמול באמצעות ענישת הרוח, הנפש והגוף. זה חושף את טבעו הצודק של אלוהים, הלא כן? האין זו בדיוק המטרה של משפטו של אלוהים וחשיפת האדם? במהלך המשפט, אלוהים שולח את כל מי שמבצע כל מיני מעשים רעים אל מקום השורץ רוחות רעות, כדי שגוף הבשר והדם של כל אדם כזה יושמד כאוות נפשן של הרוחות. גופו מצחין כגווייה וזה הגמול הראוי לו. אלוהים כותב בספרי התיעוד של כל אדם כזה כל אחד ואחד מחטאיהם של מאמיני השקר, שליחי השקר ועובדי השקר האלה. לאחר מכן, בזמן הנכון, הוא משליך אותם אל הרוחות הטמאות כדי שהרוחות יחללו כרצונן את כל גופם. כתוצאה מכך, הם לעולם לא יקומו לתחייה ולעולם לא יראו שוב את האור. את בני האדם הצבועים האלה שעשו שירות בעבר אך לא היו מסוגלים להישאר נאמנים עד הסוף, אלוהים מונה בין הרשעים, כך שילכו בעצת רשעים ויהיו לחלק מן ההמון השרוי באי-סדר. בסופו של דבר, אלוהים ישמיד אותם. אלוהים משליך הצידה וזונח את מי שמעולם לא היה נאמן למשיח ולא הקדיש כל מאמץ, והוא ישמיד את כל בני האדם האלה כשיתחלפו העידנים. הם לא יתקיימו עוד על פני האדמה, ועל אחת כמה וכמה לא יורשו להיכנס למלכותו של אלוהים. מי שמעולם לא היה נאמן לאלוהים, אך נאלץ להתמודד עם אלוהים, יימנה עם אלה שמשרתים את עמו של אלוהים. רק מעטים מבני האדם האלה יכולים לשרוד, ואילו רובם יגוועו לצד בני האדם שאפילו אינם כשירים לשרת. בסופו של דבר, אלוהים יביא למלכותו את כל מי שבעצה אחת עם אלוהים, את עמו של אלוהים ואת בניו וכן את מי שאלוהים הועיד אותו מראש לשמש ככוהן. זה הפרי שהניב אלוהים בעבודתו. באשר למי שלא יכול להשתייך לאף אחת מהקטגוריות שקבע אלוהים – בני אדם כאלה יימנו על חסרי האמונה. ודאי תוכלו לתאר לעצמכם מה יהיה סופם. אמרתי לכם כבר את כל מה שעליי לומר. ההחלטה באיזו דרך תבחרו היא בידכם. מה שעליכם להבין הוא זה: עבודתו של אלוהים לעולם לא ממתינה למי שלא יכול לעמוד בקצב של אלוהים, וטבעו הצודק של אלוהים לא חס על איש.

קטע מתוך "המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת" ב'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. ענף יבש: ביטוי סיני, שפירושו "מקרה אבוד."