בקרוב מאוד, עבודתי עומדת להסתיים. השנים הרבות שהעברנו ביחד הפכו לזיכרונות קשים מנשוא. חזרתי על דבריי ללא הרף והצגתי ללא הרף את עבודתי החדשה. כמובן, עצתי היא חלק הכרחי בכל עבודה שאני עושה. ללא הייעוץ שלי, כולכם תתעו בדרך ואפילו תמצאו עצמכם אבודים לגמרי. עבודתי עומדת להסתיים ונמצאת בשלב האחרון שלה. אני עדיין רוצה לעשות עבודת ייעוץ, כלומר הענקת עצות להן תוכלו להאזין. כולי תקווה שלא תבזבזו את המאמצים הקשים שלי, ויתרה מזאת, שתוכלו להבין את המחשבה שהקדשתי, ושתתייחסו לדבריי כאל היסודות להתנהגותכם כבני אנוש. בין אם מדובר במילים שאתם מוכנים להאזין להן ובין אם לאו, ובין אם מדובר במילים שאתם מקבלים בהנאה או באי-נוחות, עליכם להתייחס אליהן ברצינות. אחרת, הטבע וההתנהגות השטחיים והמזלזלים שלכם ירגיזו אותי באמת, ואפילו יגעילו אותי. אני מקווה מאוד שכולכם תוכלו לקרוא את דבריי פעם אחר פעם – אלפי פעמים – ואפילו לדעת אותם בעל-פה. רק כך תוכלו לעמוד בציפיות שלי מכם. עם זאת, איש מכם לא חי כך כעת. נהפוך הוא, כולכם שקועים עד צוואר בחיי שחיתות של אכילה לשובע ושתייה לרוויה, ואיש מכם אינו משתמש בדבריי כדי להעשיר את לבו ואת נפשו. זו הסיבה שהגעתי למסקנה בנוגע לפניה האמיתיים של האנושות: האדם יכול לבגוד בי בכל עת, ואיש לא יכול להיות נאמן לחלוטין לדבריי.

"השטן השחית את האדם עד כדי כך שהאדם כבר לא נראה אנושי." כעת האמירה הזו מוכרת במידת מה לרובם המכריע של בני האדם. אני אומר זאת משום ש"ההכרה" שאליה אני מתייחס היא בסך הכול הודאה שטחית, בניגוד לידע אמיתי. מכיוון שאיש מכם לא יכול לבחון את עצמו במדויק או לנתח את עצמו באופן מעמיק, אתם תמיד ספק מאמינים ספק מפקפקים בדבריי. אבל הפעם אני משתמש בעובדות כדי להסביר את הבעיה הרצינית ביותר שיש לכם. הבעיה היא בגידה. כולכם מכירים את המילה "בגידה" משום שרוב בני האדם עשו בעבר משהו שהיה בגדר בגידה באחר, כגון בגידת בעל באישתו, בגידת אישה בבעלה, בגידת בן באביו, בגידת בת באמה, בגידת עבד באדונו, בגידת חברים זה בזה, בגידת קרובי משפחה זה בזה, בגידת מוכרים בקונים וכן הלאה. כל הדוגמאות האלה מכילות את מהות הבגידה. בקצרה, בגידה היא סוג התנהגות המפרה הבטחה, מפרה עקרונות מוסריים או פועלת במנוגד למוסר האנושי, תוך הפגנת אובדן אנושיות. באופן כללי, כבני אנוש שנולדו לעולם הזה, עשיתם כבר משהו שהיה בגדר בגידה באמת, בין אם אתם זוכרים שאי-פעם עשיתם דבר שהיה בגדר בגידה באדם אחר או לא, ובין אם כבר בגדתם בזולת פעמים רבות או לא. כיוון שאתם מסוגלים לבגוד בהוריכם או בחבריכם, הרי שאתם מוכנים לבגוד באחרים, ויתרה מזאת, אתם מסוגלים לבגוד בי ולעשות דברים שאני מתעב. במילים אחרות, בגידה היא לא רק סוג של התנהגות לא מוסרית באופן שטחי, אלא שהיא גם סתירה של האמת. דברים כאלה בדיוק הם מקור התנגדותה של האנושות ומרדנותה כלפיי. זו הסיבה לכך שסיכמתי את הדברים באמירה הבאה: בגידה היא באופיו של האדם, ואופי זה הוא גדול האויבים של כל בן אנוש במאמציו לתאום אליי.

התנהגות שלא יכולה להישמע לי לחלוטין היא בגידה. התנהגות שלא יכולה להיות נאמנה לי היא בגידה. כשמרמים אותי ומשתמשים בשקרים כדי להוליך אותי שולל, זו בגידה. החזקה בתפיסות רבות והפצתן לכל עבר היא בגידה. כישלון בשמירה על עדויותיי ועל האינטרסים שלי הוא בגידה. חיוך מזויף כאשר כבר עזבתם אותי בליבכם הוא בגידה. אתם תמיד מסוגלים למעשי בגידה אלו, והם גם נפוצים ביניכם. ייתכן שאיש מכם לא חושב שזו בעיה, אבל זו לא דעתי. אינני יכול להתייחס לבגידה בי כאל עניין פעוט, ובוודאי אינני יכול להתעלם מכך. אני עובד בקרבכם כעת, אך אתם עדיין מתנהגים כך. אם יום יבוא ואיש לא ידאג לכם וישגיח עליכם, האם לא תהיו הנבלים שהכריזו על עצמם כמלכים? מלכים של ממלכתם הקטנה? כאשר זה יקרה ותגרמו לאסון ענק, מי יתקן את הנזק? אתם חושבים שבגידות מסוימות הן פשוט אירועים מקריים ולא התנהגות שיטתית שלכם, ושאין צורך לדון בהן בחומרה כזו ולהביך אתכם. אם כך באמת אתם חושבים, ההיגיון שלכם לוקה בחסר. מחשבה כזו היא מופת ואב-טיפוס של מרד. אופיו של האדם הוא חייו, והוא עיקרון שעליו הוא מסתמך כדי לשרוד, והאדם לא יכול לשנות אותו. קחו את אופי הבגידה בתור דוגמה - אם אתם יכולים לעשות מעשה שהוא בגדר בגידה בקרוב משפחה או בחבר, זו הוכחה לכך שהבגידה היא חלק מהחיים והאופי שנולדתם איתם. איש לא יכול להכחיש זאת. לדוגמה, אם אדם מסוים אוהב לגנוב מאנשים אחרים, הרי ש"ההנאה מהגניבה" היא חלק מחייו, גם אם לפעמים הוא גונב ולפעמים לא. בין אם הוא גונב דברים או לא, אין זה מעיד על כך שהגניבה שלו היא סתם סוג של התנהגות. זו הוכחה לכך שגניבה היא חלק מחייו, כלומר מאופיו. יהיו כאלה שישאלו: מאחר שזה אופיו, מדוע לפעמים הוא רואה דברים יפים אך לא גונב אותם? התשובה פשוטה מאוד. יש סיבות רבות שגורמות לו לא לגנוב. ייתכן שלא יגנוב מפני שהפריט גדול מכדי שאפשר יהיה להבריחו החוצה תחת עיניים צופות, או שהזמן אינו מתאים לפעולה, או שהפריט יקר מדי או מוגן טוב מדי, או שהוא לא מעוניין בו במיוחד, או שהוא לא רואה איזה שימוש יוכל לעשות בו, וכן הלאה. כל הסיבות האלה אפשריות. אך בין אם הוא יגנוב פריט כלשהו או לא, אין זו הוכחה לכך שהמחשבה הזו רק חלפה בדעתו לרגע קט. נהפוך הוא, זה חלק מאופיו שקשה לשנותו לטובה. אדם כזה לא מסתפק בגניבה חד-פעמית, אלא שמחשבות על נטילת חפציהם של אחרים צצות בראשו בכל פעם שהוא נתקל בחפץ נחמד או במצב מתאים. זו הסיבה לכך שאני אומר, שמקור המחשבה הזו אינו כזה שהאדם רק מאמץ מפעם לפעם, אלא שהיא נובעת מעצם אופיו.

כל אחד יכול להשתמש במילים ובמעשים שלו כדי לייצג את פניו האמיתיים. הפנים האמיתיים האלה הם כמובן אופיו. אם אתם בני אדם שמדברים בעקיפין, יש לכם אופי פתלתל. אם אופייכם ערמומי, שיטת הפעולה שלכם חלקלקה ונכלולית, ואתם מקלים מאוד על אחרים ליפול בפח שלכם. אם אופייכם זדוני, המילים שלכם אולי נעימות לאוזן, אך מעשיכם אינם יכולים להסתיר את התחבולות הזדוניות שלכם. אם אופייכם עצל, כל דבריכם מכוונים להתחמק מאחריות על חוסר האכפתיות והעצלות שלכם, ומעשיכם יהיו איטיים וחסרי אכפתיות, ויצטיינו בהסתרת האמת. אם אופייכם אמפתי מאוד, המילים שלכם יהיו הגיוניות, וגם מעשיכם יעלו בקנה אחד עם האמת. אם אופייכם נאמן, המילים שלכם ודאי יהיו כנות, ואופן הפעולה שלכם יהיה יציב וחף מכל דבר שיגרום לאדונכם אי נוחות. אם אופייכם מלא תשוקה ותאוות בצע, הרי שלבכם יתמלא לעתים קרובות בדברים כאלה, ומבלי משים תעשו מעשים סוטים ובלתי מוסריים, שיהיה קשה לבני האדם לשכוח, ואשר אפילו יגעילו אותם. בדיוק כמו שאמרתי, אם יש לכם אופי של בגידה, בשום אופן לא תוכלו להיחלץ ממנו. אל תבטחו במזל, שאין לכם אופי של בגידה רק משום שלא גרמתם עוול לאיש. אם זה מה שאתם חושבים, הרי שאתם באמת דוחים. כל המילים שאני אומר, בכל פעם שאני מדבר, מכוונות אל כל בני האדם, ולא רק לאדם אחד או לסוג מסוים של בני אדם. עצם העובדה שלא בגדתם בי בעניין אחד לא מוכיחה שלא תוכלו לבגוד בי בכל עניין אחר. יש בני אדם, שכאשר הם מתמודדים עם מכשולים בנישואיהם, מאבדים את ביטחונם בחיפוש אחר האמת. יש בני אדם שמזניחים את חובתם להיות נאמנים לי בעת משבר משפחתי. יש בני אדם שנוטשים אותי כדי לחפש רגע של שמחה והתרגשות. יש בני אדם שמעדיפים נפילה אל תהום אפלה על פני חיים באור וזכייה בעונג עבודתה של רוח הקודש. יש בני אדם שמתעלמים מעצותיהם של חברים כדי לְרַצות את תאוות הבצע שלהם, ואינם יכולים להכיר בטעויותיהם ולחזור בהם אפילו כעת. יש בני אדם שחיים רק באופן זמני תחת שמי כדי לקבל את הגנתי, ואילו אחרים מקדישים לי רק מעט מעצמם בשל אילוץ חיצוני משום שהם דבקים בחיים ומפחדים מהמוות. האם מעשים כאלה ופעולות אחרות, שהם בלתי מוסריים ובלתי הגונים בעליל, אינם פשוט התנהגויות שבהן בני אדם בגדו בי כבר מזמן בעומק לבם, הלא כן? כמובן, אני יודע שבני האדם אינם מתכננים מראש לבגוד בי; בגידתם היא גילוי טבעי של אופיים. איש אינו רוצה לבגוד בי, ואיש אינו שמח משום שעשה דבר שהוא בגדר בגידה בי. נהפוך הוא, בני האדם רועדים מפחד, לא כן? אם כן, האם אתם חושבים כיצד תוכלו לכפר על הבגידות האלה, וכיצד תוכלו לשנות את המצב הנוכחי?