אופיו של האדם שונה לחלוטין מהמהות שלי. הסיבה לכך היא שאופיו המושחת של האדם נובע לגמרי מהשטן, ושהשטן עיבד והשחית את אופיו של האדם. כלומר, האדם חי תחת השפעת רשעותו וכיעורו של השטן. האדם אינו גדל בעולם של אמת או בסביבה קדושה, ועל אחת כמה וכמה הוא אינו חי באור. לפיכך, אין זה אפשרי שאופיו של האדם יכיל את האמת מרגע לידתו, ויתרה מזאת, איש אינו נולד עם מהות של יראת האל וציות לו. נהפוך הוא, בני אדם ניחנים באופי שמתנגד לאלוהים, שממרה את פיו של אלוהים ושאינו אוהב את האמת. אופי זה הוא הבעיה שעליה אני רוצה לדבר – בגידה. בגידה היא מקור ההתנגדות של כל אדם לאלוהים. זו בעיה שקיימת רק באדם ולא בי. יהיו שישאלו: "מאחר שכולנו חיים באותו עולם שבו חי המשיח, מדוע יש לכל בני האדם אופי שבוגד באלוהים, ואילו למשיח אין אופי כזה?" זו סוגיה שיש להבהיר לכם אותה.

בסיס הקיום של האנושות הוא התגלמות חוזרת ונשנית של הנפש כבשר ודם. במילים אחרות, כל אדם זוכה בחיים אנושיים כבשר ודם כאשר נשמתו מתגלמת מחדש. לאחר שגופו של האדם נולד, חייו ממשיכים עד שהבשר מגיע לבסוף למגבלות שלו, שזהו הרגע האחרון, שבו הנפש עוזבת את הקליפה שלה. תהליך זה חוזר על עצמו שוב ושוב, ונפשו של האדם באה והולכת שוב ושוב. כך נשמר קיומה של האנושות. חיי הבשר הם גם חייה של נפש האדם, ונפש האדם תומכת בקיום בשרו של האדם. במילים אחרות, חייו של כל אדם נובעים מנפשו. החיים אינם טבועים במקורם בבשר. לפיכך, אופיו של האדם נובע מנפשו, ולא מבשרו. רק נפשו של כל אדם יודעת כיצד האדם חווה את הפיתויים, העינויים וההשחתה של השטן. בשרו של האדם אינו יודע זאת. בהתאם לכך, האנושות נהפכת בלא יודעין ליותר ויותר חשוכה, מזוהמת ומרושעת, הפער ביני לבין האדם הולך ומתרחב, וחיי האנושות הולכים ומחשיכים עוד יותר. נפשותיה של האנושות אחוזות כולן בידו של השטן ולפיכך, בהכרח, השטן כבש גם את בשרו של האדם. איך יוכלו בשר כזה ובני אנוש כאלה שלא להתנגד לאלוהים? איך הם יוכלו להיות תואמים לו בטבעם? הסיבה לכך שהשלכתי את השטן מטה אל חלל האוויר היא שהוא בגד בי. איך יכולים, אם כך, בני האדם להיחלץ מהמעורבות שלהם? זו הסיבה לכך שהאופי האנושי בוגדני. אני בטוח שברגע שתבינו את ההיגיון הזה, תהיה בכם גם מידה של אמונה במהותו של המשיח. הבשר שרוח האל לובשת הוא בשרו של אלוהים עצמו. רוח האל היא עליונה, היא כול-יכולה, קדושה וצודקת. בדומה לכך, גם בשרה עליון, כול-יכול, קדוש וצודק. בשר כזה יכול לעשות רק את מה שצודק ומועיל לאנושות, את מה שקדוש, מהולל ועוצמתי. הוא אינו מסוגל לעשות דבר שמנוגד לאמת, למוסר ולצדק, לא כל שכן דבר שבוגד ברוח האל. רוח האל קדושה, ולפיכך השטן אינו מסוגל להשחית את בשרה. המהות של בשרה שונה מזו של בשר האדם. זאת מכיוון שהשטן משחית את האדם, לא את אלוהים. השטן אינו יכול בשום אופן להשחית את בשרו של אלוהים. לפיכך, על אף שהאדם והמשיח שוכנים באותו מרחב, רק האדם נכבש, מנוצל ונלכד על ידי השטן. המשיח, לעומת זאת, חסין לעולמי עד להשחתתו של השטן, מפני שהשטן לעולם לא יהיה מסוגל להתעלות לגבהים העליונים, ולעולם לא יוכל להתקרב לאלוהים. כיום, על כולכם להבין שרק האנושות, אשר הושחתה באופן זה בידי השטן, היא שבוגדת בי. בגידה לעולם לא תהיה סוגיה שנוגעת כלל וכלל למשיח.

כל הנפשות שהשטן השחית משועבדות בתחומו של השטן. רק בני האדם שמאמינים במשיח הופרדו, נושעו ממחנה השטן והובאו אל המלכות העכשווית. בני האדם האלה כבר אינם חיים תחת השפעתו של השטן. אף על פי כן, אופיו של האדם עדיין טבוע בבשרו של האדם. פירוש הדבר הוא שעל אף שנפשותיכם נושעו, אופייכם נותר כשהיה, ועדיין נותר סיכוי של מאה אחוזים שתבגדו בי. זו הסיבה לכך שעבודתי מתארכת כל כך – משום שאופייכם סורר כל כך. כעת, כולכם חווים קשיים כמיטב יכולתכם, בעודכם ממלאים את חובותיכם, אך כל אחד מכם מסוגל לבגוד בי ולחזור אל תחומו של השטן, אל מחנהו, ולשוב אל חייו הקודמים – זו עובדה שאין עליה עוררין. במקרה הזה, לא תוכלו להציג אפילו שביב של אנושיות או צלם אנוש, שיש לכם כעת. במקרים חמורים, אתם תושמדו, ויתרה מזאת, תקוללו לעד, תיענשו בעונשים חמורים ולעולם לא תתגלמו שוב כבשר ודם. זו הבעיה שניצבת בפניכם. אני מזכיר לכם זאת באופן זה, ראשית, על מנת שעבודתי לא תהיה לשווא, ושנית, כדי שכולכם תוכלו לחיות בימי אור. למען האמת, הבעיה הקריטית ביותר איננה אם עבודתי תהיה לשווא או לא. הנושא הקריטי הוא שתוכלו לחיות חיים שמחים ותזכו לעתיד מזהיר. עבודתי היא העבודה של הושעת נפשותיהם של בני האדם. אם נפשך תיפול לידיו של השטן, גופך לא ימצא שלווה. אם אגן על גופך, גם נפשך תהיה לבטח נתונה להגנתי. אם אתעב אותך באמת, גופך ונפשך ייפלו מיד לידיו של השטן. התוכל לתאר לעצמך את מצבך אז? אם יום יבוא ודבריי יושחתו לריק עליכם, אזי אמסור את כולכם לשטן, אשר יענה אתכם עינויים קשים עד שכעסי ישכך לגמרי, או שאעניש אתכם בעצמי, בני אנוש חסרי תקנה, משום שלבכם הבוגד בי לעולם לא ישתנה.

על כולכם להתבונן בעצמכם בהקדם האפשרי כדי לראות כמה בגידה בי נותרה בכם. אני ממתין לתשובתכם בשקיקה. אל תנהגו בי בשטחיות. לעולם אינני משחק משחקים עם בני אדם. אם אני אומר שאעשה משהו, אעשה אותו בוודאות. אני מקווה שכל אחד מכם יתייחס אל דבריי ברצינות, ולא יחשוב שהם מדע בדיוני. מה שאני רוצה מכם הוא פעולה מוחשית, ולא את הדמיונות שלכם. לאחר מכן, עליכם לענות על שאלותיי הבאות: 1. אם אתה באמת נותן-שירות, האם אתה יכול לשרת אותי נאמנה, בלי שום מרכיב של רשלנות או שליליות? 2. אם תגלה שמעולם לא הערכתי אותך, האם בכל זאת תהיה מסוגל להישאר ולשרת אותי כל חייך? 3. אם עדיין אהיה קר כלפיך על אף שהשקעת מאמצים רבים, האם תהיה מסוגל להמשיך לעבוד למעני באלמוניות? 4. אם, לאחר שתשקיע מאמצים למעני, לא אגשים את דרישותיך הקטנוניות, האם הדבר ירפה את ידיך ויגרום לך להתאכזב ממני, או אפילו תזעם ותזעק עלבונות כלפיי? 5. אם תמיד היית נאמן אליי ואהבת אותי מאוד, אך אתה סובל מחולי, עוני ונטישת חבריך וקרובי משפחתך, או אם נופל עליך אסון אחר בחיים, האם נאמנותך ואהבתך אליי יישארו בעינן? 6. אם שום דבר שעשיתי אינו תואם את מה שדמיינת בלבך, כיצד תצעד בנתיבך העתידי? 7. אם לא תקבל דבר ממה שקיווית לקבל, האם תוכל להמשיך להיות חסיד שלי? 8. אם מעולם לא הבנת את התכלית והחשיבות של עבודתי, האם תוכל להיות צייתן ולא למתוח ביקורת ולהסיק מסקנות באופן שרירותי? 9. האם אתה יכול לנצור את כל הדברים שאמרתי ואת כל העבודה שעשיתי בהיותי עם האנושות? 10. האם אתה מסוגל להיות חסיד נאמן שלי ותהיה מוכן לסבול עבורי כל חייך, גם אם לא תקבל דבר? 11. האם אתה מסוגל לוותר למעני על המחשבה, התכנון וההכנה הקשורים לנתיב ההישרדות העתידי שלך? השאלות האלה מייצגות את הדרישות הסופיות שלי מכם, ואני מקווה שכולכם תוכלו להשיב לי. אם אתה עומד באחד או בשניים מהתנאים שמציבות השאלות האלה, הרי שעליך להמשיך להתאמץ. אם אינך יכול לעמוד באף אחת מהדרישות האלו, אין ספק שאתה שייך לסוג בני האדם שיושלכו לגיהינום. לבני אדם כאלה אין לי עוד מה לומר, שכן הם בהחלט אינם בני אדם שיכולים להתאים לי. איך ייתכן שאשאיר בביתי אדם שיכול לבגוד בי בכל מצב? באשר לבני האדם שעדיין יכולים לבגוד בי ברוב המצבים, אבחן את ביצועיהם לפני שאקבע סידורים אחרים. עם זאת, לעולם לא אשכח את כל אלו המסוגלים לבגוד בי, יהיו נסיבות בגידתם אשר יהיו. אזכור אותם בלבי ואחכה להזדמנות לגמול להם על מעשיהם הרעים. כל הדרישות שהעליתי הן בעיות שעליכם לבחון בתוככם. אני מקווה שכולכם תוכלו לשקול אותן ברצינות ושלא תפטרו את דבריי כלאחר יד. בעתיד הקרוב אבדוק את התשובות שעניתם על דרישותיי. אז כבר לא אדרוש מכם עוד דבר ולא אשמיע לכם עוד דברי תוכחה כנים. במקום זאת, אפעיל את סמכותי. את בני האדם שיש לשמור אשמור, לבני האדם הראויים לגמול אגמול, את בני האדם שיש למסור לשטן אמסור לשטן, את בני האדם הראויים להיענש בחומרה אעניש בחומרה, ואת בני האדם הראויים למוות אשמיד. כך, איש כבר לא יוכל להפריע לי בימיי. האם אתה מאמין לדבריי? האם אתה מאמין בשכר ועונש? האם אתה מאמין שאעניש את כל הרשעים שמוליכים אותי שולל ובוגדים בי? האם אתה מקווה שהיום הזה יקדים או יאחר להגיע? האם אתה פוחד מעונש, או שתתנגד לי אפילו אם תיענש על כך? כשיבוא היום הזה, האם אתה יכול לדמיין אם חייך יהיו מלאים צהלות שמחה וצחוק, או בכי וחריקת שיניים? לאיזה סוף אתה מייחל? האם אי-פעם שקלת ברצינות אם אתה מאמין בי במאת האחוזים או שמא הנך מפקפק בי במאת האחוזים? האם אי-פעם שקלת היטב אילו השלכות ותוצאות יביאו עליך מעשיך והתנהגותך? האם אתה באמת מקווה שכל דבריי יתגשמו בזה אחר זה, או שאתה פוחד מאוד שדבריי יתגשמו בזה אחר זה? אם אתה מקווה שאעזוב בקרוב כדי להגשים את דבריי, כיצד תתייחס אל המילים והמעשים שלך עצמך? אם אינך מקווה לעזיבתי ואינך מקווה שכל דבריי יתגשמו מיד, מדוע אתה מאמין בי בכלל? האם אתה באמת יודע מדוע אתה חסיד שלי? אם הסיבה לכך היא רק כדי להרחיב את אופקיך, אין צורך שתטרח כך. אם הסיבה לכך היא כדי שתוכל להיות מבורך ולהימלט מהאסון הממשמש ובא, מדוע אינך מודאג מההתנהלות שלך עצמך? מדוע אינך שואל את עצמך אם תוכל למלא את דרישותיי? כמו כן, מדוע אינך שואל את עצמך אם אתה כשיר לקבל את ברכותיי העתידיות?