עליכם לשקול את מעשיכם
כל פעולה ומעשה בחייכם מראים שאתם זקוקים לפסוק מדבריי בכל יום שיזין ויקיים אתכם, משום שאתם לוקים בחסר, וידיעתכם ופתיחותכם דלות מדי. בחיי היום-יום שלכם, אתם חיים באווירה ובסביבה ללא אמת או היגיון בריא. אתם חסרים את ההון הדרוש לקיום, ואין לכם את היסודות כדי להכיר אותי או את האמת. אמונתכם מושתתת אך ורק על אמונה מעורפלת ומופשטת או על טקסים דתיים וידע דוגמטיים ביותר. בכל יום אני צופה בתנועותיכם ובוחן את כוונותיכם ואת פירות הרוע שלכם. מעולם לא מצאתי אדם שבאמת ובתמים הניח את לבו ורוחו על המזבח שלי, שמעולם לא זז ממקומו. לפיכך, אינני רוצה לשפוך לריק את כל הדברים שברצוני להביע בפני אנושות כזו. בלבי אני מתכנן רק להשלים את עבודתי שטרם הושלמה ולהושיע את אותו חלק באנושות שבכוונתי להושיע. אף על פי כן, רוצה אני שכל חסידיי יזכו לישועתי ולאמיתות שדברי משרה על האדם. אני מקווה שיום אחד, כשתעצום עיניים, תראה עולם שבו ניחוח נעים ממלא את האוויר ונחלי מים חיים זורמים בכל מקום, לא עולם קר וקודר שבו ענני חושך מכסים את השמיים, שבו היללות לא פוסקות לרגע.
כל יום הוא בוחן את המעשים והמחשבות של כולם ובה בעת, מעשים ומחשבות אלה בונים עתיד משל עצמם. זוהי הדרך שכל הבריות צריכות לצעוד בה וזו הדרך שמיועדת לכולם. איש לא יכול להימלט ממנה ואיש אינו יוצא מן הכלל. נשאתי אינספור דברים ומעבר לכך, עשיתי כמות אדירה של עבודה. כל יום אני מביט ורואה כיצד האדם מוציא לפועל את כל שעליו לעשות לפי אופיו הפנימי וכיצד אופי זה מתפתח. ללא יודעין, רבים כבר עלו על "דרך הישר" שאני סללתי כדי להפריד בין סוגי האדם. כבר מיקמתי כל סוג אדם בסביבה שונה, וכל אחד במקומו הביע את תכונותיו הטבעיות. איש לא יכול לחייב אותם, איש לא יכול לפתות אותם. הם חופשיים לחלוטין והדברים שהם מביעים נאמרים באופן טבעי. ישנו רק דבר אחד שמרסן אותם, ואלה הם דבריי. לפיכך, יש בני אדם שקוראים את דבריי באי-רצון רק כדי שסופם לא יהיה במיתה, אך הם אינם מיישמים את דבריי. מצד שני, יש אנשים שמתקשים לשאת את הימים מבלי שדבריי ינחו אותם ויתמכו בהם, כך שבאופן טבעי, הם תמיד מחזיקים בדבריי. עם הזמן, הם מגלים את סוד החיים האנושיים, את ייעודה של האנושות ואת הערך של היותם בני אדם. כך היא האנושות לנוכח דברי, ואני פשוט נותן לעניינים לעשות את שלהם. אני לא עושה דבר המאלץ את האדם לחיות על פי דבריי כתשתית לקיומו. כך, אלה שלעולם אין להם מצפון או שאין ערך בקיומם צופים בשקט בהתקדמות העניינים ומשליכים את דבריי הצדה ועושים כאוות נפשם. הם מתחילים לתעב את האמת וכל מה שבא ממני. זאת ועוד, הם מתעבים את השהות בביתי. אנשים אלה דרים בביתי באופן זמני לשם ייעודם וכדי להימלט מעונש, אפילו אם הם משרתים אותי. אך כוונותיהם לעולם לא משתנות, וכך גם מעשיהם. הדבר מגביר את רצונם בברכות, כדי לזכות ולו בביקור יחיד בתחומי המלכות ואז להישאר בה לעולמים – אפילו להיכנס אל שמי הנצח. ככל שהם כמהים לבואו של היום שלי במהרה, כך הם חשים שהאמת הפכה למשוכה, לאבן נגף בדרכם. הם מחכים בקוצר רוח להיכנס למלכות, ליהנות לנצח מברכות מלכות השמיים, בלי שיצטרכו לרדוף את האמת או לקבל שיפוט וייסורים, ומעל הכול, בלי שיצטרכו לדור בכניעות בביתי ולעשות כדבריי. אנשים אלה נכנסים לביתי לא על מנת לרצות לב השואף לאמת ולא על מנת לעבוד בהתאם לניהולי. הם רק מכוונים להיות אלה שלא יושמדו בעידן הבא. לכן לבם מעולם לא ידע מה היא האמת וכיצד לקבל את האמת. זו הסיבה לכך שבני האדם האלה מעולם לא נהגו לפי האמת ומעולם לא הבינו את העומק של שחיתותם, ובכל זאת שכנו בביתי כ"משרתים" עד הסוף. הם ממתינים "בסבלנות" לבוא היום שלי, והם אינם יודעים מנוח בהיותם מושלכים אנה ואנה מעצם עבודתי. לא משנה כמה הם מתאמצים ומה המחיר שהם משלמים, איש מעולם לא ראה אותם סובלים למען האמת או מקריבים דבר-מה למעני. בלבם הם קצרי רוח לקראת היום שבו אשים קץ לעידן הישן, ויתר על כן, הם ממתינים בחוסר סבלנות לדעת כמה גדולים עוצמתי וסמכותי. הדבר שמעולם לא מיהרו לעשות הוא לשנות את עצמם ולרדוף את האמת. הם אוהבים את הדברים שמאסתי בהם והם מאסו בדברים שאני אוהב. הם כמהים לדברים שאני שונא אך בו בזמן הם מפחדים לאבד את הדברים שאני מתעב. הם חיים בעולם המרושע הזה אך לעולם אינם רוחשים לו שנאה והם מפחדים פחד מוות שאני אשמיד אותו. כוונותיהם סותרות: הם אוהבים את העולם הזה שאותו אני מתעב, אך בו בזמן הם מייחלים שאשמיד את העולם הזה במהרה. כך ייחסך מהם סבל ההשמדה והם יהפכו לאדוני העידן הבא לפני שיסטו מדרך האמת. זאת מפני שהם אינם אוהבים את האמת ונמאסו עליהם כל הדברים שבאים ממני. אולי הם יהפכו ל"אנשים ממושמעים" לזמן קצר כדי לא לאבד את הברכות, אך חרדתם לברכה ופחדם מאבדון ומכניסה לאגם האש הבוערת אינם ניתנים להסתרה. ככל שיומי קרב ובא, רצונם רק גדל וגדל. וככל שהאסון גדול יותר, כך הוא עושה אותם יותר לחסרי אונים – הם אינם יודעים מה לעשות כדי לשמח אותי ולהימנע מאובדן הברכות שלהן ייחלו מזה זמן רב. מרגע שידי מתחילה בעבודתה, אנשים אלה נלהבים לפעול ולשרת כחיל חלוץ. הם רק חושבים כיצד להתייצב בראש הכוח, מתוך חשש שמא לא אבחין בהם. הם עושים ואומרים את הדברים שהם חושבים לנכונים, מבלי לדעת שמעשיהם ופעולותיהם מעולם לא היו קשורים לאמת, ושהם רק משבשים את תוכניותיי ומפריעים להן. גם אם השקיעו מאמץ עליון וגם אם כוונתם לשאת את הקשיים היא כוונת אמת, אף מעשה שלהם אינו קשור אליי, משום שמעולם לא ראיתי כי מעשיהם נובעים מכוונות טובות, ויותר מכך, מעולם לא ראיתי אותם מניחים דבר על המזבח שלי. כאלה היו מעשיהם לפניי במשך שנים כה רבות.
בתחילה רציתי לספק לכם עוד אמיתות, אך מכיוון שגישתכם כלפי האמת יותר מדי קרה ושוות נפש, נאלצתי לוותר. אינני רוצה לבזבז את מאמציי, ואינני רוצה לראות אנשים מחזיקים בדבריי אך הלכה למעשה עושים את הדברים המתנגדים לי, משמיצים אותי ומחללים את שמי. משום הגישות שלכם והאנושיות שלכם, אני מספק לכם רק כמות קטנה אך חשובה מאוד מדבריי המהווים את הניסיון הראשוני שלי בקרב האנושות. רק כעת אני מאשר באמת ובתמים שההחלטות והתוכניות שלי תואמות את צרכיכם, ויותר מכך, אני מאשר שגישתי כלפי האנושות נכונה. שנות הפעילות הרבות שלכם בפניי העניקו לי תשובה חסרת תקדים. השאלה שזו תשובתה היא: "מהי גישתו של האדם בפני האמת ובפני האל האמיתי?" המאמץ שהשקעתי באדם מוכיח את מהות אהבתי כלפי האדם, וכל המעשים של האדם בפניי הוכיחו אף הם את מהות תיעובו כלפי האמת והתנגדותו לי. אני מלא דאגה לכל חסידיי בכל רגע, אך אין רגע שבו חסידיי מסוגלים לקבל את דברי; הם אפילו אינם מסוגלים לקבל את הצעותיי. זה הדבר שמעציב אותי יותר מכול. איש מעולם לא היה מסוגל להבין אותי ומעבר לכך, איש מעולם לא היה מסוגל לקבל אותי, אפילו שגישתי כנה ודבריי עדינים. כולם מנסים לעשות את העבודה שהטלתי עליהם על פי הרעיונות שלהם; לא זו בלבד שהם אינם מחפשים את כוונותיי, הם אף לא שואלים מה אני דורש מהם. הם עדיין טוענים שהם משרתים אותי נאמנה, תוך שהם מורדים בי. רבים מאמינים שהאמיתות שהם אינם יכולים לשאת או לנהוג על פיהן אינן אמיתות כלל. בעיני בני אדם כאלה, האמיתות שלי הופכות לדבר מה שיש לדחות ולהשליך הצידה. בה בעת, אני הופך לאל שהאדם מכיר בו במילים בלבד, אך גם מאמין בו כגורם זר, שאינו האמת, הדרך או החיים. איש אינו יודע את האמת הזו: דבריי הם האמת שלא משתנה לעולם. אני מקורם של חיי האדם ואני היחיד שמכוון את האנושות. ערך דבריי ופירושם לא נקבעים על פי זיהויים או קבלתם בידי האנושות, אלא על פי עצם מהותן של מילותיי. אפילו אם אין ולו איש אחד בעולם הזה המסוגל לקבל את דבריי, ערך דבריי ועזרתם לאנושות אינם ניתנים לשיעור על ידי אף אדם. לפיכך, אל מול אנשים רבים המורדים בדבריי, מתכחשים להם או בזים להם כליל, עמדתי היא רק זו: הזמן והעובדות יהיו עדיי והם יוכיחו שדבריי הם האמת, הדרך והחיים. הם שיוכיחו שכל שאמרתי היה נכון, וכי דבריי הם מה שהאדם צריך להצטייד בו, ומעבר לכך, שהם מה שעל האדם לקבל. אאפשר לכל חסידיי לדעת את העובדה הזו: אלה שאינם מסוגלים לקבל את דבריי במלואם, אלה שאינם מסוגלים לנהוג על פי דבריי, אלה שאינם מסוגלים למצוא תכלית בדבריי ואלה שאינם מסוגלים להיוושע בזכות דבריי, הם אלה שדבריי גזרו את דינם, ויתרה מזאת, הם אלה שאיבדו את ישועתי, והמטה שלי לעולם לא ירפה מהם.
16 באפריל, 2003