כמה נוהגים דתיים אתה מקיים? כמה פעמים התנגדת לדבר האל והלכת בדרכך-שלך? כמה פעמים יישמת בפועל את דבר האל כי באמת התחשבת בעול שלו וחיפשת לרצות את כוונותיו? עליך להבין את דבר האל וליישם אותו בפועל בהתאם. נהג על פי עקרונות בכל מעשיך ופעולותיך, אך אין פירוש הדבר לציית לכללים או לעשות דברים בחוסר רצון רק לשם מראית עין; אלא, פירוש הדבר הוא יישום האמת בפועל וחיים על פי דבר האל. רק יישום בפועל באופן כזה מרצה את האל. כל דרך פעולה שמרצה את האל אינה כלל, אלא יישום האמת בפועל. לאנשים מסוימים יש נטייה למשוך אל עצמם תשומת לב. בנוכחות אחיהם ואחיותיהם, הם עשויים לומר שהם חייבים לאל, אך מאחורי גבם, הם אינם מיישמים את האמת בפועל ופועלים באופן שונה לחלוטין. האין אלה פרושים דתיים? אדם שאוהב את האל באמת ובתמים וניחן באמת הוא אדם שנאמן לאל, אך אינו מתהדר בכך כלפי חוץ. אדם כזה מוכן ליישם את האמת בפועל כאשר מתעוררים מצבים, והוא אינו מדבר או פועל באופן שנוגד את מצפונו. אדם מסוג זה מפגין חוכמה כאשר מתעוררים עניינים, והוא נוהג על פי עקרונות במעשיו ללא קשר לנסיבות. אדם מסוג זה יכול לספק שירות אמיתי. ישנם כאלה שמרבים לדבר מן השפה ולחוץ על חובם לאל; ימיהם עוברים עליהם עם מצח מקומט מדאגה, והם מעמידים פנים ומתחזים לאומללים. כמה נתעב! אילו היית שואל אותם: "תוכל לספר לי כיצד אתה חייב לאל?" הם היו נאלמים דום. אם אתה נאמן לאל, אל תדבר על כך כלפי חוץ; במקום זאת, הפגן את אהבתך לאל באמצעות יישום מעשי בפועל, והתפלל אליו בלב אמיתי. אלה שמתנהלים מול האל רק באופן מילולי וכלאחר יד הם כולם צבועים! יש המדברים על כך שהם חייבים לאל בכל פעם שהם מתפללים, ומתחילים לבכות בכל פעם שהם מתפללים, גם מבלי שרוח הקודש תרגש אותם. אנשים כאלה אחוזים בתפיסות ובטקסים דתיים; הם חיים על פי טקסים ותפיסות אלה, ותמיד מאמינים שמעשים אלה מרצים את האל ושהוא מעדיף אדיקות שטחית או דמעות של צער. איזו טובה יכולה לצמוח מאנשים אבסורדיים שכאלה? יש המעמידים פני אדיבים כדי להפגין ענווה כשהם מדברים בנוכחות אחרים. יש המתנהגים בכוונה תחילה בהתרפסות בנוכחות אנשים אחרים, ככבשים חסרי כל שמץ של כוח. האם זו התנהגות הולמת לאנשי המלכות? אנשי המלכות צריכים להיות מלאי חיים וחופשיים, תמימים ופתוחים, כנים וחביבים, ולחיות במצב של חופש. הם צריכים להיות בעלי יושרה וכבוד, ולהיות מסוגלים לשאת עדות בכל מקום שאליו הם הולכים; אנשים כאלה אהובים הן על האל והן על האדם. לאלה שהם חדשים באמונה יש יותר מדי נוהגים חיצוניים; עליהם לעבור תחילה תקופה של גיזום ושבירה. כלפי חוץ, אנשים שמאמינים באל עמוק בלבם אינם נבדלים מאחרים, אך מעשיהם ופעולותיהם ראויים לשבח. רק אנשים כאלה יכולים להיחשב כמי שמביאים לידי ביטוי את דבר האל. אם אתה מטיף את הבשורה מדי יום לאנשים שונים במאמץ להביא אותם לישועה, אך בסופו של דבר אתה עדיין חי על פי כללים ודוקטרינות, אינך יכול להביא כבוד לאל. אנשים כאלה הם דמויות דתיות, וגם צבועים. בכל פעם שאותם אנשים דתיים מתאספים, הם עשויים לשאול: "אחות, מה שלומך בימים אלה?" היא עשויה להשיב: "אני מרגישה שאני חייבת לאל ושאני לא מסוגלת לרצות את כוונותיו." אדם אחר עשוי לומר: "גם אני מרגיש שאני חייב לאל ולא מסוגל לרצות אותו." המשפטים והמילים המעטים האלה לבדם מבטאים את הדברים הנאלחים שקיימים עמוק בתוכם; מילים כאלה הן המתועבות ביותר, ודוחות עד מאוד. טבעם של אנשים כאלה עומד בניגוד לאל. אלה שמתמקדים במציאות מבטאים כל מה שעולה על דעתם, ופותחים את לבם בשיתוף. הם אינם עוסקים ולו במעשה שקרי אחד, ואינם מפגינים נימוסים או גינונים ריקים. הם תמיד ישירים, ואינם כפופים לשום כלל חילוני. יש אנשים בעלי נטייה להפגנת חיצוניות, עד כדי חוסר היגיון מוחלט. כשמישהו שר, הם מתחילים לרקוד, ואפילו לא שמים לב שהאורז בסירים שלהם כבר נשרף. אין באנשים כאלה יראת שמיים או כבוד, והם קלי דעת עד מאוד. כל הדברים האלה הם ביטויים של היעדר מציאות. כשאנשים מסוימים משתפים על עניינים של חיים רוחניים, אף על פי שהם אינם מדברים על חוב כלשהו לאל, הם אכן שומרים על אהבה אמיתית אליו עמוק בלבם. לתחושת החוב שלך לאל אין שום קשר לאנשים אחרים; אתה חייב לאל, לא לאנושות. מה התועלת בכך שאתה מדבר על כך ללא הרף עם אחרים? עליך לייחס חשיבות לכניסה למציאות, לא לשום קנאות או הפגנה חיצוניות. מה מייצגים המעשים הטובים השטחיים של בני האדם? הם מייצגים את הבשר, ואפילו הנוהגים החיצוניים הטובים ביותר אינם מייצגים חיים; הם יכולים להראות רק את המזג האישי שלך. הנוהגים החיצוניים של האדם אינם יכולים לרצות את כוונותיו של האל. אתה מדבר ללא הרף על חובך לאל, אך אינך יכול לספק את חייהם של אחרים או לעורר את לבם לאהוב את האל. האם אתה מאמין שמעשיך אלה ירצו את האל? אתה מרגיש שכוונתו של האל היא שתפעל כך, ושמעשיך רוחניים, אך למען האמת, הם כולם אבסורדיים! אתה מאמין שמה שמוצא חן בעיניך ומה שאתה מוכן לעשות הם בדיוק הדברים שהאל מתענג עליהם. האם העדפותיך יכולות לייצג את האל? האם אופיו של אדם יכול לייצג את האל? מה שמוצא חן בעיניך הוא בדיוק מה שהאל מתעב, והרגליך הם אלה שהאל דוחה בתיעוב. אם אתה מרגיש שאתה חייב, לך והתפלל בפני האל; אין צורך לדבר על כך עם אחרים. אם אינך מתפלל בפני האל, ובמקום זאת אתה מושך כל הזמן תשומת לב בנוכחות אחרים, האם זה יכול לרצות את כוונותיו של האל? אם מעשיך קיימים תמיד רק במראית עין, פירוש הדבר שאתה יהיר עד מאוד. איזה סוג של בני אדם הם אלה שמבצעים רק מעשים טובים שטחיים וחסרי מציאות? אנשים כאלה הם פשוט פרושים צבועים ודמויות דתיות! אם לא תשילו מעליכם את נוהגיכם החיצוניים ולא תהיו מסוגלים לחולל שינוי, אזי יסודות הצביעות שבכם רק יתעצמו. ככל שיסודות הצביעות שלכם יגדלו יותר, כך תגבר התנגדותכם לאל. בסופו של דבר, אנשים כאלה יסולקו לבטח!