כדי לשאת עדות לאל ולבייש את הדרקון הגדול האדום כאש, יש צורך בעיקרון ויש לעמוד בתנאי: עליכם לאהוב את האל בלבכם ולהיכנס אל דבריו. אם לא תיכנס אל דברי האל, לא תהיה לך דרך לבייש את השטן. באמצעות הצמיחה בחייכם, אתם מורדים בתנין הגדול האדום כאש ומשפילים אותו עד עפר. רק זה הוא ביוש אמיתי של התנין הגדול האדום כאש. ככל שאתה מוכן יותר ליישם בפועל את דברי האל, כך גדולה יותר ההוכחה לאהבתך כלפי האל ולשנאתך לדרקון הגדול האדום כאש. ככל שאתה מתמסר יותר לדברי האל, כך גדולה יותר ההוכחה להשתוקקותך לאמת. בני אדם שלא משתוקקים לדברי האל הם בני אדם חסרי חיים. בני אדם כאלה נמצאים מחוץ לדברי האל, והם שייכים לדת. בני אדם שמאמינים באל באמת משיגים ידע מעמיק יותר על דברי האל, באמצעות אכילה ושתייה של דבריו. אם אתה לא משתוקק לדברי האל, לא תוכל לאכול ולשתות את דבריו באמת, ואם אין לך ידע על דברי האל, אין לך אמצעים לשאת עדות לאל או להשביע את רצונו.

באמונה באל, כיצד יש להכיר את האל? צריך ללמוד להכיר את האל על סמך דבריו של האל ועבודתו הנוכחית, ללא סטייה או אמונת שווא, ולפני הכול צריך להכיר את עבודתו של האל. זו התשתית להכרת האל. כל אמונות השווא השונות האלה, החסרות הבנה טהורה של דברי האל, הן תפיסות דתיות. אלו הן הבנות מעוותות. המיומנות הגדולה ביותר של דמויות דתיות היא להשתמש בדברי האל שהובנו בעבר, ולהעמידם לבחינה מול דברי האל היום. אם, כשאתם משרתים את האל היום, אתם נאחזים בדברים שנאורות רוח הקודש חשפה בעבר, השירות שלכם יגרום לשיבוש, ונוהגכם יהיה מיושן, טקס דתי בלבד. אם אתה מאמין שעל מי שמשרת את האל להיות צנוע וסבלני כלפי חוץ... ואם אתה מיישם בפועל ידע כזה היום, הידע הזה הוא תפיסה דתית, ויישום בפועל שכזה הפך לעשייה צבועה. המושג "תפיסות דתיות" מתייחס לדברים מיושנים שעבר זמנם (לרבות הבנת הדברים שהאל אמר בעבר ואור שרוח הקודש חשפה ישירות), ואם הם מיושמים בפועל כיום, הם משבשים את עבודתו של האל ואינם מביאים שום תועלת לאדם. אם אנשים לא מסוגלים להיטהר מהדברים השייכים לתפיסות דתיות, דברים אלה יהפכו למכשול גדול לשירות האל. לבני אדם עם תפיסות דתיות אין דרך לעמוד בקצב שלבי עבודתה של רוח הקודש – הם מתחילים בפיגור של שלב אחד, ואחר כך שניים. זאת כי התפיסות הדתיות האלה גורמות לאדם להיות צדקן וגאוותן ביותר. לאל אין נוסטלגיה לדברים שהוא אמר או עשה בעבר ואם הם התיישנו, הוא מסלק אותם. האם באמת אינך יכול להרפות מתפיסותיך? אם אתה נצמד לדברים שהאל אמר בעבר, האם זה מוכיח שאתה מכיר את עבודתו של האל? אם אינך מסוגל לקבל את אורה של רוח הקודש היום, ואתה נאחז במקום זאת באורו של העבר, האם הדבר מוכיח שאתה צועד בעקבות האל? האם אתה עדיין לא מסוגל להרפות מתפיסות דתיות? אם כך הדבר, אתה תהפוך למתנגד האל.

אם אנשים יכולים להרפות מתפיסות דתיות, הם לא ישתמשו בשכלם כדי למדוד את דבריו ועבודתו של האל כיום, ובמקום זאת יתמסרו לו ישירות. על אף שעבודתו של האל היום שונה בבירור מכל מה שעשה בעבר, אתה מסוגל להרפות מהשקפות העבר ולהתמסר ישירות לעבודתו של האל כיום. אם אתה מסוגל להבין שעליך לתת מקום של כבוד לעבודתו של האל כיום בלי קשר לאופן שבו הוא עבד בעבר, הרי שהרפית מתפיסותיך, ואתה מתמסר לאל, ויכול להתמסר לעבודתו ולדבריו של האל ולצעוד בעקבותיו. כך תתמסרו לאל באמת. אתה לא מנתח או בוחן את עבודתו של האל. האל שכח, כביכול, את עבודתו הקודמת, וגם אתה שכחת אותה. ההווה הוא ההווה והעבר הוא העבר, ומכיוון שהיום האל הניח בצד את מה שהוא עשה בעבר, אינך צריך להתקבע על דברים אלה. רק אדם כזה הוא אדם שמתמסר לאל לחלוטין, והרפה לחלוטין מתפיסותיו הדתיות.

מפני שתמיד יש התפתחויות חדשות בעבודתו של האל, יש עבודה שנעשית ישנה ומיושנת, כאשר מתחילה עבודה חדשה. סוגי העבודות השונים הללו, העבודה הישנה והעבודה החדשה, אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים זה את זה – כל שלב בא בעקבות השלב שלפניו. מפני שיש עבודה חדשה, יש לסלק את הדברים הישנים כמובן. לדוגמה, חלק מהנוהגים המבוססים והאמירות השגרתיות של האדם, בשילוב עם שנים רבות של ניסיונו ותורתו של האדם, גיבשו כל מיני תפיסות בדעתו של האדם. נוחה עוד יותר להתגבשות של תפיסות כאלה בדעתו של האדם היא העובדה שהאל טרם חשף את פניו האמיתיות ואת צביונו הפנימי במלואם בפני האדם, בשילוב עם התפשטותן של תיאוריות מסורתיות מימי קדם במשך שנים רבות. ניתן לומר שבמהלך אמונתו של האדם באל, השפעתן של תפיסות שונות הובילה להתגבשות ולהתפתחות מתמשכות של כל מיני הבנות תפיסתיות של האל בקרב בני האדם, אשר גרמו לאנשים דתיים רבים המשרתים את האל להפוך לאויביו. לכן ככל שהתפיסות הדתיות של בני האדם חזקות יותר, כך הם מתנגדים יותר לאל, וכך הם יותר אויבי האל. עבודתו של האל תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה; היא לעולם לא מגבשת תקנות ובמקום זאת היא משתנה ומתחדשת ללא הרף במידה כזו או אחרת. עבודה באופן כזה היא ביטוי לצביון האינהרנטי של האל עצמו. היא גם העיקרון האינהרנטי של עבודת האל ואחד האמצעים שהאל מגשים באמצעותם את ניהולו. לולא עבד האל כך, האדם לא היה משתנה ולא היה מסוגל להכיר את האל, והשטן לא היה מובס. לפיכך, בעבודתו של האל חלים תמיד שינויים שנראים אקראיים, אך הם למעשה מחזוריים. עם זאת, הדרך שבה האדם מאמין באל שונה למדי. הוא נצמד לתקנות ולמערכות הישנות והמוכרות, וככל שהן ישנות יותר, כך הן מתקבלות יותר על דעתו. כיצד יכולה דעתו המטופשת של האדם, דעת עיקשת כאבן, לקבל עבודות ומילים חדשות כה רבות ובלתי נתפסות של האל? האדם מתעב את האל שתמיד חדש ולעולם אינו ישן. האדם אוהב רק את האל הישן, הקשיש, בעל השיער הלבן, הנטוע במקומו. לפיכך, כיוון שהאל והאדם מעדיפים כל אחד דבר אחר, האדם הפך לאויבו של האל. רבות מהסתירות האלה קיימות עדיין גם היום, אף שהאל כבר עושה עבודה חדשה מזה כמעט ששת אלפים שנה. אם כך, הן חסרות תקנה. אולי הסיבה לכך היא עקשנותו של האדם, או עמידותם של צוויו המנהליים של האל בפני הפרה על ידי כל אדם – אך אנשי הדת האלה עדיין נאחזים בספרים ובניירות ישנים ומעופשים, בשעה שהאל ממשיך בפעולת הניהול שלו שטרם הושלמה כאילו אין איש לצדו. אף שהסתירות האלה הופכות את האל והאדם לאויבים, ואף שהן לא ניתנות לפתרון, האל לא שם לב אליהן, כאילו היו קיימות ולא קיימות בה בעת. עם זאת, האדם בכל זאת דבק באמונותיו ובתפיסותיו, ולעולם לא מרפה מהן. אולם דבר אחד ברור מאליו: על אף שהאדם אינו חורג מעמדתו, רגליו של האל תמיד בתנועה והוא תמיד משנה את עמדתו בהתאם לסביבה. בסופו של דבר, האדם הוא זה שיובס ללא מאבק. בינתיים, האל הוא אויבם הגדול ביותר של כל יריביו שהובסו, והוא גם המנצח הגדול של בני האדם שהובסו ואלה שלא הובסו. מי יכול להתחרות באל ולנצח? נדמה שתפיסותיו של האדם באות מהאל, מפני שרבות מהן נבעו מעבודתו של האל. עם זאת, האל לא סולח לאדם בשל כך, ויתרה מזאת, הוא לא משבח את האדם על כך שהוא מייצר משלוח אחר משלוח של מוצרים "למען האל" בעקבות עבודתו, שהם מחוץ לעבודתו. במקום זאת, הוא נגעל מאוד מתפיסותיו של האדם ומאמונותיו החסודות והישנות, ואף אינו מתכוון להכיר במועד שבו הופיעו התפיסות האלה. הוא לא מקבל כלל שעבודתו היא שהובילה לתפיסות האלה, מפני שהאדם הוא שהפיץ את תפיסות האדם. מקורן הוא במחשבותיו ובדעתו של האדם, והמקור הזה הוא לא האל, אלא השטן. כוונתו של האל היתה מאז ומתמיד שעבודתו תהיה חדשה וחיה, ולא מיושנת ומתה, והדברים שהוא רוצה שהאדם ייאחז בהם משתנים לפי העידן והתקופה, והם אינם נצחיים ובלתי משתנים. הסיבה לכך היא שהוא אל שגורם לאדם לחיות ולהיות חדש, לעומת השטן שגורם לאדם למות ולהתיישן. האם אתם עדיין לא מבינים זאת? יש לך תפיסות על האל ואתה לא מסוגל להרפות מהן מפני שדעתך מקובעת. זאת לא משום שאין מספיק הגיון בעבודתו של האל, או משום שעבודתו של האל אינה מתחשבת בתחושות האדם; כמו כן, הסיבה לכך היא לא שהאל תמיד מתרשל במילוי חובותיו. אינך יכול להרפות מתפיסותיך כי אתה לא מספיק מתמסר, ואין לך ולו את הצלם הקלוש ביותר של יציר נברא, ולא מפני שהאל מקשה עליך. אתה זה שגרמת לכל זה, ואין לכך שום קשר לאל – האדם הוא שיצר את כל הסבל והפורענות. מחשבותיו של האל תמיד טובות: אין ברצונו לגרום לך לגבש תפיסות, אלא ברצונו שתשתנה ותתחדש עם חלוף העידנים. אולם אתה לא יודע מה טוב עבורך, ואתה תמיד בוחן או מנתח. לא האל מקשה עליך, אלא העובדה שאין לך לב ירא-אל, ומרדנותך רבה מדי. יציר נברא קטן מעז לקחת חלק פעוט ממה שהאל נתן בעבר ואז להסתובב ולהשתמש בו כדי לתקוף את האל – האין זו מרדנות האדם? הוגן לומר שבני האדם לא ראויים כלל לבטא את השקפותיהם בפני האל, ועוד פחות מכך להציג לראווה כאוות נפשם את שפתם הזולה, המצחינה, הרקובה והמליצית – שלא לדבר על התפיסות המעופשות האלה. האין הן אפילו יותר חסרות ערך?

מי שמשרת את האל באמת הוא מי שתואם לכוונותיו של האל, שראוי לשימושו של האל, ואשר מסוגל להרפות מתפיסותיו הדתיות. אם ברצונכם ששתייתם ואכילתם של דברי האל תביא תועלת, עליכם להרפות מתפיסותיכם הדתיות. אם ברצונכם לשרת את האל, אזי יש צורך רב עוד יותר להרפות תחילה מהתפיסות הדתיות ולהתמסר לדברי האל בכל דבר. אלה הדברים שמי שמשרת את האל צריך להיות ניחן בהם. אם אין לך הידע הזה, מרגע שתשרת, תגרום להפרעות ושיבושים, ואם תיאחז בתפיסותיך, האל יכה אותך באופן בלתי נמנע ולעולם לא תקום עוד. ניקח לדוגמה את ההווה. רבות מהאמירות והעבודה של היום לא עולות בקנה אחד עם כתבי הקודש, ועם העבודה שהאל עשה בעבר. אם אין לך רצון להתמסר לאל, אתה עלול ליפול בכל רגע. אם ברצונכם לשרת על פי כוונות האל, קודם כל עליכם להרפות מתפיסות דתיות ולתקן את השקפותיכם. חלק גדול מהדברים שייאמרו בעתיד לא יעלו בקנה אחד עם הדברים שנאמרו בעבר, ואם אין לך כעת רצון להתמסר לאל, לא תוכל ללכת בנתיב שלפניכם. אם אחת משיטות עבודתו של האל הכתה בך שורשים ולא תרפו ממנה לעולם, שיטה זו תהפוך לתפיסתך הדתית. אם מה שהאל הינו הכה בך שורשים, זכית באמת, ואם דברי האל והאמת של האל מסוגלים להפוך לחייך, לא יהיו לך עוד תפיסות על האל. למי שמחזיק בידע אמיתי על האל לא יהיו תפיסות, והוא לא יציית לתקנות.

שאל את השאלות הבאות כדי לשמור על עירנותך:

1. האם הידע שבתוכך מפריע לך לשרת את האל?

2. כמה מנהגים דתיים יש בחיי היום-יום שלך? אם אתה מסוגל רק להעמיד פנים שאתה חסוד, האם פירוש הדבר שחייך גדלו ובגרו?

3. כשאתה אוכל ושותה את דברי האל, האם אתה מסוגל להרפות מתפיסותיך הדתיות?

4. כשאתה מתפלל, האם אתה מסוגל להיפטר מטקסים דתיים?

5. האם אתה ראוי לשימושו של האל?

6. כמה מהידע שלך על האל כולל תפיסות דתיות?