כדי לשאת עדות לאלוהים ולבייש את התנין הגדול האדום כאש, יש צורך בעיקרון ויש לעמוד בתנאי: עליכם לאהוב את אלוהים בלבכם ולהיווכח בדבריו. אם לא תיווכחו בדברי אלוהים, לא תהיה לכם דרך לבייש את השטן. באמצעות הצמיחה בחייכם, אתם מורדים בתנין הגדול האדום כאש ומשפילים אותו עד עפר. רק זה הוא ביוש אמיתי של התנין הגדול האדום כאש. ככל שאתם מוכנים יותר להנהיג את דברי אלוהים, כך גדולה יותר ההוכחה לאהבתכם כלפי אלוהים ולשנאתכם לתנין הגדול האדום כאש. ככל שאתם מתמסרים יותר לדברי אלוהים, כך גדולה יותר ההוכחה להשתוקקותכם לאמת. בני אדם שלא משתוקקים לדברי אלוהים הם בני אדם חסרי חיים. בני אדם כאלה נמצאים מחוץ לדברי אלוהים, והם שייכים לדת. לבני אדם שמאמינים באלוהים באמת יש ידע מעמיק יותר על דברי אלוהים, משום שהם אוכלים ושותים את דבריו. אם אתם לא משתוקקים לדברי אלוהים, לא תוכלו לאכול ולשתות את דבריו באמת, ואם אין לכם ידע על דברי אלוהים, אין לכם אמצעים לשאת עדות לאלוהים או להשביע את רצונו.

באמונה באלוהים, כיצד יש להכיר את אלוהים? צריך ללמוד להכיר את אלוהים על סמך דבריו של אלוהים ועבודתו הנוכחית, ללא סטייה או טעות, ולפני הכול צריך להכיר את עבודתו של אלוהים. זו התשתית להכרת אלוהים. כל הטעויות השונות האלה, החסרות הבנה טהורה של דברי אלוהים, הן תפיסות דתיות. אלו הן הבנות מעוותות. המיומנות הגדולה ביותר של מנהיגים דתיים היא להשתמש בדברי אלוהים שהובנו בעבר, ולהשוות אותם לדברי אלוהים היום. אם, כשאתם משרתים את אלוהים היום, אתם נאחזים בדברים שנאורות רוח הקודש חשפה בעבר, השירות שלכם יגרום להפרעה, ונוהגכם יהיה מיושן, טקס דתי בלבד. אם אתם מאמינים שעל מי שמשרת את אלוהים להיות צנוע וסבלני כלפי חוץ... ואם אתם נוהגים לפי ידע כזה היום, הידע הזה הוא תפיסה דתית, ונוהג כזה הפך לעשייה צבועה. המושג "תפיסות דתיות" מתייחס לדברים מיושנים שעבר זמנם (לרבות הבנת הדברים שאלוהים אמר בעבר ואור שרוח הקודש חשפה ישירות), ואם הם מונהגים כיום, הם מהווים הפרעה לעבודתו של אלוהים ואינם מביאים שום תועלת לאדם. אם אנשים לא מסוגלים להיטהר מהדברים השייכים לתפיסות דתיות, דברים אלה יהפכו למכשול גדול לשירות אלוהים. לבני אדם עם תפיסות דתיות אין דרך לעמוד בקצב שלבי עבודתה של רוח הקודש – הם מתחילים בפיגור של שלב אחד, ואחר כך שניים. זאת כי התפיסות הדתיות האלה גורמות לאדם להיות צדקן ויהיר ביותר. לאלוהים אין נוסטלגיה לדברים שהוא אמר או עשה בעבר ואם הם התיישנו, הוא מבטל אותם. האם באמת אינכם יכולים להרפות מתפיסותיכם? אם אתם נצמדים לדברים שאלוהים אמר בעבר, האם זה מוכיח שאתם מכירים את עבודתו של אלוהים? אם אינכם מסוגלים לקבל את אורה של רוח הקודש היום, ואתם נאחזים במקום זאת באורו של העבר, האם הדבר מוכיח שאתם צועדים בעקבות אלוהים? האם אתם עדיין לא מסוגלים להרפות מתפיסות דתיות? אם כך הדבר, אתם תהפכו למתנגדי אלוהים.

אם אנשים יכולים להרפות מתפיסות דתיות, הם לא ישתמש בשכלם כדי למדוד את דבריו ועבודתו של אלוהים כיום, ובמקום זאת יתמסרו לו ישירות. על אף שעבודתו של אלוהים היום שונה בבירור מכל מה שעשה בעבר, אתם מסוגלים להרפות מהשקפות העבר ולהתמסר ישירות לעבודתו של אלוהים כיום. אם אתם מסוגלים להבין שעליכם לתת מקום של כבוד לעבודתו של אלוהים כיום בלי קשר לאופן שבו הוא עבד בעבר, הרי שהרפיתם מתפיסותיכם, ואתם מתמסרים לאלוהים ויכולים להתמסר לעבודתו ולדבריו של אלוהים ולצעוד בעקבותיו. כך תתמסרו לאלוהים באמת. אתם לא מנתחים או חוקרים את עבודתו של אלוהים. אלוהים שכח, כביכול, את עבודתו הקודמת, וגם אתם שכחתם אותה. ההווה הוא ההווה והעבר הוא העבר, ומכיוון שהיום אלוהים הניח למה שהוא עשה בעבר, אינכם צריכים להתקבע על דברים אלה. רק אדם כזה יכול להתמסר לאלוהים לחלוטין, ולהרפות לחלוטין מתפיסותיו הדתיות.

מפני שתמיד יש התפתחויות חדשות בעבודתו של אלוהים, יש עבודה שנעשית ישנה ומיושנת, כאשר מתחילה עבודה חדשה. סוגי העבודות השונים הללו, העבודה הישנה והעבודה החדשה, אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים זה את זה – כל שלב בא בעקבות השלב שלפניו. מפני שיש עבודה חדשה, יש לבטל את הדברים הישנים כמובן. לדוגמה, חלק מהנוהגים המבוססים והאמירות השגרתיות של האדם, בשילוב עם שנים רבות של ניסיונו ותורתו של האדם, גיבשו כל מיני תפיסות בדעתו של האדם. נוחה עוד יותר להתגבשות של תפיסות כאלה בדעתו של האדם היא העובדה שאלוהים טרם חשף את פניו האמיתיות ואת טבעו הפנימי במלואם בפני האדם, בשילוב עם התפשטותן של תיאוריות מסורתיות מימי קדם במשך שנים רבות. ניתן לומר שבמהלך אמונתו של האדם באלוהים, השפעתן של תפיסות שונות הובילה להתגבשות ולהתפתחות מתמשכות של כל מיני הבנות תפיסתיות של אלוהים בקרב בני האדם, אשר גרמו לאנשים דתיים רבים המשרתים את אלוהים להפוך לאויביו. לכן ככל שהתפיסות הדתיות של בני האדם חזקות יותר, כך הם מתנגדים יותר לאלוהים, וכך הם יותר אויבי אלוהים. עבודתו של אלוהים תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה, והיא לעולם לא מגבשת דוקטרינה. במקום זאת היא משתנה ומתחדשת ללא הרף במידה כזו או אחרת. עבודה באופן כזה היא ביטוי לטבעו הפנימי של אלוהים עצמו. היא גם העיקרון הפנימי של עבודת אלוהים ואחד האמצעים שאלוהים מגשים באמצעותם את ניהולו. לולא עבד אלוהים כך, האדם לא היה משתנה ולא היה מסוגל להכיר את אלוהים, והשטן לא היה מובס. לפיכך, בעבודתו של אלוהים חלים תמיד שינויים שנראים אקראיים, אך הם למעשה מחזוריים. עם זאת, הדרך שבה האדם מאמין באלוהים שונה למדי. הוא נצמד לדוקטרינות ולמערכות הישנות והמוכרות, וככל שהן ישנות יותר, כך הן מתקבלות יותר על דעתו. כיצד יכולה דעתו המטופשת של האדם, דעת עיקשת וקשה כאבן, לקבל עבודות ומילים חדשות כה רבות ובלתי נתפסות של אלוהים? האדם מתעב את אלוהים שתמיד חדש ולעולם אינו ישן. האדם אוהב רק את אלוהים הישן, הקשיש, בעל השיער הלבן, הנטוע במקומו. לפיכך, כיוון שאלוהים והאדם מעדיפים כל אחד דבר אחר, האדם הפך לאויבו של אלוהים. רבות מהסתירות האלה קיימות עדיין גם היום, אף שאלוהים כבר עושה עבודה חדשה מזה כמעט ששת אלפים שנה. אם כך, הן חסרות תקנה. אולי הסיבה לכך היא עקשנותו של האדם, או עמידותם של צוויו המנהליים של אלוהים בפני כל אדם – אך אנשי הדת האלה עדיין נאחזים בספרים ובניירות ישנים ומעופשים, בשעה שאלוהים ממשיך בפעולת הניהול שלו שטרם הושלמה כאילו אין איש לצדו. אף שהסתירות האלה הופכות את אלוהים והאדם לאויבים, ואף שהן לא ניתנות לפתרון, אלוהים לא שם לב אליהן, כאילו היו קיימות ולא קיימות בה בעת. עם זאת, האדם בכל זאת דבק באמונותיו ובתפיסותיו, ולעולם לא מרפה מהן. אולם דבר אחד ברור מאליו: על אף שהאדם אינו חורג מעמדתו, רגליו של אלוהים תמיד בתנועה והוא תמיד משנה את עמדתו בהתאם לסביבה. בסופו של דבר, האדם הוא זה שיובס ללא מאבק. בינתיים, אלוהים הוא אויבם הגדול ביותר של כל יריביו שהובסו, והוא גם זה שמגן על בני האדם שהובסו ואלה שלא הובסו. מי יכול להתחרות באלוהים ולנצח? נדמה שתפיסותיו של האדם באות מאלוהים, מפני שרבות מהן נבעו מעבודתו של אלוהים. עם זאת, אלוהים לא סולח לאדם בשל כך, ויתרה מזאת, הוא לא משבח את האדם על כך שהוא מייצר משלוח אחר משלוח של מוצרים "למען אלוהים" בעקבות עבודתו, שהם מחוץ לעבודתו. במקום זאת, הוא נגעל מאוד מתפיסותיו של האדם ומאמונותיו החסודות והישנות, ואף אינו מתכוון להכיר במועד שבו הופיעו התפיסות האלה. הוא לא מקבל כלל שעבודתו היא שהובילה לתפיסות האלה, מפני שהאדם הוא שהפיץ את תפיסות האדם. מקורן הוא במחשבותיו ובדעתו של האדם, והמקור הזה הוא לא אלוהים, אלא השטן. כוונתו של אלוהים היתה מאז ומתמיד שעבודתו תהיה חדשה וחיה, ולא מיושנת ומתה, והדברים שהוא רוצה שהאדם ייאחז בהם הדוקות משתנים לפי העידן והתקופה, והם אינם נצחיים ובלתי משתנים. הסיבה לכך היא שהוא אל שגורם לאדם לחיות ולהיות חדש, לעומת השטן שגורם לאדם למות ולהיות זקן. האם אתם עדיין לא מבינים זאת? יש לכם תפיסות על אלוהים ואתם לא מסוגלים להרפות מהן מפני שדעתכם מקובעת. זאת לא משום שאין מספיק הגיון בעבודתו של אלוהים, או משום שעבודתו של אלוהים אינה מתחשבת ברצונות האדם; כמו כן, הסיבה לכך היא לא שאלוהים תמיד מתרשל במילוי חובותיו. אינכם יכולים להרפות מתפיסותיכם כי אתם לא מספיק מתמסרים, ואינכם דומים כלל ליצירים נבראים, ולא מפני שאלוהים מקשה עליכם. אתם אלה שגרמו לכל זה, ואין לכך שום קשר לאלוהים – האדם הוא שיצר את כל הסבל והפורענות. מחשבותיו של אלוהים תמיד טובות: אין ברצונו לגרום לכם לגבש תפיסות, אלא ברצונו שתשתנו ותתחדשו עם חלוף העידנים. אולם אתם לא יודעים מה טוב עבורכם, ואתם תמיד חוקרים או מנתחים. לא אלוהים מקשה עליכם, אלא העובדה שאין לכם לב ירא-אל, ומרדנותכם רבה מדי. יציר נברא קטן מעז לקחת חלק פעוט ממה שאלוהים נתן בעבר ואז להסתובב ולהשתמש בו כדי לתקוף את אלוהים – האין זו מרדנות האדם? הוגן לומר שבני האדם לא ראויים כלל לבטא את השקפותיהם בפני אלוהים, ועוד פחות מכך להציג לראווה כאוות נפשם את שפתם הזולה, המצחינה, הרקובה והמליצית – שלא לדבר על התפיסות המעופשות האלה. האין הן אפילו יותר חסרות ערך?

מי שמשרת את אלוהים באמת הוא מי שעולה בקנה אחד עם רצונו של האל, שראוי לשימושו של אלוהים, ואשר מסוגל להרפות מתפיסותיו הדתיות. אם ברצונכם ששתייתם ואכילתם של דברי אלוהים תביא תועלת, עליכם להרפות מתפיסותיכם הדתיות. אם ברצונכם לשרת את אלוהים, אזי יש צורך רב עוד יותר להרפות תחילה מהתפיסות הדתיות ולהתמסר לדברי אלוהים בכל דבר. אלה הדברים שמי שמשרת את אלוהים צריך להיות ניחן בהם. אם אין לכם הידע הזה, מרגע שתשרתו, תגרמו להפרעות ושיבושים, ואם תיאחזו בתפיסותיכם, אלוהים יכה אתכם באופן בלתי נמנע ולעולם לא תקומו עוד. ניקח לדוגמה את ההווה. רבות מהאמירות והעבודה של היום לא עולות בקנה אחד עם כתבי הקודש, ועם העבודה שאלוהים עשה בעבר. אם אתם לא מעוניינים להתמסר לאלוהים, אתם עלולים ליפול בכל רגע. אם ברצונכם לשרת על פי רצון אלוהים, קודם כל עליכם להרפות מתפיסות דתיות ולתקן את השקפותיכם. חלק גדול מהדברים שייאמרו בעתיד לא יעלו בקנה אחד עם הדברים שנאמרו בעבר, ואם אין לכם כעת רצון להתמסר לאלוהים, לא תוכלו ללכת בנתיב שלפניכם. אם אחת משיטות עבודתו של אלוהים הכתה בכם שורשים ולא תרפו ממנה לעולם, שיטה זו תהפוך לתפיסתכם הדתית. אם מה שאלוהים הינו הכה בכם שורשים, זכיתם באמת, ואם דברי אלוהים והאמת של אלוהים מסוגלים להפוך לחייכם, לא יהיו לכם עוד תפיסות על אלוהים. למי שמחזיק בידע אמיתי על אלוהים לא יהיו תפיסות, והוא לא יציית לדוקטרינה.

שאלו את השאלות הבאות כדי לשמור על עירנותכם:

1. האם הידע שבתוככם מפריע לכם לשרת את אלוהים?

2. כמה מנהגים דתיים יש בחיי היום-יום שלכם? אם אתם מסוגלים רק להעמיד פנים שאתם חסודים, האם פירוש הדבר שחייכם גדלו ובגרו?

3. כשאתם אוכלים ושותים את דברי אלוהים, האם אתם מסוגלים להרפות מתפיסותיכם הדתיות?

4. כשאתם מתפללים, האם אתם מסוגלים להיפטר מטקסים דתיים?

5. האם אתם ראויים לשימושו של אלוהים?

6. כמה מהידע שלכם על אלוהים כולל תפיסות דתיות?