הדבר מופיע בבשר

תוכן

לגבי כתבי הקודש (4)

בני אדם רבים סבורים שהיכולת להבין ולפרש את כתבי הקודש כמוה כמציאת הדרך האמיתית, אך למעשה, האם הדברים כל כך פשוטים? איש לא יודע את טיבם האמיתי של כתבי הקודש: שהם אינם אלא תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים ועדות על שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים. הם לא מספקים הסבר על המטרות שמנחות את עבודתו של אלוהים. כל מי שקרא את כתבי הקודש יודע שהם מתעדים את שני השלבים בעבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק ועידן החסד. התנ"ך מעלה על הכתב את תולדות עם ישראל ואת תולדות עבודתו של יהוה מהבריאה ועד סוף עידן החוק. הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע על פני האדמה בארבעת ספרי הבשורה, וכן את העבודה של פאולוס. האין זה תיעוד היסטורי? העלאת אירועי העבר כיום הופכת אותם להיסטוריה, וגם אם הם אמיתיים וממשיים מאוד, הם בכל זאת היסטוריה. והיסטוריה לא יכולה להתייחס להווה. זאת מכיוון שאלוהים לא חושב על היסטוריה! לכן, אם אתם מבינים רק את כתבי הקודש ולא מבינים דבר על העבודה שאלוהים מתכוון לעשות כיום, ואם אתם מאמינים באלוהים אך לא מחפשים את העבודה של רוח הקודש, הרי שאתם לא מבינים מה פירוש הדבר לחפש את אלוהים. אם אתם קוראים את כתבי הקודש כדי ללמוד על ההיסטוריה של עם ישראל וכדי לחקור את ההיסטוריה של בריאת כל השמיים והארץ בידי אלוהים, אתם לא מאמינים באלוהים. אולם כיום, מכיוון שאתם מאמינים באלוהים ועוסקים בחיפוש חיים, מכיוון שאתם עוסקים בניסיון להכיר את אלוהים ואתם לא עוסקים במכתבים מתים ובדוקטרינות מתות או בניסיון להבין את ההיסטוריה, עליכם לחפש את רצון האל של היום, ועליכם לחפש את כיוון עבודתה של רוח הקודש. אילו הייתם ארכיאולוגים, הייתם יכולים לקרוא את כתבי הקודש, אך אתם לא ארכיאולוגים – אתם מאמינים באלוהים, ומוטב שתחפשו את רצון האל של היום. אם תקראו את כתבי הקודש, תוכלו לכל היותר להבין מעט מההיסטוריה של עם ישראל, ללמוד על חייהם של אברהם, דוד ומשה, תגלו כמה הם יראו את יהוה, תגלו עד כמה יהוה שרף את מי שהתנגד לו, ואיך הוא דיבר אל בני האדם בעידן ההוא. אתם רק תגלו דברים על עבודתו של אלוהים בעבר. התיעוד בכתבי הקודש מפרט כיצד בני ישראל הקדומים יראו את אלוהים וחיו תחת הכוונתו של יהוה. משום שבני ישראל היו עמו הנבחר של אלוהים, אפשר לזהות בתנ"ך את נאמנותם של כל בני ישראל ליהוה; אפשר לראות שיהוה דאג לכל בני האדם ששמעו לו ובירך אותם; אפשר להבין שכאשר אלוהים עבד בעם ישראל, הוא היה רחום וחסוד, ובער בלהבות מאכלות; שכל בני ישראל, מהעלובים שבהם ועד החזקים ביותר, יראו את יהוה, ושמשום כך, אלוהים בירך את הארץ כולה. כאלה הן תולדות ישראל המתועדות בתנ"ך.

כתבי הקודש הם תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים, והם מתעדים רבים מהחזונות של נביאים קדומים, וכן כמה אמירות של יהוה בעבדתו באותה עת. לפיכך, בני האדם רואים בספר הזה ספר "קדוש" (משום שאלוהים הוא קדוש וגדול). מובן שכל זה נובע מהיראה שלהם ליהוה ומההערצה שלהם את אלוהים. בני האדם מתייחסים כך לספר הזה רק משום שברואי האל מעריצים כל כך את הבורא שלהם, ויש אפילו כאלה שקוראים לספר הזה "ספר שמימי". למעשה, זהו רק תיעוד אנושי. יהוה לא קרא לספר כך, ויהוה לא כיוון באופן אישי את כתיבתו. במילים אחרות, מחברי הספר הם לא אלוהים כי אם בני אדם. "כתבי הקודש" היא רק כותרת כבוד שהאדם נתן לספר. יהוה וישוע לא החליטו על הכותרת הזו לאחר שהם דנו על כך – היא אינה אלא רעיון אנושי. זאת משום שהספר הזה לא נכתב על-ידי יהוה וקל וחומר שהוא לא נכתב על-ידי ישוע. במקום זאת, כתבי הקודש מורכבים מכתביהם של נביאים, שליחים וחוזים קדומים שאותם אספו דורות מאוחרים יותר וערכו כספר של כתבים עתיקים שבני האדם מתייחסים אליהם כקדושים במיוחד. כך נוצר ספר שכולל, לדעתם של בני האדם, תעלומות עמוקות ובלתי נתפסות שמחכות להיפתר על ידי דורות העתיד. לכן, בני האדם אפילו יותר ממהרים להאמין שהספר הזה הוא "ספר שמימי". עם התוספת של ארבעת ספרי הבשורה וספר ההתגלות, גישתם של בני האדם כלפי כתבי הקודש הפכה לשונה במיוחד מגישתם כלפי כל ספר אחר, ולכן איש לא מעז לנתח את "הספר השמימי" הזה – משום שהוא "מקודש" מדי.

מדוע בני האדם מסוגלים למצוא בכתבי הקודש נתיב נוהג ראוי, ברגע שהם קוראים אותם? מדוע הם מסוגלים לזכות בדברים רבים שהם לא מסוגלים לתפוס? כיום, אני מנתח כך את כתבי הקודש וזה לא אומר שאני שונא אותם, או שאני מתכחש לערכם כספר עיון. אני מסביר לכם את הערך הטבעי של כתבי הקודש ואת מקורותיהם כדי לגרום לכם להפסיק להיות בורים. זאת משום שלבני האדם יש השקפות רבות בנוגע לכתבי הקודש, ורובן שגויות. לא זו בלבד שקריאה כזו של כתבי הקודש מונעת מכם לזכות במה שאתם צריכים, אלא שמעבר לכך, היא פוגמת בעבודה שאני מתכוון לעשות. היא מהווה מטרד עצום לעבודת העתיד, ויש לה רק מגרעות, ללא יתרונות. לפיכך, מה שאני מלמד אתכם הוא פשוט המהות והסודות של כתבי הקודש. אני לא דורש מכם להפסיק לקרוא את כתבי הקודש, או שתכריזו לכל עבר שהם חסרי כל ערך. מה שאני דורש הוא שתרכשו את הידע וההשקפה הנכונה לגבי כתבי הקודש. אל תהיו יותר מדי חד-צדדיים! על אף שכתבי הקודש הם ספר היסטוריה שכתבו בני אדם, הם גם מתעדים רבים מהעקרונות של הקדושים והנביאים הקדומים ששירתו את אלוהים, וכן את החוויות של השליחים האחרונים בשירות האל. אלה הם דברים שבני האדם האלה באמת ראו וידעו, והם יכולים לשמש כחומר עיון לבני האדם של העידן הנוכחי בעיסוקם בחיפוש הדרך האמיתית. לפיכך, בני האדם יכולים להשיג מקריאה בכתבי הקודש אורחות חיים רבות שלא ניתן למצוא בספרים אחרים. אלה אורחות החיים של עבודתה של רוח הקודש שאותה חוו הנביאים והשליחים בעידני העבר. רבים מהדברים הלאה יקרי-ערך והם יכולים לספק את מה שבני האדם זקוקים לו. לפיכך, כל בני האדם אוהבים לקרוא את כתבי הקודש. מכיוון שיש כל כך הרבה דברים נסתרים בכתבי הקודש, השקפותיהם של בני האדם בנוגע אליהם שונות מהשקפותיהם בנוגע לכתביהם של אישים רוחניים דגולים. כתבי הקודש הם תיעוד ואוסף של החוויות והידע של בני אדם ששירתו את יהוה ואת ישוע בעידן הישן ובעידן החדש, ולכן דורות מאוחרים יותר יכלו לזכות מהם בנאורות רבה, בהארה רבה ונתיבים רבים לנוהג. הסיבה לכך שכתבי הקודש נעלים על כתביהם של כל אחד מהאישים הרוחניים הדגולים היא שכל הכתבים שאובים מכתבי הקודש, שכל החוויות של האישים האלה נובעות מכתבי הקודש ושכל הכתבים האלה מסבירים את כתבי הקודש. על כן, על אף שבני האדם יכולים לזכות בדברים מספריהם של כל האישים הרוחניים הדגולים, הם בכל זאת עובדים את כתבי הקודש, משום שנראה להם שהם כה נעלים ועמוקים! על אף שכתבי הקודש מכנסים כמה מהספרים של דברי החיים, כגון האיגרות של פאולוס והאיגרות של פטרוס, ועל אף שהספרים האלה יכולים לקיים את בני האדם ולסייע להם, הספרים האלה בכל זאת לא מעודכנים. הם בכל זאת שייכים לעידן הישן, ובלי קשר לאיכותם, הם בכל זאת מתאימים רק לתקופה אחת, והם לא נצחיים. זאת משום שעבודתו של אלוהים תמיד מתפתחת, והיא לא יכולה סתם להיעצר בתקופתם של פאולוס ופטרוס, או תמיד להישאר בעידן החסד, שבו ישוע נצלב. על כן, הספרים האלה ראויים רק לעידן החסד ולא לעידן המלכות של אחרית הימים. הם יכולים לקיים רק את המאמינים של עידן החסד ולא את הקדושים של עידן המלכות, ובלי קשר לאיכותם הגבוהה, הם בכל זאת מיושנים. כך הדבר גם לגבי עבודת הבריאה של יהוה או עבודתו בעם ישראל: בלי קשר לשאלה כמה העבודה הזו הייתה אדירה, היא בכל זאת הייתה מיושנת, ובכל זאת בא יום שבו היא חלפה. כך הדבר גם במקרה של עבודתו של אלוהים: היא אדירה, אך בכל זאת יבוא יום שבו היא תסתיים. היא לא יכולה תמיד להישאר בשלב של עבודת הבריאה או בשלב של הצליבה. בלי קשר לשאלה כמה משכנעת עבודת הצליבה, ולשאלה כמה אפקטיבית היא הייתה בהבסת השטן, אחרי הכל, עבודה היא עבודה, והעידנים הם עידנים. עבודה לא יכולה תמיד להישאר על אותה תשתית, והתקופות לא יכולות לעולם לא להשתנות, משום שהייתה הבריאה וחייבת להיות אחרית הימים. זה בלתי נמנע! לפיכך, כיום, דברי החיים של הברית החדשה – איגרות השליחים וארבעת ספרי הבשורה – הפכו לספרים היסטוריים. הם כולם הפכו לספרי עיון ישנים, ואיך ייתכן שספרי העיון הישנים האלה יובילו את בני האדם לעידן החדש? בלי קשר למידה שבה ספרי העיון האלה מסוגלים לספק חיים לבני האדם, ובלי קשר למידה שבה הם מסוגלים להוביל בני אדם אל הצלב, הם כבר מיושנים, הלא כן? הם חסרי ערך, הלא כן? לפיכך, אני אומר שאסור לכם להאמין בעיוורון בספרי העיון האלה. הם ישנים מדי, והם לא יכולים להוביל אתכם אל העבודה החדשה. הם יכולים רק להיות לכם למעמסה. לא זו בלבד שהם לא יכולים להוביל אתכם אל העבודה החדשה ולהיווכחות החדשה, אלא שהם מובילים אתכם אל הכנסיות הדתיות הישנות. אם אתם הולכים לשם, אמונתכם באלוהים צועדת אחורנית, הלא כן?

כתבי הקודש מתעדים עניינים של עם ישראל ואת מעשיו של העם הנבחר באותה עת. במילים אחרות, זהו תיעוד של העניינים של יהוה שרוח הקודש לא מאשימה איש על עריכתו. אף על פי שישנם חלקים שנכללו וחלקים שהושמטו, ואף על פי שרוח הקודש לא מאשרת את התיעוד, היא גם לא מאשימה איש על עריכתו. כתבי הקודש אינם אלא היסטוריה של עם ישראל ושל עבודתו של אלוהים. בני האדם, העניינים והדברים שהם מתעדים היו כולם אמיתיים, ואף אחד מהם לא היה סימן לבאות. זאת, כמובן, למעט הנבואות של ישעיהו ודניאל, או ספר חזונותיו של יוחנן. אנשי ישראל המוקדמים היו משכילים ותרבותיים, והידע והתרבות העתיקים שלהם היו מתקדמים למדי, כך שמה שהם כתבו היה נעלה ביחד למה שבני האדם של היום מעלים על הכתב. כתוצאה מכך, אין זה פלא שהם יכלו לכתוב את הספרים האלה, משום שיהוה עשה בקרבם עבודה כה רבה, ומשום שהם ראו כל כך הרבה. דוד חזה במו עיניו במעשיו של יהוה, הוא התענג עליהם באופן אישי, וראה רבים מהאותות והמופתים, ולכן הוא כתב את כל מזמורי תהילים בשבח מעשיו של יהוה. הסיבה לכך שעם ישראל יכול היה לכתוב את הספרים האלה היא הנסיבות שלו, ולא היותו "אלוהי". בני ישראל היללו את יהוה משום שהם ראו אותו. אם לא ראיתם דבר מיהוה, ואם אתם לא מודעים לקיומו, כיצד תוכלו להלל אותו? אם לא חזיתם ביהוה, לא תדעו כיצד להלל אותו או לעבוד אותו, וקל וחומר שלא תהיו מסוגלים לכתוב שירים המשבחים אותו, ואפילו אילו הייתם מתבקשים להמציא כמה מעשים של יהוה, לא הייתם מסוגלים לעשות זאת. העובדה שאתם יכולים להלל את אלוהים ולאהוב את אלוהים כיום היא משום שראיתם אותו, ומשום שגם חוויתם את עבודתו. ואם איכותכם תשתפר, האם גם תהיו מסוגלים לכתוב שירים המהללים את אלוהים כפי שדוד עשה?

להבין את כתבי הקודש, להבין היסטוריה, אבל לא להבין מה רוח הקודש עושה כיום – זו טעות! הצלחתם ללמוד את ההיסטוריה היטב, כל הכבוד. אולם אתם לא מבינים כלל את העבודה שרוח הקודש עושה כיום. האין זו שטות? בני אדם אחרים שואלים אתכם: "מה אלוהים עושה כיום? במה עליכם להיווכח כיום? איך מתקדם עיסוקכם בחיפוש חיים? האם אתם מבינים את רצון האל?" לא תהיה לכם אף תשובה למה שהם שואלים – אז מה אתם יודעים? אתם תאמרו: "אנחנו רק מודעים לכך שעלינו להפנות את גבנו לבשר והדם ולהכיר את עצמנו." ואם הם ישאלו אתכם אז "למה עוד אתם מודעים?" תאמרו שאתם יודעים גם שעליכם להישמע לכל הסדריו של אלוהים ולהבין מעט מההיסטוריה של כתבי הקודש, וזה הכל. האם זה כל מה שזכיתם בו מהאמונה באלוהים במשך כל השנים האלה? אם זה כל מה שאתם מבינים, חסר לכם הרבה מאוד. לפיכך, שיעור קומתכם כיום לא מסוגל ביסודו למלא את הדרישות שאני מציב לכם, וכוחות ההבדלה שלכם והאמיתות שאתם מבינים דלים מדי – כלומר אמונתכם שטחית מדי! עליכם להצטייד באמיתות נוספות. אתם זקוקים ליותר ידע. עליכם לראות יותר. רק אז תהיו מסוגלים להפיץ את הבשורה, משום שזה מה שעליכם להשיג!