לגבי כתבי הקודש (4)

בני אדם רבים סבורים שהיכולת להבין ולפרש את כתבי הקודש כמוה כמציאת הדרך האמיתית, אך האם הדברים אכן פשוטים כל כך? איש לא מכיר את המציאות של כתבי הקודש: שהם אינם אלא תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים, שהם עדות על שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים ושהם אינם מספקים הסבר כלשהו על מטרות עבודתו של אלוהים. כל מי שקרא את כתבי הקודש יודע שהם מתעדים את שני השלבים בעבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק ועידן החסד. התנ"ך מעלה על הכתב את תולדות עם ישראל ואת תולדות עבודתו של יהוה מהבריאה ועד סוף עידן החוק. הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע על פני האדמה בארבעת ספרי הבשורה, וכן את העבודה של פאולוס. האין זה תיעוד היסטורי? העלאת אירועי העבר כיום הופכת אותם להיסטוריה, וגם אם הם אמיתיים וממשיים מאוד, הם בכל זאת היסטוריה. והיסטוריה אינה יכולה להתייחס להווה, מכיוון שאלוהים אינו מביט לאחור על ההיסטוריה! לכן, אם אתה מבין רק את כתבי הקודש ואינך מבין דבר על העבודה שאלוהים מתכוון לעשות כיום, ואם אתה מאמין באלוהים אך אינך מחפש את העבודה של רוח הקודש, הרי שאינך מבין מה פירוש הדבר לחפש את אלוהים. אם אתה קורא את כתבי הקודש כדי ללמוד על ההיסטוריה של עם ישראל וכדי לחקור את ההיסטוריה של בריאת השמיים והארץ בידי אלוהים, אזי אינך מאמין באלוהים. אולם כיום, מכיוון שאתה מאמין באלוהים ועוסק בחיפוש חיים, מכיוון שאתה עוסק בחיפוש הידע על אלוהים ואינך עוסק באותיות מתות ובדוקטרינות מתות או בהבנת ההיסטוריה, עליך לחפש את רצון האל בימינו ועליך לחפש את כיוון עבודתה של רוח הקודש. לו היית ארכיאולוג, יכולת לקרוא את כתבי הקודש, אך אינך כזה. אתה נמנה על המאמינים באלוהים ומוטב שתחפש את רצון האל כיום. אם תקרא את כתבי הקודש, תוכל לכל היותר להבין מעט מההיסטוריה של עם ישראל, תלמד על חייהם של אברהם, דוד ומשה ותגלה עד כמה הם יראו את יהוה, כיצד יהוה שרף את מי שהתנגד לו וכיצד הוא דיבר אל בני האדם בעידן ההוא. אתה רק תגלה דברים על עבודתו של אלוהים בעבר. התיעוד בכתבי הקודש מפרט כיצד בני ישראל הקדומים יראו את אלוהים וחיו תחת הכוונתו של יהוה. משום שבני ישראל היו עמו הנבחר של אלוהים, ניתן לראות בתנ"ך את נאמנותם של כל בני ישראל ליהוה וכיצד יהוה דאג לכל אלה ששמעו לו ובירך אותם. תוכל ללמוד שכאשר אלוהים עבד בעם ישראל, הוא היה רחום ואוהב, אך הייתה בו גם אש מאכלת, ושכל בני ישראל, מהנחותים שבהם ועד החזקים ביותר, יראו את יהוה, ושמשום כך, אלוהים בירך את הארץ כולה. כאלה הן תולדות ישראל המתועדות בתנ"ך.

כתבי הקודש הם תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים בעם ישראל, והם מתעדים רבים מהחזונות של נביאים קדומים, וכן כמה אמירות של יהוה בעבודתו באותה עת. לפיכך, בני האדם רואים בספר זה ספר קדוש (משום שאלוהים הוא קדוש וגדול). מובן שכל זה נובע מהיראה שלהם ליהוה ומההערצה שלהם את אלוהים. בני האדם מתייחסים כך לספר הזה רק משום שברואי האל מעריצים כל כך את הבורא שלהם, ויש אפילו שקוראים לספר זה ספר שמיימי. למעשה, זהו רק תיעוד אנושי. יהוה עצמו לא קרא לספר כך ויהוה לא הנחה באופן אישי את כתיבתו. במילים אחרות, מחברי הספר אינם אלוהים כי אם בני אדם. "כתבי הקודש" היא רק כותרת כבוד שהאדם נתן לספר. יהוה וישוע לא החליטו על הכותרת הזו לאחר שהם דנו על כך. היא אינה אלא רעיון אנושי. זאת משום שספר זה לא נכתב על-ידי יהוה, קל וחומר לא על-ידי ישוע. תחת זאת, מדובר בתיעוד שנמסר על-ידי נביאים, שליחים וחוזים קדומים רבים, אשר נאספו בידי דורות מאוחרים יותר ונערכו כספר של כתבים עתיקים. בני האדם מתייחסים לכתבים אלה כקדושים ביותר, כספר שכולל תעלומות עמוקות ובלתי נתפסות רבות שמחכות להיפתר על-ידי דורות העתיד. לכן, בני האדם אפילו נוטים יותר להאמין שהספר הזה הוא ספר שמיימי. עם התוספת של ארבעת ספרי הבשורה וספר ההתגלות, גישתם של בני האדם כלפי כתבי הקודש שונה ביותר מגישתם כלפי כל ספר אחר, ולכן איש אינו מעז לנתח את "הספר השמיימי" הזה, משום שהוא "מקודש" מדי. 

מדוע בני האדם מסוגלים למצוא בכתבי הקודש נתיב נוהג ראוי, ברגע שהם קוראים אותם? מדוע הם מסוגלים לזכות בדברים רבים שלא היו מובנים להם? כיום, אני מנתח כך את כתבי הקודש, ואין זה אומר שאני שונא אותם או שאני מתכחש לערכם כספרי עיון. אני מסביר ומבהיר לך את הערך המהותי של כתבי הקודש ואת מקורותיהם כדי שלא תהיה עוד בחשיכה. זאת משום שלבני האדם יש השקפות רבות בנוגע לכתבי הקודש, ורובן שגויות. לא זו בלבד שקריאה כזו של כתבי הקודש מונעת מהם לזכות במה שהם צריכים, אלא שחשוב מכך, היא פוגמת בעבודה שאני מתכוון לעשות. היא מהווה הפרעה עצומה לעבודת העתיד, ויש לה רק מגרעות, ללא יתרונות. לפיכך, אני מלמד אותך פשוט את המהות ואת הסיפור הפנימי של כתבי הקודש. אינני מבקש שלא תקרא את כתבי הקודש או שתכריז לכל עבר שהם חסרי כל ערך, אלא רק שתרכוש ידע והשקפה נכונים לגבי כתבי הקודש. אל תהייה יותר מדי חד-צדדי! על אף שכתבי הקודש הם ספר היסטוריה שכתבו בני אדם, הם גם מתעדים רבים מהעקרונות שהקדושים והנביאים הקדומים שירתו את אלוהים לפיהם, וכן את החוויות של השליחים האחרונים בשירות האל. כל אלה הם דברים שבני האדם האלה באמת ראו וידעו, והם יכולים לשמש כחומר עיון לבני האדם של העידן הנוכחי בעיסוקם בחיפוש הדרך האמיתית. לפיכך, בני האדם יכולים להשיג מקריאה בכתבי הקודש אורחות חיים רבות שלא ניתן למצוא אותן בספרים אחרים. אלה אורחות החיים של עבודתה של רוח הקודש, שאותה חוו הנביאים והשליחים בעידני העבר, ורבים מהדברים האלה יקרי-ערך ויכולים לספק את מה שבני האדם זקוקים לו. לפיכך, כל בני האדם אוהבים לקרוא את כתבי הקודש. מאחר שיש בכתבי הקודש כל כך הרבה דברים נסתרים, השקפותיהם של בני האדם בנוגע אליהם שונות מהשקפותיהם בנוגע לכתביהם של אישים רוחניים דגולים. כתבי הקודש הם תיעוד ואוסף של החוויות והידע של בני אדם ששירתו את יהוה ואת ישוע בעידן הישן ובעידן החדש, ולכן דורות מאוחרים יותר יכלו לזכות מהם בנאורות רבה, בהארה רבה ובנתיבים רבים לנוהג. הסיבה לכך שכתבי הקודש נעלים על כתביהם של כל אחד מהאישים הרוחניים הדגולים היא שכל הכתבים שאובים מכתבי הקודש, שכל החוויות של האישים האלה נובעות מכתבי הקודש וכולם מסבירים את כתבי הקודש. על כן, על אף שבני האדם יכולים לזכות בהזנה מספריהם של כל האישים הרוחניים הדגולים, הם בכל זאת עובדים את כתבי הקודש, משום שבעיניהם הם כה נעלים ועמוקים! על אף שכתבי הקודש מכנסים כמה מהספרים של דברי החיים, כגון האיגרות של פאולוס והאיגרות של פטרוס, ועל אף שהספרים האלה יכולים להזין את בני האדם ולסייע להם, הספרים האלה בכל זאת לא מעודכנים. הם בכל זאת שייכים לעידן הישן, ובלי קשר לאיכותם, הם בכל זאת מתאימים רק לתקופה אחת ואינם נצחיים. זאת משום שעבודתו של אלוהים תמיד מתפתחת, והיא אינה יכולה סתם כך להיעצר בתקופתם של פאולוס ופטרוס, או תמיד להישאר בעידן החסד, שבו ישוע נצלב. על כן, הספרים האלה ראויים רק לעידן החסד, ולא לעידן המלכות של אחרית הימים. הם יכולים לקיים רק את המאמינים של עידן החסד, ולא את הקדושים של עידן המלכות, ובלי קשר לאיכותם הגבוהה, הם בכל זאת מיושנים. כך הדבר גם לגבי עבודת הבריאה של יהוה או עבודתו בעם ישראל: אין זה משנה עד כמה אדירה הייתה העבודה הזו, היא בכל זאת התיישנה וזמנה עוד יעבור. כזו גם עבודתו של אלוהים: היא אדירה, אך בכל זאת יבוא יום שבו היא תסתיים. היא אינה יכולה תמיד להישאר בשלב של עבודת הבריאה או בשלב של הצליבה. אין זה משנה עד כמה עבודת הצליבה משכנעת ועד כמה היא הייתה יעילה בהבסת השטן, אחרי הכול, עבודה היא עבודה, והעידנים הם, אחרי הכול, עידנים. עבודה אינה יכולה תמיד להישאר על אותו בסיס, והתקופות אינן יכולות לא להשתנות לעולם, משום שהייתה הבריאה וחייבת להיות אחרית הימים. זה בלתי נמנע! לפיכך, כיום, דברי החיים בברית החדשה – איגרות השליחים וארבעת ספרי הבשורה – הפכו לספרים היסטוריים. הם כולם הפכו לספרי עיון ישנים. ואיך ייתכן שספרי העיון הישנים האלה יובילו את בני האדם לעידן החדש? אין זה משנה עד כמה ספרי העיון האלה מסוגלים לספק חיים לבני האדם, ואין זה משנה עד כמה ביכולתם להוביל בני אדם אל הצלב, הם כבר מיושנים, הלא כן? הם חסרי ערך, הלא כן? לפיכך, אני אומר שאל לך להאמין בעיוורון בספרי העיון האלה. הם ישנים מדי, והם אינם יכולים להוביל אותך אל העבודה החדשה. הם יכולים רק להיות לך למעמסה. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להוביל אותך אל העבודה החדשה ולהיווכחות חדשה, אלא שהם מובילים אותך אל כנסיות הדת הישנות. ואם זה כך, האם אינך נסוג מאמונתך באלוהים?

כתבי הקודש מתעדים את עבודתו של אלוהים בישראל, כולל חלק ממעשיו של עם ישראל הנבחר. למרות העובדה שישנם חלקים שנכללו וחלקים שהושמטו, ואף על פי שרוח הקודש לא אישרה זאת, היא לא הטילה כל אשמה. כתבי הקודש אינם אלא היסטוריה של עם ישראל, שזו גם ההיסטוריה של עבודתו של אלוהים. בני האדם, העניינים והדברים שהם מתעדים היו כולם אמיתיים ודבר מהם לא נשא משמעות סמלית – למעט, כמובן, הנבואות של ישעיהו, דניאל והנביאים האחרים, או ספר חזון יוחנן. בני ישראל הראשונים היו משכילים ותרבותיים, והידע והתרבות העתיקים שלהם היו מתקדמים למדי, כך שמה שהם כתבו היה נעלה ביחס למה שבני האדם של ימינו מעלים על הכתב. כתוצאה מכך, אין פלא שהם יכלו לכתוב את הספרים האלה, משום שיהוה עשה בקרבם עבודה כה רבה, ומשום שהם ראו כל כך הרבה. דוד חזה במו עיניו במעשיו של יהוה, הוא חווה אותם באופן אישי וראה רבים מהאותות והמופתים, ולכן הוא כתב את כל מזמורי תהילים בשבח מעשיו של יהוה. הם יכלו לכתוב את הספרים האלה בנסיבות מסוימות, לא משום שהיה להם כישרון יוצא דופן. הם היללו את יהוה משום שהם ראו אותו. אם לא ראיתם כלל את יהוה ואינכם מודעים לקיומו, כיצד תוכלו להלל אותו? אם לא חזיתם ביהוה, לא תדעו כיצד להלל אותו או לעבוד אותו, קל וחומר שלא תהיו מסוגלים לכתוב שירים המשבחים אותו. ואפילו לו נתבקשתם להמציא כמה מעשים של יהוה, לא הייתם מסוגלים לעשות זאת. העובדה שכיום אתם יכולים להלל את אלוהים ולאהוב אותו היא גם משום שראיתם אותו, וכן משום שחוויתם את עבודתו. ואם איכותכם תשתפר, גם אתם תהיו מסוגלים לכתוב שירים המהללים את אלוהים כפי שדוד עשה, הלא כן?

להבין את כתבי הקודש, להבין היסטוריה, אבל לא להבין מה רוח הקודש עושה כיום – זו טעות! הצלחת ללמוד את ההיסטוריה היטב. עשית עבודה נהדרת. אולם אינך מבין כלל את העבודה שרוח הקודש עושה כיום. האין זו שטות? בני אדם אחרים שואלים אותך: "מה אלוהים עושה כיום? במה עליך להיווכח כיום? איך מתקדם עיסוקך בחיפוש חיים? האם אתה מבין את רצון האל?" לא תהיה לך אף תשובה לשאלותיהם – אז מה אתה יודע? אתה תאמר: "אני רק מודע לכך שעליי להפנות את גבי לבשר ולהכיר את עצמי." ואם הם ישאלו אותך אז "למה עוד אתה מודע?" אתה תאמר שאתה יודע גם להישמע לכל הסדריו של אלוהים ולהבין מעט מההיסטוריה של כתבי הקודש, וזה הכול. האם זה כל מה שזכית בו מהאמונה באלוהים במשך כל השנים האלה? אם זה כל מה שאתה מבין, חסר לך הרבה מאוד. לפיכך, שיעור קומתכם כיום לא מסוגל ביסודו למלא את הדרישות שאני מציב לכם, והאמיתות שאתם מבינים דלות מדי, וכך גם יכולת ההבחנה שלכם. כלומר, אמונתכם שטחית מדי! עליכם להצטייד באמיתות נוספות. אתם זקוקים ליותר ידע. עליכם לראות יותר. רק אז תהיו מסוגלים להפיץ את הבשורה, משום שזה מה שעליכם להשיג!

קודם: לגבי כתבי הקודש (3)

הבא: נוהג (1)

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

שלוש תוכחות

כמאמינים באלוהים, עליכם להיות נאמנים לו בלבד מכל בחינה ולתאום את רצונו מכל בחינה. עם זאת, על אף שכולם מבינים את הדוקטרינה הזו, לא ניתן...

הנתיב... (3)

בחיי שלי, אני תמיד מוכן להעניק את כל דעתי ואת כל גופי לאלוהים. כך, אין לי נקיפות מצפון ואני יכול לזכות במעט שלווה. אדם שמחפש חיים חייב...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה