נוהג (1)

בעבר, היו סטיות רבות ואפילו דברים חסרי היגיון באופן שבו בני האדם חוו חוויות. בני האדם פשוט לא הבינו את אמות המידה של דרישותיו של אלוהים, ולכן בתחומים רבים חווייתם השתבשה. אלוהים דורש מהאדם שיהיה מסוגל להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה. לדוגמה, זה בסדר שאנשים נוהים אחר מוסכמות מודרניות בכל הנוגע למזון ולבגדים, ללבוש חליפה ועניבה, ללמוד קצת על אמנות מודרנית, ובזמנם הפנוי הם יכולים ליהנות מאמנות, מתרבות ומבידור. הם יכולים לצלם כמה תמונות בלתי נשכחות, לקרוא ולרכוש ידע שימושי מסוים ולחיות בסביבה טובה יחסית. כל אלה דברים המתאימים לחיים של אנושיות רגילה, אולם בני האדם חושבים שאלוהים מתעב את הדברים האלה ונמנעים מלעשותם. הנוהג שלהם כולל אך ורק ציות לחוקים אחדים, והדבר מוביל לחיים משעממים כמו מים דלוחים וחסרי משמעות לחלוטין. למעשה, אלוהים מעולם לא דרש מבני האדם לעשות דברים באופן זה. כל בני האדם רוצים לרסן את הטבע שלהם, מתפללים ללא-הרף ברוחם להתקרב לאלוהים, ראשם עסוק בתהייה בלתי פוסקת אודות כוונותיו של אלוהים ועיניהם בוחנות ללא הרף עניינים כאלה ואחרים – כל זאת בחרדה שמא הקשר שלהם עם אלוהים ייגדע באופן כלשהו. כל אלה הם מסקנות שבני האדם הגיעו אליהן בעצמם. אלה כללים שבני האדם קבעי לעצמם. אם אינך מכיר את אופייך ואת מהותך ואינך מבין את הרמה, שהנוהג שלך יוכל להגיע אליה, אזי לא תהיה לך דרך לדעת לבטח אילו אמות מידה אלוהים דורש מהאדם, וגם לא תהיה לך דרך מדויקת להנהיג לפיה. מאחר שאינך יכול להבין מה בדיוק אלוהים דורש מהאדם, מחשבתך נודדת ללא הרף ואתה מתחבט ומתלבט בניתוח כוונותיו של אלוהים ומגשש סביבך בחיפוש אחר דרך כלשהי שבה רוח הקודש תוכל לרגש אותך ולהפוך אותך לנאור. כתוצאה מכך, אתה מפתח נוהגים כלשהם שנראים לך מתאימים. פשוט אין לך מושג מה בדיוק אלוהים דורש מהאדם. אתה פשוט מבצע בשמחה את מערכת הנוהגים שלך ואינך מוטרד מהתוצאה, ועוד פחות מכך משאלת קיומן של סטיות או טעויות בנוהג שלך. כך, הנוהג שלך כמובן חסר דיוק ומשמעת. בייחוד חסרים בנוהג שלך היגיון אנושי ומצפון רגילים, כמו גם אישור של אלוהים ושיתוף פעולה של רוח הקודש. זה נעשה קל מדי פשוט ללכת בדרך משלך. סוג כזה של נוהג הנו ציות לכללים ותו לא, או נטילה מכוונת של עול נוסף על עצמך, כדי להגביל את עצמך ולשלוט בעצמך. עם זאת, אתה חושב שיש לך נוהג מושלם, מבלי לדעת שמרבית הנוהג שלך מורכב מתהליכים או טקסים מיותרים. ישנם רבים שנוהגים כך במשך שנים, למעשה ללא כל שינוי בטבעם, ללא הבנה חדשה וללא היווכחות חדשה. הם חוזרים בלי משים על אותן טעויות ישנות ומבטאים באופן מלא את אופיים האכזרי, עד כדי כך שפעמים רבות הם עושים מעשים בלתי סבירים ולא-אנושיים ומתנהגים בדרכים שמותירות את האחרים נבוכים ומבולבלים לחלוטין. האם אפשר לומר שאנשים כאלה חוו שינוי בטבעם?

האמונה באלוהים נכנסה כעת לעידן של דבר האל. יחסית, אנשים אינם מתפללים כה הרבה כבעבר. דברי אלוהים תיקשרו במפורש את כל היבטי האמת ואת דרכי הנוהג, כך שכבר אין לבני האדם שום צורך לחפש ולגשש סביבם. בחיים בעידן המלכות, דברי אלוהים מובילים את בני האדם קדימה, ואלה הם חיים שבהם הכול מובהר להם – משום שאלוהים פרש לפניהם את הכול במפורש ובני האדם אינם צריכים עוד לגשש את דרכם בחיים. בכל הנוגע לנישואין, לעניינים גשמיים, לחיים, למזון, לביגוד, לקורת גג וליחסים בין-אישיים – כיצד על האדם לשרת באופן שעונה על רצונו של אלוהים, כיצד יש לזנוח את הבשר, וכן הלאה? אילו מהדברים האלה אלוהים לא הסביר לכם? האם אתם עדיין זקוקים ללכת להתפלל ולחפש? באמת אין צורך בכך! אם אתה עדיין עושה את הדברים האלה, אתה פשוט פועל באופן שטחי. זו בורות וטיפשות ואין כל צורך בכך! רק אלה שאיכותם לקויה ואינם מסוגלים להבין את דברי האל מדקלמים בלי הרף תפילות מטופשות. המפתח להנהגת האמת הוא האם הנך נחוש או לא נחוש. יש אנשים שמתעקשים לדבוק במעשיהם בהעדפות הבשר שלהם, גם כאשר הם יודעים שאלו אינן עולות בקנה אחד עם האמת. דבר זה מצדו מעכב את ההתקדמות שלהם בחיים, ואפילו אחרי שהם מתפללים ומחפשים, הם עדיין רוצים לפעול תוך ציות לבשר. בעשותם כן, האין הם חוטאים ביודעין? כמו אלה שחומדים את תענוגות הבשר ומשתוקקים לממון, ואז מתפללים לאלוהים באומרם: "אלוהים! האם תאפשר לי לחמוד את תענוגות הבשר ולחמוד עושר? האם זה רצונך שארוויח כסף בדרך זו?" האם זו דרך מתאימה להתפלל? אנשים שעושים זאת יודעים היטב שאלוהים אינו נהנה מהדברים הללו ושהם צריכים לוותר עליהם, אולם הדברים שהם נוצרים בלבם כבר קובעו, וכאשר הם מתפללים ומחפשים, הם מנסים לאלץ את אלוהים לאפשר להם להתנהג באופן זה. הם עשויים אף לדרוש בלבם מאלוהים שיאמר דבר מה כדי לאשש זאת – לכך ייקרא מרדנות. ישנם גם כאלה שמושכים אחים ואחיות מהכנסייה לצדם ומקימים מלכויות עצמאיות משלהם. אתה יודע היטב שמעשים אלה מנוגדים לאלוהים, אך ברגע שאתה נחוש בדעתך לעשות דבר כזה, אתה בכל זאת פונה לאלוהים בחיפוש ובתפילה, רגוע וחסר פחד. אתה חסר בושה וחצוף כל כך! בכל הנוגע לנטישת חפצים גשמיים, כבר דובר על כך מזמן. יש כאלה שיודעים בבירור שאלוהים שונא חפצים גשמיים, ובכל זאת הם מתפללים ואומרים: "הו אלוהים! אני מבין שאינך מרשה לי להיצמד לחפצים גשמיים, אבל אני עושה זאת כדי לא להמיט חרפה על שמך. אני עושה זאת כדי שבני אדם בעולם יחזו בתהילתך בי". איזו מין תפילה זו? האם אתם יודעים? זו תפילה שנועדה לאלץ את אלוהים ולהפעיל עליו לחץ. האם אינך מתבייש להתפלל בצורה כזו? אנשים שמתפללים בצורה כזאת מתנגדים לאלוהים בכוונה תחילה, וסוג כזה של תפילה נובע לחלוטין ממניעים מפוקפקים. זהו אכן ביטוי לטבע שטני. דבריו של אלוהים ברורים כשמש, בייחוד אמירותיו בנוגע לרצונו, לטבעו ולאופן שבו הוא מתייחס לאנשים מסוגים שונים. אם אינך מבין את האמת, עליך לקרוא עוד יותר את דברי אלוהים – התוצאות של קריאת דבריו טובות הרבה יותר מאשר להתפלל ולחפש בצורה עיוורת. ישנם מקרים רבים שבהם יש להחליף את החיפוש והתפילה בקריאה מוגברת של דברי אלוהים ובשיתוף האמת. בתפילותיכם הרגילות, עליכם להרהר ולנסות להכיר את עצמכם יותר מתוך דברי אלוהים. דבר זה מועיל יותר להתקדמותכם בחיים. אם אתה עדיין מחפש באמצעות נשיאת עיניך השמיימה, האין זה מעיד על כך שאתה עדיין מאמין באל המעורפל? בעבר, ראית תוצאות מחיפושיך ומתפילותיך, ורוח הקודש ריגשה את רוחך במידה מסוימת, משום שהיה זה עידן החסד. לא יכולת לראות את אלוהים, כך שלא הייתה לך ברירה אלא לגשש את דרכך ולחפש באופן זה. כעת, אלוהים בא בקרב בני האדם, הדבר הופיע בבשר וראית את אלוהים. לפיכך רוח הקודש כבר אינה עובדת כבעבר. העידן השתנה וכך גם הדרך שבה רוח הקודש עובדת. אף על פי שייתכן שבני האדם אינם מתפללים באותה תדירות כבעבר, מאחר שאלוהים נמצא על האדמה, יש לאדם הזדמנות עכשיו לאהוב אותו. האנושות נכנסה לעידן האהבה לאלוהים והיא יכולה להתקרב לאלוהים בתוך-תוכה באופן רגיל: "הו אלוהים! אתה באמת טוב כל כך ואני רוצה לאהוב אותך!" די בכמה מילים ברורות ופשוטות כדי להביע את האהבה לאלוהים בלבם של בני האדם. תפילה זו נאמרת רק כדי להעמיק את האהבה בין האדם לבין אלוהים. לעיתים, אתה עשוי לראות את עצמך מפגין מרדנות כלשהי ואומר: "הו אלוהים! למה אני מושחת כל כך?" אתה מרגיש דחף עז להכות את עצמך כמה פעמים ודמעות נקוות בעינייך. בזמנים כאלה, אתה חש חרטה ומועקה בלבך, אולם אין לך שום דרך לבטא את הרגשות האלה. זוהי העבודה הנוכחית של רוח הקודש, אך רק מי שמבקש חיים יכול להשיג אותה. אתה חש שאהבתו של אלוהים אליך אדירה ויש לך הרגשה מיוחדת מאוד. למרות שאין לך מילים לתפילה ברורה, אתה תמיד חש שאהבתו של אלוהים עמוקה כמו האוקיאנוס. אין מילים הולמות לבטא את מצב ההוויה הזה, וזהו מצב שנוצר לעיתים קרובות בתוך הרוח. זהו סוג רגיל של תפילה ושיתוף שנועד לקרב את האדם לאלוהים.

על אף שתמה התקופה שבה בני האדם נאלצו לגשש סביבם ולחפש, אין זה אומר שהם אינם צריכים עוד להתפלל ולחפש, וגם אין מדובר בכך שבני האדם אינם צריכים להמתין לכך שרצונו של אלוהים יתגלה בטרם ימשיכו בעבודתם. אלה הן אך ורק תפיסות מוטעות של האדם. אלוהים בא בקרב בני האדם כדי לחיות איתם, להיות האור שלהם, החיים שלהם והדרך שלהם: זו עובדה. כמובן שעם בואו של אלוהים אל פני האדמה, הוא לבטח מביא לבני האדם דרך מעשית לחיים, המתאימה לשיעור קומתם, על מנת שייהנו ממנה – אלוהים לא בא כדי לנתץ את כל אופני הנוהג של האדם. האדם כבר אינו חי בגישוש ובחיפוש, משום שאלה הוחלפו בבואו של אלוהים אל פני האדמה כדי לעבוד ולומר את דברו. אלוהים בא כדי לשחרר את בני האדם מחיי העלטה והעמימות שהם מנהלים ולאפשר להם חיים שטופי אור. העבודה הנוכחית נועדה להצביע על הדברים בצורה ברורה, לדבר בצורה ברורה, ליידע באופן ישיר ולהגדיר דברים במפורש, על מנת שבני האדם יוכלו להנהיג את הדברים האלה, בדיוק כמו שהאל יהוה הוביל את עם ישראל ואמר להם כיצד עליהם להקריב קורבנות ולבנות את בית המקדש. לכן, אינכם צריכים עוד לחיות חיים של חיפוש שקדני, כמו שעשיתם לאחר שישוע אדוננו עזב. האם עליכם לגשש את דרככם בעתיד בעבודת הפצת הבשורה? האם עליכם לגשש בניסיון למצוא דרך ראויה לחיות? האם עליכם לגשש על מנת לראות כיצד עליכם לבצע את חובותיכם? האם עליכם להשתטח אפיים ארצה ולחפש, על מנת לדעת כיצד עליכם לשאת עדות? האם אתם צריכים לצום ולהתפלל כדי לדעת כיצד עליכם להתלבש או לחיות? האם אתם צריכים להתפלל לאלוהים שבשמיים ללא הפסקה כדי לדעת כיצד עליכם לקבל את כיבושכם בידי אלוהים? האם אתם צריכים להתפלל ללא הרף, ביום ובלילה, כדי לדעת כיצד עליכם להישמע לאלוהים? רבים ביניכם אומרים שאינכם מסוגלים להנהיג משום שאינכם מבינים. אנשים פשוט אינם שמים לב לעבודת האל בימינו! אמרתי מילים רבות מזמן, אולם מעולם לא הקדשתם תשומת לב מינימלית לקרוא אותן, לכן אין פלא שאינכם יודעים להנהיג. כמובן שבעידן של ימינו רוח הקודש עדיין מניעה אנשים כדי לאפשר להם לחוש הנאה, והיא קיימת לצד בני האדם. זהו המקור לאותן[א] תחושות מיוחדות ונעימות שמתרחשות לעיתים קרובות בחייך. מפעם לפעם, מגיע יום שבו אתה חש שאלוהים חביב כל כך ואינך יכול שלא להתפלל אליו: "הו אלוהים! אהבתך יפהפייה כל כך ודמותך אדירה כל כך. אני רוצה לאהוב אותך עמוק יותר. אני רוצה להקדיש את כל-כולי כדי להשקיע למענך את כל חיי. אקדיש לך הכול, כל עוד זה למענך, כל עוד בעשותי כן אהיה מסוגל לאהוב אותך..." זו תחושת הנאה שניתנת לך על ידי רוח הקודש. זו איננה נאורות ולא הארה. זו חוויית ההתרגשות. חוויות דומות לזו יקרו מפעם לפעם: לפעמים כשתהיה בדרכך לעבודה, תתפלל ותתקרב לאלוהים ותתרגש עד שדמעות ילחלחו את פניך ותאבד את כל השליטה העצמית שלך ותהיה להוט למצוא מקום מתאים שבו תוכל לבטא את כל הלהט שבתוך לבך... יקרה שתימצא במקום ציבורי כלשהו ותרגיש שאתה נהנה מאהבה רבה כל כך של אלוהים, שגורלך בהחלט יוצא דופן, ואף יותר מכך, שיש לחייך יותר משמעות מאשר לכל אדם אחר. אז תדע בעומק לבך שאלוהים רומם אותך ושזו אהבתו העצומה של אלוהים אליך. בנבכי לבך העמוקים ביותר תחוש שיש באלוהים סוג של אהבה שאינה ניתנת לביטוי ובלתי נתפסת עבור האדם, כאילו שאתה מכיר אותה אך אין לך דרך לתארה, ותמיד היא נותנת לך הפוגה למחשבה אך מותירה אותך חסר יכולת לבטאה באופן מלא. בעתות כאלה, אפילו תשכח היכן אתה נמצא ותקרא בקול: "הו אלוהים! אתה כל כך בלתי נתפס וכל כך אהוב!" הדבר יעורר תמיהה בקרב אנשים, אבל דברים כאלה מתרחשים בתדירות גבוהה למדי. חוויתַ דברים כאלה פעמים רבות כל כך. אלה החיים שרוח הקודש העניקה לך היום והחיים שעליך לחיות כעת. הדבר לא נועד כדי למנוע ממך לחיות את החיים, אלא כדי לשנות את האופן שבו אתה חי את חייך. זו תחושה שאי אפשר לתארה או לבטאה. זו גם ההרגשה האמיתית של האדם, ויתרה מכך, זוהי עבודתה של רוח הקודש. ייתכן שאתה מבין זאת בלבך, אבל אין לך שום דרך להביע זאת בבירור בפני איש. אין זה משום שאתה מתקשה בדיבור או מגמגם, אלא משום שזהו סוג של תחושה שלא ניתן לתארה במילים. אתה רשאי ליהנות מהדברים האלה כיום, ואלה החיים שעליך לחיות. כמובן ששאר ההיבטים בחייך אינם ריקים. פשוט, חווית הריגוש הזו הופכת למעין שמחה בחייך וגורמת לך לרצות תמיד ליהנות מחוויות כאלה מרוח הקודש. אולם עליך לדעת שהריגוש באופן זה לא נועד כדי שתתעלה מעל הבשר ותבוא אל הרקיע השלישי או תתור ברחבי העולם. תחת זאת, הדבר נועד כדי שתחוש ותטעם את אהבת האל שממנה אתה נהנה כיום, תחווה את חשיבות עבודתו של אלוהים בימינו ותתוודע מחדש להשגחתו ולהגנתו של אלוהים. כל הדברים האלו נועדו לכך שתיטיב להכיר יותר את העבודה שאלוהים עושה כיום – זו מטרתו של אלוהים בעשותו את העבודה הזאת.

החיפוש והגישוש היו אופן החיים לפני התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. באותה תקופה, אנשים לא יכלו לראות את אלוהים, ולכן לא נותרה להם ברירה אלא לחפש ולגשש סביבם. היום, ראית את אלוהים והוא אומר לך ישירות כיצד עליך להנהיג. זו הסיבה לכך שאינך צריך עוד לגשש או לחפש. הדרך שבה אלוהים מוביל את האדם היא דרך האמת, והדברים שהוא אומר לאדם ושהאדם מקבל הם החיים והאמת. יש לך את הדרך, את החיים ואת האמת, אז לשם מה לך לחפש בכל מקום? רוח הקודש לא תבצע שני שלבי עבודה בו-זמנית. אם, כשאסיים לדבר את דבריי, אנשים לא יאכלו וישתו את דברי האל בתשומת לב ויחפשו את האמת כראוי, אלא ימשיכו לפעול כפי שפעלו בעידן החסד – לגשש סביבם כאילו היו עיוורים, להתפלל ולחפש כל הזמן – האין זה אומר ששלב זה של עבודתי, עבודת המילים, נעשה לשווא? למרות שייתכן שסיימתי לומר את דבריי, אנשים עדיין אינם מבינים אותם לחלוטין, משום שאין להם איכות. הם יכולים לפתור בעיה זו על ידי שיחיו את חיי הכנסייה וישתפו זה עם זה. בעבר, בעידן החסד, למרות שאלוהים התגלם כבשר ודם, הוא לא עשה את עבודת המילים, ולכן רוח הקודש עבדה כך באותה עת בכדי לשמר את העבודה. באותה תקופה, הייתה זו בעיקר רוח הקודש שעשתה את העבודה, אבל כעת אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם עושה אותה בעצמו ומחליף את עבודתה של רוח הקודש. בעבר, כל עוד אנשים התפללו לעתים קרובות, הם חוו שלווה ושמחה. היו שם גם תוכחות ומשמעת. כל זה היה עבודתה של רוח הקודש. כעת, מצבים אלה מעטים ונדירים. רוח הקודש יכולה לעשות רק סוג אחד של עבודה בכל עידן. לו היא הייתה עושה שני סוגים של עבודה בו-זמנית, כשהבשר עושה סוג אחד ורוח הקודש עושה סוג אחר בתוך בני האדם, ואם מה שהבשר אמר לא היה נחשב ורק מה שרוח הקודש עשתה היה נחשב, אזי למשיח לא היו שום אמת, שום דרך או שום חיים ראויים לציון. זו הייתה סתירה עצמית. האם רוח הקודש יכלה לעבוד כך? אלוהים הוא כול יכול וחכם מכול, קדוש וצודק, והוא בהחלט אינו עושה טעויות כלשהן.

בחוויות העבר של בני האדם היו יותר מדי סטיות ושגיאות. היו כמה דברים שבני אדם בעלי אנושיות רגילה נועדו להחזיק בהם או לעשותם, או שהיו טעויות שקשה היה להימנע מהם בחיי האדם, וכאשר הדברים האלה טופלו בצורה גרועה, בני האדם הטילו את האחריות לכך על אלוהים. הייתה אחות שאירחה אנשים בביתה. הלחמניות המאודות שלה לא אודו כיאות, אז היא חשבה: "זו כנראה המשמעת של אלוהים. אלוהים מטפל שוב בלבי היהיר. יהירותי באמת רבה מדי". למעשה, בכל הנוגע לצורת החשיבה הרגילה של האדם, כאשר האורחים מגיעים, אתה מתרגש ונחפז ומעשיך אינם מאורגנים, ולכן מובן מאליו שהאורז נשרף או שהמנות ייצאו לבסוף מלוחות מדי. הדבר נובע מהתרגשות רבה מדי, אבל בני האדם משייכים זאת ל"משמעת של אלוהים". למעשה, כל אלה הן רק טעויות שקורות בחיי האדם. האם לא היית נתקל לעתים קרובות בדברים כאלה גם אם לא האמנת באלוהים? הבעיות שקורות הן לעתים קרובות תוצאה של טעויות אנוש. פשוט לא מדובר בכך שטעויות כאלה הן פרי מעשיה של רוח הקודש. לטעויות כאלה אין שום קשר לאלוהים. כמו, למשל, כשאתה נושך את הלשון בזמן האכילה – הייתכן שזו המשמעת של אלוהים? למשמעת של אלוהים יש עקרונות והיא נגלית בדרך כלל כאשר אתה חוטא ביודעין. רק כאשר אתה עושה דברים הנוגעים לשמו של אלוהים, לעדותו או לעבודתו, הוא יטיל עליך משמעת. אנשים מבינים די והותר מהאמת כעת כדי שתהיה להם מודעות פנימית לדברים שהם עושים. לדוגמה: הייתכן שלא היית חש דבר אילו מעלת בכספי הכנסייה או הוצאת אותם בפזיזות? אתה תחוש דבר מה כשתעשה זאת. אין זה אפשרי לחוש דבר מה רק לאחר מעשה. ברור לך בלבך מהם הדברים שאתה עושה בניגוד למצפון שלך. מאחר שלבני האדם יש דברים שחביבים עליהם והעדפות משלהם, הם פשוט מספקים את תאוותיהם למרות שהם יודעים בבירור איך להנהיג את האמת. לפיכך, לאחר שהם עושים דבר מה, הם אינם חשים תוכחה מוחשית כלשהי ואינם חווים כל משמעת ברורה. זאת משום שהם חטאו ביודעין, כך שאלוהים אינו מטיל עליהם משמעת. ברגע שיגיע המועד לשיפוט הצודק, אלוהים יגמול לכל אחד בהתאם למעשיו. ישנם כיום אנשים אחדים בכנסייה שמועלים בכספים, יש שאינם שומרים על גבולות ברורים בין גברים ונשים ויש כאלה ששופטים, מתריסים ומנסים להרוס בסתר את עבודת האל. מדוע מצבם עדיין טוב? כשהם עושים דברים כאלה, הם מודעים לכך והם חשים תוכחה בלבם, ומשום כך הם לפעמים סובלים ייסורים וזיכוך, אבל הם פשוט יותר מדי חסרי בושה! בדיוק כמו במקרה שבו אנשים עוסקים בהוללות – הם מודעים באותה עת למעשיהם, אבל התאווה שלהם גדולה מדי והם אינם מסוגלים לשלוט בעצמם. גם אם רוח הקודש תטיל עליהם משמעת, הדבר לא יועיל, ולכן רוח הקודש לא תטיל משמעת. אם רוח הקודש אינה מטילה עליהם משמעת אז, אם הם אינם חשים כל תוכחה ודבר לא קורה לבשרם, איזו תוכחה יכלה להתרחש לאחר מכן? המעשה נעשה – איזו משמעת יכלה להתרחש? דבר זה רק מוכיח שהם חסרי בושה וחסרי אנושיות מדי ושהם ראויים לקללות ולעונש! רוח הקודש אינה עובדת שלא לצורך. אם אתה יודע את האמת היטב אך אינך מנהיג אותה, אם אתה מסוגל לבצע כל מעשה רע שהוא, אזי כל שתוכל לצפות לו הוא לבואו של היום שבו תיענש, לצד שאר הרשעים. זה הסוף הטוב ביותר עבורך! הטפתי כעת שוב ושוב אודות המצפון, שהוא הקריטריון המינימלי. אם אין לאנשים מצפון, אזי הם איבדו את המשמעת של רוח הקודש. הם יכולים לעשות כל העולה על רוחם ואלוהים אינו מתייחס אליהם. מי שניחן באמת במצפון ובהיגיון, יהיה מודע לכך כשיעשה מעשה שגוי. הוא ירגיש לא בנוח ברגע שיחוש ייסורי מצפון קלים. הוא יחווה מלחמה פנימית ובסופו של דבר ימרוד בבשר. הוא לא יגיע לנקודה שבה הוא יעשה דבר שמתנגד לאלוהים בצורה חמורה מדי. אין זה משנה אם רוח הקודש מטילה עליו משמעת ומענישה אותו, לאדם כזה תהיה תחושה כלשהי כאשר יעשה מעשה שגוי. לכן, אנשים מבינים כעת כל מיני אמיתות, ואם הם אינם מנהיגים אותן, זו בעיה אנושית. אינני מגיב כלל לאנשים כאלה וגם אינני תולה בהם כל תקווה. אתה יכול לעשות כרצונך!

כאשר אנשים מסוימים נפגשים, הם שמים בצד את דברי אלוהים ומדברים כל הזמן על איך ההוא או ההיא מתנהגים. כמובן שזה טוב להיות מעט בעל חוש הבחנה, כדי שלאן שתפנה, לא יוליכו אותך שולל בקלות ולא ירמו אותך או ישטו בך בקלות – גם זה היבט שצריך להיות לבני האדם. אבל אסור לך להתמקד רק בהיבט הזה. עניין זה נוגע לצד השלילי של הדברים, ואינך יכול תמיד למקד את מבטך באנשים אחרים. הידע הנוכחי שלך על אופן פעולתה של רוח הקודש מועט מדי, האמונה שלך באלוהים שטחית מדי ויש לך מעט מדי דברים חיוביים. מי שאתה מאמין בו הוא אלוהים, וזה שעליך להבינו הוא אלוהים, לא השטן. אם אתה רק מזהה את אופן פעולתו של השטן ואת כל דרכי הפעולה של רוחות רעות, אבל אין לך כל ידע על אלוהים, מה הטעם בכך? האין אתה מאמין באלוהים כיום? מדוע הידע שלך אינו כולל את הדברים החיוביים האלה? פשוט אינך שם לב להיבט החיובי של ההיווכחות ואין לך אחיזה בו, אז מה, למען השם, אתה רוצה להשיג באמונתך? האם אינך יודע כיצד עליך לעסוק בחיפוש? אתה יודע רבות על ההיבטים השליליים, אבל אין לך מושג על ההיבט החיובי של ההיווכחות, אז כיצד שיעור קומתך ישתפר אי פעם? אילו סיכויים עתידיים להתפתח יהיו לאדם כמוך שאינו מדבר על דבר מלבד על המלחמה כנגד השטן? האם ההיווכחות שלך לא תהיה מיושנת מדי? בעשותך כן, במה תוכל לזכות מהעבודה הנוכחית? המפתח עכשיו הוא יכולתך להבין מה אלוהים רוצה לעשות כעת, כיצד האדם צריך לשתף פעולה, כיצד עליו לאהוב את אלוהים, כיצד עליו להבין את עבודתה של רוח הקודש, כיצד עליו להיווכח בכל הדברים שאלוהים אומר כיום, כיצד עליו לאכול ולשתות, לחוות ולהבין אותם, כיצד עליו למלא את רצונו של אלוהים, להיכבש לחלוטין על ידי אלוהים ולהישמע לאלוהים... אלה הדברים שעליך להתמקד בהם ולהיווכח בהם כעת. האם אתה מבין? מה הטעם להתמקד אך ורק בהבחנה בין אנשים אחרים? אתה יכול להבחין בשטן כאן, להבחין ברוחות רעות שם – יכולה להיות לך הבנה מלאה אודות רוחות רעות, אבל אם אינך מסוגל לומר דבר כלשהו על עבודת האל, האם הבחנה כזו יכולה לשמש תחליף להבנת אלוהים? בעבר שיתפתי מבעים בנושא עבודתן של רוחות רעות, אך זה לא היה עיקר הדברים. כמובן שצריכה להיות לבני האדם יכולת הבחנה מסוימת וזהו היבט שצריך להיות למי שמשרת את אלוהים, כדי להימנע מעשיית דברים מטופשים ומהפרעה לעבודת האל. עם זאת, הדבר החשוב ביותר הוא עדיין לרכוש ידע אודות עבודתו של אלוהים ולהבין את רצונו. איזה ידע על שלב זה של עבודת האל מצוי בך? האם אתה מסוגל לדבר על מה שאלוהים עושה, מהו רצונו של האל, מהם החסרונות שלך ובאילו דברים עליך להצטייד? האם תוכל לומר מהי ההיווכחות החדשה ביותר שלך? אתה אמור להיות מסוגל לקצור פירות ולהגיע להבנה בהיווכחות החדשה. אל תעמיד פנים שהנך מבולבל. עליך להתאמץ יותר בהיווכחות החדשה על מנת להעמיק את החוויה שלך ואת הידע שלך, ויותר מכך, עליך לזכות בהבנה של ההיווכחות החדשה ובדרך הנכונה ביותר לחוות. יתר על כן, באמצעות העבודה החדשה וההיווכחות החדשה, צריכה להיות לך יכולת הבחנה ביחס לנוהגים המיושנים והחריגים שלך בעבר, ועליך לחפש כיצד להיפטר מהם על מנת להיווכח בחוויות חדשות. אלה דברים שעליך להבין ולהיווכח בהם עכשיו וללא דיחוי. עליך להבין את ההבדלים ואת הקשר בין ההיווכחות הישנה לחדשה. אם אין לך הבנה בדברים האלה, לא תהיה לך שום דרך להתקדם, משום שלא תוכל לעמוד בקצב עבודתה של רוח הקודש. אתה חייב להיות מסוגל לקחת את האכילה והשתייה הרגילות של דברי אלוהים ואת השיתוף הרגיל ולהשתמש בהם כדי לשנות את דרכי הנוהג הישנות שלך ואת התפיסות המסורתיות שלך מהעבר, על מנת שתוכל להיווכח בנוהג חדש ובעבודתו החדשה של אלוהים. אלה דברים שעליך להשיג. אינני מבקש ממך עכשיו רק להבין בדיוק איך אתה עומד בציפיות. זו לא המטרה. תחת זאת, אני מבקש ממך לקחת ברצינות את נוהג האמת שלך ואת ההבנה שלך אודות ההיווכחות בחיים. יכולתך להכיר את עצמך איננה מייצגת את שיעור קומתך האמיתי. אם אתה מסוגל לחוות את עבודתו של אלוהים, אם יש לך ניסיון והבנה באמיתות אשר בדברי אלוהים ואם אתה מסוגל להבחין בתפיסות ובטעויות האישיות שלך בעבר, אזי זהו שיעור קומתך האמיתי וזהו דבר שכל אחד מכם צריך להשיג.

ישנם מצבים רבים שבהם פשוט אינכם יודעים כיצד להנהיג, ועוד פחות מכך כיצד רוח הקודש עובדת. לפעמים אתה עושה משהו שמהווה בעליל אי-ציות לרוח הקודש. באמצעות האכילה והשתייה שלך של דברי אלוהים, אתה תופס כבר את העיקרון הקיים בהקשר זה, כך שיש לך תחושה פנימית של תוכחה וחוסר נחת. כמובן שזו תחושה שתהיה לאדם רק בהנחה שיש לו ידע כלשהו על האמת. אם אנשים אינם משתפים פעולה או מנהיגים בהתאם לדברי אלוהים כיום, אזי הם מפריעים לעבודתה של רוח הקודש ולבטח הם יחושו אי שקט פנימי. נניח שאתה מבין את העיקרון של היבט מסוים, אולם אינך מנהיג בהתאם. אתה תסבול בשל כך מתחושה של תוכחה פנימית. אם אינך מבין את העיקרון ואינך מכיר כלל את ההיבט הזה של האמת, אזי לא בהכרח תחוש תוכחה בעניין הזה. התוכחה של רוח הקודש היא תמיד בהקשר מסוים. אתה חושב שבגלל שלא התפללת ולא שיתפת פעולה עם עבודתה של רוח הקודש, עיכבת את העבודה. לאמיתו של דבר, לא ניתן לעכב את העבודה. רוח הקודש תרגש מישהו אחר. עבודתה של רוח הקודש אינה מוגבלת על ידי איש. אתה חש שאכזבת את אלוהים, וזו תחושה שצריכה להיות לך במצפונך. השאלה אם אתה מסוגל לזכות באמת או לא היא עניינך והיא אינה קשורה לאלוהים. לפעמים, יש לך נקיפות מצפון, אך זו לא הנאורות או ההארה של רוח הקודש, וגם לא התוכחה של רוח הקודש, אלא זו תחושה במצפון האנושי. אם אתה פועל בחוסר איפוק בעניינים הקשורים לשמו של אלוהים, לעדות של אלוהים או לעבודת האל, אזי אלוהים לא יפטור אותך מעונש. אבל יש גבול – אלוהים לא יתייחס לעניינים רגילים ופעוטים שלך. הוא יתעלם ממך. אם אתה מפר עקרונות ואתה משבש את עבודתו של אלוהים ומפריע לה, אלוהים ישית עליך את חרון אפו ובשום אופן לא יפטור אותך מעונש. חלק מהטעויות שאתה עושה הן בלתי נמנעות במהלך חיי האדם. לדוגמה, אינך מאדה את הלחמניות שלך בדרך הנכונה ואז אתה אומר שאלוהים מטיל עליך משמעת – זה בכלל לא הגיוני לומר זאת. האם דברים כאלה לא קרו לעתים קרובות גם לפני שהתחלת להאמין באלוהים? נדמה לך שזו המשמעת של רוח הקודש, אבל למעשה אין זה כך (פרט לאי-אלו נסיבות חריגות), מכיוון שעבודה זו לא מגיעה אך ורק מרוח הקודש אלא דווקא מתחושות אנושיות. עם זאת, זה נורמלי שמאמינים חושבים באופן זה. לא היית יכול לחשוב כך כאשר לא האמנת באלוהים. מאז שהתחלת להאמין באלוהים, התחלת להשקיע יותר זמן בהרהור על הדברים האלה, וכך באופן טבעי התחלת לחשוב באופן זה. הדבר נובע מהחשיבה של אנשים רגילים וקשור למנטליות שלהם. אבל דע לך, שחשיבה כזו אינה חלק מעבודתה של רוח הקודש. זוהי דוגמה לכך שרוח הקודש מגיבה לבני האדם באופן רגיל באמצעות מחשבותיהם. אולם עליך להבין שתגובה זו אינה עבודתה של רוח הקודש. העובדה שיש לך "ידע" כזה אינה מוכיחה שאתה ניחן בעבודתה של רוח הקודש. הידע שלך אינו נובע מהנאורות של רוח הקודש, ועל אחת כמה וכמה אינו עבודה של רוח הקודש. הוא רק תוצר של מחשבה אנושית רגילה ואין לו שום קשר לנאורות או להארה של רוח הקודש – אלו תופעות שונות לחלוטין. מחשבה אנושית רגילה כזו אינה נובעת לגמרי מרוח הקודש. כאשר רוח הקודש פועלת להעניק לבני אדם נאורות, היא בדרך כלל מעניקה להם ידע על עבודת האל, על היווכחותם האמיתית ועל מצבם האמיתי. היא גם מאפשרת להם להבין את כוונותיו הדחופות של אלוהים ואת דרישותיו מהאדם בימינו, כך שתהיה להם נחישות להקריב הכול כדי לרַצות את אלוהים ולאהוב אותו, אפילו לנוכח רדיפות והתנגדויות, ולשאת עדות על אלוהים, גם אם פירוש הדבר להקיז את דמם או להקריב את חייהם, ולעשות זאת ללא חרטה. אם יש לך נחישות כזאת, פירושו שאתה ניחן בהשראה ובעבודה של רוח הקודש – אך דע לך שאין לך השראה כזאת בכל רגע נתון. לפעמים במפגשים, כשאתה מתפלל ואוכל ושותה את דברי האל, אתה עשוי להתרגש מאוד ולהתמלא השראה. זו תחושה חדשה ורעננה כל כך כשאנשים אחרים משתפים בחוויה שלהם ובהבנתם את דברי האל, ולבך נעשה צלול ובהיר לחלוטין. כל זה הוא עבודתה של רוח הקודש. אם הנך מנהיג ורוח הקודש מעניקה לך נאורות והארה יוצאי דופן כשאתה הולך לעבוד בכנסייה, וגם מעניקה לך תובנה באשר לבעיות הקיימות בכנסייה ומאפשרת לך לדעת כיצד יש לשתף בנושא האמת כדי לפתור אותן, אם היא גורמת לך להיות כן, אחראי ורציני ביותר בעבודתך – כל זה הוא עבודתה של רוח הקודש.

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי כתוב "אלה כמה".

קודם: לגבי כתבי הקודש (4)

הבא: נוהג (2)

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

פרק 20

השפע בביתי רב מספור ובלתי-נתפס, אך האדם מעולם לא בא אליי כדי ליהנות ממנו. הוא לא מסוגל ליהנות ממנו לבדו וגם לא מסוגל להתגונן בכוחות עצמו....

פרק 7

על כל סניפי המערב לשמוע את קולי:בעבר, האם הייתם נאמנים אליי? האם שמעתם לעצותיי המצוינות? האם יש לכם תקוות שהן מציאותיות ולא מעורפלות או לא...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה