404. כבני אנוש וכמשיחיים אדוקים, אחריותנו וחובתנו הן להעלות כמנחה את שכלנו ואת גופנו למען מילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו, מפני שכל הווייתנו נובעת מאלוהים וקיימת הודות לריבונות האל. אם שכלנו וגופנו אינם נתונים למילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו או למען המטרה הצודקת של האנושות, נשמתנו לא תהיה ראויה לאלה שהקריבו את חייהם למען התפקיד שאלוהים הטיל עליהם, וקל וחומר שהיא לא תהיה ראויה לאלוהים שהעניק לנו הכול.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נספח 2: אלוהים שולט בגורל האנושות כולה

405. האופן שבו אתך מתייחסים לתפקיד שאלוהים מטיל עליכם הוא עניין רציני מאוד! אם לא תוכלו להשלים את המשימה שאלוהים מפקיד בידיכם, אינכם כשירים לחיות בנוכחותו, ואתם צריכים להיענש. חוק השמיים ועקרון הארץ קובעים שבני אנוש צריכים להשלים את המשימות שאלוהים מפקיד בידיהם. זו האחריות הגבוהה ביותר, והיא חשובה כמו חייהם ממש. אם אתם לא מתייחסים ברצינות לתפקיד שאלוהים מטיל עליכם, אתם בוגדים באלוהים באופן החמור ביותר. זה מצער יותר מאשר יהודה איש קריות, ואם כך הדבר, מגיע לכם שתוטל עליכם קללה. בני האדם חייבים לרכוש הבנה מעמיקה של האופן שבו יש להתייחס למשימה שאלוהים מפקיד בידיהם, ולכל הפחות, הם חייבים לתפוס שאלוהים מטיל תפקידים על האנושות: זו התרוממות רוח וטובה מיוחדת מאלוהים, דבר רב-כבוד. ניתן לנטוש כל דבר אחר – אפילו אם האדם נאלץ להקריב את חייו, הוא חייב למלא את התפקיד שאלוהים הטיל עליו.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד יש להכיר את טבע האדם

406. אין כל מתאם בין חובת האדם לבין היותו מבורך או מקולל. חובה היא הדבר שעל האדם לעשותו. זהו הייעוד שניתן לו משמיים והוא אינו אמור להיות תלוי בתמורה, בתנאים או בסיבות. רק אז הוא ממלא את חובתו. להיות מבורך פירושו כאשר אדם מובא לידי שלמות ונהנה מברכות האל לאחר שחווה שיפוט. להיות מקולל פירושו כאשר טבעו של אדם אינו משתנה לאחר שהוא חווה ייסורים ושיפוט, כאשר הוא אינו חווה את הפיכתו למושלם אלא נענש. אולם בין אם הם מבורכים או מקוללים, על יצירים נבראים למלא את חובתם, לעשות את מה שעליהם לעשות ואת מה שביכולתם לעשות. זה המינימום שאדם, אדם המבקש את אלוהים, צריך לעשות. אל לך למלא את חובתך רק כדי לזכות בברכה ואל לך לסרב לפעול מחשש שתקולל. אומר לכם רק את הדבר הזה: מילוי חובתו של האדם הוא מה שעליו לעשות ואם הוא אינו מסוגל למלא את חובתו, אזי זו המרדנות שלו. באמצעות התהליך של מילוי החובה, האדם משתנה בהדרגה ובאמצעות תהליך זה הוא מפגין את נאמנותו. לפיכך, ככל שתהיה מסוגל יותר למלא את חובתך, כך תקבל יותר אמת וכך הביטוי שלך ייעשה אמיתי יותר. מי שרק ממלא את חובתו כלאחר יד ואינו מחפש את האמת יסולק בסופו של דבר, שכן אנשים כאלה אינם ממלאים את חובתם בהנהגת האמת ואינם מנהיגים את האמת במילוי חובתם. הם אלה שנותרים ללא שינוי והם יקוללו. לא רק שהביטויים שלהם אינם טהורים, אלא שכל מה שהם מבטאים מרושע.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין חובתו של האדם

408. כאשר בן אדם מקבל את מה שאלוהים מפקיד בידו, לאלוהים יש אמת מידה שלפיה הוא שופט אם מעשיו של אותו בן אדם טובים או רעים, אם אותו בן אדם שמע לו, אם אותו בן אדם מילא את רצונו של אלוהים ואם מעשיו עומדים בדרישות. לאלוהים אכפת מלבו של האדם, לא ממעשיו על פני השטח. אלוהים לא צריך לברך מישהו רק משום שהוא עשה דבר מה, יהיה אשר יהיה האופן שבו עשה אותו. זהו חוסר הבנה שיש לבני האדם ביחס לאלוהים. אלוהים מביט לא רק בתוצאה הסופית של הדברים, אלא שם דגש רב יותר על לבו של בן האדם ועל גישתו במהלך העניינים, ובודק אם יש בלבו צייתנות, התחשבות ורצון לספק את אלוהים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו א'

410. בני אדם מסוימים, כשהם עשויים להיתקל בבעיה מכל סוג בעת מילוי חובתם, לא מחפשים את האמת אלא הם תמיד פועלים בהתאם למחשבות, לתפיסות, לדמיונות ולרצונות שלהם עצמם. הם מספקים ללא הרף את הרצונות האנוכיים שלהם עצמם, וטבעם המושחת תמיד שולט במעשיהם. על אף שהם עשויים למלא את החובה שהוטלה עליהם, הם לא זוכים בשום אמת. אם כן, על מה מסתמך אדם כזה בעת מילוי חובתו? הוא לא מסתמך על האמת ולא על אלוהים. מעט האמת שהוא מבין לא קנתה לה ריבונות בלבו. הוא מסתמך על הכישורים והיכולות שלו עצמו, על ידע כלשהו שרכש ועל כישרונותיו, וכן על כוח רצונו או כוונותיו הטובות כדי להשלים חובה זו. האם זה מילוי חובה היטב? האם זה מילוי חובה באופן משביע רצון? על אף שלפעמים אתם מסתמכים על האופי, הדמיונות, התפיסות, הידע והלמידה שלכם כדי למלא את חובתכם, לא מופיעים שום עניינים עקרוניים במעשיכם. על פני השטח, נראה שאתם לא צועדים בנתיב שגוי, אבל מדבר אחד אי-אפשר להתעלם: לאורך התהליך של מילוי חובתכם, אם תפיסותיך, דמיונותיך והרצונות האישיים שלך לעולם לא משתנים ולעולם לא מתחלפים בָּאמת, ואם פעולותיך ומעשיך לעולם לא נעשים בהתאמה לעקרון האמת, מה תהיה התוצאה הסופית? (הם לא נוכחים בחיים.) ואם הם לא נוכחים בחיים, הם נעשים נותני שירות, זה מגשים את דברי ישוע אדוננו: "רבים יאמרו לי ביום ההוא, 'אדוני, אדוני, הלא ניבאנו בשמך? הלא גירשנו בשמך שדים? הלא עשינו בשמך נפלאות?' ואז אני אטען בפניהם, 'מעולם לא הכרתי אתכם. סורו ממני, עושי רשע!'" (מתי ז' 22-23). מדוע אלוהים מכנה את האנשים האלה שמתאמצים ונותנים שירות, "עושי רשע"? יש נקודה אחת שאנו יכולים להיות בטוחים בה, והיא שאין זה משנה איזו חובה או עבודה אנשים אלה עושים, המוטיבציות, הדחף, הכוונות והמחשבות שלהם נובעים לחלוטין מרצונותיהם האנוכיים, ושיקוליהם ותוכניותיהם סובבים כולם סביב המוניטין, המעמד, היהירות, האינטרסים האישיים, וסיכוייהם העתידיים. עמוק בתוכם אין להם שום אמת והם אינם פועלים על פי עקרון האמת. זה ההבדל. מה חשוב לכם לחפש עכשיו? (עלינו לחפש את האמת ולמלא את חובותינו בהתאם לרצונו של אלוהים ולדרישותיו.) מה עליכם לעשות באופן ספציפי בעת מילוי תפקידכם בהתאם לדרישות האל? באשר לכוונותיך ולרעיונותיך בעת עשיית דבר מסוים, עליך ללמוד להבחין אם הם תואמים את האמת או לא, כמו גם אם כוונותיך ורעיונותיך מכוונים להגשים את הרצונות האנוכיים שלך או את האינטרסים של בית האלוהים. אם הכוונות והרעיונות שלך תואמים את האמת, אזי אתה יכול למלא את חובתך בהתאם לחשיבה שלך. עם זאת, אם הם אינם תואמים את האמת, עליך להסתובב במהירות ולנטוש את הנתיב הזה. נתיב זה אינו נכון ואינך יכול ללכת בו. אם תמשיך ללכת בנתיב הזה, בסופו של דבר תעשה רע.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

411. כל חובה שאתה ממלא כרוכה בהיווכחות בחיים. בין אם חובתך קבועה או אקראית, משעממת או תוססת, תמיד עליך להשיג היווכחות בחיים. החובות שאנשים מסוימים ממלאים מונוטוניות למדי. הם עושים אותם דברים בכל יום. עם זאת, בעת עשייתם, המצבים שאנשים אלה מגלים אינם הומוגניים כלל וכלל. לפעמים, כשאנשים במצב רוח טוב, הם קצת יותר חרוצים ועושים עבודה טובה יותר. בפעמים אחרות, בגלל השפעה לא ידועה כלשהי, טבעם השטני המושחת מעורר בהם יצר רע וגורם להם להחזיק בהשקפות לא נאותות ולהיות במצב רע ובמזג רע. התוצאה היא שהם ממלאים את חובתם כלאחר יד. המצב הפנימי של בני האדם משתנה כל הזמן. הוא יכול להשתנות בכל מקום ובכל עת. אין זה משנה איך המצב שלך ישתנה, זו תמיד טעות לפעול על פי מצב הרוח שלך. נניח שאתה מצליח קצת יותר כשמצב רוחך טוב, ומצליח קצת פחות כשמצב רוחך רע – האם זו דרך לעשות דברים על בסיס עקרונות? האם תוכל למלא את חובתך באופן משביע רצון בדרך זו? יהא מצב רוחם של בני האדם אשר יהא, עליהם לדעת להתפלל ולהתאים את עצמם לפני אלוהים, לחפש את האמת ולפעול על פי עקרונות. רק אז הם יכולים להימנע מלהישלט על ידי מצבי הרוח שלהם ומלנוד אנה ואנה בגללם. כשאתה ממלא את חובתך, עליך תמיד לבחון את עצמך ולראות אם אתה עושה דברים על פי עקרונות, אם מילוי חובתך עומד בסטנדרטים, אם אתה עושה זאת רק כלאחר יד, אם ניסית להתנער מאחריות ואם ישנן בעיות בגישה שלך ובדרך החשיבה שלך. כאשר תהיה לך התבוננות עצמית והדברים האלה יתבהרו לך, יהיה לך קל יותר למלא את חובתך. אין זה משנה במה תיתקל בעת מילוי חובתך – בשליליות ובחולשה או במצב רוח רע לאחר שטופלת – עליך להתייחס לכך כראוי ועליך גם לחפש את האמת ולהבין את רצון האל. עשיית הדברים הללו תעניק לך את הנתיב להנהיג. אם ברצונך לעשות עבודה טובה במילוי חובתך, אסור לך להיות מושפע ממצב הרוח שלך. אין זה משנה עד כמה אתה מרגיש שלילי או חלש, עליך להנהיג את האמת בכל מעשיך, בקפדנות מוחלטת, ולדבוק בעקרונות. אם תעשה כן, לא רק שאנשים אחרים יתמכו במעשיך, אלא גם אלוהים יחבב אותך. ככזה, תהיה לאדם אחראי שנושא בנטל ותהיה אדם טוב באמת שממלא את חובותיו בהתאם לסטנדרטים ואשר מביא לידי ביטוי בחייו צלם של אדם אמיתי. אנשים כאלה מטוהרים ומשיגים שינוי אמיתי בעת מילוי חובתם, וניתן לומר שבעיני אלוהים הם ישרים. רק אנשים ישרים יכולים להתמיד בהנהגת האמת, להצליח לפעול על פי עקרונות ולמלא את חובותיהם בהתאם לסטנדרטים. אנשים שפועלים על פי עקרונות ממלאים את חובותיהם בקפידה כאשר הם במצב רוח טוב. הם לא עובדים כדי לצאת ידי חובתם, לא מתנשאים ולא מתרברבים כדי לגרום לאחרים להעריץ אותם. אולם כאשר הם במצב רוח רע, הם משלימים את משימותיהם היומיומיות באותה מידה של רצינות ואחריות, וגם אם הם נתקלים במשהו שפוגע במילוי חובותיהם או שמפעיל עליהם מעט לחץ או גורם להפרעה בשעה שהם ממלאים את חובותיהם, הם עדיין מסוגלים להשקיט את לבם לפני אלוהים ולהתפלל, באומרם, "אין זה משנה כמה גדולה תהיה הבעיה שתעמוד בפניי – גם אם השמיים ייפלו ארצה – כל עוד אלוהים מאפשר לי להמשיך לחיות, אני נחוש לעשות כמיטב יכולתי למלא את חובתי. כל יום שבו אני רשאי לחיות הוא יום שבו אעבוד קשה במילוי חובתי, כדי שאהיה ראוי לחובה זו שהוטלה עליי על ידי אלוהים, כמו גם לנשמת אפי שהוא נסך בגופי. אין זה משנה באיזה קושי אימצא, אניח את הכול בצד, שכן יש חשיבות עליונה למילוי חובתי!" אלה שאינם מושפעים מאף אדם, אירוע, דבר או סביבה, ואינם נשלטים על ידי מצב רוח או סיטואציה חיצונית כלשהם ושנותנים עדיפות ראשונה לחובות ולתפקידים שאלוהים הפקיד בידם – הם האנשים הנאמנים לאלוהים אשר נשמעים לו באמת ובתמים. אנשים כאלה השיגו היווכחות בחיים ונוכחו במציאות של האמת. זהו אחד הביטויים המעשיים והאמיתיים ביותר למימוש האמת בחיים.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, היווכחות בחיים חייבת להתחיל בחוויה של מילוי חובתו של האדם

412. אין זה משנה מה אלוהים מבקש ממך, עליך רק לעבוד למטרה זו בכל כוחך ואני מקווה שבסופו של דבר תוכל להתייצב בפני אלוהים ולהעניק לו נאמנות מוחלטת. כל עוד תוכל לראות את חיוכו המסופק של אלוהים ביושבו על כס מלכותו, אפילו אם זה יקרה בעת מותך, תהיה מסוגל לצחוק ולחייך כשעיניך ייעצמו. במשך שהותך על פני האדמה, עליך למלא את חובתך האחרונה כלפי אלוהים. בעבר, פטרוס נצלב במהופך למען אלוהים. ואילו אתה נדרש לְרַצות את אלוהים בסופו של דבר ולהשקיע את כל כוחך למענו. מה יכול ברוא לעשות למען אלוהים? לפיכך, עליך להיכנע בפני אלוהים, מוקדם ככל שאפשר, כדי שאלוהים ישתמש בך כרצונו. כל עוד אלוהים ישמח ויהיה מרוצה, הנח לו לעשות בך כרצונו. איזו זכות יש לבני האדם להתלונן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה, פרק 41

413. כיום, מה שנדרש מכם להשיג אינו דרישות נוספות, אלא את חובתו של האדם ואת מה שכל בני האדם צריכים לעשות. אם אינכם מסוגלים אפילו למלא את חובתכם או לעשות זאת היטב, האם אינכם ממיטים על עצמכם צרות? האם אינכם מחזרים אחר המוות? כיצד תוכלו עדיין לצפות שיהיו לכם עתיד וסיכויים עתידיים? עבודתו של אלוהים נעשית למען האנושות ושיתוף הפעולה של האדם ניתן למען ניהולו של אלוהים. לאחר שאלוהים יעשה את כל שעליו לעשות, האדם נדרש לקיים את נוהגו בנדיבות ולשתף פעולה עם אלוהים. בעבודת האל, על האדם להתאמץ ככל יכולתו, להישבע אמונים לאלוהים ולא להתעמק בתפיסות רבות או לשבת באופן פסיבי ולהמתין למוות. אלוהים יכול להקריב את עצמו למען האדם, אז מדוע האדם לא מוכן להישבע אמונים לאלוהים? לבו ומחשבתו של אלוהים שווים ביחס לאדם, אז מדוע האדם לא משתף פעולה במקצת? אלוהים עובד למען האנושות, אז מדוע האדם לא ממלא את חובתו למען ניהולו של אלוהים? עבודתו של אלוהים הגיעה עד הלום, אך אתם עדיין רואים ואינכם נוקפים אצבע, שומעים ואינכם משים ממקומכם. האין בני אדם כאלה מושאים להשמדה? אלוהים כבר הקדיש את כל כולו לאדם, אז מדוע האדם לא מסוגל כיום למלא את חובתו ברצינות? עבור אלוהים, עבודתו נמצאת בעדיפות ראשונה ועבודת הניהול שלו בעלת חשיבות מרבית. עבור האדם, הנהגת דברי האל ומילוי דרישותיו של אלוהים הם בעדיפות הראשונה. על כולכם להבין זאת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

414. מילוי חובתו של האדם הוא, למעשה, הגשמת כל מה שטבוע באדם, דהיינו, מה שהאדם מסוגל לעשות. או-אז, חובתו מולאה. חסרונותיו של האדם במהלך שירותו הולכים ומתמעטים אט אט ככל שניסיונו גובר ותוך כדי תהליך השיפוט שהוא עובר. הם אינם מעכבים את חובתו של האדם או משפיעים עליה. אלה שמפסיקים לשרת או מוותרים ונסוגים מחשש שמא יהיו פגמים בשירות שלהם הם הפחדנים ביותר. אם אנשים אינם יכולים להביע את מה שעליהם להביע במהלך השירות או להשיג את מה שבאפשרותם להשיג מטבעם ובמקום זאת הם משתטים ומתפקדים כלאחר יד, אזי הם איבדו את התפקיד שנועד ליצירים נבראים. אנשים כאלה מכונים "בינוניים". הם אשפה חסרת תועלת. כיצד ניתן כלל לכנות אנשים כאלה 'יצירים נבראים'? האין הם ישויות מושחתות שמאירות כלפי חוץ אולם פנימיותן רקובה? אם אדם מכנה את עצמו אלוהים אולם אינו מסוגל לבטא את הישות של האלוהות, לעשות את עבודתו של אלוהים עצמו או לייצג את אלוהים, אזי אין ספק שהוא אינו אלוהים, משום שהוא לא קורץ מהחומר של אלוהים ואין בתוכו את מה שאלוהים מטבעו יכול להשיג. אם האדם מאבד את מה שמטבעו הוא יכול להשיג, אזי אין הוא יכול עוד להיחשב כאדם ואין הוא ראוי להתייצב כיציר נברא או לבוא בפני האלוהים ולשרת אותו. יתר על כן, הוא אינו ראוי לקבל את החסד של אלוהים ואינו ראוי לכך שאלוהים ישגיח עליו, יגונן עליו ויהפוך אותו למושלם. רבים שאיבדו את האמון באלוהים ממשיכים ומאבדים גם את חסדו של אלוהים. לא רק שהם אינם בזים למעשיהם השגויים, בחוצפתם הם מפיצים את הרעיון שדרכו של אלוהים אינה נכונה, והמרדניים אף מכחישים את קיומו של האל. כיצד אנשים כאלה, המלאים במרדנות כזו, יכולים להיות זכאים ליהנות מחסדי האל? אלה שאינם ממלאים את חובתם הם מרדניים מאוד כלפי אלוהים והם חבים לו רבות, ובכל זאת הם מפנים עורף ומגדפים ואומרים שאלוהים טועה. איך אדם כזה יכול להיות ראוי להיעשות מושלם? האין הדבר מבשר על כך שהם יושמדו וייענשו? אנשים שאינם ממלאים את חובתם בפני אלוהים כבר אשמים בפשע הנבזי ביותר, שאפילו מוות הוא עונש לא מספיק בגינו, ועדיין יש להם את החוצפה להתווכח עם אלוהים ולהשוות את עצמם אליו. מה הטעם בהפיכת אנשים כאלה למושלמים? כאשר אנשים אינם מצליחים למלא את חובתם, עליהם לחוש אשמה ומחויבות. עליהם לבוז לחולשתם ולהיותם חסרי תועלת, למרדנותם ולשחיתות שלהם, ויתרה מכך, עליהם להקדיש את חייהם לאלוהים. רק אז הם יהיו יצירים נבראים שאוהבים את אלוהים באמת ובתמים ורק אנשים כאלה ראויים ליהנות מברכותיו ומהבטחתו של אלוהים ולהפוך למושלמים על-ידיו. ומה עם רובכם? כיצד אתם מתייחסים לאלוהים שחי ביניכם? כיצד מילאתם את חובתכם בפניו? האם עשיתם את כל מה שהתבקשתם לעשות, אפילו במחיר חייכם? מה הקרבתם? האם לא קיבלתם ממני הרבה? האם אתם מסוגלים להבחין? עד כמה אתם נאמנים לי? כיצד שירתם אותי? ומה עם כל מה שהענקתי לכם ועשיתי למענכם? האם הבנתם את כל זה? האם כולכם שפטתם והשוויתם זאת במעט המצפון שיש בכם? למי יכולים דבריכם ומעשיכם להיות ראויים? הייתכן שקרבן זעיר שכזה שלכם ראוי לכל מה שהענקתי לכם? אין לי ברירה אחרת והקדשתי עצמי לכם בכל לבי, ולמרות זאת אתם צופנים כוונות מרושעות ואינכם מתייחסים אליי בלב שלם. זהו ההיקף של חובתכם והתפקיד היחידי שלכם. האין זה כך? האם אינכם יודעים שכשלתם לחלוטין במילוי חובתו של יציר נברא? כיצד תוכלו להיחשב כיצירים נבראים? האין זה ברור לכם מה אתם מביעים ומביאים לידי ביטוי? כשלתם במילוי חובתכם, אך אתם מבקשים לזכות בסובלנות של אלוהים ובחסדו השופע. חסד כזה לא הוכן עבור אנשים חסרי ערך ושפלים כמותכם, אלא עבור אלה שאינם מבקשים דבר ומקריבים בשמחה. אנשים כמותכם, בינוניים כמותכם, אינם ראויים כלל ליהנות מחסדי שמים. רק קשיים ועונשים בלתי פוסקים ילוו את ימיכם! אם אינכם מסוגלים להיות נאמנים לי, גורלכם יהיה סבל. אם אינכם מסוגלים לשאת באחריות כלפי דבריי ועבודתי, סופכם יהיה ענישה. כל החסד, הברכות וחיי המלכות הנפלאים לא יחולו עליכם. זה הסוף שאתם ראויים לו ואלו ההשלכות של מעשיכם!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין חובתו של האדם