קדושתו של אלוהים (א')

בפגישתנו האחרונה שיתפנו עוד על סמכותו של אלוהים, ובינתיים לא נדבר על צדקתו של אלוהים. היום נדבר על נושא חדש לגמרי – קדושתו של אלוהים. קדושתו של אלוהים היא היבט נוסף של מהותו הייחודית של אלוהים, ולכן הכרחי שנערוך כעת שיתוף בנושא זה. בעבר שיתפתי על שני היבטים אחרים במהותו של אלוהים – טבעו הצודק של אלוהים וסמכותו של אלוהים. האם שני אלה, וההיבט עליו אשתף היום, ייחודיים כולם? (כן.) קדושתו של אלוהים ייחודית גם היא, ולכן נושא השיתוף שלנו היום יהיה השאלה מה מהווה את הבסיס ואת השורש של ייחוד זה. היום נשתף על מהותו הייחודית של אלוהים – על קדושתו. ייתכן שלחלק מכם יש ספקות, ואתם שואלים: "למה לשתף על קדושתו של אלוהים?" אל דאגה, אסביר זאת צעד אחר צעד. ברגע שתשמעו את דבריי, תבינו מדוע חיוני שאשתף בנושא הזה.

ראשית, הבה נגדיר את המילה "קדוש". תוך שימוש בתפיסתכם ובכל הידע שצברתם, מהי לפי הבנתכם הגדרת המילה "קדוש"? (המילה "קדוש" פירושה ללא רבב, ללא כל שחיתות או פגם אנושיים. מהקדושה נובעים כל הדברים החיוביים, בין אם זו מחשבה, דיבור או פעולה.) טוב מאוד. (המילה "קדוש" פירושה אלוהי, לא מחולל, שאינו יכול להיפגע על ידי האדם. הקדושה ייחודית, היא של אלוהים בלבד וזהו הסמל שלו.) זוהי הגדרתכם. בליבו של כל אדם, למילה "קדוש" יש טווח, הגדרה ופרשנות. לכל הפחות, כאשר הנכם נתקלים במילה "קדוש", מחשבתכם אינה ריקה. יש לכם טווח הגדרה מסוים למילה הזו, והאמירות של כמה מבני האדם מתקרבות במקצת לאמירות שמגדירות את מהות טבעו של אלוהים. זה טוב מאוד. מרבית בני האדם מאמינים שהמילה "קדוש" היא חיובית, וזה בהחלט נכון. אך היום, כשאנחנו משתפים על קדושתו של אלוהים, אני לא רק אציג הגדרות או הסברים. במקום זאת, אני אציג הוכחות כדי להראות לכם מדוע אני אומר שאלוהים הוא קדוש, ומדוע אני משתמש במילה "קדוש" כדי לתאר את מהותו של אלוהים. בסוף השיתוף שלנו, אתם תרגישו שהשימוש במילה "קדוש" כדי להגדיר את מהותו של אלוהים ולהתייחס לאלוהים הוא גם מוצדק לגמרי וגם הולם ביותר. לכל הפחות, בהקשר של השפות האנושיות של ימינו, השימוש במילה זו כדי להתייחס לאלוהים מתאים במיוחד – מבין כל המילים בשפת אנוש, זוהי המילה היחידה שמהווה דרך הולמת לחלוטין להתייחסות לאלוהים. כאשר משתמשים במילה זו כדי להתייחס לאלוהים היא אינה ריקה, והיא אינה שבח חסר בסיס או מחמאה נטולת תוכן. מטרת השיתוף שלנו היא לאפשר לכל אדם להכיר באמת של היבט זה של מהות אלוהים. אלוהים אינו חושש מהבנתם של בני האדם, אבל הוא חושש מאי-הבנתם. אלוהים רוצה שכל אדם יכיר את מהותו, את מה שיש לו ומה שהינו. לכן, בכל פעם שאנו מציינים היבט במהותו של אלוהים, נוכל להשתמש בעובדות רבות כדי לאפשר לבני האדם להבין שהיבט זה במהותו של אלוהים אכן קיים.

כעת משהגדרנו את המילה "קדוש", הבה נדון במספר דוגמאות. בתפיסותיהם של אנשים, הם מדמיינים דברים ובני אדם "קדושים" רבים. לדוגמא, בנים ובנות בתולים מוגדרים כקדושים במילונים של האנושות. האם הם אכן קדושים? האם הקדושה הזו לכאורה והמושג "קדוש" שאנו נשתף היום הם אותו הדבר? בני אדם בעלי עקרונות מוסריים, אשר דיבורם מזוכך ותרבותי, שלעולם אינם פוגעים באיש, ושדבריהם גורמים לאחרים הרגשת נוחות ונעימות – האם הם קדושים? אלה אשר לעתים קרובות עושים טוב, נותנים צדקה, מסייעים לאחרים בצורה משמעותית ומביאים הנאה לחייהם – האם הם קדושים? אלה שמחשבותיהם אינן אינטרסנטיות, שאין להם דרישות נוקשות מאף אדם, ושסובלניים כלפי הכול – האם הם קדושים? אלה שמעולם לא היה להם סכסוך עם איש ושלא ניצלו איש – האם הם קדושים? ומה בדבר אלה אשר פועלים לטובת הזולת ושמביאים תועלת לאחרים ומחזקים את רוחם בכל דרך שהיא – האם הם קדושים? אלה המעניקים את כל חסכונות חייהם לאחרים וחיים חיים פשוטים, המחמירים עם עצמם אך מקלים עם אחרים – האם הם קדושים? (לא.) כולכם זוכרים איך אימהותיכם דאגו לכם וטיפלו בכם בכל דרך אפשרית – האם הן קדושות? האנשים שאתם מוקירים, בין אם מדובר באנשים מפורסמים, כוכבי תקשורת או אנשים דגולים – האם הם קדושים? (לא.) הבה נביט כעת בנביאים בכתבי הקודש, שהיו יכולים לחזות את העתיד שלא היה ידוע לאחרים – האם הם היו קדושים? האנשים שהיו יכולים לתעד את דבריו של אלוהים ואת פרטי עבודתו בכתבי הקודש – האם הם היו קדושים? האם משה היה קדוש? האם אברהם היה קדוש? (לא.) מה לגבי איוב? האם היה קדוש? (לא.) איוב נקרא על ידי אלוהים אדם צדיק, אם כן, מדוע אף הוא אינו נחשב לקדוש? האין בני אדם שיראים את אלוהים וסרים מרע קדושים? כן או לא? (לא.) אתם מעט מודאגים, לא בטוחים בתשובה, ואינכם מעזים לומר "לא", אך אינכם מעזים גם לומר "כן", לכן, בסופו של דבר, אתם אומרים "לא" בחצי פה. הרשו לי לשאול אתכם שאלה נוספת. שליחיו של אלוהים – השליחים שאלוהים שולח אל פני האדמה – האם הם קדושים? האם מלאכים הם קדושים? (לא.) בני אנוש שלא הושחתו על ידי השטן – האם הם קדושים? (לא.) אתם עונים "לא" לכל שאלה. על סמך מה? אתם מבולבלים, האין זה כך? מדוע אם כן גם על מלאכים נאמר שהם אינם קדושים? אתם מודאגים, האין זה כך? האם תוכלו לגלות על סמך מה בני האדם, הדברים או הישויות שלא נבראו שהזכרנו קודם לכן, אינם קדושים? אני בטוח שאינכם מסוגלים לעשות זאת. לכן, האין תשובתכם השלילית מעט חסרת אחריות? האם אינכם משיבים בעיוורון? יש אנשים שחושבים: "ניסחת את השאלה בצורה כזו, ולכן התשובה היא בוודאי 'לא'". אל תענו ללא מחשבה. חישבו היטב אם התשובה היא כן או לא. כאשר נשתף את הנושא הבא, אתם תדעו מדוע התשובה היא "לא". אתן לכם את התשובה עוד מעט. הבה נקרא קודם מתוך כתבי הקודש.

1. ציוויו של יהוה אלוהים לאדם

בראשית ב' 15-17 וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ׃ וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל־הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃ וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת.

2. הנחש מפתה את האישה

בראשית ג' 1-5 וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן׃ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ־הַגָּן נֹאכֵל׃ וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן־תְּמֻתוּן׃ וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל־הָאִשָּׁה לֹא־מוֹת תְּמֻתוּן׃ כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע.

שני הציטוטים האלה נלקחו מספר בראשית בכתבי הקודש. האם כולכם מכירים את שני הקטעים האלה? הם מתייחסים לאירועים שהתרחשו בראשית כאשר נבראה האנושות. אלה היו אירועים אמיתיים. קודם כול, הבה נבדוק איזה סוג של ציווי יהוה אלוהים נתן לאדם וחווה. תוכן הציווי הזה חשוב מאוד לנושא שלנו היום. "וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל־הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃ וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת". מהי החשיבות של הציווי של אלוהים לאדם בקטע זה? ראשית, אלוהים אומר לאדם מה מותר לו לאכול, כלומר את הפירות של העצים מהסוגים הרבים. אין בהם רעל ולא טמונה בכך סכנה, הוא יכול לאכול הכול בחופשיות כרצונו ללא חשש וספקות. זהו החלק הראשון בציווי האלוהי. החלק השני הוא אזהרה. באזהרה זו אלוהים אומר לאדם שהוא אינו יכול לאכול את פירותיו של עץ הדעת טוב ורע. מה יקרה אם הוא יאכל מעץ זה? אלוהים אמר לאדם: אם תאכל מעץ זה, מות תמות. האין המילים האלה ברורות? אילו אלוהים היה אומר לך זאת, אך מבלי שהבנת מדוע, האם היית מתייחס לדבריו כאל חוק או כאל ציווי שיש להישמע לו? יש להישמע למילים כאלו, לא כן? אך בין שהאדם יכול להישמע לציווי זה ובין שלא, דבריו של אלוהים הם חד-משמעיים. אלוהים אמר לאדם בצורה ברורה מה הוא רשאי לאכול ומה הוא אינו רשאי לאכול, ומה יקרה אם הוא יאכל דבר שאסור לו לאכול. האם ראית משהו מטבעו של אלוהים בדברים קצרים אלה שהוא אמר? האם דברים אלה של אלוהים אמיתיים? האם ישנה איזושהי הולכת שולל בדברים אלה? האם הוא אומר דברים שאינם נכונים? האם יש איום בדבריו? (לא.) אלוהים אמר לאדם באמת ובכנות מה הוא רשאי לאכול ומה אינו רשאי לאכול. אלוהים דיבר באופן ברור ופשוט. האם ישנה משמעות נסתרת בדברים אלה? נכון שהדברים האלה ברורים? האם יש צורך בהשערות? אין צורך בניחושים. משמעותם ברורה ממבט ראשון. ברגע שאתה קורא אותם. משמעותם ברורה כשמש. כלומר, מה שאלוהים חפץ לומר ולבטא בא מתוך ליבו. הדברים שאלוהים מבטא נקיים, ישירים וברורים. אין בהם מניעים נסתרים או משמעויות חבויות. הוא דיבר לאדם ישירות ואמר לו מה הוא רשאי לאכול ומה אינו רשאי לאכול. כלומר, מהדברים האלה של אלוהים האדם יכול לראות שליבו של אלוהים שקוף ואמיתי. אין כאן בדל של שקר. אין זה מקרה שבו נאמר לך שנאסר עליך לאכול דבר שהוא אכיל, או שנאמר "עשה זאת וראה מה יקרה" בנוגע לדברים שאסור לך לאכול. אלוהים אינו מתכוון לכך. אלוהים אומר את מה שהוא חושב בליבו. אם אני אומר שאלוהים קדוש מפני שהוא מראה וחושף את עצמו בדברים האלה ובאופן הזה, ייתכן שתרגישו כי עשיתי פיל מיתוש או שהגזמתי בנקודה זו. אם כך, אל תדאגו, עוד לא סיימנו.

עכשיו, הבה נדבר על "פיתוי האישה על ידי הנחש." מיהו הנחש? השטן. הוא ממלא את תפקיד הניגוד בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, וזהו תפקיד שאנחנו חייבים להזכיר כאשר אנו משתפים על קדושתו של אלוהים. מדוע אני אומר זאת? אם אינך מכיר את הרוע והשחיתות של השטן או את אופיו של השטן, אין לך שום דרך להכיר קדושה, ואינך יכול לדעת מהי קדושה באמת. בני אדם מאמינים, מתוך בלבול, שמה שהשטן עושה הוא נכון, מפני שהם חיים בסוג זה של טבע מושחת. ללא ניגוד, ללא שום גורם להשוות אליו, לא תוכל לדעת מהי קדושה. לכן יש להזכיר פה את השטן. אזכור זה אינו דיבור בעלמא. מתוך דבריו ומעשיו של השטן אנחנו נראה כיצד הוא פועל, כיצד הוא משחית את האנושות, מהו אופיו ומהו מראה פניו. ובכן, מה אמרה האישה לנחש? האישה סיפרה לנחש את הדברים שיהוה אלוהים אמר לה. כשהיא אמרה את המילים האלה, האם היא הייתה בטוחה שמה שאלוהים אמר לה זו האמת? היא לא הייתה יכולה להיות בטוחה, נכון? כמי שזה עתה נבראה, לא הייתה לה שום יכולת להבחין בין טוב לרע, ולא הייתה לה יכולת להבין שום דבר בסביבתה. על פי הדברים שהיא אמרה לנחש, היא לא הייתה בטוחה בליבה שדבריו של אלוהים נכונים; זו הייתה גישתה. לכן, כאשר הנחש ראה שלאישה יש עמדה של חוסר ודאות בנוגע לדבריו של אלוהים, הוא אמר: "לֹא־מוֹת תְּמֻתוּן׃ כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע". האם במילים אלה יש דבר שאינו כשורה? כשאתם קוראים את המשפט הזה, האם אתם חשים את כוונותיו של הנחש? מהן כוונותיו? הוא רצה לפתות את האישה כדי למנוע ממנה להישמע לדברי אלוהים, אבל הוא לא דיבר בצורה ישירה. לכן אנו יכולים לומר שהוא ערמומי מאוד. הוא ביטא את כוונתו בצורה ערמומית וחמקמקה כדי להגיע למטרתו, שאותה הוא מסתיר מהאדם במחשבתו – זוהי עורמתו של הנחש. מאז ומתמיד השטן דיבר ופעל בצורה זו. הוא אומר "לא-מות, תמֻתון", מבלי לפרט את כל ההשלכות. אך כאשר האישה הבורה שמעה זאת, משהו התרחש בליבה. הנחש היה מרוצה מפני שדבריו השיגו את ההשפעה הרצויה – זו הייתה כוונתו הערמומית של הנחש. יתרה מזאת, בכך שהבטיח תוצאה שהאדם האמין שתהיה טובה עבורו, הוא פיתה את האישה באומרו: "בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם". לכן האישה חשבה: "פקיחת עיני היא דבר טוב!" ואז הוא אמר דברים שהיו אפילו טובים יותר, שלא היו ידועים לאדם, דברים שרב כוחם לפתות את השומעים אותם: "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע". האין המילים האלה מפתות מאוד עבור האדם? דומה הדבר למישהו שיאמר לכם: "צורת פניך נפלאה היא. הגשר של האף מעט קצר, אך אם תתקן אותו, תהיה מבין האנשים היפים בעולם!" האם דברים אלה ייגעו לליבו של אדם שמעולם לא חפץ בניתוח קוסמטי? האין אלה מילים מפתות? זה יכול להשפיע עליך, לא? האין זה פיתוי? (כן.) האם אלוהים אומר דברים כאלה? האם היה איזשהו רמז לכך בדברי אלוהים שבהם עיינו זה עתה? האם אלוהים אומר את אשר הוא חושב בליבו? האם האדם יכול לראות את ליבו של אלוהים דרך דבריו? (כן.) אולם כאשר הנחש אמר את דבריו לאישה, האם הצלחת לראות את ליבו? לא. בשל בורותו של האדם, לנחש היה קל לפתות את האדם באמצעות דבריו ולהוליכו שולל בקלות. אם כן, האם הצלחת לראות את כוונותיו של השטן? האם הצלחת לנחש את הכוונה שמאחורי דבריו? האם הצלחת להבין את מזימותיו ואת תכניותיו הערמומיות? (לא.) איזה מין טבע מייצג אופן דיבורו של השטן? איזו מהות ראית בשטן דרך דבריו? רוע. האין הוא ערמומי? ייתכן שלמראית עין הוא מחייך אליך או אינו מציג שום הבעה. אך בליבו הוא מחשב כיצד להשיג את מטרתו, וזוהי המטרה שאינך מסוגל לראות. כל ההבטחות שהוא מבטיח לך, כל היתרונות שהוא מתאר, הם הסוואה לפיתוי שלו. אתה רואה את הדברים האלה כטובים, אז אתה מרגיש שמה שהוא אומר מועיל וחשוב יותר מדברי אלוהים. כשדבר כזה קורה, האין האדם נהיה אסיר צייתן? האם האסטרטגיה הזו שהשטן השתמש בה אינה שטנית? אתה מרשה לעצמך להתדרדר. מבלי לנקוף אצבע, פשוט באמירת שני המשפטים האלה, אתה שמח ללכת אחרי השטן ולציית לו. מטרתו הושגה. האין כוונה זו מרושעת? האין אלה פניו האמיתיות של השטן? מתוך דבריו של השטן האדם יכול לראות את מניעיו המרושעים, את פניו המבחילות ואת מהותו. האין זה כך? השוואת המשפטים האלה ללא ניתוחם עלולה לגרום לך להרגיש שדבריו של יהוה אלוהים משעממים, רגילים ונפוצים, ושאין סיבה לעשות מהם עניין גדול בשבח כנותו של אלוהים. עם זאת, כאשר אנו מעמידים בניגוד לדברי האל את דבריו של השטן ואת פניו המבחילות, נכון שדבריו אלה של אלוהים משמעותיים יותר עבור בני האדם כיום? (כן.) בעזרת ההשוואה הזו, האדם יכול לחוש בחוסר הרבב ובטוהר של אלוהים. כל מילה שהשטן אומר, כמו גם מניעיו, כוונותיו והאופן שבו הוא מדבר – כולם מושחתים. מהו המאפיין העיקרי של צורת הדיבור שלו? הוא משתמש בשפה דו-משמעית כדי לפתות אותך מבלי לאפשר לך לראות מעבר לכפל המשמעות, ואף אינו נותן לך להבחין במטרתו. הוא נותן לך לבלוע את הפיתיון, וגורם לך לשבח אותו ואת תכונותיו. מזימה זו היא שיטת הפעולה הרגילה של השטן, לא? (כן.) הבה נראה אילו מילים וביטויים אחרים של השטן מאפשרים לאדם לראות את פניו המבחילות. הבה נמשיך לקרוא מכתבי הקודש.

3. דו-שיח בין השטן ליהוה אלוהים

איוב א' 6-11 וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבוֹא גַם־הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל־עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע׃ וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים׃ הֲלֹא־אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד־בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ׃ וְאוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל־אֲשֶׁר־לוֹ אִם־לֹא עַל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ.

איוב ב' 1-5 וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבוֹא גַם־הַשָּׂטָן בְּתֹכָם לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן אֵי מִזֶּה תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל־עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם׃ וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר עוֹר בְּעַד־עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ׃ אוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע אֶל־עַצְמוֹ וְאֶל־בְּשָׂרוֹ אִם־לֹא אֶל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ.

שני הקטעים האלה במלואם הם דו-שיח בין אלוהים לשטן. הם מתעדים את דבריהם של אלוהים והשטן. אלוהים לא אמר הרבה, והוא דיבר בפשטות. האם אנו יכולים לראות את קדושתו של אלוהים בדבריו הפשוטים? יש שיאמרו שזה לא קל. אם כך, האם אנו יכולים לראות את הכיעור של השטן בתשובותיו? הבה נבדוק תחילה איזה סוג של שאלות יהוה אלוהים שאל את השטן. "אֵי מִזֶּה תָּבֹא?" זו שאלה ישירה, לא? האם יש בה משמעות נסתרת כלשהי? לא. זו פשוט שאלה ישירה. אילו הייתי שואל אתכם: "מאיפה באת?" כיצד הייתם עונים? האם זוהי שאלה שקשה לענות עליה? האם הייתם עונים: "משוט בארץ, ומהתהלך בה"? (לא.) לא הייתם עונים כך. אם כן, כיצד אתם מרגישים כשאתם רואים שהשטן עונה בצורה זו? (אנו מרגישים שהשטן הוא אבסורדי אך גם ערמומי.) האם יכולים אתם לנחש מה אני מרגיש? בכל פעם שאני רואה את המילים האלה של השטן אני נמלא בגועל, מפני שהוא מדבר מבלי לומר דבר. האם הוא ענה לשאלתו של אלוהים? לא, דבריו לא היוו תשובה, לא יצא מהם דבר. הם לא היוו תשובה לשאלתו של אלוהים. "מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ". מה אתה מבין מהמילים האלה? מנין בדיוק הגיע השטן? האם קיבלתם תשובה לשאלה? (לא.) זוהי ה"גאונות" בעורמתו של השטן – הוא לא מאפשר לאף אחד לגלות מה הוא בעצם אומר. לאחר ששמעת את המילים האלה, עדיין אינך יכולים להבין מה הוא אמר, אף על פי שהוא סיים לענות. הוא האמין שהוא ענה לשאלה בצורה מושלמת. לאור זאת, כיצד אתה מרגיש? אתה נגעל? (כן.) כעת מילים אלה מתחילות לעורר בך גועל. לדברי השטן יש מאפיין מסוים: דברי השטן גורמים לך לגרד את ראשך כיוון שאינך מסוגל לתפוס את מקור המילים שלו. לפעמים לשטן יש מניעים והוא מדבר במכוון ולפעמים, מכורח אופיו, מילים כאלו מופיעות באופן ספונטני ובוקעות היישר מפיוהשטן אינו מקדיש זמן רב לשקילת מילים כאלה. תחת זאת, הן מבוטאות ללא מחשבה. כשאלוהים שאל מאין הוא בא, השטן ענה בכמה מילים רב-משמעותיות. אתה מרגיש מבולבל מאוד, ואף פעם לא יודע בדיוק מאין הוא בא. האם יש ביניכם אנשים המדברים כך? איזו מין צורת דיבור היא זו? (זוהי צורת דיבור דו-משמעית, והיא אינה נותנת תשובה ודאית.) באיזה סוג של מילים עלינו להשתמש כדי לתאר צורת דיבור שכזו? היא מסיחה ומטעה, לא? נניח שמישהו לא רוצה שאחרים ידעו מה הוא עשה אתמול. תשאל אותו: "ראיתי אותך אתמול. לאן הלכת?" הוא לא אומר לך בצורה ישירה לאן הוא הלך אתמול. הוא אומר: "איזה יום היה לי אתמול. כל כך התעייפתי!" האם הוא ענה לשאלתך? כן, אך זו אינה התשובה שרצית. זוהי ה"גאונות" של תחבולות שפת האדם. לעולם לא תוכל לגלות למה הוא מתכוון ואף לא לתפוס את המקור או הכוונה שמאחורי דבריו. אינך יודע ממה הוא מנסה להתחמק, מפני שבליבו יש לו סיפור משלו – זוהי עורמה. האם יש ביניכם כאלו שמדברים כך גם כן לעתים קרובות? (כן.) מהי אם כן מטרתכם? האם היא לפעמים להגן על האינטרסים שלכם או לשמר את גאוותכם, עמדתכם ותדמיתכם, כדי להגן על הסודות של חייכם האישיים, על המוניטין שלכם? תהיה המטרה אשר תהיה, היא בלתי נפרדת מהאינטרסים שלכם, היא קשורה לאינטרסים שלכם. האין זהו אופיו של האדם? כל מי שניחן באופי כזה מקורב מאוד לשטן, אם לא בן משפחתו. נכון שניתן לומר זאת כך? באופן כללי, התנהגות כזו היא מתועבת ומאוסה. כעת גם אתם נגעלים, האין זה כך? (כן.)

הבה נביט שוב בציטוט הראשון. השטן עונה פעם נוספת לשאלה של יהוה, ואומר: "הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים?" השטן פותח במתקפה על הערכתו של יהוה לאיוב, ובהתקפה זו מתבטאת עוינות. "הֲלֹא־אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד־בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ מִסָּבִיב?" זוהי הבנתו והערכתו של השטן כלפי עבודתו של יהוה על איוב. השטן מעריך זאת כך באומרו: "מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ׃ וְאוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל־אֲשֶׁר־לוֹ אִם־לֹא עַל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ". השטן תמיד מדבר בצורה דו-משמעית, אך כאן הוא מדבר במונחים ברורים. אולם דברים אלה שנאמרו במונחים ברורים הם התקפה, חילול הקודש והתגרות ביהוה אלוהים, באלוהים עצמו. כיצד אתם מרגישים כאשר אתם שומעים את הדברים האלה? האם אתם חשים סלידה? האם אתם מסוגלים לראות את כוונותיו של השטן? בראש ובראשונה, השטן מגנה את הערכתו של יהוה כלפי איוב, אדם הירא את אלוהים וסר מרע. אחר כך השטן מגנה את כל מה שאיוב אומר ועושה, כלומר, הוא מגנה את יראת יהוה של איוב. האין זו האשמה? השטן מאשים, מגנה ומטיל ספק בכל מה שיהוה עושה ואומר. הוא אינו מאמין, ואומר: "אם אתה אומר שהדברים הם כך, איך זה שלא ראיתי זאת? נתת לו ברכות כה רבות, איך הוא יכול שלא לירוא אותך?" האין הוא מגנה בכך את כל מה שאלוהים עושה? האשמה, גינוי, חילול הקודש – האין דבריו של השטן תוקפניים? האין הם ביטוי אמיתי של מה שהשטן חושב בליבו? דברים אלה בהחלט אינם דומים לדברים שקראנו זה עתה: "מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ". הם שונים לחלוטין. באמצעות דברים אלה השטן חושף לחלוטין את צפונות לבו – את עמדתו כלפי יהוה אלוהים ואת תיעובו כלפי יראת איוב את אלוהים. כאשר זה קורה, אופיו הזדוני והמרושע של השטן נחשפים לחלוטין. הוא מתעב את אלה היראים את אלוהים, מתעב את אלה הסרים מרע, ועוד יותר מכך הוא מתעב את יהוה על כך שנתן לאדם ברכות. הוא רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להרוס ולהשחית את איוב שאלוהים גידלו במו ידיו, והוא אומר: "אתה אומר שאיוב ירא אותך וסר מרע. אני רואה זאת אחרת." הוא משתמש בתחבולות שונות כדי להתגרות ביהוה ולפתותו, עד שיהוה מוסר את איוב לשטן כדי שיתמרן אותו, יפגע בו ויתעלל בו באופן שרירותי וזדוני. השטן רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להרוס אדם זה שנתפס כצדיק ומושלם בעיני אלוהים. האם זה דחף רגעי בלבד שגורם לשטן להיות בעל לב כזה? לא. הדבר תוכנן במשך זמן רב. אלוהים עושה את עבודתו, אלוהים דואג לאדם ואף משגיח עליו, בעוד השטן מזנב בכל צעד שלו. כל אדם שאלוהים נוטה לו חסד, גם השטן צופה בו ועוקב אחריו. אם אלוהים חפץ באדם מסוים, השטן יעשה כל שבכוחו כדי להפריע לאלוהים, וישתמש בתחבולות מרושעות שונות כדי לפתות, להטריד ולהרוס את עבודתו של אלוהים, כל זאת על מנת להשיג את מטרתו הנסתרת. מהי מטרתו? הוא אינו רוצה שאיש ייפול בנחלתו של אלוהים. הוא רוצה את כל מי שאלוהים חפץ בו. הוא רוצה להחזיק באנשים אלה, להחזיק בהם ולשלוט בהם כדי שיסגדו לו ויצטרפו אליו בעשיית מעשים רעים. האין זה מניעו המרושע של השטן? לעתים קרובות אתם אומרים שהשטן מאוד רשע, מאוד רע, אך האם ראיתם זאת? אתם יכולים רק לראות כמה רע האדם. למעשה, לא ראיתם במציאות עד כמה רע השטן. אך האם ראיתם את הרוע של השטן בעניין זה הנוגע לאיוב? (כן.) סיפור זה חשף בצורה ברורה את פניו המבחילות של השטן ואת מהותו. השטן מצוי במלחמה עם אלוהים ומזנב בו. מטרתו היא להרוס את כל העבודה שאלוהים רוצה לעשות, להחזיק ולשלוט באלה שאלוהים חפץ לזכות בהם, להשמיד לחלוטין את אלה שאלוהים חפץ לזכות בהם. אם הם לא יושמדו, הם יגיעו לחזקתו של השטן כדי שהוא ישתמש בהם – זוהי מטרתו. ומה עושה אלוהים? בקטע זה אלוהים אומר רק משפט פשוט. אין שום תיעוד נוסף למעשיו של אלוהים, אך אנו רואים שקיים תיעוד רב של הדברים שהשטן עושה ואומר. בפסוק מכתבי הקודש שלהלן, יהוה שואל את השטן: "אֵי מִזֶּה תָּבֹא?" מה השטן עונה? (התשובה עודנה: "מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ".) זה עדיין אותו משפט. זה הפך למוטו של השטן, לכרטיס הביקור שלו. איך זה קורה? האין השטן נתעב? לבטח די לומר את המשפט הדוחה הזה פעם אחת. מדוע השטן תמיד חוזר עליו? זה מוכיח דבר אחד: אופיו של השטן אינו משתנה. השטן איננו יכול להעמיד פנים ולהסתיר את פניו המכוערות. אלוהים שואל אותו שאלה, וכך הוא עונה. מכיוון שזה כך, רק דמיינו כיצד הוא מתייחס לבני אדם! השטן אינו פוחד מאלוהים, אינו ירא אותו ואינו נשמע לו. אם כן, הוא מעז להתחצף לאלוהים בתאווה, להשתמש באותן מילים כדי להתחמק משאלתו, להשתמש שוב ושוב באותה התשובה כדי לענות לשאלתו של אלוהים, ומנסה להשתמש בתשובה זו כדי לבלבל את אלוהים – אלה הן פניו המכוערות של השטן. הוא אינו מאמין בכול יכולתו של אלוהים, אינו מאמין בסמכותו של אלוהים, והוא בהחלט לא מוכן להישמע לריבונותו של אלוהים. הוא מתנגד בקביעות לאלוהים, תוקף בקביעות כל דבר שאלוהים עושה, מנסה להחריב את כל אשר אלוהים עושה – זוהי מטרתו המרושעת.

שני הקטעים האלה של הדברים שהשטן אמר ועשה, כפי שהם מופיעים בספר איוב, מייצגים את התנגדותו לאלוהים בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו. כאן נחשף פרצופו האמיתי של השטן. האם ראית את דברי השטן ואת מעשיו בחיים האמיתיים? כאשר תיתקל בהם, ייתכן שלא תחשיב אותם כדברים שנאמרו על ידי השטן, אלא תחשוב שהם דברים שנאמרו על ידי האדם. כאשר דברים מעין אלה נאמרים על ידי האדם, מה הם מייצגים? הם מייצגים את השטן. גם אם אתה מכיר בכך, עדיין אינך יכול לתפוס שאכן זהו השטן האומר את הדברים האלה. אך כאן ועכשיו נוכחת באופן חד-משמעי בדברים שהשטן עצמו אמר. כעת יש לך הבנה בלתי מעורערת וברורה כשמש של פניו המבחילות של השטן ושל רשעותו. אם כן, האם שני הקטעים האלה של דברי השטן עשויים להועיל לבני האדם כיום להבין את אופיו של השטן? האם ראוי שנזכור את שני הקטעים האלה כדי שהאנושות כיום תוכל להכיר את פניו המבחילות של השטן, לזהות את פניו המקוריות והאמיתיות של השטן? אולי נדמה שאין זה ראוי לומר זאת, אך מילים אלה, כשהן מבוטאות כך, עדיין יכולות להיחשב מדויקות. למעשה, זו הדרך היחידה שבה אני יכול לבטא את הרעיון הזה, ואם תוכלו להבין זאת, די בכך. שוב ושוב השטן תוקף את הדברים שיהוה עושה, ומטיח בו האשמות אודות יראתו של איוב את יהוה אלוהים. הוא מנסה להתגרות ביהוה בדרכים שונות, מנסה לגרום ליהוה לאשר לו לפתות את איוב. מכאן שדבריו פרובוקטיביים מאוד. אימרו לי, אם כך, ברגע שהשטן אמר דברים אלה, האם אלוהים היה יכול לראות בבירור מה הוא רוצה לעשות? (כן.) בליבו של אלוהים, האם איוב – אדם שאלוהים משגיח עליו, משרתו של אלוהים, שאלוהים מחשיב אותו כאדם צדיק, כאדם מושלם – יכול לעמוד בפני פיתוי שכזה? (כן.) מדוע אלוהים משוכנע בכך כל כך? האם אלוהים תמיד בוחן את ליבם של בני האדם? (כן.) אם כן, האם השטן מסוגל לבחון את ליבם של בני האדם? השטן אינו יכול. אפילו אם השטן היה יכול לראות את לבך, אופיו המרושע לא היה מניח לו להאמין שקדושה היא קדושה או ששפלות היא שפלות. השטן הרשע לעולם אינו יכול להוקיר שום דבר שהוא קדוש, צודק או מואר. השטן אינו יכול אלא לפעול, מבלי לבחול באמצעים, בהתאם לאופיו ולרשעותו, ובשיטות שבהן הוא נוהג להשתמש. גם במחיר ענישתו או השמדתו על ידי אלוהים, הוא אינו מהסס להתנגד לאלוהים בעקשנות – זהו רוע, זהו אופיו של השטן. לכן בקטע זה, השטן אומר: "עוֹר בְּעַד־עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ׃ אוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע אֶל־עַצְמוֹ וְאֶל־בְּשָׂרוֹ אִם־לֹא אֶל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ". השטן חושב שיראת האדם את אלוהים נובעת מכך שאלוהים העניק לאדם יתרונות רבים. בני אדם זוכים ביתרונות הודות לאלוהים, ולכן הם אומרים שאלוהים הוא טוב. אך אין זאת משום שאלוהים הוא טוב, אלא רק מפני שהאדם זוכה ליתרונות רבים כל כך, הוא יכול לירוא את אלוהים בדרך זו: ברגע אלוהים שולל ממנו את היתרונות האלה, הוא נוטש את אלוהים. בשל אופיו המרושע, השטן אינו מאמין שהאדם יכול באמת לירוא את אלוהים בליבו. בשל אופיו המרושע, הוא אינו יודע מהי קדושה, כל שכן מהי יראת כבוד. הוא אינו יודע מה פירוש להישמע לאלוהים או לירוא אותו. מכיוון שהוא אינו מכיר את הדברים האלה, הוא חושב שגם האדם אינו יכול לירוא את אלוהים. אימרו לי, האין השטן רשע? מחוץ לכנסייה שלנו, אף אחד ואחת מהדתות והזרמים, או הקבוצות הדתיות והחברתיות השונות אינם מאמינים בקיומו של אלוהים, ועוד פחות מכך הם מאמינים שאלוהים התגלם כבשר ודם ושהוא עושה את עבודת המשפט, ולכן הם חושבים שהדבר שאתה מאמין בו איננו אלוהים. אדם מופקר מסתכל סביבו ורואה בכל שאר בני האדם מופקרים, בדיוק כמוהו. אדם שכל הזמן משקר מסתכל סביבו ורואה רק רמייה ושקרים. אדם רשע תופס את כל האחרים כרשעים, ורוצה להילחם בכל מי שהוא רואה. אלה שיש להם מעט יושרה חושבים שכל האחרים ישרים, לכן הם תמיד מולכים שולל, מרומים, ואין שום דבר שהם יכולים לעשות בנדון. אני נותן את הדוגמאות האלה כדי שתדע בוודאות: אופיו המרושע של השטן אינו כורח זמני או משהו שנגרם על ידי הנסיבות, ואף אין זו התנהגות זמנית הנובעת מהיגיון או הקשר מסויימים. בהחלט לא! השטן אינו יכול שלא להיות כזה! הוא אינו יכול לעשות שום דבר טוב. גם כאשר הוא אומר דברים שנעים לשמוע, הוא רק מפתה אותך. ככל שדבריו נעימים, מנומסים ועדינים יותר, כך כוונותיו האמיתיות זדוניות ומרושעות יותר. אילו מין פנים ואיזה מין אופי השטן מפגין בשני הקטעים הללו? (חתרני, זדוני ומרושע.) התכונה המאפיינת העיקרית שלו היא רוע. מעל לכול, השטן הוא רוע וזדון.

כעת, משסיימנו לדבר על השטן, הבה נחזור לשוחח על אלוהינו. במהלך תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, מעט מאוד מדבריו הישירים תועדו בכתבי הקודש, והדברים שתועדו פשוטים מאוד. לכן הבה נתחיל מההתחלה. אלוהים ברא את האדם, ומאז הוביל את חייה של האנושות. בין שאלוהים נתן לאנושות ברכות, יצר חוקים ומצוות עבור האדם או ציין את כללי החיים השונים, האם אתם יודעים מה הייתה כוונתו של אלוהים בפעולות אלה? קודם כל, האם תוכלו לומר בוודאות שכל מה שאלוהים עושה הוא לטובת האנושות? ייתכן שמילים אלה ייראו לכם יומרניות וחלולות, אך אם נבחן את פרטיהן, האין כל דבר שאלוהים עושה נועד להוביל ולהדריך את האדם לחיים רגילים? בין אם זה כדי שהאדם ילך לפי כלליו או ישמור את חוקיו, מטרתו של אלוהים היא שהאדם לא יסגוד לשטן, ושהשטן לא יפגע באדם. זוהי האמת הבסיסית ביותר, וכך הוא פעל בהתחלה. בהתחלה, כאשר האדם לא הבין את רצונו של אלוהים, אלוהים קבע עבורו מספר חוקים וכללים פשוטים, וסיפק תנאים שכיסו כל היבט שניתן לחשוב עליו. תנאים אלה הם פשוטים, אך עם זאת, הם מכילים את רצונו של אלוהים. אלוהים מעריך, מוקיר ואוהב את האנושות בכל ליבו. אז האם נוכל לומר שליבו קדוש? האם נוכל לומר שליבו נקי? (כן.) האם לאלוהים יש כוונות נוספות כלשהן? (לא.) לפיכך, האם מטרה זו שלו נכונה וחיובית? במהלך עבודתו של אלוהים, לכל הכללים שיצר יש השפעה חיובית על האדם, והם סוללים את הדרך לאדם. אם כך, האם יש לאלוהים מחשבות אינטרסנטיות? האם יש לאלוהים מטרות נוספות בנוגע לאדם? האם הוא רוצה לנצל את האדם בצורה כלשהי? כלל וכלל לא. אלוהים פועל כפי שהוא אומר, ודבריו ומעשיו תואמים את אשר בליבו. אין לו כוונות נסתרות, אין לו מחשבות אינטרסנטיות. הוא לא עושה שום דבר למען עצמו, אלא עושה הכול למען האדם, ללא מטרות אישיות כלשהן. על אף שיש לו תוכניות וכוונות שהוא מיישם על האדם, הוא אינו עושה דבר מכל זה למען עצמו. כל דבר שהוא עושה נעשה אך ורק למען האנושות, כדי להגן על האנושות, כדי למנוע ממנה לתעות בדרך. לכן, האין ליבו טהור ויקר? האם יכול אתה לראות ולו שמץ מהלב היקר הזה אצל השטן? (לא.) אינך יכול לראות שמץ מכל זה אצל השטן, אינך יכול לראות זאת כלל. כל מה שאלוהים עושה מתגלה בצורה טבעית. הבה נתבונן באופן עבודתו של אלוהים. כיצד הוא עובד? האם אלוהים לוקח את חוקיו ודבריו וקושר אותם בחוזקה סביב ראשיהם של כל בני האדם, בדומה לכישוף חישוק הזהב^[א], וכופה אותם על כל בני האדם? האם הוא עובד בצורה זו? (לא.) אם כך, באיזו דרך אלוהים עושה את עבודתו? האם הוא מאיים? האם הוא מדבר איתכם בעקיפין? (לא.) כאשר אינך מבין את האמת, כיצד אלוהים מדריך אותך? הוא מאיר אותך באור, ואומר לך בבירור שמעשה כזה אינו תואם את האמת, ואז הוא אומר לך מה עליך לעשות. מתוך הדרכים האלה שבהן אלוהים עובד, איזה סוג של מערכת יחסים אתה מרגיש שיש לך עם אלוהים? האם אתה מרגיש שאלוהים הוא מעבר להשגתך? (לא.) אם כן, כיצד אתה מרגיש כשאתה רואה את דרכי הפעולה של אלוהים? דברי אלוהים אמיתיים באופן מיוחד ויחסיו עם האדם רגילים באופן מיוחד. אלוהים קרוב אליך במיוחד. אין שום מרחק בינך לבין אלוהים. כאשר אלוהים מדריך אותך, כאשר הוא דואג לך, עוזר לך ותומך בך, אתה מרגיש את נעימותו של אלוהים, את המכובדות שהוא משרה. אתה מרגיש את חמימותו וכמה הוא נפלא. אך כאשר אלוהים נוזף בך על שחיתותך או כאשר הוא שופט אותך ומטיל עליך משמעת על שמרדת נגדו, באיזו דרך אלוהים משתמש? האם הוא נוזף בך במילים? האם הוא מטיל עליך משמעת דרך סביבתך ודרך בני אדם, אירועים ודברים? (כן.) לאיזו רמה הטלת משמעת זו מגיעה? האם רמה זו של הטלת משמעת על ידו מגיעה לאותה רמה שבה השטן מזיק לאדם? (לא, היא מגיעה רק לרמה שאותה יכול האדם לשאת). אלוהים עובד בצורה עדינה, זהירה, אוהבת ודואגת, בצורה מדודה והולמת במיוחד. הצורה שבה הוא עובד אינה מעוררת בך רגשות עזים, כמו: "אלוהים חייב לתת לי לעשות את הדבר הזה" או "אלוהים חייב לתת לי לעשות את הדבר ההוא." אלוהים לעולם אינו מעורר בך רגשות כה עזים או מביא אותך להלך רוח עז במידה שגורמת לדברים להיות בלתי נסבלים. האין זה נכון? איך אתה מרגיש כאשר אתה מקבל את דברי השיפוט והייסור של אלוהים? איך אתה מרגיש כשאתה חש בסמכות ובכוח של אלוהים? האם אתה מרגיש שאלוהים הוא שמיימי ושלא ניתן לחללו? האם, בזמנים כאלה, אתה מרגיש מרחק בינך לבין אלוהים? האם אתה מפחד מאלוהים? לא. במקום זאת, אתה מרגיש יראת כבוד כלפי אלוהים. האין בני האדם חשים את כל הדברים האלה רק בזכות עבודתו של אלוהים? האם הם היו חשים כך כלפי עבודתו של השטן? בהחלט לא. אלוהים משתמש בדבריו, באמת שלו ובחייו כדי לדאוג לאדם ולתמוך בו ללא הרף. כאשר האדם חלש, כאשר הוא מדוכדך, אלוהים בהחלט אינו מדבר בקשיחות, ואינו אומר: "אל תרגיש מדוכדך. מדוע אתה מדוכדך? מדוע אתה חלש? איזו סיבה יש לך להיות חלש? אתה תמיד כה חלש, ואתה תמיד שלילי כל כך! מה הטעם לחיות? פשוט תמות ותגמור עם זה!" האם אלוהים עובד בצורה כזו? (לא.) האם לאלוהים יש הסמכות לפעול בצורה הזו? כן, יש לו. ובכל זאת אלוהים לא פועל בצורה זו. הסיבה לכך שאלוהים אינו פועל בצורה זו היא מהותו, מהות קדושתו של אלוהים. לא ניתן לבטא בבירור במשפט אחד או שניים את אהבתו של אלוהים לאדם ואת ההערכה וההוקרה שיש לו כלפי האדם. דברים אלה אינם נובעים מהתפארותו של האדם, אלא הם דברים שנובעים מפעולותיו הממשיות של אלוהים. זוהי התגלות מהותו של אלוהים. האם כל הדרכים האלה שבהן אלוהים עובד יכולות לגרום לאדם לראות את קדושתו של אלוהים? בכל הדרכים האלה שבהן אלוהים עובד, כולל כוונותיו הטובות של אלוהים, כולל ההשפעות שאלוהים חפץ להשיג באדם, כולל הדרכים השונות שאלוהים מאמץ כדי לעבוד על האדם, סוג העבודה שהוא עושה, והדברים שהוא רוצה שהאדם יבין – האם ראית רוע או עורמה כלשהם בכוונותיו הטובות של אלוהים? (לא.) לאור כל הדברים שאלוהים עושה, כל הדברים שאלוהים אומר, כל הדברים שהוא חושב בליבו, כמו גם המהות שהוא חושף – האם נוכל לקרוא לאלוהים קדוש? (כן.) האם מישהו אי-פעם ראה את הקדושה הזו בעולם או בעצמו? פרט לאלוהים, האם אי-פעם נוכחת בקדושה זו באדם כלשהו או בשטן? (לא.) לאור כל מה שאמרנו עד כה, האם נוכל לכנות את אלוהים האל הייחודי והקדוש עצמו? (כן.) כל מה שאלוהים נותן לאדם, לרבות דבריו של אלוהים, הדרכים השונות שבהן אלוהים עובד על האדם, הדברים שאלוהים אומר לאדם, מזכיר לאדם, מייעץ ומעודד, הכול נובע ממהות אחת: קדושתו של אלוהים. לולא היה אל קדוש כזה, אף אדם לא יכול היה למלא את מקומו ולעשות את העבודה שהוא עושה. האם אי-פעם שקלתם באילו תנאים הייתם חיים אילו אלוהים היה מוסר את בני האדם לשטן? האם כולכם הייתם יושבים כאן בריאים ושלמים? האם גם אתם הייתם אומרים: "מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ"? האם הייתם מתרברבים, מתחצפים ומתפארים כל כך ללא בושה מול אלוהים, מתהלכים סביב בגאווה ומדברים כך? ללא צל של ספק, הייתם עושים זאת! גישתו של השטן כלפי האדם מאפשרת לאדם לראות שאופיו ומהותו של השטן שונים לגמרי מאלוהים. מה במהותו של השטן הוא ההיפך מקדושתו של אלוהים? (רשעותו.) אופיו המרושע של השטן הוא ההיפך מקדושתו של אלוהים. הסיבה לכך שמרבית בני האדם אינם מזהים את ביטוי זה של אלוהים ואת מהות קדושתו של אלוהים, היא שהם חיים בתחומו של השטן, בתוך שחיתותו של השטן, ובמתחם מגוריו של השטן. הם אינם יודעים מהי קדושה וכיצד להגדיר קדושה. גם כאשר אתה תופס את קדושתו של אלוהים, אינך יכול להגדירה בוודאות כקדושתו של אלוהים. זהו פער בהכרתו של האדם את קדושתו של אלוהים.

איזה סוג של מאפיין מייצג נראה בעבודתו של השטן על האדם? עליך להיות מסוגל ללמוד זאת מניסיונך – המאפיין המייצג הבולט ביותר של השטן, הדבר שהוא עושה שוב שוב, הדבר שהוא מנסה לעשות לכל אדם ואדם. ייתכן שאינכם יכולים לראות את המאפיין הזה, ולכן אינכם חשים עד כמה מפחיד ונתעב הוא השטן. האם מישהו יודע מהו מאפיין זה? (כל מה שהוא עושה, הוא עושה כדי להזיק לאדם.) כיצד הוא מזיק לאדם? האם תוכלו לפרט עבורי? (הוא מפתה, מסית ומשדל את האדם.) זה נכון, אלו הן כמה דרכים שבהן המאפיין הזה מתבטא. השטן גם משלה, תוקף ומאשים את האדם – כל אלה הן אופני ביטוי. האם יש דברים נוספים? (הוא משקר.) לרמות ולשקר הן פעולות טבעיות עבור השטן. הוא עושה זאת לעתים כה קרובות עד שהשקרים נובעים מפיו מבלי שהוא יצטרך לחשוב עליהם. עוד משהו? (הוא מחרחר ריבים.) נקודה זו אינה חשובה כל כך. כעת אתאר משהו שיטיל עליכם אימה, אך אינני עושה זאת כדי להפחיד אתכם. אלוהים עובד על האדם ומוקיר את האדם גם בגישתו וגם בליבו. לעומתו, האם השטן מוקיר את האדם? לא, הוא אינו מוקיר את האדם. להיפך, הוא משקיע מחשבה רבה בגרימת נזק לאדם. האין זה כך? כשהוא חושב על פגיעה באדם, מהו הלך הרוח שלו? של דחיפות? (כן.) אם כך, בכל הנוגע לעבודתו של השטן על האדם, יש לי שני ביטויים שיכולים לתאר בתמצות את אופיו הזדוני והמרושע של השטן, שיכולים לאפשר לכם להכיר באמת את נתעבותו של השטן: בגישתו של השטן לאדם, הוא תמיד רוצה להחזיק ולשלוט בו, בכל אחד ואחד, עד שהוא מגיע למצב שבו הוא שולט באדם באופן מוחלט ומזיק לו מאוד, וזאת כדי שיוכל להשיג את מטרתו ולהגשים את שאיפתו הפרועה. מהי משמעות הביטוי "לכבוש בכוח"? האם זה קורה בהסכמתך או שלא בהסכמתך? האם זה קורה בידיעתך או שלא בידיעתך? התשובה היא שזה קורה לגמרי לא בידיעתך! זה קורה במצבים שבהם אינך מודע, לפעמים אפילו בלי שאמר או עשה לך דבר, בלי תנאים מקדימים, בלי הקשר – שם נמצא השטן, סביבך, מקיף אותך. הוא מחפש הזדמנות שאותה יוכל לנצל, ואז הוא כובש אותך בכוח, משתלט עליך, ומשיג את מטרתו לשלוט בך לחלוטין ולהזיק לך. זוהי המטרה האופיינית וההתנהגות האופיינית ביותר של השטן במלחמתו לקחת את האנושות מידי אלוהים. איך אתם מרגישים כאשר אתם שומעים זאת? (אחוזי אימה ומפוחדים.) האם אתם נגעלים? (כן.) כאשר אתם חשים כך, האם אתם חושבים שהשטן חסר בושה? כאשר אתם חושבים שהשטן חסר בושה, האם אתם נגעלים מבני האדם סביבכם שתמיד רוצים לשלוט בכם, אלה עם השאיפות הפרועות למעמד ובעלי האינטרסים? (כן.) אם כך, באילו שיטות השטן משתמש כדי לכבוש את האדם ולהשתלט עליו? האם זה ברור לכם? כאשר אתם שומעים את שני המונחים האלה "כיבוש בכוח" ו"השתלטות", אתם חשים גועל ואתם יכולים להרגיש את הרוע שבמילים אלו. ללא הסכמתך וללא ידיעתך השטן משתלט עליך, כובש אותך בכוח ומשחית אותך. מה אתה מרגיש בלבך? האם אתה מרגיש תיעוב וגועל? (כן.) כאשר אתה מרגיש את התיעוב והגועל כלפי דרכיו של השטן, מה אתם מרגיש כלפי אלוהים? (הכרת תודה.) הכרת תודה לאלוהים על שהושיע אותך. אז עכשיו, ברגע זה, האם יש בך תשוקה או רצון לאפשר לאלוהים לשלוט בכל מה שהנך ובכל מה שיש לך? (כן.) באיזה הקשר אתה עונה כך? האם אתה אומר "כן" מפני שאתה חושש שהשטן יכבוש אותך בכוח וישלוט בך? (כן.) אסור לך להחזיק בגישה כזו. היא אינה נכונה. אל תפחד, אלוהים נמצא כאן. אין שום דבר לפחד ממנו. ברגע שהבנתם את המהות המרושעת של השטן, צריכה להיות לכם הבנה מדוייקת יותר או הוקרה עמוקה יותר לאהבתו של אלוהים, לכוונותיו הטובות של אלוהים, לחמלתו וסובלנותו של אלוהים כלפי האדם ולטבעו הצודק. השטן כה נתעב, אך אם עובדה זו עדיין אינה מעוררת את אהבתך לאלוהים, את אמונתך וביטחונך בו, איזה מין בן אדם אתה? האם אתה מוכן לתת לשטן להזיק לך? אחרי שראינו את הרשעות והכיעור של השטן, הבה נפנה ונביט באלוהים. האם הכרתך את אלוהים השתנתה עכשיו? האם נוכל לומר שאלוהים הוא קדוש? האם נוכל לומר שאלוהים הוא ללא רבב? "אלוהים הוא קדושה ייחודית" – האם התיאור הזה מתאים לאלוהים? (כן.) בעולמנו ובקרב כל הדברים, רק אלוהים עצמו יכול להתאים להבנה הזו של האדם, נכון? האם יש אחרים? (לא.) אם כך, מה בדיוק אלוהים נותן לאדם? האם הוא נותן לך רק מעט טיפול, דאגה והתחשבות, מבלי שתהיה מודע לכך? מה אלוהים נתן לאדם? אלוהים נתן לאדם חיים, נתן לו הכול, והעניק זאת לאדם ללא תנאים, מבלי לדרוש בתמורה דבר, ללא שום כוונה נסתרת. הוא משתמש באמת, בדבריו ובחייו כדי להוביל ולהדריך את האדם, להרחיק אותו מפגיעתו של השטן, מפיתוייו ותמריציו של השטן, ולאפשר לאדם לראות בבהירות את אופיו המרושע של השטן ואת פניו המבחילות. האם אהבתו ודאגתו של אלוהים לאנושות אמיתיות? האם הן דבר-מה שכל אחד מכם יכול לחוות? (כן.)

היזכרו בדרך שבה חייכם התנהלו עד כה, בכל העבודה שאלוהים עשה למענך במהלך כל השנים שבהן האמנת. בין שאתה מרגיש זאת בעוצמה ובין שלא, האם לא היו אלה הדברים ההכרחיים ביותר עבורך? האין זה הדבר לו נזקקת יותר מכול? (כן.) האין זו האמת? האין אלו החיים? (כן.) האם אלוהים העניק לך אי פעם נאורות ואז ביקש ממך לתת לו משהו בתמורה לכל מה שנתן? (לא.) מהי אם כך מטרתו של אלוהים? מדוע הוא עושה זאת? האם מטרתו של אלוהים היא לכבוש אותך? (לא.) האם אלוהים רוצה לשבת על כס מלכותו בליבם של בני האדם? (כן.) מהו אם כן ההבדל בין עלייתו של אלוהים על כס מלכותו לבין כיבושו בכוח של השטן? אלוהים רוצה לזכות בליבם של בני האדם, הוא רוצה לכבוש את ליבם של בני האדם – למה הכוונה? האם הכוונה היא שאלוהים רוצה שבני האדם יהפכו לבובות שלו, למכונות שלו? (לא.) אם כן, מהי מטרתו של אלוהים? האם יש הבדל בין רצונו של אלוהים לכבוש את ליבם של בני האדם לבין כיבושו בכוח של השטן והשליטה באדם? (כן.) מהו ההבדל? האם תוכל לומר לי בבירור? (השטן עושה זאת בכוח, ואילו אלוהים מאפשר לאדם לבחור בכך). האם זהו ההבדל? מה התועלת שיש לאלוהים בלבך? ומהי התועלת שיש לאלוהים בשליטה בך? איך אתם מבינים בלבכם את המילים "אלוהים כובש את לבם של בני האדם"? עלינו להיות הוגנים באופן שבו אנחנו מדברים כאן על אלוהים, אחרת אנשים תמיד לא יבינו, ויחשבו: "אלוהים תמיד רוצה לכבוש אותי. לשם מה הוא רוצה לכבוש אותי? איני רוצה להיכבש, אני רק רוצה להיות אדון לעצמי! אתם אומרים שהשטן כובש בני אדם, אך אלוהים גם הוא כובש בני אדם: האין זה אותו הדבר? איני רוצה לאפשר לאף אחד לכבוש אותי. אני אני!" מהו ההבדל כאן? חשבו על זה קצת. אני שואל אתכם, האם הביטוי "אלוהים כובש את האדם" הוא ביטוי ריק מתוכן? האם כיבושו של אלוהים את האדם פירושו שהוא חי בלבך? האם אלוהים שולט בכל מילה וכל פעולה שלך? אם הוא אומר לך לשבת, האם אתה לא מעז לעמוד? אם הוא אומר לך ללכת מזרחה, האם אתה לא מעז ללכת למערב? האם זוהי משמעותו של כיבוש? (לא. אלוהים רוצה שהאדם יביא לידי ביטוי את מה שיש לאלוהים ואת מה שאלוהים הינו.) במשך השנים הללו שבהן אלוהים ניהל את בני האדם, בעבודתו על האדם עד לשלב סופי זה, איך היו אמורים כל הדברים שאמר להשפיע על בני האדם? האם ההשפעה היא שהאדם יביא לידי ביטוי את מה שיש לאלוהים ואת מה שאלוהים הינו? כאשר בוחנים את המשמעות המילולית של המשפט "אלוהים כובש את לב האדם", נדמה שאלוהים לוקח את ליבו של האדם וכובש אותו, חי בו, ואינו יוצא ממנו. הוא נהיה לאדון ליבם של בני האדם ויכול לשלוט בלב האדם ולתמרן אותו לפי רצונו, כך שהאדם יהיה מוכרח לעשות כל דבר שאלוהים יאמר לו. במובן זה, נדמה שכל אדם יכול להיות אלוהים ולהיות מצויד במהותו ובטבעו של אלוהים. לפיכך, במקרה זה, האם האדם יכול גם לבצע מעשים אלוהיים? האם "כיבוש" יכול להיות מוסבר בצורה כזו? (לא.) מהו אם כן ההסבר? אשאל אתכם: האם כל הדברים שאלוהים אומר לאדם והאמת שהוא מספק לאדם הם גילוי מהותו של אלוהים ושל מה שיש לו ומה שהינו? (כן.) זה נכון בהחלט. אך האם זה הכרחי שאלוהים יישם בפועל את כל המילים שהוא סיפק לאדם, ויחזיק בהן? חישבו על זה רגע. כאשר אלוהים שופט את האדם, מאיזו סיבה הוא עושה זאת? מאין הגיעו המילים האלה? מהו תוכן הדברים שאלוהים אומר כאשר הוא שופט את האדם? על מה הם מבוססים? האם הם מבוססים על טבעו המושחת של האדם? (כן.) אם כך, האם ההשפעה שמושגת בשיפוט האדם על ידי אלוהים מבוססת על מהותו של אלוהים? (כן.) אם כך, האם "כיבוש האדם" על ידי אלוהים הוא ביטוי ריק מתוכן? בהחלט לא. אז מדוע אלוהים אומר את הדברים האלה לאדם? מהי מטרתו כאשר הוא אומר דברים אלה? האם הוא רוצה להשתמש בדברים אלו כדי לשרת כחיי האדם? (כן.) אלוהים רוצה להשתמש בכל האמת שהוא דיבר בדברים אלה כדי לפעול כחיי האדם. האם האדם יכול להישמע לאלוהים לאחר שהוא הופך את כל האמת הזו ואת דבריו של אלוהים לחייו? האם האדם יכול אז לירוא את אלוהים? האם האדם יכול לסור מרע? כאשר האדם מגיע לשלב זה, האם הוא יכול להישמע לריבונותו של אלוהים ולהסדריו? האם אז האדם נמצא בעמדה המאפשרת לו להישמע לסמכותו של אלוהים? כאשר אנשים כמו איוב או פטרוס מגיעים לסוף דרכם, כאשר ניתן לומר שחייהם הגיעו לבגרות, כאשר יש להם הבנה אמיתית של אלוהים – האם השטן עדיין יכול להסיט אותם מדרך הישר? האם השטן עדיין יכול לכבוש אותם? האם השטן עדיין יכול לשלוט בהם? (לא.) אם כך, איזה מין אדם הוא זה? האם זהו אדם שנפל לחלוטין בנחלתו של אלוהים? (כן.) ברמה זו של משמעות, איך אתם תופסים אדם שכזה שנפל לגמרי בנחלתו של אלוהים? מנקודת המבט של אלוהים, בנסיבות האלה הוא כבר כבש את ליבו של אדם זה. אך מה מרגיש אדם זה? האם דברי אלוהים, סמכותו של אלוהים ודרכו של אלוהים הופכים לחיים באדם, וחיים אלה ממלאים אז את כל-כולו, וגורמים לכך שמהותו ומה שהוא מביא לידי ביטוי מספיקים כדי להשביע את רצונו של אלוהים? מנקודת מבטו של אלוהים, האם ליבם של בני האדם נכבש על ידו ברגע זה? (כן.) כיצד אתם מבינים את רמת המשמעות הזו עכשיו? האם זוהי רוח אלוהים הכובשת אותך? (לא. דברי אלוהים כובשים אותנו.) זוהי דרכו של אלוהים ודבר האל שהופכים לחייך, וזו האמת שהפכה לחייך. בזמן זה, לאדם יש חיים הנובעים מאלוהים, אך איננו יכולים לומר שחיים אלה הם חייו של אלוהים. במילים אחרות, איננו יכולים לומר שהחיים שהאדם צריך להפיק מדברו של אלוהים הם חיי אלוהים. לכן אין זה משנה כמה זמן האדם היה חסיד של אלוהים, אין זה משנה כמה מילים האדם קיבל מאלוהים, האדם לעולם לא יוכל להפוך לאלוהים. גם אם יום אחד אלוהים יאמר: "כבשתי את לבך, עכשיו אתה מחזיק בחיי", האם תרגיש שאתה אלוהים? (לא.) למה תהפוך אז? האם לא יהיה לך ציות מוחלט לאלוהים? האם לבך לא יהיה מלא בחיים שאלוהים העניק לך? זה יהיה ביטוי רגיל מאוד של כיבוש לב האדם על ידי אלוהים. זוהי עובדה. כאשר בוחנים את העניין מהזווית הזו, האם האדם יכול להפוך לאלוהים? כאשר האדם יהיה מסוגל להביא לידי ביטוי את מציאות דבריו של אלוהים ויהפוך לירא אלוהים וסר מרע, האם אז יהיו ברשותו מהות החיים והקדושה של אלוהים? בהחלט לא. אין זה משנה מה יקרה, בסופו של דבר האדם הוא עדיין אדם. אתה ברייה. כאשר אתה מקבל את דברי אלוהים מאלוהים ומקבל את דרכו, אתה רק מחזיק בחיים הנובעים מדברי אלוהים, אתה הופך למישהו שאלוהים משבח אותו, אבל לעולם לא תהיה לך את מהות החיים של אלוהים, קל וחומר את קדושתו של אלוהים.

נחזור כעת לנושא שעליו דיברנו. תוך כדי דיון שאלתי אתכם שאלה – האם אברהם היה קדוש או לא? האם איוב קדוש? (לא.) ה"קדושה" הזאת מייצגת את מהותו וטבעו של אלוהים והאדם רחוק מלהיות ניחן בהם. האדם אינו מחזיק במהות או בטבע של אלוהים. גם כאשר האדם חווה את כל דבריו של אלוהים וצויד במציאות שלהם, הוא בכל זאת לא יוכל לעולם להחזיק במהות הקדושה של אלוהים. האדם הוא אדם. אתם מבינים זאת, נכון? אם כך, כיצד אתם מבינים עכשיו את הביטוי "אלוהים כובש את לב האדם"? (אלה דברי אלוהים, דרכו של אלוהים והאמת שלו שהופכים להיות חיי האדם.) שיננתם את הדברים הללו. אני מקווה שתהיה לכם הבנה עמוקה יותר. ייתכן שיהיה מי שישאל: "אם כן, מדוע לומר ששליחיו ומלאכיו של אלוהים אינם קדושים?" מה אתם חושבים על שאלה זו? אולי לא חשבתם על כך בעבר. אשתמש בדוגמא פשוטה: כאשר אתה מפעיל רובוט, הוא יכול לרקוד ולדבר, ואתה יכול להבין מה הוא אומר. אתה יכול לומר שהוא חמוד ושהוא נמרץ, אך הרובוט לא יבין זאת מפני שאין לו חיים. כאשר אתה מנתק את מקור החשמל שלו, האם הוא עדיין יכול לנוע? כאשר הרובוט הזה מופעל, אתה יכול לראות שהוא נמרץ וחמוד. אתה מבצע הערכה שלו, בין אם מדובר בהערכה יסודית או הערכה שטחית, אך בכל מקרה, אתה יכול לראות שהוא זז. אך כאשר אתה מנתק את אספקת החשמל שלו, האם אתה רואה בו איזושהי אישיות? האם נראה שיש לו מהות כלשהי? האם אתם מבינים את המשמעות של מה שאני אומר? כלומר, על אף שהרובוט יכול לזוז ולעצור, לעולם לא תוכל לתאר אותו כבעל מהות כלשהי. האין זו עובדה? לא נוסיף לדון בנושא זה. די לכם בכך שאתם מבינים את המשמעות הכללית. הבה נסיים את השיתוף שלנו כאן. להתראות!

17 בדצמבר, 2013

הערות שוליים:

א. "כישוף חישוק הזהב" הוא כישוף של הנזיר טאנג סאנדזאנג ברומן הסיני "מסע אל המערב". הוא משתמש בכישוף זה כדי לשלוט בסון ווקונג בכך שהוא מהדק חישוק מתכתי סביב ראשו של האחרון, גורם לו לכאבי ראש קשים, ובכך מכפיף אותו לשליטתו. הדבר היה למטפורה לדבר שכובל את האדם.