כיצד להכיר את טבע האדם? מה מרכיב את טבע האדם? אתה מכיר רק את החסרונות, הפגמים, הכוונות, התפיסות, השליליות והמרדנות של האדם, אך אינך מסוגל לגלות את הדברים שבבסיס טבעו של האדם. אתה מכיר רק את השכבה החיצונית, מבלי יכולת לגלות את המקור שלה, וזה אינו מהווה ידע לגבי טבעו של האדם. יש אנשים שמודים בחסרונותיהם ובשליליות שלהם, ואומרים, "אני מבין את הטבע שלי. אני מכיר בגאוותנות שלי. האם זה לא אומר שאני מכיר את הטבע שלי?" גאוותנות היא חלק מטבע האדם, זה נכון. אולם, לא מספיק להכיר בכך במובן הדוקטרינרי. מה זה אומר שאדם מכיר את הטבע של עצמו? איך אפשר להכיר אותו? מאילו היבטים הוא מוכר? איך אפשר להבין את טבעו של אדם באופן ספציפי מהדברים שאותם הוא מגלה? קודם כול, אפשר לראות את טבעו של אדם לפי תחומי העניין שלו. למשל, יש כאלה שמעריצים במיוחד אנשים מפורסמים ומוכרים, יש כאלה שאוהבים ספציפית זמרים או כוכבי קולנוע, ויש כאלה שנהנים במיוחד לשחק משחקים. לפי העדפות אלו, אנו יכולים לראות את טבעם של אותם אנשים. הנה דוגמה פשוטה: אנשים מסוימים עשויים להעריץ זמר מסוים. עד כמה הם מעריצים אותו? עד כדי כך שהם אובססיביים לכל תנועה, חיוך ומילה של אותו זמר. הם מתקבעים על הזמר הזה, ואפילו מצלמים את כל מה שהוא לובש ואז גם מחקים אותו. איזו בעיה מראה רמת הערצה כזו כלפי אדם? זה מראה שלאדם כזה יש רק דברי כפירה בליבו, ושאין בו אמת, אין בו דברים חיוביים, ועוד יותר מכך, אין לו את אלוהים בליבו. כל הדברים עליהם אדם זה חושב, אותם הוא אוהב ומחפש הם של השטן. הדברים האלה מעסיקים את ליבו של האדם הזה והוא מתמסר אליהם. האם תוכלו לומר מהי מהות טבעו? כאשר מישהו אוהב דבר מסוים באופן קיצוני, אזי הדבר הזה יכול להפוך להיות כל חייו ולהעסיק את ליבו, להוכיח באופן מלא שהאדם הזה הוא עובד אלילים שאינו רוצה באלוהים ובמקום זאת אוהב את השטן. לכן, ניתן להסיק שטבעו של אדם כזה הוא טבע שאוהב את השטן וסוגד לו, אינו אוהב את האמת ואינו רוצה את אלוהים. האם זו לא הדרך הנכונה בה יש לראות את טבעו של אדם? זו בהחלט הדרך הנכונה. כך יש לנתח את טבעו של אדם. לדוגמה, יש אנשים שמעריצים במיוחד את פאולוס. הם אוהבים לצאת, לשאת נאומים ולעבוד, הם אוהבים להשתתף בכינוסים ולהטיף, והם אוהבים כשאנשים מקשיבים להם, סוגדים להם וסובבים סביבם. הם אוהבים לתפוס מקום בליבם של אחרים, והם מודים על כך כאשר אחרים מעריכים את התדמית שהם מציגים. הבה ננתח את טבעם על פי ההתנהגויות הללו. מהו טבעם? אם הם באמת מתנהגים כך, אז די בכך כדי להראות שהם גאוותנים ויהירים. הם אינם סוגדים לאלוהים כלל; הם מחפשים מעמד גבוה יותר ומבקשים להיות בעלי סמכות על אחרים, לשלוט בהם ולתפוס מקום בליבם. זהו צלמו הקלאסי של השטן. היבטי טבעם הבולטים הם גאוותנות ויהירות, חוסר נכונות לסגוד לאלוהים ורצון שאחרים יסגדו להם. התנהגויות כאלה יכולות לתת לכם מבט ברור מאוד לגבי טבעם. למשל, יש אנשים שאוהבים מאוד לנצל דברים בצורה לא הוגנת על חשבון אחרים, ואנשים אלה מחפשים להגשים את האינטרסים שלהם בכל עניין. כל דבר שהם עושים חייב להועיל להם, אחרת הם לא יעשו אותו. הם לא יטרחו עם אף עניין, אלא אם כן זה נותן להם יתרון מסוים, ומאחורי המעשים שלהם תמיד יש מניעים נסתרים. הם אומרים דברים טובים על כל מי שמועיל להם, והם מקדמים את כל מי שמחמיא להם. גם כאשר לאנשים האהובים עליהם יש בעיות, הם יגידו שהאנשים האלה צודקים וינסו מאוד להגן עליהם ולחפות עליהם. מהו טבעם של אנשים כאלה? דרך ההתנהגויות האלה ניתן לראות את טבעם בצורה ברורה לגמרי. הם שואפים להשיג יתרונות לא הוגנים באמצעות מעשיהם, תוך כדי התנהלות עסקנית מתמשכת בכל סיטואציה, ואפשר להיות בטוחים שטבעם הוא כזה אשר חומד רווח בכל מאודו. הם חושבים רק על עצמם בכל דבר שהם עושים. הם לא ישכימו קום אלא אם כן יועיל להם לעשות כך. הם האנשים האנוכיים ביותר, והם לחלוטין לא יודעים שובע. טבעם מתבטא באמצעות אהבתם לרווח וחוסר אהבה מוחלט לאמת. יש גברים שנשבים בקסמן של נשים, ותמיד מפלרטטים איתן בכל מקום שאליו הם הולכים. נשים יפות הן מושא חיבתם של אנשים כאלה והן זוכות להערכה הגבוהה ביותר בליבם. הם מוכנים למסור את נפשם ולהקריב הכול, למען נשים יפות; נשים הן שממלאות את ליבם. מה טבעם של הגברים האלה? טבעם הוא לאהוב נשים יפות, לסגוד להן ולאהוב רשעות. הם תאוותנים בעלי טבע מרושע וחמדני. למה אני אומר שזהו טבעם? מעשיהם חושפים טבע חמדני. התנהגויות אלו אינן עבירות מזדמנות בלבד, ואנשים כאלה אינם גרועים רק במעט מאנשים רגילים, אלא, הם בהדרגה הפכו ממוקדים לחלוטין בדברים אלה, שהפכו להיות עצם טבעם ותמציתם. לפיכך, דברים אלו הפכו לגילויים של טבעם. המרכיבים של טבעו של אדם מתגלים ללא הרף. כל דבר שאדם עושה, ולא משנה מהו, יכול לגלות את טבעו של אותו אדם. לאנשים יש מניעים ומטרות משלהם בכל אשר הם עושים, ובין אם מדובר בכנסת אורחים, בנשיאת הבשורה או בעבודה מכל סוג אחר, הם יכולים לגלות את מרכיבי טבעם מבלי שהם מודעים לכך בכלל, מכיוון שטבעו של אדם הוא חייו, ואדם מונע בידי טבעו לכל אורך חייו. טבעו של אדם אינו מתגלה רק מדי פעם או במקרה – הוא מסוגל לייצג לחלוטין את תמציתו של אותו אדם. כל דבר שזורם בעצמותיהם ובדמם של אנשים מייצג את טבעם ואת חייהם. יש אנשים שאוהבים נשים יפות, אחרים אוהבים כסף. יש כאלה שיש להם אהבה מיוחדת למעמד, ואחרים מוקירים במיוחד מוניטין ואת התדמית האישית שלהם. יש כאלה שאוהבים או מעריצים במיוחד אלילים, ואנשים אחרים הם יהירים וגאוותנים במיוחד, אינם נכנעים לאיש בליבם וחותרים למעמד – הם אוהבים להתבלט מעל לאחרים ולרכוש סמכות עליהם. הטבע האנושי הוא מגוון מאוד. הוא שונה מאדם לאדם, אך היסודות המשותפים הם התנגדות לאלוהים ובגידה בו. מבחינה זו, הם כולם זהים.

באשר לדרך המאפשרת לדעת מהו טבעו של אדם, הבה נבחן עוד כמה דוגמאות. קחו למשל את האנוכיות. ניתן לומר כי אנוכיות היא מרכיב בטבעו של אדם. לכל אחד יש את המרכיב הזה בתוכו. יש אנשים שהם אנוכיים להחריד, אנוכיים בצורה קיצונית, ובכל עניין הם חושבים רק על עצמם, מחפשים רק רווח אישי ולא מתחשבים באחרים כהוא זה. האנוכיות הזו מייצגת את טבעם. כל אחד הוא אנוכי במידת מה, אבל יש הבדל. בזמן התרועעות עם אחרים, אנשים מסוימים יכולים לשמור על אחרים ולטפל בהם, הם יכולים לדאוג להם ולהתחשב בהם בכל דבר שהם עושים. עם זאת, יש אנשים שאינם כאלה. אנשים אלו הם אנוכיים במיוחד ותמיד קטנוניים כאשר הם מארחים אחים ואחיות. הם נותנים לקרובי משפחתם את האוכל הטוב ביותר עם המנות הגדולות ביותר, ולאחים ולאחיות הם נותנים את המנות הקטנות יותר של האוכל שפחות מעורר תיאבון. כשקרובי המשפחה שלהם מגיעים, הם דואגים לכך שיהיה להם נוח ביותר. עם זאת, כאשר אחים ואחיות מגיעים, הם נאלצים לישון על הרצפה. הם חושבים שדי בכך שהם מאפשרים לאחים ולאחיות להישאר לישון בזמן ביקורים. כאשר אחים ואחיות חולים או נתקלים בקושי אחר, אנשים כאלה אפילו לא מקדישים להם מחשבה, ומתנהגים כאילו אינם שמים לב. לאנשים כאלה לא אכפת מאחרים ואין להם שמץ של דאגה כלפי אחרים. הם דואגים רק לעצמם ולקרובי משפחתם. הטבע האנוכי הזה שלהם הוא שקובע את חוסר הנכונות שלהם לדאוג לאחרים. הם מרגישים שטיפול באחרים כרוך בהפסדים ומהווה מטרד רציני. יש אנשים שיגידו, "אדם אנוכי לא יודע להתחשב באחרים". זה לא נכון. אם אנשים אנוכיים לא יודעים להתחשב, מדוע, אם כן, הם טובים כל כך לקרובי משפחתם ומפגינים התחשבות מלאה בצרכיהם? למה הם יודעים מה חסר להם עצמם ומה מתאים ללבוש או לאכול בזמן מסוים? למה הם לא מסוגלים להיות כאלה עבור אחרים? למעשה הם מבינים הכול, אבל הם אנוכיים ומתועבים. זה נקבע על פי טבעם. אנשים אנוכיים אינם מסוגלים להתייחס לאחרים בצורה הוגנת. יש גם היבט של רשעות. בית האלוהים קבע שיש להרחיק את כל אלה שנואפים באופן קבוע. אבל עבור אנשים מסוימים, זו הייתה רק עבירה רגעית. האם צריך לטפל בהם בדיוק כמו באלה שנואפים באופן קבוע? זהו עניין עקרוני. אלה שנאפו מדי פעם אינם יכולים להיחשב אנשים בעלי טבע מרושע. אם מישהו מפלרטט באופן עקבי עם המין השני בכל מקום אליו הוא הולך, והוא חסר בושה ואין לו מוסר בכל הנוגע ליחסי אנוש, אזי מדובר באדם רשע, וטבעו הוא של רשע. אדם כזה יחשוף את טבעו ולא משנה אילו פעולות יבצע או איזו עבודה יעשה. הטבע שלו הוא בלתי נשלט, וליבו מלא בדברי זוהמה שכאלה. הוא מפלרטט עם המין השני בכל מקום שאליו הוא הולך, וגם אם הוא מפסיק לזמן מה, הוא עושה זאת כי הסביבה לא מאפשרת זאת או כי אין לו בנות זוג מתאימות. דברים מטבעו של אדם יכולים להתגלות בכל זמן ובכל מקום; שום דבר אינו מגביל אותו. יש אנשים שאוהבים במיוחד בגדים, יופי ויוהרה; הם יהירים ביותר. הם מחליפים בגדים מספר פעמים ביום. הם בודקים כדי לראות מי לובש בגדים יפים ומי מתלבש היטב, ואם הם לא יכולים להשיג את הדברים האלה, הם לא מצליחים לישון, והם ילוו כסף או ישלמו כל מחיר כדי להשיג את הדברים האלה. אם הם לא יכולים להשיג את הדברים האלה, הם עלולים לאבד כל עניין באמונה באלוהים, להפסיק לרצות להשתתף בפגישות, ולאבד את הרצון לקרוא את דברי האל. דברים אלה הם כל מה שמעסיק אותם. הם לא יכולים לחשוב על שום דבר אחר. אנשים כאלה הם יהירים במיוחד, הרבה יותר מהאדם הממוצע. זה נמצא בטבעם ובעצמותיהם. עצם טבעם הוא יהיר. מאפייני טבעו של אדם אינם מתגלים ברגע של חולשה, אלא מתגלים בעקביות. לא משנה מה אנשים עושים, הם נושאים את מרכיבי טבעם. גם כאשר לא רואים אותם בבירור מבחוץ, עדיין יש בתוכם דברי טומאה. אם אדם ערמומי מדבר בכנות, למעשה ישנה עדיין משמעות נסתרת מאחורי דבריו. דבריו עדיין נגועים בערמומיות. אדם ערמומי מתנהג בערמומיות עם כולם, גם עם קרובי משפחתו וגם עם ילדים. לא משנה כמה תנהגו כלפיו בכנות, הוא ינהג כלפיכם בערמומיות. זהו פרצופו האמיתי, זהו טבעו בדיוק, זה לא דבר שקל לשנות, וכך זה תמיד יהיה. אדם ישר אומר לפעמים דברים מעוותים וערמומיים, אבל הוא בדרך כלל ישר, הוא פועל יחסית בכנות, הוא אינו מנצל אחרים בזמן מפגש איתם, והוא אינו מחפש לבחון אחרים בזמן שהוא מדבר איתם. הוא יכול להיפתח ולשתף את אשר על ליבו בפני אחרים, וכל השאר אומרים שהוא אדם הגון. כאשר לעיתים הוא אומר דברים ערמומיים, זהו רק צביונו המושחת שחושף את עצמו. זה לא מייצג את הטבע שלו כי הוא אינו אדם ערמומי. לכן, בכל מה שנוגע לטבעו של אדם, עליכם להבין מה הם מרכיבי אותו טבע ומהו הצביון המושחת. אתם חייבים להיות מסוגלים להבחין בבירור בין השניים. עכשיו, כשאנשים מתבקשים לנתח את הטבע שלהם עצמם, יש שיגידו: "לפעמים אני אומר דברים קשים" או "אני לא מתורבת ולא יודע איך להתנהג" או "לפעמים בעת ביצוע חובותיי מתקיימים דברי טומאה", אבל הם לא מדברים על מהות טבעם או על האם האנושיות שלהם טובה. הם תמיד נמנעים מדברים כאלה, והם לא יכולים להכיר את עצמם באמת. זה לא מקובל כל הזמן להסתתר ולפחד מהשפלה. יש לחפור החוצה את מה שמאפיין את הטבע שלך. אם אי אפשר לחפור אותו החוצה, אז אי אפשר להבין אותו, ואם אי אפשר להבין אותו אז אי אפשר לשנות אותו. אתה חייב להיות מאוד קפדן בכל הנוגע להכרת עצמך. אסור לך לרמות את עצמך, ואתה לא יכול להתנהל באדישות בכל הקשור לזה.

הבנת הטבע שלך כרוכה בעיקר בהבנה של איזה סוג אדם אתה באמת. סוג האדם שאתה מעיד על סוג הטבע שלך. למשל, כאשר נאמר על מישהו שהוא אדם כזה או אחר זה הכי מעיד על הטבע שלו. סוג טבעו של אדם קובע את סוג האדם שהוא. טבעו של אדם הוא חייו. איך תוכל לראות מהו טבעו של אדם? אתה חייב לבוא איתו במגע לעיתים קרובות, ולהקדיש זמן להתבוננות בסוג האדם שהוא. אפשר לומר שמהות הטבע שלו היא הדבר שהכי בולט בו, ומייצג את תמציתו ותכונותיו. מרכיבי תמציתו הם אלה שמעצבים את טבעו. בכל הנוגע לבחינת סוג האדם שהוא באמת, הדרך הזו היא מדויקת יותר. לא משנה מהי תמציתו של אדם, כזה הוא טבעו. טבעו של אדם קובע איזה סוג של אדם הוא. לדוגמה, אם אדם אוהב במיוחד כסף, אז אפשר לסכם את טבעו בכמה מילים: הוא אוהב כסף. אם התכונה הבולטת ביותר של אדם היא אהבה לנשים, והוא תמיד רודף אחר נשים, אז האדם הזה אוהב רשעות ויש לו טבע מרושע. יש אנשים שהכי אוהבים לאכול. אם אתה נותן לאדם כזה קצת אלכוהול ובשר, אז הוא יפעל לטובתך. לכן זה מראה שלאדם הזה יש אופי גרגרני, בדיוק כמו לחזיר. לכל אדם יש צביון מושחת ופגם גורלי, והצביון המושחת שולט בו בחייו האמיתיים. הוא חי לפי הצביון המושחת הזה, וזה מייצג את טבעו. אפשר לומר שטבעו הוא אותו חלק שהוא הפגם הגורלי שבו – הפגם הגורלי שלו הוא טבעו. יש אנשים שנראה שהאנושיות שלהם מקובלת ועל פני השטח הם אינם מציגים פגמים חמורים, אך החולשה הגדולה ביותר שלהם היא השבריריות שלהם. אין להם מטרות או שאיפות לחיים, הם פשוט צולחים איכשהו את החיים, מתמוטטים נוכח כל מכשול ולו הקטן ביותר והופכים להיות שליליים כשהמצב נהיה קשה. אם בסוף מתגבשות להם תפיסות, עד כדי כך שהם כבר לא רוצים להיות בעלי אמונה, אזי החולשה הגדולה ביותר שלהם היא השבריריות שלהם; הטבע שלהם שברירי, הם חסרי ערך ואי אפשר לעזור להם. יש אנשים שהם מאוד סנטימנטליים. בכל דבר שהם אומרים ועושים בכל יום, התנהגותם כלפי אחרים מונחית על ידי תחושותיהם. הם חשים חיבה לאדם כזה או אחר, והם מעבירים את ימיהם בעיסוק בדקויות של חיבה. בכל דבר שבו הם נתקלים, הם חיים תוך עיסוק בתחושות. כאשר קרוב משפחה כופר של אדם כזה מת, הוא יבכה במשך שלושה ימים ולא יאפשר לקבור את הגופה. עדיין יש לו רגשות כלפי המנוח והם קשים מדי. אפשר לומר שתחושות הן הפגם הגורלי של אדם כזה. הוא מוגבל על ידי תחושותיו בכל עניין, הוא אינו מסוגל ליישם את האמת בפועל או לפעול על פי עיקרון, ולעיתים קרובות הוא נוטה להתמרד באלוהים. תחושות הן החולשה הגדולה ביותר שלו, הפגם הגורלי שלו, ותחושותיו יכולות לחלוטין לגרום לו להרס ולהשמידו. אנשים סנטימנטליים מידי אינם מסוגלים ליישם את האמת או להתמסר לאלוהים. הם עסוקים בבשר והם טיפשים ומבולבלים. טבעו של אדם כזה הוא מאוד סנטימנטלי, והוא חי לפי תחושותיו. לכן, אם אתה רוצה לחפש אחר שינוי בצביונך, אתה חייב להכיר את הטבע שלך. "נמר אינו יכול להפוך את חברבורותיו". אל תניח שניתן לשנות את הטבע. אם טבעו של אדם הוא רע מדי, אז הוא לעולם לא ישתנה, ואלוהים לא יציל אותו. מהי המשמעות של שינוי בצביון? זה קורה כאשר אדם שאוהב את האמת, בעודו חווה את עבודתו של האלוהים, מקבל את השיפוט והייסורים של דבריו ועובר סוגים שונים של סבל וזיכוך. אדם כזה מטוהר מהרעלים השטניים שבתוכו ומשליך לחלוטין את צביונו המושחת מעליו כדי שיוכל להיכנע לדברי האלוהים ולכל תזמוריו והסדריו, ולעולם לא להתמרד בו או להתנגד אליו. זהו שינוי בצביון. אם טבעו של אדם הוא רע ביותר, ואם הוא אדם רע, אז אלוהים אינו יושיע אותו, ורוח הקודש לא תפעל בתוכו. במילים אחרות, הדבר דומה לרופא שמרפא חולה: ניתן לטפל באדם שיש לו דלקת, אך לא ניתן להציל אדם שחולה בסרטן. שינוי בצביון פירושו שאדם, מכיוון שהוא אוהב ומסוגל לקבל את האמת, סוף סוף מצליח להכיר את טבעו, שמתמרד נגד אלוהים ומתנגד לאלוהים. הוא מבין שבני אדם הם מושחתים בצורה עמוקה מידי, הוא מבין את האבסורד והערמומיות של המין האנושי, ואת מצבו הדל ומעורר הרחמים של המין האנושי, ולבסוף הוא מגיע לכדי הבנה של מהות הטבע של המין האנושי. ההכרה בכך גורמת לו להיות מסוגל להכחיש ולמרוד בעצמו לחלוטין, לחיות לפי דבר האלוהים וליישם את האמת בפועל בכל דבר. זהו אדם שמכיר את אלוהים, וכזה שצביונו השתנה.

כל האנושות הושחתה על ידי השטן, וטבעו של האדם הוא לבגוד באלוהים. עם זאת, בין כל בני האדם שהושחתו על ידי השטן, יש כאלה שיכולים להתמסר לעבודת האלוהים ולקבל את האמת. אלה אנשים שיכולים לזכות באמת ולהשיג שינוי צביון. יש אנשים שלא חותרים אל האמת, ובמקום זאת פשוט הולכים עם הזרם. הם יצייתו ויעשו כל מה שתגיד להם לעשות, הם יכולים לוותר על דברים ולהשקיע מעצמם, והם יכולים לשאת כל סבל. לאנשים כאלה יש מעט מצפון והיגיון, והם מקווים לשרוד ושיושיעו אותם, אבל צביונם לא יכול להשתנות כי הם לא חותרים אל האמת, והם מסתפקים רק בהבנת דוקטרינה. הם לא אומרים או עושים דברים אשר מפרים את המצפון, הם יכולים לבצע את חובותיהם בכנות, והם יכולים לקבל את שיתוף האמת לגבי כל בעיה. עם זאת, הם לא מתאמצים הרבה כדי לחפש את האמת, נפשם מבולבלת, והם לעולם לא יצליחו להבין את תמצית האמת. שינוי צביונם הוא בלתי אפשרי. אם אתה רוצה להיטהר משחיתות ולעבור שינוי בצביון החיים שלך, אז אתה חייב לאהוב את האמת ולהיות מסוגל לקבל את האמת. מה זה אומר לקבל את האמת? קבלת האמת פירושה שלא משנה מהו סוג הצביון המושחת שלך או אילו מרעלי הדרקון הגדול האדום כאש – רעלי השטן – נמצאים בטבעך, כאשר דברי האלוהים חושפים את הדברים הללו, עליך להודות בהם ולהתמסר, אינך יכול לבחור באפשרות אחרת, ועליך להכיר את עצמך על פי דברי האלוהים. זה אומר להיות מסוגל לקבל את דברי האלוהים ולקבל את האמת. לא משנה מה אלוהים אומר, לא משנה כמה מחמירות אמירותיו, ולא משנה באילו מילים הוא משתמש, אתה יכול לקבל אותן כל עוד מה שהוא אומר זו האמת, ואתה יכול להכיר בהן כל עוד הן תואמות את המציאות. אתה יכול להתמסר לדברי האלוהים בלי קשר לעומק הבנתך אותם, ואתה מקבל ומתמסר לאור אשר מתגלה על ידי רוח הקודש ומשותף על ידי אחיך ואחיותיך. כאשר אדם כזה חותר אחר האמת עד לנקודה מסוימת, הוא יכול לזכות באמת ולהשיג את שינוי צביונו. גם אם באנשים שלא אוהבים את האמת יש מעט אנושיות, והם מסוגלים לעשות כמה מעשים טובים ויכולים לנטוש ולהשקיע למען אלוהים, הם מבולבלים לגבי האמת ולא מתייחסים אליה ברצינות ולכן צביון חייהם לעולם לא משתנה. אתה יכול לראות שלפטרוס הייתה אנושיות דומה לזו של השליחים האחרים, אבל הוא בלט בחתירתו הנלהבת אחר האמת. ללא קשר למה שישוע אמר, הוא הרהר בכך ברצינות. ישוע שאל: "שמעון בר-יונה, האם אתה אוהב אותי?" ופטרוס ענה בכנות: "אני אוהב רק את האב שבשמיים, ועד כה לא אהבתי את אדוננו שעל פני האדמה". לאחר מכן הוא הבין זאת וחשב: "אין זה נכון, האל שעל פני האדמה הוא האל שבשמיים. האין זה אותו האל בשמיים ובארץ? אם אני אוהב רק את האל שבשמיים, אזי אהבתי אינה מעשית. עליי לאהוב את אלוהים שבארץ כי רק אז תהיה אהבתי אמיתית". באופן זה פטרוס הבין את המשמעות האמיתית של דבר האל מתוך מה ששאל ישוע. כדי לאהוב את אלוהים וכדי שאהבה זו תהיה מעשית, על האדם לאהוב את אלוהים בהתגלמותו על פני האדמה. אהבה לאל מעורפל ובלתי-נראה אינה מציאותית ואינה מעשית ואילו אהבת האל המעשי והגלוי לעין היא האמת. פטרוס זכה באמת מתוך דבריו של ישוע והוא הבין את כוונתו של אלוהים. ברור שאמונתו של פטרוס באלוהים התמקדה רק בחתירה לאמת. בסופו של דבר, הוא הגיע לאהבת האל המעשי – האל שעל פני האדמה. פטרוס היה רציני ביותר בחתירתו לאמת. בכל פעם שישוע נתן לו עצות, הוא הגה ברצינות בדבריו של ישוע. ייתכן שהוא הגה בהם במשך חודשים, שנה או שנים לפני שרוח הקודש העניקה לו נאורות והוא הבין את התמצית של דברי האל. כך פטרוס נכנס לאמת, ובעשותו כן, צביון חייו השתנה והתחדש. אם האדם אינו חותר אל האמת, הוא לעולם לא יבין אותה. ניתן לדבר על המילים ועל הדוקטרינות עשרת אלפים פעמים והן עדיין יישארו מילים ודוקטרינות. יש אנשים שפשוט אומרים: "המשיח הוא האמת, הדרך והחיים". גם אם תשוב ותאמר את המילים הללו עשרת אלפים פעמים, זה עדיין יהיה חסר טעם. אינך מבין כלל את המשמעות שלהן. מדוע נאמר שהמשיח הוא האמת, הדרך והחיים? האם אתה יכול לבטא את הידע שרכשת על כך מניסיונך? האם נוכחת במציאות האמת, הדרך והחיים? אלוהים אמר את דבריו כדי שתחוו אותם ותרכשו ידע. אין טעם בהשמעה גרידא של מילים ודוקטרינות. רק לאחר שתבין את דברי האלוהים ותיכנס אליהם, תוכל להכיר את עצמך. אם אינך מבין את דברי האלוהים, אזי אינך יכול להכיר את עצמך. תוכל להשיג הבחנה רק כשתבין את האמת. ללא הבנת האמת, אינך מסוגל להחזיק בהבחנה. תוכל לראות דברים בבירור רק כאשר תבין את האמת. ללא האמת, לא תוכל לראות דברים בבירור. תוכל להכיר את עצמך רק כשתבין את האמת. ללא הבנת האמת, לא תוכל להכיר את עצמך. צביונך יוכל להשתנות רק כשתזכה באמת. ללא האמת, לא ייתכן שינוי בצביונך. רק לאחר שתזכה באמת תוכל לשרת בהתאם לרצונו של אלוהים. ללא זכייה באמת, אינך יכול לשרת בהתאם לכוונותיו של אלוהים. רק לאחר שתזכה באמת תוכל לעבוד את אלוהים. ללא זכייה באמת, גם אם תעבוד את האל, עבודתך זו לא תהיה יותר מאשר ביצוע של טקסים דתיים. דבר ממה שתעשה אינו אמיתי. ללא האמת, דבר מכל מה שתעשה לא יהיה מציאות. על ידי זכייה באמת, בכל מה שתעשה תהיה מציאות. כל אלה תלויים בזכייה באמת מתוך דברי אלוהים. יש אנשים שישאלו, "מה זה אומר בדיוק להשיג את האמת מדברי האלוהים?" האם באמת צריך לשאול? האמת כולה מובעת על ידי אלוהים, וכולה נמצאת בדברי האלוהים. אין אמת מחוץ לדברי אלוהים. ישנם אנשים רבים המאמינים שהיכולת לדבר על מילים ודוקטרינות היא לדעת את האמת, וזה מגוחך. אתה לא יכול להשיג את האמת על ידי דיבור על דוקטרינה ותו לא. מה התועלת בשיתוף המשמעות המילולית בלבד של דברי האלוהים? אתה צריך להבין את המשמעות של דברי האלוהים, את המקור של דברי האלוהים ואת ההשפעה שאותה הם נועדו להשיג. דברי האלוהים מכילים אמת, חיים, אור, עקרונות ונתיבים. כל אחד מדברי אלוהים מכיל דברים רבים; אין זה מספיק לומר רק מהי משמעות הניסוח המילולי שלהם, ואז להתנער מהם אתן לכם דוגמה. אלוהים אמר, "היו אנשים ישרים, לא אנשים ערמומיים." מה משמעות האמירה הזו? יש אנשים שאומרים, "הכוונה היא לומר לאנשים להיות ישרים ולא ערמומיים, לא?" אם תשאל אותם מה עוד זה אומר, הם יגידו, "זה אומר שאתה צריך להיות אדם ישר ולא להיות אדם ערמומי. זה אומר רק את שני הדברים האלה". לאחר מכן אתה עשוי לשאול, "מה זה אומר בדיוק להיות אדם ישר? איזה סוג של אדם נחשב לאדם ישר? איך אדם ישר מתנהג? איך אדם ערמומי מתנהג?" הם יענו, "אדם ישר הוא אדם שמדבר ביושר, אינו משלב כזבים בדבריו ואינו משקר. אדם ערמומי הוא אדם שדבריו פתלתלים, הוא אינו אומר את האמת, דבריו תמיד אינם טהורים והוא אוהב לשקר". זה כל מה שהוא יכול לומר. החשיבה האנושית פשוטה מדי. האם אי פעם תוכל להיכנס למציאות-האמת על ידי הסברה של מה הם אנשים ישרים בצורה כל כך פשוטה? מה אומר דבר האלוהים על אנשים ישרים? ראשית, שלאנשים ישרים אין ספקות לגבי אחרים, ושנית, שאנשים ישרים יכולים לקבל את האמת. אלו הם שני המאפיינים העיקריים. למה אלוהים מתכוון בזה? למה אלוהים אומר את זה? מתוך דבר האלוהים, אתה יכול להבין את החשיבות העמוקה יותר של מה זה אומר להיות אדם ישר, למה זה מתייחס ומהי ההגדרה המדויקת של אדם ישר. כשתבין את ההגדרה הזו במדויק, תוכל לראות בדבר האלוהים מה הם הביטויים של אדם ישר, מה הם אנשים ערמומיים ומה הם הביטויים של אדם ערמומי. אם לאחר מכן תאמוד את הביטויים האלה, אתה תבין בדיוק מהו אדם ישר ומהו אדם ערמומי, כמו גם איך אנשים ערמומיים מתייחסים לדבר האלוהים, איך הם מתייחסים לאלוהים ואיך הם מתייחסים לאנשים אחרים. כך תבין באמת את דברי האלוהים, ותדע עד כמה שונה התפיסה של בני האדם לעומת זו של דברי האלוהים לגבי אנשים ישרים וערמומיים. כאשר דברי אלוהים אומרים לך, "היה אדם ישר, אל תהיה אדם ערמומי", יש כאן הרבה פרטים. כשתבין באמת את משמעות המילים, תדע מהו אדם ישר ומהו אדם ערמומי. כאשר אתה מיישם בפועל, תדע כיצד ליישם בפועל באופן שיציג בוודאות ביטויים של אדם ישר, ותראה בבירור את נתיב היישום בפועל ואת העקרונות של התנהלות כאדם ישר, מה שמבטיח שתעמוד בדרישות האלוהים. אם באמת תבין את הדברים הללו ותיישם אותם בפועל, תוכל לזכות באישורו של אלוהים. אך אם לא תבין את הדברים הללו, לא תהיה אדם ישר, ולעולם לא תזכה באישורו של אלוהים. אין זה פשוט להבין באמת את המשמעות של דברי האל. אל תחשוב סתם כך: "אני יכול לפרש את המשמעות המילולית של דברי האל וכולם אומרים שהפרשנות שלי טובה ונותנים לי אישור על כך, לכן פירוש הדבר שאני מבין את דברי האל". הדבר אינו זהה להבנת דברי האל. אם זכיתם באור מסוים מאמירותיו של האל והבנתם משהו מהמשמעות האמיתית של דבריו, ואם ביכולתכם לבטא את המשמעות שמאחורי דבריו ואת ההשפעה הסופית שתהיה להם, ואם תהיה לכם הבנה ברורה של הדברים הללו, ניתן יהיה להתייחס אליכם כאל בעלי הבנה מסוימת של דברי האל. על כן, הבנת דברי האל איננה פשוטה כלל ועיקר. יכולתכם לספק הסבר מליצי של הַפְּשָׁט של דברי האל אינה מהווה הבנה שלהם. אין זה משנה עד כמה תסבירו את הַפְּשָׁט, ההסבר שלכם עדיין מבוסס על דמיון אנושי ועל דרך חשיבה אנושית – זה חסר תועלת! כיצד תוכלו להבין את דברי האלוהים? המפתח הוא לחפש את האמת בתוכם. רק בדרך זו תוכלו להבין באמת את דברי האל. האל לעולם אינו אומר מילים ריקות מתוכן. בכל משפט שהוא אומר כלולים פרטים שלבטח ייחשפו בהמשך בדבריו וייתכן שהם ינוסחו בצורה אחרת. האדם אינו יכול לרדת לעומקן של הדרכים שבהן אלוהים מבטא את האמת. אמירותיו של אלוהים עמוקות ביותר והחשיבה האנושית אינה יכולה לרדת לעומקן. בקלות. אנשים יכולים לגלות פחות או יותר כל משמעות של כל היבט של האמת כל עוד הם עושים מאמץ. הפרטים שנותרו יושלמו עבורם במהלך חווייתם הבאה, על ידי נאורות של רוח הקודש. חלק אחד הוא הרהור והבנת דברי האלוהים וחיפוש תוכנם הספציפי על ידי קריאתם. חלק נוסף הוא הבנת המשמעות של דברי האלוהים על ידי חווייתם והשגת נאורות מרוח הקודש. באמצעות התקדמות מתמדת בשני היבטים אלה, תוכל להבין את דברי האלוהים. אם אתה מפרש את זה ברמה מילולית, טקסטואלית או מתוך חשיבתך ודמיונותיך, אזי גם אם אתה מסביר את זה בצורה בהירה ורהוטה, אתה עדיין לא באמת מבין את האמת, והכול עדיין מבוסס על חשיבה ודמיון אנושיים. זה לא מגיע מנאורות של רוח הקודש. אנשים עלולים לפרש את דברי האלוהים בהתבסס על תפיסותיהם ודמיונותיהם, והם אפילו עלולים לפרש את דברי האלוהים באופן שגוי שלא בהקשרם, מה שעשוי לגרום להם לשגות בהבנת האל ולשפוט אותו, וזה בעייתי. לכן, האמת מושגת בעיקר על ידי הבנת דברי האלוהים והפיכתך לנאור על ידי רוח הקודש. היכולת להבין ולהסביר את המשמעות המילולית של דברי האלוהים לא אומרת שהשגת את האמת. אם הבנת המשמעות המילולית של דברי האלוהים פירושה הייתה שהבנת את האמת, זה אומר שכל שנדרש הוא רק מעט השכלה וידע, ואם כך למה שתצטרך את הנאורות רוח הקודש? האם עבודתו של האלוהים היא משהו שהמוח האנושי יכול להבין? לכן, הבנת האמת אינה מבוססת על תפיסות או דמיונות אנושיים. אתה צריך את הנאורות, ההארה וההדרכה של רוח הקודש כדי לקבל ניסיון וידע אמיתיים. זהו תהליך ההבנה והשגת האמת, וזהו גם תנאי הכרחי.

כיצד תבינו את טבעם של בני אדם? הדבר החשוב ביותר הוא להבחין בדבר מנקודת הראות של השקפת העולם שלהם, השקפתם על החיים וערכיהם. האנשים השייכים לשטן חיים כולם למען עצמם. השקפתם על החיים ועקרונות היסוד שלהם מגיעים בעיקר מאמירות של השטן, כגון: "כל אדם ידאג לעצמו והשטן ייקח את האחרון", "האדם ימות למען עושר, כפי שהציפורים מתות בשביל מזון" ואמרות מופרכות נוספות כגון אלה. כל אותם דברים של אותם מלכי שדים, אנשים בעלי שם ופילוסופים הפכו ליסוד חייהם של אותם אנשים. בייחוד, רוב דבריו של קונפוציוס, שהסינים מפרסמים כ"חכם", הפכו ליסוד חייהם של בני האדם. קיימים גם הפתגמים הידועים של הבודהיזם והטאואיזם והאמרות הקלאסיות מפי אנשי שם המצוטטות לעיתים קרובות; כל אלה הם סיכומים של הפילוסופיה של השטן ושל טבעו. הם גם ההמחשות וההסברים הטובים ביותר לטבעו של השטן. הרעלים האלה שהוחדרו ללב האדם מקורם כולם בשטן. אפילו שמץ מהם אין מקורו באלוהים. מילים שטניות כאלה גם עומדות בניגוד מוחלט לדבר האלוהים. ברור לחלוטין שאלוהים הוא המקור של המציאות של כל הדברים החיוביים ושכל הדברים השליליים שמרעילים את בני האדם מקורם בשטן. לפיכך, ניתן לזהות את טבעו של אדם ולדעת למי הוא שייך על ידי בחינת השקפתו על החיים וערכיו. השטן משחית בני אדם באמצעות החינוך ובאמצעות השפעתם של ממשלות לאומיות ושל אנשים דגולים ומפורסמים. המילים השטניות שלהם הפכו לחייהם ולטבעם של בני האדם. "כל אדם ידאג לעצמו והשטן ייקח את האחרון" היא מימרה שטנית ידועה שהוחדרה בכולם והפכה לחייהם של בני האדם. קיימות אמירות נוספות דומות של פילוסופיות להתנהלות בעולם. השטן משתמש בתרבות המסורתית של כל אומה ואומה כדי לחנך, להוליך שולל ולהשחית את בני האדם וגורם לאנושות ליפול ולהיבלע בתהומות של הרס ללא תחתית, ובסופו של דבר, אלוהים משמיד את בני האדם מפני שהם משרתים את השטן ומתנגדים לאלוהים. יש אנשים שמשמשים כבעלי תפקידים ציבוריים בחברה במשך עשרות שנים. תארו לעצמכם שנשאל אותם את השאלה הזו: "הצלחת כל כך בתפקידך זה, אילו אמרות ידועות הן נר לרגליך?" הם עשויים לומר, "הדבר האחד שאני מבין הוא זה: 'הפקידים אינם מקשים על נותני-המתנות, ואלו שאינם מתחנפים אינם משיגים דבר'". זו הפילוסופיה השטנית שעליה מבוססת הקריירה שלהם. האין הדברים האלה מייצגים את טבעם את אנשים כאלה? השימוש בכל האמצעים כדי לרכוש לעצמם מעמד היה לטבע שלהם, ומשרתם כפקידים והצלחתם בקריירה שלהם הם היעדים שלהם. ישנם עדיין רעלים שטניים רבים בחייהם של בני האדם, בהתנהלותם ובהתנהגותם. לדוגמה, הפילוסופיות שלהם להתנהלות בעולם, הדרכים שבהן הם עושים דברים ועקרונות היסוד שלהם מלאים כולם ברעליו של הדרקון הגדול האדום כאש, וכל אלה נובעים מהשטן. אם כן, כל הדברים שזורמים בעצמותיהם ובדמם של בני האדם מגיעים מן השטן. לכל הפקידים ההם, לבעלי הסמכות, ולאלה שהשיגו דבר מה – יש נתיבים וסודות משלהם איך להצליח. האין סודות כאלה מהווים ייצוג מושלם של טבעם? הם עשו דברים כה גדולים בעולם, ואיש אינו יכול לזהות את המזימות והתככים שהסתתרו מאחוריהם. הדבר מוכיח עד כמה טבעם חתרני וארסי. השטן השחית את האנושות לעומק. הארס של השטן זורם בדמו של כל אדם, וניתן לומר שטבעו של האדם מושחת, מרושע, אנטגוניסטי ומתנגד לאל, גדוש בפילוסופיות וברעלים של השטן ושקוע בהם – זו הפכה להיות באופן מוחלט מהות טבעו של השטן. זו הסיבה לכך שבני האדם מתנגדים לאלוהים ומתקוממים נגד אלוהים. האדם יוכל להכיר את עצמו בקלות, אם ניתן יהיה לנתח כך את טבעו.

כשאנשים מבינים באמת את צביונו של האל, כשהם יכולים לראות שצביון האל הוא אמיתי, שהוא קדוש וצודק באמת, וכשהם יכולים להלל את קדושתו וצדקתו של אלוהים מתוך לבם, אז הם ידעו באמת את האל ויזכו באמת. רק כשאנשים מכירים את האל הם חיים באור. ההשפעה הישירה של הכרת האל באמת היא היכולת לאהוב את האל ולהתמסר לו באמת ובתמים. אצל אנשים שבאמת מכירים את האל, מבינים את האמת ומקבלים את האמת, חל שינוי אמיתי בתפיסת העולם ובהשקפת החיים, ובעקבותיו מתרחש גם שינוי אמיתי בצביון חייהם. כשמטרות החיים של אנשים הן נכונות, והם מסוגלים לחתור אל האמת ולנהוג לפי האמת, כאשר הם מתמסרים באופן מוחלט לאל וחיים לפי דבריו, כאשר הם מרגישים שלווים ומוארים עד עומק ליבם, כאשר לבבותיהם נקיים מאופל, וכאשר הם יכולים לחיות לגמרי חופשיים וחסרי מעצורים בנוכחות האל, רק אז הם מנהלים חיים אנושיים אמיתיים, ורק אז הם הופכים לבעלי אמת ואנושיות. בנוסף, כל האמיתות שהבנת ושהשגת הגיעו מדברי האל ומהאל עצמו. רק כשתזכה באישורו של האל הנשגב ביותר – הבורא, והוא יאמר שאתה יציר בריאה ראוי שמביא לידי ביטוי צלם אנוש, חייך יהיו בעלי המשמעות הרבה ביותר. קבלת אישורו של האל פירושה שהשגת את האמת, ושאתה אדם שיש לו אמת ואנושיות. בעולם של ימינו, הנשלט על ידי השטן, ולפחות במשך אלפי שנות היסטוריה, מי מקרב האנושות כולה השיג חיים אנושיים אמיתיים? אף אחד. כיוון שאנשים הושחתו עמוקות על ידי השטן, וחיים לפי הפילוסופיות של השטן, וכל מה שהם עושים הוא מנוגד לאל, וכל אמירה ותאוריה שלהם נולדה משחיתות השטן, ובניגוד ישיר לדברי האל, הם בדיוק מסוג האנשים שמתנגדים לאל. אם הם לא יקבלו את ישועתו של האל, הם יצללו לתוך אבדון והרס, ללא חיים ראויים כלל. הם רודפים אחר תהילה ורווח, מנסים להיות אנשים דגולים או בעלי שם, ומקווים "ששמותיהם יעברו הלאה לדורות הבאים" ושיהיו "מפורסמים לאורך ההיסטוריה כולה". אלו מילים שטניות, ובלתי ריאליות לחלוטין. כל דמות דגולה או מפורסמת היא למעשה ממינו של השטן, ומזמן צללה אל המדור השמונה עשר בגיהינום לקבלת עונש, ולעולם לא תתגלם שוב כבשר ודם. כשהאנושות המושחתת מכבדת את האנשים האלה ומקבלת את דבריהם השטניים ואת אמירותיהם המופרכות, האנושות המושחתת הופכת לקורבן של השדים ושל השטן. יצירי בריאה צריכים לעבוד את הבורא. זה טבעי ומוצדק לחלוטין, כי רק האל הוא האמת. האל שולט בשמיים ובארץ בכל הדברים, ומושל בכול. לא להאמין באל ולא להתמסר לאל משמעם לא להיות מסוגל להשיג את האמת. אם אתה חי בהתאם לדבר האל, אזי במעמקי לבך תרגיש בהירות ונינוחות, וגם תיהנה ממתיקות שאין כמותה. כשזה יקרה, תשיג את החיים באמת. לא משנה כמה גדולים ההישגים של מדעני העולם, ברגע שהם קרובים למוות, הם ירגישו שידיהם ריקות ושהם לא השיגו דבר. אפילו איינשטיין וניוטון, האינטלקטואלים הנעלים האלה, הרגישו ריקים. זה היה בגלל שלא הייתה להם את האמת, ומשום שלא הייתה להם הבנה אמיתית של האל. למרות שהם האמינו באלוהים, הם האמינו רק בקיומו, אבל הם לא חתרו אל האמת. הם רק רצו להסתמך על מדע ומחקר כדי לגלות ולהוכיח שיש אלוהים. כתוצאה מכך, כל אחד מהם ניהל חיים שלמים של מחקר מבלי להשיג דבר, ולמרות שהם האמינו באלוהים כל חייהם, הם מעולם לא זכו באמת. הם חיפשו רק ידע מדעי, אבל הם לא ביקשו להכיר את האל. הם לא זכו באמת, וגם לא זכו בחיי אמת. הנתיב שאתם צועדים בו היום הוא לא הנתיב שבו הם הלכו. מה שאתם מחפשים זה להכיר את האל, איך להתמסר אליו, איך לעבוד אותו ואיך להביא לידי ביטוי חיים משמעותיים. כל זה שונה לחלוטין ממה שהם חיפשו. למרות שהם היו אנשים שהאמינו באלוהים, הם לא זכו באמת. כעת, האל בהתגלמותו סיפר לכם על כל היבט של האמת והעניק לכם את דרך האמת והחיים. זה יהיה טיפשי מצידכם לא לחתור אל האמת.

כעת, הבנתכם את האמת אינה מספקת. אתם יכולים רק לדבר על תיאוריות ריקות מתוכן. אתם עדיין מרגישים חוסר, ולא בטוחים לגבי כל עבודה שאתם לוקחים על עצמכם. זה מראה שההיווכחות בחיים שלכם הייתה שטחית מדי, ושעדיין לא השגתם את האמת. כשתבין את האמת לאשורה ותיכנס למציאות של דבר האל, תהיה לך אנרגיה, אנרגיה בלתי נדלית שתמלא את גופך. באותו זמן, אתה תרגיש יותר ויותר מואר בפנים, והנתיב יהפוך לברור עוד יותר ככל שתרחיק ללכת בו. כיום, רוב האנשים המאמינים באל עדיין לא עלו על המסלול הנכון ולא הבינו את האמת, כך שהם עדיין מרגישים ריקים מבפנים, שהחיים הם סבל, ושאין להם את הכוחות לבצע את חובותיהם. כך הם מאמיני האל לפני שיש להם חזון בליבם. אנשים לא השיגו אמת ועדיין לא מכירים את האל, ולכן הם עדיין לא מרגישים הנאה רבה. אתם, במיוחד, סבלתם מרדיפות וחוויתם קושי לחזור הביתה. כשאתם סובלים, יש לכם גם מחשבות על מוות וחוסר רצון לחיות. אלו חולשות של הבשר. יש אפילו כאלה שחושבים, "אמונה באל צריכה להיות מהנה. בעידן החסד, רוח הקודש העניקה שלום ושמחה לאנשים. עכשיו יש מעט מדי שלווה ושמחה, והנאה כמו שהייתה בעידן החסד לא קיימת. כיום האמונה באל היא מטרידה ביותר". אתה רק יודע שתענוגות הבשר טובים יותר מכל דבר אחר. אתה לא יודע איזו עבודה האל עושה היום. האל צריך לאפשר לבשר שלכם לסבול כדי לחולל שינוי בצביונכם. למרות שבשרך סובל, יש לך את דבר האל ואת ברכת האל. אתה לא יכול למות גם אם אתה רוצה בכך. האם תוכל להשלים עם חוסר ידיעת האל ואי השגת האמת? עכשיו, לרוב, המצב הוא שאנשים עדיין לא השיגו את האמת, ואין להם חיים. הם נמצאים בעיצומו של חיפוש אחר ישועה, ולכן עליהם לסבול מעט בתהליך הזה. היום, כולם בעולם עוברים ניסיונות, אפילו אלוהים סובל, אז האם זה הולם שאתם לא תסבלו? ללא זיכוך באמצעות אסונות גדולים לא יכולה להיות אמונה אמיתית, ולא ניתן להשיג אמת וחיים. אין זה מספיק לא לעבור ניסיונות וזיכוך. הביטו בפטרוס – בסופו של דבר הוא עבר שבע שנים של ניסיונות (אחרי שהיה בן חמישים ושלוש). הוא חווה מאות ניסיונות במהלך שבע השנים הללו. הוא נאלץ לעבור אחד מהניסיונות הללו כל כמה ימים, ורק לאחר שעבר כל מיני ניסיונות הוא השיג חיים וחווה מהפך בצביונו. כאשר באמת תשיג את האמת ותדע את אלוהים, תרגיש שאתה צריך לחיות למען אלוהים. אם לא תחיה למען האל, אתה תצטער; אתה תממש את שארית ימיך בחרטה מרה וייסורי מצפון עזים. אתה עדיין לא יכול למות. אתה חייב לקפוץ אגרופים ולהמשיך לחיות בנחישות. אתה חייב לחיות חיים למען אלוהים. כאשר לאנשים יש אמת בתוכם, יש להם את הנחישות הזו ולעולם לא עוד רצון למות. כאשר המוות יאיים עליך, אתה תגיד, "הו אלוהים, אני לא מוכן למות. אני עדיין לא מכיר אותך. עדיין לא גמלתי על אהבתך. אני לא יכול למות עד שאכיר אותך היטב." האם אתם בשלב זה עכשיו? עדיין לא, נכון? יש אנשים שמתמודדים עם כאב משפחתי, יש שמתמודדים עם כאב הנישואין, ויש שסובלים מרדיפות ושאפילו חסר להם מקום מגורים. לכל מקום אליו הם הולכים, זהו בית של מישהו אחר, והם חשים כאב בלבם. האם הכאב שאתם חווים כרגע הוא לא הכאב שאלוהים סבל? אתם סובלים עם אלוהים, ואלוהים מלווה את בני האדם בסבלם. לכולכם יש היום חלק בסבלו של המשיח, במלכותו ובעמידתו בסבל ובסופו של דבר תזכו לתהילה! הסבל הזה הוא בעל משמעות. האם לא כך הדבר? אתה לא יכול להשתחרר מהרצון הזה. עליך להבין את משמעות הסבל היום ומדוע אתה סובל כל כך. עליך לחפש את האמת ולהבין את כוונת האל, ואז יהיה לך את הרצון לסבול. אם אתה לא מבין את כוונת האל, ואתה רק חושב על סבל, אזי ככל שאתה חושב על זה יותר, כך זה הופך להיות פחות נוח ואתה מרגיש יותר שלילי, כאילו נתיב חייך מגיע לקיצו. אתה תתחיל לסבול את ייסורי המוות. אם תשקיע את ליבך ואת כל מאמצך באמת, ותוכל להבין את האמת, אז ליבך יתבהר, ותחווה הנאה. אתה תמצא שלווה ושמחה בליבך במהלך החיים, וכאשר תחלה או שהמוות יתקרב, אתה תגיד, "עדיין לא השגתי את האמת, אז אני לא יכול למות. אני חייב להשקיע מאמץ ראוי למען האל, להעיד היטב עבור האל ולגמול על אהבתו של האל. האופן בו אמות בסוף לא משנה, כי חייתי חיים מספקים. לא משנה מה, אני עדיין לא יכול למות. אני חייב להמשיך ולחיות". כעת חייבת להיות לך בהירות בעניין הזה, ועליך להבין את האמת מהדברים הללו. כשיש לאנשים את האמת, יש להם כוח. כשיש להם את האמת, יש להם אנרגיה בלתי נדלית שממלאת את גופם. כשיש להם את האמת, יש להם נחישות. בלי האמת, אנשים הם רכים כמו ירקות רקובים; כשיש להם את האמת, הם הופכים להיות קשים כמו פלדה. לא משנה כמה הדברים מרים, הם לא ירגישו מרירות כלל. במה לדעתכם מסתכם הסבל הקטן שלכם? אלוהים בהתגלמותו עדיין סובל! אתם אנשים שהושחתו על ידי השטן ושטבעם הוא לבגוד באלוהים. מבלי משים עשיתם דברים רבים שמרדו באל והתנגדו לו, ואתם ראויים לשיפוט ולייסורים. כמו שאנשים חולים צריכים להירפא, האם זה הולם שהם יפחדו מסבל? יש לכם צביונות מושחתים, אז אתם חושבים שאתם יכולים לשנות את צביונכם ולהרוויח את החיים ללא כאב בכלל? סבלכם נגרם מהצביונות המושחתים שלכם. הוא מוצדק ויש לשאת בו. הוא לא תמים וגם לא נכפה על ידי האל. הסבל שאתם סובלים כרגע הוא לא יותר מאשר להתרוצץ ולעבוד קשה במסגרת חובתכם. לפעמים אתם מגלים שהצביון המושחת שלכם לא השתנה כלל, אז אתם עוברים זיכוך מסוים. לפעמים אתם לא מבינים את דבר האל או שקריאת הדברים מכאיבה, ולכן אתם סובלים מעט מהזיכוך שבדבר האל. או שאולי אתם עושים את עבודתכם הממשית בצורה גרועה וממשיכים לעשות טעויות בחובתכם, אתם חווים אשמה ושנאה עצמית על כך שלא הצלחתם לעשות את עבודתכם, וזה גורם לכם לסבל מסוים. אולי אתם רואים שאחרים מתקדמים ומרגישים שההתקדמות שלכם איטית מדי, שלוקח לכם יותר מדי זמן להתקדם בהבנת דבר האל, שיש מעט מדי אור, והעניינים האלה גורמים לכם סבל מסוים. לפעמים אתם מרגישים מאוימים על ידי הסביבה העוינת שלכם בגלל המעצרים והרדיפות של הדרקון הגדול האדום כאש, ולכן אתם תמיד מרגישים מבוהלים וחסרי מנוחה ואתם חיים בפחד, וזה גורם לכם סבל מסוים. מלבד הסבל הזה, איזה עוד סבל חוויתם? אתם לא נאלצים לעבוד בעבודה פיזית קשה, וגם אין ממונים או בוסים שרודים ונוזפים בכם, ואף אחד לא מתייחס אליכם כאל עבדים. אתם לא סובלים מקשיים שכאלה. למעשה, אותם קשיים שאתם סובלים מהם אינם באמת קשיים. חשבו על זה. האין זה כך? אתם חייבים להבין מהי המשמעות של ויתור על משפחתכם כדי להשקיע מאמצים עבור האל, ומדוע אתם עושים זאת. אם אתם עושים זאת כדי לחתור אל האמת ואל החיים, ובו בזמן כדי להשלים את חובתכם ולגמול על אהבתו של האל, זה לגמרי צודק. זה דבר חיובי, זה טבעי ומוצדק לחלוטין, ולעולם לא תצטערו על כך. לא משנה מה קורה עם משפחתכם, תוכלו לוותר עליה. אם תבין בבירור את החשיבות של דבר זה, לא יהיו לך חרטות ולא תהיה שלילי. אם אתה לא באמת משקיע מעצמך למען האל, ואתה רק מתאמץ כדי לזכות בברכות, אז זה חסר משמעות. ברגע שתבין את העניין הזה לאשורו, הבעיה תיפתר, ולא תצטרך לדאוג למשפחה שלך. הכול בידי האלוהים. עד כה, כולכם חוויתם כמה ניסיונות. יש אנשים שזכו בכמה אמיתות, אך יש אנשים שרק הבינו כמה דוקטרינות אך לא זכו באמיתות. חלקם בעלי איכות טובה ולכן יש להם הבנה עמוקה יחסית, וחלקם בעלי איכות גרועה ולהם יש הבנה שטחית יחסית. בין אם ההבנה שלך עמוקה או שטחית, כל עוד אתה מבין כמה אמיתות ומסוגל לשמש כעד כשאתה סובל בזמן ניסיון, אז לסבל שלך יש משמעות וערך. אם אתה לא יכול לקבל דברים מאלוהים, ואתה תמיד ניגש לדברים עם תפיסות ודמיונות אנושיים, אזי לא משנה כמה תסבול, לעולם לא תהיה לך עדות חווייתית אמיתית. לסבל שלך לא יהיה ערך, כי לא זכית באמת.

אתה צריך לחפש את כוונותיו של אלוהים בכל דבר, ואתה חייב לחפש את האמת בכל דבר. למשל, איך אתה מחפש את האמת בדברים כמו אוכל, בגדים ועניינים אישיים בחיים? האם יש אמיתות לחפש בדברים האלה? יש אנשים שאומרים, "בין אם אתה מאמין באלוהים ובין אם לא, אושר משמעותו לאכול היטב ולהתלבש היטב. בלי זה הכול סבל". האם זה תואם את האמת? יש הרבה אנשים שמנהלים חיי שפע, עם אוכל טוב ובגדים יפים, והם תאבי בצע לתענוגות הבשר. הם לא יקבלו בקלות את האמת או יישמו אותה בפועל, על אחת כמה וכמה יוותרו על הכול כדי להשקיע מעצמם למען האל. סוג כזה של אדם לא יזכה באישורו של האל, ובסופו של דבר, הוא ישקע לאסונות, תוך שהוא בוכה וחורק שיניים. האם לסוג כזה של אדם יכול להיות אושר שראוי לציון? הרבה אנשים נולדו למשפחות של פועלים או איכרים וסבלו לא מעט מאז ילדותם. אם הם יכולים להבין את האמת, סביר להניח שהם יקבלו אותה ויישמו אותה בפועל, והם מסוגלים לנטוש דברים ולהשקיע מעצמם למען האל, בלי לחשוש מסבל. הם יכולים לממש את נאמנותם למה שהאל מטיל עליהם, וחלקם אף מרחיקים לכת עד שהם מוסרים את חייהם למען האל. סוג כזה של אדם זוכה להערכה בבית האל. אנשים רבים מתמקדים מאוד בתענוגות הבשר. האם הייתם אומרים שאוכל ובגדים יפים חשובים באמת? ממש לא. אם מישהו באמת יכול לדעת את אלוהים ולהשיג את האמת, אזי בכל מה שאותו אדם עושה, הוא מעיד על אלוהים ומרצה את אלוהים. לא משנה כמה רע אדם כזה אוכל או מתלבש, עדיין יש ערך לחייו, והוא יכול לזכות באישורו של אלוהים. האם זה לא הדבר המשמעותי ביותר? אין שום ערובה שתבורכו, גם אם אתם אוכלים טוב או לובשים בגדים יפים. אתם עדיין תקוללו אם תמרדו באלוהים או אם תלכו בנתיב הלא נכון, ואילו אדם שמתלבש בצורה עלובה ולא אוכל כראוי, אך זוכה באמת, בכל זאת יבורך על ידי האל. לכן יש לחפש אמת באופן התייחסותכם לענייני מזון ולבוש, ויש לחפש אמת רבה עוד יותר באופן התייחסותכם למילוי חובתכם. האופן בו אתם מתייחסים לתפקיד שהאל מטיל עליכם הוא חשוב ביותר, וזה עניין רציני מאוד. אם אתה לא יכול להשלים את מה שאלוהים הטיל על אנשים, אז אתה לא מתאים לחיות בנוכחותו ואתה צריך להיענש. זה טבעי ומוצדק לחלוטין שבני אדם ישלימו כל תפקיד שאלוהים הטיל עליהם. זוהי אחריותו העליונה של אדם, והיא חשובה לא פחות מעצם חייו. אם אתה לא לוקח ברצינות את התפקידים שמטיל האל, אז אתה בוגד בו בצורה החמורה ביותר. בכך אתה גרוע יותר מיהודה, וצריך לקלל אותך. אנשים צריכים להשיג הבנה מעמיקה של האופן שבו יש להתייחס למה שאלוהים מטיל עליהם, ולכל הפחות, עליהם להבין שהתפקידים שהוא מטיל על האנושות הם מרוממי רוח וחסדים מיוחדים מאלוהים, והם דברים מופלאים ביותר. את כל השאר אפשר לעזוב. אדם חייב למלא את התפקיד שהאל הטיל עליו, גם אם הוא נדרש להקריב את חייו. האם אין כאן אמת לחפש? השגת שינוי בצביונך קשורה קשר הדוק לחיפוש האמת! אם תבין את האמת מאחורי הסיבה לכך שאנשים חיים, ושל האופן שבו עליך לראות את החיים, האם השקפת החיים שלך לא תשתנה? יש כאן אפילו יותר אמת לחפש. איזו אמת אפשר למצוא באהבת האל? מדוע בני אדם חייבים לאהוב אותו? מהי משמעות האהבה כלפיו? אם לאדם יש הבנה ברורה של האמת של אהבת האל, והוא יכול לאהוב אותו ממעמקי ליבו ויש לו לב קטן מעט לב אוהב-אל, אזי יש לו חיים אמיתיים והוא נמנה עם המבורכים ביותר. אלה שמחפשים את האמת בכול עושים את ההתקדמות המהירה ביותר בחיים, ויכולים להגיע לשינוי בצביון. אלוהים אוהב בדיוק את אלה שמחפשים את האמת בכול. אם אדם מסתמך על תפיסות ודוקטרינות או ממלא אחר תקנות בכל דבר, אזי הוא לא יתקדם. הוא לעולם לא יזכה באמת, ובמוקדם או במאוחר הוא יסולק. אלוהים מתעב אדם מהסוג הזה יותר מכולם.

אביב, 1999