במהלך השנים שבהן הם חווים את עבודת האל ומקשיבים לדרשות, יש אנשים שניחנים בהבנה מסוימת של עצמם. הם מסוגלים לדבר אודות חוויות ממשיות מסוימות ולשתף על המצבים האמיתיים שבהם הם נתונים, על מקרי ההיווכחות האישיים שלהם, התקדמותם האישית, חסרונותיהם והאופן שבו הם מתכננים להיווכח. אבל יש אנשים שאין בהם כל הבנה של עצמם ושאינם מסוגלים לדבר אודות חוויות אמיתיות כלשהן. הם יכולים לדבר אך ורק על עניינים חיצוניים, כמו מילים ודוקטרינות, עבודה חיצונית, מצבים קיימים וההתקדמות של הפצת הבשורה, אבל לא על היווכחות ממשית בחיים או על חוויות אישיות. זה מראה שהם טרם עלו על המסלול הנכון לעבר היווכחות בחיים. שינוי בצביונו של אדם אין משמעותו שינוי התנהגות וגם לא שינוי חיצוני מדומה או השתנות זמנית שמקורה בהתלהבות. גם אם השינויים האלה טובים, הם אינם יכולים להחליף שינויים בצביון החיים, כיוון ששינויים חיצוניים כאלה ניתנים להשגה דרך מאמצים אנושיים, אולם שינויים בצביון החיים אינם ניתנים להשגה דרך מאמציו של אדם בלבד. כדי להשיגם נדרשת התנסות בשיפוט האל, בייסור, בניסיונות ובזיכוך שלו, כמו גם הבאה לכדי שלמות על ידי רוח הקודש. אף על פי שאנשים אשר מאמינים באל מפגינים התנהגות טובה מסוימת, אף לא אחד מהם מתמסר לאל באמת ובתמים, אוהב את האל באמת או יכול לפעול בהתאם לרצונו של האל. מדוע? משום שדבר זה מצריך שינוי בצביון החיים, ואילו שינוי התנהגותי גרידא רחוק מלהספיק. שינוי בצביון משמעו, שיש בך ניסיון וידע של האמת, שהאמת הפכה לחייך, ושהיא יכולה להנחות את חייך ולשלוט בהם ובכל מה שקשור בך. זהו שינוי בצביון החיים שלך. רק אנשים שניחנים באמת כחיים הם אלה שצביונם השתנה. ייתכן שבעבר היו מספר אמיתות שלא הצלחת ליישם בפועל עם הבנתן, אולם כעת אתה יכול ליישם בפועל כל היבט של האמת שמובן לך, ללא מכשולים או קושי. כשאתה מיישם בפועל את האמת, אתה מגלה שאתה מתמלא בשלווה ובשמחה, אבל אם אינך מצליח ליישם בפועל את האמת, אתה חש כאב והמצפון שלך מוטרד. אתה יכול לנהוג לפי האמת בכל דבר, לחיות לפי דברי האל ויש לך יסוד לחיים. המשמעות היא שהצביון שלך השתנה. כעת אתה יכול להיפטר בקלות מן התפיסות ומן הדמיונות שלך, מהעדפות הבשר ומן התשוקות ומכל אותם דברים שמהם לא הצלחת להשתחרר בעבר. אתה מרגיש שדברי האל טובים באמת וכי יישום בפועל של האמת הוא הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות. המשמעות היא שהצביון שלך השתנה. שינוי בצביון נשמע פשוט מאוד, אולם למעשה מדובר בתהליך שכרוך בניסיון רב. במהלך תקופה זו אנשים נאלצים לסבול קשיים רבים. עליהם לרסן את גופם ולמרוד בבשרם, הם נדרשים לסבול שיפוט, ייסור, גיזום, ניסיונות וזיכוך, וגם לחוות כשלים רבים, מעידות, מאבקים פנימיים והתייסרות בתוך לבם פנימה. רק לאחר חוויות אלה אנשים יכולים לזכות בהבנה מסוימת של טבעם שלהם, אולם הבנה מסוימת אינה מובילה לשינוי מוחלט באופן מידי; הם צריכים לעבור תקופה ארוכה של התנסות בטרם יוכלו סוף-סוף להשליך מעליהם את הצביון המושחת שלהם. זו הסיבה ששינוי צביונו של אדם נמשך חיים שלמים. למשל, אם אתה מגלה שחיתות בעניין מסוים, האם תוכל לנהוג לפי האמת מיד כשתבין זאת? לא תוכל. בשלב זה של ההבנה, אחרים גוזמים אותך ולאחר מכן הסביבה שלך מאלצת אותך וכופה עליך לנהוג בהתאם לעקרונות האמת. לפעמים אינך משלים עדיין עם הצורך לעשות זאת ואתה אומר לעצמך, "האם אני מוכרח לנהוג כך? מדוע אינני יכול לעשות זאת בדרך שאני רוצה? מדוע תמיד מבקשים ממני ליישם בפועל את האמת? אני לא רוצה לעשות זאת, אין לי כוח לזה!" החוויה של עבודת האל מחייבת לעבור את התהליך הבא: מחוסר רצון ליישם בפועל את האמת, ליישום בפועל מרצון של האמת; משליליות וחולשה לחוזקה וליכולת למרוד בבשר. כשאנשים מגיעים לנקודה מסוימת במהלך החוויות שהם חווים ואז עוברים אי-אילו ניסיונות, זיכוך ובסופו של דבר מגיעים לכדי הבנה של רצון האל ושל אמיתות מסוימות, אזי במידה מסוימת הם ישמחו ויהיו נכונים לפעול בהתאם לעקרונות האמת. בתחילה, בני האדם ממאנים להנהיג את האמת. קחו, למשל, את נושא מילוי החובות מתוך נאמנות: יש בך הבנה מסוימת בנוגע למילוי חובותיך וגילוי נאמנות לאלוהים, ויש בך גם הבנה מסוימת של האמת, אך מתי תהיה מסוגל להיות נאמן לחלוטין? מתי תהיה מסוגל למלא את חובותיך להלכה ולמעשה? יידרש לשם כך תהליך. לאורך התהליך הזה אתה עשוי לסבול מקשיים רבים; אנשים אחדים עשויים לגזום אותך ואחרים עשויים לבקר אותך. עיני הכול תהיינה נעוצות בך ויבחנו אותך ורק אז תתחיל להבין שאתה שוגה ושלמעשה אתה זה שביצועיו לקויים, שהיעדר הנאמנות במילוי חובתך אינו מקובל ושאל לך לנהוג ברשלנות! רוח הקודש תאיר אותך מבפנים והיא תוכיח אותך כשתשגה. לאורך התהליך הזה תבין מספר דברים על עצמך ותדע שיש בך טומאות רבות מדי, שטיפחת יותר מדי מניעים אישיים ושיש בך יותר מדי תשוקות מוגזמות בעת מילוי חובותיך. ברגע שתבין את מהות הדברים הללו, אם תוכל להתייצב בפני אלוהים בתפילה ולחזור בתשובה באמת ובתמים, תוכל להיטהר מדברים מושחתים אלה. אם תבקש את האמת בדרך זו לעתים קרובות, כדי לפתור את הבעיות המעשיות שלך, אזי תעלה בהדרגה על נתיב האמונה הנכון: תתחיל לחוות את חוויות החיים האמיתיות והצביון המושחת שלך יתחיל להיטהר בהדרגה. ככל שהצביון המושחת שלך ייטהר, כך תשתנה נטיית חייך.

כיום אמנם אנשים רבים מבצעים את חובותיהם, אבל כמה מהם מתרשלים בעצם בביצוע חובותיהם? כמה אנשים יכולים לקבל את האמת ולבצע את חובותיהם בהתאם לעקרונות האמת? כמה אנשים מבצעים את חובותיהם בהתאם לדרישות האל, לאחר שצביונם השתנה? אם תבחן את הדברים האלה לעומק, תוכל לדעת אם אתה באמת עומד ברף בעת ביצוע חובתך ותוכל גם לראות בבירור אם הצביון שלך השתנה. השגת שינוי בצביונו של אדם אינה עניין פשוט; אין משמעותה רק כמה שינויי התנהגות, השגת ידע בנוגע לאמת, יכולת לשוחח מעט אודות החוויות הנוגעות לכל היבט של האמת, התנסות בשינויים מסוימים או הפיכה למעט מסור יותר לאחר הטלת משמעת. דברים אלה אינם מהווים שינוי בצביון החיים של האדם. מדוע אני אומר זאת? גם אם השתנית במידה מסוימת, עדיין אינך מיישם את האמת בפועל באופן ממשי. אולי אתה מתנהג באופן כזה משום שאתה נמצא באופן זמני בסביבה מתאימה והמצב מאפשר זאת, או משום שהנסיבות הנוכחיות שלך מאלצות אותך לנהוג כך. בנוסף, כשאתה במצב רוח טוב, כאשר מצבך רגיל וכאשר יש בך את עבודתה של רוח הקודש, אתה יכול ליישם בפועל את האמת. אבל נניח שאתה נמצא בעיצומו של ניסיון ואתה סובל כמו איוב במהלך הניסיונות שלך, או שאתה מתמודד עם ניסיון המוות. האם במקרה כזה תוכל עדיין ליישם את האמת בפועל ולשאת עדות? האם תוכל לומר משהו בדומה לדבריו של פטרוס, " גם אם אמות לאחר שהכרתי אותך, איך אוכל שלא לעשות זאת בעליצות ובשמחה?" מה היה ראוי להערכה בעיניו של פטרוס? פטרוס העריך את ההתמסרות וסבר שהכרת האל היא הדבר החשוב ביותר, ולכן הצליח להתמסר עד מוות. שינוי בצביון אינו מתרחש בין לילה; נדרשים חיים שלמים של ניסיון כדי להשיגו. הבנת האמת מעט קלה יותר, אולם היכולת ליישם את האמת בפועל בהקשרים שונים אינה פשוטה. מדוע אנשים מתקשים תמיד ליישם את האמת בפועל? למעשה, קשיים אלה קשורים כולם באופן ישיר לצביון המושחת של בני האדם וכולם מהווים מכשולים שמקורם בצביון מושחת. לכן, כדי שתוכל ליישם את האמת בפועל, עליך לסבול סבל רב ולשלם מחיר. אם לא היה לך צביון מושחת, לא היית צריך לסבול ולשלם מחיר כדי ליישם את האמת בפועל. האין זו עובדה ברורה? לעתים נראה כאילו אתה מיישם בפועל את האמת, אבל במציאות, מהות המעשים שלך אינה מראה כי אתה עושה כך. אנשים רבים, כשהם הולכים אחרי האל, מסוגלים לזנוח את משפחותיהם ואת הקריירה שלהם ולבצע את חובותיהם, ולכן הם מאמינים שהם מיישמים את האמת בפועל. אבל הם אינם מסוגלים אף פעם לספק עדות חווייתית אמיתית. מה בדיוק קורה כאן? אם נאמוד אותם לפי תפיסותיהם של בני האדם, לכאורה הם מיישמים בפועל את האמת, אך האל אינו מכיר במעשיהם כיישום בפועל של האמת. אם מאחורי הדברים שאתה עושה יש מניעים אישיים ואם יש בהם טומאה, הרי שאתה מועד לסטות מן העקרונות ולא ניתן לומר כי אתה מיישם בפועל את האמת; זהו רק סוג מסוים של התנהגות. חד וחלק, סביר להניח שהאל יוקיע את סוג ההתנהגות שבו אתה נוקט; הוא לא יאשר אותו ואף לא יציין אותו. אם נמשיך ונרד לעומקם של הדברים, אתה אדם שעושה רע ודפוסי ההתנהגות החיצוניים שלך מהווים התנגדות לאל. כלפי חוץ אינך מפריע ואינך משבש דבר ואינך עושה נזק ממשי. הכול נראה הגיוני וסביר, אולם בפנים שוכנים כוונות וזיהומים אנושיים, שמהותם עשיית רע והתנגדות לאל. לכן, עליך לקבוע אם התחולל שינוי בצביון שלך ואם אתה מיישם בפועל את האמת, באמצעות שימוש בדברי האל ודרך התבוננות במניעים שמאחורי מעשיך. הדבר אינו תלוי בשאלה האם פעולותיך תואמות את הדמיונות והתפיסות של בני האדם, או האם הן הולמות את טעמך. דברים כאלה אינם חשובים. אלוהים הוא שקובע אם אתה תואם לרצונו, אם יש במעשיך ממציאות האמת, אם אתה עומד בדרישותיו ובתקניו. הדרך המדויקת היחידה היא לאמוד את עצמכם בהתאם לדרישותיו של אלוהים. שינוי בצביונו של אדם והנהגת האמת אינם כה פשוטים וקלים כפי שאנשים מתארים לעצמם. האם אתם מבינים זאת עכשיו? האם יש לכם ניסיון כלשהו עם זה? כשמדובר במהותה של בעיה, אתם עשויים לא להבין אותה. ההיווכחות שלכם שטחית מדי. אתם מתרוצצים כל היום, משחר עד דמדומים, קמים מוקדם ושוכבים לישון מאוחר, ובכל זאת לא השגתם שינוי בטבע חייכם, ואינכם מסוגלים להבין מהו שינוי צביון. דבר זה אומר שההיווכחות שלכם שטחית מדי, הלא כן? לא משנה כמה זמן אתם מאמינים באלוהים, ייתכן שאינכם חשים את המהות ואת הדברים העמוקים הנוגעים להשגת שינוי בצביונכם. האם ניתן לומר שהצביון שלכם השתנה? כיצד תדעו אם אלוהים מאשר אתכם או לא? לכל הפחות תחוש יציבות יוצאת מגדר הרגיל ביחס לכל מעשיך ותחוש שרוח הקודש מנחה אותך, הופכת אותך לנאור ופועלת בקרבך בזמן שאתה ממלא את חובותיך ועושה עבודה כלשהי בבית האל, או באופן כללי. התנהגותך תהיה תואמת אחד לאחד לדברי אלוהים, וכשתצבור ניסיון מסוים, תחוש שהתנהגותך בעבר הייתה הולמת באופן יחסי. אולם, אם לאחר שתרכוש ניסיון במשך זמן-מה, תרגיש שחלק מהדברים שעשית בעבר לא היו הולמים ושאינך מרוצה מהם ותחוש שהם לא עלו בקנה אחד עם האמת – הדבר מוכיח שכל מה שעשית נעשה כהתנגדות לאלוהים. זה מוכיח שהשירות שלך היה מלא במרדנות, בהתנגדות ובהתנהגויות אנושיות, וכי כשלת לחלוטין בהשגת שינוי בצביון שלך. האם השיתוף הזה הבהיר לכם כיצד עליכם להבין את השינוי בצביון? ייתכן שאינם דנים בדרך כלל בשינוי הצביון שלכם ורק לעתים רחוקות משתפים על חוויות אישיות. לכל היותר, אתם משתפים: "לפני זמן מה הייתי שלילי. לאחר מכן התפללתי לאל והוא האיר אותי בנוגע לעובדה שמאמינים צריכים לעבור מבחנים. הרהרתי על כך במשך זמן מה והגעתי למסקנה שזהו המצב. כמו כן, יש מספר היבטים שבהם אינני נאמן בעת ביצוע חובותיי ולכן פשוט קיבלתי את זה. לאחר זמן מה המוטיבציה שלי חזרה ולא הייתי שלילי עוד". לאחר שיתוף, יש גם אנשים שאומרים, "המצב שלנו נשאר במידה רבה ללא שינוי, כמו הצביון המושחת שלנו". אם תשתפו תמיד על הדברים האלה, העניין יהפוך לבעיה – לא תבינו את מהות הדברים ולא תראו אותם בבירור. גם אם אתם מאמינים שנים רבות, צביון החיים שלכם לא יוכל להשתנות.

שינוי בצביון מתייחס בעיקר לשינוי שחל בטבעו של אדם. לא ניתן להבין דברים שנוגעים לטבעו של אדם דרך התנהגויות חיצוניות. דברים אלה קשורים ישירות לערך ולחשיבות של קיומו, לנקודת מבטו על החיים ולערכיו והם נוגעים למה ששוכן בעמקי נשמתו ובעצם מהותו. אם אדם אינו יכול לקבל את האמת, לא יחול בו שינוי בהיבטים אלה. צביונו של אדם משתנה רק על ידי חוויה של עבודת האל, היווכחות מלאה באמת, שינוי הערכים ונקודות המבט בנוגע לקיום ולחיים, התאמת השקפותיו לדברי האל ויכולת להתמסר לאל באופן מלא ולהיות נאמן כלפיו באופן מוחלט. כיום, ייתכן שנראה כי אתה משקיע מאמץ מסוים ומגלה נחישות בפני קשיים בעת שאתה מבצע את חובתך, ייתכן כי אתה מסוגל לבצע סידורי עבודה שנקבעו על ידי העליון או שאתה יכול ללכת לכל מקום שאליו נאמר לך ללכת. על פני השטח נראה אולי שיש בך מידה מסוימת של צייתנות, אבל כאשר קורה דבר מה שאינו עולה בקנה אחד עם התפיסות שלך, המרדנות שבך מרימה ראש. למשל, אינך מתמסר לגיזום ואתה מתמסר עוד פחות כאשר מתחולל אסון; אתה אפילו מעז להתלונן על האל. לכן, ההתמסרות והשינוי המצומצמים שנראים כלפי חוץ אינם אלא שינוי קל בהתנהגות. יש אמנם מעט שינוי, אבל הוא אינו מספיק כדי שייחשב כשינוי צביון. ייתכן שאתה מסוגל לפסוע בנתיבים רבים, לסבול קשיים מרובים ולעמוד בפני השפלה גדולה; ייתכן שאתה חש קרוב מאוד לאל וייתכן שרוח הקודש מבצעת בך עבודה מסוימת. אבל כשהאל מבקש ממך לעשות דבר מה שאינו תואם לתפיסותיך, אתה עדיין עלול שלא להתמסר ולמעשה, אתה עשוי לחפש תירוצים, למרוד באל ולהתנגד לו ובמקרים חמורים אף להטיל בו ספק ולהיאבק בו. זו בעיה חמורה! היא מראה שעדיין יש בך טבע שמתנגד לאל, שאינך מבין את האמת לאשורה וכי לא חל כל שינוי בצביון החיים שלך. אנשים מסוימים, לאחר שהם מפוטרים או מסולקים, עדיין מעזים לשפוט את האל ולומר כי הוא אינו צודק. הם אפילו מתווכחים עם האל ונאבקים בו ומפיצים את תפיסותיהם בנוגע לאל ואת חוסר שביעות רצונם ממנו בכל מקום שאליו הם הולכים. אנשים כאלה הם שדים שמתנגדים לאל. אנשים בעלי טבע של שדים לא ישתנו לעולם ויש לנטוש אותם. רק למי שיכולים לחפש את האמת, לקבל אותה בכל מצב ולהתמסר לעבודת האל יש תקווה לזכות באמת ולהשיג שינויים בצביונם. במהלך החוויות שלך, עליך ללמוד להבחין בין מצבים שנראים רגילים כלפי חוץ. במהלך התפילה אתה עשוי להתייפח ולבכות, או להרגיש כי לבך אוהב מאוד את האל וקרוב אליו במיוחד, אבל מצבים אלה הם רק עבודתה של רוח הקודש ואינם מעידים על כך שאתה מישהו שאוהב את האל. רק אם אתה עדיין מסוגל לאהוב את האל ולהתמסר לו גם כאשר רוח הקודש אינה עובדת, וכאשר האל עושה דברים שאינם תואמים לתפיסותיך, אז אתה אדם שאוהב את האל באמת. רק במקרה זה אתם אדם שצביון חייו השתנה. רק זהו אדם שמחזיק במציאות האמת.

היכן מתחילים לשנות צביון? השינוי מתחיל בהבנת הטבע שלך. זהו המפתח. אם כך, כיצד אתה מבין את הטבע שלך? על ידי כך שאתה מבחין בצביון המושחת שלך. לאחר הבחנה ברורה בצביון מושחת זה, תבין את מהות הטבע שלך. יש כאלה ששואלים, "איך אני מבין את הצביון המושחת שלי?" מובן, שעליך להבין אותו בהתאם לדברי האל ולהבחין בו בהתאם לאמת. אם כך, כיצד מיישמים זאת בפועל? על ידי השוואה בין הצביון המושחת שאתה מגלה לדברי החשיפה של האל. מידת ההתאמה שלך היא מידת ההבחנה הנדרשת מצדך. אם ההתאמה רבה וכך גם ההבחנה, תוכל להבין את הצביון המושחת שלך. האם אלה מביניכם שמאמינים במשך זמן רב ושנוהגים בדרך זו במשך שנים רבות השיגו הבנה של הטבע שלהם? סביר להניח שרחוק מכך! ההשוואה שלך חייבת להתנהל בנתיב מסוים; אי אפשר לומר דברים שאין להם בסיס. עליך להרבות לקרוא את דברי האל בנוגע לחשיפת המהות המושחתת של האדם. עליך לחקור את הדברים האלה ולאחר מכן לקרוא אותם לעתים קרובות ולהרהר בעצמך לעתים תכופות, תוך השוואת מצבך לדברים. כאשר מתגלה התאמה מלאה בין הצביון המושחת שלך לבין הדברים, ואתה מרגיש כי דברי האל חושפים את מצבך במידה רבה של דיוק וכי הם אינם שגויים בכל מובן שהוא, האם לא תשתכנע? יש כאלה שאומרים, "על ידי הבנת הטבע שלכם, תוכלו לשנות אותו". קל לומר זאת. אבל כיצד מבינים את הטבע? חייב להיות נתיב. אם יש נתיב, תדע איך לחוות. ללא נתיב, אתה פשוט תשמיע את הסיסמה, "כולנו חייבים להבין את הטבע שלנו. הטבע שלנו חסר תועלת והוא מגיע מן השטן. כשנבין את מהות הטבע שלנו, נוכל לשנות את צביוננו". כשתסיימו לצעוק סיסמאות, יתברר כי לא נעשה דבר וכי לאיש אין כל הבנה. אין זו אלא השמעה של דוקטרינות ללא נתיב. האם עבודה בדרך זו אינה יוצרת בעיות? מה עלולה להיות התוצאה של עבודה בדרך זו? בדרך כלל, אתם מנופפים בסיסמה, "אנחנו חייבים להבין את הטבע שלנו! כולנו צריכים לאהוב את האל! כולנו חייבים להתמסר לאל! על כולנו לסגוד לאל! על כולנו לעבוד את האל! מי שאינו אוהב את האל אינו קביל!" אין שום טעם לדבר על הדוקטרינות האלה – זה לא פותר בעיות. איך תוכלו להבין את הטבע האנושי? הבנת הטבע שלכם משמעותה בעצם ניתוח הדברים ששוכנים בעמקי נשמתכם – הדברים שבתוך חייכם וכל ההיגיון והפילוסופיות של השטן שעלי פיהן חייתם – שאינם אלא חייו של השטן שעל פיהם חייתם. רק אם תחשוף את הדברים האלה, השוכנים במעמקי נפשך, תוכל להבין את טבעך שלך. כיצד ניתן לחשוף את הדברים האלה? לא ניתן לחשוף או לנתח אותם דרך נושא אחד או שניים. פעמים רבות, לאחר שתסיים לעשות דבר מה, עדיין לא תגיע להבנה. עשויות לחלוף שלוש או חמש שנים עד שתהיה מסוגל לזכות אפילו במעט תובנה והבנה. לכן, במקרים רבים עליך להרהר בעצמך וללמוד להכיר את עצמך. עליך לחפור לעומק ולנתח את עצמך בהתאם לדברי האל, כדי שתוכל לראות תוצאות כלשהן. ככל שהבנתך את האמת תלך ותעמיק, כך תכיר בהדרגה את מהות הטבע שלך דרך הרהור עצמי והיכרות עם עצמך.

כדי להבין את טבעך שלך, עליך לזכות בהבנה של טבע זה דרך מספר דברים. ראשית, צריך להיות לך ברור מה אתה אוהב. הכוונה אינה לדברים שאתה אוהב לאכול או ללבוש, אלא לסוג הדברים שאתה נהנה מהם, הדברים שאתה מתקנא בהם, הדברים שאתה מעריץ, הדברים שאתה שואף אליהם, הדברים שאתם שם אליהם לב, סוגי בני האדם שאתה נהנה לבוא איתם במגע, סוגי דברים שאתה אוהב לעשות וסוגי בני האדם שאתה מעריך וסוגד להם בלבך. למשל, רוב בני האדם אוהבים אנשים שמעמדם נחשב, אנשים אלגנטיים בדיבורם ובהתנהגותם או אנשים שאומרים דברי חנופה רהוטים, או אנשים שמעמידים פנים. זה באשר לדברים שעמם אנשים אוהבים לבוא במגע. באשר לדברים שבני האדם נהנים מהם, עם אלה נמנים הנכונות לעשות דברים שקל לעשות, הנכונות לעשות בהנאה דברים שאחרים חושבים שהם טובים ודברים שאחרים ישבחו ויחמיאו עליהם. בטבעם של בני האדם, יש מאפיין משותף של הדברים שהם מחבבים. כלומר, הם אוהבים אנשים, אירועים ודברים שאחרים מתקנאים בהם משום המראה החיצוני שלהם, הם אוהבים אנשים, אירועים ודברים שנראים יפים ויוקרתיים מאוד, והם אוהבים אנשים, אירועים ודברים שגורמים לאחרים להעריץ אותם. הדברים האלה שחביבים על בני האדם הם נהדרים, מנקרי עיניים, מדהימים וגדולים. כל בני האדם מעריצים דברים כאלה. ניתן לראות ששום אמת לא מצויה ברשותם של בני האדם, ושהם נעדרים צלם של בני אנוש אמיתיים. אין שום שמץ של חשיבות בהערצת הדברים האלה, אך בני האדם אוהבים אותם בכל זאת. בעיני אנשים שאינם מאמינים באלוהים, הדברים האלה שאנשים אוהבים נראים טובים במיוחד, והם כולם דברים שאנשים נכונים במיוחד לחתור אליהם. הנה דוגמא פשוטה: בקרב חסרי האמונה ישנם "גרופי'ס", מעריצים שוטים. הם רודפים אחר שחקנים או זמרים, מבקשים מהם חתימות, משאירים להם הודעות, לוחצים את ידיהם ומחבקים אותם. האם דברים כאלה קיימים בליבם של מאמינים? האם אתם שרים מדי פעם את שיריהם של הידוענים שאתם מעריצים? האם אתם מחקים אותם לפעמים ומתלבשים לעתים בסגנונות שלהם, שאליהם לבכם כמה? אתם הופכים את הידוענים והמפורסמים למושאי הערצה שלכם, לדמויות מופת שאותן אתם מעריצים. אלה הדברים הרגילים שאנשים מחבבים. האם המאמינים באמת אינם מעריצים את הדברים האלה שהכופרים מעריצים? עמוק בפנים, רוב האנשים עדיין מעריצים אותם. אתה מאמין באל, ונראה כאילו כבר אינך חותר אל הדברים האלה באופן ברור. אך בלבך אתה עדיין מתקנא בדברים האלה ועדיין מחבב אותם. לעתים אתה חושב: "אני עדיין רוצה להקשיב למוסיקה שלהם, ואני עדיין רוצה לצפות בתוכניות הטלוויזיה שהם מופיעים בהן. איך הם חיים? איפה הם נמצאים עכשיו? אילו יכולתי לפגוש אותם וללחוץ את ידיהם, זה היה נפלא, ואפילו אם זה יביא למותי, זה בכל זאת יהיה שווה את זה". לא משנה את מי אנשים מעריצים, כולם אוהבים את הדברים האלה. ייתכן שאין לך הזדמנות או שאינך במצב שמאפשר לך לבוא במגע עם אנשים, אירועים ודברים כאלה, אבל הדברים האלה נמצאים בתוך לבך. הדברים שאליהם אנשים חותרים ומשתוקקים משתייכים לעניינים חומריים, לעתים קרובות הם שייכים לשטן ולשדים, הם מעוררים תיעוב באל ואין בהם שמץ של אמת. הדברים שאליהם אנשים נוטים להשתוקק מאפשרים לחשוף את מהות הטבע שלהם. העדפותיהם של אנשים ניכרות בדרך שבה הם מתלבשים. יש כאלה שמוכנים ללבוש בגדים צבעוניים, שמושכים תשומת לב, או בגדים מוזרים. הם מוכנים לענוד תכשיטים שאיש לא ענד לפניהם והם אוהבים דברים שיכולים למשוך את המין הנגדי. עצם העובדה שהם לובשים בגדים ועונדים פריטים מעיד על ההעדפה שיש להם כלפי דברים אלה בחייהם ובעומק לבם. הדברים האלה אינם מכובדים ואינם הגונים. הם אינם דברים שאליהם צריך אדם רגיל לחתור. בעצם החיבה שלהם כלפי דברים אלה יש חוסר צדיקות. ההשקפה שלהם זהה להשקפתם של אנשים חומריים. אי אפשר לראות אפילו חלק אחד של השקפה זו שעולה בקנה אחד עם האמת. לכן, הדברים שאתה אוהב, שבהם אתה מתמקד, שלהם אתה סוגד, שבהם אתה מקנא ושאודותיהם אתה חושב בתוך לבך מדי יום מייצגים כולם את הטבע שלך. ההעדפה שלך לדברים חומריים אלה היא הוכחה מספקת לכך שטבעך נוטה לחוסר צדיקות ובמקרים חמורים, לכך שהטבע שלך מרושע וחשוך מרפא. עליך לנתח את הטבע שלך באופן הבא: בדוק מהם הדברים שאתה אוהב ומהם הדברים שאתה זונח בחייך. ייתכן שאתה טוב לאנשים מסוימים במשך זמן מה, אבל אין הדבר מוכיח שאתה אוהב אותם. הדברים שאתה אוהב באמת הם בדיוק הדברים שבטבע שלך; גם אם כל עצמותיך היו נשברות היית נהנה מהם ולעולם לא היית מסוגל לזנוח אותם. לא קל לשנות זאת. חשוב, למשל, על מציאת בן או בת זוג. אנשים מחפשים בני זוג מאותו סוג כמותם. כאשר אישה מתאהבת באמת במישהו, אף אחד לא יוכל לעצור אותה. גם אם רגליה היו נשברות, היא עדיין הייתה רוצה להיות איתו; גם אם היה נגזר עליה למות כתוצאה מכך, היא עדיין הייתה רוצה להינשא לו. איך זה יכול להיות? הסיבה היא, שאיש אינו יכול לשנות את מה שנמצא עמוק בתוך נשמתם של אנשים, עמוק בתוך לבם. גם כאשר אדם מת, נשמתו ממשיכה לאהוב את אותם דברים; אלה הם הדברים הקשורים בטבע האנושי והם מייצגים את מהותו של אדם. בדברים שאנשים אוהבים יש מידה מסוימת של חוסר צדיקות. יש כאלה שחיבתם לדברים אלה גלויה, בעוד שאצל אנשים אחרים היא אינה גלויה; יש כאלה שרוחשים להם חיבה עזה, ואחרים – לא. לאנשים מסוימים יש שליטה עצמית, בעוד שאחרים אינם מסוגלים לשלוט בעצמם. יש כאלה שמועדים לשקוע בדברים אפלים ומרושעים, והדבר מוכיח כי הם אינם ניחנים בחיים. יש אנשים שמסוגלים להתגבר על פיתויי הבשר ולא להניח לדברים אלה להעסיק אותם או להגביל אותם, וזה מוכיח כי יש להם שיעור קומה מסוים וכי הצביון שלהם השתנה במידה כלשהי. יש אנשים שמבינים אמיתות מסוימות ומרגישים כי יש בהם חיים וכי הם אוהבים את האל, אבל למען האמת זה עדיין מוקדם מדי והשינוי של צביונו של אדם אינו עניין פשוט. האם קל להבין את מהות טבעו של אדם? גם אם מישהו מבין מעט, עליו להתאמץ מאוד כדי להשיג את ההבנה הזו, וגם אם הושגה הבנה מועטה, השינוי אינו קל. כל אלה הם קשיים שעמם מתמודדים אנשים, ואנשים אינם יכולים להכיר את עצמם ללא רצון לחתור אל האמת. אם האמת מנחה אותך מבפנים, אם היא השתרשה בלבך ודברי האל הם שמנחים את החיים, ההעדפות, החוויות והקיום שלך, זו הנקודה שבה תשתנה באמת ובתמים – בלי קשר לאופן שבו אנשים, אירועים ודברים סביבך משתנים ובלי קשר לדרך שבה העולם עשוי להתהפך על פיו. נכון להיום, השינוי שחל לכאורה באנשים נסוב על מעט שיתוף פעולה, על היכולת לקבל גיזום בחוסר רצון, על ביצוע פעיל של חובות ועל שמץ של התלהבות ואמונה שיש בהם, אולם לא ניתן לראות בכך שינוי צביון ואין הדבר מוכיח שבאנשים יש חיים. מדובר בסך הכול בהעדפות ובנטיות של אנשים – ותו לא.

על מנת להגיע לכדי הבנה של הטבע, הרי שבנוסף לחשיפת הדברים שאנשים אוהבים בשל טבעם, יש לחשוף גם כמה מן ההיבטים החשובים ביותר שמהווים חלק מטבעם. למשל, את נקודות ההשקפה שיש לאנשים על דברים, השיטות והמטרות שיש לאנשים בחיים, ערכי החיים וההשקפות של אנשים בנוגע לחיים, כמו גם דעות ורעיונות ביחס לכל הדברים הקשורים לאמת. כל אלה הם דברים שמצויים בעמקי נפשם של בני האדם והם קשורים ישירות לשינוי בצביונם. מהי, אם כן, השקפתה של האנושות המושחתת בנוגע לחיים? ניתן לומר שהיא כזו: "כל אדם ידאג לעצמו והשטן ייקח את האחרון". כל בני האדם חיים למען עצמם. אם לומר בכנות – הם חיים למען הבשר. הם חיים רק כדי להכניס אוכל לפיהם. במה קיום זה שונה מזה של בעלי החיים? אין שום ערך לחיים כאלה, קל וחומר משמעות. השקפת עולמו של אדם נוגעת לדברים שעליהם הוא מסתמך על מנת לחיות בעולם, על מטרת חייו ועל אופן חייו – וכל הדברים האלה קשורים למהות הטבע האנושי. אם תנתח את טבעם של בני האדם, תראה שכולם מתנגדים לאלוהים. כולם שדים, ולא קיים אדם אחד טוב באמת. רק באמצעות ניתוח טבעם של בני האדם, תוכל באמת להכיר את מהותם ואת שחיתותם ולהבין למה באמת בני האדם שייכים, מה באמת חסר לאנשים, במה עליהם להיות מצוידים וכיצד עליהם להביא לידי ביטוי בחייהם את צלם האנוש. לא קל לנתח באמת את טבעו של אדם ולא ניתן לעשות זאת בלי לחוות את דברי האל או לעבור חוויות אמיתיות.

אביב, 1999