אנשים מסוימים מאמינים באל במשך שנים אך עדיין נצמדים לתענוגות של אוכל, בגדים והנאות אחרות של הבשר. האם הדברים האלו יכולים למלא את צרכי ליבו של האדם? הדבר שאותו אנשים צריכים ביותר אינו ברור אפילו למי שמאמינים באל במשך שנים רבות. כשאנשים מסוימים רואים אותי נותן משהו לאדם כלשהו הם מתחילים להקים מהומה, "מדוע האל דואג להם ולא לי? לי עדיין אין את זה". בפועל, אתה לא סובל רעב, ולא חסרים לך בגדים. אתה פשוט מתנהג בחמדנות; אינך יודע כיצד להיות מסופק, ואתה אוהב להתחרות על דברים. אני לא מחויב לדאוג לך. עליך להתנהג בהתאם לעקרונות. לעולם אל תלחם על האינטרסים שלך או עבור יתרונות. כל הדברים האלה חיצוניים, הם לא תחליף לכך שתזכה באמת ובחיים. לא משנה כמה יפה אתה מתלבש כלפי חוץ, ליבך עדיין יהיה ריק אם לא זכית באמת. אנשים מבינים את הדברים האלה כאשר הם רק דיבורים, אך הם לא יכולים לעזור לעצמם כאשר הם מתמודדים איתם בפועל. הם אינם מסוגלים להבין אותם באמת. יש אבעולם הזה נשים רבים בעלי עושר או כוח, ואיזה מין חיים יש לאנשים האלה? הם רק אוכלים, שותים, ומסיחים את דעתם; סועדים ושותים כל יום; מארחים אורחים ונותנים מתנות; ונוהגים בפזיזות. כך הם חיים. האם יש להם חיים אנושיים? לא, אין להם. במשך כל היום הם מתעסקים בלהאביס את עצמם, בללבוש בגדי מעצבים, בלהתרברב בכל מקום שאליו הם הולכים, ובלהפעיל את כוחם על אחרים. מה טבעם של אנשים כאלה? הם שייכים לשדים ולשטן; הם חיות פרא. כאשר לאנשים עשירים מסוימים נמאס מההנאות שלהם, הם מאבדים עניין בחיים ומתאבדים. ייתכן שנמאס להם מהנאות של אוכל, בגדים והסחות דעת, אך מדוע הם מתאבדים? מכך ניתן לראות שתהילה ורווח, מעמד, עושר, אוכל, בגדים והנאות הם כלל לא מה שאנשים צריכים באמת. אסור לכם לחתור אל הדברים האלה. אם אתם ממתינים עד שתתנוונו ללא יכולת להיוושע כדי לשנות כיוון, זה יהיה מאוחר מדי! כאשר אדם אינטליגנטי חוזה בכישלון של אדם אחר, הוא שואב מכך ניסיון באופן ישיר, ללא צורך לחוות זאת בעצמו. מצד שני, אדם בור יכול לחוות כישלון אחר כישלון והוא עדיין לא יוכל ללמוד מהם. הוא חייב לעבור גיזום לפני שתתחיל להיות לו קצת מודעות, אך אז כבר יהיה מאוחר מדי. אנשים בורים מדי אינם מסוגלים לזכות באמת. רק אנשים אינטליגנטים שחווים את עבודת האל מסוגלים לזכות באמת. העובדה היא שכל האנושות זקוקה לאמת, ורק על ידי חתירה אל האמת היא יכולה להיוושע. בין אם אתה אחד מאנשיו הנבחרים של האל או גוי, אתה זקוק לאספקת האמת ואתה זקוק לישועתו של האל. לאנשים מסוימים אין כלל אנושיות והם אינם מקבלים שמץ מהאמת – אנשים כאלו הם פראי אדם. הם עשויים להשתתף בכינוסים, אך הדברים שאליהם הם חותרים בליבם הם תענוגות אסורים, הנאות המזון, בגדים והסחות דעת, והם מלאים בדברים האלה. הם כלל אינם מחפשים את האמת, ולבבותיהם מלאים בהשקפות אתאיסטיות, וברעיונות על תורת האבולוציה. הם אינם שומעים אותך לא משנה כיצד אתה משתף איתם אודות האמת, ולמרות שהם יודעים שלהאמין באל זה דבר טוב והם מסוגלים להתמיד באמונתם, הם אינם מסוגלים לעלות על הנתיב של חתירה אל האמת. זו הסיבה לכך שאלו שאינם אוהבים את האמת אינם אלו שהאל ייעד עבור ישועתו.

לאנשים רבים יש כעת אמונה מאוד מבולבלת באל. הם אינם יודעים מה צריך להשיג מהאמונה באל; הם אינם מבינים מה הסיבה לאמונה באל – אין להם שום מושג. הם אינם יודעים דבר וחצי דבר לגבי מה שעבורו צריך האדם לחיות, על פי מה עליו לחיות, או כיצד לחיות בצורה שהיא בעלת ערך ומשמעות. אם אינך בטוח בליבך לגבי הסיבה שבגללה עליך להאמין באל, אזי לרדיפה ולכאב שאתה סובל בשל אמונתך באל אין שום ערך או משמעות. מה, בדיוק, אנשים מתכוונים להרוויח מאמונתם באל? אם מטרת אמונתך איננה השגת האמת והחיים, האם אתה לא תתמלא חרטה כאשר עבודתו של האל תסתיים וסופם של אנשים ייקבע? כאשר החלטת לראשונה לנהות אחר האל, האם זה היה רק ​​דחף רגעי, או שחשבת לעומק על עניין האמונה באל והבנת אותו לפני שהחלטת? עבור מה בדיוק אתה חי? מהו הכיוון שלך בחיים, ומהן המטרות שלך? האם יש לך את הנחישות לנהות אחר האל עד הסוף ובסוף הדרך לזכות באמת? האם אתה יכול להבטיח שלא תוותר באמצע הדרך? האם אתה מסוגל לבצע בנאמנות את חובתך לא משנה איזה מצבים יתרחשו או עם אלו תלאות, ניסיונות, קשיים או צרות אתה תתמודד? לאנשים מסוימים אין אפילו שמץ אמונה או נחישות כדי לחתור אל האמת. לכן החתירה אל האמת לא תהיה קלה. כאשר אנשים אינם מתעניינים באמת, הם אינם מסוגלים לבצע את חובתם ברצון והם אינם משקיעים מעצמם בכנות למען האל. כיצד אנשים כאלה יכולים ללכת אחר האל עד הסוף? אם תשאל אותם "מדוע אתם מאמינים באל? מה אתם רוצים להשיג מהאמונה באל? באיזה נתיב עליכם ללכת?" הם לא ידעו ולא יהיו מסוגלים לענות. זה מוכיח שהם אינם נוהים אחר האל כדי לזכות באמת ובחיים, אלא מחפשים הזדמנות לזכות בברכות. כיצד מישהו כזה יכול למלא את חובתו בכנות? ככל שאנשים שבאמת אוהבים את האמת מבינים אותה יותר, כך יש להם יותר התלהבות בביצוע חובתם. אלו שאינם מבינים את האמת לעיתים קרובות הופכים להיות שליליים כאשר הם מבצעים את חובתם. אם הם אינם מסוגלים לקבל את האמת, הם ינשרו. אלו שחותרים אל האמת הם שונים: ככל שהם מבצעים יותר את חובתם, כך הם מבינים יותר את האמת, וכאשר זה קורה, שחיתותם מטוהרת. ככל שאדם מבין יותר את האמת, כך הוא מרגיש יותר שמה שהוא זוכה בו מן הנהייה אחר האל הוא גדול יותר, והוא יכול לחוש שהנתיב של הנהייה אחר האל הופך להיות זוהר יותר ככל שהוא הולך בו יותר. אלו הם האנשים שזכו באמת. אם אנשים באמת מבינים את האמת, יהיה להם ביטחון בנהייה אחר האל והם יישארו נאמנים עד הסוף.

כאשר אנשים מסוימים מתמודדים עם מחלה וחייהם תלויים על כף המאזניים, הם מבקשים מהאל להושיע אותם, ולאחר שהם מתגברים על המחלה הם לומדים להבין מעט מהאמת. אבל לא כולם צריכים לחוות פנייה אל האל במצב של חיים ומוות. פשוט הסתכל על החוויות שאנשים מסוימים חווים והקשב לשיתוף ולרגשות שלהם, ותוכל להרוויח מכך. אפילו אם לא הייתה לך חוויה משלך, תוכל להבין משהו מכך דרך החוויות של אחרים. כאשר אנשים מסוימים מתקרבים למוות, הם מרגישים שהם לא השתנו מאוד, ושהם יודעים מעט על האל, ושמה שהם עשו והשקיעו למען האל הוא מוגבל. הם מרגישים שהם לא חתרו אל האמת במהלך השנים שבהם הם האמינו באל, שהם זכו במעט מדי ושהם חייבים לאל יותר מדי. אם הם אכן מתים, הם לא יעשו זאת ברצון כיוון שלא תהיה להם יותר הזדמנות להביע חרטה. כאשר איוב התמודד עם ניסיונות, גופו כוסה בשחין; אשתו לא הבינה אותו ולעגה לו, וחבריו לא הבינו אותו ואפילו שפטו והרשיעו אותו, מתוך אמונה שהוא בוודאי עשה משהו רע והעליב את האל יהוה. הם דיברו אל איוב ואמרו, "כיצד העלבת את האל יהוה? קדימה, התוודה על חטאיך. האל יהוה הוא צודק". אך איוב הבין בליבו ולא הרגיש שהוא עשה דבר רע. ועדיין, זה היה כואב עבורו להתמודד עם ניסיון שכזה! בסבלו הוא ביקש מוות על פני החיים; הוא סבל כל כך הרבה עד שהוא חשב שהמוות הוא המוצא היחידי שלו מהסבל. הוא חשב שהמוות יהיה הסוף, ולמרות זאת הוא עדיין היה מסוגל לשבח את האל בליבו. זהו דבר שאדם רגיל אינו יכול להשיג. רוב האנשים אינם משבחים את האל כשהם סובלים מכאובים. הם רק באים אליו בדרישות, "אלוהים, תן רק עוד נשימה אחת. הזדרז והברא אותי! כשאני אהיה בריא אני אעשה כל מה שתדרוש ממני". הם מתחילים לנסות להתמקח. כיצד עליך לחוות חולי כאשר הוא מגיע? עליך לבוא לפני האל ולהתפלל, לחפש את תשומת ליבו ולגשש אחריה; עליך לבחון את עצמך כדי למצוא מה עשית שנוגד את האמת, ואיזו שחיתות בתוכך לא נפתרה. צביונך המושחת לא יכול להיפתר בלי שתסבול. רק על ידי התמתנות באמצעות סבל אנשים יכולים לא להיות מופקרים ולהיות מסוגלים לעמוד תמיד לפני האל. כאשר אדם סובל, הוא תמיד בתפילה. הוא אינו חושב על תענוגות של אוכל, בגדים, והנאות אחרות; הוא בתפילה מתמדת בליבו, בוחן את עצמו כדי לראות אם הוא עשה משהו לא בסדר או היכן הוא עשוי היה לפעול כנגד האמת. בדרך כלל, כאשר אתה מתמודד עם מחלה קשה או מחלה מוזרה שגורמת לך לסבל רב מאוד, זה לא קורה במקרה. בין אם אתה חולה או בריא, זה על פי כוונתו של האל. כאשר רוח הקודש עובדת ואתה בריא מבחינה פיזית, אתה לרוב יכול לחפש את האל אך אתה מפסיק לחפש אותו כאשר אתה חולה או סובל, וגם אינך יודע כיצד לחפש אותו. אתה חי בחולי, תמיד תוהה איזה טיפול יעזור לך להחלים במהירות. בזמנים כאלה אתה מקנא באלו שאינם חולים, ואתה רוצה להיפטר מהמחלה והכאב שלך מהר ככל האפשר. אלו הם רגשות שליליים ומתנגדים. כאשר אנשים חולים, הם לפעמים חושבים, "האם אני גרמתי למחלה הזאת על ידי הבורות שלי, או האם היא כוונתו של האל?" הם פשוט לא מצליחים להבין את זה. למעשה, חלק מהמחלות הן רגילות, דברים כמו התקררות, דלקת או שפעת. כאשר אתה סובל ממחלה קשה שמפילה אותך באופן פתאומי, שאתה מעדיף למות ולא לסבול ממנה, דבר כזה לא קורה במקרה. האם אתה מתפלל לאל עבור עזרתו כאשר מחלות וסבל באים עליך? כיצד עבודתה של רוח הקודש מנחה ומובילה אותך? האם היא רק מעניקה לך נאורות ומאירה אותך? זו אינה דרכה היחידה; היא גם תנסה אותך ותזכך אותך. כיצד האל מנסה אנשים? האם הוא מנסה אנשים בכך שהוא גורם להם לסבול? סבל הולך יד ביד עם ניסיון. מדוע האדם סובל אם לא היה מדובר בניסיון? סבל הולך יד ביד עם ניסיון – זוהי עבודתה של רוח הקודש. לפעמים האל נותן לאנשים קצת סבל כיוון שאחרת הם לא ידעו את מקומם ביקום, והם יהפכו להיות חצופים. לא ניתן לפתור לחלוטין צביון מושחת רק על ידי שיתוף אודות האמת. אחרים עשויים להצביע על הבעיות שלך, וייתכן שאתה תדע עליהן בעצמך, אך אינך יכול לשנות אותן. לא משנה כמה תסמוך על כוח הרצון שלך בריסון עצמך, אפילו אם תסטור לפניך, תכה את ראשך, תטיח את עצמך כנגד הקיר ותפגע בבשרך לא תפתור את הבעיות שלך. כיוון שיש בתוכך צביונות שטניים שכל הזמן מענים אותך, מפריעים לך, ונותנים לך כל מיני מחשבות ורעיונות, צביונך המושחת ייחשף. לכן, מה תעשה אם אינך יכול לפתור את זה? עליך להזדכך על ידי מחלה. אנשים מסוימים סובלים כל כך הרבה בזיכוך הזה עד שהם אינם יכולים לעמוד בכך, והם מתחילים להתפלל ולחפש. כאשר אינך חולה, אתה כל כך מופקר וגאוותן ללא שליטה. כאשר אתה נדבק במחלה, אתה מסכים לציית – האם אתה עדיין תוכל להיות גאוותן ללא שליטה? כאשר בקושי יש לך כוח לדבר, האם אתה יכול להטיף לאחרים או להיות גאוותן? בזמנים כאלה, אתה לא דורש דבר; אתה רק רוצה להיפטר מהסבל שלך, ללא מחשבה על שום אוכל, בגדים והנאות. רובכם לא חוויתם את ההרגשה הזאת, אבל אתם תבינו כאשר תחוו. ישנם אנשים מסוימים שנלחמים עבור מעמד, עבור הנאות הבשר, ועבור האינטרסים של עצמם. כל זה כיוון שהנוחות שלהם רבה מדי, סבלם קל מדי, והם מושפלים. לאנשים כאלה מצפים קושי וזיכוך!

לפעמים האל יארגן מצבים מסוימים עבורך, יגזום אותך באמצעות האנשים שסביבך ויגרום לך לסבול, כשהוא מחייב אותך ללמוד לקחים ומאפשר לך להבין את האמת ולראות את הדברים לאשורם. האל עושה את העבודה הזאת ברגע זה, בכך שהוא מלווה את בשרך בסבל, כדי שתלמד את הלקח שלך, תפתור את צביונך המושחת ותשלים היטב את חובתך. פאולוס אמר לעיתים קרובות שיש לו קוץ בבשרו. מה היה הקוץ הזה? זו הייתה מחלה, והוא לא היה יכול להימלט ממנה. הוא ידע היטב מה הייתה המחלה הזאת, ושהיא הייתה מכוונת נגד צביונו וטבעו. אם הוא לא היה נתקע עם הקוץ הזה, אם מחלתו לא הייתה עוקבת אחריו, הוא עשוי היה, בכל מקום וזמן, להקים מלכות משלו, אך עם המחלה לא היה לא כוח לכך. לכן, פעמים רבות מחלה היא מאין "מטריית הגנה" עבור אנשים. אם אינך חולה, אלא מלא בחיות, ייתכן שתעשה מעשים רעים כלשהם ותגרום לצרות כלשהן. אנשים יכולים לאבד בקלות את ההיגיון שלהם כאשר הם גאוותנים ללא שליטה. הם יתחרטו על כך לאחר שיעשו רע, אך אבל בשלב הזה הם לא יוכלו להפסיק. לכן להיות קצת חולים זה דבר טוב, זו הגנה עבור אנשים. ייתכן שאתה מסוגל לפתור את כל הבעיות של אנשים אחרים, ואתה יכול לתקן את כל הבעיות בדרך החשיבה שלך, אך אינך יכול לעשות דבר כאשר לא החלמת ממחלה. לחלות זה באמת מעבר לשליטתך. אם אתה חולה ואין שום דרך לרפא את המחלה, אזי זהו הסבל שעליך לעבור. אל תנסה להיפטר מכך, עליך קודם להתמסר, להתפלל לאל, ולבקש לדעת את רצונו. אמור: "הו אלוהים, אני יודע שאני מושחת ויש לי טבע רע. אני מסוגל לעשות פעולות מרדניות ופעולות שמתנגדות לך, דברים שפוגעים בך וגורמים לך כאב. כמה נפלא שנתת לי את המחלה הזאת. עליי להתמסר לה. אנא הענק לי נאורות, הרשה לי לדעת מהי כוונתך, ומה בתוכי אתה רוצה לשנות ולהפוך למושלם. אני רק מבקש שתנחה אותי, כדי אבין את האמת ואצא לדרך בנתיב החיים הנכון". עליך לחפש ולהתפלל. אסור לך להתבלבל ולחשוב שאין משמעות לכך שאתה חולה, שזו לא יכולה להיות הטלת המשמעת שאתה מתמודד איתה כיוון שהעלבת את האל. אל תמהר לשפוט. אם אתה באמת אדם שהאל נמצא בליבו, אזי אל תיתן לשום דבר שתיתקל בו לחלוף על פניך. עליך להתפלל ולחפש, לגשש אחר רצונו של האל בכל דבר, וללמוד להתמסר לאל. כאשר האל יראה שאתה יכול להתמסר ושיש לך לב של התמסרות לאל, הוא יקל על סבלך. האל משיג תוצאות כאלה על ידי סבל וזיכוך.

לאורך ההיסטוריה, נוצרים אדוקים, תלמידים, שליחים ונביאים נסקלו למוות, נגררו על ידי סוסים עד למותם, בותרו, הורתחו בשמן, נצלבו... הם מתו בכל מיני דרכים. מה שאני רוצה להגיד בכך הוא, שאל תתכנן להיות בחיקה של הנוחות כאשר אתה נוהה אחר האל. אל תבקש את זה; שלא תהיה לך את המשאלה המופרזת לכך. מדוע אני אומר שאנשים לא צריכים לבוא בדרישות אל האל? כיוון שכל דרישה קטנה שווה למשאלה מופרזת, ואסור שיהיו לך כאלה. אל תבקש דברים ותגיד, "הו אלוהים, הלבש אותי היטב, כיוון שיש לי סיבה ללבוש בגדים יפים. הו אלוהים, אני מבצע כעת את חובתי, לכן יש לי סיבה טובה לבקש שתברך אותי ותיתן לי בריאות טובה". אם תחלה יום אחד, האם תהפוך להיות שלילי? האם תפסיק להאמין באל? האם עדיין תבצע את חובתך אם לא תהיה בריא? האם ביצוע חובתך הוא לא מה שאתה צריך לעשות בכל מקרה? זהו ייעוד שנשלח משמיים, אחריות שלא ניתן להשליך. עליך לבצע את חובתך, אפילו אם אף אחד אחר לא עושה זאת. זו הנחישות שצריכה להיות לך. אנשים רבים אומרים, "אם כאשר אני מאמין באל אני עדיין צריך לסבול, אזי מדוע אני הולך אחריו? אני הולך אחר האל כדי ליהנות מברכותיו. בלי ליהנות מברכות, אני לא אלך אחריו!" האם זו אינה דרך שגויה להסתכל על כך? כולכם ראיתם בחוויותיכם לאורך השנים, שבניגוד למה שאנשים מדמיינים, אין ברכות שניכרות בבירור במי שבאמת ובתמים חותרים אל האמת. להיות במצב רוח טוב וללא דאגות כל יום, להתלבש היטב, שהכול יעבור חלק ולשגשג בעולם – דברים הם לא כך עבור אף אחד. כולם עוברים את החיים יום אחר יום, מתמודדים עם מכשול אחר מכשול. אנשים מסוימים סובלים מאפליה והצקות במקומות עבודתם האחרים; אנשים מסוימים תמיד סובלים ממחלות; בעוד שאחרים אינם מצליחים בעסקים, ובני משפחתם שאינם מאמינים נוטשים אותם. לחיים יש עליות ומורדות; הם לעולם לא הפלגה חלקה. ככול שאדם חותר יותר אל האמת, כך הוא סובל יותר, בעוד שאלו שלא חותרים כלל אל האמת חיים בנוחות. אין להם שום מחלות או צרות; הכול הולך חלק עבורם, ואחרים מקנאים בהם. ואולם אין להם שמץ של היווכחות בחיים, והם חיים כמו כופרים. אלו שמאמינים באל חייבים בהכרח לסבול רדיפה וקושי. ומה זה מוכיח כאשר אתה סובל מרדיפה וקושי? שהאל לא עזב אותך, שהאל לא נטש אותך, שידו של האל תמיד עליך ולא מרפה ממך. אם הוא היה מרפה והיית נופל אל מלכודת השטן, האם אז לא היית בסכנה? אם אתה חי כל יום בחטא ומחפש תהילה ורווח, חומד הנאות, ומתדרדר אל שתייה, הימורים והפקרות, אזי האל ינטוש אותך. הוא לא ישים אליך לב יותר, ואתה תסולק לבטח. ייתכן שתזכה בעושר ומעמד בעולם, אך למעשה, אתה תפסיד את היקר ביותר – את האמת, שהיא חיי נצח – ואתה אפילו לא יודע את זה!

אנשים מסוימים אומרים "מדוע האל תמיד מטיל עליי משמעת? מדוע אנשים אחרים כל כך בריאים בעוד שאני תמיד חולה? מדוע אני תמיד סובל? מדוע משפחתי כל כך ענייה? מדע אנחנו לא יכולים להיות עשירים? מדוע אני אף לא יכול ללבוש בגדים יפים? אל תקנא בכמות החסדים והברכות של האל שמהם נהנים אנשים אחרים. ייתכן שזה כיוון ששיעור קומתם קטן והאל מבין את חולשותיהם, לכן הוא מעניק להם קצת חסד שממנו הם ייהנו, ונותן להם לחוות אותו מעט בכל פעם, כך שהם לומדים להכיר את מעשיו באופן הדרגתי. עבורך, לאל יש דרישות מאוד קפדניות. חייך, כפי שהם נראים על ידי בני האדם, אינם שמחים כלל, ואתה תמיד סובל, ואולם הבנת אמיתות רבות, ואתה צריך להודות מאוד לאל ולשבח אותו. זהו אדם היודע את מעשיו של האל. כל עוד אדם יכול להבין את האמת, זוהי ברכתו הגדולה ביותר של האל, ולא משנה ממה הוא עשוי לסבול. כאשר האל מטיל עליך משמעת לעיתים קרובות ומאלץ אותך להתמודד עם ניסיונות, כדי שלעיתים קרובות תלמד לקחים ותבין אמיתות – זו הוכחה לכך שאהבתו של האל הולכת בעקבותיך. אם אתה תמיד נוהג בהפקרות ועדיין לא הוטלה עליך משמעת, אזי אתה גמור, ולא משנה כמה זמן נמשכת ההפקרות שלך מבלי שאף אחד יגזום אותך או יתייחס אליך. המשמעות היא שהאל נטש אותך. ישנם אנשים מסוימים שאינם מבצעים שום חובה ושאינם מקבלים על עצמם שום מחויבות. הם מנהלים חיים נינוחים ונטולי דאגות, בנוחות גדולה. הם אינם יכולים ללמוד שום לקחים, והם אינם משיגים דבר. האם זהו אושר? במה הם יכולים לזכות דרך נכונותם להיות מופקרים, מתוך חתירתם אחר חופש והנאות של הבשר? אתה סובל ומתעייף בביצוע חובתך, ולכולם אכפת ממך; לפעמים הם גוזמים אותך. זו הוכחה לכך שלאל אכפת ממך ושהוא לוקח עליך אחריות. בעניינים רבים עליך לחפש, ועליך להתפלל אל האל יותר. אז תוכל להבין את כוונותיו. לא משנה איזו חובה אתה מבצע, אסור לך בשום אופן להיות סורר או מופקר או שטחי, או עקשן בדרכיך המוטעות. כאשר יש לך בעיה, מהר וחפש את האמת. הדבר החשוב ביותר הוא שתהיה מסוגל להשלים את חובתך ולרצות את האל, ואז ליבך יוכל באופן טבעי ליהנות משלווה ורוח טובה. אם אתה יותר מדי עקשן או מופקר, ואינך מקבל הטלת משמעת ואתה גם עיקש למדי, אזי אתה תהיה בסכנה. לאחר שתסולק, לא יהיו לך יותר הזדמנויות, וזה יהיה מאוחר מדי לחרטה. אנשים מסוימים מתפללים כל הזמן כאשר הם חולים, אך לאחר מכן, כאשר הם רואים שתפילותיהם לא ריפאו אותם, הם שוקעים לתוך מחלתם, מתלוננים כל הזמן, ואומרים בליבם, "להאמין באל לא עזר לי בדבר. אני חולה והאל לא מרפא אותי!? זו איננה אמונה אמיתית. אין בה שום התמסרות, ומה שיוצא מכך הוא מותם, לאחר שהם מסיימים להתלונן. זוהי שלילת בשרם על ידי האל ושליחתם לגיהינום; זהו סוף כל הדברים עבורם. אין להם שום סיכוי לזכות בישועה בחיים האלה, ונשמתם חייבת ללכת לגיהינום. זהו השלב האחרון בעבודתו של האל בישועת האדם, ואם מישהו מסולק, לעולם לא תהיה לו הזמנות נוספת! אם אתה מת בעוד האל מבצע את עבודת ישועתו, המוות הזה הוא עונש, לא מוות טבעי. לאנשים שמתים כעונש אין סיכוי להיוושע. האם פאולוס אינו נענש כל הזמן בשאול? עברו אלפיים שנים, והוא עדיין נענש שם! זה אפילו יותר גרוע כאשר אתה עושה דבר רע ביודעין, והעונש יהיה אפילו יותר חמור!

אנשים מסוימים אומרים, "תמיד הייתי חולה, תמיד סבלתי והייתי בכאבים. תמיד היו סביבי נסיבות מסוימות, אך מעולם לא הרגשתי את עבודתה של רוח הקודש". זה נכון. כך רוח הקודש עובדת רוב הזמן – אינך יכול לחוש בה. זהו זיכוך. לפעמים רוח הקודש תעניק לך נאורות ותרשה ותאפשר לך להבין כמה אמיתות על ידי שיתוף. לפעמים היא תגרום לך להבין משהו באמצעות הסביבה שלך, ותבחן אותך, תמתן אותך, ותאמן אותך בסביבה הזאת, ותגרום לך לצמוח – כך עובדת רוח הקודש. כאשר עברתם דברים בעבר לא היה לכם שום ידע מכיוון שלא התמקדתם בחיפוש האמת בליבכם. כאשר אדם אינו מבין את האמת, הוא לא מבין נכונה שום דבר והבנתו היא תמיד מעוותת. זה בדיוק כפי שכאשר אדם חולה ומאמין שהמחלה נגרמה בשל הטלת משמעת על ידי האל, כאשר למעשה מחלות מסוימות הן מעשה ידי אדם ונגרמות בשל חוסר הבנה של חוקי החיים. כאשר אתה אוכל ללא מעצורים ולא מבין כיצד לחיות חיים בריאים, אזי אתה חולה בכל מיני דרכים. ואולם אתה אומר שזו הטלת משמעת על ידי האל, כאשר למעשה זה קרה בשל הבורות שלך. אך יחד עם זאת, בין אם למחלה יש סיבה אנושית או שהיא נגרמה על ידי רוח הקודש, היא מתנה מיוחדת מהאל; היא נועדה לגרום לך ללמוד לקח, ועליך להודות לאל ולא להתלונן. בכל פעם שאתה מתלונן אתה משאיר כתם, וזהו חטא שלא ניתן למחוק! כאשר אתה מתלונן, כמה זמן ייקח כדי לשנות את מצבך? אם אתה קצת שלילי, אתה עשוי להתעשת אחרי חודש. כאשר אתה מתלונן ומביע רגשות שליליים מסוימים, אתה עלול לא לשנות את דעתך גם אחרי שנה, ורוח הקודש לא תפעל עליך. יהיה נורא עבורך אם כל הזמן תתלונן, ויהיה לך אפילו יותר קשה לזכות בעבודתה של רוח הקודש. על אדם להתאמץ מאוד בתפילה כדי לתקן את הלך רוחו ולקבל מעט מעבודתה של רוח הקודש. אין זה קל כלל ועיקר לשנות לחלוטין הלך רוח. ניתן לעשות זאת רק על ידי חיפוש האמת וזכייה בנאורות והאור של רוח הקודש. למעשה, למעשה, יש מקרים במהלך החוויה שלך שבהם אתה זוכה בעבודתה של רוח הקודש. רוב המקרים הללו מתרחשים כאשר אתה מתמודד עם רדיפות וקשיים או עם מחלה וכאב. רק אז אתה מתפלל ברצינות לאל, ומבקש ממנו שירפא אותך, שיעניק לך אמונה וכוח. אתה מתפלל רק עבור הדבר האחד הזה. ייתכן שאתה רוצה להתפלל יותר ולבקש לדעת את כוונתו של האל, אך אינך יודע מה לומר. אתה רוצה לשתף עם האל כמה מילים מליבך, אך אין לך מילים לשתף. שיעור קומתך קטן. לפעמים האל יעשה לך חיים קשים באמצעות האנשים שסביבך. במקרים האלו, אינך יכול לעשות דבר מלבד לשוב ולהתייצב לפני האל ולהתחיל להרהר, "במה שגיתי? אנא אלוהים, הענק לי נאורות ואפשר לי להבין. אם האל לא יעניק לי נאורות, אני פשוט אמשיך להתפלל. אם אני אתפלל ועדיין לא אבין, אזי אמשיך לחפש אודות העניין הזה, ואני אחפש יחד עם מישהו שמבין את האמת". זוהי לקיחת אחריות על עצמך. אנשים מסוימים לעולם לא מחפשים את האמת כאשר דברים קורים להם. הם מבינים כמה מילים ודוקטרינות וחושבים שבם מבינים את האמת. הם משלים את עצמם, וזוהי טיפשות. הם האנשים הטיפשים והבורים ביותר, והתוצאה האפשרית היחידה היא שהם יפגעו וישמידו את עצמם, מבלי לזכות בשום אמת.

אתם בדרך כלל לא מתפללים הרבה, נכון? כשאנשים לא מתפללים הרבה, הם אינם מחפשים הרבה, ואם הם אינם מחפשים הרבה, קשה להם להבין את האמת, ואין להם התמסרות. אם גישתך אינה של חיפוש, כיצד תהיה לך התמסרות? כיצד תוכל להבין את מעשיו של האל? אתה אפילו לא יודע כיצד האל פועל עליך, וגם לא למי עליך להתמסר או למי עליך לשמוע. התמסרות אינה באה בחשבון עבורך. התמסרות איננה דבר מעורפל. היא דורשת מטרה ויעד. אם אפילו אינך יודע מדוע האל מביע את האמת או מה הוא עושה, כיצד תוכל להיות מסור? התמסרות הופכת להיות מילה ריקה מתוכן כאשר אתה אומר אותה. כאשר קורה לך דבר מה, כיצד עליך להתפלל, וכיצד עליך לחפש על ידי אמירת הדברים שעל ליבך? מה עליך לחפש? הדברים הללו צריכים להיות ברורים עבורך לפני שיכולה להיות לך תפילה אמיתית. אל תחקה בתפילתך דברים שאנשים אחרים אומרים, ועל אחת כמה וכמה, אל תחקה את דברי ישוע "יעשה רצונך". אל תעתיק בעיוורון את המילים הללו. מה שיש לך בתוכך הוא לא יותר מאשר נאורות והארה, וזה לא יכול להגיע לכדי מילוי רצון האל. כאשר אתה עובר לפעמים גיזום או סובל קצת, אל תגיד שזו הבאתך לידי שלמות בידי האל או שזה רצונו. זו טעות לומר זאת ואסור לך להתפלל כך. אתה נמצא במצב הלא נכון ורוח הקודש לא תפעל עליך. אנשים מסוימים מחקים את תפילתו של ישוע ואומרים, "אַךְ לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה". האם זה יהיה נכון לשים את עצמך כשווה לאל? המשיח, מנקודת המבט של הבשר, אמר את התפילה הזאת אל הרוח בשמים. הם עמדו כשווים, בעלי אותו מעמד. הם היו אלוהים אחד, שונים רק בנקודת מבט. המשיח התפלל באופן הזה; אם גם אנשים מתפללים כך זה מראה שאין להם היגיון, וזה לא מפתיע שרוח הקודש אינה מעניקה להם נאורות כלל! המילים האלה שאתה אומר הן מילות חיקוי, לא מילים שבאות מהלב. הן ריקות לחלוטין והן אינן מעשיות, דבר שמצביע על כך ששיעור קומתך קטן מכדי שתוכל להבין את דברי האל או את דרישותיו. כיצד רוח הקודש תעניק לך נאורות? אנשים כל כך מבולבלים! אם הם אפילו לא יכולים להבין את זה, אזי הם לעולם לא יוכלו להבין את האמת. כאשר אתה מתפלל, אל תחקה אחרים באופן אקראי. אתה צריך שיהיו לך מחשבות והשקפות משל עצמך. אם אינך מבין משהו, אזי עליך לחפש את האמת. עליך להרהר לעיתים קרובות כיצד להתפלל כאשר קורים לך דברים שונים, ואם אתה מוצא דרך קדימה, עליך להוביל גם את אחיך ואחיותיך להתפלל בצורה הזאת. זה הדבר שהאל מתענג עליו. כולם צריכים ללמוד כיצד לבוא לפני האל. אל תנסה להתמודד בעיוורון עם הכול בעצמך, ואל תבסס את מעשיך על הדמיונות שלך. אם בכך שאתה עושה את זה, אתה עושה דברים שגורמים לשיבושים והפרעות, ופועל כנגד כוונותיו של האל, אזי זה יוביל לצרות. אם אתה מתבקש להוביל כנסייה ואתה תמיד מטיף מילים ודוקטרינות, אך אינך משתף לגבי הדרך שבה יש לאכול ולשתות אל דברי האל או כיצד להתפלל אליו, אזי סטית מדרך הישר. אם אתה תמיד מטיף מילים ודוקטרינות ומלמד אנשים תפילות ריקות, שבהן הם רק מדקלמים כמה מילים מכתבי הקודש ומילות דוקטרינה, אזי לא יהיו שום תוצאות, לא משנה כיצד הם מתפללים. חייהם לא יתקדמו, מערכת היחסים שלהם עם האל לא תהיה רגילה, וזה אומר שאתה גם תוליך אותם שולל. איזה מין תפילה משיגה תוצאות? שיתוף בלב פתוח עם האל. הדבר החשוב ביותר הוא שאדם צריך להתפלל לאל ולחפש את האמת בהתאם לדברי האל ודרישותיו. זה מחייב את האדם להיות בעל לב שלם. האנשים שאינם בעלי לב שלם יתקשו לעשות זאת. לאיזה מין אנשים רוח הקודש מעניקה נאורות? לאנשים בעלי חשיבה חדה ומעמיקה. כאשר רוח הקודש נותנת להם תחושה או מעניקה להם נאורות, הם יכולים לחוש שזו עבודתה של רוח הקודש, שהאל הוא זה שעושה זאת. או שלפעמים, כאשר רוח הקודש מעניקה להם נאורות או נוזפת בהם, הם יכולים להבחין בכך מייד ולרסן את עצמם. זהו סוג האנשים שרוח הקודש מעניקה להם נאורות. אם מישהו נוהג בזלזול ואין לו הבנה רוחנית, הוא לא יבין כאשר תינתן לו תחושה על ידי רוח הקודש. הם לא חושבים כלל על עבודתה של רוח הקודש. רוח הקודש עשויה להעניק להם נאורות שלוש או ארבע פעמים, ולמרות זאת, הם אינם מקבלים אותה, לכן רוח הקודש לא תפעל עליהם יותר. מדוע אנשים מסוימים ממשיכים להאמין, אך אינם יכולים להגיע לאל או להרגיש את עבודתה של רוח הקודש, והם אפלים בתוכם, מדוכאים ואין להם אנרגיה? אין להם שום נאורות כלל מרוח הקודש. כיצד תהיה להם אנרגיה, עם הדברים חסרי החיים והדוקטרינות הללו? אדם לא יכול להחזיק מעמד זמן רב רק על ידי התלהבות; כדי שיהיה לאדם כוח עליו להבין את האמת. לכן, כדי להאמין באל, על אדם להיות בעל מחשבה מעמיקה, ועליו להתמקד בקריאת דברי האל, בהכרה עצמית, ובהבנת האמת ויישומה בפועל. רק אז הוא יועל לזכות יוכל לזכות בעבודתה ומנהיגותה של רוח הקודש. לאנשים מסוימים יש רק את היכולת להבין את האמת אבל הם מעולם לא הבחינו בעבודתה של רוח הקודש או חוו אותה. מעתה, עליכם להתמקד בתחושות העדינות ביותר ובאור העדין ביותר. בכל פעם שקורה לכם משהו, עליכם להתבונן בכך ולהתייחס לכך בהתאם לאמת. כך תעלה בהדרגה על המסלול הנכון של אמונה באל. אם תתבונן בכל דבר במבט הבשר שלך; אם תנתח הכול על ידי דוקטרינות, היגיון ותקנות; ואם תנתח ותתמודד עם כל דבר על ידי מחשבה אנושית, זהו איננו חיפוש האמת, ולא תהיה מסוגל להתמסר לאל. לא משנה כמה שנים אתה מאמין באל, אתה תהיה מחוץ לדבריו, אתה תהיה זר, ולא תהיה מסוגל להבין את האמת. עליכם להסיט בהדרגה את המיקוד שלכם לכיוון הזה ולשאוף אל האמת. לאחר מספר שנות ניסיון, שיעור קומתכם יצמח מעט ותוכלו להבין חלק מהאמת. אל תחשוב שזו לא בעיה להגיע מאוחר לאמונה באל, שאתה יכול להיכנס למציאות האמת באותו זמן שאחרים עשו זאת או שלעולם לא תישאר מאחור. אסור לך לחשוב באופן הזה. אם תחשוב באופן הזה, אזי לבטח תישאר מאחור. אם הגעת מאוחר לאמונה באל, אזי עליך למהר אפילו יותר. עליך לעשות כל שביכולתך כדי להדביק את הפער, כיוון שרק אז תוכל לעמוד בקצב צעדי עבודתו של האל ולמנוע מעצמך להישאר מאחור ולהיות מסולק.

לא משנה מה קורה לך, עליך להסתכל על הדברים בהתאם לדברי האל ולהתמודד איתם מנקודת המבט של האמת. באופן הזה קל להבחין בבעיות, ובכך שתסתכל על דברים בהתאם לדברי האל, אתה תוכל בקלות לראות אותם לאשורם, עד לתמציתם. אנשים מסוימים תמיד מסתכלים על דברים בהתבסס על לימוד. הם תמיד לומדים ומנתחים דברים עם מוחם או מסתכלים ומתייחסים לדברים במבט הבשר שלהם. לכן הם לא יכולים לראות את תמציתן של בעיות ותמיד סוטים מהדרך. דבר זה יכול להימשך עשרות שנים – הם יכולים ללכת אל מותם מבלי לראות את הדברים בבירור. למשל, לפעמים אתה מתמודד עם מחלה וחושב שמדובר במחלה רגילה עם סיבות אובייקטיביות, שהיא איננה הטלת משמעת על ידי האל ואינה מהווה בעיה, כאשר בפועל מדובר בבעיה גדולה. אם מחשבותיך בעניין הזה עמוקות ואתה יכול להתפלל לאל ולחפש את האמת, אזי לפעמים כאשר רוח הקודש מלמדת אותך משמעות מסוימת, אתה תוכל לזהות חסרונות כלשהם בעצמך או בעיות בצביונך. האל נותן לך מחלה כדל למתן אותך, לגרום לך לסבול, כדי לגרום לך לשוב אל הרוח עבור בחינה והרהור, כדי שתראה מה בדיוק משמעותה של המחלה הזאת. כאשר אתה שב באופן עמוק אל הרוח כדי לבחון את עצמך, אתה יכול למצוא את שורש הבעיה וללמוד משהו על שחיתותך. ללא שמץ של סבל, אתה תמיד תחשוב שאתה נהדר, ואתה לא תצליח לגלות את השחיתות הזאת. אז לא תוכל להבין את האמת שאתה צריך. האם חוויתם את זה? רוח הקודש עושה כל דבר בדיוק במועד הנכון, הכול בהתאם לצורך של אנשים והכול בהתאם לשיעור קומתם ומצבם באותו זמן. נאמר קודם לכן שעבודתו של האל היא דייקנית ומדודה, ונעשית בדיוק במועד הנכון, ללא דיחוי. ראית את זה בחוויותיך בפועל. בכל פעם שאת נתקל במשהו, רוח הקודש מניעה אותך ומעניקה לך נאורות, אבל אתה משתף פעולה בצורה גרועה. אתה קהה חושים מדי. לפעמים אתה מבחין במה שקורה ולא עושה דבר בקשר לכך, לא מנסה להבין את זה יותר לעומק. אתה מסתפק בהבנה חושית בלבד, ובכך אתה חושב שאתה מבין, אך למעשה לא הגעת להבנה אמיתית. הבנתך החושית צריכה להתעלות לכדי הבנה רציונלית לפני שתהיה לך דרך להתקדם. אם רוח הקודש מניעה אותך שוב ואתה עדיין מתעלם מכך ולא מעוניין לרשום את זה בהערות שלך, אזי אתה תשכח זאת במהרה. אתה לא תזכה באור הזה, בדבר המעשי הזה, וזה יהיה חבל מאוד. אנשים שקדנים רושמים דברים בהערות שלהם ומרגישים נהדר כאשר הם מעיינים בהן מאוחר יותר. על בסיס זה הם מסוגלים לזכות בקצת אור. אדם לא זהיר שאין לו הבנה רוחנית לא יכול להרגיש את האור הזה – הוא אפילו לא יודע מהו אור. האור הזה מהבהב בתוכם ונעלם, ואם הם תמיד כך, רוח הקודש לא תפעל בתוכם. כדי לחתור אל האמת, עליך להיות רגיש ובעל מחשבה עמוקה. עליך גם למהר ולשתף פעולה. כאשר אתה משיג הבנה חושית, עליך לתפוס אותה, למהר להרהר בה ולהתפלל לאל. כיצד עליך להתפלל? רכז את תפילתך בנאורות שבה זכית. לפעמים אתה תרגיש כאילו שאלו המחשבות שלך, וזה בסדר. כל עוד אתה מרגיש הנאה ובהירות, אזי עליך להתפלל ולחפש. הדבר החשוב ביותר הוא להבין את האור החדש ולהצליח בכך. אם המילים זורמות באופן טוב במיוחד כאשר אתה מתפלל, ואתה חש נינוח, אתה הופך שוב לנאור, ומוחך מואר, אזי עליך לרשום הערה על האור החדש הזה. הסיבה לכך היא שלפעמים אתה יכול לזכור כאשר אתה במצב טוב, אך אתה שוכח כאשר אתה במצב רע. אנשים יכולים לכתוב מספר עמודים כאשר הם כותבים מאמר, אך הם אינם יכולים לכתוב אפילו מילה כאשר זה נוגע לעדות חווייתית על הידע שלהם לגבי האל. עדיין חסרה להם מציאות. אלו שאוהבים את האמת מתרכזים בנאורות ובהארה שמעניקה רוח הקודש. אלו שאינם אוהבים את האמת לא מוקירים את הנאורות של רוח הקודש, דבר שמראה כי אינם יודעים מה חשוב, מה משני, מה הכרחי, או במה עליהם לזכות. בשל כך, הם מאבדים את הנאורות של רוח הקודש. כדאי לך לשאת איתך מחברת קטנה, כדי שבכל פעם שרוח הקודש תעניק לך השראה ואתה תזכה באור חדש, תוכל מיד לתפוס את זה ולרשום את זה במחברת. רוח הקודש פועלת בכל זמן ובכל מצב. לא משנה באיזה מצב אדם נמצא, כל עוד הוא מהרהר בדברי האל ויכול לחפש את האמת, אזי רוח הקודש מעניקה לו נאורות. אפילו כאשר אתה עסוק בעבודה ומרגיש עייף מאוד, רוח הקודש מעניקה לך נאורות אם אתה מחפש ומתפלל. רוח הקודש מעניקה לך נאורות כאשר אתה קורא את דברי האל או משתף אודות האמת. היא מעניקה לך נאורות כאשר אתה מהרהר בדברי האל ומתבונן בעצמך. כאשר רוח הקודש מעניקה לך נאורות, העלה זאת על הכתב ואז תהרהר בכך, וליבך יתבהר. כשתלמד באמת ובתמים להבין את האמת, אתה תהיה חופשי לחלוטין. כאשר אתה חווה באופן הזה את עבודת האל, היבול שאתה קוצר יצמח עוד ועוד. העובדה היא שאתם הורסים הרבה מהנאורות שרוח הקודש מעניקה. אתם כמו ילדים של משפחה עשירה שמבזבזים את הירושה שלכם, ומפספסים את כל העבודה שרוח הקודש מבצעת עליכם, מאבדים כל כך הרבה הזדמנויות להפוך למושלמים על ידי האל! רוח הקודש עשתה עבודה רבה, אולם אינך מצליח לאחוז בה. האם אתה באמת יכול להגיד שהאל לא היה נדיב מספיק כלפיך? העובדה אינה שהאל לא הראה לך מספיק נדיבות – זה אתה שלא זכית בכך.

ישנה תבנית לעבודתה של רוח הקודש, ויש לגזור מסקנות לגביה. אם אדם יתאמץ לגזור מסקנות, הוא יצליח להגיע למסקנות רבות. אין ספק שיש מה להרוויח מכך. קחו לדוגמה את התפילה. ישנם זמנים שבהם אתה יכול לזכות בהרבה נאורות מתפילה, אך אם אינך קשוב, לא תהיה מודע לכך. למרות שייתכן שיצאו מפיך מספר מילים של נאורות, לא תשים לב לכך אם לא תהיה קשוב. אתה רק תדע שהייתה לך תפילה טובה, כאשר בפועל היו בתוך תפילתך מילים שהפכו לנאורות ומוארות על ידי רוח הקודש. כל זה היה אור חדש, אך נתת לו לחמוק. האופן שבו עבודתה של רוח הקודש עוזרת ביותר לאנשים הוא על ידי כך שהיא מעניקה להם נאורות ואור, מאפשרת להם להבין את האמת ואת כוונותיו של האל, כדי להיות מסוגלים לעשות דברים על פי דרישותיו של האל, ולא לסטות מהנתיב הנכון. מהי המטרה של עבודתה של רוח הקודש בהענקת נאורות לאנשים? לפעמים, תפקידה הוא להנחות את הדרך; לפעמים, היא משמש כתזכורת, כדי לגרום שתהיה לך סיבה כלשהי; לפעמים, היא מאירה אותך ועוזרת לך להבין את האמת, ונותנת לך נתיב ליישם בפועל. כאשר סטית אל נתיב משלך, היא תומכת בך ועוזרת לך כמו קביים, מובילה אותך אל הנתיב הנכון ומדריכה אותך. האור והידע שבאמצעותם רוח הקודש מעניקה נאורות לאנשים עשויים להשתנות בשל הרקע האישי שלהם, אבל בכל מקרה הם אינם סותרים את האמת ואינם מתנגשים כמה כלל אם כולם היו עוברים חוויות באופן שבו יש חיפוש ותפילה אמיתיים, והתמסרות אמיתית, כאשר רוח הקודש פועלת ללא הרף כדי להעניק להם נאורות ולהדריך אותם, ואם הם בעלי חשיבה חדה ומעמיקה, ומסוגלים ליישם בפועל ולהיכנס לדברים שרוח הקודש מעניקה להם נאורות, אזי שיעור קומתם יגדל מהר מאוד. הם היו מנצלים את ההזדמנות. מאפיין אחד של עבודתה של רוח הקודש הוא היותה מהירה מאוד. היא מסתיימת במהירות הבזק, שלא כמו עבודתן של רוחות רעות, שתמיד דוחקות ומכריחות אנשים לעשות דברים, כך שהם אינם יכולים לפעול בשום דרך אחרת. לפעמים רוח הקודש פועלת על ידי כך שהיא נותנת לאנשים תחושה כאשר הם נמצאים על סף סכנה, גורמת להם לחוש אי נוחות ודאגה רבה. זה קורה בנסיבות מיוחדות. לרוב, בכל פעם שאנשים מתקרבים אל האל ומחפשים את האמת, או כאשר שהם קוראים את דברי האל, רוח הקודש נותנת להם תחושה, או מחשבה עדינה או רעיון. לחלופין, היא עשויה להעביר לך הצהרה או מסר. זה כאילו שישנו קול, אך כאילו שהיא גם חסרת קול; זה כמו תזכורת, ואתה יכול להבין מה משמעותה. אם תיקח את המשמעות שהבנת ותביע אותה במילים המתאימות, אתה תזכה במשהו, וגם אחרים ייבנו מכך. אם אנשים תמיד יחוו באופן הזה, הם יבינו בהדרגה אמיתות רבות. אם רוח הקודש תמיד נמצאת לצידם של אנשים, ותמיד ישנו אור חדש שמוביל אותם, אזי לבטח הם לעולם לא יסטו מהדרך האמיתית. גם אם אף אחד לעולם לא משתף איתך, ואף אחד לא מדריך אותך, ואין לך הסדרי עבודה, אם אתה הולך בכיוון שרוח הקודש מנחה אותך, אזי לבטח לא תסטה מהדרך. פטרוס ראה את ישוע אדוננו לאחר שהוא קם לתחייה ועלה לשמיים, אך רק פעמים ספורות. הוא לא היה יכול, כפי שאנשים מדמיינים, לראות את ישוע אדוננו לעיתים קרובות, או לראות אותו מתי שהוא רצה, והוא גם לא ראה אותו בכל פעם שהוא התפלל על דבר שהוא לא הבין. זה לא היה כך. האם זה כל כך קל לראות את האל? האל לא מופיע לאנשים בקלות. רוב הזמן, האל נתן לפטרוס להבין דברים על ידי עבודתה של רוח הקודש. מדוע אינך יכול להשיג את מה שפטרוס היה יכול להשיג? מה זה מוכיח בסופו של דבר? זה מוכיח ששיעור קומתך אינו מספיק, שאין לך כוח להבין ושאינך מסוגל להבין דברים באמצעות הרהור. לא משנה עם מה אתה מתמודד, עליך תמיד להתייחס אל הדברים על פי האמת שבדברי האל. אם אנשים חיים תמיד בתוך מחשבותיהם ומוחם כאשר קורים להם דברים, והם מתמודדים עם הדברים האלה באמצעים אנושיים, אזי הם לא יזכו בדבר. מה פטרוס חשב כשקרה לו משהו? הוא שקל את הדבר והרהר על כך בהתאם לדברי ישוע אדוננו, ובאופן הזה הוא הצליח להבין את כוונותיו של האל. ומאוחר יותר, כאשר ישוע אדוננו עלה לשמיים, מדוע פטרוס עדיין היה יכול להבין את כוונותיו של האל? הוא הצליח לעשות זאת באמצעות הנאורות של רוח הקודש. אם הוא לא היה מסוגל לחוש בנאורות של רוח הקודש, וישוע אדוננו לא היה מתגלה אליו לאחר תחייתו ועלייתו לשמיים, כיצד הוא היה מסוגל להבין את כוונותיו של האל? האל שבבשר אינו פועל כפי שאנשים מדמיינים, ואינו מדריך באופן אישי וללא הפסק אנשים בכל יום כדי להביא אותם לידי שלמות. אין זה כך. עבודתה של רוח הקודש נמצאת שם בשותפות. עבודתה המשותפת של הרוח עושה את הרוב. הבשר עושה את עבודת ההכנה, וכאשר היא מסתיימת, רוח הקודש מעניקה לאנשים נאורות לצורך הבנת הבעיות הקטנות שנותרו. אם אנשים אינם יכולים להיאחז בזה, ויכולים להשיג רק חלק מכך, הם לא יוכלו להשיג את הפרטים הנוספים – ואם הם לא יוכלו להשיג אותם, הם לא ישתנו ולא יתקדמו.

אין זה קל למי שלא חווה את עבודתה של רוח הקודש או את הנאורות שלה להבין את הדברים האלה. העובדה היא שישנה תבנית לעבודתה של רוח הקודש ולנאורות שלה. בכל פעם שמוזכרות עבודתה של רוח הקודש והנאורות שלה, אנשים תמיד שוגים בהבנתם וחושבים שעליהם לסבול הרבה ולשלם מחיר רב לפני שהם יכולים להשיג את עבודתה של רוח הקודש. האם זו איננה תפיסה אנושית? כיוון שאנשים עצלנים וליבם כל כך גס, הם בדרך כלל לעולם לא מתמקדים ברגשות שברוחם, וכאשר ברוחם יש קצת אור ונאורות, הם מבטלים את זה כדבר חסר חשיבות. אם אתה חי כל היום כשאתה עסוק בענייניך, דבק במילים ובדוקטרינות ובתקנות, חי חיי בשר ואהבה רומנטית, אזי רוח הקודש אינה יכולה להעניק לך נאורות ולהדריך אותך. אין דרך שבה היא תוכל לעשות זאת. עליך להתפלל יותר, לחפש את עבודתה של רוח הקודש, לחפש כיצד להפנים את עבודתה של רוח הקודש ולא לתת לה לחמוק. התפלל כך לאלוהים: "הו אלוהים! אנא בצע בי עבודה, הפוך אותי למושלם ושנה אותי, הרשה לי להבין את כוונותיך בכל דבר ולהתמסר לרצונותיך. בכך שאתה מושיע אותי ניתן למצוא את אהבתך הגדולה וכוונותיך. למרות שאנשים הם מרדנים ומתנגדים לך, למרות שטבעם הוא לבגוד, עכשיו אני מבין את כוונתך להושיע אנשים, ואני רוצה לשתף איתך פעולה. הלוואי שתיתן לי עוד מצבים, ניסיונות וקשיים, ותאפשר לי לראות את ידך בקשיים האלו, ולראות את מעשיך, כדי שאני אוכל להיות אדם שמסוגל להבין את כוונותיך ולהתמסר להן. אפשר לי לא להיות מופקר, אלא מישהו שרגליו נטועות חזק באדמה". התפלל כך, ועשה זאת לעיתים קרובות; בקש שרוח הקודש תעבוד בך תמיד ותנחה אותך. כאשר רוח הקודש תראה שאתה הולך בנתיב הנכון ודואג לדברים שעליך לדאוג להם, היא קודם כול תיתן לך כמה מצבים כדי לבחון אותך וניסיון משמעותי כדי לראות אם אתה יכול להתגבר עליו. חלק מהאנשים אולי לא יוכלו לעמוד בזה. הם יגידו, "הו אלוהים, המצב הזה קשה מדי – אני לא יכול לשאת אותו!" ואז הם ייכשלו בעניין הזה. אם אתה באמת מרגיש שהמצב שבו אתה נמצא קשה מדי עבורך, התפלל כך לאל: "הו אלוהים, המצב שנתת לי הוא קשה מדי. אני לא יכול לשאת אותו, אבל אני מוכן להתאמץ. אנא דאג לי לפי שיעור קומתי ואפשר לי להבין את כוונותיך, בין אם אני עובר סבל חמור או סבל קל, מבלי לבגוד בך או להתלונן. תן לי את היכולת להתמסר באופן מלא, באופן שיספק אותך. בין אם אני עובר סבל קשה או סבל קל, כל עוד אלו רצונותיך, אני מוכן להתמסר להם, ללא אף תלונה. אינני מוכן ללכת נגד רצונותיך, ולא משנה עד כמה קשה יהיה הסבל, כל עוד אני יכול לשאת אותו, אני מבקש ממך לתת לי אותו". עליך להתפלל בביטחון ובאומץ. אל תברח או תתחבא. כאשר רוח הקודש תראה שאתה הולך בדרך הנכונה, שאתה בהחלט עושה את מה שעליך לעשות, שאתה באמת רוצה את האל בליבך ושאתה חותר אל האמת, היא עשויה לתת לך מצב משמעותי וכוח רב כדי להתגבר עליו – ואז אתה תנצח. עבורך, ההתגברות על מצב מכביד במיוחד נעלה הרבה יותר מאשר הבנה של כמה מילים ודוקטרינות. מדובר בנשיאת עדות.

בחיי היומיום בני אדם באים במגע עם כל מיני אנשים, אירועים ודברים, ואם הם אינם מחזיקים באמת ואינם מתפללים ומחפשים אותה, אז יהיה להם קשה להשליך מעליהם פיתויים. קחו לדוגמה, את היחסים בין גברים ונשים. אנשים מסוימים אינם מסוגלים לעמוד בפיתויים כאלה, והם נופלים ברגע שהם מתמודדים עם מצב כזה. האם זה לא מראה ששיעור קומתם נמוך מדי? אנשים שאינם מחזיקים באמת הם מעוררי רחמים ואינם נושאים עדות כלל. אנשים מסוימים נופלים לפיתוי כשהם נתקלים במצבים הקשורים לכסף. כשהם רואים מישהו אחר עם כסף, הם מתלוננים, "איך זה שיש להם כל כך הרבה כסף ואני כל כך עני? זה לא הוגן!" הם מתלוננים כשזה קורה להם, והם אינם יכולים לקבל את זה מהאל או להתמסר לתזמור ולהסדר שלו. ישנם גם אנשים מסוימים שתמיד מתמקדים במעמד, וכאשר הם מתמודדים עם סוג כזה של פיתוי, הם לא מסוגלים להתגבר עליו. לדוגמה, כופר רוצה להעסיק אותם בתפקיד רשמי, נותן להם יתרונות רבים, והם אינם מסוגלים לעמוד איתן. הם חושבים, "האם עליי לעשות את זה?" הם מתפללים, והם מהרהרים, ואז: "כן – אני חייב!" הם החליטו, ואין יותר טעם שהם ימשיכו לחפש. ברור שהם החליטו לקבל את התפקיד הרשמי הזה ולהרוויח את היתרונות שלו, אבל הם גם רוצים לחזור ולהאמין באל, מתוך פחד לאבד את הברכות של האמונה בו. אז הם מתפללים אליו: "אנא נסה אותי, אלוהים". באיזה ניסיון עוד נותר להעמיד אותך? אתה כבר החלטת לקבל את התפקיד הרשמי. לא עמדת איתן בעניין הזה, וכבר נפלת. האם אתה עדיין צריך לעבור ניסיון? אינך ראוי לניסיונו של האל. האם אתה, עם שיעור קומתך הנמוך באופן מעורר רחמים, היית עומד בזה? יש אפילו אנשים בזויים מסוימים, שמתחרים על כל יתרון שהם רואים. רוח הקודש נמצאת ממש לידם, מתבוננת בהם כדי לראות אילו דעות הם מבטאים ומהי גישתם ומתחילה להעמיד אותם בניסיון. יש כאלה שחושבים לעצמם, "אני לא רוצה את זה, גם אם זהו חסדו של האל כלפיי. יש לי כבר מספיק, ואלוהים מראה לי יותר מדי חסד. לא אכפת לי מאוכל טוב ובגדים יפים, אכפת לי רק מהחתירה אל האמת ומהיכולת לזכות באל. האמת שקיבלתי ניתנה לי על ידי האל ללא כל סיבה. אני לא ראוי לדברים האלה". רוח הקודש בוחנת את ליבם ומעניקה להם אפילו יותר נאורות, מאפשרת להם להבין יותר, ולהיות יותר נמרצים, והופכת את האמת לשקופה יותר עבורם. האנשים הנתעבים האלה, לעומת זאת, רואים שניתנת הטבה וחושבים, "אני אלחם עליה לפני שמישהו אחר יוכל. אם הם יתנו אותה למישהו אחר ולא לי, אני אנזוף בהם כהוגן ואעשה להם חיים קשים. אני אראה להם ממה אני עשוי, ואז נראה למי הם יתנו את זה בפעם הבאה!" רוח הקודש רואה שהם כאלה וחושפת אותם. הכיעור שלהם נחשף, ואדם כזה חייב להיענש. לא משנה כמה שנים שהם מאמינים, זה לא יועיל להם כלל. הם לא יכולים לזכות בדבר! פעמים רבות, כאשר רוח הקודש מראה חסד לאנשים, הם זוכים בו כשהם אינם מצפים לו. אם האל לא מראה לך חסד, גם עונשך יבוא כשלא תצפה לו. הדברים הם עד כדי כך מסוכנים עבור אלו שאינם חותרים אל האמת.

כאשר לאנשים חסרה תובנה לגבי דברים שקורים להם והם אינם יודעים מהו הדבר הנכון לעשות, מהו הדבר הראשון שעליהם לעשות? קודם כול עליהם להתפלל; התפילה קודמת לכול. מה מוכיחה התפילה? שאתם אדוקים, שיש בכם שמץ של לב ירא-אל ושאתם יודעים לחפש את האל, עדות לכך שאתם שמים את האל במקום הראשון. כאשר האל נמצא בליבכם ויש לו מקום שם, וכאשר אתם מסוגלים להתמסר לאל, אתם נוצרים אדוקים. ישנם מאמינים קשישים רבים הכורעים ברך בתפילה באותו זמן ובאותו מקום בכל יום. הם כורעים ברך לשעה או לשעתיים בכל פעם, אבל לא משנה כמה שנים שהם כורעים כך ברך, הדבר לא פתר הרבה מבעיות החטאים שלהם. בואו קודם כול נשים בצד אם תפילה דתית כזו מועילה או לא. לפחות באחים ובאחיות הקשישים האלה יש מעט אדיקות. הם הרבה יותר טובים מצעירים בנקודה הזו. אם אתה רוצה לחיות לפני האל ולחוות את עבודתו, אזי הדבר הראשון שעליך לעשות כשקורה לך משהו הוא להתפלל. תפילה איננה רק עניין של דקלום ביטויים מהזיכרון ללא מחשבה, ותו לא; באופן הזה לא תגיע לשום מקום. עליך להתאמן בתפילה עם ליבך. ייתכן שתתפלל כך שמונה או עשר פעמים בלי הרבה תוצאות, אבל אל תתייאש: עליך להמשיך להתאמן. כשמשהו קורה לך קודם כול התפלל. קודם כול ספר לאל ותן לו לקחת שליטה. תן לאל לעזור לך, תן לו להדריך אותך ולהראות לך את הדרך. זה יוכיח שיש לך לב ירא-אל ושאתה שם את האל במקום הראשון. כשקורה לך משהו או כשאתה נתקל בקושי כלשהו ואתה שלילי וכועס, זהו ביטוי להיעדרו של האל מליבך ולחוסר היראה שלך ממנו. לא משנה עם איזה קושי אתה מתמודד בחיים האמיתיים, אתה חייב לבוא לפני האל. הדבר הראשון שיש לעשות הוא לכרוע ברך בתפילה. זהו הדבר המכריע ביותר. התפילה מוכיחה שלאל יש מקום בליבך. כאשר יש לך צרות, נשיאת עיניך אל האל, תפילה אליו וחיפוש ממנו מראים שיש בך שמץ של לב ירא-אל; לא היית עושה את זה אם האל לא היה בליבך. ישנם אנשים שאומרים, "התפללתי, אך האל בכל זאת לא העניק לי נאורות!" לא כך צריך לנסח את זה. תחילה עליך לבדוק האם הכוונה שמאחורי תפילתך נכונה. אם אתה מחפש בכנות את האמת ומתפלל לאל לעיתים קרובות, בהחלט ייתכן שישנו עניין מסוים שלגביו האל מעניק לך נאורות ומאפשר לך להבין אותו. בכל מקרה, האל יגרום לך להבין. אם האל לא יעניק לך נאורות, לא תוכל להבין בעצמך. ישנם דברים שהמחשבה האנושית אינה יכולה להשיג, בין אם יש לך כוח הבנה או לא, ולא משנה מהו שיעור קומתך. כאשר אתה מבין, האם זה נובע מהחשיבה שלך? עם כוונותיו של האל ועם עבודת הרוח, אם רוח הקודש לא תעניק לך נאורות, לא תמצא אף אחד שיודע. אתה תדע רק כאשר האל בעצמו יגיד לך למה הוא מתכוון. ולכן, הדבר הראשון שיש לעשות כשמשהו קורה לך הוא להתפלל. כאשר אתה מתפלל, עליך להביע את מחשבותיך, השקפותיך ויחסך לאל, ולחפש ממנו את האמת, בהלך רוח של התמסרות; זה הדבר שעל שאנשים ליישם בפועל. אתה לא תשיג תוצאות אם רק תצא ידי חובה, ובמקרה כזה אל תתלונן שרוח הקודש לא העניקה לך נאורות. גיליתי שבמסגרת אמונתם באל, אנשים מסוימים פשוט מקיימים טקסים דתיים ומבצעים פעילויות דתיות. אין לאל כלל מקום בליבם; הם אפילו מכחישים את עבודתה של רוח הקודש. הם אינם מתפללים או קוראים את דברי האל. הם פשוט ממשיכים ללכת לאספות ותו לא. האם זו אמונה באל? הם ממשיכים להאמין באופן הזה, אך באמונתם אין אלוהים. האל לא נמצא בליבם, הם כבר לא רוצים להתפלל אליו, והם כבר לא מוכנים לקרוא את דבריו. האם הם לא הפכו באופן הזה לכופרים? ישנם כמה מנהיגים ועובדים בפרט, שלעיתים קרובות דואגים לעניינים כלליים. הם לעולם אינם מתמקדים בהיווכחות בחיים, אלא מתייחסים לעבודת העניינים הכלליים כעבודתם העיקרית. הם הפכו ללא יותר ממנהלי משימות והם אינם עושים דבר מהעבודה החיונית של מנהיגים ועובדים. כתוצאה מכך, אחרי שהם מאמינים באל במשך עשרים או שלושים שנה, אין להם דברים לומר על ניסיון החיים שלהם ואין להם ידע אמיתי אודות האל. הם יכולים להגיד כמה מילים ודוקטרינות. האם הם לא הפכו כך למנהיגי שקר? הסיבה לכך היא שבאמונתם באל, הם אינם מטפלים בחובותיהם הראויות ולא חותרים אל האמת. הסתמכות על הבנה של כמה מילים ודוקטרינות בלבד לא תפתור דבר. הם מתלוננים על האל ברגע שהם עומדים למבחן, סובלים מאסון או חולים. אין להם שום ידע אמיתי על עצמם, ואין להם שום עדות חווייתית. זה מראה שהם לא חתרו אל האמת בשנים שבהן הם האמינו באל, שהם העסיקו את עצמם רק בדברים חיצוניים, והרסו את עצמם כתוצאה מכך. לא משנה כמה שנים אנשים מאמינים באל, הם חייבים, לכל הפחות, להבין כמה אמיתות אם הם רוצים להבטיח שהם לא ייפלו או יעשו רע, וכדי לוודא שהם לא יסולקו. זהו המינימום שבו עליהם להצטייד. לאנשים מסוימים אין התלהבות כשהם מקשיבים לדרשות והם אינם מהרהרים בדברי האל. הם אינם מחפשים את האמת, ולא משנה מה קורה להם. הם מסתפקים רק בהבנת המילים והדוקטרינות, מתוך הנחה שהם השיגו את האמת. ואז, כשמגיע ניסיון, אין להם שום ידע, וליבם מלא בטענות ותלונות שלמרות רצונם הם אינם מעיזים לומר בקול. האם אנשים כאלה אינם ממש פתטיים? אנשים רבים תמיד נוהגים בשטחיות כאשר הם ממלאים את חובתם. הם אינם מהרהרים או מנסים להבין את עצמם כאשר הם עוברים גיזום. הם תמיד מחפשים נימוקים, ולכן הכיעור שלהם מופיע בדרכים רבות ושונות, והם נחשפים ומסולקים, בלי יכולת להכיר את עצמם עד הסוף. מה הטעם בכך שהם מבינים את הדוקטרינות הללו? אין בכך שום טעם. לא משנה כמה שנים אנשים מאמינים באל, הבנה של דוקטרינות והיכולת להביע אותן ותו לא הן חסרות תועלת. הם לא השיגו את האמת אלא סטו מהדרך. לכן, כאשר משהו קורה לך ואתה מתפלל לאל, תוך שאתה מחפש את כוונותיו, המפתח לפתרון הבעיה הוא להגיע להבנה של האמת. זו הדרך הנכונה, ועליכם להתמיד בנוהג הזה באופן עקבי.

1997