פרק 41

כיצד אלוהים עובד על האדם? האם הבנתם זאת? האם זה ברור לכם? וכיצד הדבר נעשה בכנסייה? מה דעתכם בעניין זה? האם שקלת אי פעם את השאלות האלה? מה אלוהים מקווה להשיג באמצעות עבודתו בכנסייה? האם כל הדברים האלה ברורים לך? אם לא, אזי כל מעשיך חסרי תוחלת וריקניים! האם המילים האלה נגעו ללבך? האם התקדמות אקטיבית בלבד ללא נסיגה פאסיבית תרַצה את אלוהים? האם די בשיתוף פעולה עיוור? מה עליכם לעשות אם החזונות עדיין אינם ברורים לכם? האם יהיה זה נכון לחדול לחפש? אלוהים אומר, "בעבר, פתחתי במיזם אדיר בקרב בני האדם, אך הם לא הבחינו בכך, ולכן היה עליי להשתמש בדבריי כדי לגלות להם את המיזם, שלב אחר שלב. עם זאת, האדם עדיין לא הצליח להבין את דבריי ואת מטרת תוכניתי". מה משמעות הדברים האלה? האם הרהרתם אי-פעם בתכלית זו? האם באמת השמעתי אותם ללא כל מחשבה ומטרה? אם כן, מה הטעם בכך? אם תכלית זו אינה ברורה ובלתי מובנת לכם, אזי איך ניתן להגיע לשיתוף פעולה אמיתי? אלוהים אומר שהחיפוש של בני האדם מצוי כולו בים האינסופי, בדוקטרינות הכתובות במילים ריקות מתוכן. באשר לחיפושים שלכם, אפילו אתם אינכם מסוגלים לומר לאיזו קטגוריה הם משתייכים. מה אלוהים רוצה להשיג באדם? עליכם להבין היטב את כל הדברים האלה. האם רצונו רק להמיט חרפה על התנין הגדול האדום כאש בהיבט שלילי? האם ייתכן שאחרי שאלוהים ימיט חרפה על התנין הגדול האדום כאש, הוא פשוט ילך בידיים ריקות להרים ויחיה שם בבדידות? אם כן, מה אלוהים רוצה? האם הוא באמת רוצה את לבם של בני האדם? או שמא הוא רוצה את חייהם? או את עושרם ורכושם? מה התועלת בדברים האלה? אין בהם תועלת לאלוהים. האם אלוהים עשה עבודה רבה כל כך באדם רק כדי שישמש לו כראיה לניצחונו על השטן וכדי להדגים את "יכולותיו"? האם זה לא יגרום לאלוהים להיראות "קטנוני"? האם אלוהים הוא אל מהסוג הזה? האם הוא כמו ילד שגורר מבוגרים לריב ביניהם? מה הטעם בכך? האדם תמיד עושה שימוש בתפיסות שלו כדי לאמוד את אלוהים. אלוהים אמר פעם, "ישנן ארבע עונות שנה, ובכל עונה שלושה חודשים." האדם הקשיב לדברים האלה, שינן אותם ואמר תמיד שישנם שלושה חודשים בכל עונה ושישנן ארבע עונות שנה. כאשר אלוהים שאל, "כמה עונות שנה ישנן? וכמה חודשים יש בכל עונה?" בני האדם השיבו פה אחד, "ארבע עונות, שלושה חודשים." האדם מנסה תמיד להגדיר את אלוהים לפי כללים, וכעת, בתקופה של "שלוש עונות שנה, ארבעה חודשים בעונה", האדם עדיין אינו מודע לכך, כאילו שהתעוור, והוא מחפש כללים לכל דבר. וכיום, בני האדם מנסים להחיל את ה"כללים" שלהם על אלוהים! הם באמת עיוורים! האם אינם רואים שאין "חורף" כעת, אלא רק "אביב, קיץ וסתיו"? האדם באמת טיפש! הוא מגיע למצב הנוכחי ועדיין אינו מודע לאופן שבו יש להכיר את אלוהים, כמו האנשים בשנות העשרים של המאה העשרים, שחשבו שאמצעי התחבורה אינם נוחים ושבני האדם צריכים כולם לצעוד ברגל או להוביל חמור קטן, או אלה שחשבו שעליהם להשתמש במנורות שמן או האמינו שסגנון החיים הפרימיטיבי עדיין שולט. האין כל אלה תפיסות קיימות בראשם של בני האדם? מדוע הם עדיין מדברים כיום על חמלה ורוחב לב? מה הטעם בכך? האין זה דומה להבלים שאישה זקנה מדברת אודות העבר? מה הטעם במילים האלה? אחרי הכול, ההווה הוא הווה. האם ניתן להשיב את הזמן לאחור 20 או 30 שנים? בני האדם תמיד נעים עם הזרם. מדוע הם ממאנים כל כך לקבל זאת? בעידן הנוכחי של הייסורים, מה הטעם בדיבורים על חמלה ורוחב לב? האם יש באלוהים רק חמלה ורוחב לב? מדוע בתקופה זו של "קמח ואורז", בני האדם ממשיכים להגיש "קליפות דוחן וירקות בר"? האדם כופה על אלוהים את מה שאלוהים אינו רוצה לעשות. אם אלוהים מתנגד, מודבק לו הכינוי "מתנגד למהפכה", ואפילו שנאמר שוב ושוב שאלוהים איננו רחמן או אוהב מטבעו, מי מקשיב לכך? האדם מגוחך מדי. נדמה שאין השפעה לדברי האל. בני האדם תמיד רואים את דבריי באור שונה. בני האדם תמיד התעמרו באלוהים, כאילו שתמיד טפלו האשמות חסרות בסיס על בני אדם חפים מפשע. מי, אם כן, יהיה בעצה אחת עם אלוהים? אתם תמיד מוכנים לחיות בחמלה וברוחב לבו של אלוהים, מה נותר, אם כן, לאלוהים לעשות מלבד לשאת את העלבונות מצד האדם? עם זאת, אני מקווה שתחקרו לעומק את האופן שבו רוח הקודש עובדת לפני שאתם מתווכחים עם אלוהים. בכל זאת, אני מפציר בכם לבחון היטב את הכוונה המקורית של דברי האל. אל תחשבו את עצמכם לחכמים משום שאתם מאמינים שדברי האל "מהולים". אין צורך בכך! מי יכול לדעת עד כמה דברי האל "מהולים"? אלא אם כן אלוהים יאמר זאת ישירות או יצביע על כך בבירור. אל תעריכו את עצמכם יתר על המידה. אם אתם מסוגלים לראות את נתיב הנוהג מדברי אלוהים, הרי שעמדתם בדרישותיו. מה עוד אתם רוצים לראות? אלוהים אמר, "אחדל להפגין חמלה כלפי אוזלת ידו של האדם". אם אינכם מסוגלים לתפוס אפילו את המשמעות של האימרה המפורשת והפשוטה הזאת, מה הטעם לחקור ולברר עוד? האם תהיו כשירים לבנות טיל ללא ידע בסיסי במכניקה? האין זה פשוט אדם שמתרברב? האדם אינו כשיר לעשות את עבודתו של אלוהים. אלוהים הוא שמרומם אותו. מתן שירות פשוט לאלוהים בלי לדעת מה אלוהים אוהב או מה הוא שונא – האין זה מתכון לאסון? בני האדם אינם מכירים את עצמם, אך הם חושבים שהם מכירים את עצמם באופן יוצא מן הכלל. מי הם חושבים שהם! אין להם מושג מה טוב ומה רע. היזכרו בעבר והביטו קדימה אל העתיד. איך זה נשמע? לאחר מכך, התחילו להכיר את עצמכם.

אלוהים גילה הרבה מאוד בנוגע לכוונות וליעדים של האדם. אלוהים אמר, "בעת הזו ראיתי בבירור את כוונותיו ומטרותיו של האדם. נאנחתי בינות לעננים: מדוע האדם תמיד פועל למען ענייניו שלו? האם הייסורים שאני מטיל לא נועדו להפוך אותו למושלם? האם אני מכה בכוונה תחילה את גישתו החיובית?" עד כמה למדתם על עצמכם מהדברים האלה? האם הכוונות והיעדים של האדם באמת נעלמו? האם בחנתם זאת בעצמכם? מוטב שתתייצבו בפני אלוהים ותנסו להבין את הדבר הבא: איזו תוצאה השיגה בכם עבודת הייסורים של אלוהים? האם סיכמתם זאת? אולי התוצאה מזערית, אחרת הייתם כבר מדברים עליה בהפרזה. מה אלוהים דורש מכם להשיג? מתוך הדברים הרבים שנאמרו לכם, כמה נשאו פרי וכמה הסתיימו בלא כלום? בעיני אלוהים, רק מעטים מדבריו נשאו פרי, זאת משום שהאדם אף פעם אינו יכול לפענח את הכוונה המקורית של דברי האל והוא מקבל רק את ההד של הדברים, השב אליו מן הקיר. האם זו הדרך להכיר את רצונו של אלוהים? בעתיד הקרוב תהיה לאלוהים עבודה רבה יותר בשביל האדם. האם האדם יוכל לבצע את העבודה הזו בשיעור קומתו הדל כעת? אם האדם לא יסטה, הוא יטעה או יהיה יהיר – דומה שזה אופיו של האדם. קשה לי להבין זאת: למרות שאלוהים אמר דברים רבים כל כך, מדוע האדם אינו לוקח דבר מהם לתשומת לבו? האם ייתכן שאלוהים מתבדח עם האדם ואיננו מעוניין בתוצאה כלשהי? או שמא על האדם לבצע מחזה ושמו "אושר, כעס, צער ושמחה"? לשמח את האדם לרגע אחד, לגרום לו לבכות ברגע הבא – ואז, להניח אותו לנפשו אחרי שהוא ירד מהבמה? מה תהיה התוצאה של זה? "מדוע דרישותיי מהאדם תמיד מעלות חרס? האם אני מבקש מכלב לטפס על עץ? האם אני מקים מהומה על לא מאומה?" כל דבריו של אלוהים ממוקדים במצבו של האדם בפועל. לא יזיק לבחון פנימה את כל בני האדם ולראות מי חי בתוך דברי האל. "גם כיום, חלק גדול מפני השטח ממשיך להשתנות. אם יום אחד פני האדמה באמת ישתנו לסוג אחר, אשליך אותם הצדה בהינף יד – האין זו בדיוק עבודתי בשלב הנוכחי?" אכן, גם כיום אלוהים עסוק בעבודה זו. עם זאת, כשאלוהים אומר "אשליך אותם הצדה בהינף יד" הוא מתייחס לעתיד, מכיוון שהכול צריך להיות תהליך. האם ברור לכם שזו המגמה בעבודתו הנוכחית של אלוהים? כוונותיו של האדם פגומות, ורוחות טמאות מנצלות את ההזדמנות הזו כדי לחדור פנימה. בשלב הזה, "פני האדמה ישתנו לסוג אחר". בני האדם יעברו באותה עת שינוי איכותי, למרות שמהותם לא תשתנה, זאת משום שיהיו דברים אחרים על פני האדמה המשופרים. במילים אחרות, פני האדמה הקודמים היו נחותים, אולם לאחר השיפור, ניתן יהיה להשתמש בהם. עם זאת, לאחר שנעשה בהם שימוש לזמן מה ואז לא השתמשו בהם עוד, הם יחזרו בהדרגה למראה המקורי שלהם. זה הסיכום של השלב הבא בעבודתו של אלוהים. עבודתו העתידית של אלוהים תהיה מורכבת יותר, מפני שיגיע הזמן למיין את כל הדברים לסוגיהם. במקום המפגש, כשהדברים יגיעו אל קצם, יהיה מן הסתם תוהו ובוהו ולא יהיו לאדם השקפות מוחלטות. בדיוק כפי שאלוהים אמר, "כל בני האדם הם שחקנים ששרים כל נעימה שהיא שמתנגנת". לבני האדם יש יכולת לשיר כל נעימה שהיא שמתנגנת ואלוהים משתמש בחיסרון הזה כדי לפתוח בשלב הבא בעבודתו, ובכך הוא מאפשר לכל בני האדם לתקן את הפגם הזה. משום שאין לבני האדם שיעור קומה אמיתי הם הפכו לעשב שצומח על קיר. אילו הם זכו בשיעור קומה, הם היו הופכים לעצים תמירים הנוגעים בשמיים. אלוהים מתכוון להשתמש בחלק מעבודתן של הרוחות הרעות כדי להפוך חלק מבני האדם למושלמים, כדי שבני האדם האלה יוכלו לזהות את רשעותם של השדים וכדי שהאנושות כולה תכיר באמת ובתמים את "אבותיה הקדומים". רק כך יוכלו בני האנוש להשתחרר לחלוטין ולזנוח לא רק את השדים העתידיים, אלא גם את אבותיהם הקדומים של השדים. זו הכוונה האמיתית של אלוהים בהבסת התנין הגדול האדום כאש באופן מוחלט – לגרום לאנושות כולה להכיר את צורתו האמיתית של התנין הגדול האדום כאש, לקרוע לחלוטין את המסכה מעל פניו ולהתבונן בצורתו האמיתית. זה מה שאלוהים רוצה להשיג, זו המטרה הסופית של כל העבודה שהוא עשה פני האדמה וזה מה שהוא מתכוון להשיג באנושות כולה. דבר זה ידוע כגיוס כל הדברים כדי שישרתו את תכליתו של אלוהים.

האם אתם מבינים בבירור כיצד תתבצע העבודה העתידית? יש להבין את הדברים הללו. לדוגמה: מדוע אלוהים אומר שבני האדם אף פעם אינם ממלאים את חובותיהם? מדוע הוא אומר שבני אדם רבים אינם מסיימים את "שיעורי הבית" שנתן להם? כיצד ניתן להשיג את הדברים האלה? האם שקלתם את השאלות האלה אי-פעם? האם הדברים האלה הפכו לנושא השיתוף שלכם? בשלב העבודה הזה, האדם חייב להבין את כוונותיו הנוכחיות של אלוהים. ברגע שזה יושג, אפשר יהיה לדון בדברים האחרים, האין זו התנהלות מעולה? יש להסביר באופן ברור מה אלוהים מעוניין להשיג באדם. אחרת, הכול יהיה לשווא ובני האדם לא יהיו מסוגלים להיווכח בכך, ועוד פחות מכך להשיג זאת, וכל הדיבורים יהיו ריקים. זה לא רלוונטי. האם מצאתם נתיב להנהיג את מה שאלוהים אומר כיום? כל בני האדם מתייחסים בחשש לדברי האל. הם אינם מבינים אותם לגמרי, אולם הם גם פוחדים לפגוע באלוהים. כמה דרכים לאכול ולשתות את דברי האל נמצאו עד כה? מרבית בני האדם אינם יודעים איך לאכול ולשתות את דברי האל. כיצד ניתן לפתור זאת? האם מצאתם דרך לאכול ולשתות את הדברים היום? באיזה אופן אתם מנסים לשתף פעולה בכך? ולאחר שכולכם אכלתם ושתיתם את הדברים, באילו אמצעים תדונו במחשבות שלכם אודותם? האין זה מה שהאדם צריך לעשות? כיצד יש לרשום את התרופה הנכונה למחלה מסוימת? האם אתם עדיין זקוקים לאמירה ישירה של אלוהים? האם זה נדרש? כיצד ניתן למגר לחלוטין את הבעיות הנזכרות לעיל? הדבר תלוי ביכולתכם לשתף פעולה עם רוח הקודש במעשיכם בפועל. בעזרת שיתוף פעולה ראוי, רוח הקודש תעשה עבודה אדירה. ללא שיתוף פעולה ראוי, אם יהיה רק בלבול, רוח הקודש לא תוכל להפעיל את כוחה. "אם תכירו את עצמכם ותכירו את אויבכם, תמיד תנחלו ניצחון". אין זה משנה מי אמר את המילים האלו לראשונה, הן ראויות לכם מאוד. בקיצור, עליכם להכיר את עצמכם לפני שתוכלו להכיר את אויביכם, ורק לאחר שתעשו את שני הדברים, תנצחו בכל קרב. עליכם להיות מסוגלים לעשות את כל הדברים האלה. אין זה משנה מה אלוהים מבקש ממך, עליך רק לעבוד למטרה זו בכל כוחך ואני מקווה שבסופו של דבר תוכל להתייצב בפני אלוהים ולהעניק לו נאמנות מוחלטת. כל עוד תוכל לראות את חיוכו המסופק של אלוהים ביושבו על כס מלכותו, אפילו אם זה יקרה בעת מותך, תהיה מסוגל לצחוק ולחייך כשעיניך ייעצמו. במשך שהותך על פני האדמה, עליך למלא את חובתך האחרונה כלפי אלוהים. בעבר, פטרוס נצלב במהופך למען אלוהים. ואילו אתה נדרש לְרַצות את אלוהים בסופו של דבר ולהשקיע את כל כוחך למענו. מה יכול ברוא לעשות למען אלוהים? לפיכך, עליך להיכנע בפני אלוהים, מוקדם ככל שאפשר, כדי שאלוהים ישתמש בך כרצונו. כל עוד אלוהים ישמח ויהיה מרוצה, הנח לו לעשות בך כרצונו. איזו זכות יש לבני האדם להתלונן?

קודם: פרק 40

הבא: פרק 42

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה