מאז שאלוהים סיפר לאדם על "אהבתו של אלוהים" – הלקח המעמיק ביותר – הוא התמקד בדיבור על נושא "האמירות של שבע רוחות האל", מה שגרם לכל בני האדם לנסות להכיר את הריקנות של החיים האנושיים ולשאוב ממנה את האהבה האמיתית שבתוכם. כמה אהבה לאלוהים ישנה לאלה שחיים בשלב הנוכחי? האם אתם יודעים? אין מגבלות ללקח של ה"אהבה לאלוהים". איזו מין הבנה יש לכל בני האדם אודות החיים האנושיים? מהי גישתם כלפי האהבה לאלוהים? האם הם מוכנים לאהוב אותו או לא? האם הם נוהים אחר ההמון או מתעבים את הבשר? כל אלה הם דברים שעליכם להבהיר היטב ולהבין. האם באמת אין כלום בבני האדם? "אני רוצה שהאדם יאהב אותי באמת ובתמים. אולם כיום, בני האדם עדיין מתמהמהים ואינם מסוגלים להעניק לי את אהבתם האמיתית. בדמיונם, הם סבורים שאם יעניקו לי את אהבתם האמיתית, הם יישארו חסרי כול". מה פירושה האמיתי של "אהבה אמיתית" בדברים אלה? מדוע אלוהים עדיין דורש אהבה אמיתית מבני האדם בתקופה זו שבה "כל בני האדם אוהבים את אלוהים"? לפיכך, כוונתו של אלוהים היא לדרוש מהאדם לכתוב את פירושה של אהבה אמיתית בגיליון תשובות, ואלה בדיוק שיעורי הבית שאלוהים נותן לאדם. באשר לשלב הנוכחי, למרות שאלוהים אינו מציב לאדם דרישות מחמירות, בני האדם עדיין לא מילאו את דרישותיו המקוריות של אלוהים מהם. במילים אחרות, הם טרם השקיעו את כל כוחם באהבה לאלוהים. לפיכך, לנוכח חוסר מוכנותם, אלוהים עדיין מציב דרישות לבני האדם, עד שעבודתו תשיג את ההשפעה הרצויה והוא יזכה בתהילה בעבודה זו. האהבה לאלוהים בהחלט חותמת את העבודה על פני האדמה. לכן, רק כשאלוהים יחתום את עבודתו, הוא יציין בפני האדם את העבודה החשובה ביותר. אם בתום עבודתו הוא יעניק לאדם מוות, מה יקרה לאדם, מה יקרה לאלוהים ומה יקרה לשטן? רק כשהאהבה של האדם תתגלה על פני האדמה, ניתן יהיה לומר ש"אלוהים כבש את האדם". אחרת, בני האדם יאמרו שאלוהים התעמר באדם ואלוהים יבויש. אלוהים אינו טיפש עד כדי כך שהוא יחתום את עבודתו מבלי להשמיע לחישה. לפיכך, כשהעבודה תסתיים בקרוב, תעלה התשוקה לאהוב את אלוהים, והאהבה לאלוהים תהיה לשיח הרווח. כמובן שהאדם אינו מטמא את האהבה לאלוהים. זו אהבה טהורה, כמו אהבתה של אישה נאמנה לבעלה או כמו אהבתו של פטרוס. אלוהים אינו רוצה את האהבה של איוב ושל פאולוס, אלא את האהבה של ישוע ליהוה, את האהבה בין אב ובנו: "מחשבה על האב בלבד, ללא התחשבות באובדן או בגמול אישיים. אהבת האב בלבד, ואיש מלבדו, בלי לבקש דבר אחר". האם האדם מסוגל לכך?

אם נשווה זאת למה שעשה ישוע, שלא היה שייך לגמרי לאנושות, מה נחשוב? לאן הגעתם באנושות השלמה שלכם? האם אתם מסוגלים להשיג ולו עשירית ממה שישוע עשה? האם אתם כשירים להיצלב למען אלוהים? האם אהבתכם לאלוהים יכולה להמיט חרפה על השטן? עד כמה סילקתם את אהבתכם לאדם? האם החלפתם אותה באהבה לאלוהים? האם אתם באמת סובלים הכול למען האהבה לאלוהים? חשבו לרגע על פטרוס של ימים עברו, והביטו בעצמכם השייכים לימינו אלה – יש בהחלט פער גדול. אתם אינכם ראויים להתייצב בפני אלוהים. האם יש בתוככם יותר אהבה לאלוהים או יותר אהבה לשטן? יש להניח את שתי אלו על כפות המאזניים כדי לראות איזו מהן תכריע. כמה אהבה לאלוהים יש בכם באמת? האם אתם כשירים למות בפני אלוהים? ישוע היה מסוגל להיצלב משום שדי היה בחוויותיו על פני האדמה כדי להמיט חרפה על השטן, ורק בשל כך אלוהים, האב, התיר לו בעוז להשלים את שלב העבודה הזה. זה קרה בזכות הקשיים שהוא סבל ובזכות אהבתו לאלוהים. אבל אתם אינכם כשירים עד כדי כך. לפיכך, עליכם להמשיך לחוות, להשיג את נוכחותו של אלוהים בלבכם, ושום דבר אחר מלבדו – האם אתם מסוגלים להשיג זאת? מכך אפשר לראות עד כמה אתה שונא את אלוהים ועד כמה אתה אוהב אותו. העניין איננו שאלוהים מציב לאדם דרישות רבות מדי, אלא שהאדם אינו עובד קשה. האין זו המציאות? אם לא, כמה דברים ראויים לאהבה תגלה באלוהים וכמה דברים ראויים לתיעוב תגלה בתוך עצמך? עליך לשקול את הדברים האלה היטב. נכון לומר שרק מעטים מתחת לשמיים אוהבים את אלוהים – אך האם תוכל להיות חלוץ, לשבור שיא עולמי ולאהוב את אלוהים? אלוהים אינו מבקש מהאדם דבר. האם האדם אינו יכול לכבד אותו במקצת על כך? האם אינך מסוגל להשיג אפילו את זה? מה עוד נותר לומר?