הדבר מופיע בבשר

תוכן
  • אמירותיו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם במהלך ביצוע כהונתו
    • נספח: פירושים של מסתרי דבריו של אלוהים
      • דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (א')
        • דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (ב')
          • דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (ג')
            • דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (ד')
              • חלק ג'

                פירושים לאמירה הארבעים ושש

                מבין כל הדברים שנאמרו, אין דברים יותר בלתי נשכחים מאשר אלה שנאמרו היום. דברי האל גילו בעבר את מצבו של האדם או את תעלומות השמיים, אך האמירה הזו שונה מכל אלה שנאמרו בעבר. היא לא לועגת או שמה לצחוק, אלא שהיא משהו לגמרי לא צפוי: אלוהים התיישב ודיבר עם בני האדם ברוגע. מה כוונתו? מה אתם מבינים כשאלוהים אומר, "היום התחלתי בעבודה חדשה מעל התבל. הענקתי התחלה חדשה לבני האנוש על פני האדמה וביקשתי מהם לצאת מביתי. ומשום שבני האדם תמיד אוהבים להתפנק, אני מייעץ להם לפתח מודעות עצמם ולא תמיד להפריע את עבודתי"? ומהי ה"התחלה [ה]חדשה" הזו שאלוהים מדבר עליה? אלוהים ייעץ לבני האדם לעזוב בעבר, אך כוונתו של אלוהים הייתה לבחון את אמונתם. לכן, היום, כשהוא מדבר בנימה שונה, האם הוא מדבר בכנות או משקר? בעבר, בני האדם לא הכירו את הניסיונות שאלוהים דיבר עליהם. רק באמצעות שלב עבודתם של עושי השירות, עיניהם של בני האדם נפקחו, ורק בזכות כך הם חוו באופן אישי את ניסיונותיו של אלוהים. לפיכך, מאותו רגע ואילך, הודות לדוגמה של מאות הניסיונות של פטרוס, בני האדם טעו לרוב וסברו ש"זה היה הניסיון של אלוהים". יתר על כן, נדיר היה שנכללו עובדות בדברי האל. משום כך, בני האדם פיתחו אמונות תפלות חזקות יותר בנוגע לניסיונותיו של אלוהים, ועל כן, בכל הדברים שאלוהים אמר, הם מעולם לא האמינו שזו עבודת העובדות שאלוהים מבצע, אלא סברו שאלוהים משתמש במילים באופן ספציפי כדי לבחון את בני האדם, משום שאין לו שום דבר אחר לעשות. במהלך הניסיונות האלה, שהיו חסרי תקווה אך בו-בזמן נתנו השראה לתקווה, בני האדם נשמעו לאלוהים, ולכן לאחר שאלוהים אמר, "סביר שכל מי שיישאר יסבול פורענות ומזל רע בסוף", בני האדם עדיין הקדישו את תשומת לבם להיותם חסידי אל, ולכן לא הייתה להם כל כוונה לעזוב. בני האדם היו חסידים בצל אשליות כאלה, ואף אחד מהם לא העז להיות משוכנע שאין תקווה – זה חלק מהוכחת נצחונו של אלוהים. נקודת המבט של אלוהים הוכיחה שהוא מתמרן את כל הדברים כדי שהם ישרתו אותו. אשליותיהם של בני האדם עודדו אותם שלא לעזוב את אלוהים, בלי קשר לזמן או למקום, ולכן במהלך השלב הזה, אלוהים משתמש במניעים הלא מושלמים של בני האדם כדי לגרום להם לשאת עליו עדות. זו החשיבות העמוקה של אמירתו של אלוהים, "זכיתי בחלק מבני האדם". השטן השתמש במניעים של האדם כדי לגרום להפרעה, ואילו אלוהים השתמש במניעים של האדם כדי לגרום לו לשרת – וזו המשמעות האמיתית של דבריו של אלוהים: "הם בטוחים שהם יכולים להיכנס בדרכי מרמה, אך כשהם מושיטים לי את אישורי הכניסה המזויפים שלהם, אני משליך אותם אל בור האש בו במקום, ואז, כשהם רואים את "מאמציהם הקפדניים" עולים בלהבות, הם מאבדים תקווה." אלוהים מתמרן את כל הדברים כדי לגרום להם לשרת, ולכן הוא לא מתחמק מהדעות השונות של האדם, אלא אומר לבני האדם בתעוזה לעזוב. זו מופלאותה וחוכמתה של עבודתו של אלוהים, המשלבת מילים כנות ושיטה גם יחד, מה שגורם לבני האדם לסחרחורת ובלבול. מכאן אפשר לראות שאלוהים באמת מבקש מבני האדם לצאת מביתו, ושזה לא סתם ניסיון, ואלוהים מנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר, "עם זאת, אני אומר לבני האדם שכשהם לא מצליחים לזכות בברכות, איש לא רשאי להתלונן עליי." איש לא יכול להבין אם דברי האל נכונים או שקריים, אך אלוהים משתמש בהזדמנות הזו כדי לייצב את בני האדם ולעקור מהם את רצונם לעזוב. לכן, אם יום יבוא והם יקוללו, זה יהיה לאחר שאלוהים הזהיר אותם, בדיוק כמו שבני האדם אומרים ש"המילים המכוערות הן המילים הטובות". כיום, אהבתם של בני האדם לאלוהים היא כנה וטהורה, ולכן הם נכבשו והחלו לאהוב את אלוהים באמצעות מילים שהם לא ידעו אם הן כנות או שקריות, וזו הסיבה שאלוהים אמר, "כבר הגשמתי את עבודתי האדירה." כשאלוהים אומר, "אני מקווה שהם ימצאו את הנתיב שלהם להישרדות, ואין לי כל השפעה על כך," זו המציאות של אמירתו של אלוהים את הדברים האלה. אולם בני האדם לא סבורים כך. במקום זאת, הם תמיד היו חסידי אל מבלי להתייחס כהוא זה לדברי האל. משום כך, כשאלוהים אומר, "מכיוון שהאדם לא אוהב אותי באמת, פשוט מתפצלות דרכינו. בעתיד, כבר לא נדבר כלל זה עם זה, כבר לא יהיה לנו על מה לדבר, לא נתערב זה בענייניו של זה, וכל אחד ילך לדרכו שלו," הדברים האלה הם מציאות, והם לא מזוהמים כלל ועיקר. חוסר הרציונליות של אלוהים היא מה שבני האדם חושבים. אלוהים כבר נשא את העדות בפני השטן, ואלוהים אמר שהוא יגרום לכל בני האדם לא לעזוב אותו בלי קשר לזמן או למקום. על כן הושלם שלב העבודה הזה, ואלוהים לא מתייחס לתלונותיו של האדם. אולם אלוהים הבהיר זאת מהראשית, ולכן בני האדם נותרים חסרי אונים ונאלצים להודות בטעותם. הקרב בני אלוהים והשטן מבוסס לגמרי על האדם. בני האדם לא שולטים בעצמם – הם בובות על חוט באמת ובתמים, ואלוהים והשטן הם אלה שמושכים בחוטים מאחורי הקלעים. כשאלוהים משתמש בבני האדם כדי שהם יישאו עליו עדות, הוא עושה את כל מה שהוא מעלה על דעתו ואת כל מה שביכולתו לעשות כדי להשתמש בבני האדם לשרת אותו, מה שגורם לבני האדם לעבור מניפולציות של השטן, ויתרה מזאת, לקבל את הכוונתו של אלוהים. וכשהעדות שאלוהים רוצה שתינשא מסתיימת, הוא משליך את בני האדם הצדה ועוזב אותם בסבלם, בעוד אלוהים מתנהג כאילו אין לו מה לעשות איתם. כשהוא רוצה שוב להשתמש בבני אדם, הוא מרים אותם שוב ועושה בהם שימוש, ובני האדם לא מודעים לכך כלל וכלל. הם בסך הכל כמו שור או סוס המשמשים כרצונו של בעליהם – לאף אחד מהם אין כל שליטה על עצמו. זה אולי נשמע קצת עצוב, אך בלי קשר לשאלה אם בני האדם שולטים בעצמם, שירות האל נושא עמו כבוד, והוא לא דבר מצער. נדמה שאלוהים צריך להתנהג כך. האם היכולת לְרַצות את אלוהים הכול יכול היא לא דבר שיש להתגאות בו? אז מה אתם חושבים? האם אי-פעם גמרתם בדעתכם לשרת את אלוהים? האם ייתכן שאתם עדיין רוצים להיאחז בזכות לצאת לחפש את החירות שלכם עצמכם?

                כך או כך, כל מה שאלוהים עושה הוא טוב וראוי לחיקוי, ואחרי הכל, האדם ואלוהים שונים זה מזה. על סמך זאת, עליכם לאהוב את אלוהים בלב אנושי בלי קשר לשאלה אם אלוהים מתייחס כלל לאהבתכם. דברי האל מוכיחות שיש גם עצבות רבה בלבו של אלוהים. בני האדם מזדככים רק בזכות דברי האל. אולם אחרי הכל, העבודה הזו התבצעה אתמול – אם כן, מה בדיוק הדבר הבא שאלוהים יעשה? עד כה, זה נותר סוד, ולכן בני האדם לא מסוגלים להבין זאת או להעלות זאת על דעתם, והם יכולים רק לשיר לפי קצב המוזיקה של אלוהים. אף על פי כן, כל מה שאלוהים אומר הוא אמיתי, וכל מה שהוא אומר מתגשם – בזאת אין ספק!