בקיץ שעבר. בדקתי את הנושא באינטרנט ואחרים שיתפו איתי המון אמת בנושאים כגון איך אדוננו חוזר, איך לשמוע את קולו של האל ולקבל את פני אדוננו, איך להבדיל בין המשיח האמיתי למשיחי שקר, תוכנית 6,000 השנים של אלוהים, ועוד הרבה היבטים שונים של האמת. קראתי גם הרבה מדברי האל הכול יכול. חקרתי את העניין במשך חודשיים בערך והשתכנעתי שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר. הייתי נרגש מאוד, וקיבלתי את עבודתו באחרית הימים. לא יכולתי לחכות לספר למשפחתי את החדשות הטובות על חזרת אדוננו כדי להביא את כולה בפני אלוהים. אבל לפני שהייתה לי הזדמנות לשתף איתן את הבשורה, מפקד הגדוד שלי קרא לי להתייצב.

שיתפתי איתן את הבשורה מאוחר יותר, בטלפון. פעם אחת אשתי ואני התחלנו לדבר איך לקבל את פני אדוננו, והיא שאלה אותי אם אני מאמין בברק ממזרח. היא אמרה שלדברי הכומר, האנשים האלה נטשו את משפחותיהם, ושאני צריך לוותר על האמונה הזו. כששמעתי את זה הרגשתי נורא, וכעסתי. אמרתי: "אל תהיי טיפשה. איך את יכולה להאמין בצורה עיוורת למה שהכומר אומר? האם יש איזשהו בסיס לאמירה הזו שלו? האמנתי באל הכול יכול כבר יותר מארבעה חודשים. נטשתי אותך? לא אכפת לי מהמשפחה? ידעתי שהמפלגה הקומוניסטית של סין עוצרת ורודפת מאמינים בפראות, קורעת משפחות של מאמינים רבים. איך הם יכולים לעוות את העובדות ולומר שאנחנו לא רוצים את המשפחות שלנו? אלה דברי שקר. אסור לך בשום פנים להקשיב לשמועות ולשקרים שלהם." ואז אמרתי לה: "אדם בעל היגיון צריך לחפש בנושא של בואו של אדוננו ולראות אם דברי האל הכול יכול הם קולו של אלוהים. באיגרת אל הרומים י' 17 נאמר: 'לְפִיכָךְ הָאֱמוּנָה בָּאָה בִּשְׁמִיעָה וְהַשְּׁמִיעָה – בְּהַכְרָזַת דְּבַר הַמָּשִׁיחַ.' וישוע אדוננו גם אמר: 'צֺאנִי שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלִי וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָן; הֵן הוֹלְכוֹת אַחֲרַי' (יוחנן י' 27). צאן האלוהים שומע את קולו, אז עלינו לחפש בכל נושא שקשור לבואו של אדוננו ולנסות לשמוע את קולו. דברי האל הם האמת – הם בעלי עוצמה וסמכותיים. הם לא היו יכולים להגיע מבן אדם. החלטתי שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר כי ראיתי שכל דבריו הם האמת, ושהם קולו של אלוהים." היא לא הייתה מוכנה להקשיב בכלל. לא יכולתי לעשות כלום, רק לסיים את השיחה. התקשרתי אליה שוב אחרי כמה שבועות אבל היא פשוט כיבתה את הטלפון. ואז, ברגע שהגיע הזמן למפגש הערב, היא התקשרה אליי שוב ושוב. לא יכולתי להשתלב במפגש או לקבל איזושהי נאורות מדברי האל. לא ידעתי מה לעשות, אז התפללתי לאלוהים וביקשתי ממנו שינחה אותי במצב הזה. אחרי שהתפללתי, חשבתי שאף על פי שעדיין לא הבנתי את רצון האל בזה, אני חייב להאמין. אסור שזה יגביל אותי, אני חייב להיות מרוכז במפגש. אחרי זה הייתי קצת יותר רגוע.

אבל אז, ביום אחר, אשתי התקשרה אליי פתאום ואמרה: "קנית טלפון סלולרי כדי להקשיב להטפות של הברק ממזרח, אבל הבת שלנו חולה ולא נשאר לנו כסף לטיפול עבורה. בגלל האמונה שלך, אתה לא מטפל בה." ידעתי שהיא אמרה את זה רק כי היא לא רצתה שאאמין באל הכול יכול. היינו יכולים לקחת הלוואה בעת הצורך, וזה טבעי לגמרי שילדים חוטפים מחלות. היא הייתה חולה בין אם הייתי מאמין או לא. גם אני רציתי בטובתה. איך אשתי יכולה לפרש אותי בצורה שגויה כזו? כשראיתי שהיא משתמשת במחלה של בתנו כתירוץ להרחיק אותי מאמונתי, זה ממש הדאיג אותי. לפני שאמרתי מילה, היא המשיכה: "אם אתה מתעקש להאמין בזה, ייתכן שבעתיד לא נמשיך בכלל להיות משפחה." שבר לי את הלב לשמוע את זה. תהיתי אם היא באמת מעוניינת להתגרש, בזמן שהבת שלנו כל כך קטנה. הרגשתי נורא ופשוט ניתקתי את השיחה, בלי לומר עוד כלום. אבל מה שהיא אמרה המשיך להטריד אותי ולא יכולתי אלא להתחיל להאשים את אלוהים. תהיתי, מדוע הוא לא הגן על ההרמוניה במשפחה שלנו ועל בריאות הבת שלנו?

במשך זמן מה לא יכולתי להרגיע את עצמי בפני אלוהים במפגשים ולא הייתה לי שום נאורות לשיתוף. אז כרעתי ברך בפני אלוהים ואמרתי: "אלוהים, שיעור הקומה שלי נמוך. מאז שאשתי אמרה את הדברים ההם אני מרגיש מדוכא וחלש. אנא הישאר איתי והנחה אותי להבין את רצונך." באותו ערב קראתי קטע מדברי האל הכול יכול. "במהלך ניסיונות, זהו דבר רגיל שאנשים חווים חולשה, שליליות או היעדר בהירות בנוגע לרצונו של אלוהים או בנוגע לנתיב הנוהג שלהם. אולם בכל מקרה, כמו איוב, עליך להאמין בעבודתו של אלוהים ולא להתכחש לאלוהים. על אף שאיוב היה חלש וקילל את יום היוולדו, הוא לא התכחש לכך שכל הדברים בחיי אנוש ניתנים על ידי יהוה, ושיהוה הוא גם זה שייקח את כולם בחזרה. בכל ניסיון בו הועמד, הוא שמר על אמונתו. בלי קשר לסוג הזיכוך שאתה עובר בחוויותיך מדברי האל, הדבר שאלוהים דורש מהאנושות הנו, בקצרה, אמונה ואהבה כלפיו. הדברים שהוא הופך באופן זה למושלמים הם אמונתם, אהבתם ושאיפותיהם של בני האדם. אלוהים עושה את עבודת הפיכתם של בני האדם למושלמים, והם אינם יכולים לראות או לחוש את העבודה הזאת. בנסיבות כאלה, נדרשת ממך אמונה. אמונתם של בני האדם נדרשת כאשר לא ניתן לראות דבר מה בעין בלתי מזוינת, ואמונתך נדרשת כאשר אינך יכול להרפות מהתפיסות שלך. כאשר אינך מבין את עבודתו של אלוהים, מה שנדרש ממך הוא להאמין ולנקוט עמדה נחושה ולשאת עדות. כשאיוב הגיע לשלב הזה, אלוהים הופיע בפניו ודיבר אליו. כלומר, תהיה מסוגל לראות את אלוהים רק מתוך אמונתך, וכאשר תאמין, אלוהים יהפוך אותך למושלם. ללא אמונה, הוא אינו יכול לעשות זאת" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בני האדם שיהפכו למושלמים חייבים לעבור זיכוך). דברי אלוהים הראו לי שהנתיב למלכותו אינו הפלגה על מים שקטים. יש כל מיני קשיים וניסיונות, ויקרו הרבה דברים שאנחנו לא אוהבים. אבל אנחנו חייבים לעבור את כל זה כדי לגלות אם יש לנו אמונה אמיתית באלוהים, והאם אנחנו יכולים לשאת לו עדות מהדהדת. כשאשתי התנגדה לאמונתי באל הכול יכול, בהתחלה הייתה לי אמונה להמשיך לשאת עדות בפניה. אבל כשהיא התחילה לאיים בגירושים והבת שלנו חלתה, אני התחלתי להתלונן. האשמתי את אלוהים בכך שלא הגן על שלום משפחתי, במחלה של בתי. ראיתי שלא הייתה לי אמונה אמיתית באלוהים. שני דברים רעים קרו והתחלתי להאשים את אלוהים – איזו מין עדות זו? ואז התחלתי לתהות: למה אני מאבד את האמונה באלוהים ברגע שמשהו קורה למשפחה שלי? למה אני לא יכול להימנע מלהאשים אותו?

קראתי קטע מדברי האל שהעניק לי קצת הבנה לגבי ההשקפות השגויות שלי על אמונה. האל הכול יכול אומר: "היום אתה לא מאמין בדברים שאני אומר ולא מקדיש להם תשומת לב. כשיגיע היום להפיץ את העבודה הזו ואתה תראה את סך כל העבודה, אתה תצטער ותוכה בהלם. ישנן ברכות, אך אתה לא יודע כיצד ליהנות מהן. ישנה אמת, אך אתה לא יודע כיצד להשיג אותה. האם אתה לא מביא על עצמך בוז? היום, על אף שהשלב הבא בעבודתו של אלוהים עדיין לא החל, אין שום דבר יוצא דופן בדרישות כלפיך ובדברים שאתה מתבקש להביא לידי ביטוי. יש עבודה כה רבה, ואמיתות כה רבות – האם הן לא ראויות מספיק כדי שתדע אותן? האם הייסורים והשיפוט של אלוהים לא מסוגלים להעיר את רוחך? האם הייסורים והשיפוט של אלוהים לא מסוגלים לגרום לך לשנוא את עצמך? האם אתה מסופק מחיים תחת השפעתו של השטן, חיים עם שלווה, שמחה ומעט נוחות גופנית? האין אתה הנחות בבני האדם? אין אנשים טיפשים יותר מאשר אלה שחזו בישועה אך לא ניסו להשיג אותה; אלה הם אנשים אשר מפטמים עצמם בבשר ואשר נהנים מהשטן. אתה מקווה שאמונתך באלוהים לא תביא עליך שום אתגרים ותלאות, אף לא את הקשיים הקלושים ביותר. אתה תמיד עוסק בדברים חסרי ערך ולא מייחס שום ערך לחיים, ובמקום זאת מציב את מחשבותיך המוגזמות לפני האמת. אתה כל כך חסר ערך! ...אתה מבקש שלווה דרך אמונתך באלוהים, כדי שילדיך יהיו בריאים, כדי שלבעל תהיה עבודה טובה, כדי שהבן שלך ימצא אישה טובה, כדי שהבת שלך תמצא בעל הגון, כדי שהשוורים והסוסים שלך יחרשו את האדמה כראוי, כדי שתזכה בשנה של מזג אוויר טוב עבור יבולך. זה מה שאתה מחפש. מטרת החיפוש שלך היא כדי לחיות בנוחות בלבד, כדי שלא יקרו תאונות למשפחה שלך, כדי שהסערות יחלפו על פניך, כדי שחצץ לא יפגע בפניך, כדי שהיבולים של משפחתך לא יוצפו, כדי שלא תושפע משום אסון, כדי לחיות בחיק אלוהים, כדי לחיות בקן נעים וחמים. פחדן שכמותך שתמיד עוסק בבשר – היש לך לב, היש לך נשמה? האין אתה חיה? אני מעניק לך את הדרך האמיתית בלי לבקש דבר בתמורה, אך אתה לא מנסה ללכת בה. האם אתה אחד מאלה שמאמינים באלוהים? אני מעניק לך חיים אנושיים אמיתיים, אך אתה לא מנסה לחיות אותם. האם יש הבדל בינך לבין חזיר או כלב? חזירים לא מנסים לחיות את חיי האדם, הם לא מנסים להיטהר, והם לא מבינים מה הם החיים. מדי יום לאחר שהם אוכלים לשובעה, הם פשוט ישנים. אני נתתי לך את הדרך האמיתית, אך אתה לא קיבלת אותה: אתה חסר-כל. האם אתה מוכן להמשיך בחיים האלה, בחיים של חזיר? מה החשיבות בחייהם של אנשים כאלה? חייך נבזים ושפלים, אתה חי בקרב זוהמה ופריצות ואתה לא שואף לשום יעד – האין חייך הם החיים השפלים ביותר שיש? היש לך החוצפה להביט באלוהים? אם תמשיך לחוות בצורה זו, האין זה נכון שלא תשיג דבר? הדרך האמיתית ניתנה לך, אך חיפושך האישי הוא שיקבע אם בסוף תוכל לזכות בה או לא" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט). כאן מצאתי את התשובה. המטרה וההשקפות שלי באמונה היו שגויות. הן לא נועדו להשיג את האמת אלא שמשפחתי תהיה בטוחה ובריאה, שחיינו יהיו קלים. רציתי רק לחיות בחיבוקו של אלוהים וליהנות מחסדו. כשנהניתי מברכותיו הייתה לי אמונה ללכת בעקבותיו, אבל כשהיו בעיות בבית, כשהילדה שלי הייתה חולה, התלוננתי והאשמתי את אלוהים בכך שלא הגן על משפחתי. לא באמת הייתה לי אמונה. אפילו הרגשתי שבכך נעשה לי עוול, הרגשתי שאלוהים צריך לברך אותי בשל אמונתי, שאני לא אמור להיתקל בדברים כאלה. אז הבנתי שהאמונה שלי הייתה מבוססת במלואה על קבלה של ברכות ופשוט לא עמדה במבחן. כשיש אמונה, סגידה לאלוהים היא נכונה וטבעית. זה כמו שילדים מסורים להוריהם – אסור לנו לעשות עסקאות עם אלוהים. אבל אני ניסיתי תמיד לקבל דברים מאלוהים, לזכות בחסדו וברכותיו. לא היה לי שום מצפון או היגיון. הייתי בדיוק סוג האדם שאלוהים דיבר עליו – בלי לב, בלי רוח. איך אמונה שכזו יכולה להתאים לרצונו? בנקודה זו הבנתי שהדברים הקשים האלה אירעו באישורו של אלוהים. ההתנסות בקשיים האלה חשפה את התפיסות השגויות שלי בנוגע לאמונה, כדי שאוכל להרהר ולהכיר את עצמי דרך דברי האל, לשנות את רעיונותיי השגויים ולהשיג אמונה אמיתית באלוהים. אלה היו הטיהור והישועה של אלוהים עבורי. ההבנה של רצון האל העניקה לי אמונה בו. לא רציתי להמשיך לחפש שלווה וברכות עבור משפחתי. היה עליי להיות נוכח במפגשים כמו שצריך. גמרתי גם בדעתי בפני אלוהים שלא משנה מה יקרה בעתיד, אני אמשיך לחפש את האמת.

אחרי זה קראתי עוד קטע מדברי האל הכול יכול: "למה מתייחסת המילה 'אמונה'? אמונה היא תחושת האמון האמיתית והלב הכן שצריכים להיות לבני האנוש כאשר הם אינם יכולים לראות דבר מה או לגעת בו, כאשר עבודתו של אלוהים אינה מתיישבת עם התפיסות האנושיות וכאשר היא מעבר להבנתם של בני האנוש. זו האמונה שאני מדבר עליה. בני האדם זקוקים לאמונה בעתות מצוקה וזיכוך, ולאחר האמונה בא זיכוך. לא ניתן להפריד בין אמונה לזיכוך. אין זה משנה כיצד אלוהים עובד או מהי הסביבה שאתה מצוי בה, אתה מסוגל לעסוק בחיפוש חיים ולבקש אמת וידע אודות עבודתו של אלוהים, ולהבין את פעולותיו, ואתה מסוגל לפעול לפי האמת. מעשה כזה הוא אמונה אמיתית, ומעשה כזה מוכיח שלא איבדת את האמונה באלוהים. יכולה להיות לך אמונה אמיתית באלוהים רק אם תהיה מסוגל להתמיד בעיסוקך בחיפוש האמת מתוך זיכוך, אם תהיה מסוגל לאהוב את אלוהים באמת ולא תטפח ספקות לגביו, אם, בלי קשר למעשיו של אלוהים, תמשיך להנהיג את האמת כדי לְרַצות אותו, ואם תהיה מסוגל לחפש במעמקי רצונו של אלוהים ולהתחשב ברצונו" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בני האדם שיהפכו למושלמים חייבים לעבור זיכוך). מדברי האל למדתי שבין אם דברים מתנהלים היטב ובין אם הם קשים, אסור לנו להטיל ספק באלוהים או להאשים אותו. עלינו לחפש את רצון האל, לעמוד לצדו, לפעול בהתאם לדבריו ולהשביע את רצונו, לא משנה כמה אנחנו סובלים. רק זו היא אמונה אמיתית. ההבנה הזו העניקה לי נתיב ליישום בפועל, ואת האמונה הדרושה ללכת בעקבות האל.

מאוחר יותר התקשרתי לאימא שלי ושאלתי אותה אם אשתי בסדר. היא ענתה שהיא שהתה ימים שלמים בבית הוריה במקום לטפל בבית שלנו, ושהיא נראתה כאילו היא אדם שונה לגמרי. בנוסף, הכומר שלנו אמר שאני בנתיב שגוי שהאמונה שלי הייתה בגידה בישוע אדוננו. הוא אמר לאימי לגרום לי לחזור לכנסייה ולוותר על הברק ממזרח. כל כך כעסתי כששמעתי את זה. חשבתי רק למה הכמרים פולטים שקרים כאלה. בגלל השמועות המטעות שלהם אשתי התנגדה לאמונה שלי באל הכול יכול. ידעתי שאסור לי לתת להם לעצור אותי. אסור לי לציית להם, לא משנה מה יגידו. אחרי שחשבתי על העניין, אמרתי לאימי: "אימא, אל תקשיבי לדברים האלה שהכמרים אמרו. האל הכול יכול ביטא כל כך הרבה אמיתות, וזה קולו של אלוהים. הוא ישוע אדוננו שחזר. הוא וישוע אדוננו הם אותו אלוהים, כך שאמונתי באל הכול יכול אינה בגידה בישוע אדוננו. זו הליכה בעקבות השה וקבלת פני אדוננו." היא לא אמרה שום דבר באותו רגע.

ואז התקשרתי לאשתי. התפלאתי לשמוע שהיא כועסת. היא אמרה: "למה אתה מתקשר אליי? חשבתי שלא אכפת לך יותר מאיתנו. תחליט עכשיו, ברגע זה. הברק ממזרח או המשפחה שלנו? זה בסדר אם אתה לא חושב עליי, אבל אתה חייב לחשוב על הבת שלנו. היא רק בת שמונה חודשים." זה היה ממש מטריד. לא הבנתי את זה. בסך הכול אספתי וקראתי את דברי האל הכול יכול. הייתי על הנתיב הנכון. אף פעם לא אמרתי שאני לא רוצה את המשפחה או שלא אכפת לי מהבת שלנו. למה היא כופה עליי בחירה כזאת? ואז עלה בדעתי שהיא לא ידעה מהי אמונה באל הכול יכול, ושהיא לא תקשיב לשום דבר שאגיד. אבל שאני אוותר על האמונה, זו פשוט לא הייתה אופציה. כבר הייתי בטוח שהוא ישוע אדוננו שחזר, אז ידעתי שאמשיך ללכת בעקבות האל הכול יכול, לא משנה מה היא תגיד. כשהיא ראתה שאני לא מגיב, היא פשוט ניתקה. הדברים שאשתי אמרה הטרידו אותי מאוד, אבל ידעתי שלא אוכל להמשיך להאשים את אלוהים כמו קודם. הייתי חייב להאמין, להסתמך על אלוהים כדי לעבור את זה. ואז שמעתי המנון של דברי האל, שנקרא "עליכם לזנוח הכול למען האמת." "עליכם להתמודד עם קשיים למען האמת, עליכם למסור את עצמכם לאמת, עליכם לשאת השפלה למען האמת, ועליכם להתנסות בסבל רב יותר כדי להשיג יותר מהאמת. זה מה שעליכם לעשות. אסור לכם להשליך את האמת לטובת חיי משפחה שלווים, ואסור לכם לאבד את הכבוד והיושר של חייכם לטובת הנאה רגעית. עליכם לעסוק בחיפוש אחר כל מה שיפה וטוב ואחר דרך חיים בעלת משמעות רבה יותר. אם אתם מנהלים חיים וולגריים כאלה ולא עוסקים בחיפוש אחר שום מטרה, האין אתם מבזבזים את חייכם? מה תוכלו להשיג מחיים כאלה? עליכם לזנוח את כל ההנאות הגשמיות שלכם לטובת אמת אחת, במקום לזנוח את כל האמיתות לטובת מעט הנאה. אנשים כאלה הם חסרי כבוד ויושר – לקיומם אין כל משמעות!" (עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים). דברי האל חיזקו את אמונתי. ידעתי, שכמאמין, הדרך המשמעותית היחידה לחיות היא לחפש את האמת. אסור היה לי לאבד את האמונה בגלל כמה צרות בבית או קשיים של הבשר. לא להאמין, לא לעבוד את אלוהים, אלה חיים בלי משמעות וערך. לא יכולתי לתת למשפחתי לעכב אותי. המשפחה ובריאות הבת שלי היו בידי אלוהים, אז עליי להניח אותן לאלוהים ולציית להסדריו. עליי לרדוף אחר האמת כמיטב יכולתי ולמלא את חובתי.

הייתי חייב לחזור הביתה כדי לחדש את תעודת הזהות שלי. הרגשתי שזו הזדמנות טובה לשתף איתן את הבשורה. מאוד התרגשתי. אבל גם הייתי מודאג, כי אשתי ואימי התנגדו לאמונה שלי, וכולם שם ידעו במה אני מאמין. אם הכמרים המקומיים יידעו שאני חוזר, בטוח שינסו לעמוד בדרכי. לא היה לי מושג מה עלול לקרות שם. אז התפללתי לאלוהים, ואמרתי: "אלוהים! אני רוצה לשתף את הבשורה עם משפחתי בנסיעה הזו למען התעודה, אבל הן דיכאו אותי, והכמרים מתערבים. אני חושש שהן לא יקשיבו לשיתוף שלי. אלוהים, אני רוצה להסתמך עליך, ואני מפקיד את משפחתנו בידיך. אנא היה איתי ופתח נתיב למעני."

אז שמעתי המנון נוסף של דברי האל: "בכל פעם שתיתקל באדם, עניין או דבר, דברי האל יופיעו בפניך בכל עת וינחו אותך לפעול בהתאם לרצונו. עשה את כל הדברים שבדבר האל ואלוהים יוביל אותך קדימה בכל אחד ממעשיך. לעולם לא תסטה מדרך הישר ותהיה מסוגל לחיות באור חדש, עם נאורות רבה אף יותר וחדשה אף יותר. אינכם יכולים להשתמש בתפיסות אנושיות כדי להתחבט בשאלה מה עליכם לעשות. עליכם להישמע להנחיה של דבר האל, על לבכם להיות צלול, עליכם להיות שקטים בפני אלוהים ועליכם להרהר יותר. אל תהיו מוטרדים באשר לפתרונות לדברים שאינכם מבינים. העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר. האמן שאלוהים הוא אלוהיך הכול יכול! חייבת להיות לך שאיפה עצומה לאלוהים ועליך לחפש כמורעב ולסרב לתירוצים, לכוונות ולתכסיסים של השטן. אל תאמרו נואש. אל תהיו חלשים. חפשו בכל לבכם. חכו בכל לבכם. שתפו פעולה עם אלוהים והיפטרו מהעכבות הפנימיות שלכם" (עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים, פעלו לפי דברי האל ולא ייתכן שתאבדו). כשהקשבתי להמנון הזה ידעתי שרצונו של אלוהים נמצא בנסיעה הזו הביתה. פשוט הייתה לי מעט אמונה ולא הבנתי את רצון האל. אבל היה עליי להסתמך על אלוהים כדי לעבור את זה, והחלק "האמן שאלוהים הוא אלוהיך הכול יכול!" ממש תפס אותי. דברי האל העניקו לי אמונה. חשבתי, שכל דבר שאני נתקל בו ביומיום, זה משהו שאלוהים מאפשר. כל עוד אני באמת מסתמך על אלוהים ונושא עיניי אליו, אני מאמין שהוא ינחה אותי להתמודד עם הכול באמצעות דבריו.

כשהגעתי הביתה אשתי פשוט התעלמה ממני, אבל ידעתי שזה רק בגלל השפעת הכומר עליה. ידעתי שאני צריך למצוא הזדמנות לספר לה על עבודת האל באחרית הימים. כדי שהיא תדע את האמת והכומר לא יוליך אותה שולל. אז התפללתי לאלוהים וביקשתי את הנחייתו, ואחר כך שיתפתי איתה בסבלנות כמה מילים מהלב. אמרתי: "את ואימא שלי באמת צריכות לבדוק את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים ולקרוא את דבריו. אז תוכלו לראות שזהו קולו של אלוהים, שאלו הם דברי האל לאנושות ושהוא ישוע אדוננו שחזר. אם לא תחקרו את זה, אם לא תקשיבו לקולו של אלוהים עצמו, אלא תקשיבו לשמועות ולשקרים של הכמרים, איך תקבלו את פני אדוננו? ישוע אדוננו אמר פעם: 'בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם. חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ. דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם' (מתי ז' 7). אדוננו נאמן. כל עוד אנחנו מחפשים בכנות, נשמע את קולו של אלוהים ונקבל בברכה את שובו של אדוננו." זה היה מפתיע. היא פשוט הקשיבה בשקט, ולא התנגדה או התווכחה כמו קודם. הודיתי לאלוהים מעומק ליבי, כי ידעתי שזו הייתה הנחייתו, והדבר העניק לי ביטחון להמשיך לספר להן על עבודת האל.

למחרת שיתפתי איתה ועם אימי את הבשורה. אמרתי: "אתן יודעות למה קיבלתי את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים? כי קראתי את דברי האל הכול יכול וראיתי שכולם האמת, שזהו קולו של אלוהים, ונעשיתי משוכנע שהוא ישוע אדוננו שחזר. באחרית הימים, האל הכול יכול אמר מיליוני מילים וחשף בפנינו את כל התעלומות של תוכנית הניהול בת 6,000 השנים שלו, ושל כתבי הקודש, וכיצד האנושות התפתחה עד ימינו, איך השטן השחית אותנו, איך אלוהים עובד בשלבים כדי להושיע את האנושות איך הוא קובע מה יהיה הקץ שלנו ומה יעדנו הסופי, איזה סוג אדם יוכל להיוושע לגמרי ולהיכנס למלכות ומי ייענש, האל הכול יכול סיפר לנו את כל זה. הוא גם סיפר לנו את האמת על האופן בו האדם הושחת בידי השטן ועל שורש ההתנגדות שלנו לאלוהים. יותר מזה, הוא הראה לנו את הנתיב לטיהור מלא של חטאינו. כל מילה ומילה היא האמת, והכול כל כך רב עוצמה וסמכותי. האל הכול יכול ביטא את כל זה כדי לטהר ולשנות אותנו, כדי להושיע אותנו לגמרי מכוחו של השטן." בנקודה זו שאלתי אותן: "מי לדעתכן יכול לבטא אמיתות ולהושיע אנשים? רק אלוהים יכול! האמת לא נמצאת ברשותם של אנשים. רק המשיח הוא הדרך, האמת והחיים." ואז המשכתי: "אתן באמת צריכות לקרוא לעומק את דברי האל הכול יכול, אז תראו שהם כולם האמת, שזהו קולו של אלוהים, ושהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר! אם אתן שומעות מישהו מעיד שאדוננו חזר ולא בוחנות את העניין, רק מגנות אותו סתם כך בגלל מה שהכומר אומר, אתן הורסות את הסיכוי שלכן לקבל את פני אדוננו. זה יהיה מאוד חבל." אחרי ששמעה את זה, אימי אמרה: "כן. אתה צודק. אלוהים יצר את האנושות, אז עלינו להקשיב למה שהוא אומר, לא לאנשים אחרים." הייתי מאושר עד הגג כששמעתי אותה אומרת את זה, והודיתי לאל הכול יכול. היא המשיכה ואמרה לי: "פעם ביקשתי מהכומר שיתפלל למען משהו במשפחה שלנו, אבל הוא אמר 'הבן שלך לא מקשיב לנו, הכמרים. הוא לא קיבל את רשותנו ללכת בעקבות האל הכול יכול. אתם ממיטים עלינו חרפה, אז אל תבקשו מאיתנו עוד עזרה עם ענייני המשפחה שלכם. טפלו בהם לבדכם.'" כל כך כעסתי כששמעתי את המילים האלה! אמרתי לה: "כאנשי כמורה הם צריכים להוביל מאמינים לחקור חדשות על שובו של אדוננו, ולא רק שהם מסרבים לעשות זאת, הם גם מאיימים על מאמינים ומונעים מהם לשמוע את קולו של אלוהים ולקבל את פני אדוננו. מה המניעים האמיתיים שלהם? הם רק מנסים לשמור על כולם בשליטתם המוחלטת, לא? ישוע אדוננו קילל את הפרושים: 'אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים, כִּי סוֹגְרִים אַתֶּם אֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם; הֵן אַתֶּם אֵינְכֶם נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ וְגַם לַבָּאִים אֵינְכֶם מַנִּיחִים לְהִכָּנֵס' (מתי כ"ג 13). כשישוע אדוננו הופיע ועבד, הפרושים התנגדו לו וגינו אותו בפראות, כדי שיוכלו להשאיר את היהודים בלפיתתם ובשליטתם המלאה. בסופו של דבר הם גרמו לצליבתו של ישוע אדוננו, ואז הם קוללו והוענשו בידי אלוהים. הכמרים של היום מתנהגים בדיוק כמו שהפרושים התנהגו. לא רק שהם מסרבים לחפש ולחקור, הם גם מונעים ממאמינים להתקרב לדרך האמיתית. הם מתנהגים כאויבים של אלוהים! בסופו של דבר גם הם יקוללו וייענשו."

אחר כך העדתי בפניהן בנושא הדרך להקשיב לקולו של אלוהים ולקבל את אדוננו, ועל כך שזו הדרך היחידה להיות עלמה חכמה ולברך את אדוננו. ואז דחקתי בהן: "אני מקווה מאוד שתבחנו לעומק את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים ותקראו את דבריו, כדי לראות אם הם באמת קולו של אלוהים. אני לא רוצה שהכמרים יוליכו אתכן שולל וישלטו בכן. אתן צריכות כושר הבחנה." אימא שלי הקשיבה לי ואמרה: "אתה צודק. תמיד הקשבתי לכמרים שלנו וחששתי שאתה הולך בנתיב הלא נכון. לכן ניסיתי למנוע ממך להאמין באל הכול יכול. אבל אני רואה שהשיתוף שלך מבוסס על כתבי הקודש, והדברים באמת שונים מהאופן שבו הכמרים הציגו אותם. אני אבדוק את העניין." היא הייתה שם כל הזמן והקשיבה בריכוז. אחרי זה הקראתי להן הרבה מדברי האל הכול יכול, ושיתפתי על ההבדל בין הליכה בעקבות האל להליכה בעקבות אדם, למה אלוהים מבצע את עבודת השיפוט הסופית שלו כעת כבשר ודם, והחשיבות של עבודת האל באחרית הימים. כעבור מספר שיתופים, שתיהן קיבלו את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים. כשראיתי את שתיהן באות בפני אלוהים, זה מאוד ריגש אותי, והודיתי לאלוהים מעומק הלב. זה היה הכול אהבתו של אלוהים.

מאוחר יותר אשתי גילתה לי את לבה. היא אמרה: "דיכאתי אותך ואפילו דחפתי לקראת גירושין, הכול בגלל שהקשבתי לכומר. בכל פעם שהלכתי לכנסייה הוא אמר לי שאתה בנתיב לא נכון והורה לי לדחוק בך לחזור. חששתי שהוא צודק, אז תמיד התווכחתי איתך ולא הקשבתי לך בכלל. אבל בזמן שקראתי בדברי האל הכול יכול ושמעתי את השיתופים שלך, ראיתי שזה שונה לגמרי ממה שדמיינתי." ואז היא אמרה: "כשאני חושבת על הגישה שלי כלפי העבודה החדשה של אלוהים, זה ממש מפחיד אותי. נלחמתי נגד אלוהים וכמעט פספסתי את ההזדמנות שלי לקבל בברכה את חזרתו של אדוננו." היא התנצלה בפניי, ואמרה: "אסור היה לי להתייחס אליך ככה. אני כל כך מצטערת." כששמעתי את אשתי אומרת את המילה "מצטערת," התרגשתי מאוד. כמעט התחלתי לבכות. הרגשתי כל כך אסיר תודה לאלוהים.

אבל דרך ההתנסות הזו יכולתי להרגיש את מאמציו הכנים של אלוהים להושיע את האנושות. הוא איפשר לדברים הקשים האלה לקרות לנו כדי לחשוף את השחיתות ואת החסרונות שלנו, כדי להביא לשלמות את אמונתנו בו. לפעמים אני סובל ומרגיש חלש, ואני מרגיש מעונה, אבל אלוהים לעולם לא נוטש אותי, והוא תמיד מנחה אותי באמצעות דבריו. זה עוזר לי לראות את ההשקפות השגויות שלי לגבי אמונה וללמוד כמה אמיתות, וזה מחזק את אמונתי באלוהים. זה הכול הנחייתו של אלוהים! תודה לאל!