ב-2004, קיבלתי את עבודת האל הכול יכול של אחרית הימים, ולאחר זמן קצר, מישהו דיווח עליי שאני מפיצה את הבשורה. באותו היום עבדתי בבית החולים, וחברה לעבודה סיפרה לי שמנהל בית החולים מבקש לדבר איתי. נכנסתי למשרד שלו, ועמדו שם שני שוטרים גבוהים במדים. הם אמרו לי, "מישהו דיווח שאת מאמינה בברק ממזרח ושאת מפיצה את הבשורה. המדינה קבעה שתנועת הברק ממזרח מהווה יעד לחקירה, ושכל מאמיניה הם מפרי חוק פוליטיים שעונשם מאסר!" הם גם איימו עליי ואמרו שאם אמשיך להאמין באל, אז אם הם ירצו, ביכולתם לאסור עליי להמשיך לעבוד, וגם שאם אגיע לעבודה, יכול להיות שלא ישלמו לי. ושגם העבודה של בעלי, וזכאותו של בני ללמוד לאוניברסיטה או להתגייס לצבא, ייפגעו מכך. הם אמרו שהם איתפס מפיצה את הבשורה, אני אלך לכלא. זה הדאיג אותי, וחשבתי, "אם לא אוותר על אמונתי, המשטרה לא תניח לי. אם אאבד את עבדותי והעסק של בעלי יסבול מכך, איך נסתדר? מי ידאג לבני הצעיר אם איעצר ואישלח לכלא? אם סיכויי הצלחתו בעתיד ייפגעו בגלל אמונתי, זה יהפוך אותי לאמא איומה." ככל שחשבתי על כך יותר, כך התגברה המצוקה שלי. קראתי עד מהרה לאל כדי שיגן על ליבי. באותו הרגע, נזכרתי בקטע מדבר האל: "מהרגע שבו אתה מגיח בבכי לעולם הזה, אתה מתחיל למלא את האחריות שלך. אתה ממלא את תפקידך ומתחיל את מסע חייך למען התוכנית והייעוד של האל. לא משנה מה הרקע שלך, ומה המסע הצפוי לך, בכל מקרה איש אינו יכול להימלט מהתזמורים ומהסידורים שהותוו לו משמיים, ואיש אינו יכול לשלוט בגורלו, מפני שרק האל הריבון על הכול מסוגל לבצע עבודה כזו" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אלוהים הוא מקור חיי האדם). הרהרתי בדבר האל, ואז הבנתי: גורלו של כל אחד נמצא באחריות האל. גורל משפחתנו נמצא בידי האל, ואין אף בן תמותה שיכול לחרוץ אותו. האל הוא הבורא, וזה אך טבעי ונכון שאנשים יאמינו באל ויסגדו לו. אבל עכשיו המשטרה השתמשה בעבודות שלי ושל בעלי, ובעתידו של בני, כדי לאיים עליי ולאלץ אותי לנטוש את דרך האמת ולבגוד באל. כמה נתעב! באותו הרגע, קיבלתי החלטה שלא משנה מה יקרה לי בחיי, לעולם לא אתפשר עם השטן. השוטרים המשיכו ודרשו שאדווח על אחיי ואחיותיי, אבל התעלמתי מכך, ולבסוף הם הלכו.

לאחר מכן, הם הגיעו לעיתים קרובות לבית החולים ושאלו אם אני עדיין מאמינה באל ומפיצה את הבשורה. לפעמים נאלצתי לעזוב באמצע ניתוח, גם אם הוא היה דחוף. זה התחיל להכעיס אותי. חשבתי שלא עשיתי שום דבר רע, בסך הכול האמנתי באל והלכתי בדרך האמת, אז למה המשטרה מטרידה אותי ומפריעה לי לעשות את עבודתי בשקט? העובדה שנמצאתי תחת חקירה מתמדת חוללה מהומה בבית החולים. עמיתיי לעבודה החשיבו אותי כמסוכנת. חלקם דיברו מאחורי גבי, וחלקם שאלו ישירות, "למה את מאמינה באל? למה המשטרה חוקרת אותך כל הזמן? "האמונה שלך הביאה את המשטרה אל מפתן דלתנו. זה עניין רציני." גם המנהל שינה את התייחסותו כלפיי. הוא תמיד העריך אותי מאוד, אבל לאחר התקרית הזו, בכל פעם שהוא ראה אותי, הוא שאל, "לא יצאת להפיץ את הבשורה, נכון?" הוא גם ביקש ממני להיות זמינה בטלפון 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. באחת הפעמים, המנהל אמר לי, "המשטרה הגיעה לכאן כמה פעמים בגלל אמונתך באל. את צריכה להפסיק להאמין. תמיד עשית את עבודתך היטב, וכולם מעריכים אותך מאוד. אל תתני לזה להרוס את עתידך. זה לא שווה את זה. ואם תיעצרי, או גרוע מכך, זה יהווה בעיה רצינית גם עבורי, בתור הבוס שלך." בכל אותה תקופה חשתי אומללה ומדוכאת. המנהל שלי עקב אחריי כל הזמן ועמיתיי לעבודה הביטו עליי בחשדנות. התפללתי לאל שיעניק לי אמונה וכוח, וביקשתי ממנו שיעזור לי להישאר חזקה בנסיבות הקשות הללו. ואז, קראתי קטע מדבר האל: "הדרקון הגדול האדום כאש רודף את האל והוא אויבו של האל, ולכן האנשים בארץ הזו חשופים להשפלה ולרדיפות בגלל אמונתם באל... היות שעבודת האל מתבצעת בארץ שמתנגדת לאלוהים, כל עבודתו נתקלת בקשיים עצומים ולא ניתן להגשים רבים מדבריו באופן מידי. לפיכך, בני אדם מזוככים בזכות דברי האל, שזהו גם כן חלק מהסבל. ביצוע עבודתו של אלוהים בארצו של התנין הגדול והאדום כאש קשה ביותר, אך באמצעות הקושי הזה, אלוהים מבצע שלב אחד בעבודתו שממחיש את חוכמתו ואת מעשיו המופלאים ומנצל את ההזדמנות הזאת כדי להפוך את קבוצת בני האדם הזאת למושלמים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?). דבר האל אפשר לי להבין את כוונתו. סין נשלטת בידי המפלגה הקומוניסטית, והיא המקום שבו קיימת ההתנגדות העזה ביותר לאל. המאמינים בסין סובלים מרדיפות והשפלות, אבל האל משתמש ברדיפות שמבצעת המפלגה הקומוניסטית כדי להביא את אמונתנו לכדי שלמות, ובכך יוצר קבוצה של מתגברים. כזו היא חוכמת האל. בגלל אמונתי באל, ובגלל שהלכתי בדרך הנכונה, המשטרה הטרידה אותי ועקבה אחריי, וספגתי השפלות וביקורת מידי עמיתים לעבודה וחברים. אבל הייתה מטרה מאחורי כל הדברים הללו. כשהבנתי זאת לבסוף, כבר הרגשתי פחות רע. הבטחתי לעצמי שלא משנה עד כמה המפלגה הקומוניסטית תנסה לרדוף אותי ולחסום את דרכי, אלך אחר האל עד הסוף.

באותו זמן, בעלי היה בנסיעת עסקים, ולא סיפרתי לו על חקירת המשטרה כי לא רציתי להדאיג אותו. הוא חזר מהנסיעה בינואר 2005, והחל לדאוג כששמע מה קרה. הוא נעשה חמור סבר ואמר לי שהוא גילה שמאמיני האל הכול יכול נחשבים למפרי חוק פוליטיים ולכן ניתן לעצור ולכלוא אותם בכל עת, ואף להכות אותם נמרצות בעודם במעצר. הוא אמר שהעתיד של הבן שלנו ושהעבודות של קרובי משפחתנו יסבלו מכך, והוא ביקש ממני להפסיק להאמין באל הכול יכול. חשבתי, "בעלי מאמין באדון בשם בלבד. הוא לא באמת מבין. זה נורמלי שיש לו חששות. המפלגה הקומוניסטית רודפות אותנו המאמינים בצורה יסודית ואפילו מסמנת את בני משפחתנו. אז מי לא היה מפחד?" גם חשבתי על העובדה שהוא היה בנסיעת עסקים כל הזמן הזה, ולכן לא הזדמן לי להעיד בפניו על עבודת האל הכול יכול באחרית הימים. היינו זקוקים להזדמנות הזו כדי לנהל שיחה כמו שצריך, אז שיתפתי עימו המון, אבל הוא לא הקשיב לי בכלל. הוא התעלם מכך ואמר שהחיים מתנהלים היטב ושעלינו רק ליהנות מחסדו של ישוע אדוננו ושאין צורך לקבל את עבודת השיפוט. הוא פחד שאם איעצר, המשפחה שלנו תיגרר לתוך זה, אז הוא התחיל לנסות למנוע ממני להאמין באל. לאחר מכן, הוא החל לעקוב אחריי מקרוב. אם איחרתי קצת לשוב הביתה מהעבודה, הוא התקשר לשאול איפה אני ודחק בי להגיע הביתה, ובניגוד למנהגו, הוא הפסיק לצאת בערבים להיפגש עם חבריו. במקום זאת, הוא רק ישב בבית והשגיח עליי. כשעמדתי לצאת להשתתף בכינוס, הוא מצא כל מיני דברים שביקש שאעשה עבורו. למעשה, הוא השתמש בכל אמצעי שהוא כדי למנוע ממני להאמין באל ולבצע את חובותיי. בהתחלה, חשתי מוגבלת מאוד, אבל מאוחר יותר, נזכרתי בקטע מדבר האל: "האומץ שלי חייב למלא אתכם, וחייבים להיות לכם עקרונות בהתמודדותכם עם קרובי משפחה חסרי אמונה. אולם למעני, אסור לכם גם להיכנע לאף כוח חשוך. הסתמכו על חוכמתי כדי לצעוד בדרך המושלמת. אל תאפשרו למזימות של השטן להתגבר עליכם" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 10). בשעה שהרהרתי בדבר האל, הבנתי שכלפי חוץ, זה נראה כאילו בעלי מנסה להפריע לי להאמין באל, אבל מאחורי הקלעים, היה זה השטן שתמרן ושיבש את הדברים, והשתמש בתחבולות שונות כדי לגרום לי לבגוד באל ולהתכחש לו. אסור היה לי להיכנע לשטן. מאוחר יותר, מצאתי תירוצים לחמוק מהמעקב של בעלי, והלכתי לכינוסים וביצעתי את חובתי בסתר. גם חיפשתי הזדמנויות לדבר עם בעלי, וקיוויתי שהוא לא יחשוש מהרדיפה שמבצעת המפלגה הקומוניסטית ויבקש לחקור את עבודת האל הכול יכול. אבל בעלי תמיד הצדיק את עצמו ואמר שהוא יאמין כשכמרים ונזירות יתחילו להאמין. הוא גם ביקש ממני שלא אלך לכינוסים ושלא אפיץ את הבשורה, כדי שלא יעצרו אותי וישלחו אותי לכלא. ראיתי שבעלי כלל לא מעוניין באמת או בקבלת פני האדון בשובו, אז הפסקתי לדבר איתו על כך. חשבתי, "אני חייבת להאמין באל ולבצע את חובתי, ולא משנה מה. אסור לי להרשות לו להגביל אותי."

לאחר פסטיבל האביב באותה שנה, בעלי נשאר בבית כדי להשגיח עליי במקום לצאת לנסיעת עסקים נוספת. יום אחד, הוא ירד אל ברכיו בדמעות והפציר בי, "את כל הזמן יוצאת לכינוסים וכדי להפיץ את הבשורה. איך נסתדר אם יעצרו אותך וישלחו אותך לכלא? מה יקרה למשפחה הזאת, מה יקרה לבן שלנו? את חייבת לחשוב על המשפחה שלנו ועל העתיד של בנינו." אם להודות על האמת, בכל השנים שלנו יחד, מעולם לא ראיתי את בעלי בוכה. הרגשתי נורא לראותו על ברכיו ככה, מתחנן אליי, אז התחלתי לבכות גם. כדי לנחם אותו, אמרתי, "הכול נמצא בידי האל. האם איעצר, ומה שיקרה לבננו בעתיד – הכול נקבע בידי האל. תפקידנו רק להישען על האל ולעבור את החוויה. אנו לא צריכים לדאוג בקשר לדברים האלה." בעלי, עם דמעות בעיניו, הניד בראשו ואמר, "המשטרה כבר עלתה עלייך. אם תמשיכי להאמין, את תיעצרי במוקדם או במאוחר, ואז הכול ייהרס." כשראיתי את בעלי מתייסר כך, זה הכאיב לי מאוד. כל זה היה באשמת המפלגה הקומוניסטית! אנו מאמינים באל ומפיצים את הבשורה כדי שאנשים יוכלו לקבל את ישועת האל של אחרית הימים ולשרוד את האסון. זה מושיע אנשים, ואין דבר צודק יותר, אבל המפלגה הקומוניסטית מנסה בקדחתנות לחסום אותנו ולהפריע לנו. הם כולם שטנים ושדים שמתנגדים לאל! בדברי האל נאמר: "אבותיהם של הקדמונים? מנהיגים אהובים? הם כולם מתנגדים לאלוהים! ההתערבות שלהם הותירה את כל הדברים מתחת לשמיים במצב של חשיכה ותוהו ובוהו! חופש דת? הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של האזרחים? אלה כולם תכסיסים לחיפוי על רוע! ...מדוע להציב מכשול כה בלתי חדיר לעבודתו של אלוהים? מדוע לנקוט תכסיסים שונים כדי להוליך שולל את אנשיו של האל? איפה החירות האמיתית, הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים? איפה ההגינות? איפה הנוחות? איפה החמימות? מדוע להשתמש במזימות של רמאות כדי לשטות בעמו של אלוהים?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודה והיווכחות (8)). המפלגה הקומוניסטית מאפשרת לכאורה חופש דת, אבל למעשה, היא מדכאת מאמינים ועוצרת אותם, ומשתמשת במשרותיהם ובמשפחותיהם של אנשים כדי לאלצם להתכחש לאל ולבגוד בו. כמה נתעב! לולא הרדיפה שמבצעת המפלגה הקומוניסטית, היחסים שלי עם בעלי לא היו מידרדרים כך, והוא לא היה מפחד כל כך. לכל מקום אליו שולחת המפלגה הקומוניסטית את זרועה האפלה, היא מביאה אסון. בעלי פחד, ורצה להגן על עבודתו ועל משפחתו, ומהסיבה הזו הוא שיתף פעולה עם המפלגה הקומוניסטית בכך שדחף אותי לנטוש את אמונתי. אבל לא התכוונתי לעשות כדבריו. היה עליי לחזק את אמונתי וללכת עם האל.

לאחר מכן, בעלי קרא באינטרנט רבים מחומרי ההכפשה של המפלגה הקומוניסטית כנגד כנסיית האל הכול יכול, וופשוט נשאר בבית כדי להשגיח עליי במקום לצאת לנסיעות עסקים. הוא גם בירר ושאל עם מי יצרתי קשר במסגרת אמונתי ולמי התקשרתי. הוא אפילו הלך לחברת הטלפונים כדי לקבל פירוט שיחות של שישה חודשים מהמספר שלי, ואז שאל אותי על כל שיחה ושיחה. כדי לפקח עליי, הוא ליווה אותי לעבודה וממנה מדי יום. הוא עקב אחריי לכל מקום שהלכתי ולא הרשה לי לעזוב את הבית לבדי. כל החופש שלי נלקח ממני – זה היה כאילו הייתי אזוקה. לא יכולתי לחיות את חיי הכנסייה ולא יכולתי לבצע את חובתי, וזה גרם לי להרגיש רע, אז ניצלתי את חוסר תשומת הלב של בעלי וחמקתי החוצה כדי להטיף את הבשורה. פעם אחת, הוא אמר לי בכעס, "אם את ממשיכה לצאת ולהטיף, גם כשאני משגיח עלייך כל הזמן, אז אין שום דבר שאוכל לעשות. המפלגה הקומוניסטית היא השולטת כעת, והיא לא אוסרת עלייך לעסוק באמונתך. אם תמשיכי כך, את תיעצרי במוקדם או במאוחר והמשפחה שלנו תתפרק. אז בואי נתגרש. לאחר שנתגרש, תוכלי להאמין במה שתרצי, מבלי שיהיו לכך השלכות על הבן שלנו או על כל אחד אחר." לא האמנתי כששמעתי שהוא רוצה שנתגרש. כל מה שעשיתי היה להאמין באל. איך המצב הידרדר עד כדי כך? האם כל השנים שלנו יחד היו חסרות משמעות? המחשבה על כך שמשפחתי הטובה תיקרע לגזרים בכלל המפלגה הקומוניסטית הטרידה אותי מאוד. לא יכולתי לקבל זאת. התפללתי לאל, "אלי, אנא הענק לי אמונה וכוח, כך שאוכל להישאר חזקה בנסיבות הקשות הללו." לאחר שהתפללתי, נזכרתי בקטע מדבר האל: "בשלב העבודה הזה, אנו זקוקים לאמונה ולאהבה הגדולות ביותר. המעשה הרשלני הפעוט ביותר עלול להביא למפלתנו משום ששלב העבודה הזה שונה מכל השלבים הקודמים. הדבר שהאל הופך למושלם הוא אמונתם של אנשים, שאיש לא יכול לראות אותה או לגעת בה. מה שאלוהים עושה הוא להמיר מילים לאמונה, לאהבה ולחיים. בני האדם חייבים להגיע לשלב שבו הם עברו מאות זיכוכים וניחנים באמונה גדולה מזו של איוב, מה שדורש מהם לשאת סבל בל יתואר וכל מיני עינויים מבלי לעזוב את אלוהים בשום שלב. כשהם יהיו מסורים עד המוות, וכשהם יאמינו באלוהים באמונה שלמה, השלב הזה בעבודתו של אלוהים יושלם" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הנתיב... (8)). הרהרתי בדבר האל, ואז הבנתי שבעבודתו של אחרית הימים, האל משתמש בדבריו ובניסיונות ובזיכוכים שונים כדי להביא לכדי שלמות את אמונתם ואהבתם של אנשים. חשבתי על פיתויו של איוב בידי השטן. הוא איבד את ילדיו ואת ממונו בן לילה, ואז גופו התכסה בשחין. במצב הנורא הזה, איוב מעולם לא התלונן, אלא המשיך להלל את שם האל. בכל הניסיונות שעבר, הוא עדיין נשא עדות לאל. ואז חשבתי על עצמי. משפחתי מתפרקת בגלל הרדיפה שמבצעת המפלגה הקומוניסטית, ואני כבר מתלוננת. ראיתי ששיעור קומתי היה נמוך, ושלא הייתה בי כל עדות. חשתי חרטה גדולה, אז התפללתי לאל, והבטחתי שגם אם בעלי יתגרש ממני, לא אנטוש את האמת למען הבשר והמשפחה.

כמה ימים לאחר מכן, בעלי התנצל במפתיע ואמר שהוא טעה. הוא אמר שהוא לא היה צריך להזכיר גירושים, ושהוא עשה זאת רק בגלל הכפייה האכזרית שמבצעת המפלגה הקומוניסטית. זמן מה לאחר מכן, הוא אמר לפתע, "אם אני לא מצליח לשכנע אותך, אז אצטרף אלייך באמונתך באל הכול יכול." התפנית המוחלטת הזאת תפסה אותי לא מוכנה. אבל הרגשתי שהוא כנראה חשב על כך לעומק, אז שנינו קראנו יחד בבית מדבר האל. שבוע לאחר מכן, הוא ביקש שאקח אותו לכינוס. חשבתי שהתנהגותו מוזרה מעט, אז סירבתי. הופתעתי כשהוא הסתובב אליי ואמר, "אם לא תיקחי אותי לכינוס, אני אפסיק להאמין." הוא גם אמר שהוא עשה זאת כדי לשכנע אותי לשנות את דעתי. רק אז הבנתי שבעלי מעמיד פנים שהוא מאמין באל הכול יכול, ושמטרתו הייתה לגלות היכן מתקיימים הכינוסים כדי שהוא יוכל להשגיח עליי ולשלוט בי. לא ציפיתי שהוא יעשה דבר כה מגוחך. מאותו רגע והלאה, פרצה בינינו מלחמה קרה. יום אחד, קראתי בבית מדבר האל, כשבעלי הלם בדלת וקרא אליי, "אנחנו לא יכולים להמשיך ככה." כשפתחתי את הדלת, הוא הסתער פנימה כמו מטורף, תפס אותי בצווארי וצעק, "למה את חייבת להאמין באל הכול יכול? הוא באמת חשוב לך יותר מהמשפחה שלך והבן שלך?" אחיזתו הייתה כה חזקה שהוא הכאיב לי ולא יכולתי לנשום, אז קראתי נואשות לאל שיציל אותי. נאבקתי, ואז הוא שחרר אותי. כעסתי מאוד על מה שקרה, ונעצבתי מאוד. מאוחר יותר, קראתי קטע מדבר האל: "מדוע בעל אוהב את אשתו? מדוע אישה אוהבת את בעלה? מדוע ילדים מצייתים להוריהם? מדוע הורים מסורים לילדיהם? אילו מיני כוונות בני אדם מטפחים בלבם בפועל? האם כוונתם איננה לממש את התוכניות והרצונות האנוכיים שלהם?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה). כשהרהרתי בדבר האל, שאלתי את עצמי אם בעלי באמת אוהב אותי. חשבתי על כל שנות הנישואים שלנו. בעלי ידע יותר טוב מכולם על מה שנאלצתי להקריב למען המשפחה שלנו, והוא ידע שאני מאמינה באדון מאז שהייתי ילדה ושחיכיתי בכליון עיניים לביאת האדון. אבל כשקיבלתי בברכה את פני האדון, הוא לא תמך בי. למעשה, הוא צידד במפלגה הקומוניסטית כנגדי, ואיים להתגרש ממני ואפילו ניסה לחנוק אותי. הכול כדי להגן על האינטרסים שלו. לא היה שם כבוד מינימלי שאמור לקשור בין בעל לאישה. איזו מין אהבה זו? גם חשבתי על איך שאפילו שבעלי האמין בישוע אדוננו, הוא עשה זאת רק כדי לזכות בחסדים. הוא כלל לא ציפה לביאת האדון. הוא כל כך פחד משלטונו של השטן ומכך שהמפלגה הקומוניסטית תעצור אותו, שהוא לא קיבל את עבודת האל של אחרית הימים כשהאל הגיע כדי לבטא את האמת ולבצע את עבודת הישועה. הוא שיתף פעולה עם המפלגה הקומוניסטית בכך שהוא ניסה לאלץ אותי לוותר על אמונתי. ראיתי שבעלי אינו מאמין אמיתי באל כלל וכלל. הוא היה חסר אמונה. בדברי האל נאמר: "מאמינים וכופרים אינם תואמים אלו לאלו. אלא הם מנוגדים זה לזה" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה). בעלי ואני לא היינו באותו נתיב כלל וכלל, אז לא יכולתי להרשות לו להגביל אותי. בעקבות זאת, כשבעלי ראה שאיני מתכוונת לנטוש את אמונתי, הוא איים עליי כמה פעמים נוספות בגירושים. לא יכולתי לשאת את המחשבה שאאבד את משפחתי, אז התפללתי לאל מדי יום וביקשתי ממנו שינחה אותי.

יום אחד, ראיתי קטע מדבר האל: "כבני אדם רגילים אשר חותרים אל האהבה כלפי האל, הכניסה למלכות על מנת להימנות על אנשיו של אלוהים היא עתידך האמיתי, ואלה הם חיים בעלי ערך וחשיבות עילאיים. איש אינו מבורך יותר מכם. מדוע אני אומר זאת? משום שמי שאינו מאמין באלוהים חי למען הבשר ולמען השטן, ואילו כיום, אתם חיים למען אלוהים וחיים כדי לנהות אחר רצונו של אלוהים. לכן אני אומר שישנה חשיבות עילאית לחייכם. רק חבורת האנשים הזו שאלוהים בחר בה מסוגלת לממש חיים בעלי חשיבות עילאית: אף אחד אחר על פני האדמה אינו מסוגל לממש חיים בעלי ערך ומשמעות שכאלה" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכירו את העבודה החדשה ביותר של אלוהים ולכו בעקבות אלוהים). נהגתי לחשוב שאם יש לי משפחה מאושרת, מערכת יחסים אוהבת עם בעלי, ואם כל צרכיי החומריים מסופקים, זו ההגדרה של אושר, ושחיים כאלו הם רבי משמעות. אבל כעת, ראיתי בבירור שאהבת בעל ואישה לכאורה היא שברירית. כמו שאומרים: בעל ואישה הם כמו שתי ציפורים בחורש. כשמשהו משתבש, כל אחת עפה למקום אחר. בעבר, כשעבדתי קשה למען המשפחה שלי ולמען בעלי, הוא דאג לי מאוד, אבל כעת, כשהייתה בי אמונה, הוא הרגיש שהרדיפה שמבצעת המפלגה הקומוניסטית מאיימת על האינטרסים שלו, אז הוא החל לרדוף אותי ולדרוש ממני להתגרש ממנו. אם לומר זאת בבוטות, ה"אהבה" שלנו כבעל ואישה הייתה רק שני אנשים שמנצלים זה את זה. איפה האושר בחיים שכאלו? חשבתי על האופן שבו הוא פיקח עליי בחודשים האחרונים, ועל כך שהוא אסר עליי ללכת לכינוסים ולבצע את חובותיי. לא יכולתי להיפגש עם אחיי ואחיותיי כדי לשתף על האמת, וליבי לא היה שקט כשקראתי את דבר האל בבית, וכשיצאתי להטיף את הבשורה, הייתי צריכה לחשוב על דרכים להתמודד עם בעלי. לא היה לי כל חופש אמונה, כאילו נקשרתי בחבל בלתי נראה שסחט ממני את חיי. אם זה יימשך, חיי יסבלו מכך וגם אאבד את ההזדמנות לזכות באמת ובישועה. זה לא היה שווה את זה. ואז הבנתי, בבהירות רבה יותר ויותר, שחיי משפחה עם אהבת בעל ואישה אינם מהווים אושר אמיתי. הדרך היחידה שלי לחיות חיים בעלי משמעות הייתה לחתור אל האמת ולבצע את חובותיי כיציר בריאה. נזכרתי גם בדברי ישוע אדוננו: "הָאוֹהֵב אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי, וְהָאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת בִּתּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי. וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וְהוֹלֵךְ אַחֲרַי אֵינוֹ כְּדַאי לִי" (מתי י' 37-38). חשבתי על כל הקדושים לאורך הדורות, ועל איך, כדי לבצע את שליחות האל, הם זנחו את בתיהם ואת מקור פרנסתם וחצו אוקיינוסים כדי להטיף את הבשורה ולשאת עדות לאל, וחוו סבל ולפעמים אפילו איבדו את חייהם. עדותם זכתה לאישורו של האל. וכעת האל הרעיף עליי מחסדו והביא אותו לפניו כדי לזכות בישועה של אחרית הימים. זו הייתה הזדמנות חד-פעמית. אם לא אוכל לבצע את חובותיי כראוי בגלל המגבלות שבעלי הטיל עליי, אהיה עלובת נפש חסרת-לב ולא אהיה ראויה לבוא בפני האל! כשהבנתי זאת, נשבעתי שבועה שאעשה כפי שעשו הקדושים של ימים עברו, אזנח הכול, אלך אחר האל, ואבצע את חובותיו של יציר בריאה. כך אחיה חיים בעלי משמעות.

ערב אחד חזרתי הביתה מכינוס וקפאתי במקומי כשפתחתי את הדלת. המקום היה מלא אנשים. היו שם עמיתים לעבודה, יחד עם חברים וקרובי משפחה של בעלי, וברגע שהם ראו אותי הם התחילו כולם לדבר בבת אחת, וניסו לשכנע אותי לוותר על אמונתי. חלקם אמרו שהם ראו בחדשות שמאמינים רבים באל הכול יכול נעצרו לאחרונה בידי המפלגה הקומוניסטית, ושחלקם נידונו ל-10 שנות מאסר לפחות. אחרים אמרו שלא מדובר רק במעצר ובהישלחות לכלא. מאמינים רבים באל הכול יכול הפכו לנכים או מתו במעצר, ומשפחותיהם גם נגררו לתוך העניין. חלקם חזרו גם על השקרים המכפישים של המפלגה הקומוניסטית ועל השמועות לגבי הכנסייה, שלפיהן המאמינים באל נוטשים את משפחותיהם. כששמעתי כל זאת, כעסתי מאוד. "לולא הרדיפה שמבצעת המפלגה הקומוניסטית", חשבתי, "המפלגה שלי לא הייתה מתנגדת לי ותוקפת אותי כך. המפלגה הקומוניסטית מעוותת עובדות ומפיצה שמועות כדי שאנשים שלא יודעים את האמת יצטרפו אליה בהתנגדותה לאל. האל מגנה אותם ואותה, והם וגם היא יושמדו לבסוף. זהו רוע טהור!" הפרכתי את דבריהם ואמרתי להם, "אל תדברו שטויות אם אתם לא מבינים איך זה כשיש לך אמונה. למה אני מתעקשת להאמין באל למרות כל הסיכונים הללו? בגלל שהמושיע הגיע, וביטא אמיתות רבות, כדי להושיע את האנושות מהשפעת השטן ולהציל את כולנו מהאסון. זו הזדמנות חד-פעמית! אבל המפלגה הקומוניסטית אוסרת להאמין באל. היא מדכאת את המאמינים ורודפת אותם בקדחתנות, ועוצרת וכולאת רבים מהם. רבים לא יכולים לשוב לביתם, רבים הפכו לנכים והוכו למוות, ומשפחות נוצריות רבות התפרקו. האם אין כל זאת מעשה ידיה של המפלגה הקומוניסטית? המפלגה הקומוניסטית היא זו שבבירור רודפת אחר המאמינים ומפרקת משפחות נוצריות, אבל היא משקרת ואומרת שהמאמינים הם אלו שנוטשים את משפחותיהם. האם בכך היא לא הופכת את האמת על ראשה? אתם לא שונאים את המפלגה הקומוניסטית, אבל רוצים למנוע ממני להאמין באל. אתם לא מסוגלים להבדיל בין רע לטוב? נתיב האמונה היה הבחירה שלי. גם אם אלך לכלא, אני נחושה ללכת אחר האל הכול יכול." הם ראו שלא יוכלו לשכנע אותי, ולבסוף עזבו כולם. בעלי אמר בקדרות, "נראה שאף אחד לא יכול לשנות את דעתך, אז בואי נתגרש. את מאמינה באל הכול יכול, מה שאומר שהמדינה תתקוף אותך ותעצור אותך. כשזה יקרה, תאבדי את עבודתך, את המשפחה שלנו ואולי אפילו את חייך. אבל אנחנו, שאר בני המשפחה, לא רוצים למות, אז גירושים הם הדרך היחידה. המפלגה הקומוניסטית מביאה אנשים למצב של חוסר ברירה." הרגשתי דקירה של כאב בליבי, אבל ידעתי שהגיע הזמן לבחור. בחרתי להאמין וללכת אחר האל, ולחתור אל האמת והחיים, בשעה שבעלי בחר להשתף פעולה עם המפלגה הקומוניסטית, למען עבודתו ועתידו. אז בלית ברירה, דרכנו נפרדו. באותו הזמן, התפללתי לאל, "אלי, לא משנה מה יקרה, אלך אחריך עד הסוף." למחרת בבוקר, אני ובעלי הלכנו למשרד לעניינים אזרחיים כדי לפתוח בהליך הגירושים, שסיים 12 שנות נישואים. מאז, יכולתי ללכת לכינוסים ולבצע את חובותיי כרגיל, וחשתי שלווה גדולה. אני חושבת שביצוע חובותיו של יציר בריאה זו הדרך היחידה לחיות חיים בעלי משמעות.