גו וונקינג: נעשיתי משיחי בשנת 1990. היה מנהיג בכנסייה שכל הזמן אמר שכתבי הקודש הם הבסיס לאמונה שלנו, ושכמאמינים עלינו לנהוג לפי כתבי הקודש. המילים האלה היכו שורש בליבי וחשבתי לעצמי שאני צריך לקרוא הרבה בכתבי הקודש ושכל עוד אני מבין אותם, יהיה לי נתיב באמונה שלי. אז קראתי אותם שוב ושוב, ופניתי פעמים רבות לקבל עצה מאלה שהיו בכירים ממני באמונה. אני זוכר שאחד מהבכירים האלה עודד אותי במילים: "עם הלהט שלך לכתבי הקודש, בטוח שאדוננו ישמור לך מקום מיוחד בבוא היום." כמאמין חדש, התרגשתי מאוד לשמוע את המילים האלה. הן גם גרמו לי לסגוד עוד יותר לכתבי הקודש. לאחר מכן התחלתי לקום בארבע בבוקר כל יום כדי לקרוא בהם, ותליתי פסוקים נבחרים בכל רחבי הבית שלי. בכל פעם שהיה לי רגע פנוי, קראתי או שיננתי קטעים מכתבי הקודש. אפילו שמתי ספרי קודש ליד הכרית כשישנתי בלילה, במחשבה שאם אדוננו יחזור בלילה, אוכל לגשת לברך אותו עם הספר ביד. בקיצור, פשוט לא יכולתי להיפרד מכתבי הקודש.

מארח: זה די קיצוני.

גו וונקינג: נכון. כעבור מספר שנים, הייתי אחד מהעמיתים הבכירים בקרב הכריזמטיים בעיר שלנו, והיינו אחראים ליותר מ-300 אתרי מפגשים. הייתי כל כך מאוהב בכתבי הקודש, שתמיד אמרתי לאחים ולאחיות: ישוע אדוננו אמר, "לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יהוה" (מתי ד' 4). שיתפתי איתם שכל דברי האל היו בכתבי הקודש, ולכן קריאה בהם היא חשובה כמו הארוחות שלנו בכל יום, שכתבי הקודש הם הבסיס לאמונתנו, אז עלינו לנהוג לפיהם ויהי מה, ושזו המשמעות של להיות מאמין אמיתי.

מארח: מתי שמעת על עבודת האל הכול יכול באחרית הימים?

גו וונקינג: זה היה בשנת 1997. בהרבה כנסיות בצפון מזרח סין, בזו אחר זו, מאמינים החלו לקבל את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים. אחד מהמנהיגים שלנו מיהר לכנס מפגש של עמיתים, שבו הוא הראה לנו תעמולה שמשמיצה את הברק ממזרח, ואמר לנו: "יש עכשיו כנסייה שנקראת 'הברק ממזרח'. הם אומרים שישוע אדוננו חזר בדמות בשר ודם כאל הכול יכול ושהוא ביטא דברים חדשים ופתח את הספר. לטענתם פג התוקף של כתבי הקודש, והקריאה בדברי האל הכול יכול היא הדרך היחידה לקבל הזנה. איך הם יכולים לומר דבר כזה? במשך אלפי שנים, כל המאמינים באדוננו קראו בכתבי הקודש. כל דברי האל נמצאים בכתבי הקודש, ומחוץ להם אין שום דברי אל. אנחנו חייבים להישאר תמיד נאמנים לכתבי הקודש. סטייה מהם היא בגידה באדוננו, וכשהוא יבוא, הוא לא יושיע אתכם." באותו זמן הסכמתי איתו לגמרי, וחשבתי: "נכון. כל דבר באמונה שלנו מתבסס על כתבי הקודש. האנשים בברק ממזרח אפילו לא קוראים אותם, אז הם סוטים מדרך אדוננו, לא? אני חייב להנהיג את האחים והאחיות כך שיקיימו את כתבי הקודש ולא יסטו מהם לעולם." המנהיג כינס פגישות כאלה לאורך שלושה ימים, ודיבר על דרכים להישמר מהברק ממזרח ולהתנגד לו. אחרי הפגישות האלה, הרגשתי שהאחריות שלי גדולה יותר מתמיד. כדי להגן על הכנסייה, השקעתי מאמצים רבים עם עמיתים אחרים כדי לאטום את הכנסייה ולהתנגד לברק ממזרח. בכל דרשה דיברנו על דרכי התגוננות מפניו, ואפילו אמרתי לאחים ולאחיות שהם צריכים לצום ולהתפלל בבקשה מאלוהים שימנע מהברק ממזרח לגנוב את צאן הכנסייה שלנו.

מארח: למרות כל זאת, האם מישהו מהכנסייה בחן את עבודת האל באחרית הימים?

גו וונקינג: כן. יום אחד, זמן קצר לאחר מכן, אחות אמרה לי שעמית אחד מאמין כעת בברק ממזרח, ושהחברים הנלהבים ביותר באתר המפגשים שלו הולכים בעקבותיו. זה הדאיג אותי כל כך, שמיהרתי לאתר ההוא אפילו בלי לאכול קודם, וראיתי שחסרים 19 ממפגש של ארבעים ומשהו אנשים.

מארח: תשעה-עשר מתוכם קיבלו את האל הכול יכול?

גו וונקינג: נכון. העניין היה שה-19 האלה היו החברים המסורים ביותר באותו אתר, אז הגנבה של הכבשים הטובות האלה הטרידה אותי מאוד. חשבתי שהברק ממזרח ממש מסוכן, שהם גנבו את הכבשים הטובות בעבודה של ימים ספורים בלבד. אז מיהרתי לבקר את האחים והאחיות האלה כדי להניא אותם מהחלטתם, ואמרתי: "הברק ממזרח טוען שאדוננו חזר וביטא דברים חדשים, אבל זה לא נכון. כל דברי האל נמצאים בכתבי הקודש, כל דבר אחר הוא סטייה מדרכו של אדוננו, וכשאדוננו יבוא הם לא ייכנסו למלכות. כל השנים האלה שהאמנתם יהיו לשווא, לא?" דחקתי בהם להכות על חטא בפני אדוננו תיכף ומיד.

מארח: מה הייתה תגובתם?

גו וונקינג: באותו זמן חשבתי שהם יקשיבו לי, אך להפתעתי, אחות ששם משפחתה ג'אנג אמרה: "האח גו, טענתך שכל דברי האל נמצאים בכתבי הקודש אינה נכונה. נאמר ביוחנן כ"א 25: 'יֵשׁ עוֹד מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ, וְאִלּוּ נִכְתְּבוּ בִּמְפֺרָט חוֹשְׁבַנִי שֶׁהָעוֹלָם עַצְמוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָכִיל אֶת הַסְּפָרִים הַנִּכְתָּבִים.' הפסוק הזה מראה לנו שהדברים שישוע אדוננו עשה ואמר לא תועדו במלואם בכתבי הקודש. בנוסף, ספר ההתגלות מנבא שכאשר אדוננו יחזור, הוא יפתח את הספר, ישבור את שבעת החותמות ויאמר עוד דברים לכנסיות. ברור שדברי אלוהים החדשים לאחרית הימים לא יכלו להיכתב מראש בכתבי הקודש אז טענתך שכל דברי האל נמצאים בכתבי הקודש אינה מחזיקה מים." באותו רגע ממש לא ידעתי כיצד לסתור את זה. חשבתי, "נכון. הפסוק ההוא מכתבי הקודש היה מאוד ברור, איך זה שאף פעם לא חשבתי על כך?" האחות ג'אנג המשיכה ואמרה: "האל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר. הוא ביטא את כל האמיתות ששופטות, מטהרות ומושיעות לגמרי את האנושות. האמיתות האלה הן דברי רוח הקודש לכנסיות. זוהי פתיחת הספר שנובאה בספר ההתגלות." היא גם אמרה שאמונה באל הכול יכול אינה בגידה באדוננו, אלא היא האזנה לקול האל והליכה בעקבות השה. בדיוק כפי שנאמר בספר ההתגלות: "אֵלֶּה הֵם הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַשֶּׂה לְכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ" (ההתגלות י"ד 4). היא עודדה אותי לקרוא גם כן את דברי האל הכול יכול, באומרה שחיפוש עניו הוא הדרך היחידה לשמוע את קול האל ולקבל בברכה את חזרתו של אדוננו.

מארח: זה נשמע מבוסס מאוד.

גו וונקינג: זה באמת כך.

מארח: מה חשבת באותו זמן?

גו וונקינג: הייתי נעול על החזרתה למוטב, אז השיתוף שלה לא נקלט אצלי. רק הרמתי ספר קודש, נופפתי בו מולה, ואמרתי: "אני מכיר את כתבי הקודש – אני לא צריך לחפש! כל מה שמחוץ לכתבי הקודש הוא כפירה, ואת לא תזכי לישועה!" הלכתי לשם כל יום במשך שבוע בניסיון לשנות את דעתם. אבל לא משנה מה אמרתי, כולם היו נחושים ללכת בעקבות האל הכול יכול. לא הצלחתי להחזיר אף אחד מהם.

מארח: זו הייתה הפתעה, לא?

גו וונקינג: ממש כך. חזרתי הביתה, וכשחשבתי על כל חברי הכנסייה האלה שעברו לברק ממזרח הייתי פשוט נבוך. מדוע אי אפשר היה, מרגע שקראו את הספר של הברק ממזרח, לשנות את דעתם בשום פנים ואופן? האם זה כמו שהמנהיג אמר לנו, שבאמת יש בספר שלהם מין סם? אבל הם נראו נורמליים לגמרי, כלל לא מבולבלים, והם היו כל כך אנרגטיים ומלאי ביטחון. הייתה תובנה בשיתוף שלהם, ואי אפשר היה להפריך אותו. הייתי כל כך מבולבל. רציתי לראות מה כתוב בספר הזה של הברק ממזרח. אבל חשבתי שכל דבר מחוץ לכתבי הקודש פירושו בגידה באדוננו, ושאני לא אזכה לישועה, אז לא העזתי. לאחר מכן נידיתי את אותם 19 אנשים מהכנסייה ודחקתי בכל השאר לא להיות בשום קשר איתם. הזהרתי במיוחד את העמיתים שישמרו היטב על הצאן שלהם, ויסלקו מיד כל מי שיקבל את הברק ממזרח.

מארח: אלה אמצעים קיצוניים לאטימה של הכנסייה. איך זה עבד?

גו וונקינג: זה לא ממש עזר. עבדתי קשה לבודד את הכנסייה, אבל יותר ויותר אחים ואחיות הצטרפו לברק ממזרח. כמעט כל יום היה עוד אחד – לא יכולתי לעצור את זה. באותו זמן, עסקתי אך ורק בעניין הזה. עבדתי שעות ארוכות בניסיון להחזיר אותם, אבל לא הצלחתי לשכנע אף אחד. מה שבאמת הפתיע אותי היה שתוך זמן קצר, אפילו האח וואנג, שעבד לצדי, הצטרף לברק ממזרח. חשבתי שזה ממש מוזר. האח וואנג התחיל בדיוק כמוני, תמיד דיבר על דרכים להישמר נגד הברק ממזרח. אף פעם לא חשבתי שהוא יצטרף אליהם. הלכתי לביתו כדי לנזוף בו, והייתי מאוד כעוס. אמרתי: "אתה מודע היטב לכך שהברק ממזרח הוא סטייה מכתבי הקודש. איך אתה יכול להאמין בזה?" תגובתו הייתה: "האח גו, גם אני הקשבתי בעבר למנהיג, ולא בחנתי בכלל את הברק ממזרח. התנגדתי לו וגיניתי אותו באופן עיוור. אבל אחרי שקראתי את דברי האל הכול יכול, ראיתי שהוא פותר כל כך הרבה תעלומות בכתבי הקודש, ומעניק לנו נתיב להיטהרות מחטא. דברי האל הכול יכול הם האמת, וקולו של אלוהים. הוא ישוע אדוננו שחזר. גם לך כדאי לקרוא את דבריו –" בנקודה זו השתקתי אותו מיד, באומרי: "מספיק! נפלת בפח – אל תעשה לי את אותו הדבר. לא אכפת לי מה תגיד. אין מצב שאני קורא את הספר ההוא!" טרקתי את הדלת ועזבתי בכעס. מאוחר יותר שמעתי את העמית ליו אומר שבכנסייה אחרת, למעלה ממאה מאמינים נלקחו על ידי הברק ממזרח, והרבה עמיתים אחרים אמרו שבאזורים שלהם כבשים טובות נגנבות על ידי הברק ממזרח מדי יום, ושהם לא מצליחים להשיב אף אחת. החדשות האלה היכו אותי בהלם מוחלט. תהיתי איך הוא מסוגל להשפיע עד כדי כך, ואם אדוננו באמת חזר. אחרת, מדוע כל כך הרבה אנשים מקבלים את הברק ממזרח ומאמינים בו כל כך?

מארח: בנקודה זו כבר חשבת לבחון את הנושא?

גו וונקינג: לא. הייתי תקוע יותר מדי בתפיסות שלי. חשבתי שהם הפסיקו לקרוא בכתבי הקודש, ושהאמונה שלנו חייבת להתבסס על כתבי הקודש, לכן הם לא ייכנסו למלכות האל. פשוט לא עלה בדעתי לבחון את הנושא בעצמי.

מארח: באותו זמן, תהית מדוע אי אפשר היה לשכנע את כל אותם האחים והאחיות לחזור?

גו וונקינג: כן, אבל לא הצלחתי להבין את זה. באותו זמן הרגשתי כאילו, אחרי שהם התחילו להאמין בברק ממזרח, הם הבינו את כתבי הקודש טוב יותר ממני, ולא ידעתי מה לומר להם. אני זוכר בספטמבר של אותה שנה, האח לי, אחד העמיתים החשובים בכנסייה, הצטרף ביחד עם אשתו לברק ממזרח. כששמעתי את החדשות לקחתי עותק של כתבי הקודש והלכתי עם ארבעה עמיתים אחרים לפגוש אותם. כשהגענו, בלי לתת להם לומר מילה, פשוט צעקתי עליהם: "אין לכם שום מצפון? ישוע אדוננו הרעיף עליכם כל כך הרבה חסד – שכחתם את זה? איך אתם יכולים להאמין באל הכול יכול? מה הם נתנו לכם? כמה הם שילמו לכם?" להפתעתי, האח לי חייך ואמר: "הם נתנו לנו את האמת ואת החיים, לא כסף." זה הכעיס אותי אפילו עוד יותר, והשבתי: "איך יכול להיות שהם נתנו לכם חיים? כל מה שמחוץ לכתבי הקודש הוא בגידה באדוננו. איזה אמת ואיזה חיים?" באופן לא צפוי, הוא ענה לי בשאלה: "לדעתך, האמת והחיים באים מאלוהים או מכתבי הקודש? מה אמר ישוע אדוננו כשגער בפרושים? 'אַתֶּם חוֹקְרִים אֶת הַכְּתוּבִים, כִּי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם; וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי. וְאִלּוּ אַתֶּם אֵינְכֶם רוֹצִים לָבוֹא אֵלַי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם חַיִּים' (יוחנן ה' 39-40). המילים שלו היו ברורות מאוד. כתבי הקודש נושאים עדות לאלוהים, אך הם לא מכילים חיי נצח. זו טעות לחפש חיי נצח בתוך כתבי הקודש. רק המשיח הוא הדרך, האמת והחיים ורק דרך הליכה בעקבות המשיח וציות לעבודתו ולדבריו אנחנו יכולים להשיג את האמת וחיי נצח." לא ממש ידעתי איך להגיב כששמעתי אותו אומר את זה. הרגשתי מין מבוכה. חשבתי על כך שהוא תמיד הקשיב לי כשהטפתי, אז למה עכשיו הוא הסביר לי דברים, והפריך את טענותיי? אחרי כל השנים שבהן קראתי את כתבי הקודש, איך ייתכן שהם יודעים יותר ממני על אמונה באדוננו?

מארח: כשמישהו משתמש בידע שלו בכתבי הקודש כקרדום לחפור בו, קשה לו לשחרר את האגו ולחפש בענווה.

גו וונקינג: זה ממש כך. אז עניתי משהו לגמרי לא הגיוני, אמרתי: "לא אכפת לי מה אתה אומר. כל מי שלא קורא בכתבי הקודש ילך לגיהינום." ארבעת העמיתים האחרים ניסו לשכנע אותם גם במקל וגם בגזר, אבל לא משנה מה אמרנו, האח לי ואשתו היו איתנים באמונתם באל הכול יכול. כשהגעתי הביתה חשבתי על מה שהוא אמר ועל האנשים האחרים שהצטרפו לברק ממזרח. פעם ידעתי יותר מהם על כתבי הקודש, והם הקשיבו לדרשות שלי, אבל אחרי ימים ספורים בלבד בברק ממזרח הם הצליחו להכות אותי באלם במילים בודדות. מה קורה פה? האם הברק ממזרח הוא אכן הדרך האמיתית? אך במהרה השלכתי מעליי את המחשבה הזאת. הרגשתי שזה בלתי אפשרי, שכל מה שמחוץ לכתבי הקודש הוא בגידה באדוננו. החלטתי לדבוק בכתבי הקודש ולחכות שאדוננו יחזור וייקח אותי לשמיים.

מארח: באותו זמן, כשראית את כל האנשים המסורים האלה מקבלים את האל הכול יכול ולא חוזרים בהם, האם הרהרת על כך?

גו וונקינג: ובכן, לו היו לי לב מחפש או יראת כבוד לאל באותו זמן, לא הייתי עושה כל כך הרבה כדי להתנגד לו. ראיתי עוד ועוד אנשים מקבלים את הברק ממזרח, והפסקתי אפילו לשאת דרשות. מצאתי כל מיני חומרים נגד הברק ממזרח ודיברתי עליהם בפגישות עמיתים ובדרשות של יום ראשון. גם איימתי על כולם שלא יעזו לבדוק את הברק ממזרח, ואפילו שיתפתי פעולה עם מנהיגים ועמיתים מכנסיות אחרות כדי להילחם נגדו. אם שמעתי על מישהו שמנסה להמיר חבר בכנסייה לברק ממזרח, הייתי ממהר לשם ומבריח אותו. לפעמים חששתי שנסיעה באופניים תיקח יותר מדי זמן, אז הייתי לוקח מונית לצד השני של העיר כדי לסלק אנשים מהברק ממזרח. באותה תקופה חשבתי שאני מגן על דרך אדוננו ושומר על הצאן, ושאני מוכן אפילו לסכן את חיי לשם כך. אבל מה שלא הצלחתי להבין זה למה, ככל שנלחמתי חזק יותר, כך אירעו יותר תקריות בכנסייה.

מארח: תקריות?

גו וונקינג: בדיוק. באוגוסט 1999, בזמן טקס הטבלה קבוצתי, די הרבה אנשים נעצרו ונלקחו לתחנת המשטרה. ובאוגוסט 2000 נעצרתי, ביחד עם שלושה עמיתים בכירים, במהלך ביצוע הטבלות. גם ערכו חיפוש בבית שלי והמשטרה לקחה את כל תרומות הכנסייה. בזמן שהייתי במעצר, חשבתי על כל מה שקרה בכנסייה בשנים האחרונות. הבכירים ההם שנהגו להזמין אותי לדרוש ולהפיץ את הבשורה, האחות ג'יאנג והאח וו, ניסו להגן על הצאן שלהם ובודדו את הכנסייה שלהם כדי להתנגד לברק ממזרח. הם היו משיחיים אדוקים ביותר, אך למרבה הזעזוע שניהם חלו בסרטן ומתו מוות אומלל. ופעם אחת, ב-1998, במהלך פגישה גדולה של יותר מ-200 עובדים חיוניים בכנסייה, אחד מהם נאחז פתאום דיבוק ואיש לא הצליח להוציא אותו, לא משנה כמה כולם התפללו. נזכרתי בתקרית אחרי תקרית, ופשוט לא יכולתי להבין מדוע הכנסייה נפגעת בצורה כזו. בשנים שבהן הלכתי בעקבות אדוננו ויתרתי על העבודה ועל המשפחה שלי ועבדתי קשה למען אדוננו. השלמתי את כל המטלות בכנסייה ועמלתי להגן על דרך אדוננו ולשמור על הצאן. מדוע אדוננו לא הגן עליי ובירך אותי? למה, ככל שנלחמתי יותר בברק ממזרח, כך סבלתי יותר, והייתי שרוי תמיד בחרדה? יכול להיות שטעיתי לגבי הברק ממזרח? האם אדוננו באמת חזר? בשבעת הימים שהייתי במעצר, בקושי הצלחתי לישון. הייתי אומלל לגמרי. בכלל לא הצלחתי להבין את מה שהתרחש בכנסייה. התפללתי אז לאדוננו ואמרתי: "אדוננו, קרו כל כך הרבה דברים לכנסייה. מה הסיבה האמיתית מאחורי כל זה? מה אני עושה לא בסדר?"

כששחררו אותי, ראיתי שהכנסייה הולכת ומתרוקנת – זה שבר לי את הלב. נשאתי עוד תפילה לאדוננו: "אדוננו! מדוע הכנסייה במצב כזה? הכנסייה נבנתה הודות לדמך היקר, מדוע אתה משפיל אותה? אדוננו, אני באמת סובל. הצאן מתפזר, וככל שאני נלחם יותר בברק ממזרח, כך יש יותר אי-סדר בכנסייה. אני לא יודע איך להציל את המצב ולהחיות את הכנסייה. אדוננו, אנא פתח לי נתיב!" אבל לא משנה כמה התפללתי, הסדר לא שב לכנסייה. העמיתים התפזרו לכל עבר והתחבאו בגלל המעצרים. הכנסייה הייתה בתוהו ובוהו והנוכחות בה הלכה והתמעטה. לא ידעתי על מה להטיף, ופחדתי מהדרשות של ימי רביעי וראשון. אחים ואחיות נרדמו כשדיברתי, ולא יכולתי לעשות דבר בקשר לזה. לא ידעתי על מה להתפלל, והאמונה שלי נחלשה. פתאום גיליתי שאיבדתי את הנחישות שהייתה לי קודם, לשמור על אמונתי ואהבתי לאדוננו אפילו אם אישאר לבדי בהן. לאט לאט שקעתי בשחיתות. התחלתי לצפות בטלוויזיה ובסרטים, ואפילו למדתי לשחק מה-ג'ונג ופוקר. חייתי בחטא ולא יכולתי להימלט. לעתים קרובות מצאתי את עצמי עומד בפתח הבית, אוחז בחוזקה את ספר הקודש שלי ומרגיש אומלל ואבוד נורא. לא היה לי מושג איך להמשיך... כרעתי הרבה על ברכיי, בכיתי לאדוננו, התחננתי בפניו, אמרתי: "ישוע אדוננו, איפה אתה? אני מרגיש שאני עומד למות. אדוננו, אנא הושע אותי, והצל את הכנסייה."

מארח: נשמע שבאמת היית במבוי סתום.

גו וונקינג: נכון. ואז, בשנת 2002, כשהייתי בשיא חולשתי, האח ג'ואו מדרום סין התקשר אליי וביקש שאבקר אותו, לצורך לימודי דת. הודיתי מעומק הלב לאלוהים כששמעתי את זה. באותו זמן החיים שלי היו מאבק אחד גדול, והשתוקקתי לנצל את ההזדמנות הזו כדי לחדש כוחות. כשהגעתי לשם, ראיתי שמצבם היה אפילו טוב יותר מאשר בפעם האחרונה שביקרתי שם, שנתיים לפני כן. האמונה שלהם הייתה חזקה יותר. כשהם ראו אותי, הם היו רחומים ומעודדים, והעניקו תחושה של משפחה. זה ממש נגע לליבי. ביום למחרת, האח ג'ואו שאל אותי איך הולך לי באופן כללי, ובמה בדיוק אני מתקשה. סיפרתי לו מה קורה בכנסייה, בלי להסתיר שום פרט. אחרי שסיימתי, הוא שיתף איתי: "לא רק הכנסייה שלך מאבדת כעת את חיוניותה. זה קורה בכנסיות בכל מקום. האמונה והאהבה של המאמינים מתקררות, ולא מטילים עליהם משמעת על חטאיהם. לעמיתים אין על מה להטיף, והם עסוקים בקרבות קנאיים ובסכסוכים הדדיים. הכנסיות מתפרקות – האל לא נוכח בהן כבר זמן רב." הוא גם הסביר לי למה כל הכנסיות ננטשות.

מארח: מה הוא אמר?

גו וונקינג: הוא הקריא לי מספר עמוס, פרק ח' פסוק י"א: יהוה אלוהים אמר, "הִנֵּה יָמִים בָּאִים ... הִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי יְהוָה." ואז הוא אמר: "מהפסוק הזה אנחנו יכולים לראות שאחת הסיבות ל'רעב' הזה היא שאנשים לא נוהגים לפי דברי האל. זה כמו בשלהי עידן החוק, כשהכוהנים הראשיים, הסופרים והפרושים שמרו רק על מסורות האדם, לא על חוקי יהוה. הקורבנות שלהם היו עלובים, והם מכרו בעלי חיים ועסקו בחלפנות כספים בגלוי בתוך בית המקדש, הפכו אותו למאורת גנבים, ואלוהים נגעל ונטש אותו. מרגע שלא הייתה בו עוד עבודת האל, אנשים עשו כל מה שרצו ולא הוטלה עליהם משמעת על חטאיהם. בית המקדש הפך לשומם. כלומר, הסיבה העיקרית לכך הייתה שהמנהיגים הדתיים לא הקפידו על מצוות יהוה וסטו מדרך אדוננו. סיבה נוספת לכך הייתה שאלוהים ביצע שלב חדש של עבודה, אז עבודת רוח הקודש השתנתה. ישוע אדוננו פתח את עידן החסד מחוץ לבית המקדש, והאנשים שהלכו בעקבותיו יכלו לקבל השקיה והזנה. כל עוד הם התפללו והתוודו בפני אדוננו, חטאיהם נסלחו והם יכלו ליהנות מכל החסד והשלווה שאדוננו הרעיף. אבל הכוהנים הראשיים, הסופרים והפרושים שסירבו לקבל את עבודתו ובמקום זאת התנגדו לו וגינו אותו, ואלה שהתעקשו להצטרף אליהם, באופן טבעי נזנחו וסולקו על ידי עבודת האל, והידרדרו לאפלה ולשיממון."

מארח: מה חשבת על השיתוף הזה?

גו וונקינג: באותו רגע הרגשתי שהוא ממש מאיר עיניים, אבל גם הייתי מבולבל, וחשבתי: "קראתי את כל זה אינספור פעמים בכתבי הקודש, אז למה לא ראיתי את הדברים כך קודם? וכל האחים והאחיות שם כל כך צעירים, איך הם הגיעו לתובנה כל כך טובה לגבי הבעיה הזאת?" תהיתי איך הם גילו את זה. המשכתי להקשיב בתשומת לב. ואז האח ג'ואו אמר: "בדיוק כמו הסיבה שגרמה להידרדרות בית המקדש בעידן החוק, הכנסיות כיום הן במצב זה כי אלוהים מבצע שלב חדש של עבודה." כששמעתי אותו אומר את זה, ליבי החסיר פעימה, ועלה בדעתי שאולי הם עם הברק ממזרח. כולם אמרו שהלימוד שלהם מתוחכם במיוחד – מה אם גם אני נפלתי בפח? התחלתי להרגיש מודאג מאוד ומסוכסך עם עצמי: האם להקשיב לכל מה שיש להם לומר, או לא?

מארח: בטח החלטת להישאר.

גו וונקינג: נכון מאוד. באותו רגע רציתי רק לטפל בבעיה בכנסייה. בכל השנים האלה, אף אחד מהכמרים והבכירים, מסין או מחוצה לה, לא הצליח לעזור כלל, לא משנה כמה הם קראו בכתבי הקודש, צמו והתפללו. הכנסייה המשיכה להידרדר. אבל האחים והאחיות הללו היו מלאים אמונה ואהבה, והשיתוף שלהם היה מלא השראה. אף אחד לא יכול להצליח כל כך ללא העבודה וההנחיה של רוח הקודש. אז חשבתי שאם אוכל למצוא דרך להחיות את הכנסייה דרך השיתוף שלהם, עדיין יש לנו תקווה. רציתי לתפוס את ההזדמנות, ואפילו אם הם היו עם הברק ממזרח, לא הייתי צריך לפחד, כי הכרתי את כתבי הקודש ואי אפשר היה להטעות אותי. כשחשבתי ככה על העניין, התחלתי להקשיב להם תוך כדי דפדוף בכתבי הקודש, לאמת את דבריהם ולראות אם הם עולים בקנה אחד עם כתבי הקודש.

מארח: אז נשארת שם, אבל עדיין עמדת על המשמר.

גו וונקינג: כן. האח ג'ואו המשיך בשיתוף, וקרא בעמוס ד', ז'-ח': "וְגַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת־הַגֶּשֶׁם בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר וְהִמְטַרְתִּי עַל־עִיר אֶחָת וְעַל־עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וְחֶלְקָה אֲשֶׁר־לֹא־תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ׃ וְנָעוּ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עָרִים אֶל־עִיר אַחַת לִשְׁתּוֹת מַיִם וְלֹא יִשְׂבָּעוּ וְלֹא־שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם־יְהוָה." הוא הסביר זאת כך: "הפסוק הזה מזכיר עיר אחת שזוכה לגשם בזמן שאחרת חווה בצורת. ה'גשם' הזה מתייחס לעבודת רוח הקודש. אלוהים לוקח את עבודת רוח הקודש מכל המקומות ומעביר אותה אל האנשים שמקבלים את עבודתו החדשה. אלה שמדביקים את צעדי אלוהים מקבלים הזנה מהמילים החדשות של רוח הקודש וזוכים בעבודתו. אבל אלה שלא מקבלים את העבודה החדשה של אלוהים באופן טבעי מסולקים מדרכה של עבודת האל וחיים באפלה." בנקודה זו בשיתוף שלו הדברים החלו להתבהר לי. ראיתי שהכנסייה שוממת כי אלוהים ביצע עבודה חדשה, אז עבודת רוח הקודש עברה למקום אחר. לא פלא שלא הרגשתי את נוכחות האל כל השנים האלה, וחשתי באפלה רוחנית שכזו, כאילו נפלתי לבור חסר תחתית ולא נותר לי שמץ תקווה. חייתי באומללות מוחלטת. כשחשבתי על להדביק את צעדיו של אלוהים וליהנות שוב מהעבודה וההנחיה של רוח הקודש, שאלתי בלהיטות את האח ג'ואו: "איך אפשר להדביק את עקבות השה ולהשיג את עבודת רוח הקודש?" הוא אמר לי: "הדבר נובא שבע פעמים בספר ההתגלות, 'מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת' (ההתגלות ב', ג'). הנבואה הזו אומרת לנו שאלוהים ידבר אל הכנסיות באחרית הימים, וכל מי שישמע את קול האלוהים ידביק את עקבות האל וישתתף במשתה החתונה של השה." אז הוא הוציא ספר והמשיך: "הספר הזה מכיל את דברי רוח הקודש לכנסיות. קרא אותו ותבין הכול." לקחתי את הספר וראיתי הדבר מופיע בבשר. זה לא הספר של הברק ממזרח? לרגע הייתי המום וחשבתי "התנגחתי איתם במשך חמש שנים, אבל עד עכשיו, מעולם לא התייצבתי פנים אל פנים מולם." חשבתי על כל האחים והאחיות שמרגע שהקשיבו לברק ממזרח, אי אפשר היה לשכנע אותם אחרת. חששתי כל כך, הרגשתי שהלב עולה לי לגרון. נשאתי תפילה: "אדוננו, אנא, אנא הגן עליי. אני לא יכול לסטות מכתבי הקודש, אני לא יכול לסטות מדרכך ויהי מה." אז שאלתי: "איך ייתכן שהספר הזה מכיל את דברי האל? כל דברי האל הם בכתבי הקודש, ושום דבר אחר אינו דבר האל. סטייה מכתבי הקודש היא כפירה – היא בגידה באדוננו." לא יכולתי להמשיך לשבת שם, אז נעמדתי בקפיצה והפסקתי לגמרי להקשיב להם.

מארח: כששמעת את השיתוף הזה על הסיבה לנטישת הכנסייה, הוא האיר את עיניך.

גו וונקינג: כן. ידעתי בליבי שזו האמת.

מארח: אבל לא יכולת להמשיך להקשיב כשראית שהם מאמינים באל הכול יכול.

גו וונקינג: נכון. התנגדתי לזה והיו לי המון תפיסות. כשהם ראו עד כמה אני מתנגד ושהפסקתי להקשיב, הם ירדו על ברכיהם והתפללו למעני בדמעות, ביקשו מאלוהים שיעניק לי נאורות ויאפשר לי לראות את עבודת האל. עמדתי רחוק, בצד, והתרגשתי כששמעתי את התפילות הכנות שלהם. חשבתי, איך מישהו יכול להיות אוהב כל כך ללא עבודת רוח הקודש? בנקודה זו התחלתי להירגע לאט לאט והרפיתי מעט מההתנגדות שלי. אחרי שסיימו להתפלל, האח ג'ואו שיתף איתי מחוויותיו. הוא אמר: "אני מבין איך אתה מרגיש. בהתחלה הייתי בדיוק כמוך – התנגדתי לעבודת האל באחרית הימים. הצטרפתי לכמרים ולבכירים בהשמצה של כנסיית האל הכול יכול וחיברתי חומרים נגדה. אפילו איימתי על אחים ואחיות כדי למנוע מהם להאמין באל הכול יכול. עשיתי כל כך הרבה דברים כדי להתנגד לאלוהים ולנאץ אותו, במחשבה שאני מסור ושומר על דרך אדוננו. האמנתי באלוהים אבל לא הכרתי אותו, והייתי נוקשה ויהיר. אם אלוהים לא היה מעניש אותי ומטיל עליי משמעת, אלמלא המילים הסמכותיות שלו שנוגעות בנפש, לעולם לא הייתי מקבל את מרותו." הוא גם אמר שתמיד חשב שכל דברי האל נמצאים בכתבי הקודש, ורק בהם, כך שסטייה מכתבי הקודש היא כפירה. ואז הוא קרא כמה מדברי האל הכול יכול שהסבירו מדוע התפיסה הזו לא מחזיקה מים, שהיא לא עולה בקנה אחד עם העובדות. בהתחלה הייתי מאוד מבולבל ותהיתי באיזה אופן היא לא תואמת לעובדות. אז הוא אמר: "אתה מכיר היטב את כתבי הקודש, אז אתה אמור לדעת שהם נאספו על ידי בני אדם, שנים אחרי שאדוננו סיים לעבוד, ופירוש הדבר שחלק מהתוכן לא נכלל בהם. חלק מדברי הנביאים שבאו מאלוהים לא תועדו במלואם בתנ"ך, אבל נכללו בספרים החיצוניים, כגון חזון עזרא." הוא גם אמר שבעידן החסד לא כל העבודה והמילים של ישוע אדוננו תועדו בכתבי הקודש. באופן רשמי, הוא עבד במשך שלוש שנים וחצי, ומי יודע כמה דברים אמר, כמה דרשות נשא במשך אותה תקופה. אם נסכם את כל המילים של ישוע אדוננו מארבעת ספרי הבשורה נגיע לשעות ספורות בלבד של דיבור. בהשוואה למה שבוודאי אמר במהלך אותן 3.5 שנים, זה נראה מוגבל מאוד. ובבשורה על פי יוחנן נאמר: "יֵשׁ עוֹד מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ, וְאִלּוּ נִכְתְּבוּ בִּמְפֺרָט חוֹשְׁבַנִי שֶׁהָעוֹלָם עַצְמוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָכִיל אֶת הַסְּפָרִים הַנִּכְתָּבִים" (יוחנן כ"א 25). הוא שאל אותי אם באמת ייתכן ששום דבר מחוץ לכתבי הקודש אינו דבר האל, אם זה מסתדר עם העובדות. בספר ההתגלות נובא מספר פעמים, "מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת" (ההתגלות ב', ג'). זה מוכיח שיש לאדוננו עוד מה לומר לכנסיות באחרית הימים. איך המילים האלה לאחרית הימים היו יכולות להיכתב מראש בכתבי הקודש? ספר ההתגלות מנבא גם שהשה יפתח את הספר, שהיה חתום, ושרק השה יוכל לפתוח את חותמיו. האם ייתכן שתוכן הספר ההוא כבר תועד בכתבי הקודש? בשום פנים ואופן. אם כך, האם טענת הכמרים שכל דברי האל נמצאים בכתבי הקודש היא הגיונית? האין זו הכחשה וגינוי של דברי האל עצמם?

מארח: מה חשבת כששמעת את השיתוף הזה ממנו?

גו וונקינג: באותו שלב הייתי משוכנע לגמרי. ידעתי שזה נכון, שספר ההתגלות ניבא בבירור שהשה יפתח את הספר ואת שבעת החותמות באחרית הימים. אז איך ייתכן שהתוכן שלו כבר תועד בכתבי הקודש? הבנתי שההתעקשות שלי, שאין דברי אל מחוץ לכתבי הקודש, היא טעות.

מארח: אני זוכר שאמרת פעם שכאשר מנעת מאנשים לבחון את הברק ממזרח, מספר אנשים כבר שיתפו איתך כמה דברים פשוטים בנושא.

גו וונקינג: כן, הם סיפרו לי קצת. אבל הייתי יהיר מדי וסירבתי להקשיב. השיתוף של האח ג'ואו, לעומת זאת, היה בהיר מאוד. הוא אמר לי שכתבי הקודש הם רק תיעוד היסטורי של עבודת האל, ושגם התנ"ך וגם הברית החדשה נאספו בידי בני אדם אחרי שאלוהים סיים שלב של עבודה. אלוהים לא עובד לפי כתבי הקודש, והוא לא מוגבל על ידם. אלוהים עובד לפי תוכנית הניהול של עצמו, ולפי צורכי האנושות. כשישוע אדוננו בא, הוא לא עבד לפי התנ"ך, אלא התקדם מעבר לכתבי הקודש של תקופתו, הטיף על דרך ההכאה על חטא, ריפא חולים וגירש שדים, אמר לאנשים לסלוח לאחרים שבעים ושבע פעמים, לא לשמור שבת וכיוצא בזה. בסופו של דבר הוא נצלב, וסיים את עבודת הגאולה. אבל אי אפשר למצוא דבר מכל זה בתנ"ך. חלק מהדברים אפילו סותרים לכאורה את החוק בכתבי הקודש העבריים. אם נלך לפי דברי הכמרים, שכל דבר מחוץ לכתבי הקודש הוא כפירה, אנחנו נגנה בכך גם את עבודתו של ישוע אדוננו, לא? אלוהים הוא הבורא, והשפע שלו מקיף את הכול. אז האם ייתכן שהוא מסוגל לבצע רק את העבודה המוגבלת שמתועדת בכתבי הקודש? האם זה נכון שאלוהים לא יכול לבצע עבודה חדשה או לבטא מילים חדשות מחוץ לכתבי הקודש? האין זאת הגבלה של אלוהים וחילול הקודש? הפרושים השתמשו בכתבי הקודש העבריים כדי לגנות את עבודתו של ישוע אדוננו, בטענה שהיא חרגה מגבולות כתבי הקודש, שהיא כפירה. הם הכחישו וגינו את האמיתות שהוא ביטא, ובסופו של דבר קשרו קשר להביא לצליבתו, והם קוללו ונענשו בידי אלוהים. כעת האל הכול יכול בא וביטא את כל האמיתות שמטהרות ומושיעות את האנושות. אלה הם דברי רוח הקודש לכנסיות, וזהו אלוהים שמעניק לנו את הדרך לחיי נצח. אם לא נקשיב ולא נחפש, אלא ניצמד לכתבי הקודש בצורה עיוורת, נתנגד ונגנה את עבודת האל ואת דבריו באחרית הימים, נעשה את אותה הטעות כמו הפרושים, לא? הדבר יגרום לנו להיות מסולקים בידי אלוהים!

מארח: כן, ההשלכות הן נוראיות.

גו וונקינג: ממש כך. כששמעתי את השיתוף הזה ממנו, נותרתי עם תחושת פחד, ונזכרתי במשהו שישוע אדוננו אמר: "כָּל מִי שֶׁיֺּאמַר דָּבָר נֶגֶד בֶּן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ, אַךְ הַמְנָאֵץ אֶת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ" (לוקס י"ב 10). כשחשבתי על עצמי לאור הדברים, ידעתי שאם דברי האל הכול יכול אכן באו מאלוהים, אז אלו הן המילים של רוח הקודש, ואם קראתי לעבודתו ולדבריו כפירה, בעצם ניאצתי את רוח הקודש, לא? לא אזכה לסליחה בעולם הזה או בבא! אז ידעתי שלא אוכל עוד להתנגד לזה, ושבמקום זאת עליי לחפש ולחקור בנושא.

מארח: אז עברת מהפך מלא.

גו וונקינג: בדיוק. ואז האח ג'ואו הקריא לי כמה קטעים מדברי האל הכול יכול. "בני אדם רבים סבורים שהיכולת להבין ולפרש את כתבי הקודש כמוה כמציאת הדרך האמיתית, אך האם הדברים אכן פשוטים כל כך? איש לא מכיר את המציאות של כתבי הקודש: שהם אינם אלא תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים, שהם עדות על שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים ושהם אינם מספקים הסבר כלשהו על מטרות עבודתו של אלוהים. כל מי שקרא את כתבי הקודש יודע שהם מתעדים את שני השלבים בעבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק ועידן החסד. התנ"ך מעלה על הכתב את תולדות עם ישראל ואת תולדות עבודתו של יהוה מהבריאה ועד סוף עידן החוק. הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע על פני האדמה בארבעת ספרי הבשורה, וכן את העבודה של פאולוס. האין זה תיעוד היסטורי? העלאת אירועי העבר כיום הופכת אותם להיסטוריה, וגם אם הם אמיתיים וממשיים מאוד, הם בכל זאת היסטוריה. והיסטוריה אינה יכולה להתייחס להווה, מכיוון שאלוהים אינו מביט לאחור על ההיסטוריה! לכן, אם אתה מבין רק את כתבי הקודש ואינך מבין דבר על העבודה שאלוהים מתכוון לעשות כיום, ואם אתה מאמין באלוהים אך אינך מחפש את העבודה של רוח הקודש, הרי שאינך מבין מה פירוש הדבר לחפש את אלוהים. אם אתה קורא את כתבי הקודש כדי ללמוד על ההיסטוריה של עם ישראל וכדי לחקור את ההיסטוריה של בריאת השמיים והארץ בידי אלוהים, אזי אינך מאמין באלוהים. אולם כיום, מכיוון שאתה מאמין באלוהים ועוסק בחיפוש חיים, מכיוון שאתה עוסק בחיפוש הידע על אלוהים ואינך עוסק במילים מתות ובדוקטרינות מתות או בהבנת ההיסטוריה, עליך לחפש את רצון האל בימינו ועליך לחפש את כיוון עבודתה של רוח הקודש. לו היית ארכיאולוג, יכולת לקרוא את כתבי הקודש, אך אינך כזה. אתה נמנה על המאמינים באלוהים ומוטב שתחפש את רצון האל כיום" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (4)). "בזמנו של ישוע, ישוע הוביל את היהודים ואת כל חסידיו לפי העבודה שרוח הקודש עשתה בו באותה עת. הוא לא השתמש בכתבי הקודש כבסיס למעשיו, אלא דיבר על פי עבודתו. הוא התעלם ממה שנכתב בכתבי הקודש והוא לא חיפש בכתבי הקודש נתיב להובלת חסידיו. מהרגע שהחל לעבוד, הוא הפיץ את דרך ההכאה על חטא – ביטוי שאינו מוזכר כלל בנבואות התנ"ך. לא זו בלבד שהוא לא פעל לפי כתבי הקודש, אלא שהוא גם צעד בנתיב חדש ועשה עבודה חדשה. הוא מעולם לא התייחס לכתבי הקודש בהטפותיו. במהלך עידן החוק, איש לא היה מסוגל לעשות את הניסים שהוא עשה – לרפא חולים ולגרש שדים. כך היו גם עבודתו, תורתו, והסמכות והעוצמה של דבריו נעלים מאלה של אדם כלשהו בעידן החוק. ישוע פשוט עשה את עבודתו החדשה. אפילו שאנשים רבים גינו אותו על סמך כתבי הקודש, ואפילו השתמשו בתנ"ך כדי לצלוב אותו, עבודתו התעלתה על התנ"ך. אלמלא כן, מדוע בני האדם צלבו אותו? האם הם עשו זאת משום שהתנ"ך לא הזכיר כלל את תורתו ואת יכולתו לרפא חולים ולגרש שדים? מטרת עבודתו הייתה לפתוח נתיב חדש, ולא לקרוא במכוון תיגר על כתבי הקודש, או לבטל במכוון את התנ"ך. הוא בסך הכול בא כדי לבצע את כהונתו, להביא את העבודה החדשה לבני האדם שייחלו לו וחיפשו אותו. ...בעיני האנשים, עבודתו הייתה חסרת בסיס, וחלקים רבים ממנה סתרו את התיעוד של התנ"ך. האין זו טעות מופרכת של האדם? האם יש להחיל דוקטרינות על עבודתו של אלוהים? והאם אלוהים חייב לעבוד על פי חזון הנביאים? אחרי הכול, מה נעלה יותר: אלוהים או כתבי הקודש? מדוע אלוהים חייב לעבוד על פי כתבי הקודש? האם ייתכן שאין לאלוהים זכות לחרוג מכתבי הקודש? האם אלוהים לא יכול להתנתק מכתבי הקודש ולעשות עבודה אחרת? מדוע ישוע ותלמידיו לא שמרו את השבת? אם היה עליו לנהוג באורה של השבת ולנהוג על פי מצוות התנ"ך, מדוע ישוע לא שמר את השבת לאחר שהוא בא, אלא רחץ את רגליו, כיסה את ראשו, בצע לחם ושתה יין? כל הדברים האלה אינם קיימים במצוות התנ"ך, הלא כן? אם ישוע כיבד את התנ"ך, מדוע הוא הפר את התקנות האלה? עליך לדעת מה קדם למה, אלוהים או כתבי הקודש! בהיותו אדון השבת, האם הוא לא יכול להיות גם אדונם של כתבי הקודש?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (1)). כששמעתי את המילים האלה, הרגשתי שיש בהן המון סמכות. במהלך כל שנות האמונה שלי שמעתי המון דרשות של כמרים זרים וסינים, וקראתי כמה ספרים על רוחניות, אבל מעולם לא ראיתי מישהו מסביר את כתבי הקודש בבהירות וביסודיות שכאלה. זה ממש העניק לי נאורות. ראיתי שכתבי הקודש הם רק תיעוד היסטורי של עבודת האל, שהם נוצרו אחרי שאלוהים ביצע את העבודה ההיא. אבל אני הגבלתי את אלוהים לתחומי כתבי הקודש, במחשבה שהוא לא אמור לבצע כל עבודה או לומר מילים חדשות מחוץ להם. הייתי כזה שוטה! באותו רגע ידעתי שדברי האל הכול יכול אכן באו מאלוהים, שהם היו רוח הקודש בדברה ושעליי לעסוק בחיפוש, אחרת אחמיץ את ההזדמנות שלי לקבל את פני אדוננו, וזה יהיה מאוחר מכדי להתחרט. אז נשאתי תפילה דחופה וביקשתי מאדוננו שינחה אותי.

מארח: הודו לאל! באותו רגע השגת את נקודת המבט הנכונה על כתבי הקודש.

גו וונקינג: כן. אבל עדיין הייתי קצת מבולבל. ישוע אדוננו התנבא בבירור שהוא יבוא על ענן ויופיע בגלוי בפני כל בני האדם, אבל אני טרם ראיתי את זה קורה. הם אמרו שהוא כבר חזר, התגלם כבשר ודם וביטא מילים חדשות. האם היו נבואות כלשהן בכתבי הקודש על כך שביאתו השנייה של אדוננו תהיה כבשר ודם? שאלתי את האח ג'ואו על כך.

מארח: מה הוא אמר?

גו וונקינג: הוא אמר לי שיש מספר נבואות בכתבי הקודש על כך שאדוננו יבוא על ענן ויופיע בגלוי לעיני כולם, אך יש גם לא מעט נבואות על כך שיבוא בחשאי, כבשר ודם. ישוע אדוננו אמר: "הִנְנִי בָּא כְּגַנָּב" (ההתגלות ט"ז 15). "כִּימֵי נֺחַ כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם" (מתי כ"ד 37). "לָכֵן הֱיוּ מוּכָנִים גַּם אַתֶּם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם" (מתי כ"ד 44). "כִּי כְּבָרָק הַמַּבְרִיק תַּחַת הַשָּׁמַיִם וּמֵאִיר עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם, כֵּן יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם בְּיוֹמוֹ. אַךְ תְּחִלָּה עָלָיו לִסְבֺּל רַבּוֹת וּלְהִדָּחוֹת עַל־יְדֵי הַדּוֹר הַזֶּה" (לוקס י"ז 24-25). כל הפסוקים האלה מזכירים את בר האנוש שיבוא, ו"בר אנוש" פירושו מי שנולד לאדם, בשר ודם, עם אנושיות רגילה. אילו בא בצורה רוחנית על ענן והופיע לעיני כל האנשים, כולם יפחדו כשיראו אותו, וימהרו להשתטח בפניו. מי יעז להתנגד או לדחות אותו? האם הוא יסבול רבות ויידחה על ידי הדור הזה בשובו? בשום פנים ואופן. ישוע אדוננו התנבא שהוא יחזור בשתי דרכים שונות. ראשית, הוא יבוא בחשאי כבשר ודם כדי לבטא אמיתות ולבצע את עבודת השיפוט שמתחילה בבית האל, ויקים קבוצה של מתגברים לפני האסונות. אחרי האסונות, אדוננו יבוא על ענן ויופיע בגלוי לעיני כל. אם רק נחכה לחזות בישוע אדוננו על ענן, בלי לקבל את עבודת האל ואת דבריו כשיבוא בחשאי כבשר ודם, אדוננו ידחה אותנו! השיתוף שלו היווה התעוררות רצינית עבורי. הבנתי שבר האנוש הוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. לאורך השנים דיברתי הרבה עם אחרים על הפסוקים האלה מכתבי הקודש, אמרתי שאדוננו יבוא כגנב, אמרתי להם לעמוד על המשמר ולהתפלל, להמתין לאדוננו, אבל לא הבחנתי שהפסוקים ניבאו שאדוננו יבוא בסתר.

מארח: השגת הבנה חדשה שלהם.

גו וונקינג: כן. באותו רגע הבנתי שלאורך כל השנים בהן קראתי את כתבי הקודש, ראיתי רק את הפשט, אך מעולם לא הבנתי את המשמעות האמיתית שמאחורי הנבואות האלה. אחרי זה שאלתי את האח ג'ואו עוד שאלה. אמרתי: "ישוע אדוננו נצלב כקורבן חטאת עבור האנושות, והוא לקח על עצמו את חטאינו. כמאמין, חטאיי נסלחו, אז אני אמור להילקח ישירות למלכות השמיים כשהוא יבוא. מדוע אלוהים צריך לבצע שלב נוסף של עבודה לישועה?" הוא שאל אותי בחזרה: "אתה אומר שאתה יכול להיכנס למלכות מפני שחטאיך נסלחו, אך האם יש לזה בסיס בדברי אדוננו? הוא רק סלח לנו על חטאינו, הוא מעולם לא אמר שנוכל להיכנס למלכות מפני שחטאינו נסלחו. זו בסך הכול תפיסה אנושית. הסליחה על חטאינו פירושה שהוא לא רואה אותנו עוד כחוטאים, אבל זה לא אומר שאנחנו חופשיים מחטא. ובמיוחד, זה לא אומר שאנחנו טהורים, או שאנחנו כבר לא חוטאים או מתנגדים לאלוהים. בנוגע לשאלה מי יכול להיכנס למלכות, ישוע אדוננו ציין בבירור: 'לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי "אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי" יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רַבִּים יֺאמְרוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא: "אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הֲלֹא בְּשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ וּבְשִׁמְךָ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךָ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֹת רַבּוֹת". אָז אוֹדִיעַ לָהֶם: "מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם, סוּרוּ מִמֶּנִּי עוֹשֵׂי רֶשַׁע"' (מתי ז' 21-23). האנשים שהתנבאו וגירשו שדים בשם אדוננו, חטאיהם נסלחו גם כן, נכון? אז למה אדוננו אמר שהוא מעולם לא הכיר אותם, וגינה אותם כעושי רשע? המילים האלה מראות שכל מי שחי בחטא, אפילו אם הוא משרת בשם אדוננו, יגונה בסופו של דבר, ואינו ראוי למלכות האל." ואז האח ג'ואו הקריא כמה מדברי האל הכול יכול בתשובה לשאלתי: "חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושאלוהים לא הפך למושלמים – האם תוכל להיות תואם לרצונו של אלוהים? אתה, שעדיין יש לך את זהותך הישנה – נכון שישוע הושיע אותך, ושאינך נחשב עוד לחוטא בזכות ישועתו של אלוהים, אך זה לא מוכיח שאין בך חטא וטומאה. איך ייתכן שתהיה קדוש אם לא השתנית? בתוכך אתה רדוף טומאה, אנוכי ונבזי, אבל אתה בכל זאת מבקשים לרדת יחד עם ישוע – אין לך סיכוי! החמצת שלב באמונתך באלוהים: רק נגאלת, אך לא השתנית. כדי שתהיה תואם לרצונו של אלוהים, על אלוהים לעשות בך באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור. אם רק נגאלת, לא תהיה מסוגל להשיג קדושה. כך, לא תהיה זכאי לקחת חלק בברכותיו הטובות של אלוהים. זאת מכיוון שהחמצת שלב בעבודתו של אלוהים לניהול האדם – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. הנך חוטא שזה עתה נגאל ולפיכך אינך מסוגל לרשת ישירות את הירושה של אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בנוגע לתארים וזהות). "אף על פי שישוע בא אל קרב בני האדם ועשה עבודה רבה, הוא רק השלים את העבודה של גאולת האנושות כולה ושימש כקורבן החטאת של האדם; הוא לא נפטר מכל צביונו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להיפטר לחלוטין מטבעו של האדם, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שחטאיו של האדם נמחלו לו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט. העבודה הזו הביאה את האדם לממלכה נעלה יותר. כל מי שמתמסר לריבונותו של האל, ייהנו מאמת נעלה יותר ויקבלו ברכות רבות יותר. הם יחיו באור באמת ובתמים, והם יזכו באמת, בדרך ובחיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה). "לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן, ולאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, כבר התקבע באדם טבע שמתנגד לאלוהים. לפיכך כשהאדם נגאל, אין זו אלא גאולה שבה האדם נקנה במחיר גבוה, אך האופי הרעיל שבתוכו לא הוסר. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי בטרם ייעשה ראוי לשרת את אלוהים. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסורים, האדם יכיר באופן מלא את התמצית המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של אלוהים. כל העבודה שנעשית כיום נועדה לכך שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות משפט וייסורים של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, זהו שלב של כיבוש, כמו גם השלב השני בעבודת הישועה" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)). ואחרי זה הוא שיתף: "כמאמינים ותיקים, לכולנו ברור דבר אחד. אחרי שמשיגים את האמונה, כשאנחנו חוטאים, חטאינו ייסלחו אם נתוודה ונכה על חטא בפני אדוננו. אבל חייבים להודות שאנחנו לא מצליחים להפסיק לשקר ולחטוא כל הזמן. אנחנו כלואים במעגל קסמים של חטא ביום ווידוי בלילה."

מארח: נכון מאוד. למעשה, כל המאמינים באדוננו חיים במצב הזה.

גו וונקינג: "כיוון שאדוננו ביצע רק את עבודת הגאולה, אך לא את עבודת השיפוט והטיהור של אחרית הימים. חטאינו נסלחו, אך האופי שלנו עדיין חוטא. האופי והטבע השטניים שלנו לא נפתרו, והם טבועים בנו עמוק יותר מאשר החטאים עצמם. הם שורש החטאים שלנו וההתנגדות שלנו לאלוהים." האח ג'ואו גם נתן כמה דוגמאות, ואמר שאנחנו יהירים, ערמומיים ורשעים, שאנחנו חיים לפי הטבע השטני הזה, ולכן אנחנו תמיד משקרים ומרמים, מפארים את עצמנו ואוהבים להתרברב. אנחנו נלחמים להשיג מוניטין ורווח, אנחנו קנאים וחדורי שנאה. כשאנחנו עומדים בפני אסון או כשיש לנו בעיות בבית, אנחנו טועים בהבנת אלוהים ומאשימים אותו, אפילו מתכחשים אליו ובוגדים בו. במיוחד כשעבודת האל לא עולה בקנה אחד עם התפיסות שלנו, אנחנו מתנגדים לו ומגנים אותו ברצון. עכשיו ישוע אדוננו חזר כבשר ודם, ביטא אמיתות ומבצע את עבודת השיפוט של אחרית הימים, ומאמינים ותיקים רבים מגבילים אותו על סמך התפיסות שלהם ואומרים שהוא לא יבטא מילים חדשות מחוץ לכתבי הקודש או יבוא לעבוד כבשר ודם. אין להם שום עניין בחיפוש או בציות לעבודת האל, אין בהם שום יראת אל. במקום זאת, הם רק מתנגדים ומגנים את עבודת האל, יוצאים נגד אלוהים בעקשנות וביהירות. אלוהים קדוש, אז איך הוא יכניס למלכותו את אלה שמתנגדים לו, ששייכים לשטן? לכן, לאור צורכי האנושות, אלוהים מבצע שלב של עבודה כדי לפטור אותנו מחטא, על בסיס עבודת הגאולה של ישוע אדוננו, הוא מבטא אמיתות כדי לשפוט ולטהר את טבענו המושחת. בעידן המלכות, האל הכול יכול מבטא את כל האמיתות שמטהרות ומושיעות את האדם, והוא חשף את כל התעלומות של תוכנית הניהול שלו, כגון מטרות תוכנית הניהול, המהות של שלושת שלבי העבודה שלו, תעלומות ההתגלמות כבשר ודם, האמת לגבי כתבי הקודש והייעוד העתידי של בני האדם. הוא גם חשף את האמת על השחיתות של האנושות ואת שורש הנטייה שלנו לחטא ולהתנגדות לאלוהים, והראה לנו דרך לשנות את טבענו ולהכות על חטא באמת ובתמים. זה מגשים את נבואת ישוע אדוננו: "עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת" (יוחנן ט"ז 12-13). האל הכול יכול ביטא את האמיתות האלה כדי לפתור את אופיינו החוטא. כל מי שמקבל את השיפוט של דבריו יכול להיטהר, אלוהים יגן עליו מהאסונות, והוא ייכנס אל מלכותו.

מארח: האם השיתוף של ג'ואו ענה לך על השאלה?

גו וונקינג: אחרי ששמעתי אותו עד הסוף, הבנתי את העניין הרבה יותר טוב. בעידן החסד, ישוע אדוננו ביצע רק את עבודת הגאולה, וגאל את האנושות מחטא. עידן המלכות הוא הזמן שבו האל הכול יכול מבטא אמיתות לעבודת השיפוט שלו, וזה מה שיפתור את אופיינו החוטא, יושיע אותנו לגמרי מהחטא ויטהר אותנו. חשבתי איך עדיין נשלטתי על ידי חטא, למרות כל שנותיי כמאמין. במיוחד בשנים האחרונות, הפכתי למושחת יותר, באותה דרגה כמו כופר. צפיתי בטלוויזיה ובסרטים, ושיחקתי מה-ג'ונג. התבטלתי, כלוא בחיי חטא. הבנתי שבאמת לא הייתי ראוי להיכנס למלכות האל.

מארח: החיבור של זה למצב שלך בוודאי היה מטלטל ומעורר מחשבה.

גו וונקינג: בדיוק. כשאני חושב על זה עכשיו, הימים ההם של חיים בחטא הכאיבו לי מאוד, ולא ידעתי איך להימלט ממנו. סוף כל סוף הבנתי שעליי לקבל את עבודת השיפוט של האל באחרית הימים כדי להשתחרר מכבלי החטא, להיטהר ולהיוושע לגמרי. חשבתי שדברי האל הכול יכול חושפים בבירור את שורש מעגל הקסמים של החטא והווידוי ומראים לנו את המהות של עבודת האל, מגלים את הנתיב להיטהרות ולכניסה למלכות. רק אלוהים מסוגל להסביר את עבודתו כל כך בבירור, ורק אלוהים יכול להושיע את האנושות מחטא. בנקודה זו הרגשתי בטוח יותר שדברי האל הכול יכול הם האמת, וקולו של אלוהים. בימים שלאחר מכן בלעתי בשקיקה את דברי האל מדי יום, ובמהרה השתכנעתי לגמרי שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר.

מארח: בטח התרגשת מאוד לקבל סוף כל סוף את פני אדוננו.

גו וונקינג: באמת התרגשתי. אבל במקביל הייתי מלא חרטה. אפילו בחלומות הפרועים ביותר לא דמיינתי שהאל הכול יכול שגיניתי והתנגדתי אליו כל השנים הוא למעשה ישוע אדוננו שאליו ייחלתי, ושהספר "הדבר מופיע בבשר" שגיניתי היה דברי האל. שנאתי את עצמי על כך שהייתי שוטה ועיוור כל כך, ושלקח לי כל כך הרבה זמן לראות את האור. החזקתי את "הדבר מופיע בבשר" בידיי ובכיתי.

מארח: אף פעם לא דמיינת שתקבל את פני אדוננו באופן הזה, נכון?

גו וונקינג: כן, זו הייתה הפתעה מוחלטת עבורי. ממש שנאתי את עצמי על שהאמנתי באלוהים בלי להכיר אותו, על שהייתי יהיר ומרדני, שהגבלתי אותו בגלל התפיסות שלי, ושלא האמנתי שאלוהים יחזור כדי לעבוד כבשר ודם. מה שעוד יותר גרוע, השתמשתי בחומרי כפירה כדי להוליך שולל אחים ואחיות, במטרה למנוע מהם לחקור את עבודת האל באחרית הימים. על סמך הדברים שעשיתי, באמת הייתי ראוי לקללת האל. אך הוא ריחם עליי, ובמקום להתייחס אליי כפי שהגיע לי בגלל העברות שלי, הוא התיר לי לשמוע את קולו ולהשיג את ישועתו באחרית הימים. האהבה שלו היא באמת אדירה!

לאחר מכן, התחלתי להשתתף במפגשים סדירים עם אותם אחים ואחיות. כולם שרו המנונים והיללו את אלוהים ביחד, ושיתפו על דברי האל. חיי הכנסייה האלה איפשרו לי לגלות מחדש את האושר שהעבודה של רוח הקודש מביאה, ולהשיג את השלווה שמגיעה עם נוכחותו של אדוננו. אני זוכר שפעם הקשבתי להקראה של קטע מדברי האל, שריגש אותי מאוד: "הפעם, אלוהים מגיע לעשות עבודה לא בגוף רוחני אלא בגוף פשוט לגמרי. יתרה מכך, לא רק שזה גופו של אלוהים בהתגלמותו השנייה, זהו גם הגוף שבו אלוהים חוזר אל הבשר והדם. זהו גוף בשר ודם פשוט לגמרי. לא ניתן לראות שום דבר שמבדיל בינו לבין בני אדם אחרים, אבל ניתן לזכות ממנו באמיתות שלא נשמעו מעולם. גוף הבשר חסר החשיבות הזה מגלם את כל דברי האמת של אלוהים, מקבל עליו את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ומבטא את כלל צביונו של אלוהים על מנת שהאדם יבין אותו. האם אינך משתוקק לראות את אלוהים שבשמיים? האם אינך משתוקק להבין את אלוהים שבשמיים? האם אינך משתוקק לראות את יעדה הסופי של האנושות? הוא יגלה לך את כל הסודות האלה – סודות שאיש לא היה מסוגל לגלות לך, והוא גם יספר לך את האמיתות שאינך מבין. הוא השער שלך למלכות והמדריך שלך לעידן החדש. בשר ודם פשוטים כאלה טומנים בחובם תעלומות רבות בלתי נתפסות. ייתכן שמעשיו לא יהיו מובנים לך כלל, אבל די במטרה הכוללת של עבודתו כדי לאפשר לך לראות שבניגוד למה שבני האדם מאמינים, הוא איננו גוף בשר פשוט. זאת משום שהוא מייצג את כוונות האל ואת הדאגה שהאל מפגין כלפי האנושות באחרית הימים. למרות שאינך יכול לשמוע את דבריו שנדמה שמזעזעים את השמיים ואת הארץ, למרות שאינך יכול לראות את עיניו הבוערות כלהבות ולמרות שאינך יכול לקבל את המשמעת של מוט הברזל שלו, בכל זאת אתה יכול לשמוע בדבריו שאלוהים זועם ולדעת שאלוהים מגלה רחמים כלפי האנושות. אתם יכולים לראות את הצביון הצודק של אלוהים ואת חוכמתו ויתרה מכך, אתם יכולים להבין את דאגתו לאנושות כולה. עבודתו של אלוהים באחרית הימים נועדה לאפשר לאדם לראות את אלוהים שבשמיים חי בקרב בני אדם על פני האדמה ולאפשר לאדם להכיר את אלוהים, להתמסר לו, לירוא אותו ולאהוב אותו. זו הסיבה לכך שהוא שב והתגלם כבשר ודם בשנית. אף שמה שהאדם רואה כיום הוא אל שדומה לאדם, אל עם אף ושתי עיניים, אל שאיננו יוצא דופן, בסופו של דבר, אלוהים יוכיח לכם שאם האדם הזה לא היה קיים, השמיים והארץ היו עוברים שינוי עצום. אם האדם הזה לא היה קיים, השמיים היו מתקדרים, הארץ הייתה שוקעת בתוהו ובוהו והאנושות כולה הייתה מוכית רעב ומגיפות. הוא יראה לכם שאם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לא היה בא כדי להושיע אתכם באחרית הימים, אלוהים היה משמיד את האנושות כולה בגיהינום זה מכבר. אם הבשר והדם האלה לא היו קיימים, הייתם חוטאים גדולים וגוויות לנצח נצחים. עליכם לדעת שאם הבשר והדם האלה לא היו קיימים, האנושות כולה הייתה ניצבת בפני אסון בלתי נמנע ולא הייתה מצליחה להתחמק מהעונש החמור יותר שאלוהים ימיט על האנושות באחרית הימים. אם הבשר ודם הפשוטים האלה לא היו נולדים, הייתם כולכם במצב שבו הייתם מתחננים לחיים בלי יכולת לחיות ומתפללים למוות בלי יכולת למות. אם הבשר ודם האלה לא היו קיימים, לא הייתם יכולים לזכות כיום באמת ולהתייצב בפני כס המלכות של אלוהים, אלא אלוהים היה מעניש אתכם על חטאיכם החמורים. הידעתם שאלמלא חזר אלוהים כבשר ודם, לאיש לא היה סיכוי לישועה ושאלמלא באו הבשר והדם האלה, אלוהים היה מסיים את העידן הישן כבר מזמן? מכיוון שכך, האם אתם עדיין יכולים לדחות את התגלמותו השנייה של אלוהים? בהתחשב בכך שביכולתכם לזכות בטובות כה רבות מהאדם הפשוט הזה, למה שלא תקבלו אותו בשמחה?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הידעתם? אלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם). אני זוכר את החלק הזה: "אם הבשר ודם הפשוטים האלה לא היו נולדים, הייתם כולכם במצב שבו הייתם מתחננים לחיים בלי יכולת לחיות ומתפללים למוות בלי יכולת למות. אם הבשר ודם האלה לא היו קיימים, לא הייתם יכולים לזכות כיום באמת ולהתייצב בפני כס המלכות של אלוהים, אלא אלוהים היה מעניש אתכם על חטאיכם החמורים." זה מאוד ריגש אותי, כששמעתי את זה. חשבתי על הימים שבהם אדוננו לא היה איתי. הייתה תחושה שהכנסייה שוממת, והאמונה של האחים והאחיות נחלשה. לאף אחד לא הייתה השראה בדרשות, והיו קנאה וסכסוכים פנימיים. כולם חיו בחטא ולא יכלו להימלט, כמו מתים חיים. דברי האל הכול יכול החזירו אותי לחיים והחזירו לי את האושר של נוכחות אלוהים לצידי. השגתי גם מעט הבנה בסיסית של עבודת האל. אם אלוהים לא היה מתגלם כבשר ודם, מדבר וחושף את תעלומות כתבי הקודש והתגלמויותיו כבשר ודם, אני בטוח שעדיין הייתי נצמד בעקשנות לתפיסות שלי. מי יודע כמה מעשי רשע הייתי מבצע נגד אלוהים. התגלמות האל כבשר ודם הייתה כל כך יקרת ערך עבורנו!

מארח: כן. בטח היו לך רגשות מורכבים.

גו וונקינג: נכון. כבר שנים לפני כן שמעתי על חזרתו של אלוהים והעבודה החדשה שהוא מבצע, אבל הייתי כל כך עיקש בתפיסות שלי, סירבתי לחפש ולחקור. בחמש השנים האלה, כל כך הרבה אחים ואחיות שיתפו ודחקו בי לחקור את העניין, אבל דבריהם נפלו על אוזן ערלה. לא רק שסירבתי לחפש ולחקור, גם התנגדתי וגיניתי את זה. בנוסף, הטעיתי אחרים ועמדתי בדרכם, אז הם איבדו את ההזדמנות שלהם לקבל את פני אדוננו. האם בכלל נחשבתי אדם מאמין? לא התנגדתי לאלוהים בדיוק כמו הפרושים, מסמרתי אותו שוב לצלב? בשנותיי כמאמין נהניתי מכל כך הרבה מחסד האל, אך כשאדוננו חזר, לא הכרתי אותו. אפילו נלחמתי בו בטירוף במשך חמש שנים שלמות. במשך חמש שנים עשיתי דברים כמעט בלתי נסלחים. אני מרדן הרבה יותר מדי.

מארח: כשאתה מבין אילו עוולות עשית, זה כואב מאוד.

גו וונקינג: כשחשבתי על אינספור החטאים שלי, וראיתי את הרחמים והסובלנות של אלוהים, הרגשתי כאילו אין לי איפה להסתתר, שלא אוכל להתייצב מול אלוהים. אחזתי בחוזקה בספר של דברי האל, כרעתי ברך והתפללתי בדמעות. אמרתי: "האל הכול יכול! אף פעם לא היכית אותי, אף על פי שהייתי מרדני ומתריס כל כך. נתת לי הזדמנות להכות על חטא. אני לא יודע איך לגמול לך על רחמיך. האל הכול יכול, אני לא מבקש דבר, רק להשתמש בשארית חיי כדי לגמול לך על אהבתך, לעשות ככל שביכולתי כדי להביא את האנשים שמנעתי ממך, שעדיין לא באו בפניך, ולהחזירם לביתך כדי להביא לך מעט נחמה." אפילו עכשיו, בכל פעם שאני חושב על כל המקרים שבהם נלחמתי באלוהים, זה כמו סכין בלב. המילים האלה השפיעו עליי מאוד: "יש אנשים שקוראים את כתבי הקודש בכנסיות גדולות ומדקלמים אותם כל היום, אך אף אחד מהם לא מבין את תכליתה של עבודתו של אלוהים. אף אחד מהם לא מסוגל להכיר את אלוהים. יתרה מזאת, אף אחד מהם לא תואם את כוונותיו של אלוהים. הם כולם בני אדם חסרי תועלת ונתעבים, שכל אחד מהם מתייהר לרצות לחנך את אלוהים. על אף שהם מנופפים בשמו של אלוהים, הם מתנגדים אליו בכוונה תחילה. על אף שהם מתקראים מאמינים באלוהים, הם בני האדם שאוכלים את בשרו של האדם ושותים את דמו. בני אדם כאלה הם שטנים שטורפים את נשמתו של האדם, שדים ראשיים שמפריעים בכוונה לבני האדם שמנסים לעלות על דרך הישר, ואבני נגף שמכשילות בדרכם את בני האדם שמחפשים את אלוהים. על אף שבשרם 'איתן', כיצד יוכלו חסידיהם לדעת שהם צוררי משיח שמובילים את האדם בדרכים המנוגדות לאלוהים? כיצד הם יוכלו לדעת שהם שטנים חיים שמחפשים במיוחד נשמות לטרוף?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים). דברי האל מתארים אותי באופן מושלם. הנחיתי אחים ואחיות ללכת בעקבות כתבים ודוקטרינה, ללכת בעקבות תפיסות, לא ללכת בעקבות אלוהים. היללתי את כתבי הקודש בזמן שהתנגדתי לעבודת האל באחרית הימים. אחים ואחיות שהטעיתי דבקו בצורה לא רציונלית בפשט של כתבי הקודש ולא העזו לקבל את עבודת האל באחרית הימים. זה היה נזק שנגרם להם, אסון שאני המטתי. הפרושים נצמדו לכתביהם ומסמרו את אדוננו לצלב, וביצעו בכך חטא אכזרי. ואני נצמדתי לכתבי הקודש, גיניתי את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, ביסודו של דבר, צלבתי את אלוהים שוב. שיחקתי תפקיד של פרושי מודרני. אפילו אם הייתי מת אלף מיתות, לא הייתי יכול לכפר על חטאיי.

מארח: זה ירדוף אותך לנצח.

גו וונקינג: כן. כל מה שאני רוצה עכשיו זה לעשות כמיטב יכולתי לחפש את האמת, למלא את חובתי ולשתף את הבשורה כדי להחזיר את חובי לאלוהים.