96. הרהורים על אי סילוקה של מנהיגת שקר לאלתר
באוגוסט 2021 נבחרתי לשמש כדיקון השקיה. באותו הזמן, עסקתי גם בהשקיית מצטרפים חדשים וגם בהפצת הבשורה. בגלל שלא הייתי מנוסה בעבודת הבשורה, לא השגתי בה תוצאות טובות. יום אחד, המנהיג חיבר ביני לבין האחות ג'אנין כדי שתנתח את עבודת הבשורה שלי. האחות ג'אנין הבינה מהר מאוד מהן הבעיות שכולם חוו בעבודת הבשורה, כינסה את האחים והאחיות כדי לשתף ולסקור זאת, ואז חלקה מספר חוויות מוצלחות וגישות נכונות. בהדרגה, כולם נעשו נלהבים יותר בעבודת הבשורה שלהם ולמדו לשלוט בחלק מעקרונות העבודה. עד מהרה, יותר מ-20 איש בכפר שלנו קיבלו עליהם את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, ויותר ויותר אנשים קיבלו זאת גם במקומות אחרים. עד מהרה, הקמנו כנסייה חדשה. חשבתי, ג'אנין מאמינה כבר זמן רב, איכותה טובה מאוד, והיא מוכשרת בעבודתה. מאז שהיא הגיעה, עבודת הבשורה קיבלה תנופה. הערצתי אותה מאוד. הרגשתי שהיא עובדת מוכשרת ושהיא חותרת אל האמת. גם אני הותרתי בה רושם חיובי. היא אמרה שאני אחראית ושאני נושאת בנטל, וגם אמרה בנוכחותם של אחרים שאיכותי טובה ושאני מוכשרת. מאוד הופתעתי לשמוע אותה אומרת זאת. הסתבר שהיא מעריכה אותי מאוד, ונראה היה שאני חשובה לה מאוד. זה שימח אותי מאוד. מאוחר יותר, נבחרתי לשמש כמנהיגה, וג'אנין עדיין הייתה השותפה שלי בחובתי.
ביוני 2022, נעשיתי מטיפה, ג'אנין נבחרה להיות מנהיגה, ואני עברתי לפקח על עבודתה. אבל עבודת הבשורה של ג'אנין לא השתפרה, ולא ידעתי את הסיבה לכך. היא לא התמקדה בטיפוח מצטרפים חדשים, לא ארגנה כינוסים עם עובדי הבשורה, ולא שיתפה או פתרה מצבים או קשיים בהם אחרים נתקלו. כשראיתי את הבעיות הללו, דאגתי מאוד, ושלחתי לה הודעה ובה שאלתי על עבודתה, ולמרות שהיא קראה אותה, היא לא הגיבה. חשבתי, "את מנהיגה, למה את מגלה כזה חוסר אחריות בעבודת הכנסייה?" כעסתי מאוד. רציתי מאוד לגזום אותה ולחשוף את בעיותיה, אבל חשבתי על השיתוף הפעולה המוצלח שהיה לנו בעבר, על הרושם החיובי שהותרתי בה, ועל איך שהיא אמרה שאני מנהיגה מוצלחת. אם אגזום אותה, האם ייעלם הרושם החיובי שהותרתי בה? חשתי שהדבר הכי טוב יהיה לא לומר דבר כדי להגן על החברות בינינו. ובעקבות כך, לא פציתי פה. רק שלחתי לה את רשימת תחומי האחריות של המנהיגים והעובדים כדי שתקרא, והזכרתי לה לגבי היקף תחומי האחריות שלה ולגבי העבודה שעליה לעשות, כדי לחזק אצלה את הרצון לשאת בנטל. הרגשתי שהבהרתי לה את הדברים, שעכשיו היא תדע מה לעשות, ושעבודת הבשורה שלה תשתפר בהדרגה. אבל לאחר זמן מה, עבודתה עדיין לא הניבה תוצאות. זה הרגיז אותי מאוד. היא לא התנהגה כך בעבר, אז למה היא מתנהגת כך כעת? רציתי מאוד לגזום אותה, לומר לה שהיא מגלה חוסר אחריות בחובתה ושהיא לא מבצעת עבודה אמיתית, כדי שהיא תתקן את הגישה שלה כלפי חובתה, ומהר. אבל אז חשבתי, "היא תמיד ראתה בי מנהיגה טובה, והיא דיברה לעיתים קרובות על הנטל שאני נושאת למען עבודת הכנסייה, ועד כמה שאני סבלנית ומלאת חמלה. אם אחשוף את בעייתה, ייעלם הרושם החיובי שהותרתי בה." בעקבות המחשבה הזו, אמרתי לה רק כמה מילים מנחמות ועודדתי אותה לפנות יותר זמן לכינוסים ולהתעדכן בעבודת הכנסייה. כשג'אנין שמעה זאת, היא אמרה שעליה לתקן את הגישה שלה כלפי חובתה והביעה את רצונה לעשות זאת היטב בעתיד. זה שימח אותי מאוד וחשבתי, "הפעם אין ספק שג'אנין תבצע את חובתה כהלכה. אם היא תנהיג את עובדי הבשורה, התוצאות שלהם לבטח ישתפרו." זמן קצר לאחר מכן, אחותי בשותפות אמרה לי, "כמנהיגה, ג'אנין לא מתעדכנת בעבודה הדרושה ולא מטפחת אנשים. היא מנהיגה בשם בלבד והיא לא מבצעת עבודה אמיתית. היא מנהיגת שקר. אני מציעה שהיא תפוטר ושמנהיגה אחרת תיבחר במקומה. כך, עבודת הכנסייה תוכל להשתפר." אחות אחרת ציינה בפניי שהעובדה שג'אנין לא מבצעת עבודה אמיתית כבר מעכבת את עבודת הכנסייה, ושצריך לפטר אותה בקרוב. אבל עדיין חשבתי שג'אנין מוכשרת ושאיכותה טובה, שהיא רק עוברת תקופה קשה בגלל שבני משפחתה רודפים אותה, ושאם מצבה ישתנה, עבודת הבשורה תשתפר. אז החלטתי שלא לפטר אותה בינתיים. מאוחר יותר, עבודתה של ג'אנין המשיכה להידרדר והמשיכו להגיע אליי דיווחים שלא חל אצלה כל שינוי. היא מדברת מילים יפות, אבל לא עושה דבר. דיווחי האחים והאחיות העציבו אותי מאוד והרגשתי שאני לא מצליחה להבין אותה. התפללתי לאל, וביקשתי ממנו שינחה אותי ללמוד להבחין.
מאוחר יותר, קראתי את הקטע הבא מדברי האל: "כיצד יש לשפוט אם מנהיג ממלא את תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים, או אם הוא מנהיג שקר? ברמה הבסיסית ביותר, יש לבחון אם הוא מסוגל לבצע עבודה אמיתית, ואם יש לו את האיכות הנדרשת. לאחר מכן, יש לבחון אם יש לו את העול כדי לבצע את העבודה הזו היטב. התעלמו מכך שדבריו נשמעים טוב, ממידת הבנתו הרבה, לכאורה, את הדוקטרינות, ואל תתייחסו לכישרונו ולכישוריו בטיפול בעניינים חיצוניים – כל אלה אינם חשובים. הדבר המכריע ביותר הוא אם הוא מסוגל לבצע כראוי את פריטי העבודה הבסיסיים ביותר של הכנסייה, אם הוא יכול לפתור בעיות באמצעות האמת, ואם הוא יכול להוביל אנשים אל מציאות-האמת. זוהי העבודה הבסיסית והמהותית ביותר. אם הוא לא מסוגל לבצע את פריטי העבודה האמיתית הללו, אזי לא משנה כמה טובה איכותו, כמה הוא מוכשר, או כמה הוא יכול לסבול קשיים ולשלם מחיר, הוא עדיין מנהיג שקר. יש האומרים: 'אל תתייחסו לכך שהוא לא מבצע עבודה אמיתית כעת. יש לו איכות טובה והוא מוכשר. אם הוא יתאמן זמן מה, הוא בוודאי יוכל לבצע עבודה אמיתית. חוץ מזה, הוא לא עשה שום דבר רע, הוא לא עשה מעשי רוע ולא גרם לשיבושים או להפרעות – איך אתם יכולים לומר שהוא מנהיג שקר?' כיצד ניתן להסביר זאת? אין זה משנה כמה אתה מוכשר, מהי רמת איכותך והשכלתך, כמה סיסמאות אתה יכול להשמיע, או בכמה מילים ודוקטרינות אתה שולט; אין זה משנה כמה אתה עסוק או מותש במהלך יום, כמה רחוק נסעת, בכמה כנסיות ביקרת, או כמה סיכונים לקחת וכמה סבל סבלת – כל אלה אינם חשובים. מה שחשוב הוא אם אתה מבצע את עבודתך על סמך סידורי העבודה, ואם אתה מיישם את הסידורים הללו בדייקנות; אם במהלך כהונתך כמנהיג אתה משתתף בכל עבודה ספציפית שאתה אחראי עליה, וכמה בעיות אמיתיות פתרת בפועל; כמה אנשים הגיעו להבנת עקרונות-האמת בזכות הנהגתך והדרכתך, ובאיזו מידה התקדמה והתפתחה עבודת הכנסייה – מה שחשוב הוא אם השגת את התוצאות הללו. ללא קשר לעבודה הספציפית שבה אתה מעורב, מה שחשוב הוא אם אתה עוקב אחר העבודה ומכוון אותה בעקביות, במקום להתנשא ולחלק פקודות. מלבד זאת, חשוב גם אם יש לך היווכחות בחיים בעת ביצוע חובתך, אם אתה יכול לטפל בעניינים על פי עקרונות, אם יש לך עדות על יישום האמת בפועל, ואם אתה יכול לטפל בבעיות האמיתיות שאיתן מתמודדים אנשיו הנבחרים של האל ולפתור אותן. אלה ודברים דומים אחרים הם כולם קריטריונים להערכה אם מנהיג או עובד מילא את תחומי אחריותו" (הדבר, כרך חמישי: תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים, תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים (9)). דברי האל גרמו לי להבין שאיני יכולה לשפוט באם מנהיג או מנהיגה הם בעלי יכולת או מנהיגי שקר רק באמצעות הקשבה למילותיהם היפות, או באמצעות בחינה של איכותם, יכולותיהם, או של מספר ההתנהגויות הטובות שלהם. הדברים העיקריים שיש לבדוק הם האם הם מבצעים עבודה אמיתית, האם הם מגלים אחריות, והאם הם מסוגלים למלא את חובתו של מנהיג. לג'אנין הייתה איכות והיא הייתה עובדת מוכשרת, אבל היא רק אמרה מילים יפות מבלי לפעול או לבצע עבודה אמיתית. היא לא ביצעה את העבודה שמנהיגה צריכה לבצע. לא נראה היה שהיא עושה משהו רע או מרושע, אבל כמנהיגה, היא רק שלחה מסרים ודקלמה סיסמאות. היא לא בחנה את עבודת הכנסייה או התעדכנה בה. היא לא טיפחה מצטרפים חדשים שרק החלו לבצע את חובותיהם. כשאחרים נתקלו בקשיים ובבעיות בעבודת הבשורה, היא לא שיתפה כדי לעזור בפתרונם, ולעיתים קרובות היא הזניחה את חובתה. במהלך התקופה הזאת, הזהרתי אותה פעמים רבות שעליה לתקן את גישתה כלפי חובתה, ולמרות שהיא הסכימה להשתנות, לא חל כל שינוי בהתנהגותה. עבודת הבשורה נעצרה ופרויקטים אחרים לא הניבו תוצאות. היא לא הרהרה בעצמה, אלא רק סיפקה תירוצים לאחים ולאחיות. מגישתה כלפי חובתה ומההתנהגויות השונות שלה היה ברור שהיא מנהיגת שקר שלא מבצעת עבודה אמיתית, כפי שחשף האל, ושהיה צריך לפטרה כבר מזמן. אבל אני לא ראיתי דברים או הבחנתי באנשים לפי דברי האל. ראיתי רק את השכל של ג'אנין, את האיכות שלה, ואת היכולות שלה. הרגשתי שהיא מסוגלת לעבוד, אבל לא בדקתי אם היא מבצעת עבודה אמיתית או אילו תוצאות היא מניבה. המשכתי לתלות בה תקוות. קיוויתי שהיא תעניק תנופה לעבודת הכנסייה כמו פעם, אז המשכתי לתת לה הזדמנויות. הייתי שוטה כה בורה! אחותי בשותפות דיווחה לי על מצבה של ג'אנין והציעה שנפטר אותה, אבל אני דבקתי בהשקפותיי, רציתי לתת לה הזדמנות ולהמשיך לתמוך בה, אז לא פיטרתי אותה מיד, ובכך השפעתי לרעה על עבודת הכנסייה. ראיתי שלא פיקחתי היטב במסגרת חובתי ובכך השפעתי על עבודת הכנסייה. האם זו לא הייתה גם התנהגות של מנהיגת שקר? התפללתי לאל, וביקשתי ממנו שינחה אותי לזהות את שחיתותי.
יום אחד, קראתי את דברי האל הללו: "כשמנהיג כנסייה רואה אחים או אחיות ממלאים את חובותיהם כלאחר יד, הוא עלול לא לגעור בהם, למרות שעליו לעשות זאת. כשהוא רואה בבירור שהאינטרסים של בית האל נפגעים, הוא לא מטריח את עצמו בעניין או עורך בירור כלשהו, ואינו גורם ולו לפגיעה הקלה ביותר באחרים. למעשה, הוא לא באמת מפגין התחשבות בחולשותיהם של אנשים; במקום זאת, הכוונה והמטרה שלו היא לכבוש לבבות של אנשים. הוא מודע לחלוטין לכך: 'כל עוד אני עושה זאת ולא גורם פגיעה לאף אחד, הם יחשבו שאני מנהיג טוב. תהיה להם דעה טובה עליי והם יעריכו אותי מאוד הם יקבלו אותי ויאהבו אותי'. לא אכפת לו כמה נזק נגרם לאינטרסים של בית האל, או כמה גדולים ההפסדים שנגרמים להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל, או כמה רבה ההפרעה לחיי הכנסייה שלו, הוא פשוט מתמיד בפילוסופיה השטנית שלו ואינו פוגע באף אחד. לעולם אין שום תוכחה עצמית בליבו. כשהוא רואה מישהו גורם להפרעות ולשיבושים, הוא עשוי לכל היותר לדבר איתו על זה בכמה מילים, להפחית בערכו של העניין, ואז לגמור עם הנושא. הוא לא ישתף על האמת, או יצביע לאותו אדם על מהותה של הבעיה, ועוד יותר מכך הוא לא ינתח את מצבו של האדם, ולעולם לא ישתף בכוונות האל. מנהיג שקר לעולם אינו חושף או מנתח את השגיאות שאנשים עושים לעתים קרובות, או את הצביונות המושחתים שאנשים חושפים לעתים קרובות. הוא לא פותר שום בעיה אמיתית, אלא תמיד נענה למִנהגים השגויים של אנשים ולגילויי השחיתות שלהם, ולא משנה כמה אנשים שליליים או חלשים, הוא לא לוקח את זה ברצינות. הוא רק מטיף כמה מילים ודוקטרינות ואומר כמה דברי תוכחה כדי להתמודד עם המצב כלאחר יד, בניסיון לשמור על הרמוניה. כתוצאה מכך, אנשיו הנבחרים של האל אינם יודעים כיצד להרהר לגבי עצמם ולהכיר את עצמם, אין פתרון לצביונות המושחתים שהם חושפים, והם חיים בין מילים ודוקטרינות, מושגים ודמיונות, ללא כל היווכחות בחיים. הם אפילו מאמינים בליבם: 'למנהיג שלנו יש אפילו יותר הבנה לגבי החולשות שלנו מאשר לאל. שיעור קומתנו נמוך מכדי לעמוד בדרישות האל. עלינו רק למלא אחר דרישות המנהיג שלנו; על ידי התמסרות למנהיג שלנו, אנו מתמסרים לאל. אם יבוא יום בו העליון ידיח את מנהיגנו, אנו נשמיע את קולנו; כדי לשמור על המנהיג שלנו ולמנוע את הדחתו, ננהל משא ומתן עם העליון ונאלץ אותו להסכים לדרישותינו. כך נעשה צדק עם מנהיגנו'. כשיש לאנשים מחשבות כאלה בליבם, כשהם ביססו מערכת יחסים כזו עם מנהיגם, וסוג כזה של תלות, קנאה והערצה התעורר בליבם כלפי מנהיגם, הם הופכים לבעלי אמונה גדולה יותר ויותר במנהיג הזה, ותמיד רוצים להקשיב לדבריו, במקום לחפש את האמת בדברי האל. מנהיג כזה כמעט ותפס את מקומו של האל בלבבות האנשים. אם מנהיג מוכן לשמור על מערכת יחסים כזו עם אנשיו הנבחרים של האל, אם הוא שואב תחושת הנאה מכך בליבו, ומאמין שאנשיו הנבחרים של האל צריכים להתייחס אליו כך, אזי אין הבדל בין מנהיג זה לבין פאולוס, הוא כבר הניח את רגלו בנתיב של צורר המשיח, ואנשיו הנבחרים של האל כבר הוטעו על ידי צורר המשיח הזה, והם חסרי אבחנה לחלוטין" (הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט ראשון: הם מנסים לכבוש את לבבותיהם של אנשים). דברי האל חשפו את כוונותיי הבזויות בביצוע חובתי. ראיתי שג'אנין לא עשתה עבודה אמיתית, אבל לא חשפתי או ניתחתי את הבעיה שלה, ולא פיטרתי אותה מיד. הרשיתי לה להמשיך כך ונתתי לה הזדמנות להכות על חטא. אבל זה לא קרה כי התחשבתי בחולשתה או שרציתי לעזור לה ולתמוך בה. כוונותייי האמיתיות היו לשמר את הרושם החיובי שהותרתי בג'אנין כמנהיגה טובה וכדי לזכות בהערכתה. עבדנו בשותפות בעבר במסגרת חובותינו, והיא תמיד התרשמה ממני באופן חיובי. היא אמרה לעיתים קרובות בנוכחות האחרים עד כמה אני אחראית כלפי עבודת הכנסייה, ועד כמה אני מנהיגה טובה. אם אחשוף אותה ואצביע על הבעיות שלה ואגזום אותה, החברות שלנו תיהרס והרושם החיובי שהשארתי עליה ייעלם. כדי להגן על האופן החיובי שבו ג'אנין ראתה אותי, כמנהיגה טובה, לא חשפתי את בעיותיה, לא גזמתי אותה, ולא ניתחתי את מעשיה ואת התנהגותה, מה שהיה גורם לה להיות מודעת לבעיותיה ולאפשר לה לתקן את דרכיה. רק נתתי לה מספר מילות נחמה ועצה, עודדתי אותה להשתתף ביותר כינוסים ולהתעדכן בעבודה, ולא התעכבתי על הבעיות האמיתיות. אחותי בשותפות ביקשה ממני כמה פעמים שאפטר את ג'אנין בהתאם לעקרונות, אבל חששתי שבכך אעליב אותה, ואז כבר לא אותיר בה רושם טוב, אז התמהמהתי לפטר אותה. האל חושף שצוררי משיח עובדים ומדברים למען שמם ומעמדם, שכשהם רואים אחרים מפרים את העקרונות בביצוע חובותיהם, הם לא מצביעים על כך ולא גוזמים אותם. מטרתם היא לשמר את מקומם בלב האנשים, לזכות בהערכתם של אחרים, ולגרום לכך שאחרים יבואו בפניהם. כך בדיוק הייתי אני. כדי להגן על הרושם שהותרתי באחרים, התעלמתי מעבודת הכנסייה, וכשגיליתי מנהיגת שקר שלא עושה עבודה אמיתית, לא חשפתי אותה, לא גזמתי אותה ולא פיטרתי אותה. עשיתי זאת כדי לשמר את מקומי בליבם של אנשים וכדי שכולם יחשבו שאני מנהיגה טובה, מלאת חמלה וסובלנית. לא עזרתי לאחיי ואחיותיי ולא השכלתי אותם בכך שביצעתי כך את חובתי, וזה לא יגרום להם להבין את האמת או להביא אותם בפני האל. במקום זאת, זה יגרום להם להעריץ אותי. בעשותי זאת, הולכתי שולל אנשים וכבשתי אותם בקסמי, והלכתי בנתיב של צורר משיח. חשבתי על צוררי המשיח בכנסייה שנחשפו וסולקו בזה אחר זה. אם אמשיך כך מבלי להכות על חטא או להשתנות, יגרשו ויסלקו אותי בדיוק כמותם. עם ההבנה הזו, התפללתי לאל, וביקשתי ממנו שינחה אותי להרהר בעצמי.
מאוחר יותר, קראתי קטע מדברי האל: "כשמשהו קורה לך, אתה חי בהתאם לפילוסופיות להתנהלות בעולם ואינך מיישם בפועל את האמת. אתה תמיד מפחד לפגוע באחרים אבל אתה לא מפחד לפגוע באלוהים, ואפילו תקריב את האינטרסים של בית האל כדי להגן על יחסיך הבין-אישיים. מהן תוצאות ההתנהגות הזאת? ההתנהגות הזאת מגנה היטב על יחסיך הבין-אישיים, אבל היא פוגעת באל ידחה אותך בתיעוב ויכעס עליך. כששוקלים זאת, איזו אפשרות טובה יותר? אם אינך יכול לקבוע, אז אתה מבולבל לחלוטין; זאת הוכחה שאינך מבין את האמת, אפילו במידה מזערית. אם תמשיך כך בלי להתעורר ולהבין זאת, הסכנה גדולה מאוד, ואם לא תוכל להגיע לאמת בסוף, אתה הוא זה שתספוג אבדה. אם אינך מחפש את האמת בעניין זה, ואתה נכשל, האם תוכל לחפש את האמת בעתיד? אם עדיין אינך יכול, הבעיה כבר לא תהיה שתספוג אבדה – בסופו של דבר יסלקו אותך. אם יש לך כוונה ונקודת מבט של 'מי שמחפש לרצות אחרים', אזי בכל עניין שהוא לא תיישם בפועל את האמת ולא תפעל לפי עקרונות, ותמיד תיכשל ותיפול. אם אינך מתעורר ואינך מחפש את האמת אף פעם, אז אתה חסר אמונה ולעולם לא תזכה באמת ובחיים. מה עליך לעשות, אפוא? כשאתה מתמודד עם דברים כאלה, חובה עליך להתפלל לאלוהים ולקרוא לו, להתחנן לישועתו ולבקש שייתן לך אמונה וכוח ושיאפשר לך לפעול לפי העקרונות, לעשות את המוטל עליך, לטפל בדברים לפי העקרונות, לעמוד על שלך בתקיפות, להגן על האינטרסים של בית האל ולמנוע כל נזק לעבודה של בית האל. אם תוכל למרוד באינטרסים האישיים שלך, בגאוותך ובנקודת המבט של 'מי שמחפש לרצות אחרים' שאימצת ואם תעשה את המוטל עליך ביושר ובלב שלם, אז תוכל לנצח את השטן ולזכות בהיבט זה של האמת. אם תחיה כל הזמן לפי השקפת העולם של השטן, תגן על יחסיך עם הזולת, לעולם לא תיישם בפועל את האמת ולא תעז לפעול לפי העקרונות, האם תוכל ליישם בפועל את האמת בעניינים אחרים? עדיין לא יהיו לך לא אמונה ולא כוח. אם אינך יכול אף פעם לחפש את האמת או לקבל אותה, האם אמונה כזאת באלוהים תאפשר לך לזכות באמת? (לא). ואם אינך יכול לזכות באמת, האם תוכל להיוושע? לא תוכל. אם תמיד תחיה לפי השקפת העולם של השטן חיים נטולי מציאות אמת לחלוטין, אז לעולם לא תוכל להיוושע. צריך להיות לך ברור שהזכייה באמת היא תנאי הכרחי לישועה. כיצד אפוא תוכל לזכות באמת? אם אתה יכול ליישם בפועל את האמת, אם אתה יכול לחיות לפי האמת והאמת נעשית לבסיס של חייך, אז תזכה באמת ויהיו לך חיים וכך תהיה אחד מאלה שיזכו לישועה" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'). מדברי האל הבנתי שהסיבה שבגללה תמיד הגנתי על המעמד שלי, על התדמית שלי, ועל מערכות היחסים שלי, ושבגללה התעלמתי מעבודת הכנסייה, הייתה בעיקר כי הושפעתי מדי מפילוסופיות של חנפנים להתנהלות בעולם. הושפעתי מפילוסופיות שטניות כגון "המעוניין בחברויות ארוכות וטובות לא ידבר על מגרעותיהם של חבריו הטובים" ו"שמרו על יחסים טובים עם אלו שאינכם יכולים לחמוק מהם". חשבתי שכדי לגרום לאחרים לחבב ולהעריץ אותך, אתה חייב להיות עדין ואדיב, ואסור לך להתפרץ על אנשים, כך שברגע שתבחין בבעיותיהם של אחרים, זה יהיה בסדר לא להתעכב עליהן, ושאסור לך להחמיר מדי, ובצורה כזו, תמצא חן בעיני כולם. חייתי לפי הרעיונות החנפניים האלה וכשראיתי שג'אנין לא מבצעת עבודה אמיתית, לא חשפתי, גזמתי או פיטרתי אותה. הגנתי על המעמד ועל התדמית שלי, אבל בגלל שלא חשפתי את בעיותיה של ג'אנין או פיטרתי אותה לאלתר, עבודת הכנסייה התעכבה. שמתי את המוניטין, המעמד ומערכות היחסים שלי לפני חובתי, וכדי להגן על התדמית והמעמד שלי, לא התחשבתי בעבודת הכנסייה כלל וכלל. הייתי באמת אנוכית ובזויה. החיים על פי הרעיונות החנפניים הללו הפכו אותי חלקלקה וערמומית יותר ויותר, ונעדרת כל צלם אנוש. דברי האל אומרים: "אלו שהולכים בנתיב האמצעי הם האנשים הערמומיים ביותר מכולם. הם אינם מעליבים אף אחד, הם מלוטשים וחלקים, הם טובים בשיתוף פעולה בכל המצבים, ואף אחד לא יכול לראות את הפגמים שלהם. הם כמו שטנים חיים!" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק על ידי יישום בפועל של האמת אפשר להשליך את כבליו של צביון מושחת). האל שונא ומתעב חנפנים. אי אפשר לזכות באמת או להיוושע אם חיים לפי רעיונות חנפניים. ההבנה הזו די הפחידה אותי. ידעתי שביצעתי עבירה בפני האל ושאם לא אתקן את מצבי ואכה על חטא באמת, האל ינטוש אותי ויסלק אותי בסוף. דברי האל גם הצביעו על נתיב יישום בפועל עבורי, שכשארצה להגן על שמי ועל מעמדי, עליי להתפלל יותר לאל, לבקש ממנו להעניק לי כוח, כך שאוכל ליישם את האמת בפועל, לפעול לפי העקרונות, וללמוד לבצע את חובתי בלב כנה. זה לא רק יסייע להיווכחות בחיים של האחים והאחיות, אלא גם לעבודת הכנסייה. התפללתי לאל שאיישם את האמת בפועל, אפעל לפי העקרונות, ואגן על האינטרסים של הכנסייה.
לאחר מכן קראתי עוד מדברי האל: "להישאר מעודכנים בכל הנוגע לנסיבותיהם של אנשים שונים המפקחים על עבודה ושל אנשי צוות האחראים למגוון משימות חשובות, ולהתאים במהרה את הקצאות חובותיהם או להדיחם בעת הצורך, כדי למנוע או לצמצם הפסדים שנובעים משימוש באנשים שאינם מתאימים, וכדי להבטיח את היעילות ואת ההתקדמות החלקה של העבודה" (הדבר, כרך חמישי: תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים, תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים (1)). "מנהיגים ועובדים נדרשים לגלות בקיאות במצבם של המפקחים על עבודות שונות ושל אנשי צוות האחראים על מגוון משרות חשובות. במסגרת תחומי אחריותם של מנהיגים ועובדים, הם נדרשים לשלוט בנסיבותיהם של המפקחים על עבודות שונות ושל אנשי הצוות האחראים על מגוון משרות חשובות. אם כן, מיהם אנשי צוות אלה? ישנם בעיקר מנהיגי כנסייה, ואחריהם מפקחי צוותים ומנהיגי הקבוצות השונות. האין זה הכרחי וחשוב עד מאוד לגלות בקיאות ושליטה בנסיבות כמו אם המפקחים על עבודות שונות ואנשי הצוות האחראים על מגוון משרות חשובות אוחזים במציאות-האמת, פועלים מתוך עקרונות, ויכולים לבצע היטב את עבודת הכנסייה? אם מנהיגים ועובדים בקיאים היטב במצבם של המפקחים העיקריים על עבודות שונות, ומבצעים התאמות ראויות בכוח האדם, הרי שהם מבצעים בדיקת רקע נאותה על כל פריט עבודה, והמעשה שקול למילוי תחומי אחריותם וחובותיהם. אם לא יבוצעו התאמות ראויות בנוגע לעובדים אלה ותתעורר בעיה, עבודת הכנסייה תיפגע קשות. אם אנושיותם של עובדים אלה היא טובה, יש בסיס לאמונתם באל, הם מטפלים בעניינים בצורה אחראית, ומסוגלים לחפש את האמת כדי לפתור בעיות, אזי הפקדת העבודה בידיהם תחסוך צרות רבות, וחשוב מכל, תאפשר לעבודה להתקדם בצורה חלקה. אך אם המפקחים על הצוותים השונים אינם אמינים, בעלי אנושיות ירודה, אינם מתנהגים כשורה, ואינם מיישמים את האמת בפועל, ויתרה מכך, עלולים לגרום לשיבושים ולהפרעות, אזי תהיה לכך השפעה על העבודה עליה הם אחראים ועל ההיווכחות בחיים של האחים והאחיות אותם הם מנהיגים. מובן שהשפעה זו עשויה להיות גדולה או קטנה. אם המפקחים מפגינים רק רשלנות במילוי תפקידם ואינם מטפלים בעבודתם הראויה, כנראה ייגרמו רק עיכובים מסוימים בעבודה; ההתקדמות תהיה איטית מעט יותר, והעבודה יעילה מעט פחות. לעומת זאת, אם הם צוררי משיח, הבעיה תהיה חמורה: העניין לא יהיה האם העבודה יעילה או מועילה מעט פחות – הם יפריעו לעבודת הכנסייה עליה הם אחראים, יפגעו בה, ויגרמו נזק חמור. ועל כן, מנהיגים ועובדים אינם יכולים להתנער מהמחויבות להתעדכן בנסיבותיהם של מפקחים על עבודות שונות ושל אנשי הצוות האחראים על מגוון משרות חשובות, וכן לבצע הצבות מחדש והדחה ברגע שמתגלה שמישהו אינו מבצע עבודה אמיתית – מדובר בעבודה רצינית וחשובה עד מאוד. אם מנהיגים ועובדים יכולים להכיר מיד את אופיים של המפקחים על עבודות שונות ושל אנשי הצוות האחראים על מגוון משרות חשובות, ואת גישתם כלפי האמת וכלפי חובותיהם, וכן את מצביהם וביצועיהם בכל תקופה ובכל שלב, ולבצע התאמות או לטפל באנשים אלה באופן מידי בהתאם לנסיבות, אזי העבודה יכולה להתקדם באופן יציב. אולם אם אנשים אלה משתוללים ועושים מעשים רעים ואינם מבצעים עבודה אמיתית בכנסייה, והמנהיגים והעובדים אינם מסוגלים לזהות זאת מיד ולבצע התאמות ללא דיחוי, אלא ממתינים עד שמתעוררות שלל בעיות חמורות, ונגרמים הפסדים ניכרים לעבודת הכנסייה, לפני שהם מנסים לטפל בעניין כלאחר יד, לבצע התאמות, לתקן ולהציל את המצב, אזי אותם מנהיגים ועובדים הם ככלי אין חפץ בו. הם מנהיגי שקר אמיתיים שיש להדיחם ולסלקם" (הדבר, כרך חמישי: תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים, תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים (3)). מדברי האל הבנתי שמנהיג מחויב לבדוק לאלתר את מצבם של מפקחים על פרויקטים שונים ואת כוח האדם שאחראי למשימות חשובות, ולפטר לאלתר או להציב מחדש כל מי שלדעתו אינו מתאים לתפקיד כדי להבטיח את התפתחותם המוצלחת של מיזמי הכנסייה. כשהמנהיג מגלה שמפקח, מנהיג אחר, או עובד, אינם מבצעים עבודה אמיתית, מה שמשפיע על עבודת הכנסייה ומעכב אותה, עליו לשתף איתם ומהר, ואם הם לא משתנים ואינם ראויים אפילו לתת שירות, יש להציבם מחדש או לפטרם. זה תורם לעבודת הכנסייה. יש להשאיר את אלו שמתאימים לתפקיד ולפטר את אלו שלא, לספק שיתוף ולעזור לאלו שזקוקים לעזרה, לגזום את אלו שזקוקים לגיזום, ולטפח את אלו שחותרים אל האמת. מההתחלה, ג'אנין הראתה שטחיות, אי נשיאה בנטל, וחוסר אחריות בחובתה. מנהיגים שיתפו עימה פעמים רבות, אבל היא לא השתנתה. זה השפיע באופן רציני על עבודת הכנסייה. היא אכן הייתה מנהיגת שקר ולא ביצעה כל עבודה אמיתית והיה צריך לפטרה לאלתר, ובו בזמן לטפח אדם אחראי בעל אנושיות טובה. זה יועיל לעבודת הכנסייה ויאפשר לעבודת הבשורה להתפתח בצורה חלקה. בעודי חושבת על כך, חשתי בהירות ואור מוחלטים בלבי, והבטחתי לאל: "כשאיתקל שוב בבעיה מהסוג הזה, איישם בפועל לפי העקרונות ואקיים את חובותיי." גם ביקשתי מהאל שינחה אותי ביישום האמת בפועל.
מאוחר יותר ציינתי בפני ג'אנין את בעיותיה, וחשפתי אותה כמנהיגת שקר שלא מבצעת עבודה אמיתית. היה ברור שהיא רותחת מכעס, ולא העזתי לומר יותר. חשבתי: "אם אמשיך לחשוף עוד מבעיותיה, החברות בינינו תידרדר עוד יותר והרושם החיובי שהותרתי בה ייהרס". ואז הבנתי ששוב חזרתי לדרכיי הישנות, אז התפללתי לאל: "אלוהים, אני רוצה ליישם את האמת בפועל, למלא את חובתי, לשתף על מה שעליי לשתף, ולהפסיק לדאוג בגלל התדמית שלי בעיני אחרים. אנא הענק לי את הכוח לגבור על המגבלות של צביוני המושחת." לאחר שהתפללתי, המשכתי לשתף עם ג'אנין, ציינתי את הבעיות שלה בזו אחר זו וחשפתי את העובדה שהיא לא ביצעה עבודה אמיתית. למרות שבהתחלה זה לא שימח אותה במיוחד, בסוף היא אמרה לי שללא החשיפה והביקורת שלי, היא לא הייתה מודעת לבעיות שלה. היא הודתה בעומק השחיתות שלה ואמרה שהיא רוצה להשתנות, ושהיא תסכים לכל מה שהכנסייה תרצה לעשות בעניינה. הודיתי לאל כששמעתי אותה אומרת זאת. כשיישמתי בפועל לפי דברי האל, החברות שלי איתה לא נהרסה כפי שדמיינתי שיקרה, וחשתי מאוד שלווה ונינוחה. לאחר שפיטרתי את ג'אנין, בחרנו אח אחר שיפקח על עבודת הבשורה. הוא עבד בחריצות והוביל את האחרים בהפצת הבשורה. לאחר זמן מה, עבודת הבשורה החלה לצבור תאוצה.
החוויה הזו גרמה לי להבין שאם אנו נסמכים על צביון שטני לביצוע חובתנו, זה לא רק יפגע בנו, אלא גם ישפיע על עבודת הכנסייה. רק אם נבצע את חובתנו בהתאם לדברי האל ולעקרונות-האמת, נעלה בקנה אחד עם כוונות האל.