דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

לאחר כמה אלפי שנים של שחיתות, האדם הפך קהה חושים ורפה שכל; הוא הפך לשד שמתנגד לאל, עד כדי כך שמרדנותו של האדם כלפי האל תועדה בספרי ההיסטוריה, ואפילו האדם עצמו אינו מסוגל לתת דין וחשבון מלא על התנהגותו המרדנית – כי האדם הושחת עמוקות בידי השטן, והשטן הוליך אותו שולל עד כדי כך שהוא אינו יודע לאן לפנות. גם כיום, האדם עדיין בוגד באל: כשהאדם רואה את האל, הוא בוגד בו, וכשהוא אינו יכול לראות את האל, גם אז הוא בוגד בו. ישנם אפילו כאלה שעדיין בוגדים באל לאחר שחזו בקללותיו ובזעמו. ולכן אני אומר שהגיונו של האדם איבד את תפקודו המקורי, וגם מצפונו של האדם איבד את תפקודו המקורי... האדם, שנולד בארץ כה טמאה, נדבק במידה חמורה מהחברה, ספג את ההתניות של המוסר הפיאודלי, וקיבל את החינוך של "מוסדות להשכלה גבוהה". המחשבה הנחשלת, המוסר המושחת, השקפת החיים השפלה, הפילוסופיה הבזויה להתנהלות בעולם, הקיום חסר הערך לחלוטין, והמנהגים והחיים היומיומיים השפלים – כל הדברים האלה מסתננים בצורה חמורה ללבו של האדם, ופוגעים ותוקפים בחומרה את מצפונו. כתוצאה מכך, האדם מתרחק מהאל יותר ויותר, ומתנגד לו יותר ויותר. צביונו של האדם נעשה אכזרי יותר מיום ליום, ואין ולו אדם אחד שמוכן לוותר על דבר מה למען האל, ולו אדם אחד שמוכן להתמסר לאל מרצון, וקל וחומר שאין ולו אדם אחד שמוכן לחפש את הופעת האל. במקום זאת, האדם רודף אחר תענוגות כאוות נפשו תחת השפעתו של השטן, ומשחית את בשרו בבוץ ללא מעצורים. לאלה החיים באופל אין רצון ליישם את האמת בפועל גם כשהם שומעים אותה, והם אינם נוטים לחפש גם כשהם רואים שהאל כבר הופיע. איך ייתכן שלאנושות כה מושחתת יהיה סיכוי כלשהו לישועה? איך ייתכן שאנושות כה מנוונת תחיה באור?

שינוי צביונו של האדם מתחיל בהכרת מהותו, ודרך שינויים במחשבתו, בטבעו ובהשקפתו המנטלית – דרך שינויים יסודיים. רק כך יושגו שינויים אמיתיים בצביונו של האדם. הסיבה השורשית להופעת צביונות מושחתים באדם נובעת מהולכת השולל, ההשחתה והארס של השטן. האדם כבול ונשלט בידי השטן, והוא סובל מהנזק החמור שהשטן הסב למחשבתו, למוסריותו, לתובנתו ולהגיונו. בדיוק משום שהדברים היסודיים של האדם הושחתו בידי השטן, והם שונים לחלוטין מהאופן שבו האל ברא אותם במקור, האדם מתנגד לאל ואינו יכול לקבל את האמת. לפיכך, שינויים בצביונו של האדם צריכים להתחיל בשינויים במחשבתו, בתובנתו ובהגיונו, שישנו את הידע שלו אודות האל ואת הכרתו את האמת. אלה שנולדו בארץ המושחתת ביותר מכולן בורים עוד יותר באשר למהותו של האל, או למשמעות האמונה באל. ככל שבני האדם מושחתים יותר, כך הם יודעים פחות על קיומו של האל, והגיונם ותובנתם ירודים יותר. מקור התנגדותו ומרדנותו של האדם כלפי האל הוא השחתתו בידי השטן. בגלל השחתתו של השטן, מצפונו של האדם קהה; הוא לא מוסרי, מחשבותיו מנוונות, והשקפתו המנטלית נחשלת. לפני שהושחת בידי השטן, האדם התמסר לאל באופן טבעי והתמסר לדבריו לאחר ששמע אותם. הוא היה באופן טבעי בעל היגיון ומצפון בריאים, ובעל אנושיות רגילה. לאחר שהאדם הושחת בידי השטן, הגיונו, מצפונו ואנושיותו המקוריים קהו ונפגמו בידי השטן. כך, הוא איבד את התמסרותו ואהבתו כלפי האל. הגיונו של האדם הפך חריג, צביונו הפך לצביון של חיה, ומרדנותו כלפי האל מעצימה ומחמירה יותר ויותר. אך האדם עדיין אינו יודע זאת ואינו מבין זאת, והוא רק מתנגד ומורד בהתמדה. גילויי צביונו של האדם הם ביטויים של הגיונו, תובנתו ומצפונו; מכיוון שהגיונו ותובנתו אינם בריאים, ומצפונו קהה ביותר, צביונו הוא צביון של מרדנות כלפי האל. אם הגיונו ותובנתו של האדם אינם יכולים להשתנות, אין כלל מקום לדבר על שינוי בצביון, וכל שכן על התאמה לכוונות האל. אם הגיונו של האדם אינו בריא, הוא אינו יכול לשרת את האל ואינו ראוי לשימושו של האל. "היגיון רגיל" פירושו התמסרות ונאמנות לאל, כמיהה לאל, מוחלטות כלפי האל, ואחיזה במצפון כלפי האל. פירושו להיות מאוחד בלב ובנפש עם האל, ולא להתנגד לאל בכוונה. היגיון חריג אינו כזה. מאז שהושחת האדם בידי השטן, הוא פיתח תפיסות לגבי האל, ואין לו נאמנות לאל או כמיהה אליו, וקל וחומר שאין לו מצפון כלפי האל. האדם מתנגד לאל בכוונה ושופט אותו, ויתרה מכך, הוא מטיח בו עלבונות מאחורי גבו. האדם שופט את האל מאחורי גבו, ביודעו בבירור שהוא האל; אין לאדם כל כוונה שהיא להתמסר לאל, והוא רק ממשיך להציב לו דרישות ובקשות. בני אדם כאלה – בני אדם בעלי היגיון חריג – אינם מסוגלים להכיר בהתנהגותם הבזויה או להתחרט על מעשי המרדנות שלהם. אם בני אדם מסוגלים להכיר את עצמם, הרי שהם השיבו לעצמם מעט מהגיונם; ככל שאנשים מורדים יותר באל ועם זאת אינם מסוגלים להכיר את עצמם, כך הגיונם לקוי יותר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מי שצביונו אינו משתנה הוא אויב האל

בני האדם אינם יכולים לשנות את טבעם בעצמם. הם חייבים לעבור את המשפט, הייסורים, הסבל והזיכוך של דברי האל, או שדברי האל חייבים להטיל עליהם משמעת ולגזום אותם. רק לאחר מכן, הם יכולים להצליח להתמסר לאלוהים ולהיות נאמנים לו, ולא להתייחס אל אלוהים בשוויון נפש. טבעם של בני האדם משתנה באמצעות הזיכוך של דברי האל. רק מי שיעבור את החשיפה, השיפוט, הטלת המשמעת והגיזום של דברי האל לא יעז עוד לעשות דברים בפזיזות, ותחת זאת יהפוך לרגוע ולמחושב. העניין החשוב ביותר הוא שהוא יהיה מסוגל להישמע לדברי האל הנוכחיים ולעבודתו של אלוהים, ואפילו אם הדבר אינו עולה בקנה אחד עם התפיסות האנושיות. הוא יוכל להניח את התפיסות האלה בצד ולהישמע לאלוהים ברצון. כשדובר בעבר על שינוי הטבע של האדם, הדבר נגע בעיקר ליכולת למרוד בעצמך, להתיר לבשר לסבול, להטיל משמעת על הגוף ולהיפטר מההעדפות של הבשר – שזה סוג אחד של שינוי בטבע של האדם. כיום, בני האדם יודעים שהביטוי האמיתי של שינוי בצביון הוא התמסרות לדברי האל הנוכחיים והבנה אמיתית של עבודתו החדשה של אלוהים. כך, בני האדם יהיו מסוגלים להיפטר מההבנה הקודמת שלהם ביחס לאלוהים, אשר הושפעה מהתפיסות הקודמות שלהם, ולהשיג הבנה אמיתית של אלוהים והתמסרות לו. רק זה נחשב כביטוי אמיתי של שינוי בטבע האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בני האדם שטבעם השתנה הם אלה שנוכחו במציאות של דבר האל

במהלך חייו של אדם, אם הוא רוצה להיטהר ולהשיג שינוי בצביונו, אם הוא רוצה להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות ולמלא את חובתו בתור יציר בריאה, אזי חייב הוא לקבל על עצמו את הייסור ואת השיפוט של האל, ואל לו להתרחק מהמשמעת של האל ומהלקאותיו, על מנת שיוכל להשתחרר מתמרונו ומכוחו של השטן ולחיות באורו של האל. דע שהייסור והשיפוט של האל הם האור, האור של ישועת האדם, ואין ברכה טובה מזו לאדם, ואין חסד או הגנה טובים יותר. האדם חי תחת השפעתו של השטן ומתקיים בבשר – אם הוא לא יטוהר ולא יקבל את הגנתו של אלוהים, הוא יעשה מושחת יותר מתמיד. אם הוא רוצה לאהוב את אלוהים, עליו להיטהר ולהינצל. פטרוס התפלל, "אלי! כאשר אתה נוהג בי בנועם, אני נמלא שמחה ונחמה – כשאתה מייסר אותי, אני חש נחמה ושמחה גדולות עוד יותר. על אף שאני חלש ועובר סבל בל יתואר, על אף שיש דמעות ועצבות, אתה יודע שהעצבות הזאת נובעת מן המרדנות שלי ומחולשתי. אני בוכה משום שאיני יכול לרצות את כוונותיך, אני חש צער וחרטה, משום שאינני מספק עבור דרישותיך, אבל אני מוכן להשיג את הממלכה הזו, אני מוכן לעשות כל שביכולתי כדי לרצות אותך. הייסור שלך העניק לי הגנה, ונתן לי את הישועה הטובה ביותר. השיפוט שלך מאפיל על סובלנותך וסבלנותך. ללא הייסורים והשיפוט שלך, לא הייתי נהנה מחמלתך וחסדיך. היום אני רואה ביתר שאת שאהבתך התעלתה על השמיים והיא מצוינת יותר מכל הדברים האחרים. אהבתך אינה מסתכמת בחמלה וחסדים, אלא יותר מכך, היא ייסורים ושיפוט. השגתי כל כך הרבה מהייסור והשיפוט שלך. ללא הייסורים והשיפוט שלך, אפילו אדם אחד לא היה מיטהר, ואפילו אדם אחד לא היה מסוגל לחוות את אהבת הבורא."

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט

במהלך התנסות בעבודת האל, אין זה משנה כמה פעמים נכשלת, נפלת, נגזמת או נחשפת, אלה אינם דברים רעים. בלי קשר לאופן שבו נגזמת, או אם זה נעשה על ידי מנהיגים, עובדים או אחיך או אחיותיך, כל אלה הם דברים טובים. עליך לזכור זאת: אין זה משנה עד כמה אתה סובל, אתה מרוויח למעשה. כל מי שיש לו ניסיון יכול להעיד על כך. לא משנה מה, להיגזם או להיחשף זה תמיד דבר טוב. זה לא גינוי. זוהי ישועת האל וההזדמנות הטובה ביותר עבורך להכיר את עצמך. זה יכול להביא לשינוי הילוך בחווית החיים שלך. בלי זה, לא יהיו לך ההזדמנות, הנסיבות וההקשר כדי שתהיה מסוגל להגיע להבנה של האמת על השחיתות שלך. אם באמת תבין את האמת, ותהיה מסוגל לחשוף את הדברים המושחתים החבויים במעמקי לבך, אם תוכל להבחין בהם בבירור, אזי זה טוב, זה פותר בעיה גדולה של היווכחות בחיים, וזה מביא תועלת רבה לשינויים בצביון. פיתוח היכולת להכיר את עצמכם באמת מהווה את ההזדמנות הטובה ביותר לתקן את אורחות חייכם ולהפוך לבני אדם חדשים. זוהי ההזדמנות הטובה ביותר להשיג חיים חדשים. ברגע שתכירו את עצמכם באמת, תהיו מסוגלים לראות שכאשר האמת הופכת לחייו של האדם, זהו דבר מדהים, ואתם תשתוקקו לאמת תיישמו בפועל את האמת ותיכנסו למציאות. זה דבר כה נהדר! אם תוכלו לנצל את ההזדמנות הזו, להרהר בעצמכם ברצינות ולהכיר את עצמכם באמת ובתמים בכל פעם שתיכשלו או תיפלו אפיים ארצה, הרי שבלב השליליות והקושי תהיו מסוגלים לקום שוב על הרגליים. ברגע שתחצו את הסף הזה, תהיו מסוגלים לצעוד קדימה ולהיכנס למציאות האמת.

אם אתה מאמין בריבונות האל, אזי עליך להאמין שהתרחשויות יומיומיות, טובות או רעות, אינן קורות באופן אקראי. לא מדובר בכך שמישהו מקשה עליך בכוונה או שם אותך למטרה. כל זה הוסדר ותוזמר על ידי אלוהים. מדוע אלוהים מתזמר את כל הדברים האלה? זה לא נועד לחשוף אותך כמות שהנך או לגלות ולסלק אותך. המטרה הסופית איננה לחשוף אותך. המטרה היא להפוך אותך למושלם ולהושיע אותך. כיצד אלוהים עושה זאת? כיצד האל הופך אותך למושלם? וכיצד הוא מושיע אותך? תחילה, הוא גורם לך להיות מודע לצביונך המושחת, וגורם לך להכיר את מהות הטבע שלך, את המגרעות שלך ואת הדברים שחסרים לך. רק על ידי הכרת הדברים הללו והבנתם בבהירות תוכל לחתור אל האמת ולהשליך מעליך בהדרגה את צביונך המושחת. כך אלוהים מספק לך הזדמנות. אלה הם רחמי האל. עליך לדעת איך לנצל את ההזדמנות הזו, ואסור לך להתנגד לאל, להתנצח עם האל, או להבין אותו בצורה שגויה. בייחוד כשאתה נתקל באנשים, באירועים ובדברים שאלוהים מסדיר סביבך, אל תרגיש כל הזמן שהדברים אינם כפי שהיית רוצה שיהיו. אל תשתוקק כל הזמן לברוח מהם ואל תתלונן תמיד על האל ותבין אותו שלא כהלכה. אם אתה עושה את הדברים האלה דרך קבע, אזי אינך חווה את עבודת האל וזה יקשה עליך מאוד להיכנס למציאות האמת. בכל פעם שאתה נתקל במשהו ואינך יכול להבינו במלואו, כאשר מתעורר קושי, עליך ללמוד לציית. עליך לבוא תחילה בפני אלוהים ולהתפלל יותר. כך, לפני שתחוש בכך, יתרחש שינוי במצב הפנימי שלך ותהיה מסוגל לחפש את האמת כדי לפתור את הבעיה שלך. כך תוכל לחוות את עבודת האל. כשזה יקרה, מציאות האמת תתחשל בתוכך ובאופן זה תתקדם ותעבור שינוי במצב חייך. ברגע שתעבור את השינוי הזה ותחזיק במציאות האמת הזו, תהיה גם בעל שיעור קומה, ועם שיעור קומה באים חיים. אם אדם חי תמיד על סמך צביון שטני מושחת, תהיה אשר תהיה כמות ההתלהבות או האנרגיה שלו, עדיין אי-אפשר יהיה לומר שיש לו שיעור קומה או חיים. אלוהים עובד בכל אדם ואדם, ובלי קשר לשיטה שהוא נוקט, לסוג האנשים, המאורעות והדברים שאלוהים משתמש בהם בשירות שלו ולנימת דבריו, יש לו רק מטרה אחת: להושיע אתכם. וכיצד הוא מושיע אותך? הוא משנה אותך. אז איך תוכל שלא לסבול מעט? אתה תצטרך לסבול. הסבל הזה יכול להיות כרוך בדברים רבים. ראשית, אנשים חייבים לסבול כאשר הם מקבלים את השיפוט והייסור של דברי האל. כאשר דברי האל חמורים ומפורשים מדי ואנשים מפרשים באופן לא נכון את האל – ואפילו יש להם תפיסות – גם זה יכול להיות כואב. לפעמים אלוהים מקים סביבה סביב אנשים כדי לחשוף את השחיתות שלהם, כדי לגרום להם להרהר ולהכיר את עצמם, וגם אז הם יסבלו מעט. לפעמים, כאשר אנשים נגזמים ונחשפים ישירות, הם חייבים לסבול. כאילו שהם עוברים ניתוח – אם אין סבל, אין תוצאה. אם בכל פעם שאתה נגזם, ובכל פעם שאתה נחשף על ידי סביבה, זה מעורר את רגשותיך ונותן לך דחיפה, הרי שבאמצעות תהליך זה תיכנס למציאות האמת ויהיה לך שיעור קומה. אם בכל פעם שאתה נתון לגיזום ולחשיפה על ידי הסביבה אינך מרגיש כאב או אי נוחות כלשהם, ואינך מרגיש כלום, ואם אינך בא בפני האל כדי לחפש את כוונותיו, ואינך מתפלל ולא מחפש את האמת, אזי אתה באמת כל כך חסר תחושה! אלוהים לא פועל בך כאשר הרוח שלך אינה מרגישה כלום, כשהיא לא מגיבה. הוא יאמר, "האדם הזה קהה חושים מדי והוא הושחת עמוק מדי. אין זה משנה כיצד אטיל עליו משמעת, אגזום אותו, או אנסה להעמיד אותו תחת פיקוח, אני עדיין לא יכול להזיז את ליבו או לעורר את רוחו. אדם זה יהיה בצרות; לא קל להושיע אותו." אם אלוהים מסדיר עבורך סביבות, אנשים, מאורעות ודברים מסוימים, אם הוא גוזם אותך ואם אתה לומד מכך לקחים, אם למדת לבוא בפני האל, למדת לחפש את האמת, ומבלי לדעת, הפכת לנאור ומואר והשגת את האמת, אם חווית שינוי בסביבות האלה, קצרת פירות והתקדמת, אם התחלת להבין מעט את כוונתו של אלוהים והפסקת להתלונן, אזי המשמעות של כל זה היא שעמדת איתן בעיצומם של הניסיונות של הסביבות הללו, ושעמדת במבחן. ככזה, אתה תעבור את הניסיון הקשה הזה. כיצד אלוהים יתייחס למי שיעמדו במבחן? אלוהים יאמר שיש להם לב אמיתי ושהם יכולים לשאת סוג כזה של סבל, ושעמוק בתוכם הם אוהבים את האמת ורוצים להשיג אותה. אם לאלוהים יש סוג כזה של הערכה לגביך, האם אז אינך אדם בעל שיעור קומה? האם אין לך אז חיים? וכיצד הושגו חיים אלה? האם הם הוענקו על ידי אלוהים? אלוהים מספק את צרכיך בדרכים שונות והוא משתמש באנשים, מאורעות ודברים שונים כדי להכשיר אותך. זה כאילו שאלוהים נותן לך באופן אישי מזון ושתייה, מביא בפניך באופן אישי מאכלים שונים כדי שתאכל לשובע ותהנה; רק אז תוכל לצמוח ולעמוד איתן. כך אתה חייב לחוות ולהבין את הדברים האלה; כך צריך להתמסר לכל מה שבא מאלוהים. זהו סוג החשיבה והגישה שאתה צריך, ואתה חייב ללמוד לחפש את האמת. אתה לא צריך לחפש תמיד סיבות חיצוניות או להאשים אחרים בצרות שלך, או למצוא פגמים באנשים; אתה חייב להבין באופן ברור את כוונותיו של האל. מבחוץ, ייתכן שלחלק מהאנשים יש דעות או דעות קדומות לגביך, אך אתה אינך צריך לראות את הדברים בדרך זו. אם אתה מסתכל על דברים מנקודת מבט כזו, הדבר היחיד שתעשה הוא להמציא תירוצים, ולא תוכל להשיג דבר. אתה צריך להסתכל על דברים בצורה אובייקטיבית ולקבל הכל מאלוהים. כאשר תסתכל על דברים בדרך זו, יהיה לך קל להתמסר לעבודת האל, ותוכל לחפש את האמת ולתפוס את כוונותיו של האל. ברגע שנקודת המבט שלך והלך הרוח שלך יתוקנו, תוכל להשיג את האמת. אם כך, מדוע אינך פשוט עושה זאת? מדוע אתה מתנגד? אם תפסיק להתנגד, תזכה באמת. אם תתנגד, לא תשיג כלום וגם תפגע ברגשותיו של אלוהים ותאכזב אותו. למה אלוהים יתאכזב? מפני שאינך מקבל את האמת, אין לך תקווה לישועה, ואלוהים לא יכול לזכות בך, אז איך הוא יכול לא להיות מאוכזב? כאשר אינך מקבל את האמת, זה משול לדחיית מזון שהוצע לך באופן אישי על ידי אלוהים. אתה אומר שאתה לא רעב ושאינך צריך את המזון; אלוהים מנסה שוב ושוב לעודד אותך לאכול, אך אתה עדיין לא רוצה. אתה מעדיף להיות רעב. אתה חושב שאתה שבע, כשלמעשה, אין לך כלום. אנשים כאלה הנם כל כך חסרי הגיון וכל כך צדקנים; באמת, הם לא מזהים דבר טוב כשהם רואים אותו, הם המרוששים ומעוררי הרחמים ביותר מבין האנשים.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כדי לזכות באמת, יש ללמוד מאנשים, ממאורעות ומדברים בקרבת מקום

אם אתה רוצה להיטהר משחיתות ולעבור שינוי בצביון החיים שלך, אז אתה חייב לאהוב את האמת ולהיות מסוגל לקבל את האמת. מה זה אומר לקבל את האמת? קבלת האמת פירושה שלא משנה מהו סוג הצביון המושחת שלך או אילו מרעלי הדרקון הגדול האדום כאש – רעלי השטן – נמצאים בטבעך, כאשר דברי האלוהים חושפים את הדברים הללו, עליך להודות בהם ולהתמסר, אינך יכול לבחור באפשרות אחרת, ועליך להכיר את עצמך על פי דברי האלוהים. זה אומר להיות מסוגל לקבל את דברי האלוהים ולקבל את האמת. לא משנה מה אלוהים אומר, לא משנה כמה מחמירות אמירותיו, ולא משנה באילו מילים הוא משתמש, אתה יכול לקבל אותן כל עוד מה שהוא אומר זו האמת, ואתה יכול להכיר בהן כל עוד הן תואמות את המציאות. אתה יכול להתמסר לדברי האלוהים בלי קשר לעומק הבנתך אותם, ואתה מקבל ומתמסר לאור אשר מתגלה על ידי רוח הקודש ומשותף על ידי אחיך ואחיותיך. כאשר אדם כזה חותר אחר האמת עד לנקודה מסוימת, הוא יכול לזכות באמת ולהשיג את שינוי צביונו. גם אם באנשים שלא אוהבים את האמת יש מעט אנושיות, והם מסוגלים לעשות כמה מעשים טובים ויכולים לנטוש ולהשקיע למען אלוהים, הם מבולבלים לגבי האמת ולא מתייחסים אליה ברצינות ולכן צביון חייהם לעולם לא משתנה. אתה יכול לראות שלפטרוס הייתה אנושיות דומה לזו של השליחים האחרים, אבל הוא בלט בחתירתו הנלהבת אחר האמת. ללא קשר למה שישוע אמר, הוא הרהר בכך ברצינות. ישוע שאל: "שמעון בר-יונה, האם אתה אוהב אותי?" ופטרוס ענה בכנות: "אני אוהב רק את האב שבשמיים, ועד כה לא אהבתי את אדוננו שעל פני האדמה". לאחר מכן הוא הבין זאת וחשב: "אין זה נכון, האל שעל פני האדמה הוא האל שבשמיים. האין זה אותו האל בשמיים ובארץ? אם אני אוהב רק את האל שבשמיים, אזי אהבתי אינה מעשית. עליי לאהוב את אלוהים שבארץ כי רק אז תהיה אהבתי אמיתית". באופן זה פטרוס הבין את המשמעות האמיתית של דבר האל מתוך מה ששאל ישוע. כדי לאהוב את אלוהים וכדי שאהבה זו תהיה מעשית, על האדם לאהוב את אלוהים בהתגלמותו על פני האדמה. אהבה לאל מעורפל ובלתי-נראה אינה מציאותית ואינה מעשית ואילו אהבת האל המעשי והגלוי לעין היא האמת. פטרוס זכה באמת מתוך דבריו של ישוע והוא הבין את כוונתו של אלוהים. ברור שאמונתו של פטרוס באלוהים התמקדה רק בחתירה לאמת. בסופו של דבר, הוא הגיע לאהבת האל המעשי – האל שעל פני האדמה. פטרוס היה רציני ביותר בחתירתו לאמת. בכל פעם שישוע נתן לו עצות, הוא הגה ברצינות בדבריו של ישוע. ייתכן שהוא הגה בהם במשך חודשים, שנה או שנים לפני שרוח הקודש העניקה לו נאורות והוא הבין את התמצית של דברי האל. כך פטרוס נכנס לאמת, ובעשותו כן, צביון חייו השתנה והתחדש.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד להכיר את טבע האדם

כדי לפתור צביון מושחת, תחילה על אדם להיות מסוגל לקבל את האמת. לקבל את האמת משמעו לקבל את שיפוט האל וייסורו; לקבל את דבריו שחושפים את תמצית השחיתות של האדם. אם תלמד להכיר ולנתח את ביטויי השחיתות שלך, את המצבים המושחתים ואת הכוונות וההתנהגויות המושחתות שלך על בסיס דברי האל, ואם תוכל לחשוף את תמצית הבעיות שלך, אזי תזכה בידע אודות צביונך המושחת ותתחיל בתהליך של פתרונו. מצד שני, אם לא תיישם בפועל בדרך זו, לא רק שלא תוכל לפתור את צביונך העיקש, לא תהיה לך גם כל דרך לעקור מן השורש את צביונותיך המושחתים. כל אדם מחזיק במספר צביונות מושחתים. איפה צריך להתחיל כדי לפתור אותם? ראשית, על האדם לפתור את העיקשות שלו, שכן צביון עיקש מונע מאנשים להתקרב לאל, לחפש את האמת ולהתמסר לאל. עיקשות היא המכשול הגדול ביותר בפני תפילת האדם ושיתופו עם האל; זהו הדבר שמפריע ביותר לקשריו הרגילים של אדם עם האל. לאחר שתפתור את הצביון העיקש שלך, יהיה קל לפתור את הצביונות האחרים. פתרון של צביון מושחת מתחיל בהרהור עצמי ובהיכרות עצמית. עליך לפתור כל צביון מושחת שאליו אתה מודע – ככל שתשיג ידע אודות צביונות רבים יותר, כך תוכל לפתור צביונות רבים יותר; ככל שהידע שלך אודותיהם יהיה מעמיק יותר, כך תוכל לפתור אותם בצורה יסודית יותר. זהו התהליך של פתרון צביונות מושחתים; הוא מתבצע על ידי תפילה לאל ועל ידי הרהור עצמי, היכרות של האדם עם עצמו וניתוח תמצית הצביון המושחת של האדם דרך דברי האל, עד שביכולתו למרוד בבשר וליישם בפועל את האמת. אין זו משימה פשוטה כלל ועיקר להכיר את תמצית הצביון המושחת שלך. להכיר את עצמך אין משמעו לומר, בהכללה, "אני אדם מושחת; אני שד; אני צאצא השטן, יוצא חלציו של התנין הגדול האדום כאש; אני מתנגד לאל ועוין כלפיו; אני אויבו". דברים כאלה אינם מעידים בהכרח שיש לך ידע אמיתי בנוגע לשחיתותך. ייתכן שלמדת את המילים האלה ממישהו אחר ואינך יודע הרבה אודות עצמך. ידע עצמי אמיתי אינו מבוסס על הלימוד של האדם או על שיפוטו אלא על דברי האל – משמעותו היא להבין את התוצאות של הצביונות המושחתים ואת הסבל שחווית כתוצאה מהם, ולהרגיש כיצד צביון מושחת פוגע לא רק בך אלא גם באנשים אחרים. משמעותו היא להכיר בעובדה כי צביונות מושחתים מקורם בשטן, כי הם הרעלים והפילוסופיות של השטן, וכי הם עוינים לחלוטין לאמת ולאל. כשתראה את הבעיה הזו לאשורה, תכיר את הצביון המושחת שלך. לאחר שאנשים מסוימים מכירים בכך שהם שדים ושטנים, הם עדיין אינם מקבלים את הגיזום. הם אינם מודים בכך שעשו משהו שגוי או שהפרו את האמת. מה הבעיה שלהם? הם עדיין אינם מכירים את עצמם. יש כאלה שאומרים שהם שדים ושטנים, אבל אם תשאל אותם "מדוע אתה אומר שאתה שד ושטן?" הם לא יוכלו לענות. הדבר מלמד שהם אינם מכירים את הצביון המושחת שלהם ולא את מהות טבעם. אילו הם היו מסוגלים לראות כי טבעם הוא טבע השטן, כי הצביון המושחת שלהם הוא צביון השטן, ולהודות כי משום כך הם שד ושטן, אזי הם היו מצליחים לראות את מהות הטבע שלהם. ידע עצמי אמיתי מושג דרך החשיפה, השיפוט, היישום בפועל והחוויה של דברי האל. הוא מושג דרך הבנת האמת. אם אדם אינו מבין את האמת, אזי הידע העצמי שלו חלול ולא מעשי, ולא משנה מה הוא יאמר עליו, משום שהוא אינו יכול למצוא או להבין את הדברים שנמצאים ביסוד ושהנם חיוניים. כדי שאדם יכיר את עצמו, עליו להכיר בצביונות המושחתים שחשף במקרים ספציפיים, מה הייתה כוונתו, כיצד התנהג, איזו טומאה הייתה בו ומדוע לא עלה בידו לקבל את האמת. עליו להיות מסוגל להצהיר את הדברים האלה בבירור, ורק אז יוכל להכיר את עצמו. כשאנשים מסוימים ניצבים בפני גיזום, הם מודים שהם סולדים מן האמת, שיש להם חשדות והבנות מוטעות בנוגע לאל ושהם מסויגים בקשר אליו. הם גם מכירים בכך שכל דברי האל אשר שופטים אנשים וחושפים אותם הם עובדות. הדבר מראה שיש להם מעט היכרות עצמית. אבל כיוון שאין להם ידע בנוגע לאל או לעבודתו, כיוון שהם אינם מבינים את כוונותיו, ההיכרות העצמית שלהם רדודה למדי. אם אדם מכיר בשחיתותו שלו אולם טרם מצא את שורש הבעיה, האם ניתן לפתור את חשדותיו, הבנותיו המוטעות וההסתייגויות שלו בקשר לאל? לא, אי אפשר. זו הסיבה לכך שהיכרות עצמית היא יותר מאשר הכרה בלבד בשחיתותו של אדם ובבעיותיו – נדרשים גם הבנה של האמת ופתרון של הצביון המושחת מן היסוד. זו הדרך היחידה להבין את האמת של שחיתותו של אדם ולהשיג חרטה אמיתית. כאשר מי שאוהבים את האמת מגיעים לכדי היכרות עצמית, הם גם מסוגלים לחפש את האמת ולהבין אותה לצורך פתרון בעיותיהם. רק סוג זה של היכרות עצמית מניב תוצאות. בכל עת שמישהו שאוהב את האמת קורא פסוק של דברי האל שחושף את האדם ושופט אותו, לפני כל דבר אחר יש בו אמונה שדברי האל אשר חושפים את האדם הם אמיתיים ועובדתיים, וכי דברי האל ששופטים את האדם הם האמת, ושהם מייצגים את צדקתו של האל. לכל הפחות, על אוהבי האמת להיות מסוגלים להכיר בכך. אם מישהו אינו מאמין אפילו בדברי האל, ואינו מאמין שדברי האל שחושפים ושופטים את האדם הם עובדות ואמת, האם הוא יכול להכיר את עצמו דרך דברי האל? בהחלט לא – אפילו אם היה רוצה, הוא לא היה מסוגל לכך. אם אתה מסוגל לעמוד איתן באמונתך שכל דברי האל הם אמת, ולהאמין לכולם, בלי קשר למה שאומר האל או לאופן שבו הוא מדבר, ואם אתה יכול להאמין לדברי האל ולקבל אותם גם אם הם אינם מובנים לך, אזי יהיה לך קל להרהר בעצמך ולהכיר את עצמך דרכם. הרהור עצמי חייב להיות מבוסס על האמת. זה מעבר לכל ספק. רק דברי האל הם האמת – אף אחד מדברי האדם ומדברי השטן אינו אמת. השטן השחית את האנושות עם כל מיני סוגים של למידה, לימוד ותאוריות במשך אלפי שנים, והאנשים הפכו כל כך חסרי תחושה וקהי שכל, עד שלא רק שאין להם שמץ של ידע אודות עצמם, אלא שהם גם דבקים בדברי כפירה ובאמירות מופרכות ומסרבים לקבל את האמת. אנשים שכאלה הם חסרי תקנה. מי שיש להם אמונה אמיתית באל מאמינים שרק דבריו הם האמת, הם יכולים להכיר את עצמם על בסיס דברי האל והאמת וכך משיגים חרטה אמיתית. יש כאלה שאינם חותרים אל האמת; הם מבססים את ההרהור העצמי שלהם אך ורק על למידתו של האדם והם מודים אך ורק בהתנהגות חוטאת, ובה בעת הם אינם מסוגלים לראות את התמצית המושחתת שלהם-עצמם. היכרות עצמית מעין זו היא מאמץ חסר תועלת, שאינו מניב כל תוצאות. האדם צריך לבסס את ההרהור העצמי שלו על דברי האל, ולאחר ההרהור עליו להכיר בהדרגה את הצביונות המושחתים שאותם הוא חושף. עליו להיות מסוגל לאמוד ולהכיר את חסרונותיו, את המהות האנושית שלו, את דעותיו לגבי דברים שונים, את תפיסת החיים שלו וערכיו על בסיס האמת, ולאחר מכן להגיע לכדי הערכה מדויקת ופסיקה לגבי כל הדברים האלה. בדרך זו הוא יוכל בהדרגה להשיג ידע אודות עצמו. אבל הידע העצמי מעמיק ככל שאדם חווה יותר בחייו, ולפני שאדם זוכה באמת יהיה זה בלתי אפשרי עבורו לראות את מהות טבעו לאשורה. אם אדם באמת מכיר את עצמו, הוא מסוגל לראות כי בני אדם מושחתים הם אכן הצאצאים וההתגלמויות של השטן. הוא ירגיש כי אינו ראוי לחיות לפני האל, כי הוא אינו ראוי לאהבתו ולישועתו, והוא יוכל להשתטח לחלוטין לפניו. רק מי שמסוגלים להגיע לדרגת ידע כזאת מכירים את עצמם באמת. היכרות עצמית היא תנאי מוקדם לכניסה למציאות האמת. אם מישהו רוצה ליישם בפועל את האמת ולהיכנס למציאות, עליו להכיר את עצמו. לכל האנשים יש צביונות מושחתים ובעל כורחם הם תמיד כבולים ונשלטים על ידי צביונות מושחתים אלה. הם אינם יכולים ליישם בפועל את האמת או להתמסר לאל. לכן, אם ברצונם לעשות את הדברים האלה, תחילה עליהם להכיר את עצמם ולפתור את צביונותיהם המושחתים. רק דרך תהליך הפתרון של הצביון המושחת יוכל האדם להבין את האמת ולזכות בהיכרות עם האל; רק אז הוא יוכל להתמסר לאל ולשאת עדות עבורו. כך זוכה אדם באמת. תהליך הכניסה למציאות האמת הוא תהליך הפתרון של צביונו המושחת של האדם. אם כך, מה נדרש אדם לעשות כדי לפתור את צביונו המושחת? ראשית, עליו להכיר את תמציתו המושחתת. באופן ספציפי, המשמעות היא לדעת כיצד התעורר צביונו המושחת של אדם, ואילו מן השקרים ומדברי ההטעיה של השטן שאותם קיבל גרמו לו להתעורר. כאשר האדם מגיע לכדי הבנה מלאה של סיבות היסוד האלה על בסיס דברי האל, וכאשר הוא אוחז בהבחנה לגביהם, הוא כבר לא יסכים לחיות על פי צביונו המושחת וירצה רק להתמסר לאל ולחיות על פי דבריו. בכל עת שהוא חושף צביון מושחת, הוא יוכל לזהות זאת, ידחה אותו וימרוד נגד בשרו. על ידי יישום בפועל וחוויה בדרך זו, הוא ישליך מעליו בהדרגה את כל צביונותיו המושחתים.

– הדבר, כרך שישי: אודות החתירה אל האמת, מהי המשמעות של חתירה אל האמת (1)

עליך להבין בדברים הבולטים והברורים ביותר שקיימים בצביונותיך המושחתים, כמו גאוותנות, ערמומיות או רשעות. התחל בצביונות המושחתים האלה, הרהר, נתח והשג ידע אודות עצמך. אם תוכל להשיג ידע עצמי אמיתי ושנאה של עצמך, יהיה לך קל להתנער מצביונותיך המושחתים ויהיה לך קל ליישם בפועל את האמת. אם כך, כיצד יש ליישם זאת בפועל באופן ספציפי? הבה נשתף על כך בפשטות, תוך שימוש בדוגמה של צביון גאוותן. בחיי היום-יום שלך, כשאתה מדבר, מתנהל ומטפל בעניינים, מבצע את חובתך, משתף עם אחרים וכן הלאה, בלי קשר לעניין המסוים, או למקום שבו אתה נמצא, או לנסיבות, עליך להתמקד בכל עת בבחינת סוג הצביון הגאוותן שאתה מביע. עליך לחפור לתוך כל הגילויים, המחשבות והרעיונות שנובעים מן הצביון הגאוותן שלך, אשר להם אתה מודע ושבהם אתה מבחין, וגם לתוך הכוונות והמטרות שלך – במיוחד הרצון המתמיד להטיף לאחרים מתוך התנשאות; אי ציות לאחרים; ראיית עצמך כטוב מאחרים; אי קבלה של דברי אחרים, גם אם הם צודקים; אילוץ אחרים לקבל את דבריך ולהתמסר להם, גם כאשר אתה טועה; הפגנת נטייה מתמדת להוביל אחרים; אי ציות והצטדקות כאשר מנהיגים ועובדים גוזמים אותך, תוך הוקעתם ככוזבים; הוקעה מתמדת של אחרים תוך שאתה מרומם את עצמך; אמונה מתמדת שאתה טוב מכל אחד אחר; רצון קבוע להיות אדם ידוע ובולט; אהבת ההתרברבות, מתוך רצון שאחרים יעריצו אותך ויסגדו לך. דרך היישום בפועל של הרהור על הבעות השחיתות האלה וניתוחן, תוכל להבין עד כמה מכוער הצביון הגאוותן שלך, ותוכל למאוס ולתעב את עצמך ולשנוא את הצביון הגאוותן שלך עוד יותר. כך תהיה מוכן להרהר אם אכן נתת ביטוי לצביונות גאוותנים בכל העניינים או לא. חלק אחד של העניין הזה הוא להרהר בצביונות הגאוותנים והצדקנים שמובעים דרך הדיבור שלך – אילו דברים מתרברבים, גאוותנים וחסרי היגיון אתה אומר. החלק האחר הוא הרהור על הדברים האבסורדיים וחסרי ההיגיון שאתה עושה כשאתה פועל בהתאם לתפיסותיך, דמיונותיך, השאיפות שלך ותשוקותיך. רק סוג כזה של הרהור עצמי יכול להניב ידע עצמי. לאחר שתשיג ידע אמיתי אודות עצמך, עליך לחפש את הנתיבים והעקרונות של היישום בפועל לקראת הפיכה לאדם ישר מתוך דברי האל, ולאחר מכן ליישם בפועל, לבצע את חובתך, ולגשת לאחרים ולקיים עמם אינטראקציה בהתאם לנתיבים ולעקרונות שמפורטים בדברי האל. לאחר שתיישם כך בפועל במשך זמן מה, אולי חודש או חודשיים, תרגיש בהירות בלבך בקשר לכך ותזכה בדבר מה ובטעימה של הצלחה. תרגיש כי יש לך נתיב לקראת הפיכה לאדם ישר והגיוני ותרגיש כי הרבה יותר יציב. אף על פי שטרם תהיה מסוגל לדבר על ידע עמוק במיוחד של האמת, תזכה לידע תפיסתי מסוים שלה, כמו גם בנתיב של יישום בפועל. אף על פי שלא תוכל להביע זאת בבירור במילים, תהיה לך הבחנה מסוימת לגבי הנזק שצביון גאוותן גורם לאנשים ולגבי האופן שבו הוא מעוות את האנושיות שלהם. לדוגמה, אנשים גאוותנים ויהירים אומרים לעתים קרובות דברים רברבניים ופראיים ומשתמשים במילים שטניות כדי להטעות אחרים; הם מדברים גבוהה-גבוהה, צועקים סיסמאות ופולטים דברי תוכחה מתנשאים. האם אלה אינם גילויים של צביון גאוותן? האם אין זה חסר היגיון לתת ביטוי לצביונות גאוותנים שכאלה? אם אתה מסוגל באמת ובתמים להבין כי אם אתה מביע צביונות גאוותנים שכאלה פירושו של דבר שאיבדת את ההיגיון האנושי הרגיל שלך, וכי חיים בצביון גאוותן משמעותם להביא לידי ביטוי שטניות ולא אנושיות, אזי אתה תכיר באמת ובתמים בכך שצביון מושחת הוא צביון שטני, ותוכל לשנוא את השטן ואת הצביונות השטניים מעומק לבך. בתוך שישה חודשים או שנה מן החוויה הזו, תהיה מסוגל לידע עצמי אמיתי, ואם תביע שוב צביון גאוותן, תהיה מודע לכך מיד ותוכל למרוד בו ולהתכחש לו. תתחיל להשתנות ותהיה מסוגל להשליך מעליך בהדרגה את הצביון הגאוותן שלך ולהסתדר עם אחרים בצורה רגילה. תוכל לדבר בכנות מתוך הלב; כבר לא תספר שקרים ולא תאמר דברים גאוותניים. האם לא יהיו בך אז מעט היגיון, וצלם כלשהו של אדם ישר? האם לא תזכה בהיווכחות כזו? בשלב הזה תתחיל לזכות בדבר מה. כשתיישם בפועל התנהלות כזו של אדם ישר, תוכל לחפש את האמת ולהרהר בעצמך, בלי קשר לסוג הצביון הגאוותן שאתה מביע, ולאחר שתחווה התנהלות כזו של אדם ישר במשך זמן מה, תגיע באופן בלתי מודע ובהדרגה לכדי הבנה של האמיתות ושל הדברים הרלוונטיים של האל בנוגע להתנהלות כאדם ישר. וכאשר תשתמש באמיתות האלה כדי לנתח את צביונך הגאוותן, במעמקי לבך יהיו נאורות והארה בנוגע לדברי האל, ובלבך תתחיל לחוש בבהירות רבה יותר. תראה בבירור את השחיתות שצביון גאוותן גורם לאנשים ואת הכיעור שהוא גורם להם להביא לידי ביטוי, ותוכל להבחין בכל אחד מן המצבים המושחתים שבהם אנשים מוצאים את עצמם כשהם מביעים צביון מושחת. באמצעות ניתוח נוסף תראה את כיעורו של השטן בבהירות רבה יותר, ותשנא את השטן עוד יותר. כך יהיה לך קל להשליך מעליך את צביונך הגאוותן.

– הדבר, כרך שישי: אודות החתירה אל האמת, מהי המשמעות של חתירה אל האמת (2)

כדי להשיג חרטה אמיתית, אדם חייב לפתור את צביונותיו המושחתים. אם כן, כיצד צריך אדם ליישם בפועל ולהיכנס באופן ספציפי כדי לפתור את צביונותיו המושחתים? הנה דוגמה. לאנשים יש צביונות מושחתים, הם תמיד משקרים ומרמים. אם אתה מבין זאת, אזי העיקרון הפשוט והישיר ביותר של יישום בפועל לצורך פתרון הערמומיות שלך הוא להיות אדם ישר, לומר את האמת ולעשות דברים ישרים. ישוע אדוננו אמר: "אַךְ תְּהֵא מִלַּתְכֶם 'כֵּן', כֵּן; 'לֹא', לֹא". כדי להיות אדם ישר, יש לפעול על פי העקרונות של דברי האל. התנהגות פשוטה זו היא האפקטיבית מכול, היא קלה להבנה וליישום בפועל. עם זאת, כיוון ששחיתותם של אנשים עמוקה כל כך ומשום שלכולם יש טבע שטני והם חיים על פי צביונות שטניים, קשה להם למדי ליישם את האמת בפועל. הם רוצים להיות ישרים, אבל אינם יכולים. אין להם ברירה אלא לשקר ולהשתמש בתחבולות, וגם אם הם מרגישים חרטה לאחר שהם מכירים בכך, הם עדיין אינם מסוגלים להשליך מעליהם את מגבלות הצביון המושחת שלהם והם ימשיכו לשקר ולרמות כפי שעשו בעבר. כיצד יש לפתור בעיה זו? חלק מכך הוא לדעת, שתמצית הצביון המושחת של האדם היא מכוערת ובזויה, ולהיות מסוגל לשנוא אותה מעומק הלב; חלק נוסף הוא לאמן את עצמך ליישום בפועל בהתאם לעיקרון האמת, "אַךְ תְּהֵא מִלַּתְכֶם 'כֵּן', כֵּן; 'לֹא', לֹא". כשאתה מיישם בפועל את העיקרון הזה, אתה בתהליך של פתרון הצביון הערמומי שלך. מובן שאם אתה מסוגל ליישם בפועל בהתאם לעקרונות האמת במהלך פתרון הצביון הערמומי שלך, זהו גילוי של הדרך שבה אתה משנה את עצמך ותחילת ההכאה על חטא האמיתית שלך, והאל מאשר זאת. המשמעות היא, שכאשר תשנה את עצמך, האל ישנה את דעתו לגביך. למעשה, העובדה שהאל עושה זאת היא מעין מחילה על הצביונות המושחתים ועל המרדנות של האדם. הוא סולח לאנשים ואינו זוכר את חטאיהם או את העבירות שלהם. האם זה ספציפי מספיק? האם הבנתם זאת? הרי לכם דוגמה נוספת. נניח שיש לך צביון מושחת, ולא משנה מה קורה לך, אתה עקשן מאוד – אתה תמיד רוצה להכתיב את הכללים, ושאחרים יצייתו לך ויעשו כרצונך. ואז מגיע יום שבו אתה מבין כי הדבר נגרם על ידי צביון גאוותן. ההודאה שלך שמדובר בצביון גאוותן היא צעד ראשון לקראת היכרות עצמית. אז יהיה עליך לחפש מספר פסקאות של דברי האל אשר חושפות צביון מושחת, כדי להשוות את עצמך אליהן, להרהר בעצמך ולהכיר את עצמך. אם אתה מגלה התאמה מלאה דרך ההשוואה, ואתה מודה כי הצביון הגאוותן שחושף האל קיים בך, ולאחר מכן אתה מבחין וחושף מאין מגיע הצביון הגאוותן שלך, מדוע הוא מתעורר ואילו מן הרעלים, דברי הכפירה וההטעיות של השטן שולטים בו – אזי, לאחר שתרד לעומקן של כל השאלות האלה, תגיע גם אל שורש הגאוותנות שלך. זהו ידע עצמי אמיתי. כשתהיה בידיך הגדרה מדויקת יותר של האופן שבו אתה מגלה את הצביון המושחת הזה, הדבר יקדם ידע עמוק ומעשי יותר של עצמך. מה עליך לעשות בהמשך? עליך לחפש את עקרונות האמת בדברי האל ולהבין איזה סוג של התנהגות ודיבור אנושיים הם גילויים של אנושיות רגילה. לאחר שתמצא את נתיב היישום בפועל עליך ליישם בפועל בהתאם לדברי האל, ולאחר שלבך ישתנה תגיע לכדי חרטה אמיתית. לא רק שלדבריך ולפעולות שלך יהיו עקרונות, אלא שאתה גם תביא לידי ביטוי צלם אנוש ובהדרגה תשיל מעליך את הצביון המושחת שלך. אנשים אחרים יראו אותך כאדם חדש: כבר לא תהיה אותו אדם מוכר ומושחת שהיית בעבר, אלא אדם שנולד מחדש מתוך דברי האל. זהו אדם שצביון החיים שלו השתנה.

– הדבר, כרך שישי: אודות החתירה אל האמת, מהי המשמעות של חתירה אל האמת (1)

כדי לחתור אל שינוי צביוני, על האדם להיות מסוגל תחילה לזהות את הצביון המושחת שלו עצמו. ידיעה עצמית אמיתית כרוכה בהבנת המהות של שחיתות האדם לאשורה וניתוחה ביסודיות, כמו גם בזיהוי המצבים המגוונים שצביון מושחת יכול לגרום להם. רק כשהאדם מבין בבירור את מצביו המושחתים ואת צביונו המושחת הוא מסוגל לשנוא את בשרו ואת השטן, ורק אז זה מביא לשינוי צביוני. אם לא יוכל לזהות את המצבים הללו ולא יצליח לעשות את החיבורים ולעשות את ההתאמות לעצמו, האם צביונו יוכל להשתנות? לא. שינוי צביוני מצריך מהאדם לזהות את המצבים השונים שצביונו המושחת מפיק; הוא מוכרח להגיע לנקודה שבה אינו מוגבל בידי הצביון המושחת וליישם בפועל את האמת – רק אז יוכל הצביון שלו להתחיל להשתנות. אם לא יוכל לזהות את מקורם של מצביו המושחתים ורק ירסן את עצמו בהתאם למילים ולדוקטרינות שהוא מבין, אזי אפילו אם התנהגותו טובה במידה מסוימת והוא השתנה קצת כלפי חוץ, אי אפשר להחשיב זאת כמהפך צביוני. כיוון שהדבר אינו יכול להיחשב כמהפך צביוני, מהו אפוא התפקיד שרוב האנשים ממלאים במהלך ביצוע חובתם? תפקידו של עובד; הם רק משקיעים מאמץ ומתעסקים במטלות. אף שהם גם מבצעים את חובתם, רוב הזמן הם ממוקדים רק בביצוע של דברים, הם לא מחפשים את האמת אלא רק משקיעים מאמץ. לפעמים, כשמצב רוחם טוב, הם יתאמצו קצת יותר ולפעמים, כשמצב רוחם רע, הם יתאמצו קצת פחות. אבל אחר כך הם בוחנים את עצמם ומרגישים חרטה ולכן הם יתאמצו קצת יותר שוב, מתוך אמונה שזוהי הכאה על חטא. למעשה אין זה שינוי אמיתי ואין זו הכאה אמיתית על חטא. הכאה אמיתית על חטא מתחילה בידיעה עצמית; היא מתחילה בשינוי בהתנהגות. ברגע שהתנהגותו של אדם משתנה והוא יכול למרוד בבשר, ליישם בפועל את האמת, ובמונחים של התנהגות נראה שהוא מתיישר עם עקרונות, פירוש הדבר הוא שהתרחשה הכאה אמיתית על חטא. ואז, טיפין-טיפין, הוא מגיע לשלב שבו הוא יכול לדבר ולפעול לפי העקרונות ולגמרי בהתאם לאמת. זהו השלב שבו מתחיל שינוי בצביון החיים.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק ידיעה עצמית יכולה לסייע בחתירה אל האמת

אם אתה מגלה שחיתות בעניין מסוים, האם תוכל לנהוג לפי האמת מיד כשתבין זאת? לא תוכל. בשלב זה של ההבנה, אחרים גוזמים אותך ולאחר מכן הסביבה שלך מאלצת אותך וכופה עליך לנהוג בהתאם לעקרונות האמת. לפעמים אינך משלים עדיין עם הצורך לעשות זאת ואתה אומר לעצמך, "האם אני מוכרח לנהוג כך? מדוע אינני יכול לעשות זאת בדרך שאני רוצה? מדוע תמיד מבקשים ממני ליישם בפועל את האמת? אני לא רוצה לעשות זאת, אין לי כוח לזה!" החוויה של עבודת האל מחייבת לעבור את התהליך הבא: מחוסר רצון ליישם בפועל את האמת, ליישום בפועל מרצון של האמת; משליליות וחולשה לחוזקה וליכולת למרוד בבשר. כשאנשים מגיעים לנקודה מסוימת במהלך החוויות שהם חווים ואז עוברים אי-אילו ניסיונות, זיכוך ובסופו של דבר מגיעים לכדי הבנה של כוונות האל ושל אמיתות מסוימות, אזי במידה מסוימת הם ישמחו ויהיו נכונים לפעול בהתאם לעקרונות האמת. בתחילה, בני האדם ממאנים להנהיג את האמת. קחו, למשל, את נושא ביצוע החובות נאמנה: יש בך הבנה מסוימת בנוגע למילוי חובותיך ונאמנות לאל, ויש בך גם הבנה מסוימת של האמת, אך מתי תהיה מסוגל להיות נאמן לחלוטין? מתי תהיה מסוגל למלא את חובותיך להלכה ולמעשה? יידרש לשם כך תהליך. לאורך התהליך הזה אתה עשוי לסבול מקשיים רבים; אנשים אחדים עשויים לגזום אותך ואחרים עשויים לבקר אותך. עיני הכול תהיינה נעוצות בך ויבחנו אותך ורק אז תתחיל להבין שאתה שוגה ושלמעשה אתה זה שביצועיו לקויים, שהיעדר נאמנות בביצוע חובתך אינו מקובל ושאל לך לנהוג ברשלנות! רוח הקודש תאיר אותך מבפנים והיא תוכיח אותך כשתשגה. לאורך התהליך הזה תבין מספר דברים על עצמך ותדע שיש בך טומאות רבות מדי, שטיפחת יותר מדי מניעים אישיים ושיש בך יותר מדי תשוקות מוגזמות בעת מילוי חובותיך. ברגע שתבין את מהות הדברים הללו, אם תוכל להתייצב בפני אלוהים בתפילה ולחזור בתשובה באמת ובתמים, תוכל להיטהר מדברים מושחתים אלה. אם תבקש את האמת בדרך זו לעתים קרובות, כדי לפתור את הבעיות המעשיות שלך, אזי תעלה בהדרגה על נתיב האמונה הנכון: תתחיל לחוות את חוויות החיים האמיתיות והצביון המושחת שלך יתחיל להיטהר בהדרגה. ככל שהצביון המושחת שלך ייטהר, כך תשתנה נטיית חייך.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, מה עליכם לדעת על שינוי צביונכם

אם הצביונות המושחתים של אנשים לא ייפתרו, הם לא יוכלו להיכנס למציאות האמת. אם הם אינם יודעים אילו צביונות מושחתים יש בהם, או מהי מהות הטבע השטני שלהם, האם יוכלו להודות באמת ובתמים שהם עצמם אנשים מושחתים? (לא). אם אנשים אינם יכולים להודות באמת ובתמים שהם שטניים, שהם חברי המין האנושי המושחת, האם הם יוכלו להכות על חטא באמת? (לא). אם הם אינם יכולים להכות על חטא באמת ובתמים, האם הם לא עלולים לחשוב לעתים קרובות שהם אינם גרועים כל כך, שהם מכובדים ומוערכים ושהם במעמד גבוה וראויים לכבוד? האם מחשבות ומצבים מעין אלה לא עלולים להתעורר בהם לעתים קרובות? (כן). אם כך, מדוע מצבים אלה מופיעים? הכול מסתכם במשפט אחד: אם הצביונות המושחתים של אנשים אינם נפתרים, אזי לבם לעולם אינו שקט וקשה להם להגיע למצב רגיל. כלומר, אם הצביון המושחת שלך אינו נפתר בהיבט כלשהו, קשה מאוד יהיה לך להשתחרר מהשפעתו של מצב שלילי וקשה מאוד יהיה לך לצאת מן המצב השלילי הזה, עד כדי כך שאתה עלול אפילו לחשוב שהמצב הזה נכון, ראוי ותואם לאמת. אתה תדבוק בו ותתמיד בו ובאופן טבעי תהיה לכוד בו, כך שיהיה לך קשה מאוד להשתחרר ממנו. ואז, ביום מן הימים, כאשר תבין את האמת, תעלה בך ההכרה שמצב שכזה גורם לך שלא להבין את האל כראוי ולהתנגד לו וגם גורם לך לחלוק על האל ולהישפט על ידו במידה כזו, שאתה מפקפק בכך שדברי האל הם האמת, מטיל ספק בעבודת האל, בהיותו של האל ריבון על הכול, ובכך שהאל הוא המציאות והמקור של כל הדברים החיוביים. אתה תבין שמצבך מסוכן מאוד. התוצאה החמורה הזו נגרמה משום שלא היה לך ידע אמיתי בנוגע לפילוסופיות, לרעיונות ולתיאוריות השטניים האלה. רק אז תבין עד כמה מרושע וזדוני הוא השטן; השטן מסוגל להוליך אנשים שולל ולהשחית אותם, וגם לגרום להם לבחור בנתיב של התנגדות לאל ובגידה באל. אם הצביונות המושחתים אינם נפתרים, התוצאות חמורות. אם אתה יכול להחזיק בידע הזה, בהבנה הזו, אין זו אלא התוצאה של הבנת האמת ושל הנאורות וההארה שהעניקו לך דברי האל. אנשים שאינם מבינים את האמת אינם יכולים לראות כיצד השטן משחית אנשים, כיצד הוא מוליך אותם שולל וגורם להם להתנגד לאל; התוצאה הזו מסוכנת במיוחד. אם אנשים אינם יודעים כיצד להרהר בעצמם, להבחין בדברים שליליים או להבחין בפילוסופיות שטניות כאשר הם חווים את עבודת האל, אין להם כל דרך להשתחרר מהולכת השולל וההשחתה של השטן. מדוע האל דורש מאנשים לקרוא יותר בדבריו? הוא דורש זאת כדי שאנשים יבינו את האמת, יכירו את עצמם, יראו בבירור מה גורם למצבים המושחתים שלהם ויבינו מהיכן מגיעים הרעיונות והעמדות שלהם, ושיטות הדיבור, ההתנהלות וההתמודדות שבהן הם נוקטים. כשאתה הופך מודע לכך שהעמדות שלך אינן תואמות לאמת, מנוגדות לכל שאמר האל ושהן אינן מה שהאל רוצה; כאשר לאל יש דרישות ממך, כאשר דבריו מגיעים אליך וכאשר מצבך והמנטליות שלך אינם מאפשרים לך להתמסר לאל ואף לא להיות מסור לנסיבות שהוא סידר, או לחיות חופשי ומשוחרר בנוכחות האל ולרצות אותו – כל אלה מוכיחים שהמצב שבו אתה דבק הינו שגוי. האם נתקלתם בסוג מצב שכזה בעבר: אתה חי לפי הדברים אשר לדעתך הם חיוביים, אשר אתה מאמין כי הם השימושיים ביותר עבורך; אולם באופן בלתי צפוי, כאשר קורים לך דברים, לאותם דברים שחשבת שהם הנכונים ביותר אין כל השפעה חיובית – נהפוך הוא, הם גורמים לך לפקפק באל, מותירים אותך ללא נתיב, מעוררים בך אי הבנות בנוגע לאל וגורמים לך להתנגד לאל. האם חוויתם תקופות כאלה? (כן). מובן שלא תמשיך לדבוק בדברים אשר לדעתך הם שגויים; אתה ממשיך לדבוק ולהתמיד אך ורק בדברים שלדעתך הם נכונים וחי תמיד במצב כזה. כאשר ביום מן הימים אתה מבין את האמת, רק אז מתברר לך שהדברים שבהם אתה דבק אינם חיוביים – הם שגויים לחלוטין, דברים אשר לדעת אנשים הם טובים, אבל אינם האמת. במהלך איזה חלק של הזמן אתם מבינים ומודעים לכך שהדברים שבהם אתם דבקים הם שגויים? אם אתם מודעים לכך שהם שגויים במשך רוב הזמן, אולם אינכם מהרהרים, בלבכם יש התנגדות, אינכם מסוגלים לקבל את האמת ולהתמודד כראוי עם דברים אלה ואתם גם מעלים נימוקים לתועלתכם האישית – אם סוג זה של מצב שגוי לא ישתנה, זה יהיה מסוכן מאוד. ההיצמדות המתמדת לדברים שכאלה גורמת לכך שבקלות רבה תגיעו לכדי צער, שבקלות רבה תמעדו ותיכשלו, ובנוסף לכך לא תיכנסו למציאות האמת. כאשר אנשים מתווכחים תמיד למען תועלתם האישית, מדובר במרדנות; המשמעות היא שאין להם היגיון. גם אם הם אינם אומרים דבר בקול ושומרים זאת בלבם פנימה, הבעיה היסודית טרם נפתרה. אם כך, באילו זמנים אתה מסוגל שלא להתנגד לאל? עליך להפוך את מצבך על פיו ולפתור את הבעיות שלך מן היסוד בהקשר זה; עליך להבין בבירור היכן בדיוק טמונה הטעות בגישה שבה אתה מחזיק; עליך לבחון זאת ולחפש את האמת כדי לפתור את העניין. רק אז תוכל לחיות במצב הנכון. כשאתה חי במצב הנכון, לא יהיו לך אי הבנות בנוגע לאל ולא תהיה לך התנגדות כלפיו, ועל אחת כמה וכמה לא יתעוררו בך תפיסות. באותה עת, המרדנות שיש בך בהקשר זה תיפתר. כאשר היא תיפתר, ותדע כיצד לפעול באופן שתואם לרצון האל, האם הפעולות שבהן תנקוט באותו זמן לא יהיו תואמות לאל? אם תהיה תואם לאל בעניין זה, האם כל מה שתעשה לא יהיה תואם לרצונו? האם דרכי פעולה ויישום בפועל שתואמות לרצון האל אינן תואמות גם לאמת? כשאתה עומד איתן לגבי עניין זה, אתה חי במצב הנכון. כשאתה חי במצב הנכון, הדברים שאתה חושף ושאתה מביא לידי ביטוי כבר אינם צביון מושחת. אתה מסוגל להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה, קל לך ליישם בפועל את האמת ואתה מסור לאמת.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק פתרון הצביון המושחת של האדם יכול להוביל לשינוי אמיתי

עדויות חווייתיות קשורות

אני יודע את הדרך לתיקון טבע מושחת

מזמורים קשורים

כיצד יש לקבל את האמת