דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

שינוי בצביון מתייחס בעיקר לשינוי שחל בטבעו של אדם. לא ניתן להבין דברים שנוגעים לטבעו של אדם דרך התנהגויות חיצוניות. דברים אלה קשורים ישירות לערך ולחשיבות של קיומו, לנקודת מבטו על החיים ולערכיו והם נוגעים למה ששוכן בעמקי נשמתו ובעצם מהותו. אם אדם אינו יכול לקבל את האמת, לא יחול בו שינוי בהיבטים אלה. צביונו של אדם משתנה רק על ידי חוויה של עבודת האל, היווכחות מלאה באמת, שינוי הערכים ונקודות המבט בנוגע לקיום ולחיים, התאמת השקפותיו לדברי האל ויכולת להתמסר לאל באופן מלא ולהיות נאמן כלפיו באופן מוחלט. כיום, ייתכן שנראה כי אתה משקיע מאמץ מסוים ומגלה נחישות בפני קשיים בעת שאתה מבצע את חובתך, ייתכן כי אתה מסוגל לבצע סידורי עבודה שנקבעו על ידי העליון או שאתה יכול ללכת לכל מקום שאליו נאמר לך ללכת. על פני השטח נראה אולי שיש בך מידה מסוימת של צייתנות, אבל כאשר קורה דבר מה שאינו עולה בקנה אחד עם התפיסות שלך, המרדנות שבך מרימה ראש. למשל, אינך מתמסר לגיזום ואתה מתמסר עוד פחות כאשר מתחולל אסון; אתה אפילו מעז להתלונן על האל. לכן, ההתמסרות והשינוי המצומצמים שנראים כלפי חוץ אינם אלא שינוי קל בהתנהגות. יש אמנם מעט שינוי, אבל הוא אינו מספיק כדי שייחשב כשינוי צביון. ייתכן שאתה מסוגל לפסוע בנתיבים רבים, לסבול קשיים מרובים ולעמוד בפני השפלה גדולה; ייתכן שאתה חש קרוב מאוד לאל וייתכן שרוח הקודש מבצעת בך עבודה מסוימת. אבל כשהאל מבקש ממך לעשות דבר מה שאינו תואם לתפיסותיך, אתה עדיין עלול שלא להתמסר ולמעשה, אתה עשוי לחפש תירוצים, למרוד באל ולהתנגד לו ובמקרים חמורים אף להטיל בו ספק ולהיאבק בו. זו בעיה חמורה! היא מראה שעדיין יש בך טבע שמתנגד לאל, שאינך מבין את האמת לאשורה וכי לא חל כל שינוי בצביון החיים שלך. אנשים מסוימים, לאחר שהם מפוטרים או מסולקים, עדיין מעזים לשפוט את האל ולומר כי הוא אינו צודק. הם אפילו מתווכחים עם האל ונאבקים בו ומפיצים את תפיסותיהם בנוגע לאל ואת חוסר שביעות רצונם ממנו בכל מקום שאליו הם הולכים. אנשים כאלה הם שדים שמתנגדים לאל. אנשים בעלי טבע של שדים לא ישתנו לעולם ויש לנטוש אותם. רק למי שיכולים לחפש את האמת, לקבל אותה בכל מצב ולהתמסר לעבודת האל יש תקווה לזכות באמת ולהשיג שינויים בצביונם. במהלך החוויות שלך, עליך ללמוד להבחין בין מצבים שנראים רגילים כלפי חוץ. במהלך התפילה אתה עשוי להתייפח ולבכות, או להרגיש כי לבך אוהב מאוד את האל וקרוב אליו במיוחד, אבל מצבים אלה הם רק עבודתה של רוח הקודש ואינם מעידים על כך שאתה מישהו שאוהב את האל. רק אם אתה עדיין מסוגל לאהוב את האל ולהתמסר לו גם כאשר רוח הקודש אינה עובדת, וכאשר האל עושה דברים שאינם תואמים לתפיסותיך, אז אתה אדם שאוהב את האל באמת. רק במקרה זה אתם אדם שצביון חייו השתנה. רק זהו אדם שמחזיק במציאות האמת.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, מה עליכם לדעת על שינוי צביונכם

מהי המשמעות של שינוי בצביון? זה קורה כאשר אדם שאוהב את האמת, בעודו חווה את עבודתו של האלוהים, מקבל את השיפוט והייסורים של דבריו ועובר סוגים שונים של סבל וזיכוך. אדם כזה מטוהר מהרעלים השטניים שבתוכו ומשליך לחלוטין את צביונו המושחת מעליו כדי שיוכל להיכנע לדברי האלוהים ולכל תזמוריו והסדריו, ולעולם לא להתמרד בו או להתנגד אליו. זהו שינוי בצביון... שינוי בצביון פירושו שאדם, מכיוון שהוא אוהב ומסוגל לקבל את האמת, סוף סוף מצליח להכיר את טבעו, שמתמרד נגד אלוהים ומתנגד לאלוהים. הוא מבין שבני אדם הם מושחתים בצורה עמוקה מידי, הוא מבין את האבסורד והערמומיות של המין האנושי, ואת מצבו הדל ומעורר הרחמים של המין האנושי, ולבסוף הוא מגיע לכדי הבנה של מהות הטבע של המין האנושי. ההכרה בכך גורמת לו להיות מסוגל להכחיש ולמרוד בעצמו לחלוטין, לחיות לפי דבר האלוהים וליישם את האמת בפועל בכל דבר. זהו אדם שמכיר את אלוהים, וכזה שצביונו השתנה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד להכיר את טבע האדם

שינויים בטבע שונים במהותם משינויים בהתנהגות, וכן משינויים ביישום בפועל – כל אלה שונים במהותם. רוב האנשים מתמקדים בהתנהגות באמונתם באל, וכתוצאה מכך מתחוללים שינויים מסוימים בהתנהגותם. לאחר שהם מתחילים להאמין באל, הם מפסיקים לעשן ולשתות, ואינם מתעמתים עוד עם אחרים משום שהם מעדיפים לנהוג בסבלנות כשהם סופגים אובדן. חלים מספר שינויים בהתנהגותם. יש אנשים שסבורים, שברגע שהם מתחילים להאמין באל וקוראים את דברי האל הם מבינים את האמת; הם התנסו בעבודת רוח הקודש ולבם מלא הנאה אמיתית, ומשום כך הם להוטים במיוחד ומסוגלים לוותר על כל דבר ולסבול כל דבר. אך לאחר שמונה, עשר או אפילו עשרים או שלושים שנות אמונה, משום שלא חל שינוי בטבע חייהם, בסופו של דבר הם חוזרים לסורם; גאוותנותם ויהירותם מתעצמות, הם מתחילים להתחרות על כוח ועל רווח, הם חומדים את כספי הכנסייה, הם מקנאים באלה שניצלו לטובה את בית האל. הם הופכים לטפילים ולמזיקים בבית האל, וחלקם אף נחשפים ומסולקים כמנהיגי שקר וכצוררי משיח. ומה מוכיחות עובדות אלה? אי אפשר להסתמך על שינויי התנהגות בלבד; ללא מהפך בטבע חייהם של אנשים, במוקדם או במאוחר ייחשף פרצופם האמיתי. זאת משום ששינויים בהתנהגות מקורם בלהט, ובשילוב עם עבודת רוח הקודש באותו הרגע, קל להם מאוד להפוך להוטים או להתמלא כוונות טובות לזמן קצר. כדברי הכופרים, "קל לעשות דבר טוב אחד; מה שקשה הוא לעשות חיים שלמים של דברים טובים." למה אנשים לא מסוגלים לעשות דברים טובים לאורך כל חייהם? משום שאנשים הם מרושעים, אנוכיים ומושחתים מטבעם. טבעו של אדם מנחה את התנהגותו; לא משנה מהו טבעו של אדם, ההתנהגות שיחשוף תשקף אותו, ורק התנהגות שנחשפת באופן טבעי מייצגת את טבעו של אדם. זיופים לא יכולים להחזיק מעמד. כשהאל פועל על מנת להושיע את האדם, הוא לא עושה זאת במטרה להרעיף על האדם התנהגות טובה – מטרת עבודת האל היא לשנות את טבעם של אנשים, לגרום להם להיוולד מחדש כאנשים חדשים. השיפוט, הייסור, הניסיונות והזיכוך של האדם מטרתם לשנות את צביונו, כך שהוא יוכל להשיג התמסרות ונאמנות מוחלטות כלפי האל, וילמד לסגוד לו באופן רגיל. זו המטרה של עבודת האל. התנהגות טובה אינה אותו הדבר כמו התמסרות האדם לאל, והיא ודאי לא זהה לתאימות עם ישוע. שינויים בהתנהגות מבוססים על דוקטרינה ונולדים מתוך להט; הם לא מבוססים על הכרה אמיתית את האל או על האמת, ו-ודאי שלא על הדרכה של רוח הקודש. אף שישנם מקרים בהם מעשיהם של אנשים מוארים על ידי רוח הקודש או נעשים בהדרכתה, אין זו התגלות של חייהם. הם טרם נוכחו במציאויות האמת, וטבע חייהם לא השתנה כלל. התנהגותו של אדם, לא משנה עד כמה היא טובה, אינה הוכחה לכך שהוא מתמסר לאל או שהוא מיישם בפועל את האמת. שינויים בהתנהגות אינם מייצגים שינויים בטבע חיים ואי אפשר להחשיבם כהתגלויות חיים.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

מה שהאדם חושב שהוא שינוי צביוני הוא רק שינוי בהתנהגות, וזה דבר שונה ונתיב שונה מהשינוי הצביוני שהאל מדבר עליו. האם מה שהאדם חושב שהוא שינוי צביוני יכול להבטיח שאנשים לא ימרדו באל, יתנגדו לו, או יבגדו בו? האם זה יכול לגרום להם בסופו של דבר לשאת עדות ולרצות את כוונות האל? השינוי הצביוני עליו מדבר האל אומר שדרך יישום בפועל של האמת, דרך חווית שיפוט וייסור של האל, ודרך גיזום, עמידה בניסיון, וזיכוך על ידו, אנשים משיגים הבנה לגבי כוונות האל ועקרונות-האמת, ואז חיים לפי עקרונות-האמת, משיגים לבבות שמתמסרים לאל ויראים אותו ללא אי-הבנות לגבי האל, ומחזיקים בידע אמיתי ובסגידה אמיתית לאל. מה שהאל מדבר עליו הוא שינוי בצביון של האדם, אבל למה מתייחס השינוי הצביוני שהאדם מדבר עליו? הוא מתייחס להתנהגות משופרת, לנימוס ורוגע למראית-עין, ולחוסר גאוותנות; הכוונה היא לדבר בצורה תרבותית וממושמעת, לא להיות שובב ומרושע, ולהיות בעל מצפון, הגיון ואמות מידה מוסריות בדיבור ובהתנהגות. האם יש הבדל בין שינוי בצביון שהאדם מדבר עליו לבין שינוי בצביון שהאל דורש? מה ההבדל? השינוי בצביון שהאדם מדבר עליו הוא שינוי בהתנהגות החיצונית, שינוי שמתיישב עם התפיסות והדמיונות האנושיים. השינוי בצביון שהאל דורש הוא השלכת הצביון המושחת של האדם, זהו שינוי בצביון החיים הבא מתוך הבנת האמת, שינוי בנקודת המבט של האדם על דברים, שינוי בהשקפת חייו ובערכיו. יש הבדל. לא משנה אם אתה מתמודד עם אנשים או עם דברים, המניעים שלך, העקרונות של מעשיך ואמות המידה שלך חייבים להיות כולם בהתאם לאמת, ועליך לחפש את עקרונות-האמת; זו הדרך היחידה להשיג שינוי בצביון. אם אתה תמיד מודד את עצמך לפי רף התנהגותי, אם אתה תמיד מתמקד בשינויים בהתנהגותך החיצונית, ואתה חושב שאתה מביא לידי ביטוי צלם אנוש ושקיבלת את אישור האל רק בגלל שיש לך קצת התנהגות טובה, זה שגוי לחלוטין. בגלל שיש לך צביונות מושחתים, ואתה יכול לצאת נגד האל, ונמצא בסכנה לבגוד באל, אם לא תחפש את האמת כדי לפתור את הצביון המושחת שלך, לא משנה כמה ההתנהגות החיצונית שלך טובה, לא תוכל להשיג התמסרות אמיתית לאל ולא תוכל לירוא את האל ולסור מרע. האם התנהגות טובה כלפי חוץ, כשלעצמה, יכולה לייצר לב ירא-אל? האם היא יכולה לגרום לאדם להיות ירא-אל ולסור מרע? אם אנשים לא יכולים להיות יראי-אל ולסור מרע, אז שום כמות של התנהגות טובה לא תהווה סימן שיש להם התמסרות אמיתית לאל. לכן, שום כמות של התנהגות טובה לא תהווה סימן לשינוי בצביון.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, התנהגות טובה אינה מעידה שצביונו של האדם השתנה

אם לאדם התנהגויות טובות רבות, אין זה אומר שיש לו את מציאויות האמת. יהיו לך מציאויות האמת רק אם תיישם בפועל את האמת ותפעל על פי העקרונות. יהיו לך מציאויות האמת רק אם תירא את האל ותסור מרע. ישנם אנשים נלהבים שיכולים לדקלם דוקטרינות, לציית לחוקים ולהרבות במעשים טובים, אך כל שאפשר לומר עליהם הוא שיש להם שמץ של אנושיות. אלה שמסוגלים לדקלם דוקטרינות ותמיד מצייתים לחוקים לא בהכרח יכולים ליישם בפועל את האמת. אף שהם אומרים דברים נכונים ועושה רושם כי דבריהם חפים מבעיות, בסוגיות הנוגעות למהות האמת אין להם מה לומר כלל. לכן, לא משנה כמה דוקטרינות יכול אדם לדקלם, אין זה אומר שהוא מבין את האמת, ולא משנה כמה דוקטרינות הוא מבין, אין ביכולתו לפתור בעיות. תאורטיקנים דתיים יכולים להסביר את כתבי הקודש, אך בסופו של דבר הם כולם נופלים משום שאינם מסוגלים לקבל את האמת שהביע האל. אנשים שחוו שינוי בטבעם הם שונים. הם מבינים את האמת. יש להם כושר הבחנה בכל דבר ועניין; הם יודעים איך לפעול בהתאם לרצונו של אלוהים, איך לפעול בהתאם לעקרון האמת ואיך לפעול באופן שישביע את רצונו של אלוהים והם מבינים את אופי השחיתות שהם מציגים. כאשר נחשפים הרעיונות והתפיסות שלהם, הם מסוגלים להפעיל כושר הבחנה ולזנוח את הבשר. כך בא לידי ביטוי שינוי בטבע. הביטוי העיקרי של אנשים שחל שינוי בטבעם הוא שהם הבינו את האמת בבירור וכאשר הם מוציאים דברים לפועל, הם מנהיגים את האמת באופן מדויק יחסית ואינם מציגים שחיתות לעתים קרובות כמו בעבר. באופן כללי, בני אדם שטבעם השתנה נראים הגיוניים למדי ובעלי כושר הבחנה ומכיוון שהם מבינים את האמת, הם אינם מפגינים צדקנות או יהירות כמו בעבר. הם מסוגלים להבין ולהבחין בבירור ברוב השחיתות שנגלית בהם, ולכן הם לא נעשים יהירים. יכולה להיות להם תפיסה שקולה של השאלות הבאות: מהו מקומם, כיצד עליהם לנהוג בהיגיון, כיצד להיות צייתנים, מה מותר ומה אסור לומר, ומה יש לומר ולעשות עם בני אדם שונים. לכן, בני אדם שחל שינוי בטבעם הם הגיוניים יחסית, ורק אנשים כאלה מביאים לידי ביטוי באמת ובתמים צלם אנוש. משום שהם מבינים את האמת, הם מסוגלים לדבר ולראות דברים בהתאם לאמת, וכל מעשה שלהם נעשה לפי עקרונות מנחים. הם לא נתונים להשפעתו של אף אדם, עניין או דבר, יש להם השקפות משלהם והם יכולים לשמור על עקרונות האמת. טבעם יציב יחסית, והם לא הפכפכים, ובלי קשר לנסיבות, הם מבינים איך למלא את חובתם כראוי ואיך לעשות דברים כדי להשביע את רצונו של אלוהים. אלה שטבעם השתנה אינם מתמקדים במה שעליהם לעשות למראית עין כדי לזכות בהערכתם של אחרים – הם זכו בבהירות לגבי מה עליהם לעשות כדי להשביע את רצונו של אלוהים. אם כן, ייתכן שכלפי חוץ נראה שהם אינם נלהבים במיוחד או שהם לא עשו שום דבר חשוב, אך כל מה שהם עושים הוא משמעותי, בעל ערך ומניב תוצאות מעשיות. אין ספק שמציאויות אמת רבות מצויות ברשותם של אלה שטבעם השתנה – ניתן לראות זאת בבירור על פי נקודת המבט שלהם לגבי עניינים שונים ועל פי עקרונות מעשיהם. אלה שלא זכו באמת לא חוו בשום אופן כל שינוי בטבע חייהם. איך בדיוק מושג שינוי בטבע? השטן השחית עמוקות את בני האדם, הם כולם מתנגדים לאל וניחנים בטבע המתנגד לאל. האל מושיע אנשים בכך שהוא הופך את אלה שניחנו בטבע המתנגד לאל ושיכולים להתנגד לו לאנשים שיכולים לציית לו ולירוא מפניו. זה פירוש הדבר, להיות אדם שחל שינוי בטבעו. לא משנה עד כמה בני האדם הם מושחתים או בכמה סוגי טבע מושחת הם ניחנים, כל עוד הם יכולים לקבל את האמת, לקבל את השיפוט ואת הייסור של האל, ולקבל ניסיונות וזיכוכים שונים, תהיה להם הבנה אמיתית של האל, ובה בעת הם יהיו מסוגלים לראות בבהירות את מהות טבעם. כשהם יכירו את עצמם באמת, הם יהיו מסוגלים לשנוא את עצמם ואת השטן, ויהיו מוכנים לזנוח את השטן ולציית לאל לחלוטין. ברגע שאדם מתמלא נחישות שכזו, הוא מסוגל לחתור אל האמת. אם אנשים מכירים את האל באמת, אם טבעם השטני מטוהר ודברי האל מכים שורש בתוכם והופכים לחייהם ולבסיס קיומם, אם הם חיים על פי דברי האל, חל בהם שינוי מוחלט והם הפכו לאנשים חדשים – אפשר להחשיב זאת כשינוי בטבע חייהם. שינוי בטבע אין פירושו אנושיות בוגרת ומנוסה, או שטבעם של אנשים כלפי חוץ הוא צנוע מבעבר, שפעם הם היו יהירים אך כיום הם מסוגלים לתקשר בהיגיון, או שפעם הם לא הקשיבו לאיש וכיום הם מסוגלים להקשיב מעט לאחרים; שינויים שכאלה כלפי חוץ לא נחשבים מהפך של ממש בטבע. מהפכים של ממש בטבע כוללים מן הסתם דוגמאות כאלה, אך הדבר החשוב מכול הוא שחייהם עברו שינוי פנימי. זה לחלוטין משום שדברי האל והאמת הכו שורש בתוכם, שולטים בתוכם והפכו לחייהם. חל גם שינוי בהשקפותיהם. הם מבינים בדיוק מה קורה בעולם ולאנושות, כיצד השטן משחית את בני האדם, כיצד התנין הגדול האדום כאש מתנגד לאל, ואת מהות התנין הגדול האדום כאש. בלבם הם שונאים את התנין הגדול האדום כאש ואת השטן, והם לגמרי יכולים לפנות אל האל ולנהות אחריו. פירוש הדבר הוא שחי שינוי בטבע חייהם ושהם נפלו בנחלתו של האל. שינויים בטבע חיים הם שינויים מן היסוד, בעוד שינויים בהתנהגות הם שטחיים. רק אלה שחל שינוי בטבע חייהם הם אלה שיזכו באמת ורק הם יפלו בנחלתו של האל.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

כעת אתה רק מכיר בכך שדברי האל הם טובים ונכונים, ומבחינת התנהגותך החיצונית, אינך עושה דברים שמנוגדים באופן ברור לאמת, קל וחומר דברים שמעבירים ביקורת על עבודת האל. אתה גם מסוגל להתמסר לסידורי העבודה של בית האל. זהו מעבר מהיותך כופר להיותך חסיד של האל, שיש בו נאותות של קדוש. אתה הופך ממישהו שחי באופן מוחלט על פי הפילוסופיות של השטן ועל פי הרעיונות, החוקים והידע של השטן, למישהו אשר לאחר ששמע את דברי האל, חש כי הם האמת, מקבל אותם וחותר אל האמת, והופך לאדם שמסוגל לאמץ את דברי האל כחייו. מדובר בתהליך שכזה – ולא יותר מכך. במהלך פרק הזמן הזה, ההתנהגות שלך והדרכים שבהן אתה פועל יעברו כמה וכמה שינויים, ללא ספק. לא משנה כמה תשתנה, בעיני האל הדברים שבאים בך לידי ביטוי הם לא יותר מאשר שינויים בהתנהגות ובשיטות שלך, שינויים ברצונות ובשאיפות הכמוסים ביותר שלך. לא מדובר ביותר מאשר שינויים במחשבות ובגישות. כעת, כאשר אתה אוזר כוחות ויש בך את הדחף, ייתכן שאתה מסוגל להקריב את חייך לאל, אבל אינך יכול להשיג התמסרות מוחלטת לאל בכל עניין שמעורר בך סלידה מיוחדת. זהו ההבדל בין שינוי בהתנהגות ושינוי בצביון. ייתכן שלבך הנדיב מאפשר לך להציע לאל את חייך וכל דבר אחר, כשאתה אומר, "אני מוכן ונכון לוותר על עצם חיי למען האל. בחיים האלה, אין לי חרטות ואין לי תלונות! ויתרתי על נישואין, על תוכניות גשמיות, על הדר ועל פאר, ואני מקבל את הנסיבות שהאל התווה לפניי. אני מסוגל לעמוד בכל הלעג וההשמצות של העולם". אבל מיד כאשר האל מתווה נסיבות שלא תואמות לתפיסותיך, אתה מסוגל להתקומם ולצאת נגדו ולהתנגד לו. זהו ההבדל בין שינוי בהתנהגות ושינוי בצביון. ייתכן גם שאתה מסוגל להקדיש את חייך לאל ולוותר על האנשים שאתה אוהב ביותר, או על הדבר שאתה אוהב ביותר, ואשר ללבך קשה מאוד להיפרד ממנו – אבל כאשר אתה נקרא לדבר עם האל מן הלב, ולהיות אדם ישר, אתה מתקשה בכך למדי ולא יכול לעשות זאת. זהו ההבדל בין שינוי בהתנהגות לשינוי בצביון. מצד שני, ייתכן שאינך משתוקק לנוחות הבשר בחיים האלה, ואינך אוכל מזון משובח ולא לובש בגדים מהודרים, ומדי יום אתה מתיש את עצמך בביצוע חובתך. אתה מסוגל לעמוד בכל מיני מכאובים שמסב לך הבשר, אבל אם סידוריו של האל לא תואמים לתפיסותיך, אתה לא מסוגל להבין ומתעוררים בך כעסים ואי הבנות כלפי האל. הקשר שלך עם האל הופך יותר ויותר לא רגיל. אתה תמיד מתנגד ומרדני, ולא מסוגל להתמסר לאל לחלוטין. זהו ההבדל בין שינוי בהתנהגות לשינוי בצביון. אתה מוכן להקריב את חייך למען האל, ואם כך, מדוע אינך יכול לומר לו דברים כנים? אתה מוכן לדחוק הצדה את כל הדברים החיצוניים, ואם כך, מדוע אינך יכול להיות נאמן באופן מוחלט לתפקיד שהטיל עליך האל? אתה נכון לוותר על חייך למען האל, ואם כך, כשאתה מסתמך על תחושותיך כדי לפעול ולקיים קשרים עם אחרים, מדוע אינך יכול להרהר בעצמך? מדוע אתה לא מסוגל לנקוט בעמדה שתקדם את עבודת הכנסייה ואת האינטרסים של בית האל? האם זהו אדם שחי לפני האל? כבר נשבעת לאל שתשקיע מעצמך למענו לאורך חייך, ושתקבל את כל הסבל שיתלווה לכך, ואם כן, מדוע מקרה אחד של החלפתך בחובתך גורם לך לשקוע עמוק כל כך לתוך השליליות, עד שאתה לא מסוגל לחזור ולהגיח החוצה במשך ימים רבים? מדוע הלב שלך מלא בהתנגדות, בתרעומת, בחוסר הבנה ובשליליות? מה קורה כאן? הדבר מראה שלבך אוהב ביותר את המעמד, וזה קשור בנקודת התורפה שלך. לכן, כשמחליפים אותך, אתה קורס ולא מסוגל להתרומם. די בכך כדי להוכיח שלמרות השינוי בהתנהגותך, צביון חייך לא השתנה. זהו ההבדל בין שינוי בהתנהגות לשינוי בצביון.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק על ידי פתרון תפיסותיו יכול אדם לעלות על המסלול הנכון של אמונה באל (3)

החלק הקשה ביותר באמונה באל הוא להשיג שינוי בצביון. אולי תוכל להישאר רווק כל חייך, או לעולם לא לאכול מזון משובח או ללבוש בגדים יפים; יש אנשים שאפילו אומרים, "זה לא משנה אם אני סובל כל חיי, או אם אני בודד כל חיי, אני יכול לשאת את זה – כשהאל לצידי, אין לדברים האלו משמעות". קל להתגבר ולפתור כאב וקושי פיזי מסוג זה. על מה לא קל להתגבר? על הצביונות המושחתים של האדם. את הצביונות המושחתים לא ניתן לפתור רק באמצעות ריסון עצמי. אנשים יכולים לשאת סבל פיזי כדי לבצע את חובתם כראוי, לרצות את כוונות האל וגם להיכנס למלכות בעתיד – אך האם להיות מסוגל לסבול ולשלם מחיר אומר שהצביונות שלהם השתנו? לא. כדי לאמוד אם חל שינוי בצביון של מישהו, אל תתבונן על כמה סבל הוא מסוגל לשאת או כמה התנהגות טובה הוא מפגין על פני השטח. הדרך היחידה למדוד במדויק אם צביונו של אדם השתנה היא להסתכל על המטרות, המניעים והכוונות שמאחורי מעשיו, העקרונות לפיהם הוא מתנהל ומטפל בעניינים, ויחסו לאמת.

לאחר שהחלו להאמין באל, יש אנשים שלא חותרים יותר אחר מגמות ארציות ולא שמים עוד לב לבגדים ולמראה שלהם. הם מסוגלים לסבול ולעבוד קשה, ולהכניע את הבשר ולמרוד בו. אבל כשהם מבצעים את חובתם ובאים במגע עם אחרים ומטפלים בדברים, הם כנים רק לעיתים רחוקות. הם לא אוהבים להיות כנים, הם תמיד רוצים להתבלט ולהבדיל את עצמם, ויש כוונה מאחורי כל מה שהם אומרים ועושים. הם עושים חישובים קפדניים ומדוקדקים כדי להראות לאנשים כמה הם טובים, כדי לזכות בליבם של אנשים, ולגרום לאנשים לקבל אותם ולסגוד להם, עד כדי כך שאנשים יבואו כדי לחפש דרכם כשמשהו קורה להם. בעשותם כך, הם מתרברבים. איזו צביון הם חושפים? זהו צביון שטני. האם יש הרבה אנשים כאלה? כולם ככה. כלפי חוץ הם מקפידים על כל התקנות, הם מסוגלים לסבול קצת, ומוכנים להשקיע מעצמם במידה מסוימת. הם מסוגלים לוותר על כמה דברים ארציים, יש בהם מעט נחישות ונכונות לחתור אל האמת, והם הניחו יסודות בנתיב האמונה באל. אלא שהצביון המושחת שלהם נותר על כנו. הם לא השתנו כלל. גם אם הם מבינים את האמת, הם לא יכולים ליישם אותה בפועל. זו המשמעות של להישאר ללא שינוי. מי שחיים בתוך צביון שטני מתנהגים בעיקשות בכל מעשיהם. כשהכוונה מאחורי מעשיהם שגויה, הם לא מתפללים לאל, או מתכחשים לרצונם, הם לא מחפשים את עקרונות-האמת, והם גם לא מחפשים מאחרים או משתפים עמם. הם עושים מה שהם רוצים, כל מה שהם במקרה חפצים בו; הם פועלים בפזיזות וללא מעצורים. אולי כלפי חוץ הם לא עושים רע, אבל הם גם לא מיישמים בפועל את האמת. במעשיהם הם הולכים אחרי רצונם וחיים בתוך צביון שטני. משמעות הדבר שאין להם אהבה לאמת או לב ירא-אל, והם לא חיים בפני האל. חלקם אולי אפילו מבינים את דברי האל ואת האמת, אבל הם לא יכולים ליישם אותם בפועל. הסיבה לכך היא, שהם לא יכולים להתגבר על הרצונות והשאיפות שלהם. הם יודעים בבירור שמה שהם עושים שגוי, שזו הפרעה ושיבוש, שזה מתועב בעיני האל, אבל הם עושים זאת שוב ושוב, וחושבים, "האם להאמין באל אינו אומר לזכות בברכות? מה שגוי בזה שאני חותר להשיג ברכות? סבלתי די הרבה בשנים שבהן אני מאמין באל; עזבתי את עבודתי וויתרתי על סיכויי בעולם כדי לזכות באישור ובברכות האל. רק לאור כל הסבל שעברתי, האל צריך לזכור אותי. הוא צריך לברך אותי ולהעניק לי מזל טוב". מילים אלו מתאימות לטעם האנושי. כל מי שמאמין באל חושב כך – הם מרגישים שלהיות נגוע קצת בכוונה לזכות בברכות זו לא בעיה כה גדולה. אבל אם אתה שוקל היטב את המילים האלו, האם יש בהן ולו מילה העולה בקנה אחד עם האמת או עם חלק ממציאות-האמת? כל הוויתור והסבל האלה הם רק סוג של התנהגויות אנושיות טובות. פעולות אלו נשלטות על ידי הכוונה לזכות בברכות, והן אינן יישום בפועל של האמת. אם נשתמש ברף המוסרי של האדם למדוד את התנהגות האנשים האלה, הם ייחשבו שקדנים וחסכנים, חרוצים וקשוחים. לפעמים הם כה מרוכזים בעבודתם שהם שוכחים לאכול ולישון, וחלקם אפילו מוכנים להחזיר חפצים אבודים לבעליהם, להיות מועילים ונדיבים, להתייחס לאחרים בהבנה ובנדיבות, לא להיות קמצנים או קטנוניים, ואפילו לתת לאחרים את הדברים האהובים עליהם ביותר. האדם משבח ההתנהגויות כאלו, והם ייחשבו אנשים טובים. אנשים כאלה נראים מהוללים, נערצים וראויים לאישור; הם מוסריים, הוגנים והגיוניים באופן מצפוני במיוחד. הם גומלים לאחר על חסדיו ואכפת להם מאחווה, עד כדי כך שהם יקריבו את עצמם למען כל אחד מחבריהם, ויסבלו וילכו עד קצה העולם למען הקרובים להם ביותר. למרות שרבים עשויים לשבח סוג כזה של אדם טוב, האם אנשים כאלה אכן יכולים לקבל את האמת וליישמה בפועל? האם הם אכן יעניקו את חייהם כדי לרומם את האל ולשאת לו עדות? לא בהכרח. לכן, האם אפשר לקרוא להם אדם טוב? כשאתה מנסה לשפוט אם מישהו ירא את האל וסר מרע, או אם יש לו את מציאות-האמת, האם זה מדויק תמיד לאמוד אותו על סמך תפיסות, דמיונות, אתיקה ומוסר אנושיים? האם זה עולה בקנה אחד עם האמת? אם תפיסות, דמיונות, אתיקה ומוסר אנושיים היו האמת, האל לא היה צריך לבטא את האמת, וגם לא לעשות את עבודת השיפוט והייסור. עליך לראות בבירור שהעולם והמין האנושי הם אפלים ורעים, שהם נטולי אמת לחלוטין, ושהאנושות המושחתת זקוקה לישועת האל. עליך לראות בבירור שהאל לבדו הוא האמת, שרק דבריו יכולים לטהר את האדם, שרק הוא יכול להושיע את האדם, ולא משנה כמה התנהגותו של אדם טובה, היא לא מציאות-אמת, והיא אפילו רחוקה עוד יותר מן האמת עצמה. למרות שהתנהגויות טובות אלו הפכו נפוצות ומוכרות בקרב אנשים, הן לא האמת, ולעולם לא יהיו, והן לא יכולות לשנות דבר. האם תוכל לגרום לאדם, שמוכן להקריב עצמו למען חבריו וללכת עד קצה העולם למענם, לקבל את האל ואת האמת? ממש לא, כי אדם כזה הוא אתאיסט. האם תוכל לגרום לאדם שמלא בתפיסות ובדמיונות לגבי האל להשיג התמסרות אמיתית לאל? בהחלט לא, כי כשמלאים בתפיסות, קשה מאוד לקבל ולהתמסר לאמת. האם יש כמות מסוימת של התנהגות טובה שתגרום לאדם להתמסר לאל באמת? האם הוא באמת יכול לאהוב אותו? האם הוא יכול לרומם את האל ולשאת לו עדות? הוא בהחלט לא יכול. האם תוכל להבטיח שכל מי שמטיף ופועל למען האדון יהפוך לאוהב אמיתי של האל? זה לחלוטין בלתי אפשרי. לכן, לא משנה כמה התנהגויות טובות אדם מפגין, זה לא אומר שהוא אכן הכה על חטא באמת ובתמים והשתנה, ועוד פחות מכך שצביון חייו השתנה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, התנהגות טובה אינה מעידה שצביונו של האדם השתנה

כל בני האדם המושחתים חיים למען עצמם. כל אדם ידאג לעצמו והשטן ייקח את האחרון – זהו סיכום האופי האנושי. אנשים מאמינים באלוהים למען עצמם. כשהם זונחים דברים ומשקיעים את עצמם למען אלוהים, הדבר נעשה כדי לזכות בברכות, וכשהם נאמנים לו, הדבר נעשה במטרה לקבל גמול. לסיכום, כל זה נעשה על מנת לזכות בברכות, לקבל גמול ולהיכנס למלכות השמיים. בחברה האנושית אנשים עובדים למען התועלת האישית שלהם, ובבית האל הם ממלאים חובה כדי לזכות בברכה. במטרה לזכות בברכות, אנשים נוטשים הכול ומסוגלים לשאת סבל רב: זוהי הראיה הטובה ביותר לאופיו השטני של האדם. אנשים שטבעם השתנה הם שונים. הם חשים שהמשמעות נובעת מחיים על פי האמת, שהבסיס להיות האדם אנושי הוא ציות לאלוהים, לירוא את האל ולסור מרע, שקבלת התפקיד שאלוהים מטיל על אדם היא אחריות טבעית ומוצדקת לחלוטין, שרק אנשים שממלאים את חובותיו של יציר נברא ראויים להיקרא בני אנוש – ואם הם אינם מסוגלים לאהוב את אלוהים ולגמול לו על אהבתו, הם אינם ראויים להיקרא בני אנוש. הם חשים שחיים עבור עצמך הנם חיים ריקניים וחסרי משמעות, שעל בני האדם לחיות על מנת להשביע את רצונו של אלוהים, למלא את חובותיהם היטב ולחיות חיים בעלי משמעות, כך שגם כאשר יגיע זמנם למות, הם יהיו מרוצים, בלי אף חרטה, וירגישו שחייהם לא היו לשווא. בהשוואה בין שני המצבים השונים הללו, ניתן לראות שהאחרון הוא של אנשים שטבעם השתנה. אם טבע חייהם של אנשים השתנה, גם השקפתם על החיים השתנתה בהחלט. עכשיו, משיש להם ערכים שונים, הם לעולם לא יחיו עוד למען עצמם והם לעולם לא יאמינו עוד באלוהים על מנת לזכות בברכות. אדם שכזה יוכל לומר, "כדאי מאוד להכיר את האל. אם אמות לאחר שהגעתי להיכרות של אלוהים, יהיה זה נהדר! אם אוכל להכיר את אלוהים ולציית לו, ואוכל לחיות חיים בעלי משמעות, אז חיי לא יהיו לשווא ולא אמות עם חרטה כלשהי. לא יהיו לי תלונות כלל". השקפת האדם הזה על החיים השתנתה. הסיבה העיקרית לשינוי בטבע חייו של האדם היא העובדה שיש לו את מציאות האמת, שהוא זכה באמת ושהוא מכיר את אלוהים. כך השקפתו של האדם על החיים משתנה וערכיו שונים מבעבר. השינוי מתחיל בתוך לבו ובתוך חייו של האדם. זה בהחלט לא שינוי חיצוני. מאמינים חדשים אחדים, לאחר שהחלו להאמין באלוהים, מותירים את העולם החילוני מאחוריהם. כאשר הם נתקלים מאוחר יותר בכופרים, יש למאמינים אלה מעט מה לומר ולעתים נדירות הם יוצרים קשר עם קרובי משפחתם וחבריהם הכופרים. הכופרים אומרים, "אדם זה השתנה". המאמינים חושבים אז, "טבע חיי השתנה. הכופרים האלה אומרים שהשתניתי". האם טבעם של אנשים כאלה אכן השתנה בפועל? לא. הם מציגים שינויים חיצוניים בלבד. לא חל שינוי אמיתי בחייהם ואופיים השטני נותר מושרש בתוכם, ללא כל פגע. לפעמים, אנשים נתפסים בלהט בזכות עבודתה של רוח הקודש. שינויים חיצוניים אחדים עשויים להתרחש והם עשויים לעשות אי-אילו מעשים טובים. עם זאת, אין זה זהה להשגת שינוי בטבע האדם. אם אינך מחזיק באמת וראייתך את הדברים לא השתנתה, אפילו עד כדי כך שהיא אינה שונה מזו של הכופרים, אם השקפתך על החיים וערכיך לא השתנו גם כן ואם אינך אפילו ירא את האל בלבך – שזה מה שצריך להיות לך לכל הפחות – אזי אינך קרוב אפילו להשגת שינוי בטבעך. נקודת המפתח להשגת שינוי בטבעכם היא שאתם מוכרחים לחתור להבין את אלוהים והבנתכם אותו מוכרחה להיות אמיתית. קחו למשל את פטרוס. כשאלוהים רצה למסור אותו לידי השטן, הוא אמר: "גם אם תמסור אותי לידי השטן, אתה עדיין אלוהים. אתה כול-יכול והכול נמצא בידיך. כיצד ייתכן שלא אהלל אותך עבור הדברים שאתה עושה? אך לא יהיה זה עדיף אם אוכל להכירך לפני שאמות?" הוא חש שהדבר החשוב ביותר בחייהם של בני אדם הוא להכיר את אלוהים; לאחר שמכירים את אלוהים, כל מיתה תהיה כשרה וכל צורה שאלוהים יטפל בכך תהיה בסדר. הוא חש שהכרת אלוהים היא הדבר הקריטי ביותר; אם הוא לא היה זוכה באמת, הוא לעולם לא היה שבע רצון, אך הוא גם לא היה מתלונן בפני אלוהים. הוא רק היה שונא את העובדה שלא חתר אל האמת. לאור רוחו של פטרוס, השאיפה הכנה שלו להכיר את האל היא הוכחה לשינוי שחל בתפישת חייו ובערכיו. כמיהתו העמוקה להכיר את האל מוכיחה שהוא הכיר את האל באמת. לכן, מהצהרה זו ניתן לראות שחל שינוי בטבעו; הוא היה אדם שחל מהפך בטבעו. בסוף ניסיונו, האל אמר שהוא זה שהכיר את האל יותר מכל; הוא זה שאהב את האל באמת ובתמים. ללא האמת, אף פעם לא יכול להתחולל שינוי של ממש בטבע חייו של אדם. אם ביכולתכם לחתור את האמת ולהיכנס אל מציאות האמת, רק אז יתחולל שינוי בטבע החיים שלכם.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'