דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

אם אנשים רוצים להיוושע כאשר הם מאמינים באלוהים, מה שחשוב הוא, אם יש להם או אין להם לב ירא-אל. אם יש לאלוהים מקום בליבם או לא, אם הם מסוגלים לחיות בפני האל או לא, ולשמור על מערכת יחסים רגילה עם אלוהים. הדבר המכריע הוא, אם אנשים מסוגלים ליישם בפועל את האמת ולהשיג התמסרות לאלוהים, או לא. אלה הם הנתיב והתנאים לישועה. אם ליבך אינו מסוגל לחיות בפני האל, אם לא תרבה להתפלל ולשתף את אלוהים, ותאבד את מערכת היחסים הרגילה עם אלוהים, לעולם לא תיוושע כיוון שחסמת את הנתיב לישועה. אם אין לך מערכת יחסים כלשהי עם אלוהים, הגעת לסוף הדרך. אם אלוהים לא נמצא בלבך, אזי אין טעם לטעון שיש לך אמונה, להאמין לכאורה בלבד באלוהים. אין זה משנה כמה מילים ודוקטרינות אתה מסוגל לומר, כמה סבלת בגלל אמונתך באלוהים, או כמה אתה מוכשר; אם אלוהים נעדר מליבך ואתה אינך ירא-אל, אזי אין זה משנה איך אתה מאמין באלוהים. אלוהים יאמר: "סור מעל פניי, אתה עושה רע." אתה תסווג כעושה רע. תהיה מנותק מאלוהים; הוא לא יהיה אדונך או אלוהיך. למרות שאתה מכיר בכך שאלוהים הוא ריבון על כל הדברים, ואתה מכיר בכך שהוא הבורא, אתה לא עובד אותו ואינך מתמסר לריבונותו. אתה נוהה אחר השטן והשדים; רק השטן והשדים הם אדוניך. אם אתה בוטח בעצמך בכל הדברים והולך אחר רצונך שלך, אם אתה סומך על כך שגורלך נתון בידיך, אזי מה שאתה מאמין בו הוא עצמך. למרות שאתה טוען שאתה מאמין באלוהים ומכיר בו, אלוהים אינו מכיר בך. אין לך מערכת יחסים עם אלוהים ולכן בסופו של דבר נגזר עליך שאלוהים ידחה אותך בתיעוב, יעניש אותך ויסלק אותך; אלוהים לא מושיע אנשים כמוך. אנשים המאמינים באמת באלוהים, הם אלה אשר מקבלים אותו כמושיע, מקבלים שהוא האמת, הדרך והחיים. הם מסוגלים להשקיע מעצמם בכנות עבורו ולבצע את חובתו של יציר בריאה; הם חווים את עבודתו של האל, הם מיישמים בפועל את דבריו ואת האמת והם הולכים בנתיב החתירה אל האמת. הם אנשים המתמסרים לריבונותו ולהסדריו של האל, ואשר נוהים אחר רצונו. רק כאשר יש לאנשים אמונה כזאת באלוהים, הם יכולים להיוושע; אם לא, אלוהים יוקיע אותם. האם מקובל שאנשים יעסקו במשאלות לב כשהם מאמינים באלוהים? האם באמונתם באלוהים, אנשים יכולים לזכות באמת כשהם תמיד נאחזים בתפיסות שלהם ובדמיונות מעורפלים ומופשטים? בהחלט לא. כאשר אנשים מאמינים באלוהים, עליהם לקבל את האמת, להאמין בו כפי שהוא מבקש, ולהתמסר לתזמוריו ולהסדריו; רק אז הם יוכלו להשיג ישועה. אין דרך אחרת מלבד זו – לא משנה מה אתה עושה, אסור לך לעסוק במשאלות לב כלשהן. שיתוף הנושא הזה חשוב מאוד לאנשים, הלא כן? זוהי קריאת התעוררות עבורכם.

כעת, לאחר ששמעתם את המסרים האלה, אתם צריכים להבין את האמת ולהיות ברורים לגבי מה שכרוך בישועה. מה אנשים אוהבים, למה הם שואפים, ממה הם נלהבים – כל זה לא חשוב. הדבר החשוב ביותר הוא לקבל את האמת. בסיכומו של דבר, היכולת להשיג את האמת היא הדבר החשוב ביותר, ומה שיכול לאפשר לך להשיג יראת-אל ולסור מרע הוא הנתיב הנכון. אם אתה מאמין באלוהים במשך מספר שנים ותמיד התמקדת בחתירה אל דברים שאינם קשורים לאמת, אזי לאמונתך אין שום קשר לאמת ושום קשר לאלוהים. אתה יכול לטעון שאתה מאמין באלוהים ומכיר בו, אך אלוהים הוא לא אדונך, הוא לא האל שלך, אתה אינך מקבל שאלוהים הוא ריבון על גורלך, אתה לא מתמסר לכל מה שאלוהים מסדיר עבורך, אינך מכיר בעובדה שאלוהים הוא האמת – ובמקרה זה, התקוות שלך לישועה יתנפצו; אם אינך יכול ללכת בנתיב החתירה אל האמת, תלך בנתיב של השמדה. אם כל מה שאתה חותר אליו, מתמקד בו, מתפלל עליו ומבקש, מבוסס על דברי האל ועל מה שאלוהים מבקש, ואם יש לך תחושה גוברת שאתה מתמסר לבורא ועובד את הבורא, ואתה חש שאלוהים הוא אדונך, אלוהיך, אם אתה שמח יותר ויותר להתמסר לכל מה שאלוהים מתזמר ומסדיר עבורך, ויחסיך עם אלוהים הולכים ומתהדקים ונעשים רגילים יותר מתמיד, ואם אהבתך לאלוהים טהורה ואמיתית יותר מתמיד, אזי תלונותיך ואי ההבנות שלך לגבי אלוהים, והרצונות המוגזמים שלך כלפי אלוהים יצטמצמו יותר מתמיד, ותשיג באופן מלא את יראת האל ותסור מרע, והמשמעות היא שכבר עלית על נתיב הישועה. למרות שהליכה על נתיב הישועה באה עם הטלת משמעת, גיזום, שיפוט וייסור של האל, ואלה גורמים לך לסבול כאב רב, זוהי אהבת האל שבאה עליך. כשאתה מאמין באלוהים, אם אתה חותר רק להיות מבורך, וחותר רק למעמד, לתהילה ולרווח, ואתה אף פעם אינך נתון למשמעת, לגיזום, לשיפוט או לייסור, אזי למרות שאולי יש לך חיים נוחים, לבך יתרחק יותר ויותר מאלוהים, אתה תאבד את מערכת היחסים הרגילה עם אלוהים, ואתה גם לא תהיה מוכן לקבל את בחינת האל; אתה תרצה להיות הבוס של עצמך – וכל זה מוכיח שהנתיב בו אתה הולך אינו הנתיב הנכון. אם חווית את עבודת האל במשך זמן מה ויש לך תחושה גוברת לגבי השחיתות העמוקה של האנושות, אשר נוטה כל כך להתנגד לאלוהים, ואם אתה חרד שיבוא יום שבו תעשה משהו שמתנגד לאלוהים, ואתה חושש שאולי תפגע באלוהים ושהוא ינטוש אותך, ולכן תרגיש שאין דבר מפחיד יותר מאשר להתנגד לאלוהים, אז יהיה לך לב ירא-אל. אתה תרגיש שכאשר אנשים מאמינים באלוהים, אסור להם לסטות מאלוהים; אם הם יסטו מאלוהים, אם הם יסטו מהטלת המשמעת של אלוהים, ומהשיפוט והייסור של אלוהים, אזי הדבר שווה ערך לאובדן ההגנה והדאגה של אלוהים, לאובדן ברכותיו של אלוהים, והכול נגמר עבור האנשים; הם רק יכולים להפוך למושחתים יותר מתמיד, הם יהיו כמו אנשי הדת, ועדיין יהיו עלולים להתנגד לאלוהים בזמן שהם מאמינים בו – ובכך הם יהפכו לצוררי משיח. אם אתה יכול להבין זאת, אזי אתה תתפלל לאלוהים, "הו אלוהים! אנא שפוט אותי וייסר אותי. אני מתחנן שתבחן אותי בכל דבר שאני עושה. אם אעשה משהו שיפר את האמת ויהיה מנוגד לכוונותיך, אנא שפוט אותי בחומרה וייסר אותי – אינני יכול לחיות ללא השיפוט והייסור שלך." זהו הנתיב הנכון שבו אנשים צריכים ללכת באמונתם באל.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק עם יראת אלוהים אפשר לפסוע בנתיב הישועה

ישנה אימרה שעליכם לשים לב אליה. אני מאמין שאימרה זו חשובה מאוד כי, מבחינתי, היא חולפת במוחי אינספור פעמים בכל יום. מדוע? משום שבכל פעם כשאני ניצב מול מישהו, בכל פעם כשאני שומע סיפור של מישהו ובכל פעם כשאני שומע על ההתנסות של אדם מסוים או על עדותו על אמונה באלוהים, אני תמיד משתמש באימרה זו כדי להחליט בלבי אם האדם הזה הוא מהסוג שאלוהים רוצה או לא, ומהו סוג האדם שאלוהים אוהב. ובכן, מהי האימרה הזאת? עכשיו אתם יושבים מתוחים במקומותיכם. כשאגלה את האימרה, אולי תחושו אכזבה, משום שאחדים משלמים מס שפתיים בהקשר אליה זה שנים רבות. אני, לעומת זאת, מעולם לא שילמתי מס שפתיים כלל וכלל. אימרה זו שוכנת בלבי. ובכן, מהי אותה אימרה? היא: "לכו בדרכו של אלוהים: יראו את אלוהים וסורו מרע." האין זה ביטוי פשוט עד מאוד? אף על פי כן, למרות פשטותן של מילים אלו, אנשים שבאמת ובתמים מבינים אותן לעומק יחושו שיש להן משקל רב, שלאימרה זו יש ערך רב עבור היישום בפועל שלהם, שזו שורה מתוך שפת החיים שמכילה את מציאות האמת, שהיא מייצגת מטרה לכל החיים עבור אלה שמבקשים לרַצות את אלוהים, ושזו דרך לכל החיים שכל מי שמתחשב בכוונותיו של אלוהים צריך ללכת בה... אין זה משנה כיצד אתם מבינים כעת את האימרה הזאת או איך אתם מתייחסים אליה, עדיין אומר לכם כך: אם בני האדם יוכלו ליישם בפועל את המילים של אימרה זו, לחוות אותן ולהגיע לסטנדרט של יראת אלוהים והתנערות מרוע, אזי מובטח להם שהם ישרדו וגורלם לבטח יהיה טוב. עם זאת, אם אינכם יכולים לעמוד בסטנדרט שנקבע באימרה זו, ניתן לומר שגורלכם אינו ידוע.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, כיצד ניתן להכיר את טבעו של אלוהים ואת התוצאות שעבודתו תשיג

בכל עידן, בזמן שאלוהים עובד בקרב בני האדם, הוא מעניק להם מילים אחדות ומגלה להם על כמה אמיתות. אמיתות אלה משמשות כדרך שאנשים צריכים לדבוק בה, הדרך שעליהם ללכת בה, הדרך שמאפשרת להם לירוא את אלוהים ולסור מרע, והדרך שאנשים צריכים ליישם בפועל ולדבוק בה בחייהם ולאורך מסעות חייהם. אלה הסיבות שבגינן אלוהים מביע אימרות אלה לאנושות. על בני האדם לדבוק בדברים אלה שנובעים מאלוהים ולדבוק בהם פירושו לקבל חיים. אם האדם אינו דבק בהם, אינו מיישם אותם בפועל ואינו מביא לידי ביטוי את דברי אלוהים בחייו, הרי שאותו אדם אינו מיישם בפועל את האמת. יתר על כן, אם בני האדם אינם מיישמים בפועל את האמת, הרי שהם אינם יראים את אלוהים וסרים מרע והם גם אינם יכולים לרַצות את אלוהים. אנשים שאינם מסוגלים לרַצות את אלוהים אינם יכולים לקבל את שבחיו ולאנשים כאלה אין כל גורל.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, כיצד ניתן להכיר את טבעו של אלוהים ואת התוצאות שעבודתו תשיג

כל מה שאלוהים עושה הוא נחוץ, ויש בכך משמעות יוצאת דופן, משום שכל מה שהוא עושה באדם נוגע לניהולו ולישועת האנושות. באופן טבעי, העבודה שאלוהים עשה באיוב אינה שונה, על אף שאיוב היה תם וישר בעיני האל. במילים אחרות, בלי קשר למה שאלוהים עושה ולאמצעים הוא נוקט, בלי קשר למחיר ובלי קשר למטרותיו, תכלית פעולותיו אינה משתנה. תכליתו היא לטבוע את דבריו באדם, כמו גם את דרישותיו ואת רצונו עבור האדם. במילים אחרות, התכלית היא לטבוע באדם את כל מה שאלוהים מאמין שהוא חיובי, בהתאם לצעדיו. זאת על מנת לאפשר לאדם להבין את לבו של אלוהים ואת מהותו, ולאפשר לאדם להישמע לריבונותו והסדריו של אלוהים, ובכך לאפשר לו להשיג את יראת האל וההישמרות מרע – אשר כולם היבט יחיד בתכליתו של אלוהים בכל מעשיו. ההיבט האחר הוא שמכיוון שהשטן הוא ניגוד וכלי שרת בעבודתו של אלוהים, האדם נמסר לעתים קרובות לידי השטן. זה האמצעי שבו אלוהים עושה שימוש כדי לאפשר לאנשים לראות בפיתויו ומתקפותיו של השטן את הרשעות, הכיעור והשפלות של השטן, וכך אלוהים גורם לאנשים לשנוא את השטן ולהיות מסוגלים להכיר ולזהות את מה ששלילי. התהליך הזה מאפשר להם בהדרגה להשתחרר משליטת השטן, מהאשמותיו, הפרעותיו ומתקפותיו – עד שהודות לדברי האל, להכרתם את אלוהים, לציות שלהם לאלוהים, לאמונתם באלוהים וליראתם אותו, הם גוברים על מתקפותיו והאשמותיו של השטן. רק אז הם יגאלו לחלוטין מתחומו של השטן. גאולתם של אנשים, פירושה שהשטן הובס, שהם חדלים מלהיות מזון בפיו השטן – שבמקום לבלוע אותם, השטן ויתר עליהם. הסיבה לכך היא שאנשים כאלו הם ישרים, שיש להם אמונה, ציות ויראה כלפי אלוהים, ושהם מתנתקים לחלוטין מהשטן. הם ממיטים חרפה על השטן, הופכים אותו לפחדן ומביסים אותו לחלוטין. נחישותם באמונתם באלוהים, ציותם כלפיו ויראתם אותו מביסים את השטן וגורמים לו לוותר עליהם כליל. רק אנשים כאלו נופלים באמת בנחלת האל וזו מטרתו הסופית של אלוהים בהושעת האדם. אם ברצונם לזכות בישועה וליפול לחלוטין בנחלת האל, על כל חסידי האל לעמוד בפיתויים ובמתקפות, קטנים כגדולים, מצד השטן. בני האדם שיוצאים מפיתויים ומתקפות אלו ומסוגלים להביס לחלוטין את השטן, הם אלה שאלוהים הושיע אותם. כלומר בני האדם שאלוהים הושיע אותם הם אלה שעמדו בניסיונות של אלוהים ושהשטן פיתה והתקיף אותם אינספור פעמים. בני האדם שאלוהים הושיע מבינים את רצונו של אלוהים ואת דרישותיו, הם מסוגלים לקבל ללא עוררין את ריבונותו ואת הסדריו של אלוהים, והם אינם זונחים את הדרך של יראת אל והישמרות מרע לנוכח פיתויי השטן. בני האדם שאלוהים הושיע אותם הם כנים וטובי לב, הם מבחינים בין אהבה לשנאה, יש להם חוש צדק והיגיון, והם מסוגלים לדאוג לאלוהים ולנצור אותו. השטן לא כובל אנשים כאלו. הוא אינו עוקב אחריהם, מאשים אותם או מתעלל בהם – הם חופשיים ומשוחררים לחלוטין. איוב היה אדם חופשי שכזה וזו בדיוק החשיבות של הסיבה לכך ש אלוהים מסר אותו לידי השטן.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

כאשר אלוהים רוצה לרכוש את לבו של מישהו, הוא יעמיד את אותו אדם בניסיונות רבים. במהלך הניסיונות האלה, אם אלוהים לא ירכוש את לבו של אותו אדם או יראה שלאותו אדם יש גישה כלשהי – כלומר, אם אלוהים לא יראה שאותו אדם מיישם בפועל או מתנהג באופן שמעיד על יראה כלפיו, ואם אלוהים גם לא יראה אצל אדם זה גישה ונחישות שסרות מרע – הרי שלאחר ניסיונות רבים, סבלנותו של אלוהים כלפיו תפקע והוא לא יסבול אותו עוד. הוא לא יעמיד עוד את האדם הזה בניסיון ויחדל לעבוד עליו. מה הדבר מסמל, אם כן, עבור גורלו של אותו אדם? זה אומר שאין לו גורל. ייתכן שאותו אדם לא עשה כל רע. ייתכן שהוא לא עשה שום דבר שמפריע ולא גרם לשיבוש. ייתכן שהוא לא התנגד בגלוי לאלוהים. אולם לבו של אדם זה נותר נסתר מאלוהים, מעולם לא הייתה לו גישה ונקודת מבט ברורות כלפי אלוהים ואלוהים אינו יכול לראות בבירור שלבו ניתן לאלוהים או שהוא שואף לירוא את אלוהים ולסור מרע. אלוהים מאבד את סבלנותו כלפי אנשים כאלה והוא לא ישלם עוד מחיר כלשהו עבורם, לא יגיש להם רחמים כלשהם ולא יעבוד עליהם. חיי האמונה באלוהים של אדם כזה כבר הסתיימו. זאת משום שבכל הניסיונות הרבים שאלוהים העמיד אותו, אלוהים לא השיג את התוצאה הרצויה לו. לפיכך, ישנם אי-אילו אנשים שמעולם לא ראיתי בהם את הנאורות וההארה של רוח הקודש. כיצד ניתן לראות זאת? ייתכן שאנשים אלה האמינו באלוהים במשך שנים רבות ועל פני השטח, הם התנהגו באופן נמרץ הם קראו ספרים רבים, טיפלו בעניינים רבים, מילאו תריסר מחברות או יותר ושלטו בהרבה מאוד מילים ודוקטרינות. עם זאת, מעולם לא נראתה בהם צמיחה, השקפתם על אלוהים נותרה בלתי נראית והגישות שלהם עדיין אינן ברורות. במילים אחרות, לא ניתן לראות את לבם. הם תמיד מכוסים וחתומים – הם חסומים בפני אלוהים. כתוצאה מכך, אלוהים אינו רואה את לבם האמיתי, הוא אינו רואה אצל אנשים אלה שום יראה אמיתית כלפיו, ויותר מכך, הוא אינו רואה איך אנשים אלה הולכים בדרכו. אם אלוהים עדיין לא זכה באנשים כאלה עד כה, האם הוא יוכל לזכות בהם בעתיד? הוא לא יוכל! האם הוא ימשיך לקדם דברים שלא ניתן להשיגם? הוא לא יעשה זאת! מהי, אם כן, גישתו הנוכחית של אלוהים כלפי אנשים כאלה? (הוא דוחה אותם בשאט נפש ומתעלם מהם.) הוא מתעלם מהם!

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, כיצד ניתן להכיר את טבעו של אלוהים ואת התוצאות שעבודתו תשיג

האל נועד לעורר יראה והתמסרות, משום שהווייתו וצביונו אינם זהים לאלה של יציר בריאה, אלא מתעלים על הווייתו וצביונו של יציר בריאה. האל מתקיים בפני עצמו ונצחי. האל הוא יציר שלא נברא ורק הוא ראוי ליראה ולהתמסרות; האדם אינו כשיר לכך. לכן כל בני האדם שחוו את עבודתו של האל והכירו אותו באמת מפתחים לבבות יראי-אל כלפיו. לעומת זאת, מי שלא מרפה מתפיסותיו על האל, מי שפשוט לא רואה בו אל, אין בו כלל לב ירא-אל ואף שהוא חסיד אל הוא לא נכבש – הוא מרדני מעצם טבעו. האל מתכוון להשיג בעבודתו מצב שבו לכל יציר בריאה יהיה לב ירא-אל כלפי הבורא, יעבוד אותו וייכנע לריבונותו ללא תנאי. זו התוצאה הסופית שעבודתו בכללותה נועדה להשיג. אם בבני אדם שחוו עבודה כזו אין לבבות יראי-אל, אפילו במקצת, ואם מרדנותם משכבר לא משתנה כלל, הרי שבני האדם האלה יסולקו. אם גישתו של בן אדם כלפי האל היא הערצה בלבד או כבוד מרוחק, אך כלל לא אהבה, הרי שזו תוצאה שאליה הגיע אדם ללא לב אוהב-אל ולאדם כזה אין את התנאים להפוך למושלם. אם לא די בכמות כזו של עבודה כדי לזכות באהבתו האמיתית של בן האדם, הרי שהאדם הזה לא זכה באל והוא לא באמת עוסק בחיפוש האמת. בן אדם שלא אוהב את האל לא אוהב את האמת ולכן הוא לא יכול לזכות באל, וקל וחומר שהוא לא יכול לזכות באישורו של האל. אנשים שכאלו, ללא קשר לאופן שבו הם חווים את עבודת רוח הקודש וללא קשר לאופן שבו הם חווים את השיפוט, אינם יכולים להיות בעלי לב ירא-אל. אלה הם אנשים שטבעם אינו ניתן לשינוי ושצביונם מרושע במידה קיצונית. כל בני האדם שאין בהם לב ירא-אל יסולקו ויהיו מושא לענישה. הם ייענשו בדיוק כמו אלה שעושים מעשים מרושעים ויסבלו אפילו יותר מאלה שחטאו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

אם בני אדם שאין באמונתם באל לב ירא-אל, ושאין להם לב שמתמסר לאל, לא זו בלבד שלא יהיו מסוגלים לעשות שום עבודה למען האל אלא נהפוך הוא – הם יהפכו לבני אדם שמפריעים לעבודתו של האל ומתנגדים לו. אמונה באל ללא התמסרות או יראה, ובמקום זאת, התנגדות כלפיו, זו החרפה הגדולה ביותר למאמין. אם דיבורו והתנהלותו של מאמין תמיד מרושלים ובלתי מאופקים כמו אלה של הכופרים, הרי שמאמין כזה אפילו מרושע יותר מכופר – הוא שד טיפוסי. צריך היה לסלק מהכנסייה את אלה שמבטאים דברי ארס וזדון, מפיצים שמועות, מחרחרים מדון ויוצרים מחנות בין האחים והאחיות. אולם משום שעבודתו של האל נמצאת בתקופה שונה, בני האדם האלה מוגבלים, כיוון שנגזר עליהם להיות מסולקים. כל מי שהשטן השחית אותו ניחן בצביון מושחת. שאחדים פשוט ניחנים בצביון מושחת, ואחרים אינם כאלה: לא זו בלבד שיש להם צביון שטני מושחת, אלא גם טבעם זדוני באופן קיצוני. לא רק שמעשיהם ודבריהם חושפים את צביונם המושחת והשטני, אלא שהם עצמם הם שדים ושטנים אמיתיים. התנהגותם משבשת ומפריעה לעבודתו של האל, מפריעה להיווכחות של האחים והאחיות בחיים ופוגמת בחיים הרגילים של הכנסייה. במוקדם או במאוחר יש לטהר ולסלק את בני האדם האלה, שהם זאבים בעור של כבש, ויש לאמץ גישה חסרת רחמים, גישה של דחייה, כלפי משרתים אלה של השטן. רק כך ניתן לעמוד לצדו של האל, ומי שלא יכול לעשות זאת מתפלש ברפש עם השטן. האל תמיד שוכן בלבם של אלה שמאמינים בו באמת ואשר לבם תמיד ירא-אל ואוהב-אל. על המאמינים באל לפעול בזהירות ובתבונה, וכל מעשיהם צריכים לעמוד בדרישותיו של האל ולְרַצות את לבו. אל להם להיות עקשנים ולעשות ככל העולה על רוחם – התנהגות כזו אינה התנהלות קדושה. אנשים אינם יכולים להתרוצץ כאחוזי טירוף כאשר הם מנופפים בדגלו של האל, בעודם מתרברבים ומרמים בכל מקום – זו התנהלות מרדנית ביותר. למשפחות יש כללים ולאומות יש חוקים – קל וחומר כך הדבר בבית האל, הלא כן? האם אין הסטנדרטים בו נוקשים אף יותר? האם אין בו אפילו יותר צווים מנהלתיים? בני האדם חופשיים לעשות כרצונם, אך לא ניתן לשנות את הצווים המנהלתיים של האל. האל הוא אל שאינו סובל פגיעה מצד בני האדם, הוא אל שממית בני אדם – הייתכן שבני האדם עדיין לא יודעים זאת?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אזהרה למי שלא מיישם בפועל את האמת

יכולתך להיוושע אינה תלויה בוותק שלך או במספר שנות עבודתך, ועוד פחות מכך במספר ההסמכות שצברת. היא תלויה בשאלה, אם החיפוש שלך נשא פרי. עליך לדעת שאלו שאלוהים מושיע הם ה"עצים" נושאי הפרי, לא העצים שלמרות היותם עשירי עַלְוָה ועתירי פרחים אינם נושאים פרי. גם אם בילית שנים רבים בשיטוט ברחובות, מה חשיבות יש לדבר? איפה היא עדותך? יראת האל שלך קטנה בהרבה מאהבתך את עצמך ואת תשוקותיך מלאות התאווה – האין אדם כמוך מְנוּוָן? איך יכול אדם כזה להיות דוגמה ומודל לישועה? אופייך חסר תקנה, מרדנותך גדולה מדי, ואין לך סיכוי לישועה! אנשים כאלו יסולקו, הלא כן? האם מועד סיום עבודתי לא יהיה גם מועד הגעתו של יומך האחרון? עשיתי כה הרבה עבודה ואמרתי דברים כה רבים בקרבכם – כמה מהם נכנסו באמת לאוזניכם? לכמה מהם צייתם אי פעם? כאשר עבודתי תסתיים, זה יהיה המועד שבו תפסיק להתנגד לי, שבו תפסיק לצאת נגדי. בזמן שאני עובד, אתם מתנגדים לי ללא הפסק ולעולם אינכם מצייתים לדבריי. אני עושה את עבודתי ואתם עושים את ה"עבודה" שלכם ומקימים את הממלכה הקטנה שלכם. אינכם אלא להקת שועלים וכלבים, שעושים הכול כדי להתנגד לי! אתם מנסים כל הזמן לאמץ לחיקכם את אלו שמציעים לכם את אהבתם המלאה – היכן היראה שלכם? כל מעשיכם מלאים מרמה! אין בכם צייתנות או יראה, וכל מעשיכם מלאים מרמה וכפירה! האם אנשים כאלו יכולים להיוושע? גברים שטופי זימה ומושחתים מינית מנסים תמיד למשוך אליהם פרוצות מתגנדרות להנאתם. בהחלט לא אושיע שדים מושחתים מינית כאלו. אני שונא אתכם, שדים מטונפים, ותאוותנותכם וגנדרנותכם יובילו אתכם לגיהינום. מה יש לכם לומר להגנתכם? אתם דוחים, שדים מטונפים ורוחות רעות שכמוכם! אתם מגעילים! איך יכול זבל כזה להיוושע? האם יכולים אלו הלכודים בחטא להיוושע? כיום, האמת הזו, הדרך הזו והחיים האלו לא מושכים אתכם. לעומת זאת, אתם נמשכים לחטאים, לממון, למעמד, לפרסום ולרווח, להנאות הבשר, ליפי תוארם של הגברים ולקסמי הנשים. מה מכשיר אתכם להיכנס למלכותי? צלמכם גדול אפילו יותר מזה של אלוהים, מעמדכם גבוה אפילו יותר מזה של אלוהים, ויוקרתכם בקרב בני האדם גדולה אף יותר – הפכתם למושא הערצתם של בני האדם. האם לא הפכתם למלאך הראשי? כאשר יתגלה סופם של בני האדם, שהיא גם העת בה תתקרב עבודת הישועה אל סופה, רבים מכם יהיו גופות שלא ניתן להושיען ושיש לסלקן. בזמן עבודת הישועה אני נדיב וטוב כלפי כל בני האדם. כאשר תסתיים העבודה, סופם של בני אדם מסוגים שונים יתגלה, ובאותה עת לא אהיה עוד נדיב וטוב. כיוון שסופם של בני האדם יתגלה, כל אחד יסווג לפי סוגו, ולא יהיה טעם לבצע עוד עבודת ישועה, כיוון שעידן הישועה יחלוף, ולאחר שיחלוף, לא ישוב עוד.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נוהג (7)

מזמורים קשורים

רק על ידי יראת האל ניתן לסור מרוע

על אנשים להאמין באלוהים עם לב ירא אל

איזה אדם אינו יכול להיוושע?