דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

"יראת האל ולסור מרע" והכרת האל מחוברים ביניהם בעבותות איו ספור באופן שאינו ניתן להפרדה והקשר ביניהם מובן מאליו. אם ברצונך לסור מרע, תחילה עליך לירוא את האל באמת ובתמים. אם ברצונך להשיג יראה אמיתית של האל, תחילה עליך להכיר את האל באמת ובתמים. אם אתה מעוניין להכיר את האל, ראשית עליך לחוות את דברי האל, להיכנס למציאות של דברי האל, לחוות את התוכחה והמשמעת של האל, את ייסוריו ושיפוטו. אם אתה מעוניין לחוות את דברי האל, עליך ראשית להתייצב פנים-אל-פנים מול דברי האל, לעמוד פנים-אל-פנים מול האל ולבקש מהאל שיזמן לך אנשים, מאורעות ודברים, כמו גם סוגי סביבות שונים, כדי שיהיו לך הזדמנויות לחוות את דברי האל; אם אתה מעוניין לעמוד פנים-אל-פנים מול האל ומול דברי האל, עליך ראשית להיות בעל לב פשוט וישר, גישה של קבלת האמת, נחישות לשאת בסבל, נחישות ואומץ לסור מרע ושאיפה להפוך ליציר נברא אמיתי... כך, צעד אחר צעד, תתקרב בהדרגה לאל, לבך יהפוך בהדרגה לטהור וחייך והערך של להיות בחיים יהפכו בהדרגה למשמעותיים יותר בעת שתלמד להכיר את האל וזוהרם יתחזק. עד שיום אחד, תרגיש שהבורא כבר אינו חידה, שהבורא מעולם לא היה נסתר מעיניך, שהבורא מעולם לא הסתיר את פניו ממך, שהבורא כלל אינו רחוק ממך, שהבורא כבר אינו מי שאתה יכול רק להשתוקק אליו יום ולילה, אך אינך תופס באמצעות חושיך, שהוא באמת ובתמים ניצב על משמרתו לצדך, ושהוא מזין את חייך ושולט בגורלך. אתה תחוש שהוא אינו מצוי באופק הרחוק והוא לא הסתיר עצמו גבוה בעננים, שהוא ממש לצדך, שהוא ריבון על כל-כולך, ושהוא הכול והאחד והיחיד שלך. אל שכזה מאפשר לך לאהוב אותו ולהעריץ אותו בכל לבבך, להרגיש מחובר אליו, להיות קרוב אליו, להעריץ אותו, לפחד לאבד אותו ולסרב לוותר עליו עוד, לסרב למרוד בו עוד או להתחמק ממנו או להרחיק אותו עוד. כל רצונך הוא לגלות התחשבות כלפיו, רצונך היחיד הוא להתמסר לו, לגמול לו על כל מה שהוא נותן לך ולהיכנע בפני ריבונותו. אינך מסרב עוד להנחיה, לאספקה, להשגחה ולהגנה מצדו, אינך מתנגד עוד לריבונותו ולסידוריו הנוגעים לך. כל רצונך הוא לנהות אחריו, להתלוות אליו. כל רצונך הוא לקבל אותו כחייך היחידים, לקבל אותו כאדונך האחד והיחיד, כאלוהיך האחד והיחיד.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, הקדמה

הכוונה ב"יראת האל" איננה פחד ואימה בלתי מוסברים ואף לא התחמקות, שמירת מרחק או סגידה או אמונה טפלה. אלא הכוונה היא הערצה, יראת כבוד, אמון, הבנה, התחשבות, התמסרות, הקדשה, אהבה וכן עבודת האל ללא תנאים וללא תלונות, מתן גמול וכניעה. ללא הכרה אמיתית של האל, לאנשים לא יהיו הערכה אמיתית, אמון אמיתי, הבנה אמיתית, התחשבות או התמסרות אמיתיות, אלא רק אימה ומועקה, רק ספק, אי הבנה, התחמקות ושמירת מרחק. ללא הכרה אמיתית של האל, לאנשים לא יהיו הקדשה ומתן גמול אמיתיים. ללא הכרה אמיתית של האל, לאנושות לא יהיו עבודת האל וכניעה אמיתיים, אלא רק הערצה עיוורת ואמונות טפלות. ללא הכרה אמיתית של האל, אנשים לא יוכלו ללכת בדרכי האל או לירוא את האל או לסור מרע. נהפוך הוא, כל פעילות והתנהגות של האדם יהיו מלאות במרדנות ובהתנגדות לאל, בהשמצות ובשיפוט של האל ובמעשים רעים המנוגדים לאמת ולמשמעות האמיתית של דברי האל.

כאשר יהיה לאנשים אמון אמיתי באל, הם ינהו אחריו ויהיו תלויים בו בכנות. רק עם הסתמכות אמיתית על האל אנשים יוכלו ללמוד להכיר אותו באמת ולהראות לו הבנה. לצד ההבנה האמיתית של האל תבוא גם התחשבות אמיתית כלפיו. רק עם התחשבות אמיתית כלפי האל תהיה לאנשים התמסרות אמיתית. רק עם התמסרות אמיתית לאל תוכל להיות לאנשים הקדשה אמיתית. רק עם יכולת הקדשה אמיתית יוכל להיות לאנשים מתן גמול ללא תנאים וללא תלונות. רק עם הסתמכות אמיתית, הבנה אמיתית והתחשבות, התמסרות אמיתית, הקדשה ומתן גמול אמיתיים יוכלו האנשים להכיר באמת ובתמים את צביונו ומהותו של האל ואת זהותו של הבורא. רק כשילמדו להכיר את הבורא באמת ובתמים, יוכלו להתעורר בקרבם עבודת האל וכניעה אמיתיות. רק כשיהיו להם עבודה אמיתית של הבורא וכניעה בפניו הם יוכלו להשתחרר באמת ובתמים מן המעשים הרעים, כלומר לסור מרע.

דבר זה מהווה את כלל התהליך של "לירוא את האל ולסור מרע" וזהו גם התוכן המלא של יראת האל ולסור מרע. זהו הנתיב שיש לפסוע בו לעבר יראת האל ולסור מרע.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, הקדמה

ראשית, אנו יודעים שטבעו של אלוהים הוא מלכותיות וחרון אף. הוא איננו שיה שמישהו יכול לשחוט אותה, לא כל שכן איננו בובה שבני אדם יכולים לשלוט בה כרצונם. הוא גם לא בועת אוויר ריק שניתן להורות לה מה לעשות. אם אתה באמת ובתמים מאמין שאלוהים קיים, לבך צריך להיות ירא אלוהים ועליך לדעת שאסור להכעיס את מהותו. הכעס הזה יכול להיגרם בשל מילה, או אולי מחשבה, או אולי התנהגות מרושעת כלשהי, או אולי אפילו בשל התנהגות מתונה – התנהגות מקובלת בעיני בני האדם ולפי האתיקה שלהם. או, אולי הוא מתעורר בשל דוקטרינה או תיאוריה. עם זאת, ברגע שהכעסת את אלוהים, ההזדמנות שלך אבדה וימי הקץ שלך הגיעו. זה דבר נורא! אם אינך מבין שאסור להעליב את אלוהים, אז אולי אינך ירא אותו ואולי אתה מעליב אותו כדבר שבשגרה. אם אינך יודע כיצד להיות ירא אלוהים, אזי אינך מסוגל להיות ירא אלוהים ולא תדע איך להציב את עצמך על נתיב ההליכה בדרכו של אלוהים – יראת האל והתנערות מרוע. ברגע שתהיה מודע לכך ותכיר בכך שאין להעליב את אלוהים, תדע מה פירושו להיות ירא אל ולסור מרע.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, כיצד ניתן להכיר את טבעו של אלוהים ואת התוצאות שעבודתו תשיג

אלוהים הוא אל חי, ובדיוק כשם שבני אדם מתנהגים אחרת במצבים שונים, גישתו כלפי התנהגויות אלה משתנה, מכיוון שהוא אינו בובה או בועת אוויר ריק. הכרת הגישה של אלוהים היא עיסוק ראוי עבור המין האנושי. על ידי הכרת גישתו של אלוהים, על בני האדם ללמוד כיצד יוכלו, אט-אט, להשיג ידע על טבעו של אלוהים ולהבין ללבו. כאשר תבין בהדרגה ללבו של אלוהים, לא תרגיש שלירוא ממנו ולסור מרע זה דבר קשה כל כך להשגה. יתר על כן, כאשר תבין את אלוהים, יהיה זה סביר פחות שתסיק מסקנות לגביו. ברגע שתפסיק להסיק מסקנות לגבי אלוהים, יהיה זה סביר פחות שתעליב אותו, ובלי שתבחין בכך, אלוהים ינחה אותך לזכות בידע עליו. הדבר ימלא את לבך יראת כבוד כלפיו. לאחר מכן, אתה תחדל להגדיר את אלוהים באמצעות דוקטרינות, אותיות ותיאוריות שאתה שולט בהן. במקום זאת, על ידי חיפוש מתמיד אחר כוונותיו של אלוהים בכל הדברים, תהפוך באופן לא מודע לאדם כלבבו.

עבודתו של אלוהים אינה גלויה לעין לבני האדם והם אינם יכולים לגעת בה, אך מבחינתו, מעשיו של כל אדם ואדם – לצד גישתו של האדם כלפיו – אינם דבר שאלוהים חש בלבד, אלא הם גם גלויים בפניו. זה דבר שכל אדם צריך להכיר בו ולהבינו היטב. ייתכן שאתה שואל את עצמך תמיד, "האם אלוהים יודע מה אני עושה כאן? האם הוא יודע על מה אני חושב ברגע זה? אולי הוא יודע ואולי לא". אם אתה מאמץ נקודת מבט כזו, אתה חסיד אל ומאמין בו אך מפקפק בעבודתו ובקיומו, אזי, במוקדם או במאוחר, יבוא יום שבו תעורר את כעסו, שכן אתה כבר בקצהו של מדרון תלול. ראיתי אנשים שהאמינו באלוהים שנים רבות, אך עדיין לא זכו במציאות האמת ועל אחת כמה וכמה לא הבינו את רצונו של אלוהים. אנשים אלה אינם מתקדמים בחייהם ובשיעור קומתם, ורק דבקים בדוקטרינות הרדודות ביותר. זאת משום שאנשים כאלה מעולם לא התייחסו לדבר האל כאל החיים עצמם ומעולם לא התמודדו עם קיומו וקיבלו אותו. האם אתה חושב שכאשר אלוהים רואה אנשים כאלה הוא נמלא אושר? האם הם מנחמים אותו? לפיכך, האופן שבו בני האדם מאמינים באלוהים הוא שקובע את גורלם. באשר לאופן שבו בני האדם מחפשים את אלוהים וניגשים אליו, לגישות של בני האדם יש חשיבות עליונה. אל תזניח את אלוהים כאילו שהוא רק בועת אוויר ריק המרחפת בחלק האחורי של ראשך. חשוב תמיד על האל שאתה מאמין בו כעל אל חי, אל אמיתי. הוא אינו יושב שם למעלה ברקיע השלישי בלי לעשות דבר. אלא הוא כל הזמן מביט בלבבות של כולם, מתבונן במה שאתה עושה, צופה בכל מילה קטנה שלך ובכל מעשה קטן, צופה איך אתה מתנהג ורואה מהי הגישה שלך כלפיו. בין אם אתה מוכן למסור עצמך לאלוהים ובין אם לאו, כל ההתנהגות שלך והמחשבות והרעיונות הפנימיים ביותר שלך חשופים בפניו והוא מתבונן בהם. כתוצאה מהתנהגותך, כתוצאה ממעשיך וכתוצאה מגישתך כלפי אלוהים, דעתו עליך וגישתו כלפיך משתנות ללא הרף. אני רוצה להשיא עצות לכמה אנשים: אל תשים את עצמך כתינוק בידי האל, כאילו שעליו להעריף עליך אהבה, כאילו שהוא לעולם לא יוכל לעזוב אותך וכאילו שהגישה שלו כלפיך קבועה ולא תוכל להשתנות לעולם, ואני מייעץ לך להפסיק לחלום! אלוהים צודק ביחסו לכל אדם ואדם והוא רציני בגישתו כלפי עבודת הכיבוש וההושעה של בני האדם. זה הניהול שלו. הוא מתייחס לכל אדם ואדם ברצינות, ולא כמו לחיית מחמד שמשחקים איתה. אהבתו של אלוהים לבני אדם אינה מהסוג המטפח או המפנק, וגם חמלתו וסובלנותו כלפי האנושות אינן מפייסות או ניתנות כלאחר יד. להפך, אהבתו של אלוהים לבני האדם כרוכה בהוקרה, ברחמים ובמתן כבוד לחיים. חמלתו וסובלנותו משדרות את ציפיותיו מהם והם מה שהאנושות זקוקה לו כדי לשרוד. אלוהים חי והוא באמת קיים. הגישה שלו כלפי המין האנושי היא עקרונית וכלל אינה מקבץ של כללים דוגמטיים והיא יכולה להשתנות. כוונותיו ביחס לאנושות משתנות בהדרגה ועוברות טרנספורמציה עם הזמן, בהתאם לנסיבות החלות, ובמקביל לגישה של כל אדם ואדם. לכן, עליך לדעת בלבך בבהירות מוחלטת שהמהות של אלוהים אינה ניתנת לשינוי ושהטבע שלו יופיע במועדים שונים ובהקשרים שונים. אולי אינך חושב שזה עניין רציני ושאתה עשוי להשתמש בתפיסות האישיות שלך כדי לדמיין איך אלוהים צריך לעשות דברים. עם זאת, ישנם זמנים שבהם ההפך הקוטבי של נקודת המבט שלך נכון, ועל ידי השימוש שלך בתפיסות האישיות שלך כדי לנסות למדוד את אלוהים, כבר הכעסת אותו. זאת משום שאלוהים אינו פועל כפי שאתה חושב שהוא פועל והוא גם לא יתייחס לעניין זה כפי שאתה אומר שהוא יעשה זאת. לכן אני מזכיר לך להיות זהיר ושקול בגישה שלך כלפי כל מה שסביבך וללמוד לפעול על פי עקרון ההליכה בדרכו של אלוהים בכל הדברים, דהיינו, לירוא את האל ולסור מרע. עליך לפתח הבנה מוצקה בעניינים הנוגעים לרצון האל ולגישתו. עליך למצוא אנשים נאורים שיתקשרו עניינים אלה איתך ואתה חייב לחפש ברצינות. אל תראה את האל שאתה מאמין בו כבובה ואל תשפוט אותו כאוות נפשך, תוך הגעה למסקנות שרירותיות לגביו ובלי להעניק לו את הכבוד המגיע לו. בזמן שאלוהים מביא לך ישועה וקובע את גורלך, הוא עשוי להעניק לך רחמים, או סובלנות, או משפט וייסורים. אבל בכל מקרה, גישתו כלפיך אינה קבועה. היא תלויה בגישה שלך עצמך כלפיו, כמו גם בהבנה שלך אותו. אל תאפשר להיבט חולף אחד של הידע או ההבנה שלך את אלוהים להגדיר אותו לצמיתות. אל תאמין באל מת. האמן באל החי. זכור זאת!

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, כיצד ניתן להכיר את טבעו של אלוהים ואת התוצאות שעבודתו תשיג

אני דוחק בכם להבין טוב יותר את תוכנם של הצווים המנהליים ולהתאמץ להכיר את צביונו של האל. אחרת, תתקשו לשמור על שתיקה ולהימנע מדיבור מתפאר, ובלא יודעין, תפגעו בצביונו של האל, תצללו אל תוך החושך ותאבדו את הנוכחות של רוח הקודש והאור. מכיוון שאתם חסרי עקרונות בפועלכם, ואתה אומר ועשה דברים שאינך צריך לעשות ולומר, תקבל תגמול הולם. עליך לדעת שעל אף שאתה חסר עקרונות בדיבורך ובמעשיך, לאל בהחלט יש עקרונות בדיבורו ובמעשיו. הסיבה לכך שאתה מקבל תגמול היא שפגעת באל, ולא באדם כלשהו. אם אתה מבצע עבירות רבות נגד צביונו של האל בחייך, אתה ודאי ילד של הגיהינום. בעיני האדם, ייתכן שייראה כאילו ביצעת רק מעשים מעטים שלא תואמים את האמת ותו לא. עם זאת, האם אתה מודע לכך שבעיני האל כבר לא נותרו עבורך עוד קורבנות חטאת? משום שהפרת את הצווים המנהליים של האל יותר מפעם אחת, ויתרה מכך, אתה לא מראה כל סימן לחרטה או חזרה לאחור, אזי אין לך ברירה אלא להיות מושלך אל הגיהינום, שם האל מעניש את האדם. במהלך הזמן שבו הם נמנו על חסידי האל, מספר מצומצם של בני אדם ביצעו מעשים המפרים את העקרונות, אך לאחר שהם עברו גיזום והדרכה, הם גילו בהדרגה את השחיתות שלהם עצמם, ואז הם עלו על דרך הישר של המציאות, והם ממשיכים לצעוד בה ביציבות כיום. בני אדם כאלה הם אלה שיישארו בסוף. הכנים הם אלה שאני רוצה. אם אתה ישר ופועל על פי עקרונות, תוכל להיות איש סודו של האל. אם מעשיך לא פוגעים בצביונו של האל, ואם אתה מחפש את כוונות האל ויש בך לב ירא-אל, הרי שאמונתך עומדת בדרישות. כל מי שלא ירא את האל וכל מי שלבו לא רועד מרוב אימה, עלול בקלות להפר את הצווים המנהליים של האל. רבים משרתים את האל על סמך תשוקה ולא מבינים את הצווים המנהליים של האל, ויתרה מזאת, אין להם שמץ של מושג לגבי השלכות דבריו. כך, חרף כוונותיהם הטובות, הם לרוב עושים בסופו של דבר דברים שמפריעים לניהול של האל. במקרים חמורים, הם מגורשים מבית האל ומאבדים את ההזדמנות להיות חסידי אל, ובסופו של דבר, הם מושלכים אל הגיהינום ללא כל קשר עם בית האל. האנשים האלה מבצעים את עבודת בית האל מתוך כוונות טובות אך בבורות, ולבסוף מעוררים את חמתו של צביונו של האל. בני האדם מביאים לבית האל את דרכיהם לשרת בעלי סמכות ואצילים ומנסים להביא אותן לידי ביטוי, וביהירותם הם חושבים שדרכים כאלה יכולות לשמש כאן בקלות. מעולם לא עלה בדעתם שלאל יש צביון של אריה ולא של טלה. לפיכך, מי שבא במגע עם האל בפעם הראשונה לא מסוגל לתקשר עמו, משום שלבו של האל הוא לא כְּלִבו של האדם. רק לאחר שתבין אמיתות רבות, תוכל להכיר את האל ברציפות. ההיכרות הזו לא מורכבת ממילים ודוקטרינות, אלא שהיא יכולה לשמש כאוצר שבאמצעותו תוכלו לזכות באמונו המלא של האל, וכהוכחה לכך שאתם מסבים לו עונג. אם חסרה לך המציאות של ההיכרות הזו, ואם אתה לא מצויד באמת, שירותך הנלהב יביא עליך רק תיעוב ודחייה מצד האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שלוש תוכחות

אם אינך מבין את צביונו של האל, אז יהיה זה בלתי אפשרי עבורך לעשות את העבודה שעליך לעשות למענו. אם אינך מכיר את מהותו של האל, אז יהיה זה בלתי אפשרי עבורך לחוש יראה ופחד כלפיו; במקום זאת, יהיו רק שטחיות והתחמקות מלאות זלזול, ועוד יותר מכך, ניאוץ שאין לו תקנה. הבנת צביונו של האל היא אכן חשובה, ואין להתעלם מהכרת מהותו של האל, ובכל זאת איש מעולם לא בחן את הסוגיות האלה ולא התעמק בהן ביסודיות. ברור כשמש שכולכם התעלמתם מהצווים המנהלתיים שהוצאתי. אם אינכם מבינים את צביונו של האל, סביר מאוד שתפגעו בצביונו. פגיעה בצביונו כמוה כהתגרות בזעמו של האל עצמו, ובמקרה כזה, הפרי הסופי של מעשיך יהיה הפרת הצווים המנהלתיים. עליך להבין שכאשר אתה מכיר את מהותו של האל, אתה יכול להבין גם את צביונו, וכאשר אתה מבין את צביונו, תבין גם את הצווים המנהלתיים. למותר לציין, חלק גדול ממה שכלול בצווים המנהלתיים נוגע לצביונו של האל, אך צביונו אינו בא לידי ביטוי במלואו בצווים המנהלתיים; לפיכך, עליכם לקדם עוד יותר את ההבנה שיש לכם לגבי צביונו של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חשוב מאוד להבין את צביונו של האל

בכל משפט שאמרתי גלום צביונו של האל. מוטב שתהרהרו בדבריי בקפידה, וללא ספק תפיקו מהם תועלת רבה. קשה מאוד לתפוס את מהותו של האל, אך אני סמוך ובטוח שלכולכם יש לפחות מושג כלשהו לגבי צביונו של האל. אני מקווה, אם כן, שתוכלו להראות לי מעשים רבים יותר שלכם שאינם פוגעים בצביונו של האל. אז אהיה רגוע. למשל, שמור את האל בלבך בכל עת. כשאתה פועל, עשה זאת על פי דבריו. חפש את כוונותיו בכל דבר, והימנע מלעשות את מה שמהווה זלזול באל ופוגע בכבודו. קל וחומר, אל תדחק את האל הצדה כדי למלא את הריק העתידי שבלבך. אם תעשה זאת, תפגע בצביונו של האל. ושוב, נניח שלעולם לא תשמיע דברי ניאוץ או תלונות נגד האל במשך כל חייך, ונניח גם שתוכל למלא כראוי את כל מה שהוא הפקיד בידך וגם להתמסר לכל דבריו במשך כל חייך, ואז תימנע מהפרת הצווים המנהלתיים. למשל, אם אמרת אי פעם, "למה אני לא חושב שהוא האל?" "אני חושב שהדברים האלה אינם אלא הארה כלשהי של רוח הקודש", "לדעתי, לא כל מה שהאל עושה הוא בהכרח נכון", "אנושיותו של האל אינה עליונה על שלי", "פשוט אי אפשר להאמין לדברי האל" או אמירות שיפוטיות דומות אחרות, אזי אני מפציר בך להתוודות על חטאיך ולחזור בתשובה לעיתים קרובות יותר. אחרת, לעולם לא תהיה לך הזדמנות לסליחה, שכן אינך פוגע באדם, אלא באל עצמו. אתה עשוי להאמין שאתה שופט אדם, אך רוח האל אינה רואה זאת כך. חוסר הכבוד שלך כלפי בשרו שקול לחוסר כבוד כלפיו. אם כך, האם לא פגעת בצביונו של האל? עליך לזכור שכל מה שנעשה על ידי רוח האל נעשה כדי להגן על עבודתו בבשר וכדי שעבודה זו תיעשה היטב. אם תתעלם מכך, אזי אני אומר שאתה אדם שלעולם לא יוכל להצליח באמונתו באל. שכן עוררת את זעמו של האל, ולכן הוא ישתמש בעונש הולם כדי ללמד אותך לקח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חשוב מאוד להבין את צביונו של האל

למרות שהמהות של אלוהים מכילה רכיב של אהבה ולמרות שהוא רחום כלפי כל אדם, אנשים מתעלמים מהעובדה שהמהות שלו היא גם של כבוד, ושוכחים זאת. העובדה שיש לו אהבה אינה אומרת שאנשים יכולים להעליב אותו בחופשיות בלי לעורר בו רגשות או תגובה, וכך גם העובדה שיש לו רחמים אינה אומרת שאין לו עקרונות לגבי האופן שבו הוא מתייחס לאנשים. אלוהים חי, הוא באמת קיים. הוא לא בובה מדומיינת או כל חפץ אחר. בהינתן שהוא אכן קיים, עלינו להקשיב היטב לקול לבו כל הזמן, לשים לב היטב לגישה שלו ולהבין את רגשותיו. אל לנו להשתמש בדמיון אנושי כדי להגדיר את אלוהים ואל לנו לכפות עליו מחשבות או משאלות אנושיות, ובכך לגרום לאלוהים להתייחס לבני אדם באופן אנושי המבוסס על דמיון אנושי. אם אתם עושים זאת, אתם מכעיסים את אלוהים, מציתים את חרון אפו וקוראים תיגר על כבודו! לפיכך, משהבנתם את חומרת העניין, אני מפציר בכל אחד ואחד מכם להיות זהירים ושקולים במעשיכם. היו זהירים ושקולים בדיבורכם גם כן – באופן שבו אתם מתייחסים לאלוהים. ככל שתהיו זהירים ושקולים יותר, כן ייטב לכם! כאשר אינך מבין מהי גישתו של אלוהים, הימנע מדיבורים פזיזים. אל תעשה מעשים פזיזים ואל תדביק תוויות כלאחר יד. חשוב מכך, אל תסיק מסקנות שרירותיות. במקום זאת, עליך לחכות ולבקש. גם פעולות אלה הן ביטוי ליראת האל ולהתנערות מרוע. יותר מכול, אם תוכל להשיג זאת, ויותר מכול, אם יש לך גישה כזו, אלוהים לא יאשים אותך בשל טיפשותך ובורותך ובשל חוסר ההבנה שלך את הסיבות שמאחורי הדברים. במקום זאת, בזכות הגישה שלך של חשש מהעלבת אלוהים, של מתן כבוד לכוונותיו ושל נכונות להישמע לו, אלוהים יזכור אותך, ינחה אותך ויעניק לך נאורות, או יסבול את חוסר הבגרות והבורות שלך. לעומת זאת, אם הגישה שלך כלפיו תהיה של חוסר כבוד – אם תשפוט אותו כאוות נפשך או תנחש באופן שרירותי מהם רעיונותיו ותגדיר אותם – אלוהים יגנה אותך, יטיל עליך משמעת ואף יעניש אותך, או שהוא עשוי לרשום לך הערה. ייתכן שהערה זו תהיה קשורה לגורלך. לכן, ברצוני להדגיש פעם נוספת: על כל אחד מכם להיות זהיר ושקול לגבי כל מה שמגיע מאלוהים. אל תדברו בפזיזות ואל תהיו פזיזים במעשיכם. לפני שאתה אומר דבר מה, עליך לעצור ולחשוב: האם פעולה זו שלי תכעיס את אלוהים? כשאני עושה זאת, האם אני מכבד את אלוהים? גם בעניינים פשוטים, עליך לנסות להבין את השאלות האלה ולהקדיש יותר זמן להרהר בהן. אם תוכל באמת ליישם בפועל על פי עקרונות אלה בכל ההיבטים, בכל הדברים, בכל זמן, ולאמץ גישה כזו, בייחוד כאשר אינך מבין דבר מה, אזי אלוהים תמיד ידריך אותך ויעניק לך נתיב ללכת בו.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, כיצד ניתן להכיר את טבעו של אלוהים ואת התוצאות שעבודתו תשיג

בכל עידן, בזמן שאלוהים עובד בקרב בני האדם, הוא מעניק להם מילים אחדות ומגלה להם על כמה אמיתות. אמיתות אלה משמשות כדרך שאנשים צריכים לדבוק בה, הדרך שעליהם ללכת בה, הדרך שמאפשרת להם לירוא את אלוהים ולסור מרע, והדרך שאנשים צריכים ליישם בפועל ולדבוק בה בחייהם ולאורך מסעות חייהם. אלה הסיבות שבגינן אלוהים מביע אימרות אלה לאנושות. על בני האדם לדבוק בדברים אלה שנובעים מאלוהים ולדבוק בהם פירושו לקבל חיים. אם האדם אינו דבק בהם, אינו מיישם אותם בפועל ואינו מביא לידי ביטוי את דברי אלוהים בחייו, הרי שאותו אדם אינו מיישם בפועל את האמת. יתר על כן, אם בני האדם אינם מיישמים בפועל את האמת, הרי שהם אינם יראים את אלוהים וסרים מרע והם גם אינם יכולים לרַצות את אלוהים. אנשים שאינם מסוגלים לרַצות את אלוהים אינם יכולים לקבל את שבחיו ולאנשים כאלה אין כל גורל.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, כיצד ניתן להכיר את טבעו של אלוהים ואת התוצאות שעבודתו תשיג

הצעידה בדרכו של אלוהים אין פירושה ציות לכללים על פני השטח. פירוש הדבר הוא שכאשר תתמודדו עם עניין מסוים, קודם כל תתייחסו אליו כאל מצב שאלוהים הסדיר, אחריות שהוא הטיל עליכם, או דבר מה שהוא הפקיד בידיכם, וכשתתמודדו עם העניין הזה, עליכם אפילו להתייחס אליו כאל ניסיון מאלוהים. בהתמודדות עם העניין הזה, חייב להיות לכם רף, ואתם חייבים לחשוב שהוא בא מאלוהים. אתם חייבים לחשוב על ההתמודדות עם העניין הזה כך שתוכלו למלא את אחריותכם ולהיות נאמנים לאלוהים. אתם חייבים לחשוב כיצד לעשות זאת מבלי לעורר את זעמו של אלוהים או לפגוע בטבעו... זאת משום שעל מנת לצעוד בדרכו של אלוהים, אסור לנו להרפות משום דבר שקשור אלינו או משום דבר שקורה סביבנו – אפילו מהדברים הקטנים. כשאנחנו מתמודדים עם עניין מסוים, גם אם אנחנו חושבים שאנחנו לא צריכים להתייחס אליו, אסור לנו להרפות ממנו. יש להתייחס לכל הדברים האלה כמבחנים של אלוהים. מה דעתכם על היחס הזה? אם זה היחס שלכם, הדבר מאשר עובדה אחת: לבכם ירא את אלוהים ולבכם מוכן לסור מרע. אם יש לכם רצון כזה לְרַצות את אלוהים, מה שאתם מנהיגים לא רחוק מהרף של יראת אל והישמרות מרע.

לעתים קרובות ישנם כאלה שמאמינים שעניינים שאנשים לא מקדישים להם תשומת לב רבה ואינם מזכירים בדרך כלל הם רק זוטות קלות שאין להן שום קשר ליישום האמת בפועל. כאשר אנשים אלה מתמודדים עם בעיה כזו בדיוק, הם אינם מקדישים לה מחשבה רבה, ואז הם מחליקים אותה. אולם, למעשה, העניין הזה היה לקח שעליך ללמוד – לקח אודות איך יש לירוא את אלוהים ולסור מרע. יתר על כן, הדבר שצריך להעסיק אותך אף יותר הוא לדעת מה אלוהים עושה, כאשר עניין זה מתעורר ומאלץ אותך להתמודד איתו. אלוהים נמצא ממש לצידך, הוא מתבונן בכל מילה ופעולה שלך וצופה בכל מה שאתה עושה ובשינויים שחלים במחשבותיך – זו עבודתו של אלוהים. יש אנשים ששואלים, "אם זה נכון, למה לא הרגשתי את זה?" לא הרגשת את זה כי לא דבקת בדרך של יראת האל והתנערות מרוע כדרך העיקרית שלך: לפיכך, אינך יכול לחוש את העבודה המעודנת שאלוהים עושה בבני אדם ואשר באה לידי ביטוי בהתאם למחשבותיהם ולמעשיהם השונים של בני האדם. אתה מבולבל! מהו עניין ראשי? מהו עניין משני? העניינים הכרוכים בהליכה בדרכו של אלוהים אינם נחלקים לראשיים ומשניים. כולם עניינים חשובים – האם אתם יכולים לקבל זאת? (אנחנו יכולים לקבל זאת.) במונחים של עניינים יומיומיים, ישנם כאלה שאנשים רואים אותם כראשיים וחשובים מאוד ואחרים שנתפסים כזוטות משניות. לעתים קרובות אנשים רואים את העניינים הראשיים האלה כחשובים מאוד ומתייחסים אליהם ככאלה שנשלחו על ידי אלוהים. עם זאת, כאשר עניינים ראשיים אלה מסתיימים, בני האדם, בשל שיעור קומתם הלא-בשל ובשל איכותם הירודה, לעתים קרובות אינם מסוגלים להשביע את רצונו של אלוהים, אינם מסוגלים להשיג גילויים כלשהם ואינם מסוגלים לרכוש כל ידע ממשי בעל ערך. בכל הנוגע לעניינים משניים, אנשים פשוט מתעלמים מהם והם חומקים ונעלמים בהדרגה. בשל כך, בני האדם איבדו הזדמנויות רבות להיבחן בפני אלוהים ולהיבדק על ידיו. מה זה אומר אם אתה תמיד מעלים עין מהאנשים, מהאירועים ומהחפצים ומהמצבים שאלוהים הסדיר עבורך? משמעות הדבר היא שבכל יום, ואפילו בכל רגע, אתה מתכחש דרך קבע להפיכתך למושלם בידי אלוהים, כמו גם למנהיגותו של אלוהים. בכל פעם כשאלוהים מארגן עבורך מצב מסוים, הוא מתבונן בסתר, צופה בלבך, מביט במחשבותיך ובהתלבטויותיך, מתבונן כיצד אתה חושב, ומחכה לראות כיצד תפעל. אם אתה אדם רשלן – אדם שמעולם לא היה רציני לגבי דרכו של אלוהים, לגבי דבריו או לגבי האמת – הרי שלא תהיה מודע או תשים לב למה שאלוהים רוצה להשלים, או לדרישות שהוא ציפה ממך לעמוד בהן כאשר הסדיר עבורך סביבה מסוימת. אתה גם לא תדע כיצד האנשים, האירועים והחפצים שאתה נתקל בהם קשורים לאמת או לרצונו של אלוהים. אחרי שהתמודדת עם נסיבות חוזרות ונשנות וניסיונות חוזרים ונשנים כאלה ואלוהים לא ראה תוצאות כלשהן ממך, כיצד הוא ימשיך? לאחר שהתמודדת שוב ושוב עם ניסיונות, לא העצמת את אלוהים בלבך ואף לא ראית את הנסיבות שאלוהים הסדיר עבורך כמות שהן: ניסיונות ומבחנים מאלוהים. במקום זאת, דחית בזו אחר זו את ההזדמנויות שאלוהים העניק לך והנחת להן לחמוק ולהיעלם פעם אחר פעם. האין זו מרדנות קיצונית שבני האדם מפגינים? (אכן.) האם אלוהים ירגיש פגוע בגלל זה? (הוא ירגיש כך.) לא נכון, אלוהים לא ירגיש פגוע! כששמעתם אותי אומר דבר כזה, נדהמתם שוב. אולי אתם חושבים: "האם לא נאמר קודם לכן שאלוהים תמיד מרגיש פגוע? האם אלוהים לא ירגיש אפוא פגוע? מתי, אם כן, הוא מרגיש פגוע?" בקיצור, אלוהים לא ירגיש פגוע במצב הזה. מהי, אם כן, גישתו של אלוהים כלפי סוג ההתנהגות שתואר לעיל? כשאנשים דוחים את הניסיונות והמבחנים שאלוהים שולח להם וכשהם מתחמקים מהם, יש לאלוהים רק גישה אחת כלפי אנשים כאלה. איזו גישה זו? אלוהים דוחה אדם כזה מעומק לבו. ישנם שני רבדים של משמעות למילה "דחייה". כיצד אסביר זאת מנקודת המבט שלי? המילה "דחייה" נושאת בתוכה קונוטציות של תיעוב ושנאה. מה לגבי רובד המשמעות השני? זה החלק שרומז על ויתור על משהו. כולכם יודעים מה פירושו "לוותר", נכון? בקיצור, "דחייה" היא מילה שמייצגת את התגובה והגישה האולטימטיביות של אלוהים כלפי אותם אנשים שמתנהגים בצורה כזו. זו שנאה קיצונית כלפיהם וגם גועל, לכן, התוצאה היא החלטה לנטוש אותם. זו החלטתו הסופית של אלוהים כלפי אדם שמעולם לא צעד בדרכו של אלוהים ואשר מעולם לא ירא את אלוהים וסר מרע.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, כיצד ניתן להכיר את טבעו של אלוהים ואת התוצאות שעבודתו תשיג

מדוע איוב היה מסוגל לירוא את אלוהים ולסור מרע? מה חשב בליבו? איך הייתה לו היכולת לא לעשות את הדברים הרעים האלה? היה לו לב ירא אלוהים. מה פירוש להיות בעל לב ירא אלוהים? פירוש הדבר הוא שהיה לו לב שפחד מפני אלוהים, שיכול היה לכבד את אלוהים בגדולתו, ושהיה לאלוהים מקום בליבו. הוא לא חשש שאלוהים יראה זאת, ולא שאלוהים יכעס, אלא הוא כיבד את אלוהים בליבו על שום גדולתו, היה נכון לרַצות את אלוהים ולדבוק בדברי האל. זאת הסיבה שהוא היה מסוגל לירוא את אלוהים ולסור מרע. כולם יכולים לומר עכשיו את המשפט "לירוא את אלוהים ולסור מרע", אבל הם לא יודעים איך איוב השיג את התוצאה הזאת. למעשה איוב התייחס ל"לירוא את אלוהים ולסור מרע" בתור הדבר הכי בסיסי וחשוב באמונה באל. לכן הוא היה מסוגל לדבוק במילים האלה, כאילו הוא דבק באחת מעשרת הדיברות. הוא הקשיב לדברי האל משום שהלב שלו כיבד את אלוהים בגדולתו. גם אם דברי האל נראו זניחים בעיני בני האדם, אפילו אם הם היו מילים רגילות בלבד, בליבו של איוב אלה היו מילים מהאל הנעלה; הן היו המילים הכי גדולות, הכי חשובות. אפילו אם אלה מילים שאנשים מזלזלים בהן, כל עוד אלה דברי האל, אנשים צריכים לקיים אותן – אפילו אם לועגים להם או משמיצים אותם בשל כך. אפילו אם הם נתקלים בקשיים או חווים רדיפות, עליהם לדבוק בדברי האל עד הסוף; אסור להם לוותר על דברי האל. זו המשמעות של לירוא את אלוהים. עליך לדבוק בכל מילה שאלוהים תובע מבני האדם. אשר לדברים שאלוהים אוסר עליהם, או אלה ששנואים על אלוהים, זה בסדר אם אתה לא יודע עליהם, אבל אם אתה יודע, צריכה להיות לך היכולת להימנע מהם בתכלית. צריכה להיות לך היכולת לדבוק בדברי האל, אפילו אם המשפחה שלך נוטשת אותך, אפילו אם חסרי האמונה לועגים לך או אנשים שקרובים אליך צוחקים עליך ומתבדחים על חשבונך. למה שתצטרך לדבוק בדברי האל? מה נקודת הפתיחה שלך? נקודת הפתיחה היא "עליי לדבוק בדברי האל ולפעול בהתאם לרצון האל. אני אהיה נחוש לעשות את הדברים שאהובים על אלוהים, ולהתרחק מהדברים ששנואים עליו. אם אני לא יודע מה רצון האל, זה בסדר, אבל אם אני יודע ומבין את רצונו, אהיה נחוש להקשיב ולהישמע לדברי האל. איש לא יעמוד בדרכי, ואני לא אטיל כל ספק אפילו אם העולם יגיע לקיצו." זאת המשמעות של לירוא את אלוהים ולסור מרע.

התנאי המקדים ליכולת של אנשים לסור מרע הוא שתהיה יראת אלוהים בליבם. כיצד הלב נעשה ירא אלוהים? בכך שהוא רוחש כבוד לאלוהים בגדולתו. מה פירוש לכבד את אלוהים בגדולתו? הדבר מתרחש כאשר יודעים שלאלוהים יש ריבונות על כל הדברים, וכך הלב נעשה ירא אלוהים. כך אפשר לסגל לעצמך את היכולת להשתמש בדברי האל בהערכה של כל מצב, ולהשתמש בדברי האל כאמת מידה וכאבן בוחן. זו המשמעות של לכבד את אלוהים בגדולתו. במונחים פשוטים, לכבד את אלוהים בגדולתו פירושו שאלוהים יתנחל בליבך, שליבך יהרהר באלוהים, לא לשכוח את עצמך בדברים שאתה עושה ולא לנסות לצאת לדרך עצמאית אלא לתת לאלוהים לתפוס פיקוד. בכל דבר שתעשה, תחשוב, "אני מאמין באלוהים והולך בדרכו. אני לא יותר מברייה קטנה שאלוהים בחר בה. עליי להשתחרר מנקודות מבט, מהמלצות ומהחלטות שנובעות מרצוני הפרטי, ולהניח לאלוהים למשול בי. אלוהים הוא אדוני, אלוהים הוא הסלע האיתן שלי והאור הבהיר שמנחה אותי בכל מעשיי. עליי לעשות דברים בהתאם לדברי האל ורצונו, ולא לתעדף את עצמי." זה פירוש הדבר, שאלוהים נמצא אצלך בלב. כשאתה רוצה לעשות משהו, אל תנהג בפזיזות או תפעל מתוך דחף. תחשוב קודם כול מה אומרים דברי האל, תבדוק אם המעשים שלך יהיו דוחים בעיני האל ואם הם עולים בקנה אחד עם רצון האל. קודם כול תשאל בליבך, תחשוב ותהרהר; אל תהיה פזיז. פזיזות מתבצעת מתוך דחף, זהו מצב שבו הדבר שמניע אותך הוא חמימות מוח ורצון האדם. אם אתה תמיד נוהג בפזיזות ומתוך דחף, זה מעיד שאלוהים לא נמצא בליבך. וכשאתה אומר שאתה מכבד את אלוהים בגדולתו, האין אלה מילים ריקות? איפה המציאות שלך? אין לך מציאות, ואתה לא יכול לכבד את אלוהים בגדולתו. אתה מתנהג כמו בעל האחוזה לכל עניין, עושה כרצונך בכל אשר תפנה. במקרה כזה, אם אתה אומר שיש שיש יראת אלוהים בליבך, האין זה שקר וכזב? אתה מרמה אנשים כשאתה אומר מילים כאלה. אם למישהו יש לב ירא אלוהים, איך בעצם הוא בא לידי ביטוי? הוא בא לידי ביטוי בכבוד לאלוהים בגדולתו. הביטוי המוחשי של כבוד לאלוהים בגדולתו הוא שאלוהים מתנחל בלב האדם – במקום הראשון במעלה. בליבו, אדם כזה מאפשר לאלוהים להיות אדוניו ולאחוז בסמכות. כשמשהו קורה, יש לו לב של ציות לאלוהים. הוא לא פזיז, לא פועל מתוך דחף ובאופן נמהר; אלא הוא מסוגל להתמודד עם המצב בשלווה, ולהשקיט את עצמו בפני האל בשביל לתור אחר עקרונות האמת. התשובה לשאלה האם אתה פועל על פי דברי האל או לפי רצונך, והאם אתה מאפשר לרצונך הפרטי או לדברי האל לתפוס פיקוד, תלויה במקום שאתה נותן לאלוהים בליבך. אתה אומר שאלוהים נמצא בליבך, אבל כשמשהו קורה, אתה נוהג בעיוורון, שם את עצמך בעמדת הפוסק ודוחק את אלוהים הצידה. האם כך בא לידי ביטוי לב שאלוהים מתנחל בו? יש אנשים שמסוגלים להתפלל לאלוהים כשמשהו קורה, אבל אחרי שהם מתפללים הם עדיין מהרהרים בדברים, וחושבים, "אני חושב שהדבר הזה הוא מה שאני צריך לעשות. אני חושב שהדבר ההוא הוא מה שאני צריך לעשות". אתה תמיד הולך בעקבות רצונך, ולא מקשיב לאף אחד גם אם הוא משתף אותך ככל האפשר. האין זה ביטוי של לב שיראת אלוהים נעדרת ממנו? אתה לא תר אחר עקרונות האמת ולא מיישם את האמת בפועל, ולכן כשאתה אומר שאתה מכבד את אלוהים בגדולתו ושליבך ירא אלוהים, אלה מילים לריק ותו לא. אנשים שאלוהים אינו מתנחל בליבם ואינם מסוגלים לכבד את אלוהים בגדולתו הם אנשים שאין להם לב ירא אלוהים. אנשים שאינם מסוגלים לחפש את האמת כשמשהו קורה, ושאין להם לב שמציית לאלוהים, הם כולם אנשים חסרי מצפון והיגיון. מי שיש לו מצפון והיגיון באמת, כשמשהו קורה הוא מסוגל לתור אחר האמת באופן טבעי. בהתחלה הוא בטח חושב, "אני מאמין באלוהים. הגעתי למצב שבו אני יכול לתור אחר ישועת האל. הטבע שלי מושחת, ולכן אני תמיד מתייחס לעצמי בתור הסמכות היחידה בכל דבר שאני עושה; אני תמיד פועל נגד רצון האל. עליי להכות על חטא. אני לא יכול להמשיך למרוד באלוהים באופן הזה. עליי ללמוד לציית לאלוהים. עליי לחפש אחר המשמעות של דברי האל, ואחר עקרונות האמת." אלה המחשבות והשאיפות שעולות מהגיון צלם האנוש. אלה העקרונות והגישה שבהם יש לפעול. כשאתה מסגל לעצמך את הגיון צלם האנוש, אתה אוחז בגישה הזאת; כשאתה לא מסגל לעצמך את הגיון צלם האנוש, אתה לא אוחז בגישה הזאת. זו הסיבה שחשוב מאוד והכרחי שתחזיק בהיגיון של צלם האנוש. יש לכך קשר ישיר להבנת האמת ולהשגת הישועה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

יראתו וציותו של איוב כלפי אלוהים הן דוגמה לאנושות, ותומתו ויושרו הן שיא האנושיות שעל כל אדם להשיג. על אף שהוא לא ראה את אלוהים, הוא הבין שאלוהים קיים באמת, ומשום ההבנה זו הוא ירא את אלוהים – ובעקבות היראה הזו הוא היה מסוגל להישמע לאלוהים. הוא נתן לאלוהים יד חופשית לקחת את כל מה שיש לו, אך לא התלונן, ונפל ארצה לפני אלוהים, ואמר לו שבאותו הרגע, אפילו אם אלוהים ייקח את בשרו, איוב יניח לו לעשות זאת בשמחה ומבלי להתלונן. כל התנהלותו נבעה מאנושיותו התמה והישרה. כלומר כתוצאה מתמימותו, כנותו וטוב לבו, איוב נותר איתן בהבנתו ובחווייתו את קיומו של אלוהים. על יסוד זה, הוא דרש מעצמו דרישות ותיקן את חשיבתו, התנהגותו, התנהלותו ועקרונותיו בפעולתו לפני אלוהים בהתאמה לאופן שבו אלוהים הנחה אותו ולמעשים של אלוהים שהוא ראה בקרב כל הדברים. עם הזמן, חוויותיו גרמו לו ליראת אל אמיתית וממשית וגרמו לו לסור מרע. זה היה מקור ההגינות שאיוב התמיד בה בנחישות. איוב היה בעל אנושיות כנה, תמימה וטובת לב והייתה לו חוויה ממשית של יראת אל, ציות לאלוהים והישמרות מרע, כמו גם הידע ש"יְהוָ֣ה נָתַ֔ן וַיהוָ֖ה לָקָ֑ח". רק בזכות הדברים הללו, הוא היה מסוגל לעמוד איתן ולשאת עדות במהלך מתקפות אכזריות כאלה מצד השטן, ורק בזכותם, הוא היה מסוגל שלא לאכזב את אלוהים ולספק מענה משביע רצון לאלוהים, כשניסיונותיו של אלוהים פקדו אותו.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

איוב החזיק בכל הדברים הללו ועסק בחיפוש אחריהם, מבלי שהוא היה מסוגל לראות את אלוהים או לשמוע את דבריו. על אף שהוא מעולם לא ראה את אלוהים, הוא למד להכיר את האמצעים שבהם אלוהים מושל בכל, והבין את החוכמה שבה אלוהים עושה זאת. על אף שאיוב מעולם לא שמע את הדברים שאלוהים אמר, הוא ידע שהמעשים של גמול לאדם ולקיחה ממנו באים כולם מאלוהים. על אף ששנות חייו לא היו שונות מאלה של כל אדם רגיל, הוא לא אפשר לחוסר הייחוד של חייו להשפיע על היכרותו עם ריבונותו של אלוהים על הכל, או להשפיע על הליכתו בדרך של יראת אל והישמרות מרע. בעיניו, חוקי כל הדברים מלאים במעשיו של אלוהים, וריבונותו של אלוהים נראית בכל חלק מחיי האדם. הוא לא ראה את אלוהים, אך הוא היה מסוגל להבין שמעשיו של אלוהים נמצאים בכל מקום. במהלך זמנו חסר הייחוד על פני האדמה, בכל פינה בחייו הוא יכול היה לראות ולהבין את מעשיו הנפלאים ויוצאי הדופן של אלוהים ולראות את הסדריו הנפלאים. הנסתרות והשתיקה של אלוהים לא עכבו את האופן שבו איוב הבין את מעשיו של אלוהים, ולא השפיעו על הידע שלו על ריבונותו של אלוהים על הכל. חייו היו הגשמה של הריבונות וההסדרים של אלוהים, הנחבא בקרב כל הדברים, במהלך חייו היום-יומיים. בחיי היום-יום שלו, הוא גם שמע והבין את קול לבו של אלוהים, ואת דברי האל, הדומם בקרב כל הדברים, אך מביע את קול לבו ואת דבריו בכך שהוא שולט בחוקי כל הדברים. אם כן, אתם רואים שאם לאנשים יהיו אותה אנושיות ואותו עיסוק כמו לאיוב, הם יוכלו לרכוש את אותה הבנה ואותו ידע כמו איוב ולרכוש את אותה הבנה ואותו ידע על ריבונותו של אלוהים על הכל כמו איוב. אלוהים לא נגלה לאיוב ולא דיבר אליו, אך איוב היה מסוגל להיות תם וישר וירא אלוהים וסר מרע. במילים אחרות, מבלי שאלוהים נגלה או דיבר לאדם, מעשיו של אלוהים בקרב הכל וריבונותו על הכל מספיקים לאדם כדי להפוך אותו למודע לקיומו של אלוהים, לעוצמתו ולסמכותו. עוצמתו וסמכותו של אלוהים מספיקות לגרום לאדם הזה ללכת בדרך של יראת אל והישמרות מרע.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

עליך להתמקד בקבלת האמת וביישומה בפועל ובשימוש בדברי האל כדי להשוות את מצביך ולבחון אותם, ולאחר מכן לשנות את נקודות המבט השגויות ואת הגישות המוטעות שבאמצעותן אתה מתמודד עם כל מצב שהוא. בסופו של דבר עליך להיות בעל לב שירא את האל בכל מצב ומצב ולהפסיק לנהוג בפזיזות, ללכת בעקבות רעיונות משלך, לפעול בהתאם לתשוקותיך או לחיות בקרב טבע מושחת. במקום זאת, עליך לבסס את כל מעשיך ודבריך על דברי האל ועל האמת. כך יתפתח אצלך בהדרגה לב שירא את האל. לב שירא את האל מתעורר בזמן שהאדם חותר אל האמת; הוא אינו מגיע מתוך ריסון. מן הריסון נובע רק סוג של התנהגות; זהו סוג של מגבלה שטחית. אפשר להשיג לב שירא את האל באמת על ידי קבלה מתמדת של השיפוט והייסור שבדברי האל ועל ידי קבלת הגיזום והטיפול שנלווים לעבודת האל. כשאנשים יראו את הפנים האמיתיות של שחיתותם, הם ידעו כמה האמת יקרה ויוכלו לחתור אליה. הם יפגינו את הטבע המושחת שלהם פחות ופחות ויוכלו לחיות לפני האל בצורה רגילה תוך אכילה ושתייה של דבריו מדי יום ביומו ומילוי חובותיהם כברואים. לב שירא את האל ומציית לו נובע מתהליך זה. כל אלה שמחפשים את האמת בהתמדה כדי לפתור בעיות בזמן מילוי חובותיהם הם בעלי לב שירא את האל. כל מי שהוטלה עליהם משמעת ושחוו גיזום וטיפול פעמים רבות יודעים יראת אל מהי. כששחיתותם נחשפת, הם לא חשים רק חרדה ואימה בליבם אלא גם את חרון אפו של האל ואת המלכותיות שלו. במצב זה, ליבם מתמלא בפחד באופן טבעי.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

בין אם אתה ממלא את חובתך, מתקשר עם אחרים או מתמודד עם בעיה כזו או אחרת, עליך להפגין גישה של חיפוש ושל ציות. עם גישה כזאת ניתן לומר שלבך ירא אלוהים במידת מה. היכולת לחפש את האמת ולציית לה היא הנתיב לירוא את אלוהים ולסור מרע. אם אינך מפגין גישה של חיפוש ושל ציות ובמקום זאת אתה דבק בדעותיך, מפגין עוינות עיקשת, ומסרב לקבל את האמת ואף מואס בה, אז באופן טבעי תבצע מעשים מרושעים מאין כמותם. לא תהיה לך שליטה על כך! אם אנשים אף פעם לא יחפשו את האמת במטרה לתקן זאת, אז לא משנה כמה הם יתנסו, בכמה מצבים הם ימצאו את עצמם וכמה פעמים האל ילמד אותם לקח, הרי שבסופו של יום, הם עדיין לא יוכלו להבין את האמת ולא יתאפשר להם להיווכח במציאות האמת. אנשים שאינם ניחנים במציאות האמת אינם מסוגלים לנהות אחר האל, ואם הם אינם מסוגלים לנהות אחר האל, הם אינם אנשים שיראים את אלוהים וסרים מרע. אנשים מדברים שוב ושוב על כך שהם רוצים למלא את חובותיהם ולנהות אחר האל. אך האם הדברים פשוטים עד כדי כך? כלל וכלל לא. אלה דברים בעלי חשיבות עצומה בחייהם של אנשים! אין זה פשוט למלא את החובה לשביעות רצונו של האל ולהגיע למצב שבו אדם ירא את אלוהים וסר מרע. אך אגלה לכם עיקרון ליישום בפועל: כשמשהו קורה לך, אם תפגין גישה של חיפוש ושל ציות, הדבר יגן עליך. מטרת העל היא לא שתהיה מוגן, אלא שתהיה מסוגל להבין את האמת, שתהיה מסוגל להיווכח במציאות האמת ולזכות בישועת האל – זוהי מטרת העל. אם תפגין גישה כזו בכל התנסויותיך, תחדל להרגיש שמילוי חובתך וסיפוק רצון האל הן מילים וסיסמאות ריקות מתוכן; הדבר כבר לא ייראה לך כעול. במקום זאת, לפני שתקלוט מה קורה, תתחיל להבין לא מעט אמיתות. אם תתנסה בכך בצורה כזו, אין כל ספק כי תזכה לגמול. אין זה משנה מי אתה, בן כמה אתה, כמה משכיל אתה, כמה שנים אתה כבר מאמין באל, או מהי החובה שאתה ממלא. כל עוד אתה מפגין גישה של חיפוש ושל ציות, כל עוד זו ההתנסות שלך, בסופו של דבר תבין לבטח את האמת ותיווכח במציאות האמת. לעומת זאת, אם לא תפגין גישה של חיפוש ושל ציות בכל דבר שקורה לך, הרי שלא תהיה מסוגל להבין את האמת או להיווכח במציאות האמת.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

עליכם לבוא לעתים קרובות בפני האל, לאכול ולשתות את דבריו ולהרהר בהם, לקבל את הטלת המשמעת שלו ואת הדרכתו, וללמוד את לקח ההתמסרות – זה חשוב מאוד. עליך להיות מסוגל להתמסר לכל הסביבות, האנשים, האירועים והדברים שאלוהים הסדיר עבורך, וכשזה מגיע לעניינים שאותם אתה לא ממש מבין לאשורם, עליך להתפלל לעתים קרובות תוך חיפוש האמת; רק על ידי הבנת כוונותיו של האל תוכל למצוא דרך קדימה. עליך להיות בעל לב ירא-אל. עשה מה שעליך לעשות בזהירות ובקפידה, וחייה בפני האל עם לב המתמסר לאלוהים. השקט את עצמך בפניו לעתים קרובות ואל תהיה מושחת. לכל הפחות, כאשר קורה לך משהו, תחילה השקט את עצמך, לאחר מכן מהר להתפלל, ובאמצעות התפילה, החיפוש וההמתנה, תבין את כוונותיו של האל. האם אין זו גישה של יראת האל? אם אתה ירא-אל ומתמסר לאל בליבך, ואם אתה מסוגל להשקיט עצמך בפניו ולתפוס את כוונותיו, אזי עם סוג כזה של שיתוף פעולה ויישום בפועל, אתה תהיה מוגן, ולא תתפתה, ולא תעשה דבר שישבש או יפריע לעבודת הכנסייה. חפש את האמת בעניינים שאינך יכול לראות בבירור, אל תשפוט באופן עיוור ואל תגנה. בדרך זו, אלוהים לא יתעב ולא ידחה אותך בתיעוב. אם יש לך לב ירא-אל, אתה תפחד להעליב אותו, ואם יגיע אליך משהו מפתה, אתה תחיה בפני אלוהים באימה ובחרדה, ותשתוקק להתמסר לו ולרצות אותו בכל הדברים. רק ברגע שתיישם כך בפועל ותהיה מסוגל לחיות במצב כזה, להשקיט את עצמך לעתים קרובות ולבוא בפני האל לעתים קרובות, תוכל לסור באופן לא מודע מפיתויים ומדברים רעים. ללא לב ירא-אל, או עם לב שאינו עומד בפניו, יש כמה רעות שאתה מסוגל לבצע. יש לך צביון מושחת ואינך יכול לשלוט בו, אז אתה מסוגל לעשות רע. האם ההשלכות לא תהיינה חמורות אם תעשה רע אשר מהווה הפרעה ושיבוש? לכל הפחות, אתה תיגזם, ואם מה שעשית הוא חמור, אלוהים ידחה אותך בתיעוב ואתה תגורש מהכנסייה. עם זאת, אם יש לך לב המתמסר לאלוהים וליבך יכול להיות שקט לעתים קרובות בפני האל, ואם אתה ירא-אל וחרד מפניו, האם לא תוכל אז להתרחק מדברים רעים רבים? אם אתה ירא-אל ואתה אומר, "אני חרד מאלוהים; אני מפחד להעליב אותו, לשבש את עבודתו ולהביא על עצמי את תיעובו", האם אין זו גישה רגילה ומצב רגיל עבורך? מהו הדבר שיעורר את החרדה שלך? החרדה שלך תתעורר מלב ירא-אל. אם אתה חרד בליבך מהאל, אזי אתה תסור מדברים רעים ותתרחק מהם כשתראה אותם, וכך תהיה מוגן. האם מישהו שאינו חרד בליבו מאלוהים ירא אותו? האם הוא יסור מרע? (לא.) האם אנשים שאינם יכולים לירוא את האל ואינם חרדים ממנו אינם אנשים עזי מצח? האם ניתן לרסן אנשים עזי מצח? (לא.) ואלה שאינם ניתנים לריסון, האם הם אינם עושים כל מה שעולה בדעתם בלהט הרגע? מהם הדברים שאנשים עושים כאשר הם פועלים על פי רצונם שלהם, על פי הלהיטות שלהם, על פי צביונם המושחת? אלה הם דברים רעים כפי שאלוהים רואה אותם. לכן, עליכם לראות בבירור שזהו דבר טוב לאדם שיש בליבו חרדה מהאל – בעזרתה אפשר להיות ירא-אל. כאשר לאדם יש אלוהים בליבו והוא יכול לירוא את האל, הוא יוכל אז להתרחק מדברים רעים. אנשים כאלה הם האנשים שיש תקווה שיוושעו.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק עם יראת אלוהים אפשר לפסוע בנתיב הישועה

מזמורים קשורים

דברי אלוהים הם הדרך שאדם צריך לשמור

גדול או קטן, הכול חשוב כשהולכים בדרכו של אלוהים

בני האדם שמרבים להיות שקטים בפני אלוהים הם חסודים

על האדם לטפח לב ירא אלוהים