דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

אלה שאוהבים את האל הם אלה שאוהבים את האמת, וככל שאלה שאוהבים את האמת ירבו ליישם אותה בפועל, כך הם יחזיקו ביותר ממנה; ככל שהם ירבו ליישם אותה בפועל, כך הם יזכו ביותר מאהבת האל, וככל שהם ירבו ליישם אותה בפועל, כך האל יברך אותם יותר. אם תמיד תיישם כך בפועל, אהבת האל תאפשר לך בהדרגה לראות זאת, כפי שפטרוס החל להכיר את האל: פטרוס אמר שלאל אין רק החוכמה לברוא את השמים והארץ וכל הדברים, אלא שיש לו גם החוכמה לעשות עבודה מעשית בבני האדם. פטרוס אמר שהאל ראוי לאהבתם של בני האדם לא רק בזכות זה שברא את השמים והארץ וכל צבאם, אלא גם בזכות יכולתו לברוא את האדם, להושיע את האדם, להפוך את האדם למושלם ולהנחיל את אהבתו לאדם. עוד אמר פטרוס שיש הרבה באל שראוי לאהבתו של האדם. פטרוס אמר לישוע: "האם אתה ראוי לאהבתם של בני האדם רק בזכות בריאת השמים והארץ וכל צבאם? יש בך עוד דברים המצדיקים אהבה: אתה פועל ונע בחיים האמיתיים, רוחך נוגעת בי בקרבי, אתה מטיל עליי משמעת, אתה מוכיח אותי – אלה דברים שראויים אף יותר לאהבתם של בני האדם." אם אתה רוצה לראות את אהבת האל ולחוות אותה, עליך לחקור ולחפש בחיים האמיתיים, ועליך לשים בצד את בשרך ודמך. עליך לגמור אומר בדעתך. עליך להיות נחוש, להיות מסוגל לְרַצות את האל בכל, מבלי להיות עצל, מבלי לחמוד את תענוגות הבשר, מבלי לחיות למען הבשר, אלא לחיות למען האל. יכול להיות שבפעם הזאת אתה לא תרצה את האל. זאת מפני שאתה לא מבין את כוונות האל; בפעם הבאה, אפילו שיידרש מאמץ רב יותר, עליך לְרַצות אותו, ואסור לך לרצות את הבשר. כאשר תחווה באופן זה, תכיר את האל. אתה תבין שהאל יכול לברוא את השמים והארץ וכל הדברים, שהוא התגלם כבשר ודם כדי שבני האדם יוכלו לראות אותו באמת ולבוא איתו במגע באמת ובתמים, שהוא יכול לצעוד בקרב בני אדם, ושרוחו יכולה להפוך בני אדם למושלמים בחייהם האמיתיים ולאפשר להם לראות את חביבותו ולחוות את המשמעת, התוכחות והברכות שלו. אם אתה תמיד חווה באופן זה, תיקשר הדוקות לאל בחייך האמיתיים, ואם יום אחד יחסיך עם האל יחדלו להיות רגילים, תוכל לסבול תוכחה ולהרגיש חרטה. כשיהיו לך יחסים רגילים עם האל, לא תרצה לעולם לעזוב את האל, ואם יום אחד האל יאמר שהוא עוזב אותך, אתה תפחד ותאמר שאתה מעדיף למות מאשר להישאר בלי האל. מיד כשתחוש כך, תרגיש שאתה לא מסוגל לעזוב את האל, וכך תהיה לך תשתית ותיהנה באמת מאהבתו של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בני האדם שאוהבים את האל יחיו באורו לנצח

הסיבה לכך שרק בני אדם שאוהבים את האל באמת מחזיקים במירב הערך והמשמעות בחייהם, והסיבה שרק הם מאמינים באמת באל היא שהם מסוגלים לחיות לאורו של האל. הם יכולים לחיות למען עבודתו וניהולו של האל. זאת מפני שהם לא חיים בחשיכה, אלא חיים באור. חייהם לא חסרי משמעות, אלא מבורכים על ידי האל. רק בני האדם שאוהבים את האל יכולים להעיד על האל, רק הם עדי האל, רק אותם מברך האל ורק הם יכולים לקבל את הבטחותיו של האל. בני האדם שאוהבים את האל הם מקורביו של האל, הם בני האדם שהאל אוהב והם יכולים ליהנות מברכות יחד עם האל. רק בני אדם כאלה יחיו לנצח, ורק הם יחיו לעולמי עד בחסותו והגנתו של האל. האל נועד לאהבתם של בני האדם והוא ראוי לאהבתם של כל בני האדם, אך לא כל בני האדם מסוגלים לאהוב את האל, ולא כל בני האדם יכולים להעיד על האל ולחלוק את סמכותו של האל. מכיוון שהם יכולים להעיד על האל ולהקדיש את כל מאמציהם לעבודתו של האל, בני האדם שבאמת אוהבים את האל יכולים לצעוד בכל מקום תחת השמיים מבלי שאיש יעז להתנגד להם, והם יכולים להפעיל סמכות על פני האדמה ולשלוט בכל אנשיו של האל. בני האדם האלה התקבצו מכל רחבי העולם. האם אנשים מכל קצוות הארץ אשר דוברים שפות שונות והם בעלי גווני עור שונים, אך לקיומם יש משמעות אחת, לכולם יש לב אוהב-אל, הם כולם נושאים עדות אחת ויש להם החלטה אחת ורצון אחד. בני האדם שאוהבים את האל יכולים לצעוד בחופשיות ברחבי העולם ובני האדם שמעידים על האל יכולים לנוע ברחבי התבל. אלה הם בני האדם שהאל אוהב. האל מברך אותם והם יחיו לנצח באורו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בני האדם שאוהבים את האל יחיו באורו לנצח

האל עובד בבני האדם שחותרים אל דבריו ונוצרים אותם בלבם. ככל שתנצור יותר בלבך את דברי האל, כך רוחו תעבוד בקרבך יותר. ככל שהאדם נוצר יותר את דברי האל בלבו, כך עולה סיכויו להפוך למושלם בידי האל. האל הופך למושלמים את בני האדם שבאמת אוהבים אותו. הוא הופך למושלמים את אלה שלבם מלא שלווה בפניו. נצירת כל עבודתו של האל, הנאורות שהאל מעניק, נוכחותו של האל, השגחתו והגנתו של האל, וכן נצירת האופן שבו דברי האל הופכים למציאות שלך ומעניקים אספקה לחייך – כל זה עולה בקנה אחד בצורה הטובה ביותר עם כוונותיו של האל. אם תנצור את עבודתו של האל, כלומר, אם תנצור את כל מה שהוא עשה לך, הוא יברך אותך וירבה את כל אשר לך. אם לא תנצור את דברי האל, הוא לא יעבוד בקרבך, אלא רק ייתן לך מעט חסד בזכות אמונתך, או יברך אותך במעט עושר חומרי או בשמץ של ביטחון למשפחתך. עליך לחתור להפוך את דברי האל למציאות שלך, להיות מסוגל לרצות אותו ולהיות בהתאמה לכוונותיו, ואסור לך רק לחתור ליהנות מחסדו. שום דבר לא חשוב יותר למאמינים מאשר קבלת עבודתו של האל, הבאה לידי שלמות והפיכה למי שנוהה אחר רצונו של האל. זו המטרה שעליך לשאוף אליה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל הופך למושלמים את בני האדם שעולים בקנה אחד עם כוונותיו

ככל שאתה מרצה את האל יותר, כך הוא מברך אותך יותר, וכך תגדל עוצמת אהבתך לאל. כך יהיו לך, בנוסף, גם אמונה ונחישות, ותרגיש שדבר אינו ראוי או משמעותי יותר מחיים של אהבה כלפי האל. אפשר לומר שדי בכך שהאדם יאהב את האל על מנת שיפסיק לחוש צער. על אף שלעיתים בשרכם חלש ואתה אפוף צרות רבות של ממש, אם בזמנים האלה תסתמך באמת על האל, אזי תזכה לנחמה בתוככי רוחך, ויהיה לך על מה להסתמך. כך, תהיה מסוגל להתגבר על סביבות רבות, וכך לא תתלונן על האל בשל סבלכם. במקום זאת, תרצו לשיר, לרקוד, להתפלל, להתכנס ולשתף, ולהקדיש מחשבה לאל, ותחושו שכל בני האדם וכל העניינים והדברים סביבכם שאותם האל מסדיר הם ראויים. אם לא תאהב את האל, כל מה שתראה יטריד אותך ודבר לא יהיה נאה בעיניך. רוחך לא תהיה חופשית אלא מדוכאת, לבך תמיד יתלונן על האל, ותמיד תרגיש שאתה סובל עינויים רבים כל כך ושאין זה צודק. אם לא תעסוק בחיפוש לשם האושר אלא על מנת לְרַצות את האל וכדי שהשטן לא יאשים אותך, אזי עיסוק כזה יעניק לך כוחות אדירים לאהוב את האל. האדם מסוגל ליישם בפועל את כל מה שהאל אומר, ולכל מעשיו של האדם יש יכולת לְרַצות את האל – זו פירושה של אחיזה במציאות. עיסוק בשאיפה לרַצות את האל הוא שימוש בלבך אוהב-האל כדי ליישם בפועל את דבריו. בלי קשר לזמן – אפילו כאשר לאחרים לא יהיה כוח – בתוכך ישנו עדיין לב אוהב-אל, ואתה משתוקק אל האל ומתגעגע לאל מעומק נפשך. זהו שיעור קומה אמיתי. הקביעה כמה רם שיעור קומתך תלויה במידה שבה לבך אוהב-אל, ביכולתך לעמוד איתן בשעת מבחן, בשאלה אם תיחלש כשתיקלע לסביבה מסוימת, ואם תוכל לעמוד על שלך כשאחיך ואחיותיך ידחו אותך. בואן של העובדות יוכיח מה טיבו של לבכם אוהב-האל. ניתן לראות באמצעות חלקים רבים בעבודתו של האל שהוא באמת ובתמים אוהב את האדם, למרות שעיני רוחו של האדם טרם נפקחו לחלוטין, והוא אינו מסוגל להבין לאשורם חלקים רבים מעבודתו ומכוונותיו של האל, ואף לא את הדברים הרבים שחביבים באל. האדם אינו חש מספיק אהבה אמיתית כלפי האל. האמנת באל כל הזמן הזה, וכיום, האל ניתק את כל דרכי המילוט. אם לדבר בכנות, אין לך ברירה אלא לעלות על דרך הישר – והמשפט המחמיר והישועה העליונה של האל הם שמובילים אותך אל דרך הישר הזו. האדם יודע שהאל חביב רק אחרי שהוא חווה קשיים וזיכוך. לאחר שהאדם חווה חוויות עד היום הזה, ניתן לומר שהוא כבר מכיר חלק מחביבותו של האל, אך עדיין לא די בכך, משום שיותר מדי דברים חסרים לאדם. עליו לחוות יותר מעבודתו המופלאה של האל, ויותר מכול את זיכוך הסבל שהאל מסדיר עבורו. רק אז יכול צביון חייו של האדם להשתנות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק על ידי חוויית ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של האל

מאחר שאתם מאמינים באלוהים, עליכם למסור את לבכם בפני אלוהים. אם תעניקו את ליבכם לאל ותניחו אותו בפניו, אזי במהלך הזיכוך לא תוכלו להתכחש לאל או לעזוב אותו. באופן זה, הקשר שלכם עם אלוהים יתהדק עוד יותר ויהיה רגיל יותר, ותכיפות השיתוף שלך עם האל תגדל. אם תתמידו ליישם בפועל באופן זה, כך תעבירו זמן רב יותר לאורו של אלוהים ותחת הכוונת דבריו. אז ישתנה צביונכם יותר ויותר, והידע שלכם יגדל מדי יום. כשיבוא היום וניסיונותיו של אלוהים יפקדו אתכם, לא רק שתהיו מסוגלים לעמוד לצדו, אלא שתהיו גם מסוגלים לשאת עדות לאלוהים. בעת כזו תידמו לאיוב ולפטרוס. לאחר שתישאו עדות על אלוהים תאהבו אותו באמת, ותהיו מוכנים להקריב את חייכם למענו ברצון. אתה תהיה עד של האל, ואדם שהאל אוהב. אהבה שעברה זיכוך היא חזקה, לא שבירה. לא משנה מה יהיה העיתוי של הניסיונות שהאל יעביר אתכם או האופן שלהם, תהיו מסוגלים שלא לדאוג אם תחיו או תמותו, להשליך הצדה הכול ברצון למען אלוהים ולשאת הכול בשמחה למען אלוהים – כך תהיה אהבתך טהורה ולאמונתך תהיה מציאות. אז תהיו בני אדם אהובים באמת על אלוהים, בני אדם אשר אלוהים באמת הפך למושלמים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק הודות לחוויית הזיכוך יוכל אדם לאהוב באמת

האנשים שאוהבים את האמת, האנשים האיכותיים ובעלי יכולת ההבנה – אותם האל מושיע; כולם אנשים מצפוניים והגיוניים, שיכולים למלא את התפקידים שהאל הטיל עליהם ושמבצעים את חובתם היטב. הם אנשים שיכולים לקבל את האמת ולהשליך מעליהם את הצביונות המושחתים שלהם, והם אנשים שבאמת אוהבים את האל, מתמסרים לו ועובדים אותו. אף שרוב האנשים האלה הם מתחתית הסולם החברתי, ממשפחות של פועלים ואיכרים, הם בהחלט לא אנשים מבולבלים, כסילים או חסרי ערך. להפך, הם אנשים פיקחים שיכולים לקבל את האמת, ליישם אותה בפועל ולהתמסר לה. כולם אנשי צדק, אנשים שיזנחו את התהילה ואת העושר של העולם הזה על מנת ללכת בעקבות האל ולזכות באמת ובחיים – הם האנשים החכמים מכול. כל האנשים האלה הם אנשים ישרים שבאמת מאמינים באל ובאמת משקיעים למענו. הם יכולים לזכות באישור האל ובברכותיו ואפשר להפוך אותם למושלמים ולאנשי האל, עמודי התווך במקדשו. כולם אנשים של זהב, כסף ומרגליות.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק ידיעה של ששת סוגי הצביונות המושחתים היא ידיעה עצמית אמיתית

אם גישתו של בן אדם כלפי האל היא הערצה בלבד או כבוד מרוחק, אך כלל לא אהבה, הרי שזו תוצאה שאליה הגיע אדם ללא לב אוהב-אל ולאדם כזה אין את התנאים להפוך למושלם. אם לא די בכמות כזו של עבודה כדי לזכות באהבתו האמיתית של בן האדם, הרי שהאדם הזה לא זכה באל והוא לא באמת עוסק בחיפוש האמת. בן אדם שלא אוהב את האל לא אוהב את האמת ולכן הוא לא יכול לזכות באל, וקל וחומר שהוא לא יכול לזכות באישורו של האל. אנשים שכאלו, ללא קשר לאופן שבו הם חווים את עבודת רוח הקודש וללא קשר לאופן שבו הם חווים את השיפוט, אינם יכולים להיות בעלי לב ירא-אל. אלה הם אנשים שטבעם אינו ניתן לשינוי ושצביונם מרושע במידה קיצונית. כל בני האדם שאין בהם לב ירא-אל יסולקו ויהיו מושא לענישה. הם ייענשו בדיוק כמו אלה שעושים מעשים מרושעים ויסבלו אפילו יותר מאלה שחטאו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

כיום, כולכם יודעים שאמונת האדם באל אין מטרתה היחידה ישועה של הנפש ורווחת הבשר וכן אין מטרתה להעשיר את חיי האדם באמצעות אהבה כלפי האל, וכן הלאה. במצב הנוכחי, אם אתה אוהב את האל רק לשם רווחת הבשר או עונג רגעי, הרי שאפילו אם בסופו של דבר תגיע אהבתך לאל לשיאה ולא תבקש עוד דבר, ה"אהבה" שאתה מחפש עודנה אהבה טמאה והיא אינה משביעה את רצונו של האל. אלה שמשתמשים באהבה לאל כדי להעשיר את הקיום המשמים שלהם ולמלא חלל בלבם הם מסוג האנשים שחומדים חיים קלים, לא אלה שבאמת חפצים לאהוב את האל. אהבה מסוג זה היא על כורחו של האדם, היא רדיפה אחר עונג שכלי והאל אינו זקוק לה. אם כך, איזה סוג אהבה יש לך? לשם מה אתה אוהב את האל? כמה אהבת אמת יש בך לאל עכשיו? אהבתם של מרביתכם היא מהסוג שתואר לעיל. אהבה כזו יכולה רק לשמר את המצב הקיים – היא אינה יכולה להשיג נצחיות או להכות שורש באדם. סוג כזה של אהבה כמוהו כפרח שפרח ואז קמל אך לא נשא פרי. במילים אחרות, משאהבת את האל כך פעם אחת, אם אין מי שיכוון אותך בהמשך נתיבך, אתה תקרוס. אם אתה יכול לאהוב את האל רק בזמנים של אהבת האל, אבל לאחר מכן צביון חייך יישאר ללא שינוי, הרי שלא תצליח להימלט מן המעטה של השפעת האופל, לא תוכל להיחלץ מכבלי השטן ומהונאתו. אף אדם כזה אינו יכול ליפול בנחלתו של האל. בסופו של דבר, רוחו, נשמתו וגופו של אדם כזה עדיין ישתייכו לשטן. אין כל ספק בכך. וכל מי שאינו יכול ליפול בנחלתו של האל יחזור למקומו המקורי, כלומר בחזרה לשטן, והוא יירד אל אגם האש והגופרית כדי לקבל את השלב הבא בעונשו מהאל. אלה שנופלים בנחלתו של האל הם אלה שמורדים בשטן ונמלטים מהשפעתו. הם נמנים באופן רשמי על אנשי המלכות. זה האופן שבו אנשי המלכות נוצרים. האם אתה נכון להיות לאדם כזה? האם אתה נכון ליפול בנחלתו של האל? האם אתה נכון להימלט מהשפעתו של השטן ולשוב אל האל? האם אתה משתייך לשטן כעת או שמא אתה נמנה על אנשי המלכות? דברים אלה צריכים להיות ברורים ואינם מחייבים הסברים נוספים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, איזו נקודת מבט צריכה להיות למאמינים

אם ברצונך שהאל יהפוך אותך למושלם, אין די בהתרוצצות, וגם אין די בהשקעה מעצמך למען האל. צריכים להיות לך דברים רבים כדי שתהיה מסוגל להיות אדם שהאל הופך אותו למושלם. כשאתה מתמודד עם סבל, עליך להיות מסוגל להתעלם מדאגה לבשר ולא להתלונן על האל. כשהאל מסתיר פניו ממך, עליך להיות מסוגל להאמין ולהיות חסיד אל, ולשמר את אהבתך הקודמת בלי להניח לה להתערער או להתכלות. אין זה משנה מה האל יעשה, עליך לאפשר לו לתזמר כרצונו ולקלל את בשרך שלך במקום להתלונן על האל. כאשר תתמודד עם ניסיונות, עליך להיות מוכן לשאת את הכאב הכרוך בוויתור על מה שאתה אוהב, ולהיות מוכן לבכות מרה כדי לרצות את האל. רק אלה הן אהבת אמת ואמונת אמת. אין זה משנה מהו שיעור קומתך בפועל, עליך, קודם כול, להיות ניחן הן בנכונות לסבול והן באמונת האמת הזו, וצריכה גם להיות לך נחישות למרוד בבשר. עליך להיות מוכן לסבול באופן אישי ולחוות הפסדים לענייניך האישיים על מנת לְרַצות את כוונותיו של האל. עליך גם להיות מסוגל לחוש חרטה בלבך על עצמך: בעבר, לא היית מסוגל לְרַצות את האל, וכעת, אתה יכול להתחרט על כך. אסור שאף אחד מההיבטים האלה יהיה לוקה בחסר, כי האל יהפוך אותך למושלם דרך הדברים האלה. אם אינך מסוגל לעמוד בקריטריונים האלה, הרי שאינך יכול להפוך למושלם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בני האדם שיהפכו למושלמים חייבים לעבור זיכוך

כאדם אשר חותר אל אהבת האל, הכניסה למלכות על מנת להימנות על אנשיו של האל היא עתידך האמיתי, ואלה הם חיים בעלי ערך וחשיבות עילאיים. איש אינו מבורך יותר מכם. מדוע אני אומר זאת? משום שמי שאינו מאמין באל חי למען הבשר ולמען השטן, ואילו כיום, אתם חיים למען האל וחיים כדי לנהות אחר רצונו של האל. לכן אני אומר שישנה חשיבות עילאית לחייכם. רק חבורת האנשים הזו שהאל בחר בה מסוגלת לממש חיים בעלי חשיבות עילאית: אף אחד אחר על פני האדמה אינו מסוגל לממש חיים בעלי ערך ומשמעות שכאלה. משום שהאל בחר בכם, ומשום שהאל רומם אתכם, ויתרה מזאת, בגלל אהבת האל, תפסתם את החיים האמיתיים, ואתם יודעים איך לחיות חיים בדרך שיש בה את הערך הרב ביותר. אין זה מפני שהחתירה שלכם טובה, אלא הודות לחסדו של האל. האל הוא זה שפקח לרווחה את עיניכם הרוחניות, ורוח האל היא זו שנגעה בלבבותיכם והעניקה לכם את המזל הטוב לבוא בפניה. לולא הפכה רוח האל אתכם לנאורים, אזי לא הייתם מסוגלים לראות מה חביב באל, ולא הייתם יכולים לאהוב את האל. לבם של בני אדם פנה אל האל אך ורק משום שרוח האל נגעה בלבם. לפעמים, כשאתם נהנים מדברי האל, רוחכם נרגשת, ואתם חשים שאינכם יכולים שלא לאהוב את האל, שיש בכם עוצמה אדירה, ושאין דבר שאינכם יכולים להניח בצד. אם אתה מרגיש כך, הרי שרוח האל נגעה בך ולבך פנה לגמרי אל האל. אתה תתפלל לאל ותאמר: "הו, האל! באמת הועדת אותנו ובחרת בנו. תהילתך ממלאת אותי גאווה, ואני מרגיש כבוד רב להימנות על אנשיך. אשקיע הכול ואתן הכול כדי לנהות אחר רצונך, ואקדיש למענך את כל שנותיי ואת כל המאמצים בחיי." כאשר תתפלל כך, יהיו בלבך אהבה אינסופית והתמסרות אמיתית כלפי האל. האם אי-פעם הייתה לך חוויה כזו? אם רוח האל נוגעת בבני האדם לעתים קרובות, הם מוכנים באופן מיוחד להקדיש את עצמם לאל בתפילותיהם: "הו, האל! אני רוצה לחזות ביום תהילתך, ואני רוצה לחיות למענך – שום דבר אינו ראוי יותר או בעל משמעות רבה יותר מאשר חיים למענך, ואין לי אפילו שמץ של רצון לחיות למען השטן ולמען הבשר. אתה מרומם אותי בכך שאתה מאפשר לי לחיות למענך היום." כשתתפלל כך, תרגיש שאינך יכול אלא להעניק את לבך לאל, שאתה חייב ליפול בנחלתו של האל, ושלא היית רוצה למות בלי ליפול בנחלתו של האל בעודך בחיים. לאחר שתישא תפילה כזו, יהיה בך כוח עד אין קץ, ולא תדע מהיכן הוא בא. תהיה בלבך עוצמה אינסופית, ותחוש שהאל כה חביב וראוי לאהבה. זה יהיה הרגע שבו האל ייגע בך. האל נגע בכל מי שחווה חוויה כזו. בני אדם שהאל נוגע בהם לעתים קרובות חווים שינויים בחייהם. הם מסוגלים לקבל החלטות נחושות ומוכנים ליפול בנחלתו של האל לחלוטין. לבם אוהב-האל חזק יחסית, ולבם פונה לחלוטין לאל. הם אינם מתייחסים כלל למשפחה, לעולם, לסיבוכים או לעתידם, והם מוכנים להקדיש מאמץ לאל כל חייהם. כל מי שרוח האל נגעה בו הוא אדם שחותר אל האמת ומקווה שהאל יהפוך אותו למושלם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכירו את העבודה החדשה ביותר של האל ולכו בעקבות האל

אלה שהובאו לידי שלמות אינם בעלי אנושיות רגילה גרידא, אלא הם גם מחזיקים באמיתות אשר מעבר לאמות המידה של המצפון אשר מעל לרף של המצפון. הם לא משתמשים במצפונם לגמול על אהבתו של אלוהים בלבד, אלא יותר מכך, הם מכירים את אלוהים, הם נוכחו לדעת שאלוהים חביב וראוי לאהבתו של האדם, ואף שיש דברים כה רבים לאהוב באלוהים, ולכן האדם אינו יכול שלא לאהוב אותו! אהבתם של אלה שהובאו לידי שלמות כלפי אלוהים, מטרתה להגשים את שאיפותיהם האישיות. אהבתם היא ספונטנית, אהבה שלא מבקשת דבר בתמורה, אהבה שאינה עסקה. הם אוהבים את אלוהים אך בזכות הידע שיש להם אודותיו. לאנשים כאלה לא אכפת אם אלוהים מרעיף אליהם מחסדיו, והם שבעי רצון אך ורק מגרימת סיפוק לאל. הם לא מתמקחים עם אלוהים, אף לא מודדים את אהבתם לאלוהים לפי המצפון: "אתה נתת לי, ובתמורה אני אוהב אותך – אם אתה לא נותן לי, אז אין לי דבר לתת לך בתמורה". אלה שהובאו לידי שלמות תמיד מאמינים ש"אלוהים הוא הבורא, והוא מוציא לפועל את עבודתו עלינו. כיוון שזכיתי בהזמנות זו, בתנאי ובכשירות להיעשות מושלם, עיסוקי בחיפוש אחר האמת צריך להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות, ועליי לרצות את אלוהים". חווייתו של פטרוס הייתה בדיוק כך: כשהיה בשיא חולשתו, הוא התפלל לאלוהים ואמר, "אלי! אתה יודע שלא משנה מתי והיכן, אני תמיד מתגעגע אליך ושלא משנה מתי או היכן, אני רוצה לאהוב אותך, אבל שיעור קומתי נמוך מדי, אני חלש מדי וחסר ישע, אהבתי מוגבלת מדי, וכנותי כלפיך דלה מדי. בהשוואה לאהבתך, אני פשוט לא כשיר לחיות. אני מקווה רק שחיי אינם לשווא, ולא רק שאוכל לגמול לך על אהבתך, אלא גם שאוכל להקדיש לך את כל אשר לי. אם אוכל לרצות אותך, אז בתור יציר בריאה אזכה לשקט נפשי ולא אבקש עוד דבר. על אף שאני חלש וחסר ישע כרגע, לא אשכח את תוכחותיך ולא אשכח את אהבתך. כעת איני עושה דבר, אלא רק גומל לך על אהבתך. אלי, אני מרגיש נורא! כיצד אוכל להשיב לך את האהבה שיש בלבי כלפיך? כיצד אוכל לעשות את כל אשר יכול אני לעשות כדי להיות מסוגל להגשים את רצונותיך ולהציע לך את כל אשר לי? אתה מכיר את חולשתם של בני האדם – כיצד אוכל להיות ראוי לאהבתך? אלי! אתה יודע ששיעור קומתי נמוך, שאהבתי דלה מדי. כיצד יכול אני לפעול כמיטב יכולתי בסביבה מהסוג הזה? אני יודע שעלי לגמול לך על אהבתך, אני יודע שעלי לתת לך את כל אשר לי, אך היום שיעור קומתי נמוך מדי. אני מבקש שתעניק לי כוח וביטחון עצמי, כך שאהיה מסוגל יותר להחזיק באהבה טהורה המוקדשת לך, ומסוגל יותר להקדיש לך את כל אשר לי – לא רק שאוכל לגמול לך על אהבתך, אלא גם אהיה מסוגל יותר לחוות יותר לעומק את הייסורים שלך, השיפוט שלך והניסיונות שלך, ואף יותר מכך, את קללותיך החמורות. הרשית לי לחזות באהבתך, ואיני מסוגל שלא לאהוב אותך, ועל אף שאני חלש וחסר ישע היום, כיצד אוכל לשכוח אותך? האהבה, הייסורים והשיפוט שלך גרמו לי להכיר אותך, עם זאת אני גם מרגיש שאיני מסוגל לרצות את אהבתך, משום שאתה כה אדיר. כיצד אני יכול להקדיש את כל אשר לי לבורא?" זו הייתה בקשתו של פטרוס, עם זאת שיעור קומתו לא היה מספק. ברגע ההוא פטרוס חש שסכין כמו ננעצת בלבו. הוא חווה ייסורים – הוא לא ידע מה לעשות בתנאים כאלה. אך הוא המשיך להתפלל: "אלי! שיעור קומתו של האדם הוא ילדותי ומצפונו רפה, והדבר היחיד שבאפשרותי להשיג הוא לגמול לך על אהבתך. היום, אינני יודע כיצד לרצות את כוונותיך, ואני רק מייחל לעשות ככל יכולתי, לתת לך את כל אשר לי ולהקדיש לך את כל אשר לי. ללא קשר לשיפוטך, ללא קשר לייסוריך, בין אם אתה מעניק לי דברים או לוקח ממני דברים, שחרר אותי מהתלונה הקלושה ביותר כלפיך. פעמים רבות כשייסרת ושפטת אותי, תמיד היו לי תלונות בתוכי ולא הייתי מסוגל להיטהר או לרצות את רצונותיך. הגמול שלי לאהבתך נולד מתוך כפייה, וברגע זה אני אפילו שונא את עצמי עוד יותר." פטרוס התפלל בצורה זו משום שהוא ביקש לאהוב את אלוהים בצורה טהורה יותר. הוא ביקש והתחנן, ובנוסף על כך הוא הטיח האשמות כנגד עצמו והתוודה על חטאיו לאלוהים. הוא חש עצמו חייב לאלוהים, הוא חש שנאה כלפי עצמו, אך הוא גם היה עצוב ושלילי במידה מסוימת. הוא תמיד חש כך, כאילו הוא לא יכול לעמוד בכוונותיו של האל, ואינו מסוגל לפעול כמיטב יכולתו. בתנאים כאלה, פטרוס עדיין עסק בחיפוש אחר אמונתו של איוב. הוא ראה מה גדולה הייתה אמונתו של איוב, שכן איוב נוכח לדעת שאלוהים העניק לו את כל אשר לו, ושזה טבעי שאלוהים ייקח ממנו את הכול, שאלוהים מעניק למי שהוא רוצה – כזה הוא טבעו הצודק של אלוהים. לאיוב לא היו תלונות, והוא עדיין המשיך להלל את אלוהים. פטרוס גם הכיר את עצמו, ובלבו הוא התפלל, "היום לא אהיה שבע רצון מלגמול לך על אהבתך באמצעות מצפוני ובאמצעות האהבה שאני משיב לך, רבה ככל שתהיה, משום שמחשבותיי מושחתות מדי ומשום שאני לא מסוגל לראות בך את הבורא. בגלל שאיני כשיר עדיין לאהוב אותך, עלי להגיע לכדי כך שאקדיש לך את כל אשר לי, ולעשות זאת ברצון, עלי לדעת את כל אשר עשית, ולא לעשות בחירות משלי, עלי לחזות באהבתך ולהיות מסוגל לדבר בשבחך ולהלל את שמך הקדוש, כך שתזכה לתהילה רבה באמצעותי. אני מוכן לעמוד איתן בעדותי זו למענך. אלי! אהבתך כה יקרה ויפה; איך ייתכן שאסכים לחיות בידיו של המרושע? האם לא נבראתי על ידך? כיצד אוכל לחיות תחת השפעתו של השטן? הייתי מעדיף שכל ישותי הייתה חיה בקרב ייסורך מאשר לחיות תחת השפעתו של המרושע. אני מוכן למסור את גופי וליבי לשיפוטך וייסוריך, כל עוד אוכל להיטהר ולהקדיש לך את כל כולי, שכן אני מתעב את השטן, ואיני מוכן לחיות תחת השפעתו. באמצעות שיפוטך אותי, אתה חושף את צביונך הצודק; אני מוכן לחלוטין ואין לי ולו תלונה קטנה אחת. כל עוד אוכל לבצע את חובתו של יציר בריאה, אני מוכן שכל חיי ילוו בשיפוטך, וכך אלמד להכיר את צביונך הצודק ואפטור את עצמי מהשפעת המרושע." פטרוס תמיד התפלל בצורה זו, תמיד ביקש בצורה זו, והוא הגיע למישור נעלה יותר, יחסית. לא רק שהוא הצליח לגמול לאלוהים על אהבתו, אלא חשוב יותר, הוא גם מילא את חובתו בתור יציר בריאה. לא רק שהוא לא הואשם על ידי מצפונו, אלא הוא גם הצליח להתעלות מעל הרף של המצפון. תפילותיו המשיכו להתנשא אל אלוהים, עד כדי כך ששאיפותיו היו גדולות מתמיד והיה בו יותר ויותר לב אוהב-אל. על אף שהוא סבל כאב מייסר, הוא לא שכח לאהוב את אלוהים, והוא עדיין ניסה לסגל לעצמו את היכולת להבין את כוונות האל. בתפילותיו הוא ביטא את הדברים הבאים: "לא השגתי דבר, אלא רק גמלתי לך על אהבתך. לא נשאתי עדות עבורך בפני השטן, לא שחררתי את עצמי מהשפעת השטן, ואני עדיין חי בתוך הבשר. אני רוצה להשתמש באהבתי כדי להביס את השטן ולבייש אותו, וכך לרצות את כוונותיך. אני רוצה לתת לך את כל-כולי, ולא לתת לשטן ולו דבר מעצמי, שכן השטן הוא אויבך". ככל שחיפושו התקדם בכיוון הזה, כך הוא רוגש יותר, וכך העמיק הידע שלו בנושאים הללו. בלי לשים לב, הוא גילה שהוא צריך להשתחרר מהשפעת השטן, ולהשיב את עצמו כליל לאלוהים. כאלה היו המחוזות אשר הוא העפיל אליהם. הוא התעלה על השפעת השטן, פטר את עצמו מהתענוגות וההנאות של הבשר, והיה מוכן לחוות יותר לעומק גם את הייסורים וגם את השיפוט של אלוהים. על אף שאני חי בקרב ייסורך ובקרב שיפוטך, אין זה משנה עד כמה זה כואב, עדיין אינני מוכן לחיות תחת השפעתו של השטן. עדיין איני מוכן לחיות תחת תחבולות השטן. אני חש שמחה על כך שאני חי בצל קללותיך, וחש כאב מחיים בצל ברכותיו של השטן. אני אוהב אותך כשאני חי בקרב שיפוטך, וזה ממלא את לבי בשמחה רבה. הייסורים והשיפוט שלך הם צדק וקדושה – מטרתם היא לטהר אותי, ואפילו יותר מכך, מטרתם להושיע אותי. הייתי מעדיף לחיות את כל חיי בקרב שיפוטך, לזכות להשגחתך, מאשר לחיות תחת השפעתו של השטן ולו לרגע אחד נוסף. אני רוצה להיטהר על ידך, אפילו אם עלי לסבול, אני לא מוכן שהשטן ינצל וירמה אותי. אני, יציר הבריאה הזה, צריך להיות ראוי שתשתמש בי, להיות תחת שליטתך; עליי גם להישפט על ידך, להיות מיוסר על ידך, ואפילו להיות מקולל על ידך. לבי מלא שמחה כאשר אתה מוכן לברך אותי, משום שראיתי את אהבתך. אתה הוא הבורא, ואני הוא יציר הבריאה: אסור לי לבגוד בך ולחיות תחת השפעתו של השטן, וכן אסור לי להיות מנוצל בידי השטן. עדיף שאהיה הסוס או השור שלך, ולא שאחיה עבור השטן. אני מעדיף לחיות בקרב ייסורך, ללא אושר של הבשר, וזה יגרום לי אושר גם אם אאבד את חסדך. על אף שחסדך לא ישרה עלי, עדיין אזכה בעונג מהייסור ומהשיפוט שלך. זוהי ברכתך העילאית, חסדך הגדול ביותר. על אף שאתה תמיד מלכותי ומלא זעם כלפיי, עדיין איני מסוגל לעזוב אותך ועדיין איני יכול לאהוב אותך מספיק. אני מעדיף לחיות בביתך. אני מעדיף שתקלל אותי, תייסר אותי ותלקה אותי, ואני מסרב לחיות תחת השפעתו של השטן או להתרוצץ ולהעסיק את עצמי בדברים למען הבשר בלבד, ועוד פחות מכך אני מוכן לחיות למען הבשר." אהבתו של פטרוס הייתה אהבה טהורה. זו חוויית ההפיכה למושלם, ואלו הם המחוזות העילאיים ביותר אליהם ניתן להגיע כאשר מובאים לידי שלמות. אין חיים יותר משמעותיים מאלו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט