דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

אין זה פשוט לשרת את האל. בני אדם שצביונם המושחת לא השתנה לא יוכלו לשרת את האל לעולם. אם דבר האל לא שפט וייסר את הצביון שלך, הרי שהצביון שלך עדיין מייצג את השטן, והדבר מוכיח שאתה משרת את האל בשל כוונותיך הטובות. זהו שירות המבוסס על טבעך השטני. אתה משרת את האל עם אופייך הטבעי ועל פי העדפותיך האישיות. יתר על כן, אתה תמיד חושב שהאל מתענג על כל דבר שאתה מוכן לעשות ושהאל מתעב כל דבר שאינך רוצה לעשות. אתה עובד על סמך העדפותיך בלבד. האם אפשר לקרוא לכך לשרת את האל? בסופו של דבר, צביון חייך לא ישתנה כהוא זה. במקום זאת, השירות שלך יהפוך אותך לעיקש אף יותר, והדבר יעמיק מאוד את הצביון המושחת שלך. כך בתוך תוכך, כללי השירות לאל מבוססים בעיקר על אופייך ועל הניסיון שצברת בשירותך על פי הצביון שלך. אלה החוויות והלקחים של האדם. זו הפילוסופיה של האדם להתנהלות בעולם. ניתן לסווג בני אדם כאלה כפרושים וכאנשי דת. אם הם לעולם לא יתעוררו ויכו על חטא, הם יהפכו לבטח למשיחי השקר ולצוררי המשיח אשר יוליכו בני אדם שולל באחרית הימים. משיחי השקר וצוררי המשיח שדובר בהם ייצאו מקרב בני אדם כאלה. אם בני האדם שמשרתים את האל יפעלו לפי אופיים ורצונם, אזי הם מסתכנים בסילוק בכל רגע. בני האדם שמקדישים את שנות ניסיונם הרבות כדי לשרת את האל על מנת לכבוש את לבו של הזולת, להטיף לו ולהגביל אותו ולרומם את עצמם – אלה שלעולם אינם מכים על חטא, לעולם אינם מתוודים על חטאיהם ולעולם אינם מוותרים על תועלות המעמד – אנשים אלה ייפלו אפיים ארצה בפני האל. אלה בני אדם מהסוג של פאולוס, כאלה שמרשים לעצמם דברים מתוקף מעמדם הבכיר ומנופפים בכישוריהם. האל לא יהפוך בני אדם כאלה למושלמים. שירות כזה משבש את עבודתו של האל. בני האדם תמיד דבקים בדברים הישנים. הם דבקים בתפיסות העבר ובכל דבר מהעבר. זה מכשול גדול בפני השירות שלהם. אם לא תוכל להתנער מהדברים האלה, הם יחנקו את כל חייך. האל לא יאשר אותך כלל ועיקר, אפילו אם רגליך יישברו מרוב ריצה וגבך יישבר מרוב מאמץ, ואפילו אם תקריב את עצמך בשירותך לאל. נהפוך הוא: הוא יאמר שאתה רשע.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, יש להיפטר מהשירות הדתי

יש אנשים שלא מתמקדים בחיפוש עקרונות האמת תוך כדי שהם מבצעים את חובתם, ובמקום זאת מסתמכים על הרצון שלהם עצמם כדי לפעול. מה הוא הגילוי הנפוץ ביותר שרואים אצל מישהו שיש לו רעיונות אישיים חזקים במיוחד? בלי קשר למה שקורה לו, הוא קודם מחשב דברים בדעתו, חושב את כל הדברים שהוא יכול לחשוב עליהם, ויוצר תוכנית יסודית. כשהוא מרגיש שאין בה חורים, הוא מיישם בפועל באורח מלא בהתאם לרצונו, והתוצאה היא שהתוכנית שלו אינה יכולה להתמודד עם שינויים, כך שלפעמים הדברים משתבשים. מה הבעיה כאן? דברים משתבשים לעתים קרובות כשאתה פועל על פי רצונך. אם כך, בלי קשר למה שקורה, כולם צריכים להתיישב ולחפש את האמת ביחד, להתפלל לאל, לבקש את הדרכתו. עם הנאורות של האל, הדברים שעולים מהשיתוף שלהם מלאים באור, ומספקים דרך קדימה. בנוסף לכך, על ידי הפקדת הדברים בידי האל, על ידי כיבודו, על ידי הסתמכות עליו, על ידי מתן אפשרות שהוא יוביל אותך, וידאג לך ויגן עליך – על ידי יישום בפועל בדרך הזאת – אתה תזכה בביטחונות רבים יותר, ולא תיתקל בשום בעיות גדולות. האם הדברים האלו שאנשים ממציאים בראש שלהם יכולים להתאים באורח מוחלט לעובדות? האם הם יכולים להתאים לעקרונות האמת? זה בלתי אפשרי. אם אינך תלוי באל ומכבד אותו כשאתה מבצע את חובתך, ואתה רק עושה כרצונך, אזי לא חשוב כמה אתה פיקח, תמיד יהיו פעמים שתיכשל. אנשים שהם גאוותנים וצדקנים נוטים ללכת בעקבות הרעיונות שלהם עצמם. אם כך, האם יש להם לב ירא-אל? אנשים שיש להם רעיונות אישיים חזקים שוכחים את האל כשמגיעה השעה לפעול, הם שוכחים את ההתמסרות לאל; רק כשהם נתקלים בקיר ונכשלים בניסיון להשיג משהו, עולה בדעתם שהם לא התמסרו לאל, שהם לא התפללו לאל. איזו בעיה זאת? שאין להם את האל בליבם. הפעולות שלהם מורות על כך שהאל נעדר מליבם, ושהם נסמכים רק על עצמם. וכך, בין אם אתה עושה עבודה של הכנסייה, מבצע חובה, מטפל באיזשהם עניינים חיצוניים או מטפל בעניינים בחייך האישיים, חייבים להיות בליבך עקרונות, חייב להיות מצב. איזה מצב? "לא חשוב מה הדבר, לפני שמשהו קורה לי עלי להתפלל, אני חייב להתמסר לאל, ואני חייב להתמסר לריבונותו. הכול מסודר על ידי האל, וכשמשהו קורה, אני חייב לחפש את רצונו של האל, חייב להיות לי הלך הרוח הזה, אסור לי לעשות תוכניות משלי". לאחר שיתנסו כך במשך זמן-מה, אנשים יגלו שהם רואים את ריבונות האל בדברים רבים. אם יש לך תמיד תוכניות משלך, רצונות, מניעים ורצונות אנוכיים, הרי שליבך יסטה מן האל מבלי דעת, תהיה עיוור לאופן שבו האל פועל, ורוב הזמן האל יסתתר מפניך. האם אינך אוהב לעשות דברים על פי הרעיונות שלך? האם אינך עושה תוכניות משלך? אתה חושב שיש לך שכל, אתה מלומד, ידען, יש לך האמצעים והמתודולוגיה כדי לעשות דברים, אתה יכול לעשות אותם בכוחות עצמך, אתה טוב, אתה לא צריך את האל, וכך האל אומר: "אז לך ותעשה את זה בעצמך, וקח אחריות בין אם זה מצליח או לא, לא אכפת לי". האל אינו שם לב אליך כלל. כשאנשים הולכים כך בעקבות רצונם באמונתם באל ומאמינים בכל צורה שהם רוצים, מה התוצאה? הם לעולם לא מסוגלים לחוות את הריבונות של האל, הם לעולם לא יכולים לראות את ידו של האל, ולעולם לא יכולים להרגיש את הנאורות וההארה של רוח הקודש, הם לא יכולים להרגיש את ההדרכה של האל. ומה יקרה עם חלוף הזמן? הלבבות שלהם יתרחקו עוד יותר מן האל, ויהיו השלכות משניות. אילו השלכות? (הטלת ספק באל והכחשתו). אין מדובר רק בהטלת ספק והכחשה של האל. כשאין לאל מקום בלבבות של אנשים, והם עושים כרצונם בטווח הארוך, יתבסס הרגל: כשמשהו יקרה להם, הדבר הראשון שהם יעשו זה לחשוב על פתרון משלהם ולפעול לפי הכוונות, המטרות והתוכניות שלהם; ראשית הם יבחנו האם הדבר לתועלתם; אם הדבר לתועלתם, הם יעשו אותו, ואם לא, הם לא יעשו אותו. יתפתח אצלם הרגל ללכת מיד בנתיב הזה. וכיצד יטפל האל באנשים כאלו אם הם ימשיכו לפעול כך, ללא חרטה? האל לא ישים לב אליהם וישים אותם בצד. מה זה אומר להיות מושם בצד? האל לא יטיל עליהם משמעת ולא יוכיח אותם; הם ילכו וייעשו יותר שקועים בסיפוק תאוותיהם האישיות, ללא שיפוט, ללא יסור, משמעת או תוכחה, ובוודאי שללא נאורות, הארה או הדרכה. זאת המשמעות של להיות מושם בצד. כיצד מרגיש אדם כשהאל שם אותו בצד? רוחו חשה מואפלת, האל אינו איתו, הוא מרגיש חוסר בהירות ביחס לחזונות, אין לו דרך פעולה, והוא עוסק רק בעניינים טיפשיים. עם חלוף הזמן בדרך הזאת, הוא חושב שאין משמעות לחיים, ורוחו ריקה, כך שהוא כמו כופר, והוא הולך ונעשה מנוון. זה אדם שהאל דוחה בתיעוב.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, עקרונות היישום בפועל של התמסרות לאל

יש אנשים שלא מחפשים את האמת, לא משנה באיזו בעיה הם נתקלים במהלך ביצוע חובתם, והם תמיד פועלים לפי המחשבות, התפיסות, הדמיונות והרצונות שלהם עצמם. מן ההתחלה ועד הסוף, הם מספקים את רצונותיהם האנוכיים, והצביונות המושחתים שלהם שולטים במעשיהם. זה יכול להיראות כאילו הם ממלאים את חובתם מאז ומתמיד, אך מאחר והם מעולם לא קיבלו את האמת, והם לא פעלו על פי עקרונות האמת, הם בסופו של דבר לא זוכים באמת ובחיים, והם הופכים לעובדים הראויים לשמם. אז על מה אנשים אלה מסתמכים בעת מילוי חובתם? הם אינם מסתמכים על האמת וגם לא על אלוהים. מעט האמת שהם כן מבינים עדיין לא שולטת בליבם. הם מסתמכים על הכישרונות שלהם, על הידע שהם צברו ועל כוח הרצון והכוונות הטובות שלהם, כדי לבצע את חובתם. וכאשר זה המצב, האם הם יצליחו למלא את חובתם ברמה מספקת? כאשר אנשים מסתמכים על טבעיותם, תפיסותיהם, דמיונותיהם, מומחיותם ולימודיהם כדי למלא את חובתם, למרות שזה נראה כאילו הם ממלאים את חובתם ולא עושים שום דבר רע, הם אינם מיישמים בפועל את האמת, ולא עשו דבר שמשביע את רצונו של האל. יש עוד בעיה שאי אפשר להתעלם ממנה: אם במהלך ביצוע חובתך, התפיסות, הדמיונות והתשוקות האישיות שלך לעולם לא משתנות ולעולם לא מתחלפות באמת, ואם אתה לעולם לא פועל על פי עקרונות האמת, אז מה תהיה התוצאה הסופית? לעולם לא תהיה לך היווכחות בחיים, אתה תהפוך לעובד, וכך תגשים את דבריו של ישוע אדוננו: "רַבִּים יֺאמְרוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא: 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הֲלֹא בְּשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ וּבְשִׁמְךָ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךָ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֹת רַבּוֹת'. אָז אוֹדִיעַ לָהֶם: 'מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם, סוּרוּ מִמֶּנִּי עוֹשֵׂי רֶשַׁע" (מתי ז' 22-23). למה אלוהים קורא לאנשים אלה, שמתאמצים ועמלים, עושי רע? יש דבר אחד בו אנחנו יכולים להיות בטוחים, שלא משנה אילו תפקידים או איזו עבודה אנשים אלה מבצעים, המוטיבציה, המניעים, הכוונות והמחשבות שלהם נובעים אך ורק מרצונותיהם-הם, והם נועדו להגן על האפשרויות והאינטרסים האישיים שלהם בלבד, וגם להגן על כבודם ומעמדם, ולרצות את יהירותם. השיקולים והחישובים שלהם מתרכזים כולם סביב הדברים האלה, אין בלבם אמת, ולבם אינו ירא את האל ואינו מתמסר לו. זהו שורש הבעיה. מה הכי חשוב לקדם עכשיו? בכל דבר עליך לחפש את האמת, עליך למלא את חובתך כראוי בהתאם לכוונותיו ולבקשתו של האל. אם תפעל כך, תקבל את שבחיו של האל. אם כך, מה בדיוק כרוך במילוי חובתך בהתאם לבקשתו של האל? בכל מעשיך עליך ללמוד להתפלל לאלוהים, עליך להרהר בכוונותיך ובמחשבותיך, ולשים לב אם כוונותיך ומחשבותיך עולות בקנה אחד עם האמת. אם לא, עליך לשים אותן בצד ואז לפעול על פי עקרונות האמת, ולקבל את בחינתו של האל. זה מה שיבטיח שתיישם בפועל את האמת. אם יש לך כוונות ומטרות משלך, ואתה מודע לכך שהן מפרות את האמת ומנוגדות לכוונות האל, אך אתה עדיין מתפלל לאלוהים ומחפש להיעזר באמת כדי למצוא פתרון, זה מסוכן. כך יהיה לך קל לעשות מעשים רעים ודברים שמתנגדים לאלוהים. אם אתה פועל ברוע פעם או פעמיים ומביע חרטה, אז עדיין יש לך תקווה לישועה. אם אתה ממשיך לעשות מעשים רעים, אז אתה אדם שעוסק בעשיית רוע. אם בנקודה זו אתה עדיין לא מביע חרטה, אז אתה בצרות: אלוהים ישליך אותך הצידה או ינטוש אותך, מה שאומר שאתה בסיכון להיות מסולק. אנשים שעושים כל מיני סוגים של מעשים רעים, ללא ספק ייענשו ויסולקו.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

האם אתם יודעים מהו הטאבו הגדול ביותר במסגרת שירות האדם את אלוהים? ישנם מנהיגים ועובדי כנסייה שתמיד רוצים להיות שונים, מורמים מעם, להתרברב ולמצוא תעלולים חדשים כדי לגרום לאלוהים לראות עד כמה הם באמת מוכשרים. אולם, הם אינם מתרכזים בהבנת האמת ובהיווכחות במציאות של דברי האל. זו דרך הפעולה הכי פחות חכמה. האם בכך לא נחשף הטבע היהיר שלהם? יש שיאמרו אפילו, "אם אעשה זאת, אני בטוח שזה ירצה את אלוהים. הוא יאהב את זה. הפעם אני אראה לאלוהים. אעשה לו הפתעה נעימה." ה"הפתעה הנעימה" אינה חשובה. מהי התוצאה? כולם רואים שאנשים אלו פועלים בצורה מגוחכת למדי. לא רק שהם אינם תורמים לעבודת בית האל, הם גם גורמים לבזבוז כסף. הם גורמים הפסדים למנחות האל. אינך אמור להשתמש במנחות האל כרצונך; זהו חטא לבזבז אותן. האנשים הללו פוגעים בטבעו של האל, רוח הקודש מפסיקה להניע אותם, והם מסולקים. לכן, לעולם אל תפעלו מתוך דחף. איך אתם יכולים שלא לקחת בחשבון את ההשלכות? כשאתם פוגעים בטבעו של האל ומפרים את צוויו המנהליים, ולאחר מכן מסולקים, לא נשאר לכם מה לומר. לא משנה מה הייתה כוונתכם, או אם פעלתם בכוונה תחילה או לא, אם אינכם מבינים את טבע האל או את רצונו, יהיה לכם קל מאוד לפגוע בו ולהפר את צוויו המנהליים. זה משהו שעל כל אחד להישמר מפניו. אם הפרתם את צוויו המנהליים של האל או פגעתם בטבעו, מדובר בעניין רציני מאוד והאל לא יתחשב בשאלה האם עשיתם זאת בכוונה או לא. עליכם להבין זאת היטב. אם אינכם מסוגלים להבין זאת, תיתקלו בבעיות. אנשים שואפים להשיג התקדמות רבה במסגרת שירותם את האל. הם שואפים לעשות דברים חשובים, להשמיע דברים חשובים, לבצע עבודה חשובה, לכנס פגישות חשובות, ולהיות מנהיגים חשובים. אם תמיד תהיו מונעים בידי שאיפות כה גדולות, אתם תפרו את צוויו המנהליים של האל; אלו שיעשו זאת, ימותו מהר. אם אינכם מתנהגים בצורה הולמת, מגלים מסירות, ומקפידים בשירותכם את האל, אזי במוקדם או במאוחר, אתם תפגעו בטבעו.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

בכל דבר שתעשה, עליך להבין תחילה מדוע אתה עושה אותו, מה המטרה שמכוונת אותך לעשותו, איזו משמעות טמונה במעשה, מה טבעו והאם הוא חיובי או שלילי. כל הסוגיות האלה צריכות להיות ברורות לך היטב; חשוב מאוד שתפעל מתוך עיקרון. כשאתה עושה משהו שאפשר לראות בו מילוי חובתך, עליך לשקול היטב: איך אוכל למלא את חובתי כך שלא אבצע אותה רק כלאחר יד? עליך להתפלל ולהתקרב לאל בעניין זה. מטרת התפילה לאל היא לחפש את האמת, את אופן היישום בפועל, את כוונת האל וכיצד לרצותו. התפילה מאפשרת להשיג את התוצאות האלה. תפילה לאל, התקרבות אליו וקריאת דברי האל אינן טקסים דתיים או פעולות שנעשות כלפי חוץ. מטרתן יישום בפועל בהתאם לאמת לאחר שמחפשים את רצון האל. אם אתה תמיד אומר "תודה לאל" כשאינך עושה דבר, ועשוי להיראות רוחני ומלא תובנות, אבל אם, כשמגיע הרגע לפעול, אתה עדיין עושה כרצונך מבלי לחפש כלל את האמת, אז המילים האלה הן מנטרה ותו לא, רוחניות שקרית. כשאתה ממלא את חובתך עליך תמיד לחשוב: "איך עליי למלא את החובה הזאת? מהו רצון האל?" תפילה לאל והתקרבות אליו כדי לחפש עקרונות ואמיתות למעשיך, חיפוש רצון האל בליבך ודבקות בדברי האל ובעקרונות האמת בכל מעשה – רק כך נוהג אדם שבאמת מאמין באל; אנשים שאינם אוהבים את האמת לא יכולים להשיג זאת. אנשים רבים נסמכים על רעיונותיהם האישיים בכל פעולה, שוקלים את צעדיהם במונחים פשטניים ביותר, ואינם מחפשים את האמת. הם נעדרי עיקרון לחלוטין, לא מעלים בדעתם לנהוג בהתאם לרצון האל או באופן שירצה אותו, ויודעים רק לפעול על פי רצונם האישי באופן זדוני. לאל אין מקום בליבם של אנשים כאלה. יש האומרים, "אני מתפלל לאל רק כשאני נתקל בקשיים, ואני עדיין לא מרגיש שהדבר עוזר – אז בעיקרון, כשאני נתקל בקשיים עכשיו, אני לא מתפלל לאל כי אין שום טעם בתפילה." אלוהים לא קיים כלל בליבם של אנשים כאלה. בכל מעשה שלהם בזמנים רגילים, הם אינם מחפשים את האמת; הם פועלים רק על פי הרעיונות שלהם. אם כך האם יש עקרונות במעשיהם? בהחלט לא. הם רואים הכול במונחים פשוטים. גם כשאנשים משתפים איתם את עקרונות האמת, הם לא מסוגלים לקבל אותם, כי מעולם לא היו עקרונות במעשיהם, לאל אין מקום בליבם ולא קיים בו אף אחד מלבדם. נדמה להם שכוונותיהם טובות, שהם לא עושים משהו רע, שאי אפשר לומר שהם מחללים את האמת, הם חושבים שכשהם פועלים על פי כוונותיהם הם מיישמים את האמת בפועל ושמעצם כך הם מצייתים לאל. למעשה, הם לא באמת מחפשים או מתפללים לאל בעניין זה, אלא פועלים מתוך דחף, על סמך כוונותיהם הקנאיות, הם לא ממלאים את חובתם על פי רצון האל, הם לא מצייתים לאל מכל הלב, הרצון הזה לא קיים בהם. זאת הטעות החמורה ביותר שאנשים עושים כשהם מיישמים את האמת. אם אתה מאמין באל אך הוא לא קיים בליבך, האם משמעות הדבר אינה שאתה מנסה לרמות את האל? ואיזו השפעה עלולה להיות לאמונה כזאת באל? מה בדיוק יוצא לך מזה? ומה המטרה של אמונה כזאת באל?

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

בביצוע חובתך, אתה בשום פנים ואופן לא יכול לנהוג על פי העדפותיך האישיות ולעשות כל מה שהיית רוצה לעשות, כל מה שהיית שמח לעשות או כל מה שהיה גורם לך להיראות טוב. זה נקרא לפעול על פי הרצון שלך עצמך. אם אתה מסתמך על ההעדפות האישיות שלך בביצוע חובתך, ואתה חושב שזה מה שהאל דורש, ושזה מה שיגרום לאל לשמוח, ואם אתה כופה בכוח את ההעדפות האישיות שלך על האל או מיישם אותן בפועל כאילו הן היו האמת, ומקיים אותן כאילו הן היו האמת, האם אין זאת טעות? זה לא נקרא לבצע את חובתך, וביצוע חובתך באופן הזה לא ייזכר על ידי האל. יש אנשים שאינם מבינים את האמת, והם אינם יודעים מה פירושו להשלים את חובותיהם היטב. הם מרגישים שהם עשו מאמץ והשקיעו בכך את ליבם, התמרדו נגד הבשר שלהם וסבלו, אם כך מדוע הם לעולם לא מסוגלים להשלים את חובתם באורח משביע רצון? מדוע האל תמיד לא מרוצה? במה טעו האנשים האלו? הטעות שלהם הייתה לא לחפש את דרישות האל, ובמקום זה לפעול על פי הרעיונות שלהם עצמם – זאת הסיבה. הם התייחסו לרצונות, להעדפות ולמניעים האנוכיים שלהם כאל האמת, והם התייחסו אליהם כאילו הם היו מה שהאל אוהב, כאילו הם היו הסטנדרטים והדרישות שלו. הם ראו את מה שהם האמינו שהוא נכון, טוב ויפה כאילו הוא האמת; זה שגוי. למעשה, על אף שאנשים עשויים לעתים לחשוב שמשהו הוא נכון ושהוא תואם את האמת, אין זה אומר בהכרח שהוא תואם את כוונות האל. ככל שאנשים חושבים שמשהו הוא נכון, כך עליהם להיות זהירים יותר וכך עליהם לחפש יותר את האמת כדי לראות האם מה שהם חושבים תואם את דרישות האל. אם הדבר נוגד בדיוק את דרישותיו ונוגד את דבריו, הרי שהוא בלתי קביל אפילו אם אתה חושב שהוא נכון. הוא אינו אלא מחשבה אנושית, והוא לא יהיה תואם לאמת בלי קשר לכמה אתה חושב שהוא נכון. יש לקבוע האם משהו נכון או לא על בסיס דברי האל. אם אין לדבר בסיס בדברי האל, הוא שגוי ועליך להיפטר ממנו, ולא משנה כמה אתה חושב שהוא נכון. הוא קביל רק כשהוא תואם לאמת, ורק על ידי עמידה בעקרונות-האמת באופן הזה ביצוע חובתך יכול להיות ברף הנדרש. מהי בדיוק חובה? היא מה שהאל מטיל על אנשים, היא חלק מהעבודה של בית האל, והיא אחריות והתחייבות שעל כל אחד מאנשיו הנבחרים של האל לשאת. האם החובה היא הקריירה שלך? האם היא עניין משפחתי אישי? האם הוגן לומר שברגע שחובתך ניתנה לך, היא הופכת לעניינך האישי? זה בשום פנים ואופן לא כך. כיצד עליך לבצע את חובתך? על ידי כך שתפעל על פי דרישותיו ודבריו של האל, ועל פי אמות המידה שלו, ועל ידי כך שתבסס את ההתנהגות שלך על עקרונות-האמת ולא על רצונות אנושיים סובייקטיביים. יש אנשים שאומרים: "ברגע שניתנת לי חובה, האם היא לא העסק שלי? החובה שלי היא מה שאני אחראי עליו, והאם מה שאני אחראי עליו אינו העסק שלי? אם אני מטפל בחובתי כמו בעסק שלי, האם אין פירוש הדבר שאני עושה אותה כראוי? האם הייתי עושה אותה היטב אלמלא התייחסתי אליה כאל העסק שלי?" האם המילים האלו נכונות או לא? הן לא נכונות; הן נוגדות את האמת. חובה היא לא עסק אישי שלך, היא העסק של האל, היא חלק מעבודת האל, ועליך לעשות את מה שהאל מבקש; רק על ידי ביצוע חובתך בלב של התמסרות לאל תוכל לעמוד ברף הנדרש. אם אתה תמיד מבצע את חובתך על פי התפיסות והדמיונות שלך, ועל פי הנטיות שלך עצמך, הרי שלעולם לא תעמוד ברף הנדרש. ביצוע חובתך תמיד רק כפי שאתה רוצה אינו נקרא ביצוע חובתך, כי מה שאתה עושה אינו נמצא בתחום הניהול של האל, הוא לא עבודה של בית האל; במקום זה, אתה מנהל את המיזם הפרטי שלך, מבצע את המשימות הפרטיות שלך וכך האל אינו זוכר את הדבר.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, אתם יכולים למלא את חובתכם היטב רק על ידי חיפוש עקרונות-האמת

יש אנשים שאף פעם לא מחפשים את האמת בעת מילוי חובותיהם. הם עושים מה שמתחשק להם, פועלים על סמך דמיונותיהם שלהם ומתנהגים באופן שרירותי ופזיז. הם פשוט לא הולכים בנתיב יישום האמת בפועל. מה פירוש הדבר להתנהג באופן "שרירותי ופזיז"? פירוש הדבר הוא שכשאדם נתקל בבעיה, הוא פועל כפי שהוא מוצא לנכון, מבלי להקדיש לעניין מחשבה או מבלי לחפש. שום דבר ממה שאומרים לך לא נוגע ללבך או גורם לך לשנות את דעתך. אפילו כשמשתפים איתך על האמת אינך מסוגל לקבל זאת; אתה דבק בדעותיך האישיות, לא מקשיב כשאחרים אומרים משהו נכון מתוך אמונה שאתה צודק, ואינך מרפה מרעיונותיך האישיים. גם אם אופן החשיבה שלך נכון, עליך להביא בחשבון גם את דעותיהם של אחרים. ואם אינך עושה זאת כלל, האם אין פירוש הדבר שאתה נוהג באופן צדקני במיוחד? אנשים עיקשים וצדקניים במיוחד מתקשים לקבל את האמת. כשאתה עושה משהו לא בסדר ואחרים מבקרים אותך ואומרים, "אינך פועל לפי האמת!" תשובתך היא, "גם אם זה נכון, עדיין אפעל כך", ואז אתה מוצא סיבה כלשהי שתצדיק את מעשיך לפניהם. כשהם נוזפים בך ואומרים, "ההתנהגות שלך משבשת את עבודת הכנסייה ומזיקה לה", לא רק שאינך מקשיב, אתה גם ממשיך לתרץ: "לדעתי זוהי הדרך הנכונה, ולכן אפעל כך." איזה מין טבע הוא זה? (יהיר.) זוהי יהירות. טבע יהיר הופך אותך לאדם עיקש. אם ניחנת בטבע יהיר, אתה תתנהג באופן שרירותי ופזיז, ותזלזל בדברי אחרים. אם כך, איך תתקן את התנהגותך השרירותית והפזיזה? לדוגמה, נגיד שקורה לך משהו, ויש לך רעיונות ותוכניות משלך. לפני שתחליט מה לעשות, עליך לחפש את האמת, ולכל הפחות עליך לשתף עם כולם על מחשבותיך ועל דעותיך בעניין, לבקש מהם לומר לך אם מחשבותיך נכונות הן ועולות בקנה אחד עם האמת, ולבדוק זאת בשבילך. זוהי השיטה הטובה ביותר לתיקון התנהגות שרירותית ופזיזה. ראשית, אתה חושף את דעותיך ומחפש את האמת – זהו שלב הפעולה הראשון לתיקון התנהגות שרירותית ופזיזה. השלב השני מתרחש כאשר אחרים מביעים דעות מנוגדות – כיצד עליך ליישם בפועל כדי להימנע מהתנהגות שרירותית ופזיזה? תחילה עליך לנהוג בצניעות, להניח בצד את כל מה שנכון לדעתך, ולאפשר לכולם לשתף. גם אם אתה מאמין שהדרך שלך היא הנכונה, אל לך להתעקש על כך. אפשר לומר שזוהי התקדמות; ניכרים בה גישה של חיפוש האמת, איפוק וסיפוק רצון האל. משאימצת גישה זו, במקביל לכך שתחדל להישמע לדעותיך האישיות, עליך להתפלל, לחפש את האמת מהאל, ואז לחפש בסיס בדברי האל – עליך לקבוע דרך פעולה בהתבסס על דברי האל. זו הדרך המתאימה והמדויקת ביותר ליישום בפועל. כשאתה מחפש את האמת ומעלה בעיה כדי שכולם ישתפו ויחפשו עליה יחדיו, זהו הרגע שבו רוח הקודש מעניקה נאורות. אלוהים מעניק נאורות לאנשים על סמך עקרונות. הוא מביא בחשבון את גישתם. אם אתה מתבצר בעמדתך בכל מחיר בין אם עמדתך נכונה או לא, האל יסתיר פניו ממך ויתעלם ממך; הוא יוביל אותך אל מבוי סתום. הוא יחשוף אותך ואת המצב הכעור שאתה נמצא בו. מצד שני, אם גישתך נכונה ואינה מביעה התעקשות לפעול דווקא בדרך שלך, או אינה מביעה התנהגות צדקנית, שרירותית או פזיזה, אלא מעידה על קבלה ועל חיפוש האמת, אז אם תשתף עם כולם, רוח הקודש תתחיל לפעול בקרבך, ואולי תוביל אותך להבנה דרך דבריו של מישהו. לעתים, כשרוח הקודש מעניקה לך נאורות, היא גורמת לך להבין את שורש העניין במילים או במשפטים ספורים, או בכך שהיא מקנה לך מושג כלשהו. באותו רגע אתה מבין שהדבר שלא הרפית ממנו שגוי הוא, ובה בעת מתחוורת לך דרך הפעולה המתאימה ביותר. משהגעת לרמה כזאת, האם לא הצלחת בכך להימנע מעשיית מעשה מרושע, כמו גם לשאת בהשלכות הטעות שביצעת? האם לא מדובר כאן בהשגחה אלוהית? (כן.) איך משיגים דבר שכזה? רק מי שיראת האל נמצאת בלבו, שמחפש את האמת ומציית לאל מכל הלב יכול להשיג זאת. ברגע שתקבל את הנאורות מרוח הקודש ותבין את העקרונות ליישום בפועל, היישום בפועל שלך יעלה בקנה אחד עם האמת ותוכל לספק את רצון האל... אם אתה פועל מתוך גישה של התבצרות בעמדותיך, הכחשת האמת, דחיית הצעותיהם של אחרים, אי חיפוש האמת, אמונה אך ורק בעצמך, ועשייה כרצונך ותו לא – כל זאת תוך התעלמות ממעשיו ומבקשותיו של האל, מהי תגובתו? האל לא מתייחס אליך, הוא דוחק אותך הצדה. האם אינך עיקש? האם אינך יהיר? האם אינך חושב תמיד שהצדק איתך? אם אינך צייתן, אם אינך מחפש אף פעם ומתנגד לאל בכל לבך, אז האל מתעלם ממך. מדוע האל מתעלם ממך? משום שאם לבך סגור בפני האל, האם תוכל לזכות ממנו בנאורות? כשהאל ינזוף בך, האם תוכל לחוש זאת? כשאנשים מסרבים להתפשר, כשטבעם השטני והבהמיות שבתוכם פורצים מהם, הם לא חשים דבר ממעשי האל, כי אין במעשים הללו שום טעם – לכן, האל לא עושה עבודה שאין בה כל תועלת. אם תפגין עוינות עיקשת שכזו, האל ימשיך להסתתר מפניך, שכן הוא לא עושה מעשים מיותרים. כל עוד תפגין עוינות עיקשת ותיוותר סגור לפני האל, האל אף פעם לא יעשה בך משהו בכוח ולא יכפה עליך דבר. הוא לא ינסה שוב ושוב להניע אותך או להעניק לך נאורות – האל לא פועל בצורה כזאת. מדוע האל לא פועל בצורה כזאת? בעיקר משום שהוא זיהה בך טבע מסוים, בהמיות שמאסה באמת ואטומה להיגיון. והאם נראה לך שאנשים יכולים לשלוט בחיית פרא כאשר הבהמיות שבקרבה פורצת ממנה? האם יש טעם לצעוק ולצרוח לעברה? האם יש תועלת בלהחדיר בה היגיון או להציע לה נחמה? האם אנשים מעזים להתקרב אליה? יש דרך טובה לתאר זאת: זו חיית פרא שאטומה להיגיון. כשהבהמיות שבתוכך משתלטת עליך ואתה נעשה אטום להיגיון, מה עושה האל? האל לא מתייחס אליך. מה עוד יוכל האל לומר לך כשאתה אטום להיגיון? אין טעם להכביר במילים. ומעצם כך שהאל לא מתייחס אליך, האם באה ברכה על ראשך או שמא אתה סובל? האם אתה זוכה ביתרונות מסוימים, או שמא אתה סופג אובדן? אתה סופג אובדן, ללא כל צל של ספק, ומי גרם לכך? (אנחנו גרמנו לכך.) אתה גרמת לכך. איש לא אילץ אותך להתנהג כך, אך אתה עדיין חש נסער. האם לא הבאת זאת על עצמך? האל לא מתייחס אליך, אינך יכול לחוש באל, לבך מלא חשכה ונשקפת סכנה לחייך – אתה הבאת זאת על עצמך, וזה מגיע לך.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

המכשול הגדול ביותר ליישום האמת בפועל הוא כאשר רצונו של אדם חזק מדי ומקבל עדיפות על פני כל דבר אחר – כלומר, כאשר טובתו האישית של אדם מקבלת עדיפות על פני כל דבר אחר, כאשר המוניטין והמעמד של אדם מקבלים עדיפות על פני כל דבר אחר. לכן אנשים כאלה תמיד זדוניים כשמתעוררות בעיות, ועושים את מה שייטיב עמם באופן אישי, מבלי להתחשב בעקרונות-האמת. הם תמיד דבקים ברעיונותיהם האישיים. למה הכוונה, שאדם דבק ברעיונותיו האישיים? הכוונה היא לקבוע: "אם אתה רוצה את זה, אני רוצה את ההוא. אם אתה רוצה את שלך, אני אתעקש על שלי". האם זהו מצג של התמסרות? (לא). אין זה חיפוש האמת כלל וכלל, אלא התעקשות על דרכו האישית של אדם. זהו צביון גאוותן, ומצג של חוסר היגיון. אם יום אחד, אתה נעשה מודע לכך שהעדפותיך וקביעותיך מנוגדות לאמת; אם אתה מסוגל להתכחש לעצמך ולראות מעבר לעצמך, חדל להאמין בעצמך, ואז מתחיל בהדרגה לא לעשות דברים בדרכך או להגדיר דברים בעיוורון, אלא אתה מסוגל לחפש את האמת, להתפלל לאל ולהסתמך עליו, אזי זהו היישום בפועל הנכון. בטרם תאשר איזה סוג של יישום בפועל עולה בקנה אחד עם האמת, עליך לחפש. אין כל ספק שזהו המעשה הנכון, זה מה שיש לעשות. אם אתה ממתין ולא מחפש עד שגוזמים אותך, זוהי התנהגות סבילה במקצת, וסביר שזה יעכב דברים. חיוני עד מאוד ללמוד לחפש את האמת. מהן ההטבות בחיפוש האמת? ראשית, אדם יכול להימנע מהליכה אחר רצונו האישי ומהתנהגות פזיזה; שנית, הוא יכול להימנע מגילויי שחיתות ומהשלכות רעות; שלישית, הוא יכול ללמוד להמתין ולהתאזר בסבלנות, וכן למנוע טעויות על ידי ראייה ברורה ומדויקת של הדברים. אפשר להשיג את כל הדברים האלה על ידי חיפוש האמת. כשתלמד לחפש את האמת בכל הדברים כולם, תגלה ששום דבר לא פשוט, שאם אינך קשוב ואינך מתאמץ, תעשה דברים בצורה גרועה. לאחר שתתאמן כך במשך זמן מה, כשיקרו לך דברים, תהיה בוגר ומנוסה יותר. גישתך תהיה עדינה ומתונה יותר, ובמקום לפעול מתוך דחף, להסתכן ולהיות תחרותי, תהיה מסוגל לחפש את האמת, ליישמה בפועל, ולהתמסר לאל. אז תיפתר בעיית הגילויים של צביונותיך המושחתים. לכן, יהיה לך קל להתמסר, זה באמת לא קשה כל כך. זה עשוי להיות קשה מעט בהתחלה, אך עליך להתאזר בסבלנות, להמתין ולהמשיך לחפש את האמת עד שתפתור את הבעיה הזאת. אם אתה תמיד רוצה לקבל החלטות בעצמך כשקורים לך דברים, ואתה תמיד מספק צידוקים ומתעקש על רעיונותיך האישיים, זה יהפוך למטרד של ממש. זאת משום שהדברים שאתה מתעקש עליהם אינם חיוביים והם כולם במסגרת צביון מושחת. כל הדברים האלה הם גילויים של צביון מושחת, ובנסיבות כאלה, אף שאתה רוצה לחפש את האמת, לא תהיה מסוגל ליישמה בפועל, ואף שאולי אתה רוצה להתפלל לאל, אתה תפעל כדי לצאת ידי חובה ותו לא. אם מישהו ישתף איתך על האמת ויחשוף את הזיוף שבכוונתך, איך תבחר? האם תוכל להתמסר לאמת בקלות? יהיה לך קשה מאוד להתמסר בזמן שכזה, ולא תהיה מסוגל להתמסר. אתה תתמרד ותנסה לספק צידוקים. אתה תאמר, "החלטותיי הן לטובת בית האל. הן לא שגויות. למה אתה עדיין מבקש ממני להתמסר?" אתה מבין איך לא תהיה מסוגל להתמסר? ובנוסף לכך, גם תתנגד; זוהי עברה בכוונה תחילה! האין זה מטריד עד מאוד? כשמישהו משתף איתך על אמת, אם אינך מסוגל לקבל את האמת ואף מבצע עברה ביודעין בכך שאתה מתמרד נגד האל ומתנגד לו, אזי יש לך בעיה רצינית ביותר. אתה מועד לחשיפה ולסילוק בידי האל.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, התמסרות לאל היא שיעור בסיסי בזכייה באמת

בעבודתם, מנהיגים ועובדים בכנסייה חייבים לשים לב לשני עקרונות: ראשית, עליהם לעשות את עבודתם בדיוק בהתאם לעקרונות המפורטים בהסדרי העבודה, לעולם לא להפר את העקרונות ההם ולא לבסס את עבודתם על שום דבר שהם עשויים לדמיין או על רעיונותיהם שלהם עצמם. בכל מעשיהם, עליהם לדאוג לעבודה של הכנסייה ותמיד להציב את האינטרסים של בית האל בראש מעייניהם. נקודה חיונית נוספת היא שבכל מעשיהם, עליהם להיצמד להכוונתה של רוח הקודש ולעשות הכול בקפידה בהתאם לדברי האל. אם הם עדיין מסוגלים לפעול בניגוד להכוונתה של רוח הקודש או אם הם דבקים בעיקשות במחשבות שלהם עצמם ועושים דברים בהתאם לדמיונם שלהם, הרי שפעולותיהם יהוו התנגדות חמורה לאלוהים. הפניית עורף לנאורות ולהכוונה של רוח הקודש לעתים קרובות תוביל אותם למבוי סתום. מבלי עבודתה של רוח הקודש הם לא יוכלו לעבוד, ואפילו אם יצליחו באופן כלשהו לעבוד, הם לא ישיגו דבר. אלה שני העקרונות העיקריים שלהם נדרשים מנהיגים ועובדים לציית במהלך העבודה: ראשית, עליהם לבצע את עבודתם בדיוק בהתאם להסדרי העבודה שנקבעו על ידי העליון ולפעול בהתאם לעקרונות שהוגדרו על ידי העליון. שנית, יש לפעול בהתאם להכוונה הפנימית של רוח הקודש. מרגע שיתפסו את שני העקרונות האלה, הם לא יהיו כה מועדים לשגות בעבודתם. ניסיונכם בביצוע עבודת הכנסייה עדיין מוגבל, וכאשר אתם עובדים, הרעיונות שלכם מטמאים מאוד את עבודתכם. לעיתים, ייתכן שאינכם מבינים את הנאורות או את ההכוונה בתוככם הנובעות מרוח הקודש. בזמנים אחרים, נראה שאתם מבינים זאת, אך סביר להניח שתתעלמו מכך. אתה תמיד מדמיין או מסיק מסקנות באופן אנושי ופועל כפי שאתה מוצא לנכון, ללא כל התחשבות בכוונותיה של רוח הקודש. אתה ממשיך בעבודתך אך ורק על סמך הרעיונות שלך ודוחק הצדה כל נאורות מרוח הקודש. מצבים כאלה מתרחשים לעתים קרובות. ההכוונה הפנימית מרוח הקודש אינה על-טבעית. למעשה היא רגילה ביותר. כלומר, במעמקי לבך, אתה מרגיש שזו דרך פעולה הולמת ושזו הדרך הטובה ביותר. למעשה, מחשבה זו ברורה למדי; היא לא באה מתוך תְּהִיָּה, ולפעמים אינך מבין לגמרי מדוע עליך לפעול בדרך זו. לעתים קרובות, אין זו אלא נאורות מרוח הקודש. לרוב זה קורה לאנשים בעלי ניסיון. רוח הקודש מנחה אותך לעשות את הדבר הנכון ביותר. זה לא משהו שאתה חושב עליו, אלא תחושה בלבך שגורמת לך להבין שזו הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, ואתה רוצה לעשות זאת בדרך זו מבלי לדעת מדוע. יתכן שתחושה זו מגיעה מרוח הקודש. רעיונותיו של אדם מגיעים לעתים קרובות מחשיבה ומשיקול, וכולם מטומאים על ידי התעקשותו של האדם לעשות דברים בדרכו; הוא תמיד חושב מה יהיו התועלת והיתרון עבורו; כל מעשה שבני אדם מחליטים לעשות מכיל את הדברים האלה, אולם הכוונה מרוח הקודש אינה מכילה דברים טמאים כאלה בשום אופן. יש להקדיש תשומת לב קפדנית להכוונה או לנאורות מרוח הקודש; במיוחד בנושאים חשובים, עליכם להיות קשובים כדי לקלוט זאת. אנשים שאוהבים להשתמש במוחם ושאוהבים לפעול על פי רעיונותיהם-שלהם הם אלה שמועדים ביותר להחמיץ הכוונה או נאורות שכאלה. מנהיגים ועובדים מתאימים הם האנשים שניחנים בעבודתה של רוח הקודש, שקשובים לעבודת רוח הקודש בכל רגע, שמתמסרים לרוח הקודש. הם בעלי לב ירא-אל, הם מודעים לרצון האל, וחותרים ללא לאות אל האמת. על מנת לרצות את האל ולהעיד עבורו כראוי עליכם להרהר לעתים קרובות במניעים ובטומאות שלכם בעת ביצוע חובותיכם, ולאחר מכן לנסות להתבונן ולהבין כמה מהעבודה שלכם מוּנע על ידי רעיונות אנושיים, כמה ממנה נולד מנאורות של רוח הקודש, וכמה ממנה תואם את דברי האל. בכל עת ובכל הנסיבות עליכם להרהר האם דבריכם ומעשיכם עולים בקנה אחד עם האמת. יישום בפועל באופן זה לעתים תכופות יציב אתכם במסלול הנכון של שירות האל.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

בתהליך של חוויית החיים, בלי קשר למה שקורה, עליך ללמוד לחפש את האמת ולהרהר בעניין ביסודיות לפי דברי האל והאמת. כשתדע לעשות דברים שתואמים באורח מלא את רצון האל, תהיה מסוגל לוותר על דברים שבאים מרצונך שלך. ברגע שאתה יודע כיצד לפעול בהתאם לרצון האל, אתה פשוט צריך לנהוג כך, כאילו אתה זורם באופן טבעי; לעשות דברים כך מרגיש נינוח וקל מאוד. כך אנשים שמבינים את האמת עושים דברים. אם אתה יכול להראות לאנשים שאתה באמת אפקטיבי כשאתה מבצע את חובתך, שיש עקרונות לאופן שבו אתה עושה דברים, שצביון החיים שלך אכן השתנה, ושעשית הרבה דברים טובים למען אנשיו הנבחרים של האל, הרי שאתה אדם שמבין את האמת, ובהחלט יש לך צלם אנוש; ואכן, יש השפעה לכך שאתה אוכל ושותה את דברי האל. ברגע שאדם אכן מבין את האמת, הוא יוכל להבחין במצביו השונים, הוא יהיה מסוגל לראות בבהירות עניינים מורכבים וכך הוא ידע כיצד לנהוג באורח נאות. אם אדם אינו מבין את האמת ואינו יכול להבחין במצבו, אזי אם ירצה למרוד בעצמו, הוא לא ידע במה וכיצד למרוד. אם הוא רוצה לנטוש את רצונו שלו, הוא לא ידע מה לא בסדר עם רצונו, הוא יחשוב שהרצון שלו תואם את האמת, והוא עלול אפילו לראות את הרצון שלו כנאורות של רוח הקודש. כיצד יעזוב אדם כזה את רצונו שלו? הוא לא יהיה מסוגל לעשות זאת, ועל אחת כמה וכמה שלא יהיה מסוגל להתמרד נגד הבשר. לכן, כשאינך מבין את האמת, אתה יכול לטעות בקלות בדברים שבאים מן הרצון שלך, דברים שתואמים לתפיסות אנושיות, ואת הטוב, האהבה, הסבל ותשלום המחיר שלך ולראותם כדברים שהם נכונים ותואמים את האמת. כיצד, אם-כן, תוכל להתמרד נגד הדברים האנושיים הללו? אינך מבין את האמת ואינך יודע מה זה לנהוג לפי האמת. אתה לגמרי בחושך ואין כל סיכוי שתדע מה לעשות, כך שאתה עושה רק מה שאתה חושב שהוא טוב, וכתוצאה מכך, יש עיוותים בחלק מהמעשים שלך. חלק מאלו קורים כיוון שאתה פועל בהתאם לתקנות, אחרים קורים בגלל התלהבות, ואחרים בגלל ההפרעה מצדו של השטן. כך הם אנשים שלא מבינים את האמת. הם מאוד לא עקביים כשהם עושים דברים, והם תמיד סוטים מהדרך, ללא כל דייקנות. אנשים שלא מבינים את האמת רואים דברים באופן אבסורדי, בדיוק כמו כופרים. כיצד יתכן שהם ינהגו לפי האמת? כיצד יתכן שהם יפתרו בעיות? להבין את האמת אינו עניין פשוט. בלי קשר לכמה גבוהה או נמוכה איכותו של אדם, אפילו לאחר חיים שלמים של ניסיון, כמות האמת שהוא יכול להבין מוגבלת וכמות דברי האל שהוא יכול להבין גם היא מוגבלת. אנשים שהם יחסית מנוסים יותר הם אנשים שמבינים אמיתות אחדות, ולכל היותר הם יכולים להפסיק לעשות דברים שמתנגדים לאל, ולהפסיק לעשות דברים שהם רעים בעליל. הם אינם מסוגלים לפעול ללא כל השפעה מצד הכוונות שלהם עצמם. כיוון שלבני-אדם יש חשיבה נורמלית והמחשבות שלהם לא תמיד תואמות את דבר האל, השפעה של רצונם היא בלתי-נמנעת. מה שחשוב הוא להיות בעלי יכולת הבחנה בכל הדברים שבאים מן הרצון שלך ונוגדים את דבר האל, את האמת ואת הנאורות של רוח הקודש. זה דורש ממך לעבוד קשה כדי להבין את דבר האל; רק כשתבין את האמת תהיה לך הבחנה ורק אז תוכל להבטיח שלא תעשה כל רע.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק אם האדם יעסוק בחיפוש האמת, הוא יוכל להשיג שינויים בטבעו

במונחים פשוטים, לכבד את אלוהים בגדולתו פירושו שאלוהים יתנחל בליבך, שליבך יהרהר באלוהים, לא לשכוח את עצמך בדברים שאתה עושה ולא לנסות לצאת לדרך עצמאית אלא לתת לאלוהים לתפוס פיקוד. בכל דבר שתעשה, תחשוב, "אני מאמין באלוהים והולך בדרכו. אני לא יותר מברייה קטנה שאלוהים בחר בה. עליי להשתחרר מנקודות מבט, מהמלצות ומהחלטות שנובעות מרצוני הפרטי, ולהניח לאלוהים למשול בי. אלוהים הוא אדוני, אלוהים הוא הסלע האיתן שלי והאור הבהיר שמנחה אותי בכל מעשיי. עליי לעשות דברים בהתאם לדברי האל ורצונו, ולא לתעדף את עצמי." זה פירוש הדבר, שאלוהים נמצא אצלך בלב. כשאתה רוצה לעשות משהו, אל תנהג בפזיזות או תפעל מתוך דחף. תחשוב קודם כול מה אומרים דברי האל, תבדוק אם המעשים שלך יהיו דוחים בעיני האל ואם הם עולים בקנה אחד עם רצון האל. קודם כול תשאל בליבך, תחשוב ותהרהר; אל תהיה פזיז. פזיזות מתבצעת מתוך דחף, זהו מצב שבו הדבר שמניע אותך הוא חמימות מוח ורצון האדם. אם אתה תמיד נוהג בפזיזות ומתוך דחף, זה מעיד שאלוהים לא נמצא בליבך. וכשאתה אומר שאתה מכבד את אלוהים בגדולתו, האין אלה מילים ריקות? איפה המציאות שלך? אין לך מציאות, ואתה לא יכול לכבד את אלוהים בגדולתו. אתה מתנהג כמו בעל האחוזה לכל עניין, עושה כרצונך בכל אשר תפנה. במקרה כזה, אם אתה אומר שיש שיש יראת אלוהים בליבך, האין זה שקר וכזב? אתה מרמה אנשים כשאתה אומר מילים כאלה. אם למישהו יש לב ירא אלוהים, איך בעצם הוא בא לידי ביטוי? הוא בא לידי ביטוי בכבוד לאלוהים בגדולתו. הביטוי המוחשי של כבוד לאלוהים בגדולתו הוא שאלוהים מתנחל בלב האדם – במקום הראשון במעלה. בליבו, אדם כזה מאפשר לאלוהים להיות אדוניו ולאחוז בסמכות. כשמשהו קורה, יש לו לב של ציות לאלוהים. הוא לא פזיז, לא פועל מתוך דחף ובאופן נמהר; אלא הוא מסוגל להתמודד עם המצב בשלווה, ולהשקיט את עצמו בפני האל בשביל לתור אחר עקרונות האמת. התשובה לשאלה האם אתה פועל על פי דברי האל או לפי רצונך, והאם אתה מאפשר לרצונך הפרטי או לדברי האל לתפוס פיקוד, תלויה במקום שאתה נותן לאלוהים בליבך. אתה אומר שאלוהים נמצא בליבך, אבל כשמשהו קורה, אתה נוהג בעיוורון, שם את עצמך בעמדת הפוסק ודוחק את אלוהים הצידה. האם כך בא לידי ביטוי לב שאלוהים מתנחל בו? יש אנשים שמסוגלים להתפלל לאלוהים כשמשהו קורה, אבל אחרי שהם מתפללים הם עדיין מהרהרים בדברים, וחושבים, "אני חושב שהדבר הזה הוא מה שאני צריך לעשות. אני חושב שהדבר ההוא הוא מה שאני צריך לעשות". אתה תמיד הולך בעקבות רצונך, ולא מקשיב לאף אחד גם אם הוא משתף אותך ככל האפשר. האין זה ביטוי של לב שיראת אלוהים נעדרת ממנו? אתה לא תר אחר עקרונות האמת ולא מיישם את האמת בפועל, ולכן כשאתה אומר שאתה מכבד את אלוהים בגדולתו ושליבך ירא אלוהים, אלה מילים לריק ותו לא. אנשים שאלוהים אינו מתנחל בליבם ואינם מסוגלים לכבד את אלוהים בגדולתו הם אנשים שאין להם לב ירא אלוהים. אנשים שאינם מסוגלים לחפש את האמת כשמשהו קורה, ושאין להם לב שמציית לאלוהים, הם כולם אנשים חסרי מצפון והיגיון. מי שיש לו מצפון והיגיון באמת, כשמשהו קורה הוא מסוגל לתור אחר האמת באופן טבעי. בהתחלה הוא בטח חושב, "אני מאמין באלוהים. הגעתי למצב שבו אני יכול לתור אחר ישועת האל. הטבע שלי מושחת, ולכן אני תמיד מתייחס לעצמי בתור הסמכות היחידה בכל דבר שאני עושה; אני תמיד פועל נגד רצון האל. עליי להכות על חטא. אני לא יכול להמשיך למרוד באלוהים באופן הזה. עליי ללמוד לציית לאלוהים. עליי לחפש אחר המשמעות של דברי האל, ואחר עקרונות האמת." אלה המחשבות והשאיפות שעולות מהגיון צלם האנוש. אלה העקרונות והגישה שבהם יש לפעול. כשאתה מסגל לעצמך את הגיון צלם האנוש, אתה אוחז בגישה הזאת; כשאתה לא מסגל לעצמך את הגיון צלם האנוש, אתה לא אוחז בגישה הזאת. זו הסיבה שחשוב מאוד והכרחי שתחזיק בהיגיון של צלם האנוש. יש לכך קשר ישיר להבנת האמת ולהשגת הישועה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

עדויות חווייתיות קשורות

ההשלכות של עבודה בזדון

עיקשות פוגעת באחרים ובעצמך

מזמורים קשורים

בני האדם שמרבים להיות שקטים בפני אלוהים הם חסודים