דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

כשבאים לאמוד אם אנשים יכולים להתמסר לאלוהים או לא, השאלה המרכזית היא האם יש להם או אין להם רצונות מופרזים או מניעים נסתרים כלפי האל. אם אנשים תמיד באים לאלוהים בדרישות, זה מוכיח שהם אינם מסורים לו. אם לא תקבל מן האל את מה שקורה לך, ולא משנה מהו, אם לא תחפש את האמת ותמיד תצדיק את עצמך ותרגיש שהצדק אתך בלבד, ואם תהיה אפילו מסוגל לפקפק בכך שאלוהים הוא האמת והצדק – אתה תהיה בצרות. אנשים כאלה הם הגאוותניים ביותר והמרדניים כלפי האל. אנשים שתמיד באים לאלוהים בדרישות אינם יכולים להתמסר לו באמת. אם אתה בא בדרישות לאלוהים, זה מוכיח שאתה מנסה לעשות עסקה עם אלוהים, שאתה בוחר ברצונך האישי ושאתה פועל בהתאם לו. בכך אתה בוגד באלוהים ואין בך התמסרות. עצם הדרישה מאלוהים כשלעצמה היא חסרת היגיון; אם אתה באמת מאמין שהוא אלוהים, לא תעז לבוא אליו בדרישות וגם לא תרגיש כשיר לבוא אליו בדרישות, בין שאתה סבור שהדרישות הגיוניות ובין שלא. אם יש לך אמונה אמיתית באלוהים ואם אתה מאמין שהוא אלוהים, אתה רק תסגוד לו ותתמסר לו, אין שום ברירה אחרת. אנשים כיום לא רק בוחרים בחירות משל עצמם, הם אפילו מבקשים מאלוהים לפעול בהתאם לרצונם האישי. לא רק שהם לא בוחרים להתמסר לאלוהים, הם אפילו מבקשים מאלוהים להתמסר להם. האין זה חסר היגיון לחלוטין? משום כך, אם אין באדם דבקות אמיתית ואמונה מהותית, הוא לעולם לא יוכל לזכות באישור מאלוהים. כשבני אדם מסוגלים להפחית את הדרישות שלהם כלפי אלוהים, יש להם יותר אמונה והתמסרות אמיתיות וחוש ההיגיון שלהם הוא רגיל יחסית. לרוב, ככל שאנשים נוטים להתווכח וככל שיש להם יותר תירוצים כך קשה יותר להתמודד איתם. לא רק שיש להם דרישות רבות, אלא שגם אם תיתן להם אצבע הם ירצו את כל היד. כשמשביעים את רצונם בנושא מסוים הם באים בדרישות בנושא אחר. הם צריכים שישביעו את רצונם בכל הנושאים ואם הם לא שבעי רצון אז הם מתחילים להתלונן, להתייאש ולנהוג בפזיזות. לאחר מכן הם מרגישים חייבים ומלאי חרטה, בוכים מרה ורוצים למות. מה התועלת בזה? האם הם לא מתנהגים בחוסר היגיון ומרגיזים ללא הרף? את סדרת הבעיות הזאת יש לפתור מהשורש.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, בני אדם באים בדרישות רבות מדי לאלוהים

הדרישות התמידיות של אנשים מאלוהים הן הדבר שאיתו קשה ביותר להתמודד. ברגע שהפעולות של אלוהים אינן הולמות את החשיבה שלך או שלא בוצעו בהתאם לה, סביר שתתנגד – ודי בכך כדי להראות שאתה מתנגד לאלוהים מעצם טבעך. רק אם תהרהר על עצמך לעתים קרובות ותגיע לכדי הבנה של האמת תוכל להשיג הכרה בבעיה זו, ותוכל לפתור אותה במלואה רק באמצעות חתירה אל האמת. כשאנשים אינם מבינים את האמת, הם באים לאלוהים בדרישות רבות; לעומת זאת, כשהם מבינים את האמת לאשורה הם לא באים בדרישות כלל וכלל; הם מרגישים רק שהם לא ריצו את אלוהים מספיק ושאינם מתמסרים לו מספיק. טבעם המושחת של אנשים משתקף בכך שהם תמיד באים בדרישות לאלוהים. אם לא תוכל להכיר את עצמך ולהתחרט באמת על עניין זה, אזי בנתיב האמונה שלך באל תתמודד עם סכנות נסתרות. אתה יכול להתגבר על דברים רגילים אבל כשמדובר בעניינים חשובים – כגון גורלך, עתידך וייעודך – ייתכן שלא תוכל להתגבר עליהם. בזמן הזה, אם עדיין חסרה לך האמת, ייתכן מאוד שתחזור לסורך וכך תצטרף אל המושמדים. מאז ומתמיד, אנשים נהו אחר הדרך הזו והאמינו בהו; בזמן שנהו אחר אלוהים הם התנהגו יפה, אבל התנהגות זו אינה קובעת את מה שיקרה בעתיד. זאת כיוון שלעולם אינך מודע לעקב אכילס של האדם או לדברים בטבע האדם שיכולים להוות התנגדות לאלוהים, וחוסר המודעות הזה ממשיך עד שדברים אלה מובילים אותך לפורענות. כיוון שבעיה זו – טבעך המתנגד לאלוהים – נשארת בלתי פתורה, היא מובילה אותך לפורענות וייתכן שכאשר המסע שלך יסתיים ועבודתו של אלוהים תגיע לקיצה, אתה תעשה את המעשה המהווה את ההתנגדות הקשה ביותר לאלוהים ותאמר נגדו דברים של נאצה וכך תוקע ותנודה. ברגע האחרון, בזמן המסוכן מכול, פטרוס ניסה להימלט. באותה עת, פטרוס לא הבין את רצון אלוהים ותכנן לשרוד ולעשות את עבודתן של הכנסיות. אחר כך, ישוע הופיע לפניו ואמר: "אתה רוצה שאצלב למענך פעם נוספת?" אז הבין פטרוס את רצון אלוהים והתמסר במהירות. נניח שבאותו הרגע היו לפטרוס דרישות משלו והוא היה אומר "אני לא רוצה למות, אני חושש מכאב. האם לא נצלבת למעננו? למה אתה מבקש שאצלב? האם אפשר לחוס עליי, שלא אצלב?" אילו היה בא בדרישות כאלו, הוא היה הולך בנתיבו לשווא. אבל פטרוס תמיד היה אדם שהתמסר לאלוהים וחיפש את רצונו של אלוהים, ובסוף הוא הבין את רצון אלוהים והתמסר לו לחלוטין. אילו פטרוס לא היה מחפש את רצונו של אלוהים והיה פועל בהתאם לחשיבתו האישית, הוא היה הולך בנתיב השגוי. אין לאנשים יכולת להבין ישירות את רצון אלוהים, אבל אם הם לא מתמסרים לו לאחר שהבינו את האמת, אזי הם בוגדים באלוהים. במילים אחרות, עצם כך שאנשים תמיד באים בדרישות לאלוהים קשור לטבעם: ככל שיש להם יותר דרישות, כך הם יותר מרדניים ומתנגדים, וכך יש להם יותר תפיסות. ככל שהאדם בא לאלוהים בדרישות רבות יותר, כך סביר יותר שהוא ימרוד נגדו, יתנגד לו ואפילו יצא נגדו. ייתכן שיום אחד הוא יבגוד באלוהים ויעזוב אותו. אם ברצונך לפתור את הבעיה הזאת, אתה צריך להבין היבטים רבים של האמת, ואתה צריך גם ניסיון מעשי כדי להבין אותה ביסודיות ולפתור אותה במלואה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, בני אדם באים בדרישות רבות מדי לאלוהים

מה הבעיה בכך שבני אדם תמיד באים בדרישות לאלוהים? מה הבעיה בכך שתמיד יש להם תפיסות לגבי אלוהים? מה מכיל טבע האדם? גיליתי שבני אדם תמיד מגינים על האינטרסים שלהם ודואגים לבשר שלהם והם תמיד מחפשים סיבות או תירוצים שמשרתים אותם, ללא קשר למה שקורה להם או למה שהם מתמודדים איתו. הם לא מחפשים את האמת או מקבלים אותה כהוא זה, והמטרה של כל מעשיהם היא להגן על בשרם ולרקום מזימות לטובתם. כולם מבקשים את חסד אלוהים מתוך רצון לזכות בכל היתרונות שהם יכולים לקבל. למה בני אדם באים בדרישות רבות כל כך לאלוהים? הדבר מוכיח שבני אדם הם חמדנים מטבעם ושאין להם שום היגיון לנוכח אלוהים. בכל מעשיהם של בני האדם – בין שהם מתפללים, משתפים או מטיפים – העיסוקים, המחשבות והשאיפות שלהם הם כולם דרישות מאלוהים וניסיונות לשדל אותו לתת להם דברים, והם כולם נעשים על ידי בני האדם בתקווה לזכות במשהו מאלוהים. בני אדם מסוימים אומרים "זהו טבע האדם", וזה נכון! זאת ועוד, בני אדם באים בדרישות רבות מדי לאלוהים ותשוקותיהם הראוותניות והרבות מדי מוכיחות שלבני אדם באמת חסרים מצפון והיגיון. כל בני האדם דורשים ומשדלים למען עצמם, או מנסים לטעון ולמצוא תירוצים למען עצמם – את כל הדברים האלה הם עושים למען עצמם. בהרבה דברים אפשר לראות שמה שבני אדם עושים הוא חסר היגיון לחלוטין, ובכך יש הוכחה מלאה שההיגיון השטני שלפיו "כל אדם ידאג לעצמו והשטן ייקח את האחרון" כבר נהיה טבע האדם. איזו בעיה באה לידי ביטוי בכך שבני אדם באים בדרישות רבות מדי לאלוהים? הבעיה היא שבני האדם נהיו מושחתים בידי שטן עד לשלב מסוים ושבאמונתם באלוהים, הם אינם מתייחסים אליו כאלוהים כלל וכלל. יש כאלה שאומרים: "אם אנחנו לא מתייחסים לאלוהים כאלוהים, אז למה שנמשיך להאמין בו? אילולא התייחסנו אליו כאלוהים, האם הייתה לנו היכולת ללכת אחריו עד עכשיו? האם הייתה לנו היכולת לעמוד בכל הסבל הזה?" על פניו, אתה מאמין באלוהים ואתה מסוגל ללכת בדרכו, אך בגישה שלך כלפיו ובהשקפותיך על דברים רבים אינך מתייחס לאלוהים כבורא כלל וכלל. אם אתה מתייחס לאלוהים כאלוהים, אם אתה מתייחס לאלוהים כבורא, עליך לאמץ עמדה של יציר בריאה, ולא תהיה לך כל אפשרות לבוא בדרישות נוספות לאלוהים או להשתוקק לדברים ראוותניים. במקום זאת אמורה להיות לך יכולת להתמסר בלבבך באמת ויכולת מלאה להאמין באלוהים בהתאם לדרישותיו ולהתמסר לכל עבודתו.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, בני אדם באים בדרישות רבות מדי לאלוהים

באמונתם, אנשים מחפשים שהאל ייתן להם יעד הולם ואת כל החסד שהם צריכים, שיהפוך למשרתם, שיקיים איתם יחסים שלווים וידידותיים, כך שלעולם לא יתעורר ביניהם סכסוך. כלומר, אמונתם באל דורשת ממנו להבטיח למלא את כל דרישותיהם ולהעניק להם כל מה שהם מבקשים בתפילתם, בהתאם לדברים שקראו בכתבי הקודש: "אקשיב לכל תפילותיכם." הם מצפים מהאל לא לשפוט או לגזום איש, שכן הוא תמיד היה המושיע הרחום ישוע, המקיים יחסים טובים עם אנשים בכל עת ובכל מקום. כך אנשים מאמינים באל: הם פשוט דורשים דרישות מהאל בחוסר בושה, מתוך אמונה שהוא יעניק להם הכול באופן עיוור, בין שהם מרדנים ובין שהם צייתנים. הם פשוט "גובים חובות" מהאל ללא הרף, מתוך אמונה שעליו "לשלם" להם ללא כל התנגדות, ויותר מכך, לשלם כפליים; הם חושבים, שבין אם האל קיבל מהם דבר-מה ובין אם לאו, הוא נתון למניפולציות שלהם בלבד, ושהוא אינו יכול לתזמר אנשים באופן שרירותי, וקל וחומר שאינו יכול לגלות לאנשים את חוכמתו ואת צביונו הצודק שהיו נסתרים במשך שנים רבות בכל עת שירצה וללא רשותם. הם פשוט מתוודים על חטאיהם בפני האל מתוך אמונה שהאל פשוט ימחל להם, שלא יימאס לו לעשות זאת, ושזה יימשך לנצח. הם פשוט פוקדים על האל מתוך אמונה שהוא פשוט יציית להם, כי כתוב בכתבי הקודש שהוא לא בא כדי שבני אדם ישרתו אותו, אלא כדי לשרת אותם, ושהוא כאן כדי להיות משרתם. האם לא האמנתם תמיד בדרך זו? בכל פעם שאינכם מצליחים להשיג משהו מהאל, אתם רוצים לברוח; כשאינכם מבינים משהו, אתם מתמלאים טינה, ואף מרחיקים לכת עד כדי הטחת כל מיני גידופים כלפיו. אתם פשוט לא תאפשרו לאל עצמו לבטא במלואן את חוכמתו ואת מופלאותו, אלא רק רוצים ליהנות מנוחות ורוגע זמניים. עד עכשיו, גישתכם באמונתכם באל כללה רק את אותן השקפות ישנות. אם האל מראה לכם ולו שמץ מהמלכותיות שלו, אתם נעשים מדוכדכים. האם אתם רואים כעת בדיוק כמה גדול שיעור קומתכם? אל תניחו שכולכם נאמנים לאל, כשלמעשה השקפותיכם הישנות לא השתנו. כששום דבר לא קורה לך, אתה מאמין שהכול מתנהל כשורה, ואהבתך לאל מגיעה לשיא. כשקורה לך משהו קטן, אתה נופל לַשְּׁאוֹל. האם זו נאמנות לאל?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את כוונת האל להושיע את האדם

בני האדם ניחנים בהיגיון לקוי – יש להם דרישות מוגזמות מאלוהים והם מבקשים ממנו יותר מדי, אין להם אפילו שמץ של היגיון. בני האדם תמיד באים בדרישות כאלה ואחרות מאלוהים ואינם מסוגלים להתמסר לו לחלוטין ולסגוד לו. במקום זאת, הם באים בדרישות לא הגיוניות לאלוהים על סמך העדפותיהם, דורשים שיפגין רוחב לב, שדבר לא יכעיס אותו, ושאם יראה בני אדם, שתמיד יגיב בחיוך ויפצח בשיחה, יספק להם את האמת וישתף עליה איתם. הם גם דורשים שתמיד יגלה סבלנות ושיהיה נעים הליכות במחיצתם. לבני האדם יש יותר מדי דרישות, הם בררנים מדי! עליכם להרהר בנושאים אלה. ההיגיון האנושי לקוי מאוד, לא כך? לא די בכך שבני האדם לא מסוגלים להתמסר לחלוטין לתזמורים ולסידורים של אלוהים או לקבל את כל מה שמגיע מאלוהים, נהפוך הוא, הם מציבים דרישות נוספות מאלוהים. כיצד אנשים בעלי דרישות כאלה יכולים להיות נאמנים לאלוהים? כיצד הם מסוגלים להישמע לסידורים של אלוהים? כיצד הם מסוגלים לאהוב את אלוהים? כולם דורשים מאלוהים לאהוב אותם, לסבול אותם, להשגיח עליהם, להגן עליהם ולטפל בהם באופן מסוים, אך איש מהם לא דורש מעצמו לאהוב את אלוהים, לחשוב על אלוהים, להתחשב באלוהים, להשביע את רצונו של אלוהים, לתת מקום בלב לאלוהים ולסגוד לאלוהים. האם הדברים הללו קיימים בסתר ליבם? אלה הדברים שבני האדם צריכים להשיג. אם כן, מדוע אינם מקדמים אותם ביתר שאת? יש שמפגינים התלהבות לזמן מה ומקריבים ומשקיעים מעצמם, אך לא לזמן רב. מכשול קטן עלול להוציא להם את הרוח מהמפרשים, לייאש אותם ולגרום להם להתלונן. בני האדם חווים קשיים רבים, ומעטים הם אלה שחותרים אל האמת ושואפים לאהוב את אלוהים ולהשביע את רצונו. בני האדם משוללי כל היגיון, נקודת מבטם שגויה, והם מייחסים לעצמם ערך מופרז. ישנם גם אלה שאומרים: "אלוהים רואה בנו כבבת עינו. הוא לא היסס לאפשר לבנו היחיד להיצלב על מנת לגאול את המין האנושי. אלוהים שילם מחיר כבד כדי להציל אותנו – אנו בעלי ערך גבוה במיוחד ולכולנו יש מקום בליבו של אלוהים. אנו קבוצה מיוחדת של בני אדם ומעמדנו גבוה מזה של הכופרים – אנו דרי מלכות השמיים." הם סבורים שהינם נעלים ומפוארים. בעבר, מנהיגים רבים ניחנו בהלך הרוח הזה, מתוך אמונה שיש להם מעמד מסוים בבית האל לאחר שקודמו. הם חשבו, "אלוהים מייחס לי חשיבות רבה וחושב עליי דברים טובים, והוא אפשר לי לשרת אך ורק כמנהיג. עליי לעשות כמיטב יכולתי כדי לשרת אותו." הם היו מדושני עונג. אולם, כעבור זמן מה, הם עשו מעשה רע ופרצופם האמיתי נחשף, ולאחר מכן הם הוחלפו, שקעו במרה שחורה ונפלו פניהם. כאשר התנהגותם הפסולה נחשפה וטופלה, הם שקעו עוד יותר במרה שחורה, ולא הצליחו להמשיך להאמין. הם חשבו לעצמם, "אלוהים כלל לא מתחשב ברגשותיי, הוא כלל לא טורח לשמור על כבודי. אומרים שאלוהים מגלה הבנה לחולשות האדם. אם כן, מדוע הוא התייחס אליי בביטול לאחר חטא פעוט?" לאחר מכן יוצאת להם הרוח מהמפרשים והם רוצים לזנוח את אמונתם. האם אנשים כאלה מאמינים באמת ובתמים באלוהים? אם אינם מסוגלים לקבל את העובדה שטיפלו בהם וגזמו אותם, הרי ששיעור קומתם נמוך מדי, ולא ברור האם יהיו מסוגלים לקבל את האמת בעתיד. לאנשים כאלה נשקפת סכנה.

לבני האדם אין דרישות מופרזות מעצמם, אבל הם באים בדרישות מופרזות לאלוהים. הם מבקשים שיפגין כלפיהם אדיבות מיוחדת, יגלה סבלנות ויכיל אותם, יוקיר אותם, יכלכל אותם, ויחייך אליהם, ינהג כלפיהם בסובלנות, יגלה הבנה למעשיהם, וידאג להם בדרכים רבות. הם מצפים שכלל לא יהיה נוקשה איתם או יעשה משהו שיסעיר אותם אפילו מעט, והם שבעי רצון אך ורק אם הוא מדבר אליהם יפה מדי יום. בני האדם ניחנים בהיגיון כה לקוי! הם לא מבינים מה עליהם לעשות, מה עליהם להשיג, אילו נקודות מבט צריכות להיות להם, מאיזו עמדה עליהם לשרת את אלוהים, ואילו עמדה ראויה בעבורם. מי שיש לו קצת מעמד מחזיק מעצמו מאוד, וגם מי שאין לו בכלל מעמד מחזיק מעצמו מאוד. בני האדם לא מכירים בערכם האמיתי. עליך להגיע לשלב של אמונה באלוהים שבו, ללא תלות בטון הדיבור שלו כלפיך, במידת הנוקשות שהוא מפגין כלפיך, ובמידת ההתעלמות שלו ממך, אתה מסוגל להמשיך להאמין בלי להתלונן ולמלא את חובתך כרגיל. כך תהיה אדם בוגר ומנוסה, ותשיג שיעור קומה אמיתי ומידה מה של היגיון של אדם מהשורה. לא תבוא בדרישות לאלוהים, לא יהיו לך רצונות מופרזים, ולא תבוא בדרישות לאחרים או לאלוהים לפי העדפותיך. תהיה זו הוכחה לכך שיש לך צלם אנוש במידת מה. כעת, יש לכם יותר מדי דרישות, הדרישות הללו מופרזות, ויש לכם כוונות אנושיות רבות מדי. פירוש הדבר הוא שאינך בעמדה הנכונה. עמדתך גבוהה מדי, וייחסת לעצמך כבוד מופרז – משל היית במעמדו של אלוהים. אם כן, אתה בעייתי, וזהו בדיוק טבעו של השטן.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

הדרישות התמידיות מאלוהים הן חלק מטבע האדם, ומחובתכם לנתח את הטבע הזה בהתאם לדבר האל. איך צריך לנתח אותו? הצעד הראשון הוא להבין אילו דרישות לא סבירות ואילו רצונות מופרזים יש לאנשים לגבי אלוהים, ואז לנתח כל אחת ואחת מהן: למה בני אדם באים בדרישה כזו? מהו המניע שלהם? מהי מטרתם? ככל שתנתח את הדרישות במצפוניות ובדרך הזאת, כך תגיע להבנה רבה ומפורטת יותר של טבעך. אם לא תנתח זאת בפירוט אלא רק תדע שאסור לאנשים לבוא לאלוהים בדרישות ורק תבין שאין זה הגיוני לבוא לאלוהים בדרישות ותו לא, בסופו של דבר לא תתקדם ולא תשתנה. יש אנשים שאומרים: "יש לנו דרישות רבות כל כך מאלוהים כי אנחנו אנוכיים מדי. מה עלינו לעשות?" באופן טבעי, אנשים מוכרחים להבין את האמת ולדעת את תמצית האנוכיות. כשתבין באמת את תמצית האנוכיות האנושית תדע מה חסר לך; מה שמפחיד הוא מה שקורה אם אנשים לא מצליחים להבין את זה. באמצעות ניתוח, קל לזהות דרישות מופרזות או בלתי סבירות ואפשרי שתשנא את עצמך. אתה עלול לחשוב לפעמים שהדרישות שלך סבירות והוגנות, ואולי הן לא ייראו מופרזות בעיניך אלא מוצדקות וטבעיות, כיוון שאתה חושב שהן הגיוניות ונראה לך שכך הדברים אמורים להיות וכיוון שאנשים אחרים באים בדרישות דומות. הדבר מראה שעדיין אינך אוחז באמת וזאת הסיבה שאינך יכול להבין אותן בבירור. הנה דוגמה: נניח שאדם כלשהו נהה אחרי אלוהים במשך שנים רבות וסבל הרבה ועבר סערות ואתגרים רבים. תמיד נראה שהוא מתנהג יפה ושהוא בסדר בכל הנוגע לאנושיותו, לסבלו ולנאמנותו לאלוהים. הוא אפילו היה די מצפוני והיה נכון לגמול לאלוהים על אהבתו ובדרך כלל ידע להתנהל בזהירות בעת מילוי תפקידו. לימים גיליתי שהאיש מדבר בבהירות ובנחמדות אבל אינו מסור כלל וכלל, ולכן החלפתי אותו ופקדתי שלא להשתמש בו שוב בעתיד. הוא עבד למען הכנסייה במשך שנים רבות וסבל הרבה ובכל זאת הוחלף בסופו של דבר. זאת ועוד, לא פתרתי חלק מקשייו המעשיים. מה אנשים יכולים לחשוב על מצב מסוג זה? ראשית, אנשים רבים יצאו להגנתו ויגידו, "זה לא בסדר. בנסיבות האלה על אלוהים לנהוג כלפיו בחסד וברחמים כי הוא אוהב את אלוהים ומשקיע למענו. אם אפשר לנדות מישהו כמוהו, שמאמין באלוהים שנים רבות, איזו תקווה יש למאמינים חדשים כמונו?" הדרישות של אנשים מאלוהים שוב נכנסות לתמונה, הם תמיד מקווים שאלוהים יברך את האיש הזה ויניח לו להישאר בכנסייה, אך עדיין חושבים: "הבחור הזה עשה את הדבר הנכון למען אלוהים, אסור לאלוהים לאכזב אותו!" רבות מהדרישות שאנשים מפנים כלפי אלוהים מקורן אפוא בתפיסות ובדמיונות אנושיים. בבואם למדוד את היחס של אלוהים לבני האדם ואת הדברים שאלוהים נותן להם, אנשים משתמשים באמות מידה אנושיות – מה שהמצפון שלהם אומר שהוא הוגן וסביר בהתנהגות שבין אדם לחברו. אבל איך אמות המידה האנושיות הללו יכולות לעלות בקנה אחד עם האמת? למה אני אומר שכל הדרישות של המין האנושי אינן סבירות? כיוון שהדרישות האלו הן הסטנדרטים שאדם דורש מחברו. האם אנשים אוחזים באמת? האם הם מסוגלים לראות את תמציתו של אדם לאשורה? יש אנשים שדורשים שאלוהים יתייחס לבני אדם בהתאם לאמות המידה של המצפון והם מחייבים את אלוהים להתנהג בהתאם לאמות המידה של ההתנהגות האנושית. הדבר הזה אינו עולה בקנה אחד עם האמת והוא אינו סביר. אנשים מסוגלים להחזיק מעמד כשמדובר בעניינים פעוטים, אבל ייתכן שהם לא יהיו מסוגלים להחזיק מעמד כשקיצם ייקבע בסופו של דבר. הדרישות שלהם יבואו לידי ביטוי ופיהם יפיק תלונות וגינויים שלוחי רסן והם יתחילו להראות את פרצופם האמיתי. בזמן הזה הם יכירו את טבעם שלהם. בני אדם תמיד באים בדרישות לאלוהים בהתאם לתפיסות אנושיות ולרצונם האישי, והם באים בדרישות רבות מסוג זה. ייתכן שבמצב רגיל לא תשימו לב לכך ותחשבו שתפילה לאלוהים מדי פעם בשביל דבר זה או אחר אינה נחשבת לדרישה, אבל למעשה, ניתוח קפדני מראה שהרבה דרישות אנושיות הן בלתי סבירות, חסרות היגיון ואפילו מגוחכות. לא זיהית את חומרת העניין לפני כן, אבל הדבר ייוודע לך בהדרגה בעתיד ואז תהיה לך הבנה אמיתית של טבעך. עם הניסיון יגיעו בהדרגה ידע ויכולת הבחנה לגבי טבעך, ובשילוב עם שיתוף על האמת תגיע לכדי ידיעה ברורה של טבעך – ובמובן הזה תיכנס אל האמת. כשתבין בבירור את מהות טבע האדםלאשורה, הצביון שלך ישתנה ואז תאחז באמת.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, בני אדם באים בדרישות רבות מדי לאלוהים

כל הדרישות והמזימות של בני האדם אינן עולות בקנה אחד עם האמת ועם דרישותיו ורצונו של אלוהים. אלוהים לא אוהב אף אחד מהם, את כולם הוא מתעב ושונא. הדרישות שבני האדם דורשים מאלוהים, השאיפות שלהם והנתיבים שהם הולכים בהם – לאף אחד מהם אין קשר לאמת. אנשים מסוימים חושבים, "עבדתי למען הכנסייה שנים רבות כל כך – אם אני חולה, אז אלוהים אמור לרפא ולברך אותי". בייחוד, מי שמאמינים באלוהים כבר זמן רב דורשים ממנו עוד יותר; מי שמאמינים בו זמן קצר בלבד מרגישים שאינם ראויים, אבל אחרי זמן מה הם מתחילים להרגיש שמגיע להם. זוהי בדיוק ההוויה האנושית; זהו טבע האדם, ללא יוצא מן הכלל. אנשים מסוימים אומרים, "מעולם לא באתי בדרישות מוגזמות לאלוהים כי אני יציר בריאה ואיני ראוי לבקש ממנו דבר". אל תמהר לומר זאת, הזמן יגלה את הכול. הטבע והכוונות של בני האדם ייחשפו בסופו של דבר ויתפרצו החוצה ביום מן הימים. אנשים לא באים בדרישות לאלוהים כיוון שהם לא רואים צורך בכך או כיוון שאין זה הזמן הנכון או כיוון שהם כבר באו לאלוהים בדרישות רבות כל כך; ובכל זאת הם אינם קולטים שזוהי דרישה. בקיצור, לבני אדם יש טבע כזה, לכן בלתי אפשרי בשבילם לא לגלות אותו. בנסיבות הנכונות או בהזדמנות הנכונה, הוא יתגלה באופן טבעי. למה לשתף על זה היום? כדי לגרום לאנשים להבין מה קיים בטבע שלהם. אל תחשבו שאם אתם מאמינים באלוהים במשך שנים אחדות או אם תרמתם ימי עבודה אחדים לכנסייה פירושו של דבר שהשקעתם למען אלוהים, שהקדשתם לו או שסבלתם הרבה למענו, ושמגיע לכם לקבל דברים כמו הנאה מדברים חומריים, הזנה לגוף או כבוד והערכה מהזולת, או שמגיע לכם שאלוהים ידבר אתכם בעדינות או שיהיה לו אכפת מכם יותר ושישאל לעתים קרובות יותר אם יש לכם מזון ובגדים בכמות מספקת, מה מצבכם הגופני וכן הלאה. הדברים האלה מתעוררים אצל אנשים באופן לא מודע לאחר שהשקיעו למען אלוהים במשך זמן רב והם מתחילים לחשוב שמגיע להם לדרוש ממנו הכול. בני אדם שהשקיעו למען אלוהים זמן קצר בלבד חושבים שאין להם זכות לבוא לאלוהים בדרישות והם לא מעזים לעשות זאת. אבל עם הזמן הם יתחילו לחשוב שהם ראויים ויתחילו לבוא בדרישות ואז ייחשפו ההיבטים האלה בטבע שלהם. האם אנשים אינם כאלה? למה אנשים אינם חושבים אם נכון לבוא כך אל האל בדרישות? האם מגיע לך לקבל את הדברים האלה? אלוהים הבטיח לך אותם? אם משהו לא שייך לך ואתה דורש אותו בכל זאת, הדרישה הזאת אינה עולה בקנה אחד עם האמת וכולה תולדה של הטבע השטני שלך. איך התנהג הארכי-מלאך בהתחלה? הוא קיבל עמדה בכירה מדי ודברים רבים מדי, ולכן הוא חשב שמגיע לו לקבל את כל מה שרצה ואת כל מה שהשיג, עד שבסופו של דבר הוא הגיע לשלב שבו הוא אמר, "אני רוצה להיות במעמד שווה לזה של אלוהים!" זאת הסיבה שלאמונה של בני אדם באלוהים מתלוות דרישות ותשוקות גדולות מדי. אם לא יבחנו את עצמם ולא יבינו את חומרת הבעיה, ביום מן הימים הם יגידו, "אלוהים, פנה את מקומך. אני בעצמי יכול להיות אלוהים, פחות או יותר", או, "אלוהים, אלבש את מה שאתה לובש ואוכל את מה שאתה אוכל". אנשים שהגיעו לרמה הזאת כבר מתייחסים לאלוהים כאילו הוא בן אנוש. אמנם הם אומרים שהם מכירים בכך שאלוהים המתגלם בבשר הוא אלוהים עצמו, אבל אלה רק מילים שטחיות. במציאות, אין בליבם שום התמסרות לאלוהים או יראה מפניו. אנשים מסוימים רוצים אפילו להיות אלוהים, ואם השאיפות והתשוקות שלהם גדולות עד כדי כך, יהיו בעיות. סביר שיקרה להם אסון; אפילו אם יגרשו אותם מהכנסייה, הם עדיין ייענשו על ידי האל.

המאמינים באלוהים צריכים להתייחס לאלוהים כאל אלוהים ורק בעשותם כן האם באמת מאמינים בו. לא מספיק שהם יכירו במעמד של אלוהים, הם מוכרחים להבין באמת את המהות ואת הצביון של אלוהים לירוא מהם ולהתמסר לו לחלוטין. הנה כמה דרכים שבהן ניתן ליישם זאת בפועל: ראשית, בזמן האינטראקציה עם אלוהים יש לשמור על דבקות ועל כנות פנימית, בלב מתמסר ובלי שום תפיסות או דמיונות. שנית, יש להביא לפני אלוהים את הכוונות שמאחורי כל דבר שאומרים, כל שאלה ששואלים וכל מעשה שעושים כדי לבדוק אותם ולהתפלל. רק על ידי ידיעה כיצד ליישם בפועל בהתאם לעקרונות האמת ודרך התבססות על דבר האל אפשר להיכנס למציאות האמת. אם לא מחפשים את האמת, לא רק שאי אפשר בכלל להיכנס למציאות האמת, אלא גם צוברים עוד ועוד תפיסות, ופירושו של דבר הוא צרות. כשאתה רואה באלוהים אדם, האלוהים שאתה מאמין בו הוא אלוהים מעורפל בשמיים; אתה מתכחש לחלוטין להתגלמות ובליבך אינך מכיר עוד באל המעשי. בזמן הזה תהפוך לצורר משיח ותיפול לאופל. ככל שיש לך יותר תירוצים, כך תבוא לאלוהים בדרישות רבות יותר וכך יהיו לך יותר תפיסות לגביו והדבר יעמיד אותך בסכנה גוברת והולכת. ככל שתבוא לאלוהים בדרישות רבות יותר, כך תוכיח שאתה פשוט לא מתייחס לאלוהים כאלוהים. אם תמיד יש בליבך דרישות מאלוהים, במשך הזמן סביר שתתייחס לעצמך כאלוהים ותישא עדות עבור עצמך בזמן העבודה בכנסייה, ואפילו תאמר "אלוהים לא נושא עדות לעצמו? למה אני לא יכול לעשות את זה?" כיוון שאתה לא מבין את העבודה של אלוהים, יהיו לך תפיסות לגביו ולא יהיה לך לב ירא-אל. טון הדיבור שלך ישתנה, הצביון שלך ייעשה יהיר ובסופו של דבר, בהדרגה, תתחיל להלל את עצמך ולשאת עדות לעצמך. זהו תהליך ההתדרדרות של האדם וכולו תולדה של חוסר חתירה אחר האמת.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, בני אדם באים בדרישות רבות מדי לאלוהים

על אף שאיוב מעולם לא ראה את אלוהים ולא שמע את דברי האל במו אוזניו, היה לאלוהים מקום בלבו. ומה הייתה גישתו של איוב לאלוהים? גישתו הייתה, כפי שצוין קודם, "יְהִ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה מְבֹרָֽךְ". ברכתו את שם יהוה הייתה ללא תנאי, ללא תלות בהקשר וללא סיבה. אנחנו רואים שאיוב נתן את לבו לאלוהים ואפשר לאלוהים למשול בו. כל מה שהוא חשב, כל מה שהוא החליט וכל מה שהוא תכנן בלבו נפרש לפני אלוהים, ולא הוסתר ממנו. לבו לא עמד בניגוד לאלוהים והוא מעולם לא ביקש מאלוהים לעשות דבר למענו או לתת לו דבר והוא לא החזיק בתשוקות ראוותניות להרוויח דבר מה מעבודתו את אלוהים. איוב לא דיבר על עסקאות חליפין עם אלוהים ולא ביקש או דרש ממנו דבר. שבחיו לשם יהוה נבעו מהעוצמה והסמכות הרבות של אלוהים בשליטתו בכל, ולא היו תלויים בקבלת ברכות או ספיגת אסונות. הוא האמין שבלי קשר לשאלה אם אלוהים מברך אנשים או ממיט עליהם אסון, עוצמתו של אלוהים וסמכותו לא ישתנו. לכן, בלי קשר לנסיבות, תמיד יש להלל את שמו של אלוהים. ברכתו של אלוהים לאדם נובעת מריבונותו של אלוהים וכשאסון פוקד את האדם, גם זה נובע מריבונותו של אלוהים. עוצמתו של אלוהים וסמכותו מושלים בכל כולו של האדם ומסדרים אותו. השינויים הבלתי צפויים שהם חלק מגורל האדם הם ביטוי של עוצמתו של אלוהים וסמכותו, ובלי קשר לנקודת המבט, יש לברך את שמו של יהוה. זה מה שאיוב חווה והכיר במהלך שנות חייו. כל מחשבותיו ופעולותיו של איוב הגיעו לאוזניו של אלוהים ובאו לפניו, ונראו בעיניו של אלוהים כחשובות. אלוהים הוקיר את ההיכרות הזו עם איוב ונצר את איוב על כך שהיה לו לב כזה. הלב הזה המתין לצוויו של אלוהים תמיד ובכל מקום, ובלי קשר לזמן או למקום, הוא תמיד ברך את כל מה שקרה לו. איוב לא דרש דבר מאלוהים. מה שהוא דרש מעצמו היה להמתין, לקבל, להתמודד ולהישמע לכל ההסדרים שבאו מאלוהים. איוב האמין שזו חובתו, וזה בדיוק מה שאלוהים רצה. איוב מעולם לא ראה את אלוהים ולא שמע אותו מדבר, מצווה, מלמד או מורה לו דבר מה. במילים של ימינו, העובדה שהוא ידע דברים כאלה ושהייתה לו גישה כזו לאלוהים מבלי שאלוהים נתן לו נאורות, הנחייה או תמיכה בנוגע לאמת היא דבר רב ערך, ועצם העובדה שהוא הפגין דברים כאלה הספיקה לאלוהים, ואלוהים שיבח והוקיר את עדותו.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

לאנשים אין סמכות לבוא לאלוהים בדרישות. אין דבר יותר חסר היגיון מלבוא לאלוהים בדרישות. אלוהים יעשה את מה שעליו לעשות, וצביונו של אלוהים הוא צודק. צדק הוא אינו מילה מקבילה להוגנוּת. הוא אינו שוויוני, ולא מדובר כאן בהקצאה של המגיע לך בהתאם לכמות העבודה שהשלמת, של תשלום עבור העבודה שביצעת או של גמול בהתאם למאמץ שהשקעת. זהו לא צדק, אלא בסך הכול יחס סביר והוגן. מעט מאוד אנשים מסוגלים להכיר את צביונו הצודק של אלוהים. נניח שאלוהים היה נפטר מאיוב אחרי שאיוב שימש לו כעד: האם זה נקרא צודק? למעשה כן, זה נקרא צודק. מדוע מכנים זאת צדקת האל? כיצד אנשים רואים את צדקתו? אם משהו תואם לתפיסות של בני האדם, קל להם לומר שאלוהים צודק; אבל אם הדבר אינו תואם את תפיסותיהם – אם מדובר במשהו שהם אינם מסוגלים להבין – הם יתקשו לומר שאלוהים צודק. אילו אלוהים היה משמיד את איוב בזמנו, אנשים לא היו אומרים שאלוהים צודק. אך למעשה, האם אלוהים צריך להצדיק את עצמו כשהוא משמיד את בני האדם, בין שהם הושחתו או לא, ובין שהם הושחתו עמוקות ובין לא? האם עליו להסביר לאנשים על סמך מה הוא עושה זאת? האם אלוהים חייב לומר לאנשים מהם החוקים שציווה? אין צורך שיעשה זאת. בעיני אלוהים אין כל ערך לאדם שהוא מושחת, שסביר שיתנגד לאלוהים; כל דרך שבה אלוהים ינהג בו תהיה הולמת, וכך גם כל הסדר שאלוהים יקבע. אם לא מצאת חן בעיני האל, ואם אלוהים אמר שאין לו כל תועלת בך אחרי שנשאת עדות ולפיכך הוא השמיד אותך, האם גם זו תהיה צדקתו של אלוהים? אכן כך. אולי לא תהיה מסוגל לראות את זה כרגע על פי העובדות, אבל עליך להבין זאת ברמת הדוקטרינה. מה תאמרו – האם השמדת השטן בידי אלוהים היא ביטוי של צדקת אלוהים? (כן.) מה היה קורה אילו אלוהים היה מרשה לשטן להמשיך להתקיים? לא תעזו לומר, נכון? המהות של אלוהים היא צדקתו. אפילו שלא קל להבין מה אלוהים עושה, כל מה שהוא עושה הוא צודק; אלא שאנשים פשוט לא מבינים. כשאלוהים מסר את פטרוס לידי השטן, כיצד הגיב פטרוס? "האנושות לא מסוגלת לתפוס את מעשיך, אבל כל מעשיך כוללים את רצונך הטוב; צדקתך נמצאת בכול. איך אוכל לא לשבח את חוכמת האל ומעשיו?" אתה בוודאי מבין כעת שהסיבה שבגללה אלוהים אינו משמיד את השטן בתקופת ישועת האל את האדם היא כדי שבני האדם יוכלו לראות בבירור כיצד השטן השחית אותם ומה המידה שבה הוא השחית אותם, וכיצד אלוהים מטהר ומושיע אותם. בסופו של דבר, אחרי שאנשים יבינו את האמת ויראו בבירור את פניו המחליאים של השטן, או יראו לנגד עיניהם את החטא המחליא של השטן, אלוהים ישמיד את השטן ויראה להם את צדקתו. התזמון שבו אלוהים ישמיד את השטן הוא כולו צביונו וחוכמתו של אלוהים. כל דבר שאלוהים עושה הוא צודק. אף שבני האדם אולי לא מסוגלים לתפוס את צדקתו של אלוהים, אל להם להפעיל שיפוט כל אימת שירצו. אם משהו שאלוהים עושה נראה חסר היגיון לבני אדם או אם הם אוחזים בתפיסות בנוגע למעשיו, ולכן אומרים שאלוהים אינו צודק, אזי הם אלה שמתנהגים בחוסר היגיון.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

מכיוון שאתם חסידים של אלוהים ושאתם מאמינים באלוהים, עליכם להקריב הכול למענו, אסור לכם לקבל החלטות אישיות או להציב לו דרישות, ועליכם להצליח להשביע את רצונו של אלוהים במלואו. מכיוון שנבראתם, עליכם להתמסר לאלוהים שברא אתכם, משום שמעצם מהותכם, אין לכם ריבונות על עצמכם, ואין לכם יכולת לשלוט בגורלכם. מכיוון שאתם מאמינים באלוהים, עליכם לחפש קדושה ושינוי. מכיוון שאתם יצירי בריאה, עליכם לדבוק בחובתכם ולדעת את מקומכם, ואסור לכם לחרוג מחובתכם. הדרישות האלה לא נועדו להגביל אתכם או לדכא אתכם באמצעות דוקטרינה, אלא הן הדרך שבה אתם יכולים למלא את חובתכם – אותה דרך שכל בני האדם הצדיקים יכולים וצריכים לעלות עליה... אלוהים ברא את הכול, ולכן הוא גורם לבריאה לכרוע תחת ריבונותו ולהישמע לריבונותו. הוא יצווה על הכול ולכן הכול נמצא בידיו. כל בריאת הכול, לרבות בעלי החיים, הצמחים, האנושות, ההרים, הנהרות והאגמים – הכול חייב להיות תחת ריבונותו. כל הדברים ברקיע ועל פני הקרקע חייבים להיות תחת ריבונותו. לא יכולה להיות להם ברירה, והם כולם חייבים להישמע לתזמוריו. כך ציווה אלוהים וזו סמכותו של אלוהים. אלוהים מצווה על הכול ומסדר ומדרג את כל הדברים, כשכל אחד מהם ממוין על פי סוג, ולכל אחד מהם מוקצה מעמדו שלו, על פי רצונו של אלוהים. יהיה גודלו אשר יהיה, אין דבר שיכול להתעלות על אלוהים, וכל הדברים משרתים את האנושות שברא אלוהים, ואין דבר שמעז להמרות את פיו של אלוהים או להציב לאלוהים דרישות. לכן האדם, כיציר בריאה, חייב גם הוא למלא את חובתו של אדם. גם אם האדם מוכרז אדון הכול או אם הוא מופקד על הכול, וגם אם הוא יזכה למעמד הגבוה ביותר בין כל הדברים, הוא עדיין בן אנוש קטן תחת ריבונותו של אלוהים, ואינו אלא בן אנוש חסר חשיבות, יציר בריאה, והוא לעולם לא יתעלה על אלוהים. כיציר בריאה, על האדם לשאוף למלא את חובתו של יציר בריאה, ולשאוף לאהוב את אלוהים מבלי לבצע בחירות אחרות, משום שאלוהים ראוי לאהבתו של האדם. על בני האדם ששואפים לאהוב את אלוהים שלא לחפש אף הטבות אישיות או את הדברים שהם משתוקקים אליהם. זה האופן הנכון ביותר לעיסוק בחיפוש. אם מה שאתם מחפשים הוא האמת, אם מה שאתם מנהיגים הוא האמת, ואם מה שאתם משיגים הוא שינוי בטבע שלכם, הדרך שאתם פוסעים בה היא הדרך הנכונה. אם מה שאתם מחפשים הוא ברכות הבשר והדם, ואם מה שאתם מנהיגים הוא האמת של התפיסות שלכם, ואם אין שינוי בצביון שלכם, אם אתם כלל וכלל לא מסורים לאלוהים כבשר ודם, ואם אתם עדיין חיים בעמימות, משמע שמה שאתם מחפשים ללא ספק ייקח אתכם לגיהינום, משום שהדרך שאתם צועדים בה היא דרך הכישלון. הפיכתכם למושלמים או הנידוי שלכם תלויים בחיפוש שלכם. במילים אחרות, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

מזמורים קשורים

האדם מציב לאלוהים יותר מדי דרישות